מחשבות צהובות על ערב משוגע

מה נותר לומר על מכבי-קאחה? מסתבר שהרבה

בדרכי הבוקר לבית הקפה בו אני כותב את המחשבות שאתם עומדים לקרוא, עברתי בצומת של יצחק שדה-יגאל אלון בתל אביב, נקודה אינטגראלית בהגעה של אלפי אנשים להיכל נוקיה בערבי חמישי. העדפתי שלא להסיט את ראשי שמאלה ולהסתכל לכיוון ההיכל תוך כדי הנסיעה, הפצע עדיין טרי והוא עוד לא התחיל להגליד.

עברתי בחיי הקצרים הרבה בהיכל נוקיה, כשהמוח האנושי נוטה להדגיש את המאורעות האחרונים ונותן להם עדיפות על העבר. אבל בכל זאת, אני משוכנע שלא נכחתי בכזה משחק משוגע כבר זמן מה. ההתחלה החיובית, הפיגור, הקאמבק, הרבע הרביעי  ההזוי של הספרדים וכמובן, הסיומת.

אבל אנחנו מתחילים מההתחלה.

הבוקר שלפני

הייחודיות של המשחק התחיל כבר בבוקר חמישי, כשהאמת פגעה בי בעת כשהתיישבתי מול המחשב בעבודה עם הכוס קפה (השלישי מאז שהתעוררתי ועוד לא 9 בבוקר). באותו הרגע הבנתי שאגיע הערב להיכל נוקיה כשבפעם הראשונה מזה שנים, אני נושא את המחשבה שמכבי כנראה תפסיד. ולא, לא שכחתי שברצלונה התארחה כאן פעמיים בשנתיים האחרונות.

זה לא ההפסד לסיינה בשבוע שעבר, כמו המחשבה שמכבי עדיין לא נתנה משחק משכנע בבית מול קבוצה חזקה. בניצחון הביתי על סיינה בשלב הראשון מכבי הסריחה את ההיכל ומול מלאגה היא כבר הפסידה.

המחשבה הזו, יחד עם העובדה שקאחה נמצאת ברצף ניצחונות מרשים כשהיא מפגינה הגנה אימתנית שסופגת קצת מעל 70 נקודות למשחק וההכרה המפכחת מצידי שמכבי ת"א של השנה היא בסופו של דבר קבוצה די בינונית, הובילה להגעה להיכל עם הנימה הפסימית.

כשפניתי במהלך יום העבודה לחברים שהם אוהדים, שאולי יעזרו לי להפריך את ההרגשה הזו, לא מצאתי נחמה. נראה שכולם מסכימים שמכבי לא הולכת לשום מקום השנה, בטח שלא ללונדון. רק לפני שבוע הצהרתי כאן שאני חושב שמכבי ת"א תסיים שנייה בבית, אבל בבוקר שלפני קאחה כבר עברתי ל"עלייה להצלבה תהווה הישג אדיר". היום, אחרי המשחק, אני חושב שעלייה תחשב לסוג של נס.

עונה ב-8.9 שניות

ה-9 שניות האחרונות (אני ברשותכם מעגל מעלה) היו מיקרוקוסמוס של העונה הנוכחית, ומה שהתחולל בהן מעיד לטעמי שדיוויד בלאט עדיין לא לגמרי מבין את הקבוצה שיש לו ביד.

כפי כשכבר ציינתי, מכבי של השנה פורחת במשחק לא מאורגן, כש"בלאגן" הוא ידידה הטוב ביותר. המשחק העומד שלה מרבה להיתקע ונראה שהיא במיטבה כשהיא במשחק ריצה, בידודים של אחד על אחד וכניסות של שחקנים לסל במנטאליות של ״מה שיהיה – יהיה״, בדומה לריצה המרשימה אתמול ברבע השלישי.

אז במקום לתת לסמית' להוציא כדור להיקמן, שזה יקפיץ לכ-4 שניות ופשוט יחדור פנימה לנסות ולקלוע סל, או במינימום להוציא פאול (ע"ע סל הניצחון מול סיינה), בלאט בחר לשרטט לקבוצה שלו תרגיל קצר ויומרני. זה התחיל מהוצאת כדור דווקא של היקמן לגבוה, משם לאוחיון, ורק אז החדירה.

תרגיל לקבוצה ש"ליישם תרגילים" זה לא הצד החזק שלה. ברגע שהכדור הגיע לג'יימס מאחורי קשת השלוש, ההרגשה האינסטינקטיבית שלי הייתה "אוי לא!".

והכדור של אוחיון בחוץ

הרבע השלישי שבו מכבי ניצחה 24-6 היה מדהים, כנראה הרגעים המהנים ביותר בעונה עד עכשיו. ואם אוחיון היה קולע את הזריקה האחרונה במשחק, היינו יכולים לנתח את הרבע הזה לעומק ולדבר על הקרח בוורידים של לנדסברג (מה זה הזריקות האלה?!) ועל הניצוצות של היקמן (שלא מגיעים באופן תדיר מספיק).

אבל הכדור של אוחיון הלך החוצה, מכבי הפסידה. ולכן הדיון משתנה בין רגע לכיוון שונה לחלוטין. זו המציאות. אז בואו נדבר על העצלנות של מכבי ת"א בריבאונדים ועל הרבע האחרון הספק-הזוי ספק-מדהים של קאחה לבוראל.

איפה שיש רצון…

מעל הכל, לקיחת ריבאונד זה פועל יוצא של מוטיבציה ושל "מי רוצה יותר". אנחנו יכולים לדבר עד מחרתיים על גובה, מסה, שטיקים קטנים וטכניקות מיוחדות של שחקנים. אבל דניס רודמן לקח את כל הריבאונדים האלה, קודם כל, כי הוא רצה את הכדור הכתום הזה יותר מתשעת השחקנים האחרים שהיו איתו על הפרקט.

אני מבין שאי אפשר לקחת כל ריבאונד, הרי יש שני צדדים שנלחמים על כל כדור שפוגע בטבעת וקופץ החוצה. אני גם מבין שכדורים לפעמים "נופלים בדיוק לידיים של היריב", זה קורה. אבל במצב כמו במחצית הראשונה, שעד לדקה ה-17 קאחה לקחה 10 ריבאונדים התקפיים (!) מול 8 סה"כ של מכבי ת"א (שבע בהגנה ואחד בהתקפה),  אנחנו חייבים לתהות "מדוע הם רוצים את זה יותר מאיתנו".

מכבי לא שיחקה את הדקות הללו עם חמישייה נמוכה. ג'יימס, תומאס ופלאניניץ' היו על הפרקט, כל אחד בתורו, כשקאחה עשו להם קרקס. 25-12 היה היתרון של הספרדים בריבאונד בתום המחצית הראשונה. כאוהד, אני יכול לסבול את זה שכדורים הולכים החוצה (כמו ה-0 מ-6 של סמית' מהשלוש), אבל אני לא יכול לסבול מאמץ גדול יותר של היריבה. ואני לא חושב שגם בלאט צריך לסבול את זה.

במחצית השנייה, מכבי כבר איזנה את הפיגור המביך מבחינתה וסיימה את המשחק רק שלושה ריבאונדים מאחורי קאחה (39-36 בסיום לספרדים), אבל הנזק של המחצית הראשונה כבר הותיר את חותמו.

הרבע האחרון

אחרי תצוגת הריבאונדים במחצית הראשונה, קאחה הרגישה צורך רבע רביעי מקורי ביותר. עד לסל המנצח של סן אמטריו שהגיע מחדירה לאזור הצבע, קאחה לא קלעה סל שדה ל-2 נקודות. ה-19 נקודות שהגיעו בתשע דקות ו-51 שניות הראשונות של הרבע, הורכבו משש שלשות וקליעת עונשין אחת.

כאוהד כדורסל, אני אפילו לא יודע איך לאכול כזה דבר. האם אפשר להחשיב את זה ל"כדורסל"? אני מניח שכן, מכיוון שקאחה ניצחה את המשחק בצורה הזו. אני פשוט לא מבין איך זה קורה בפועל. לפני שאתה בכלל מספיק למצמץ, הם רצים 9-0 עם שלוש שלשות.

מגיל קטן אנחנו מאמנים ילדים למסור לבן אדם הפנוי כדי להגיע לסלים קלים, זו המטרה. אבל אולי אנחנו צריכים פשוט לגדל דור של "ילדי-צ'אקות". פשוט נעמיד נבחרת ישראל שבה השחקנים יזרקו מבחוץ וישתדלו לא להחטיא עונשין כשיגיעו לקו. נקרא לזה "כדורסל לבוראל", אפילו נביא את ז'אן טבק כמאמן, מסתבר שאפשר לנצח משחקים גדולים בצורה הזו.

173 מילים על פלאניניץ'

אז לפני המבט קדימה לעתיד הקודר של מכבי בהמשך הטופ 16, הנה כמה מילים על הבכורה הביתית של דארקו פלאניניץ' ביורוליג. המחצית הראשונה של הקרואטי הייתה נהדרת ומלהיבה, אבל משום מה בהפסקה לא יכולתי שלא להיזכר באחד, שחקן העבר קירק פני.

אני לא שוכח את הבכורה האירופית שלו בהיכל עד היום, כיצד תצוגת הקליעות שהניו-זילנדי הפגין גרמה לנו לחשוב שהוא הולך להשכיח את בלו(ת'נטאל). ואם אתם לא זוכרים כיצד העונה של פני התפתחה מאותה נקודה, זה בסדר, כי אף אחד לא זוכר. זה היה עד כדי כך לא מוצלח.

למרות הקושי של מכבי במשחק העומד, היה כיף לראות את פלאניניץ' לוקח את הכדור עם הגב לסל באזור הצבע. כבר שנה וחצי שמכבי לא משחקת עם "סנטר קלאסי", כשסופו כמעט ולא היווה פקטור בעונה שעברה (אלא אם אתם מחשיבים עבירות מהירות וטיפשיות כ"פקטור"). תנו לקהל בנוקיה בן אדם גדול באמצע שיודע לחפור לכיוון הסל, והוא יחבק אותו חיבוק דב.

אפשר לקוות שפלאניניץ' לא ילך בעקבות פני ויצליח לבסס את עצמו כסנטר העתיד של הקבוצה (עד שקבוצה יווניתרוסיתספרדיתאיטלקית תציע לו כסף גדול יותר והוא יעזוב).

*

אז לאן מכבי ממשיכה לכאן? כנראה למאבק על המקום הרביעי בבית. אני מודה, בדרך לאוטו אחרי המשחק זה הרגיש רע מאד, אבל להגיד "זה נגמר" בשלב כזה על מכבי ת"א  יהווה התעלמות בוטה מההיסטוריה והמחויבות המטורפת של המועדון הזה להצלחות והישגים. אין ספק שההפסד הביתי הזה פגע בצורה קשה בסיכויים לעלות שלב, אבל המצב עדיין לא אנוש.

פשוט תשאלו כל מיני "שונאי מכבי" מה קורה כשמספידים אותה או חוגגים את הכישלון שלה בטרם עת, הם כבר יראו לכם את הצלקות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אליפות עדיין יכולה לרגש?
ראש בראש

23 Comments

תומאס נוימן 4 בינואר 2013

לרגע חשבתי אתמול, ברבע השלישי, שלנדסברג התחפש לבלו. אבל אז הגיע הרבע הרביעי, שכלל גם תצוגת הגנה מביכה של סילבן (החדירה של סן אמטריו בסוף היתה עליו). אין אור בקצה המנהרה.

אילן 5 בינואר 2013

מי ששמר על סן אמטריו בסוף היה דווין שניתר לשמיים אחרי הטעיה של סאני. סילבן הגיע אליו באיחור.

תני 4 בינואר 2013

גם אני עוד לא מיואש, אבל צריך להודות שהקבוצה הזו חסרת כישרון בצורה מתסכלת. לא נותר אלא לסמוך על רוח המועדון

מירו 4 בינואר 2013

אם השחקנים של מכבי לא לוקחים ריבאונד ולא סוגרים ל 3 אז איפה בדיוק הם מסתובבים.
החילופים בהגנה לא טובים

איציק 4 בינואר 2013

כנראה שהדיוידים יודעים משהו הרבה יותר טוב מאיתנו. אחד אמר שאולי הקבוצה השנה לא מתאימה לטופ 16, השני אמר שהוא מוכן לקבל כבר עכשיו את המקום הרביעי בבית ויהיה שמח. תחשבו על זה.
לפני מספר ימים כתבתי שזו קבוצה ללא יסודות אישים וקבוצתיים שהיו אמורים לקבל עוד בתיכונים ובקולג'ים. היום אוסיף שהם גם שחקנים טיפשים. אומרים שטיפשים לומדים מהטעויות של עצמם. הם לא עושים אפילו את זה. לא מאמין שבלאט והצוות שלו לא מדברים ומדגישים איך צריך לזוז ברוטציה, מתי לעזוב קלעי ומתי לא. כשמסתקלים על אחוזי קליעה מבחוץ ורואים שלקבוצה היריבה יש אחוזים גבוהים משמעותית מאלו של הביתי זה יכול לבוא משתי סיבות: האחת, הקלעים פשוט טובים יותר; השנייה, הם זרקו ממצבים חופשיים. במקרה של מכבי, שתי התשובות נכונות. השחקנים לא משחקים הגנה כמו שצריך, הם לא נעים ומניעים כדור בהתקפה כמו שצריך. אם מאמן כמו בלאט לא מצליח ללמד אותם לשחק חכם, אז הם כנראה ממש טיפשים.
המסכנה, לעשות מה שגומלסקי הגדול (הקטן) עשה עם נבחרת ברה"מ האחרונה. שיחק את משחק שנות ה-60, כלומר שמיניות רחוק מהסל ואז או זריקה או מסירה פנימה. תנועה די טיפשית ששיגעה את כולם, כולל האמריקאים (למרות שניצחו). נכון שאז היו סבוניס, וולקוב, טיכנינקו, קורטינאטיס, חומיציוס, ועוד, אבל המשחק היה פשוט מאוד. אולי זה מה שמקבי צריכה בהתקפה. בהגנה, שישחקו אישית פשוטה ללא חילופים או איזורית בסיסית 2-1-2 לא מלקודות, והכי חשוב להתפלל הרבה מאוד. אני נכיר ר' משחק כדור קבוצתי אחד שבו ניתן להצליח עם מנת מישכל כל-כך נמוכה. כדורסל זה לא המשחק עליו אני מדבר.

תני 4 בינואר 2013

מי שאותי משגע באופן אישי זה ליאור אליהו שהוא מהיחידים בקבוצה ברמת כישרון שמתאימה לטופ של אירופה. מה שקורה איתו בהגנה זה פשוט שערוריה.

אדום עולה 4 בינואר 2013

אתה רואה מר בן יהודה , לפעמים הצרות שלנו מצטלבות . רק לפני שבועיים הפועל כדורגל ומכבי כדורסל היו במבחן התוצאה במקום נהדר, אתם התגאתם במקומות ראשונים ביורוליג וגם בהישג של מקום ראשון בליגה הישראלית ואפילו בניצחון בדרבי .
תמרורי האזהרה דלקו בצבעים שונים , אבל אתה בטחת ברוח המועדון , במאמן שייצא מכל צרה ושנתחיל ובהנהלה שתפתור הכל , גם את הצרות שהיא מייצרת .
ונראה שאנחנו שבועים אחרי מבינים שההתנהלות שלנו לא מושלמות , שהכיסים די ריקים ושהסגלים לא מאוזנים .

טל בן יהודה 4 בינואר 2013

א"ע,
זה עתה חזרתי מהשירותים בגלל ההשוואה שלך בין מכבי כדורסל להפועל כדורגל. אז תודה רבה שגרמת לי לאבד את ארוחת הצהריים שלי…

אדום עולה 4 בינואר 2013

ולפי השמועות מדובר בארוחה ארוחה…

ברוס 4 בינואר 2013

מסכים לחלוטין לגבי זה שהסיכויים של מכבי לעלות להצלבה בהחלט קיימים!
להספיד את מכבי בשלב כזה מעיד על התעלמות מוחלטת מההיסטוריה. דבר שנובע או מטיפשות או מפאניקה…
ולא, אני ממש לא אוהד מכבי. פשוט מישהו שיודע להעריך גדולה של יריב

אריאל גרייזס 4 בינואר 2013

לקיחת ריבאונד היא לא מי רוצה יותר, היא בעיקר טכניקה ומיקום. אתה יכול להיות גבוה כמה שאתה רוצה אבל בלי לדעת איפה לעמוד ולסגור לריבאונד, לא תיקח אותם. זה מה שעשה את רודמן לגדול, לא הרצון (שגם הוא חשוב כמובן)

טל בן יהודה 4 בינואר 2013

אני לגמרי מסכים לגבי הטכניקה ומיקום. אני חושב שקראתי (אצל סימונס נדמה לי) על איך ג'ייסון קיד הוא ריבאונדר מצטיין בעיקר בגלל שהוא למד "איפה לעמוד". גם שמעתי פעם את קווין לאב מדבר על כל הסוגייה הזו אצלו – של כיצד הוא יודע להיכן הכדור עומד ליפול כבר מזווית הזריקה.
ולמרות שנינו מסכימים שפקטור "הרצון" משפיע באיזו שהיא מידה, אני חושב שנישאר חלוקים בעניין החשיבות עצמה לעניין.

ג'ון מקינטייר 4 בינואר 2013

ברוכים הבאים לעולם בו הכדורסל תחרותי והקבוצות שוות ולפעמים אפילו יותר טובות מהקבוצה שלכם, עולם שבו לפעמים מנצחים. לא תמיד. איך זה מרגיש?

טל בן יהודה 4 בינואר 2013

ממש לא כיף כאן!

יוני 4 בינואר 2013

מסכים איתך בעניין הכדור האחרון מתי שג'יימס קיבל מאחורי השלוש הייתה לי הרגשה שהכל נגמר אבל כשיוגב חדר לסל ניצחון שלא הגיע כבר ידעתי שהכל נגמר עם כל הכבוד וההערכה ליוגב ווינר שוט זה לא הוא.
לדעתי בכל מקרה נעלה להצלבה כך או אחרת.רוח המועדון חזקה יותר מהכל בסופו של דבר ההתעלות תגיע וגם ההתאמות של בלאט שהוא מאמן גדול בעיניי ואני מאוד מקווה שלפני שהוא יעזוב הוא יכשיר את גודס ושארפ להמשיך את דרכו.
לגבי פלאניניץ' לצערי החמצתי את המחצית הראשונה והשנייה שלו הייתה דיי מאכזבת.
לדעתי מכבי הייתה חייבת גארד שיודע להיכנס ולשים את הכדור בסל וזה פספוס של דייויד שהוא לאה התעקש על אחד כזה.
אתה פשוט רואה שמתי שהמשחק עומד אין למכבי אף אחד שיכול להיכנס לעשות שתיים קלות וזה בעייתי. לדעתי נסיים מקום 3-4 את לונדון נראה מהבית למרות שזה כל כך חבל כי השנה היורוליג הרבה יותר מאוזנת מעונות קודמות אין קבוצה או שתיים שהן מעל כולן והשנה דווקא עם קבוצה קצת יותר חזקה ואינטלגנטית זה היה אפשרי.
וד"א המשוגע שהשווה בין מכבי כדורסל להפועל כדורגל כל הכבוד על האומץ אבל אני לא רואה את הנקודה להשוואה.המחשבה על כך עצמה מעבירה בי בחילה לא קלה.שבת שלום

אלון רייכמן 4 בינואר 2013

טל, אני שמח שסוף סוף יישרת קו עם מה שכתבתי כאן בשבוע שעבר. לצערי, מכבי השנה היא קבוצה בינונית ודי מוגבלת, שכשלה עם יותר מדי זרים בבת אחת. הצלבה לא תהיה העונה לצערי, עם כל התקווה והרצון הטוב.

איציק 4 בינואר 2013

הצרה עם כל מה שכתבת זו העובדה, שאחרי כל זאת, ואחרי שזו קבוצה חלשה מאוד (עד עכשיו) יחסית לקודמות, היא עדיין שלוש רמות מעל רוב הליגה. מה זה אומר על הליגה הישראלית ועל רמת הכדורסל בארץ. ממש חבל…

טל בן יהודה 4 בינואר 2013

אני לא שמח שיישרתי קו…
הייתי מעדיף לגלות שאתה טועה :)

קסיוס קליי 4 בינואר 2013

אני עוד פעם אחזור על מה שאמרתי לאורך כל השנה לגבי מכבי.
הבנייה של סגל לרוחב היא לא נכונה ומתאימה .
אין על מה לסמוך באמת.

אוחיון- אובר רייטד בטירוף. שחקן משלים שצירוף מקרים הביא אותו לעמדת הרכז הפותח. הוא צריך להיות רכז ראשון מחליף.

היקמן- שחקן רוטציה טוב. אבל לא יודע להוציא מתפרצת. היו לפחות 3 פעמים שבמקום מסירה עמוקה לשחקן שרץ איתו לכיוון הסל הוא המשיך לכדרר בלי סוף ולתקוע את ההתקפה.
אלה סלים שיכולים לשנות מומנטום.

לוגן- לא מתאים ולא הגנתי מספיק.

קיינר מדליתומאס- ?????????????

מכבי הורכב משחקנים משלימים שאליהם צורפו עוד שחקנים משלימים.

בקיצור, בינוניים.

עירן 4 בינואר 2013

קירק פני הוא ניו זילנדי, לא אוסטרלי. יחי ההבדל הקטן. אגב, די ולא "דיי". זו טעות שאני רואה בכל פוסט מחדש אז אני מרשה לעצמי לתקן.

טל בן יהודה 4 בינואר 2013

הטעות שלי עומדת לחובתו של השחקן, שלא טרח להשאיר חותם כאן כמו שצריך.

תוקן :)

עידן. 4 בינואר 2013

הבעיה המרכזית של מכבי (וכמובן שלא היחידה) הייתה ונותרה בעמדת הרכז.

אני אוהב את יוגב מאוד והפריצה שלו בעונה שעברה הייתה כיף גדול, אבל הוא לא היה מעולם וגם לא יהיה ברמה הנדרשת של רכז ראשון בקבוצת יורוליג מובילה.

הבעיה במכבי היא שמצד אחד היקמן התגלה כשחקן טוב למדי אבל ממש לא רכז ומצד שני איו לך 2 דומיננטי סטייל לנגפורד בקבוצה שלידו החסרונות של יוגב פחות בולטים.

הדבר מביא לכך שבהתקפה עומדת מכבי היא קבוצה לא מסודרת ובעיקר לא חכמה- ולכן גם לא מפתיע שיש תנודות עצומות ביכולת תוך כדי המשחקים.

פאןפאן 4 בינואר 2013

גם אני אהבתי את "אבל להגיד "זה נגמר" בשלב כזה על מכבי ת"א יהווה התעלמות בוטה מההיסטוריה והמחויבות המטורפת של המועדון הזה להצלחות והישגים. אין ספק שההפסד הביתי הזה פגע בצורה קשה בסיכויים לעלות שלב, אבל המצב עדיין לא אנוש."
מפגר, אבל אופטימי
ביד אליהו קשה כבר לנצח בלי אליהו..

Comments closed