יאיר, תשמור לנו על התקווה

בעל הבלוג פונה להפתעת הבחירות

בכל פעם שמתפרסם בדה-באזר טור פוליטי, אני מוצא עצמי מתפעל מהאומץ של עמיתי המכובדים שמוכנים להיכנס לתוך גוב אריות מסוכן שכזה כל פעם מחדש. שכן כל טור מן הסוג הזה מוביל היישר לויכוחים עקרים אינסופיים באזור התגובות שמסתיימים בכך שכל צד שופך על השני מי ביוב קולחים.

באופן טבעי, התחבטתי המון ביני לבין עצמי לפני שהחלטתי לפרסם בפומבי את הטקסט הבא, האם לכתוב כאן משהו שהוא ביסודו "פוליטי". ואני כותב "פוליטי" למרות שאין בהמשך הבעת דעה כמו שיש הבעת תקווה (ואני רוצה להאמין ש"תקווה" עוד לא עבר פוליטיזציה במדינתנו).

בסופו של דבר, תוצאות המדגם והבחירות הן אלו שדחפו אותי לכך. אז הנה מכתב פומבי-אישי ממני ליאיר לפיד, לו הענקתי את קולי.

————————————————————————————–

שלום יאיר,

ברשותך, לפני שנגיע לתוצאות המדהימות של הבחירות, אני רוצה לפתוח בסיפור קצר. בשנה הראשונה של התואר שלי אי שם ב-2003 (יחב"ל ותקשורת), המרצה בקורס "תקשורת כתרבות" סיננה במהלך אחד השיעורים את המשפט הבא: "למרות שברצונו לחשוב כך, יאיר לפיד אינו מייצג את דמות הישראלי".

אני, שתמיד מתיישב בשורה האחרונה בכיתה ולא מרבה להשתתף בשיעורים, התפרצתי וחלקתי על הקביעה הנחרצת שלה. בנקודה זו היא הפסיקה את השיעור ושאלה אותי מאיפה אני בארץ. "תל אביב", עניתי. "בבקשה", היא ענתה והמשיכה בשיעור.

הבטתי עליה לרגע, ואז קמתי ויצאתי בהפגנתיות מהשיעור שלה.

טוב נו, השורה האחרונה היא שקר מוחלט, כמובן שנשארתי בשיעור. אבל זה עדיין עצבן אותי.

*

עשר שנים אחר כך, אני מרגיש שסגרתי מעגל כששלשלתי לקלפי את הפתק שלך. זה לא רק אני, זה גם הסביבה שלי. ארבעה מתוך חמישה מצביעים במשפחה הקרובה שלי בחרו "יש עתיד". בתוך מעגל החברים הקרוב אלי המונה 12 בוחרים, יותר מחצי מהם הצביעו לך, הנותרים פוצלו לכל קצוות הקשת הפוליטית (מ"הבית היהודי" ועד "מרצ").

זה לא אמור להפתיע אף אחד, האדם נוטה להקיף עצמו באנשים הדומים לו וחושבים כמוהו כדי שיהיה לו קצת נוח יותר בחיים האלה.

אבל מעבר לאנשים האלה, "עבדתי" כדי להביא עוד. שני "קולות צפים" במקום העבודה שלי שוכנעו להצביע עבורך אחרי שחשפתי אותם לנאום "מעמד הביניים מתפוצץ" מכנס "כלכליסט". בת משפחה אחרת שלא התכוונה ללכת להצביע, שוכנעה על ידי להרים את עצמה מהספה וללכת לשים "פה". ביום הבחירות וידאתי דרך הוואטסאפ שכולם יעברו בקלפי בדרכם לחוף הים בתל אביב.

כל אלה שוכנעו למרות הקולות הציניים שנשמעו סביב. "פלקט עם ג'ל", "סלבריטאי", "ריק מתוכן", "טרנד חולף", "שרלטן", אני מניח ששמעת את כל אלה בעצמך. אבל אנחנו, שהפכו בלילה ל-19 מנדטים, התעלמנו מהם כי המצב הגיע לכדי נקודת שבירה. אוכלוסיות שלמות חיות כאן על חשבון אוכלוסיות אחרות, ופשוט נמאס לנו, המעמד העובד, שלא לראות תוצר מפירותינו.

*

אבל עכשיו יאיר, אנחנו את שלנו עשינו והכדור עובר אליך ואל הרשימה שהרכבת. אני מצטער שאני נאלץ לקצר את החגיגות, אבל מיום רביעי בבוקר, השאלה הופכת ל"האם בבחירות הבאות אתם תהיו אחרי קדנציה של עשייה, או אחרי קדנציה מבוזבזת שכללה בעיקר שואו לתקשורת". אני חושב שאני מדבר בשם כל בוחריך כשאני כותב לך שאף אחד מאיתנו לא רוצה להתעורר בעוד שנתיים ולחשוב "כן, נכנעתי לטרנד ונפלתי".

כי זה הפחד הכי גדול שלנו, הזמזום שהציק לנו באוזן כשהרמנו את הפתק הקטן שכתוב עליו "פה" מאחורי הפרגוד בכתה א' 2, בבית הספר שבו למדנו לפני כמה עשורים. הזמזום הזה שאומר "קדימה מודל 2009", המפלגה הגדולה בכנסת שנאבקה ארבע שנים אחר כך לעבור את אחוז החסימה.

אתה הענקת לנו תקווה, אנחנו השבנו לך במפלגה השנייה בגודלה. אני מקווה שבעוד כמה שנים אוכל להסתכל אחורה ולהרגיש שהיה מישהו בכנסת הזו שנלחם בשבילי. בדיוק כמו שיש מישהו בכל כנסת שנלחם עבור החרדים, המתנחלים והאזרחים הערבים.

אני רוצה להגיע בפעם הבאה לקלפי ולראות את המפלגה שלך מתמודדת באותו הכוח שהיא מתמודדת עכשיו. אני רוצה לגחך כשאזכר בכל האנשים שהצהירו "גימיק". אני רוצה להתגאות בהישגים שלך בפניהם, למרות שההישגים כמובן מטיבים גם עמם.

ולקראת סיום, הכי חשוב לי להדגיש בפניך שאני מסיים את הבחירות האלו לא עם שמחה, אלא עם תקווה. הרבה אנשים סימסו לי "אתה שמח?" אחרי תוצאות המדגמים. אז אני לא שמח, התשובה הנכונה היא "אני מקווה".

אני מקווה לשינוי. אני מקווה לקדמה. אני מקווה שהבת שלי תגדל בישראל טובה יותר, כי האמת היא שהצבעתי בשבילך בעיקר בשבילה (זאת היא שמחזיקה את הפתק שלך בתמונה מעלה).

אז התקווה של 19 מנדטים אצלך בידיים יאיר, בבקשה תשמור עליה ותטפח אותה. זה הדבר הכי חשוב שיש לנו.

בהצלחה.

טל בן יהודה

————————————————————————————–

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

צ'או קיינר מדלי, ביי דייויד לוגן, אדישות לא כאן / אלון רייכמן
יש עתיד לשוויון ואוטנטיות

73 Comments

ארז (דא יונג) 23 בינואר 2013

יש לי הרבה דברים לומר על עדר מצביעי יאיר לפיד, אבל גדעון לוי כותב יותר טוב ממני.

http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1912973

wazza 23 בינואר 2013

אני קורא הארץ כבר הרבה זמן(יש להם מדור ספורט מעולה) ומכיר את הכתיבה שלו מבחינתי אם הוא כותב נגד יאיר לפיד אז אני שלם עם הבחירה שלי הרבה יותר.

איציק 23 בינואר 2013

נכון שהעובדה שגידעון לוי נגדו זו לא סיבה מספקת להיות בעדו אבל זו סיבה כיבדת משקל. גידעון לוי הוא אחד הכתבים הכי לא ישרים שמסלף כל דבר להתאים לאג'נדה שלו. לא עליו צריך לסמוך, גם אלו שמתנגדים ליאיר לפיד. יש סיבות טובות להתנגד לו גם בלי גדעון לוי.
אני הצבעתי יאיר לפיד והיתי מעוניין לדעת מה יש לך להגיד על פרה כמוני. עזוב את גדעון לוי, אני הרבה יותר נהנה לקרוא אותך.

B. Goren 23 בינואר 2013

לא הצבעתי ליאיר לפיד אבל בעייני גדעון לוי הוא אדם שפסול לעדות.

אזי 23 בינואר 2013

כתבה קצת ממורמרת.
יאיר לפיד היה מגיש חדשות, לא היה לו מקום כמעט להביע דעה.
אבל בהמון טורים שהוא כתב לאורך השנים הוא נגע או בנושא החינוך או בנושא השיויון בנטל ומעמד הביניים.
זה שמבחינת גדעון לוי "דעה פוליטית" היא מה המצב של הערבים בשטחים, זו בעיה אחרת.
וזה בדיוק מה שעם ישראל בחר.
שלא מעניין אותו מה המצב בשטחים. לא מעניין אותו מה מחזירים או מה משאירים.
מעניין אותו מה שקורה אצלו בבית.
משהו שהרבה עיתונאים כמו גדעון לוי שכחו.
שעניי עירך קודמים.

ותפסיקו עם השיויון המגוכך הזה בין ימין לשמאל! אין דבר כזה!
לפיד הוא הרבה יותר ימין משמאל.
ואפילו שלי יחימוביץ יותר קרובה בדיעות שלה לביבי מאשר לחנין זועבי.
בשום קונסטלציה בעולם אי אפשר לספור את יאיר, ציפי, שלי, טיבי וזועבי באותו גוש!

ארז (דא יונג) 23 בינואר 2013

הבעיה שלי היא שמדובר במפלגת פלסטיק שבה המעטפת חשובה בהרבה מהתוכן המעורפל והדו משמעי שרק מחפש מכנה משותף של כוולם, ומתעלם מהעובדה שלמצוא קונצנזוס על "בעיות" ש"צריך לפתור" הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם אתגרים אמיתיים, שיצריכו אמירות, מדיניות ועשייה שאולי לא תמצא חן בעיני כוווולם.

עם זאת, ולאור הציפיות האפסיות שיש לי ממפלגה זו וממספר אנשי עשייה/רוח/שכל שכן נמנים עליה (לא כולל העומד בראשה שהפדיחות וחוסר הידיעה וההבנה שלו בנושאים עליהם הוא מדבר היו גורמות לג'ורג' וו. בוש, או אפילו לשרה פיילין להסמיק), אשמח להתבדות ולגלות שאכן מדובר היה בבחירה ראוייה.

איציק 23 בינואר 2013

ארז,
לדעתי אתה פשוט מעווור מגידעון לוי. הוא ממש לא עושה לעצמו חיים קלים רק את הפלשטינאים לא שם בפרונט ומטפל בשורש כמו החינוך והשיוויון בנטל. אני מבין שמבחינתך הכי חשוב זה לתת לפלסטינאים את הכל וכמה שיותר מהר ולזרוק את הישובים היהודים לפח הזבל של ההיסטוריה. לא אצל כולם זה הדבר הראשון בחשיבותו ואתה צריך להבין שלאנשים שונים יש סדר עדיפויות שונה. אנשי גסות הרוח שיש במרץ לא יותר טובים מאחרים, ואיש ספרות לא בהכרח חושב נכון יותר מכלכלן או עיתונאי. פעם חשבו שגנרל זה חזות הכל, מזל שהשתחררנו מזה. אז לפני שאתה שורק רפש, תבדוק טוב על מה ולמה אתה עושה זאת.

ארז (דא יונג) 23 בינואר 2013

איציק, לא יודע מה גרם לך לקפוץ למסקנה הזו, אבל רק כדי לתת דוגמא שלא קשור לפלסטינאים (למרות שכמובן שפתרון הבעיה הזו הוא המפתח לפתרון רוב הבעיות במדינה) אז גם פתרון בעיית ההון שלטון או העומס על מעמד הביניים לא עובר לדעתי דרך מסיבות ראוותניות שמאורגנות ע"י נוני מוזס עבורך שבועיים לפני הבחירות.

איציק 23 בינואר 2013

על זה אני אענה בסיפור: מספרים שאחרי המהפכה הקומוניסטית סבא אחד שומע המון צועק ושואל את הנכדה "מה קורה?" היא משיבה "יש הפגנה בחוץ." "ועל מה מפגינים?" שואל הסבא, "לא רוצים שיהיו פה עשירים" עונה הנכדה. "מוזר" עונה הסבא "בתקופתי הפגינו שלא יהיו עניים." אז אני לא רוצה לגרש את העשירים, הם יודעים איך לעשות כסף (אולי לא בצורה יפה, אבל ידע יש להם). אתה רוצה לתת את הכח לאלו שלא יודעים איך לעשות כסף כדי למוטט את כולם. לא כל מי שמרוויח ישר אויב העם, ולא כל עני מרוד הוא אור לגוים. המטרה היא שאלו שיודעים, יעזרו לחלשים ולר שהחלשים ימשכו את כולם למטה. אני גם רוצה להוריד קצת מעומס החובות, אך לא חושב שהרעיון שלך, שאסור לתת לאנשים שיודעים גם להינות מהחיים לנהל את המדינה יש אחיזה במציאות. אם תומאר שלפיד מושחט ותגבה זאת בהוכחות, זה סיפור למשטרה וזקוק לטיפול אחר. עד אז, מותר גם לו לחייך.

ארז (דא יונג) 23 בינואר 2013

אין לי בעיה עם זה שמישהו יהיה עשיר. הבעיה שלי היא כשחלק ניכר מהעושר שלו מגיע מכספי ציבור: מהלוואות ומענקים מועדפים שמגיעים מכספי הציבור, מנכסים ומשאבים ציבוריים שניתנים לו (לא משנה אם זה נוני, משפחת עופר, תשובה או כל אחד אחר) בתמורה לערך זעום מערכם הריאלי ומהקלות מס לא מוסברות ולא מוצדקות. עם זה כן יש לי בעיה.

איציק 23 בינואר 2013

ארז, אני מופתע מהתגובה שלך. אני מסכים עם כל מילה, אבל העובדה שיאיר חבר של מי מהם לא עושה אותו במידי עושה דברם. אל תשכח שיש במפלגה עוד מספר אנשים וחלקם חושבים אצמעית. לגבי הדרך בה התעשרו לא ניתן להאשים אותם. הם ניצלו את החוק לטובתם, טוב יותר מהאחרים. ודאי שצריך לבצע שינוי בחקיקה כל שיהיה יותר הוגן, בלי לכופף את המקל יותר מידי לצד השני. אני רק לא מבין למה אתה בטוח מראש שלפיד ומפלגתו מראש לא יסכימו לבצע שינוים. אני לא חושב שלפיד סוציאליסט, אך הוא גם לא חזירי.

שי 23 בינואר 2013

ארז אתה בדיוק נוגע בנקודה למה הוא קיבל כל כך הרבה מנדטים, באמת עצוב אבל זה לפחות אומר שהעם מעס בביבי שזה כבר משהו

באבא ימים 23 בינואר 2013

"(לא כולל העומד בראשה שהפדיחות וחוסר הידיעה וההבנה שלו בנושאים עליהם הוא מדבר היו גורמות לג'ורג' וו. בוש, או אפילו לשרה פיילין להסמיק)"

אנא הבא דוגמאות. על פניו קשה לי לקחת טענה כזו ברצינות.

ארז (דא יונג) 23 בינואר 2013

דוגמאות:

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.1671018

http://www.haaretz.co.il/news/elections/trueornot/1.1900492

ואתה יודע משהו, מילא שהוא לא יודע שיש דבר כזה "מדרגות מס" . העובדה שהוא אפילו לא מודע לזה שהוא לא יודע ולא נותן ליועצים ולאנשים שכן מבינים בזה להסביר לו, או לפחות להגיד לו מה עליו לומר, מדאיגה אפילו יותר.

MG 23 בינואר 2013

אמן!
ד"א, אני מניח שכשאתה כותב "האזרחים הערבים" אתה מתכוון לאלה של ארץ ישראל, כיוון שמי שמקבל את המנדט מאזרחיה הערבים של מדינת ישראל שם עליהם "ארץ חדשה".

צור שפי 23 בינואר 2013

יש לי תחושות מעורבות חריפות מאוד ביחס לתופעת יאיר לפיד. מצד אחד יש הרבה דברים לומר בצד הזכות. בעיקר על אדם שהיתה לו עמדה תקשורתית בכירה ביותר (לא חשוב בכלל שהוא השתמש בה לא לטעמי), משכורת בשמים, חוזי פירסום, אהדה עצומה והוא החליט לוותר על כל זה, להפשיל שרוולים ולהיכנס למדמנה הפוליטית. על זה – כל הכבוד. יש גם יופי במה שאני מכנה – היתרונות של חוסר הניסיון. ראינו לאן הביאו אותנו בעלי הניסיון, אולי עדיף קצת רעננות.
מצד שני, מי שכבר שנים מקדמת את האג'נדה החברתית, קודם כעיתונאית לוחמת (מה שלפיד לא היה אף פעם) ואחר כך החל מיומה הראשון כחברת כנסת של הספסלים האחוריים והלאה עד למעמדה הנוכחי היא כמובן שלי יחימוביץ שלה נתתי את קולי. אם נשתמש במטפורה מעולם הכדורגל (האכסניה הרי הכי מתאימה) היא כבר קרעה הרבה יותר זוגות נעליים מאשר לפיד. עוד מטפורה? היא הרבה יותר אלי כהן והוא הרבה יותר יוסי אבוקסיס. אבל, מתברר שקשה מאוד לשקם בעבודה קשה ומלמטה מותג חבוט ועתיק כמו "העבודה" והציבור איננו מעריך עבודה קשה ושיטתית אלא נוהה אחרי אבק כוכבים (ושלא יובן לא נכון – אם לפיד וחבריו ידעו להוון את ההישג שלהם אהיה הראשון לשמוח).

איציק 23 בינואר 2013

צור,
יש לי הרבה מה להגיב ולא להסכים עם מה שכתבת, אבל כקורא הדוק שכנראה קרא גם את הפוסט הקודם של טל אתה אמור לדעת שלא מקללים אנשים בשמות כמו "יוסי אבוקסיס" ניתן למצוא שמות גנאי אחרים.
לעיניינם של דברים, לשלי אין אג'נדה הגיונית/מעשית כי אם סיפורי סבתא בלתי אפשריים. לפיד אולי טירון שיהיו לו בעיות כמתחיל אך המצה שלו הרבה יותר ריאלי והגיוני. אני מקווה שיצליח. מפתיא גם איך כטירון הוא לא עשה שטויות ואמירות חסרת אחריות ותוכן כמו שלי, למשל "בשום אופן לא אכנס לקואליציה של נתניהו." הרי ברור שזה רק הזיק ולא מחזיק מים. הכל תלוי בשותפים ובמצה הקואליציוני. אפילו אנשיה כבר מדברים על כך (ואוו הסניליוט הורגת אותי, שכחתי אתשמו של הח"כ מעבודה, הבחור הנמוך מהסיירת).
בכול אופן, צריך "להתפלל" שהמנדטים של לפיד יעשו את השינוי במדיניות הפנים כמו שהבטיח.

צור שפי 23 בינואר 2013

איציק, אני חלוק עליך. לדעתי יש לשלי יחימוביץ' מישנה כלכלית מסודרת. העבודה היא המפלגה היחידה שפרסמה תוכנית כלכלית מפורטת. אתה יכול שלא להסכים עם העקרונות שלה אבל לא לפטור אותה תחת הכותרת "סיפורי סבתא".
לא השתמשתי ב"יוסי אבוקסיס" כשם גנאי אלא כמשל למישהו שהגיע לאמן בקבוצה גדולה בלי רקורד שמצדיק את זה (=לפיד) מול אלי כהן שעשה עבודת שיקום בתנאים קשים אבל אין הכרה מספקת ביכולתו (=יחימוביץ')

איציק 23 בינואר 2013

צור,
לשלי יש משנה כלכלית שאין לה כל אחיזה במציאות. אני מעדיף משהו פחות אוטופי אבל מציאותי. מה שהיא רשמה במצע שלה לא ניתן למימוש. אפילו בחלומות אני לא רואה איך זה אפשרי. הקיצוץ עליו היא מדברת והמקורות מהן היא רוצה להשיג את הכספים הם לחלוטין לא ברי ביצוע. במקרה הטוב היא תשיג שכול מי שיכול ירוץ לקבל אזרחות אצל פוטין כמו שעשה ג'רארד דה-פרדייה.

צור שפי 23 בינואר 2013

איציק – אנשים שמבינים דבר או שניים בכלכלה כמו הפרופסורים ירון זליכה שהיה הממונה על התקציבים באוצר (ועבר מתמיכה בנתניהו לתמיכה בשלי) או אביה ספיבק שהיה המישנה לנגיד בנק ישראל הביעו את תמיכתם בתכנית הכלכלית הזו ככה שהיא ראויה ליחס קצת יותר רציני מלפטור אותה כלא רצינית.

איציק 23 בינואר 2013

אתה יודע, משנה כלכלית ויועצים כלכליים, סליחה על הביטוי, היא כמו חור בתחת, יש לכולם. מה לליכוד אן יועצים, ליש עתיד אין, למרץ אין. למה אתה חושב ששל שלי טובים יותר?
אספר לך על יועץ מגולומן של שלי, קוראים לו ברברמן, בטח שמעת. הוא היה נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, גם על זה אולי שמעת. בתקופתו היתה הצמיחה הגדולה ביותר הן מבחינת גידול במספר הסטודנטים, הן במספר המחלקות והן בכספי התרומות. יש סיכוי שגם על זה שמעת. עכשיו אספר לך מה שכנראה לא שמעת:
1. הוא פתח מחלקות שאין בהן צורך, מחלקות רוחות רפאים (הנדסת תוכנה למשל) ללא מרצים רק שיהיה רשום שיש.
2. הוא הגדיל את כמות הסטודנטים והזנה את הרמה, וזאת חרף התנגדות רמ"חים ואנשי סגל. ואני, אחד שלימדתי שם אומר לך את זה מידיע אישית!!! למה להגדיל? על כל שקל של סטודנט מקבלים כארבעה שקלים מהות"ת. רוצים כסף… אבל מעבדות בתקופתו לא חידשו 20 שנה.
3. הוא בנה מונומנטים על חשבון חנייה, ושם פס על העובדים (אולי חנייה תת קרקעית לרוחתם) אבל זה הסיפור הקטן, שתם קטנוניות.
4. צורת חשיבה, הוא בנה ביניין יפה להנדסת מכונות, פרוזרים גדולים ויפים, חדרים קטנטנים. רצה לשבט ביניין נוסף למחלקה למתמטיקה. הם הודיעו שלא יעברו לכוכים כאלו. לאחר ריב גדול התבררה הסיבה לבנייה זו. לטענתו לפרוזדורים רחבים ויפים ניתן להביא משלחות של נדבנים ולהשיג עוד תרומות, לחדרים הנדבנים לא נכנסים. שאלה, למה הכסף? להעדרה עצמית או לרווחת העובדים והלומדים?
אז לפני שאתה מספר לי על יועצי שלי תסתכל מי המועמד שלה לשר אוצר. אולי אחד שמבין בכסף, אך לא בכלכלה בשביל אנשים. אני לא מבין בכלכלה; אני רוצה לחיות טוב יותר; אני לא מוכן שימכרו לי לוקשים על מפלגת העבודה והתוכנית הנהדרת שלה.

צור שפי 23 בינואר 2013

ואיציק, אל תעלב אבל אתה חייב לעשות הגהה למה שאתה שולח:

קורא אדוק – לא הדוק.
ללפיד יש מצע – לא מצה.
מפתיע – לא מפתיא.
סניליות – לא סניליוט.

הנקודה לגביה אני מסכים אתך היא שהשינוי שעשתה שלי בהצהירה על סירובה לשבת בממשלה עם נתניהו היה טעות.

אזי 23 בינואר 2013

בשתי הבחירות הקודמות הצבעתי קדימה, והפעם הצבעתי יש עתיד (אני מניח שרואים פה איזו מגמה…)
אבל מבחינתי יש הבדל עצום.
כי בשתי הבחירות הקודמות הצבעתי עבור מי שאני רוצה שיהיה ראש ממשלה. הפעם הצבעתי לרשימה.
הצבעתי לגרמן, לפרי, לשלח, לרזבוזוב. יאיר לפיד מבחינתי הוא עוד אחד ברשימה הזאת. אני לא מחזיר ממנו יותר מכל אחד אחר בעשריה הראשונה.
זה ההבדל.
שהפוליטיקים מיצו את עצמם, ואולי אם תבוא מאסה של אנשים שלא עבדו עד היום בפוליטיקה – הם יעשו דברים בצורה אחרת.
אולי.
אני מקווה.

*לא. אני לא גאה (ואפילו מתבייש) שחשבתי שציפי לבני יכולה להיות ראש ממשלה.

חדש 23 בינואר 2013

והצכבעת גם לבועז ט., מי שהיה יו"ר אגודת הסטודנטים בת"א ועשה הכל בשביל לקדם את עצמו ולא לדאוג לסטודנטים. לאחר מכן כמובן נבחר למשהו באיסתא (הרי לאגודת הסטודנטים יש אחוזים) כאשר המטרה שלו הייתה הכנסת. באמת תודה שהבאת עוד גילה גמליאל.

אזי 23 בינואר 2013

אין ספק שאני לא מכיר את כל 19 החברים ביש עתיד.
שום מפלגה לא יכולה להביא יותר מ10 אנשים שאי אפשר להגיד עליהם משהו רע. וגם 10 זה מספר קיצוני.

matipool 23 בינואר 2013

הסתבר לי הבוקר שאני מכיר את מס' 16 ברשימה של לפיד ( לא ידעתי לפני כן שהיא מועמדת ) . שמה הוא יפעת קריב והיא בהחלט אדם יותר מראוי לכהן כחברת כנסת . שמח על ההצלחה שלה ושל "יש עתיד" .
מצד שני , אם הסיפור שמעלי על בועז ט. נכון , אני מקווה שידאגו לנקות עשב שוטה כזה .

א.ב 23 בינואר 2013

יש עתיד !!!! סוף סוף נתעורר ב4 בבוקר למשחקי NBA ולא נצתרך לשמוע את שלח!!!!!!!!

אבל בנימה רצינית יותר (לא שקודם לא הייתי רציני)
זה רק מראה מה שכל הזמן אמרתי אין יותר ימין ושמאל ומספיק עם הדמגוגיה שמאירן תבוא רעה ואוטובוסים מתפוצצים בגלל השמאל. העם רוצה מה שטוב לעם, וזה יכולת לעבוד בכבוד, שוויון, חופש מדת ! עכשיו בואו נראה אם זה יתממש או שביבי שוב ילך עם ציבור השסניקים שלו

שמעון כסאח 23 בינואר 2013

ועכשיו פוליטיקה, לפיד לא יוכל לקבל כל מה שהוא רוצה הוא יצטרך לוותר ולהתפשר בנושאים מסויימים, טל על מה אתה מוכן להתפשר?

ועוד הערה: בסופו של דבר ל"יש עתיד" אין רב, היא אפילו לא המפלגה הגדולה ביותר וניסיון לכפות את עמדותיה תהפוך אותה מוסרית לש"ס (חילונית).

אזי 23 בינואר 2013

אם נצא מנקודת הנחה שיש ליש עתיד 2 אג'נדות מרכזיות: מעמד הבניים (בנושא הכלכלי והשוויון בנטל), וחזרה לשולחן המשא ומתן.
אני מוותר על המשא ומתן.
לצערי, אני מאמין שעם כל השינויים שצריך לעשות במדינת ישראל, השלום הוא השינוי הכי פחות ישים.
אז אחרי באמת עשרות שנים שאנחנו מנסים לחתור ליצוב כלשהו בנושא הזה, אני בעד לרדת ממנו (אם אין ברירה), לשמר איזה סטטוס קוו, ולהתחיל לעבוד בנושאים אחרים.

מה שאומר שאני מעדיף בקואליציה את הבית היהודי על ש"ס.

איציק 23 בינואר 2013

אזי,
ל"יש עתיד" יש אג'נדה חזקה בנושא החינוך, וזה לא פחות חשוב, ומבחינתי היה אחד השיקולים המרכזיים.

אזי 23 בינואר 2013

לגמרי נכון. אבל כשכתבתי את התגובה שלי, לא ראיתי איך נושא החינוך מתנגש עם שום נושא אחר, ולא ראיתי שום סיבה לכתוב אותו כאופציה לויתור.

יריב 23 בינואר 2013

הנה דבר שאני לא מבין. "יש עתיד" אמרו שהם בעד שיפור החינוך, אבל שמעתי חלק מהשטויות של לפיד בנושא, ושומעים שלאיש אין כל מושג בתחום. בגדול, נשמע כאילו האג'נדה שלו הרסנית לחינוך, אפילו ביחס למצב הקיים (והוא גם הקפיד להפגין בורות, למשל ביחס למערכת הבחינות במדינות כמו צרפת ופינלנד). אז נכון שיש במפלגה אנשים נוספים, וכשהם יגיעו לעשייה ממשית הם ייעזרו באנשי מקצוע, כך שאפשר שבסופו של דבר הם ידחפו לכיוון סביר, אבל קשה לי להבין איך אפשר לתמוך בהם על הבסיס הזה.

איציק 23 בינואר 2013

נראה לי שאנחנו חלוקים בדדעותינו. אני חושב שלרדוף אחרי ציון בגרות במקום לחנך לידע וסקרנות זו רעה חולה כבר זמן רב. עדיף להוריד משמעותית את המרדף אחרי מבחני הבגרות. אתה יודע, מספרות והיסטוריה אפשר להינות ולדעת מתוך הנאה ולא מתוך לימוד אובססיבי של נתונים לא חשובים. כנ"ל גם תנ"ך. זו דוגמא אחת, שרק אם בה יצליח, זה כבר שינוי לטובה. הסטודנטים של היום לא מסוגלים להבין שאלה של 4 שורות, זה לא הלך לאיבוד בדרך מהתיכון לאוניברסיטה, הם הגיעו עם זה מבית-הספר. אולי עדיף לעבוד על זה ולא לספור 10 מטאפורות בשיר של 3 שורות. אולי כדאי ללמוד על הבסיס הנפשי, כלכלי, משפחתי של הסופר ולקשור עם היצירה ולא לטפל בשטויות שעושים עכשיו.

יריב 23 בינואר 2013

לבחינות יש תפקיד במערכת, לספק משוב במהלך הלימודים ולספק מידע לגופים איתם התלמיד יבוא במגע בעתיד (בחינות הבגרות נופלות רק לקטגוריה השניה, כמובן). על הקטגוריה הראשונה ניתן להתגבר על ידי מורים טובים, כאלו שיוכלו לקבל משוב בהתנהלות הכיתה עצמה, אבל ביטול בחינות הבגרות דורש שינוי מערכתי, למשל במערכת ההשכלה הגבוהה. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה הרבה יותר מורכב מסתם ביטול הבחינות. כן, התופעה של "לימוד למבחן" היא אחת הבעיות של מערכת החינוך, אבל הפתרון הסביר ביותר לה הוא לשנות את מבנה המבחנים. אם תבנה את המבחן כך שהמורה לא יוכל "ללמד למבחן" אלא רק ללמד את החומר, תפתור את הבעיה (אני יודע איך ניתן לעשות זאת במתמטיקה, אין לי מושג איך לעשות זאת בספרות או היסטוריה). תוצאת לוואי סבירה היא שתהפוך בזה את הלימודים ליותר מעניינים, מכיוון שהם ידרשו יותר הבנה ופחות שינון.

איציק 23 בינואר 2013

יריב,
כדי לא להכנס יותר מידי לדיון שעל חלקו לפחות אנחנו מסכימים, חפש על מתווה בולוניה, ותראה שבאירופה, בהשכלה הגבוהה, הולכים לכמת את הסטודנטים באופן כזה שמאפשר זאת ללא בחינות בכלל אך עם משוב נהדר לגבי יכולותיהם. זו דרך הרבה יותר ראויה, אך מצריכה הרבה משאבים, והרבה כח אדם מיומן.

יריב 23 בינואר 2013

במתווה בולוניה כוונתך לתהליך בולוניה? סטנדרטיזציה של מערכת החינוך הגבוה באירופה? דבר כזה יכול להיות חלק מהפתרון, אבל אתה חייב בנוסף נקודת כניסה ללימודים שאין לה מגבלות כמותיות (להבדיל מהאוניבסיטאות הרגילות) – האוניברסיטה הפתוחה למשל. ללא המרכיב הזה האוניברסיטאות עדיין צריכות לסנן את הפונים אליהן, והן צריכות בחינות לשם כך. אגב, בעיני זו אכן מערכת עדיפה בהרבה, אבל למרות שהיא קיימת בתחומים מסוימים גם כיום (כלומר, בנושאים מסוימים מול אוניברסיטאות מסוימות), לא נעשה בה כמעט שימוש.

איציק 23 בינואר 2013

אכן כן, אבל כדי לתת ציון, אתה לא חייב מבחן. זו כול הנקודה. אתה יכול גם ביסודי ובתיכונים לתת עבודות הדורשות עשיה, חיפוש ברשת ובסיפריות. כל תלמיד, או קבוצת תלמידים, מקבלת משימה שונה, ונבדקת עליה באופן פרטני. כמובן שהעבודות, פרויקטים, משימות, חייבות להיות עם ליווי של איש מקצוע. לכן כתבתי שהשינוי חייב להיות גם בהקצאת משאבים, וגם בכוח אדם מיומן.
ציון על בסיס ידע שנרכש ונבדק בשיטה זו אמין בהרבה משיטת המבחנים, הוא גם יותר מעניין לתלמידים וגם נותן ידע אמיתי, ולא רק לעבור מבחן ולשכוח.

יריב 23 בינואר 2013

זו אחת מהדרכים, בעקרון, לבנות "מבחן שאי אפשר ללמוד אליו". עם זאת, אתה חייב בניית כל מערך ההערכה על בסיס עבודות שנעשות מחוץ לכיתה הוא בעייתי, זה פותח פתח להונאות בתפוצה אדירה, למשל. במתמטיקה, למשל, אפשר ללמד עקרונות במקום טכניקה ולבחון חשיבה במקום מיומנות, זה גם יותר פשוט וגם יותר יעיל מביצוע עבודות. כמובן, גם זה דורש הכשרה רצינית של המורים, לא נתקלתי בהרבה מורים למתמטיקה שיודעים מה היא מתמטיקה.

איציק 23 בינואר 2013

יריב,
אני לא טוען שמה שכתבתי זו הדרך היחידה, ובדיקה בעל-פה של 10 דקות עם כל תלמיד בנפרד יבהיר מהר מאוד מי יודע ומי לא. נכון שזו בחינה, אך הלחץ עליה קטן בהרבה. אתה צודק בעיניין ההכשרה, אך מה לעשות, אם רוצים לשפר את המערכת, צריך להשקיע בה. אם אתה רוצה שיפור ללא השקעה, אני לא מכיר פטנט כזה, אשמח ללמוד.

יריב 23 בינואר 2013

לא טענתי שאפשרי שיפור ללא השקעה, רק טענתי שהרעיונות ששמעתי מצד לפיד לרפורמה בחינוך נזקם גדול מתועלתם, בעיקר במידה ותתאמתנה ההנחות שלי לגבי הצורה בה הם ימומשו.

איציק 23 בינואר 2013

אנחנו חלוקים על זה כרגע. אולי בסוף הקדנציה נהיה באותה דעה. אני מניח שגם אתה תשמח אם אני צודק ויהיה שיפור, ואני אתאכזב אם אתה צודק ושוב אכלנו אותה.

אזי 23 בינואר 2013

תשמע טל,
כשאתה לא כותב על מכבי יוצא ממך משהו אחר לגמרי.
גם ב30 ניחושים לא הייתי מגיע למסקנה שאתה כתבת את הטור הזה…

טל בן יהודה 23 בינואר 2013

אני לא יודע אם זו מחמאה או לא…

אני אניח שכן :)

אזי 23 בינואר 2013

קח את זה כמחמאה, מה איכפת לך? :)

אבל בוא נגיד היית כותב את הטור הזה בסגנון שאתה כותב על מכבי, היו עפים פה בקבוקי תבערה…

איציק 23 בינואר 2013

מי שהצביע ללפיד אמר בעצם שתי אמירות (לפחות אלו שהצביעו עבורו בסביבה שלי):
1. מאסנו בפוליטיקאים הישנים ובמפלגות הישנות. הם גרועים, הם לא אמינים, רוצים משהו אחר. לא בטוחים אך מוכנים לתת סיכוי לתקווה זו.
2. פחות מעניינים אותנו ענייני חוץ, ואפילו פחות המודלים הכלכליים. מעניינת אותנו מדיניות פנים ובגדול, קריא חינוך, מהי ליבה, האם הבגרות איך שהיא עכשיו נחוצה, ההשכלה הגבוה, תרבות ספורט, איכות חיים. מעניין אותנו מה עושים אלו שלא תורמים, אנחנו רוצים שיתרמו למאמץ המשוטף בחברה, להגדלת התל"ג, להוריד לנו עומס מהגב. אנחנו לא רוצים שיורידו את הכיפה, כי אם שיורידו לנו כמה חבילות מהגב.
אני לא יודע כמה מזה יצא אל הפועל, אך הוא נותן תקווה וסיכוי. מדיניות החוץ מבחינתי יכולה להמתין, ואם לא תמתין אז גם זה יטופל, וללא הבדל מהותי בין שמאל לימין.

אביאל 23 בינואר 2013

איציק – זה מה שבדיוק היה עם ד״ש עם רשימה הרבה הרבה יותר מוכשרת מכל הבחינות מאשר יש עתיד עם תקוות גדולות הרבה יותר, עם תקשורת פחות לוחצת ועם יותר אפשרות לשינוי מהיום וכולנו יודעים איך זה נגמר, תקווה זה תמיד דבר נחמד ויפה עד שהמציאות פוגעת לך בפנים.
תראה את אובמה, בחירה אמיתית של שינוי שהוא עמוק פי כמה וכמה מיש עתיד, עומק השינוי ? כמעט ולא קיים, לפחות לא כרגע, עם מערכת פוליטית יציבה הרבה יותר ועם מסורת מפוארת.

איציק 23 בינואר 2013

אביאל,
אני לא בטוח ש"יש עתיד" תצליח כמו שד"ש לא החזיקה מעמד. אני יודע שמה שיש הוא גרוע ומבחינתי חסר סיכוי. אני אתן לחדשים צ'אנס פעם ועוד פעם עד שהותיקים לא יוכיחו שהם ראויים להמשיך. לותיקים כבר הצבעתי יותר מפעם אחת, והם לא ראוים לצ'אנס נוסף. אם אני מחבר זאת עם תכנים שברובם הם לדעתי טובים, נשאר לי לשים להם פתק ולקוות שהפעם יהיה טוב יותר.

wazza 23 בינואר 2013

תגובה יפה וקולעת!

סימנטוב 23 בינואר 2013

מצטרף…

MOBY 23 בינואר 2013

ושוב הוכח כי רמת הפרשנות הפוליטית בישראל שווה לרמת פרשנות הספורט שווה לרמת הפרשנות הכלכלית. שווה לחובבנות (או אני רואה רק מה שאני אוהד או הפוך-אם אתה אוהד של הפועל ת"א)
עוד יום בחירות ועוד יום שחור (אני די שונא את השימוש ביום ההוא מספטמבר)לסקרים, לסוקרים ולפרשנים למיניהם.
בכל מקרה יהיה שמח, כל ישראל נושאים עיניים לירושלים.
מה עוד הוכח כי ההשפעה של "הבועה התל אביבית" כשהיא יוצאת מהאדישות שלה היא מרתקת. צעירה ותוססת.ה"צאו להצביע" של הליכוד היה נכון למדינה פחות טוב לכוחו שלו.
עוד דבר שהוכח (ולא ידברו עליו כי זה לא כלכך מעניין) כשהשתן עולה לראש והדנונים והרגבים מקבלים כוח= הליכוד נפגע (פייגלין הוא לא הרע שבליכוד אלא הכ"צים והכוח שלהם- הפתרון? לא יודע).
ותפילה אחת אשא רק שלא יהיו בחירות שוב, עוד שנה שנתיים.

אזי 23 בינואר 2013

אפשר להצטרף למניין בתפילה שלך?

matipool 23 בינואר 2013

שלא לדבר על בחירות בעוד חודשיים ..

משה 23 בינואר 2013

לא הצבעתי ליאיר לפיד כי בעיני הוא אדם נבוב. אם טורים בסגנון "מה ישראלי בעיניך ?" עושים לך את זה, תהנה, בעיני זו הזניה של המונח טור דיעה, להגיד מה שאנשים רוצים לשמוע זו לא דיעה זה פופוליזם. ואם יש מישהו שממש מזכיר לי את ביבי בהוויתו זה הוא, קפיטליסט נהנתן ומחובר למוקדי כוח(נוני מוזס).
אני כן מעריך את שאר הרשימה שלו(שלח, פירון ושות', למי שכתב רזבוזוב אני אצטט את מה שכתבתי לגיסי אתמול:"הוא אהבל אבל כך גם כל השאר בכנסת. לפחות הוא נראה בחור חיובי"). וכדי לחתום את הצד הקטגורי של התגובה – תגיד לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, רמי קליינשטיין ועינת שרוף ???? כנראה שיש מיתאם בין טעם רע ובין מנדטים(ע"ע להינשא לשרה).
אחרי שאמרתי את כל זה, אני מקווה שלא מדובר בעוד מפלגה משיחית חילונית(ד"ש, שינוי, הגימלאים) אלא במפלגה שתנסה להביא שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות של הממשלה. יש להם סיכוי אמיתי לעשות את זה ולהציל אותנו מהחורבן שהביאה עלינו הממשלה הקודמת ומפלגת רגב-דנון-חוטובלי-פייגלין הנוראית.
לצערי הבחירה בלפיד הוכיחה שאנחנו מדינת "האח הגדול"-אנחנו מעדיפים פרסונות על דיעות.

אזי 23 בינואר 2013

אתה באמת לא מאמין שיש אנשים שיש להם דיעות, פשוט לא קיצוניות?
נכון. זאת מפלגה שלא הוכיחה את עצמה בכלום עד היום. כולם טריים מהשקית. ויש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על יאיר לפיד.
אבל מה אני יכול לבחור אם אני מאמין בכלכלה קפיטליסטית מפוקחת – ולא סוציאלית?
אם אני מאמין שהאג'נדה המדינית צריכה להיות 3-4 בחשיבות, כי ראינו שהיא לא משנה כלום?
אם אני מאמין שצריך לדאוג לחלשים, אבל לא צריך לשים להם כיפה על הראש בשביל זה?
אם אני מאמין שחינוך ותרבות הם חסך רציני בחברה שלנו?

יש עתיד היתה האופציה היחידה בשבילי. שילוב של מה שאני חושב שטוב בליכוד, בעבודה ובמרץ.
עכשיו נשאר רק לקוות שהם יודעים מה הם עושים.
זה אמנם נשמע כמו הימור, אבל אני לא חושב המפלגות הותיקות כן יודעות מה הן עושות…

משה 23 בינואר 2013

אני בהחלט חושב שיש אנשים עם דיעות לא קיצוניות, אני חושב שאני אדם עם דיעה לא קיצונית, אני אפילו מסכים עם כל מילה שכתבת, פשוט הגעתי למסקנות שונות(אני הצבעתי לעבודה).
אני כן חושב שמה שאתה מתאר מייצג את מרצ, פשוט קשה לי להאמין שעפר שלח שקראתי את הפרשנות הפוליטית שלו והיא מרצ ושמאלה יצליח לשבת בקואליציה עם בנט יותר משתי דקות כדי לקדם נושאי חינוך, אני מקווה שאתבדה.
ייתכן שהייתי חושב אחרת אם היה אדם אחר בראש המפלגה, לפיד מייצג בעיני רדידות תרבותית(הטורים, הטלוויזיה, הספרים) וקשה לי להתקדם משם.

דניאל 23 בינואר 2013

תענוג לקרוא כמו בדר"כ (שזה לא ככה זה רק בגלל חילוקי דעות ראה ערך אלירן עטר) . את האמת אני מסכים מאוד עם מה שאזי כתב אני פשוט לקחתי את זה לכיוון של להצביע למרץ כי אם הייתי מייחס חשיבות למדיניות החוץ כנראה שהייתי מצביע לאובמה (: , אני קיוויתי לחזק מפלגה שבעד הפרדת הדת מהמדינה בניגוד למר לפיד אבל אני יודע שאני מיעוט בנושא הזה בארץ ולפחות הוא מוכן להתקדם לכיוון בבחינת קצת שינוי של הסטטוס קוו בנושא הזה .אני מקווה שמה שהוא אמר עד עכשיו בטוריו ובקמפיין שלו לא יתפוגג באוויר . ונקווה שיתנו לנו סיבה להמשיך לקוות

יריב 23 בינואר 2013

הלוואי והיתה לי האופטימיות שלך. אני פשוט לא מאמין שתראה ממנו השפעה אמיתית. (אחרי ששמעתי מעט מהביקורת שלו על מערכת החינוך אני לא בטוח שאני רוצה שתהיה לו השפעה אמיתית. לשם דוגמה, בהארץ סקרו בסוף השבוע עמדות של מפלגות ביחס למגוון נושאים, כששאלו על לימודי אבולוציה מפלגת "יש עתיד" מסרה עמדה שנשמעה כמו "זמן שווה".) בנאום לאחר המדגמים הוא דיבר על הבחירות של 2003 וההצלחה של שינוי, אבל לא שמעתי אותו מדבר על ההצלחה של שינוי בכנסת ובממשלה, גם לא על הבחירות של 2006.

אגב, מה שריבלין אמר נשמע מתקבל על הדעת, לא ברור שתצליח לקום פה קואליציה שתעביר תקציב. במצב כזה הולכים לבחירות עד אמצע מאי. תמיד יש פעם ראשונה…

אריק 23 בינואר 2013

טל אם תסתכל על הבחירה לפי אזורים אז המרצה די צדקה. מחוץ לגוש דן הוא לא חזק במיוחד…
נקווה שיפתיע לטובה. היה לו כבוד, כסף וחיים טובים והוא החליט ללכת לפוליטיקה אולי זה סימן טוב

טל בן יהודה 23 בינואר 2013

אז טוב שלא קמתי ויצאתי…

יריב 23 בינואר 2013

אריק, אני חושב שאתה טועה.
אחוזי ההצבעה ל"יש עתיד" בכמה מהערים הגדולות מחוץ לגוש דן:
חיפה: 18.07%
באר שבע: 11.02%
אשדוד: 10.01%
אשקלון: 9.59%
נתניה: 15.85%

אפילו בירושלים הם קיבלו 6.97%, וירושלים זו עיר בה המפלגה שמקבלת הכי הרבה קולות היא יהדות התורה.

בשורה התחתונה, בעוד שמרכז התמיכה שלו הוא בתל אביב, ושם שיעורי התמיכה הכי גבוהים, הוא קיבל תמיכה די רבה גם במקומות אחרים. למעשה, לא יכול להיות אחרת, אי אפשר לקבל מגוש דן 19 מנדטים.

אריק 23 בינואר 2013

כן, אבל מחוץ לגוש דן הכוח היחסי שלו הוא 10-11 מנדטים. נחמד, יפה אבל הסיבה שהוא הגיע כל כך רחוק זה שהוא אשכרה ניצח בגוש דן בצורה מאוד מרשימה.

יריב 23 בינואר 2013

חישבתי את התמיכה בו מחוץ לגוש דן, כאשר גוש דן מוגדר כרשימה הבאה:
תל אביב, רמת גן, הרצליה, בת ים, חולון, פתח תקוה, רמת השרון, אזור, גבעתיים, בני ברק, אור יהודה, גבעת שמואל, קרית אונו.

קיבלתי את התוצאות הבאות:
תמיכה בתוך גוש דן: 18.937% – 22-23 מנדטים
תמיכה מחוץ לגוש דן: 12.757% – 15-16 מנדטים

הפער הרבה פחות דרמטי ממה שהוא נראה, בפרט זו המפלגה השניה בגודלה גם מחוץ לגוש דן.

יואב דובינסקי 23 בינואר 2013

יאיר לפיד שרלטן וגנב דעת בעיני, שכל החיים נהנה מנפוטיזם, קומבינות ומחפש קיצורי דרך. לכן הוא בזוי בעיני. מבחינת המצע, הוא ימין כלכלי ומיליונר ומצליח לגנוב דעת שהוא איש מעמד ביניים. הוא לדבר הרבה ולהגיד כלום ותחושת פיל-גוד, בלי שהוא מגבה שום דבר בדוגמא אישית. אני מאוד התאכזבתי מקרובי משפחה או חברים שהצביעו עבורו.
יחד עם זאת, יש לו לא מעט אנשים מאוד מעניינים במפלגה ולא הסתרתי את שמחתי שלראשונה לישראל יהיה בכנסת ספורטאי אולימפי. שלח ורזבוזוב עם תיק הספורט יכול להיות מעניין.

matipool 23 בינואר 2013

טל – מזדהה לגמרי וכאילו כתבתי את הטור בעצמי .
הלוואי שיצליח ושנראה שינוי בסדרי העדיפויות .
גם אצלנו במשפחה המורחבת הוא קיבל את מרבית ההצבעות .

זיגי 23 בינואר 2013

טל,
אני מניח שאתה חושש לא רק מלהפוך ל"קדימה מודל 2009", אלא גם ל"ד"ש מודל 1977", "תל"ם (מישהו בכלל זוכר?) מודל 1981", "הדרך השלישית מודל 1996", "מפלגת המרכז מודל 1999", "שינוי מודל 2003", "גמלאים מודל 2006".

בהצלחה. ההסטוריה לצידכם.

איציק 23 בינואר 2013

יש תאוריה האומרת שכל כישלון מקרב את ההצלחה. זה לא תמיד נכון אבל כמעט תמיד נותן הרגשה כזו. למשל אם זרקת מטבע 10 פעמים הרבה יחשבו שהסיכוי שלך להוציא פלי בפעם הבאה גדול יותר. זה כמובן לא נכון אבל ההרגשה טובה.
מצד שני, כאשר אני רואה את הותיקים, אני מעדיף לתת צ'אנס לחדשים, אולי יצא משהו טוב יותר, גם אם הסיכוי נמוך. תוסיף לזה שאני מסכים עם דברים רבים ויש לך 19 מנדטים.

מאשקה 23 בינואר 2013

טל, כתבת יפה מאוד, מקווה שיאיר לפיד באמת ישמור לנו על מדינה
אפילו שאני הצבעתי אחרת, ורוצה לקוות בשבילך ובשביל אותן מעל 500,000 מצביעים שהוא לא יאכזב ויתרסק כמו מפלגות שכאלה בעבר
( ד"ש, שינוי, צומת, מפלגת המרכז, קדימה וכו' ).
שיהיה לו בהצלחה כי אין לנו ארץ אחרת.

באבא ימים 23 בינואר 2013

אני חושב שההצלחה או הכשלון של יש עתיד תלוי באיך שהם יתפסו את עצמם. אם הם ינהגו כמו מפלגת נישה ("ש"ס של מעמד הביניים" קרא לזה מישהו) אז יש להם סיכוי לא רע להצליח כי זה מבדיל אותם מכל המפלגות המרכז האחרות בהיסטוריה.

מה שהופך את יאיר לפיד לחשוד בעיני זה החיבור שלו עם נוני מוזס. בלי מלחמה בריכוזיות סדר היום האזרחי לא ישתנה. אם הוא יצליח להרים את עצמו מעל המשוכה הזו ולהכתיב סדר יום אזרחי חדש, אז אני מוכן לקנות ארבע שנים של התמקדות בנושאים אזרחיים תוך דשדוש מדיני (ממילא אני לא סבור שיש פרטנר אמיתי). זה ימצב אותנו בעמדה טובה יותר להסדר מדיני אם (וזה אם גדול) הסדר כזה יהיה אפשרי.

פראליה 23 בינואר 2013

מכיוון שלשכנע קולות צפים (והיו המון שבועיים לפני הבחירות) להצביע למפלגה שלי היא משימה מאד מתישה ומורכבת (למרות שיש מי שעשה זאת לא רע, היא הכפילה את כחה), הצלחתי להעביר מספר לא מבוטל של קולות ל"יש עתיד" מתוך הנחה שאם לא יצביעו עבורה, ילכו למקומות גרועים בהרבה.

למרות שמצע הספורט שלה די פשטני, הוא עדיין טוב משל כל השאר (אם היה להן כזה במקרה הטוב) ועל זה אני הולך לבחון אותה (במיוחד בכל הנוגע לילדים והמצב העצוב במערכת החינוך) מבלי לזלזל בנושאי החינוך והבתרבות הסופר-חשובים שהיא הציפה מעבר לנושאי הליבה החברתייים.

גם אני כמובן לא חסיד נלהב של לפיד האיש אבל ההרכב האיכותי יחסית שלו והכוונות הטובות (בפעם הראשונה) של אנשים שטרם כשלו פוליטית, הפכו את המסע הפרטי שלי לכזה שאני שלם איתו.

סימנטוב 23 בינואר 2013

כתיבה יפה, כולי תקווה

צהובה 27 בינואר 2013

יא אללה טל! איזה כיף לדעת שאני איתך גם בדעות הפוליטיות (לפחות ברובן) ושאתה כותב יפה גם מחוץ לספורט!
והגרסה הנהדרת של ג'ף באקלי בסוף בכלל הרגה אותי :)

נ.ב הבת שלך סופר חמודה! אבל איפה תמונה בצהוב?

טל בן יהודה 28 בינואר 2013

תודה רבה.
שמח שאהבת את השיר.
אולי אם תהיה אליפות, נצלם אותה בחגיגות בפארק בצהוב )

Comments closed