יומן אליפות צהוב-כחול (16): אנחנו והם

כמו בטבלה, כך גם היומן יוצר הפרדה. אצל הקבוצות והאוהדים

אם אערוך הקבלה בין המסע של מכבי ת"א לעבר האליפות לבין הקמפיין של יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד" אל עבר הכנסת הנוכחית, אז התוצאות של מכבי חיפה והפועל ת"א במחזור האחרון משולות להכרזה של שלי יחימוביץ' שהיא לא תשב בקואליציה עם "הליכוד ביתנו" ולפעולה אחת של ציפי לבני (פשוט תבחרו אחת, כל אחת).

כשאמרתי לפני הסופשבוע ששתי היריבות שלנו יפסידו, חברי צחקו עלי. אבל תקווה זה דבר טוב, וקיוויתי, כי האדומים בתקופה לא טובה והירוקים משחקים נגד הקבוצה שכבר הפכה ל"נאחס" שלהם. אבל לא רק אני, כולנו קיווינו, בסתר. ואכן, נדמה שפעם בכמה דורות, הכוכבים מסתדרים לטובתה של האומה הצהובה.

אני עדיין לא יודע אם זה אמיתי או לא. מאז שהמשחק בבלומפילד בין בני יהודה לירוקים הסתיים, בדקתי את הטבלה לפחות פעם בשעה. האמת שאני עדיין ממשיך לבדוק. רק מוודא שהחישובים שלי נכונים, שזה עדיין 8 נקודות ו-15 שערים בפלוס מהמקום השני. ישנה כמובן עדיין דרך ארוכה לקו הסיום, אבל אני יכול לומר שממש נחמד להיות ביתרון שכזה בנקודת זמן שכזו.

אבל לפני שנסתכל קדימה אל עבר מה נותר, בואו נחזור אחורה לשני ערבים נהדרים של כדורגל.

אנחנו

כתבתי הרגע "נהדרים"? ייתכן שהתכוונתי בין האותיות גם ל"מכוערים". כל הקלישאות הרגילות המבוססות על המשפט "גם משחקים כאלה צריך לדעת לקחת" כבר נאמרו, אז לא נותר אלא להזכיר כאן שחוץ מכ-10 שניות של כדורגל, שכללו את הגול של ראדי ואת העצירה של לוי, זה היה משחק נורא.

זה לא כל כך שמכבי נראו רע כמו שהם לא נראו בכלל. אשקר אם אכתוב כאן שלא ציפיתי לנצח 5-0 כמו גם שלא התאכזבתי כשמכבי לא כבשה שער כבר בעשר דקות הראשונות, כפי שעשתה בשלושת משחקיה הקודמים. אבל זה היה מסוג המשחקים שאפשר להבין כבר אחרי רבע שעה שתהיה מוכן להסתפק בשער אחד קטן, גם אם יגיע בנבדל.

אבל לא כל יום שקבוצה מקבלת במתנה את שוקי קודיש כקוון, והגול ניצחון של מכבי היה חוקי (הייתי חייב). בין אם היה פנדל לטובת רמת גן או לא, העצירה של ברק לוי בדקה ה-94 שימחה אותי בעיקר כשחשבתי על אוהדי הקבוצות האחרות שצפו בבעיטה, מלאי תקוות שמכבי הולכת לאבד נקודות, המומים שהכדור לא נכנס, ולבסוף מסננים לעצמם בשקט "אולי זו בכל זאת השנה שלהם".

אבל ה-90 דקות של "כדורגל" שראינו ממכבי בקושי מצדיקות את מה שנכתב עד לנקודה זו. בפרק הזה של היומן אנחנו נתמקד בחלקים המשמחים של המחזור והגדלת הפער אל עבר התואר. החלק של "הם". כי לפעמים, המשחקים האחרים הרבה יותר מהנים משלך.

הם

לצפות במחצית הראשונה של הם האדומים מול מכבי נתניה היה כמו לצפות בקונצרט של הפילהרמונית בפארק. בעצם, אני לא חושב שזה יהיה כל כך מהנה בשבילי (אולי ללוינטל). אני אמשיל את המחצית הראשונה למופע המחצית הנהדר של ביונסה, עם יתרון קל לדיווה המדהימה. וגם זה, רק בגלל שהתלבושת שלה הייתה אטרקטיבית יותר מהמדים האדומים.

האדומים חוטפים שלושער במחצית הראשונה + כרטיס אדום לשוער + פנדל שבו אדל שולח את קצות האצבעות שלו ורואה את הכדור חולף מעליו בהילוך איטי ומשפיל + אני זוכה לראות את הכל בשידור חי כי אני נמצא במקרה בבית שיש "צ'רלטון" = ה-45 הדקות הטובות ביותר של המחזור. הפנים הנפולות של מאמן האדומים בירידה לחדרי ההלבשה בשריקה למחצית היו רק הדובדבן.

*

נקודה אחת במהלך המחצית השנייה הובילה אותי ואת אבא שלי לדיון על ההבדל בין הקהל הצהוב בעל המנטאליות המכביסטית לקהלים אחרים.

במצב של 3-0 צהוב נתנייתי, הקהל האדום ביציעים (בעיקר שערים 4-5) המשיך בטירוף הרגיל שלהם. אבא שלי ברגע של כנות שאל אותי "אתה מבין למה הם ממשיכים לעודד בצורה כזו?".

שישה עשורים של מכביזם עושים משהו לצורת החשיבה שלך, זה מושרש ואף מונע ממך להבין היגיון של אוהדים אחרים. כמו הרצון להמשיך וללטף את ראשם של השחקנים לאחר שהם ביזו את עצמם ואת הקבוצה והמשחק כבר גמור.

כבר כתבתי לא פעם על חוסר ההבנה שלי כלפי אוהדי הפועל ירושלים שממשיכים לעודד את קבוצתם אחרי שחטפו בראש ממכבי (היו כל כך הרבה מקרים, פשוט תבחרו אחד בעצמכם). אני חושב שה-20 הפרש, מקנה לי את הזכות לא לשמוע אתכם יותר, לפחות לאותו המשחק. שלא נדבר על הנקודה שכשהקבוצה מפשלת, מגיע להם שתכעס עליהם.

אנחנו, או לפחות אני ואבא שלי, לא מבינים את העידוד הזה, ולעולם לא נבין אותו. אנחנו מבינים בניצחונות. אנחנו אוהבים את הקבוצה שלנו, כואבים ומדוכאים אחרי הפסדים, מתמוגגים אחרי ניצחונות ואכפת לנו ממנה כמו אחרון שאר האוהדים, אבל אוהדי מכבי לא נותנים את הלחי השני אחרי שאנחנו מקבלים סטירה.

תגידו מגעיל או דוחה, תגידו שגם אתם לא מבינים אותנו, אבל הסטטיסטיקה אינה טועה. לא לחינם מכבי ת"א היא השם המעוטר ביותר בספורט המקצועני הישראלי. יש תרבות שלמה של ווינריות שמונחלת מאחורי המותג הזה. היא נמצאת אצל האוהדים, ההנהלות השונות ואצל השחקנים שמגיעים. אפשר לתת כתף תומכת ולהריע בסיום המשחק על המאמץ (אם היה כזה, לא תמיד יש), אבל בהחלט לא נתגאה כשהקבוצה מובסת למול עיננו.

יום אחר כך, תחושת הבחילה חזרה לי כשראיתי את אוהדי הירוקים מעודדים בטירוף אחרי שזה עתה קיבלו את השער השני (אני לעומת זאת התחלתי לרקוד את ה"מקרנה" בפיג'מה שלי). אחרי המשחק הופ(מן) כתב בבלוג המצוין "מצד שני", בו הוא כותב עם מתי ואחרים, את המשפט "מכבי הפסידה היום, אבל בכל הנוגע ליציעים העונה הזו מסתמנת כמסע ניצחון אחד ארוך". (כן, ישנם מרחבים וירטואליים בהם "מכבי" זו "מכבי חיפה". עזבו, בואו פשוט נצא הגדולים כאן ונדלג מעל הקטע הזה הפעם).

ובכן, אני יכול להשמיע לכל הירוקים באשר הם צפירת הרגעה משמחת. ביום ראשון בערב גיליתי לשמחתכם כמה המשפט "אתם הופכים אט אט למכבי ת"א של הכדורגל ויעקב שחר הוא כמו שמעון מזרחי", רחוק מהמציאות.

אוהדי מכבי ת"א לעולם לא היו מרגישים גאווה על ניצחון ביציעים אחרי הפסד, רק המחשבה על כך מביאה לי צמרמורת וגורמת לי לרצות לעשות מקלחת סטייל "משחק הדמעות". אנחנו ניקח ניצחון על הדשא והפסד ביציע בכל משחק, בכל מסגרת, בכל ליגה.

*

ואם כבר התייחסנו אל הירוקים, כמה מילים על חווית הצפייה של המשחק מיום ראשון. זה היה מפחיד ומתגמל כאוהד קבוצה יריבה לצפות במחצית השנייה מול בני יהודה. אני מניח שהאוהדים הירוקים ידע הרגישו כמו כולם כבר בשלב מוקדם מאד ש"הקבוצה שלהם לא הולכת לכבוש היום".

בניגוד לתענוג שבצפייה במשחק של האדומים, המשחק של הירוקים היה דיי מייסר וההרגשה הייתה שהזמן עובר באיטיות קיצונית. כשערוץ 511 פתוח ברקע ללא סאונד ואני מתעסק בדברים אחרים, היה נדמה לי שבכל פעם שהרמתי את הראש, הזמן למעשה הולך אחורה ולא קדימה, יחד עם ההגנה של בני יהודה. לשמחתי, הכתומים סופסוף כבשו את השני ושלחו אותי עם חיוך אל עבר טבלת ליגת העל.

*

לקראת הדרבי, אני מאמין ומקווה להעלות פרק ביומן שיוקדש ל"לפני". אבל אי אפשר לסגור את הפרק הזה ללא התייחסות כלשהי אליה, ולו הקטנה ביותר. אז הנה היא: מסתבר שאי אפשר להגיע לדרבי במצב טוב יותר ממה שאנחנו נמצאים בו כרגע, ועדיין לא החלטתי האם אני חושש מזה או לא.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

החתמה נפשעת
באזבי ופרגוסון, 55 שנים למינכן (וגם טקסט על דנקן אדוארדס)

94 Comments

Auto-fellatio 5 בפברואר 2013

That's the same dude that wrote the wonderful
piece about football injuries last week?

טל בן יהודה 5 בפברואר 2013

Damn right…
Can u believe it!?

(awesome nickname)

משה 6 בפברואר 2013

אל חשש אחים צהובים שלי הפעם זה יקרה רוצים לדעת למה?
אני אוהד מכבי מעל 40 שנה הייתי בכל כל כך הרבה משחקי דרבי בחיי
ורוצים עובדה אחת מעולם לא נכחתי באצטדיון במשחק דרבי בו מכבי הפסידה תמיד היה לי המזל לקנות כרטיס לניצחונות בדרבי
ולדרבי הקרוב רכשתי ואני לא מתכוון שזה יקרה בפעם הראשונה כי כנראה יש לי חוש לניצחונות בדרבי

פחטקור 5 בפברואר 2013

אני לא זוכר את הפעם האחרונה שכל כך פחדתי מדרבי, בתקופת ה4 שנים בלי נצחון בדרבי לא היה לי כזה אכפת כי לא באמת ציפיתי לשום דבר, אבל הפעם מכבי פייבוריטית, הפועל על הקרשים, חצי סגל שלהם פצוע בזמן שאצלנו מחתימים שחקנים על ימין ועל שמאל. הא, ויש לנו גם 8 פור עליהם. והם אחרי 3 הפסדים רצופים ואנחנו יצאנו במזל עם נצחון לא אופייני במשחק מחורבן עם הצלת פנדל בדקה ה94. משהו חייב להתחרבן.

זו בעיה כשאופי של מועדון משתנה לחלוטין, זה עושה נעים בלב כשאתה כותב שמכבי זו מסורת של ווינריות ונצחונות וכיף להרגיש חלק מזה, אבל הרבה פעמים אבל העבר לא מעיד על ההווה, מכבי של 92-96 רחוקה מלהיות מכבי של העשור האחרון, שלצערי זו המכבי שעליה גדלתי.

קצת מזכיר לי את מנצ'סטר סיטי, הם היו הכי עשירים בליגה בערך 4-5 שנים אבל לקחו גביע בשיניים מול חבורת חסרי השיניים של סטוק, ולקחו אליפות רק בשנה שעברה אחרי שהתעלו על עצמם, כי היו צריכים לפצות על הרבה שנים של לוזריות. מכבי של השנה, שלא באשמתה, צריכה להילחם ולגרש גם את השדים של 10 השנים האחרונות, שהפכו אותה ללוזרית שנאבקת על האליפות באותה תדירות כמו ליברפול.

אחרי כל זה, הלוואי הלוואי שננצח בדרבי, אני לא עצמי כבר יותר משבוע.

(רק שלא יעלה את אבו זייד…)

אוסישקין חניון 5 בפברואר 2013

מסכים איתך לגמרי, לא רוצה להישמע לוזר אבל אם הייתי שם נגד הקבוצה שאני אוהב ווינר, הייתי שם בדרבי.

ונקווה מאוד שההשוואה לסיטי לא נכונה ושלא נקרוס כמוהם אחרי עונה אחת

צהובה 6 בפברואר 2013

וואי ממש הוצאת לי את המילים מהפה!
אני מתה מפחד מהדרבי הזה! (וגם אני גדלתי על מכבי של תחילת שנות ה-90).
ובקשר להשוואה לסיטי – אני לא מסכימה… אולי יותר דומה לצ'לסי – קבוצה עם עבר גדול, תקציב גדול, ועדיין הרבה שנים לא מצליחה לעשות כלום, להוציא את האלופות של שנה שעברה שבעיני היה שאריות של "התחת של אברם" כי זה היה פשוט מזל טהור (ואני בכלל אוהדת יונייטד…)

איציק 6 בפברואר 2013

לאוהדי מכבי (אלו מתל-אביב). נא לא לדאוג. במחזור זה הפועל (זאת מתל-אביב) תצמצם את הפער מכם, אך תדאג לבעוט בדלי מספר פעמים בהמשך :-)

JohnnyB 5 בפברואר 2013

ולך נאחל סרטן בראש

מכביסט ותיק 5 בפברואר 2013

בנתיים האיחולים שלכם עברו לניצו שירזי שלכם. לא מגיע לו אדם נהדר.

קורא 6 בפברואר 2013

אפשר אולי למחוק את התגובה של ג'וני B ולא לתת לה פה לגיטימציה(ואני אוהד הפועל)?

D! בארץ הקודש 7 בפברואר 2013

גם את של מכביסט ותיק (ואני אוהד מכבי)

Blue Jay 6 בפברואר 2013

אתה נבלה וטוב לכולם שאת משתייך לגוש אוהדי הפועל
אני גם בטוח שאתה מאלה שהעליבו את רגב פנאן ואת אוברוב . תסכול שנימשך 50 שנה מטריף אותך ימים ולילות חודשים ושנים ומקל להבין חלאות כמוך
מאחל לך להרגיש ולקבל איחול זה SCUMBAG שכמוך

מכביסט ותיק 5 בפברואר 2013

1. להפרש השערים אין משמעות לא בסיום העונה ולא בסיום הסיבוב השני. זה טוב רק בשביל היחסי ציבור של הקבוצה.
2. מכביזם אמיתי – זה בדיוק כמו שכל הלוזרים מכנים את ממכבי "אוהדי הצלחות" זה בדיוק מה שמכביזם אומר – אני נאלץ להסכים איתם. אנחנו דורשים תארים כל עונה כל שנה בכל ענף. לא נעודד אם לא תנצחו לא נלטף גם אם תתאמצו. תביאו תארים.
גם אני לא מצליח להבין את "יש לי אהבה והיא תנצח" אבל כשקבוצות עוסקות בשירי שואה כל סדר העדיפויות שלה משתנה.

מכביסט אמיתי זה שמעון מזרחי. גם מי שלא מכביסט שרוף בכדורסל ספג לתוך ורידיו את המורשת שלו. אם לבן אדם יש כסהכ 70-75 אליפויות וגביעים- וכל שנה רואים אותו בסטרס עצום מבינים את משמעות מכביסט אמיתי. הוא לא רואה בעיניים דבר מלבד התואר. לא מעניין אותו כלום רק תביא את התואר. ואני שגדלתי עליו מינקות פשוט נכנס ללחץ עצום אפילו היום במשחק מול אשדוד.

אורן 6 בפברואר 2013

לא סובל את שמעון מזרחי.לזכותו יאמר שהוא אוהד אמיתי.גם כהפסידו אליפויות.אוהדים כמו טל לא מכירים בלתמוך כשמפסידים.אם הקבוצה לא מצליחה היא לא מעניינת אותו.בדיוק כמו שהוא ציין שקרה לו עם מכבי כדורגל בשנים האחרונות.

עמרי 6 בפברואר 2013

אתה טועה כשאתה אומר שאם הקבוצה לא מצליחה היא לא מעניינת אותו (את טל? את שימון?). אוהדי מכבי באו בהמוניהם גם כשהקבוצה היתה כשלון, וגרוע מזה – גם כשהקבוצה היתה אכזבה, שזה בעצם כמעט תמיד. מה שמבדיל את מכבי מקבוצות אחרות זה שבמכבי אין כזה דבר "עונה פיננסית". גם כשפתחנו עונות בצורה נוראית והיה די ברור ששום דבר טוב לא יצמח מהעונה הזאת, אף פעם לא הורדנו ציפיות, אף פעם לא קיבלנו בהבנה או באהבה הפסדים בכלל, בטח ובטח לא הפסדים ליריבות הטבעיות שלנו.

אבי 5 בפברואר 2013

הווינריות הזאת שאתה מדבר עליה והרוח המכביסטית והתאווה לניצחון שאתה מפמפם פה כל הזמן נשמעים לי מעט מגוחכים. הרוח הזאת לא קיימת כבר מעל לשלושים שנה. מאז סוף שנות ה70 מכבי תל אביב איבדה את ההגמוניה שלה(בעיקר למכבי חיפה), למעט אותן 5 שנים יוצאות דופן בתחילת שנות ה90 שבהן היה דור צהוב יוצא מן הכלל. מהמכביזם הזה שאתם מדברים עליו כל כך נשארה רק שחצנות מאולצת ומבחילה. שנים על גבי שנים שביזיון מוחלף בביזיון עוד יותר גדול שנהכ אחר כך ולאחר מכן בפיאסקו מוחלט ,מתוך ים של תקוות כל שנה מחדש. גם אם תזכו השנה באליפות הזאת,שהיא אחת העלובות אפילו ביחס אליכם(94-5-02/03) זה לא אומר כלום כי אתם כנראה תזכו בגלל חולשת היריבות ובגלל הפער שרובן עטר נת8ן לכם בפתיחת העונה. גם עם מיליונר קנדי ומאות מיליונים שנשפכו עדיין התואר שלכם יהיה מעפן כמוכם אם בכלל. מכבי יש רק בחיפה

פחטקור 6 בפברואר 2013

אם נזכה באליפות השנה זה יהיה הישג אדיר! אין ספק שמכבי היא העשירה ביותר עם סגל עמוק ומלא כשרון, והיא פייבוריטית בכמעט כל משחק, אבל מה שיכול להרוס, כמו תמיד, הוא המשקולת הפסיכולוגית העצומה שיש על המועדון הזה כבר הרבה שנים.

להגיד על אליפות של מכבי השנה שהיא תהיה "מעפנה" זה קצת זול, נכון שהליגה ממש לא להיט אבל היא לא הייתה להיט גם בשנים קודמות, מה שעשה אליפויות אחרות לזכורות יותר היא העוצמה של האלופה, מכבי חיפה של תחילת- אמצע העשור הקודם הייתה באמת אלופה בלתי נשכחת.

אבל אני חושב שכרגע, כמו בדרבי של לפני שנה, לאוהדי מכבי ולמערכת עצמה לא אכפת איך תבוא האליפות ואיך תיזכר מכבי אם תצליח לזכות בה, רק שתבוא כבר, מכוערת ודוחה ושכולם ילכלכו ויגידו שלא מגיע ושקנינו את הליגה ומכבי יש רק בחיפה וכולנו סמרטוטים צהובים ושחצנים, נסכים עם הכל, רק שכמו שאמר אחד משחקני בולטימור שלשום- תכתבו עלינו הכל, רק אל תשכחו להוסיף "אלופה" בסוף.

אזי 6 בפברואר 2013

אמן ואמן

עמית 5 בפברואר 2013

שטויות במכבי היום מפחדים מחיפה, איך שמכבי תל אביב משחקת לא עוברת מחשבת אחת לקרויף ואוסקר חוץ ממה לעשות מול מכבי חיפה בפיילאוף. לגבי מכבי חיפה זה תלוי ברגליים שלהם ולא קשור לתל אביב אם היא תצליח לעשות מה שהם עשו עד עכשיו הם אלופים מכבי יפלו מספיק פעמים הם לא ברצלונה הם לא יהיו ובגלל שהם חושבים שהפרויקט הוא להיות ברצלונה הם יאבדו נקודות.הפועל ראה הקבלה למצבה של ריאל מדריד יש חומר שחקנים טוב(אני לא אומר שהפועל ברמת ריאל אני רק מדמה מצב) הפועל היא קבוצה עם מסורת,מאמן ותיק אומנם לא מצליח כמו מוריניו(אליפויות גביעים וכו')אבל מאמן, הקבוצה מתפרקת כי החדר הלבשה לא יציב וגם לאחרונה הפציעות.אבוקסיס איבד כל כיוון עם האשמות כלפי כולם אפילו כלפי השחקנים במקום לעשות בדק בית, ההנהלה מפחד הביאה שחקנים נפילה (פאביצ'ויץ' ורוצ'לה) והקהל לא תומך ומאיים.לסיכום המאבק יהיה בין המכביות(לצערי הפועל פתחו בור שרק בדרבי יתברר כמה הוא עמוק) והכל תלוי דווקא בחיפה ולא! במכבי כי למכבי יש עדיין משחקים קשים ומכבי כבר שיחקה מול כל הגדולות בסיבוב הזה למעט ביתר

אילי 6 בפברואר 2013

מאמן ותיק? הוא היה מאמן עונה אחת בבני יהודה.
מכבי לא משחקת טוב? בשלושת משחקי הבית האחרונים שלנו שמנו 15 שערים. מאז המשחק נגדכם ניצחנו 5 מ-7, הפסד אחד לאשדוד בחסות השופט והתיקו הגשום בקריית שמונה.
רוצ'לה עוד לא שיחק דקה, כבר עשית ממנו נפילה.
הכל ברגליים שלהם? 8 הפרש חביבי. 8 הפרש.
רק אל תתן לעובדות לבלבל אותך.

עמית 6 בפברואר 2013

ה15 גולים שלכם לא הגיעו בדיוק מול אריות הליגה, מול אשדוד גם אם בחסות השופט הייתם צריכים לנצח.מכבי היא לא מכונה וכן הכל ברגליים של חיפה משום שיש לך שתי משחקים ישירים על סך הכל 6 ינצחו את כל סך הכל 2 יש לך עוד 3 דרבים ולך תדע מה יקרה ופלייאוף כשמכבי תפגוש את הגדולות את תראה שהם לא כאלה טובים חוכמה על חלשים ואפסים על הגדולים זה התיאור שלכם. אבוקסיס מספיק ותיק כי הוא גם היה עוזר מאמן של גוטמן וספק הרבה להזכירך מה מורניו עשה בשנה הראשונה שלו בפורטו? יכול להיות שהוא לא ותיק אבל ניסיון יש לו ולזה התכוונתי בעקיפין

AlonG 6 בפברואר 2013

אותו מכביזם שאתה מהלל רחוק שנות אור מלהיות ווינריות.
להיות ווינר אומר לדעת לא רק לנצח אלא גם, ובעיקר, לדעת איך להפסיד. כל עוד הקבוצה שלי נתנה את כל מה שיש לה על המגרש אני אמשיך לעודד אותה, גם אם היא הפסידה. יש ימים שבהם הכדור פשוט מסרב להיכנס גם אחרי שבעטת יותר מעשרים פעמים לשער במהלך המשחק ומצד שני הקבוצה שמנגד כובשת מקרן בדקה ה88. קורה. זה הופך את ההופעה של הקבוצה לפחות טובה? זה אומר שהם התאמצו פחות?
יש משפט מאוד חשוב שכנראה לא מלמדים אתכם, חסידי ה"מכביזם":
It's not if you win or lose, it's all how you play the game
עכשיו אני יכול להבין איך בתור אוהד של קבוצת כדורגל שכמעט ולא עשתה שום דבר עם עצמה בעשור וחצי האחרון קודם כל חשובה לך התוצאה ורק אחר כך הדרך. אבל החיים הרבה יותר מלאי אכזבות כאשר אתה מסתכל רק על השורה התחתונה. חשוב להנות מהדרך לא פחות מהיעד.
אם אני מסוגל להנות מהקבוצה שלי גם כשהיא לא מנצחת – אני נהנה הרבה יותר פעמים ממך. כבר הרווחתי.

איציק 6 בפברואר 2013

AlonG,
מצטער, לא מתחבר להגדרה שלך. לפי ההגדרה שלך אני אחד הווינרים הגדולים. אני אוהד הפועל באר-שבע, כלומר חי מהפסד להפסד. ווינר זה אחד שלרוב מנצח אך יודע גם להפסיד, אך בטח לא זה העיקר.
כמו שכתבת, אתה יכול לעודד קבוצה שהפסידה אך השאירה הכל על המגרש (כדורסל, כדורגל, כדורעף, לא משנה), אבל מה לעשות, בספורט הישראלי אתה רואה הרבה פעמים שהקבוצה מביישת את עצמה על המגרש באנמיות ואי-אכפתיות לכאורה. במיקרים אלו, הקבוצה לא ראויה שאוהדיה ישירו לה כל הדרך. אפשר להפסיד, אך גם את זה צריך לדעת לעשות עם ראש מורם. באנגליה אתה רואה לפעמים חוטפת חמישיה וממשיכה להתאבד על המגרש. כזו קבוצה את יכול להמשיך לעודד, אך למשל בדוגמא של באר-שבע מול מכבי תל-אביב, בה הקבוצה כנראה הפסידה עוד באוטובוס, לה לעודד אותה על תצוגה כזו. לא צריך לשחוט אותה, וכן להרים מהקרשים, אך בזמן המשחק היא אינה ראויה לעידוד.

המלוח 6 בפברואר 2013

טור נהדר!
כמובן שכל אוהדי חיפה והפועל יגיבו עכשיו (חלקם כבר עשו זאת) ויספרו כמה מגעילים, זחוחים ומגוחכים אנחנו, אוהדי מכבי, אבל כמו שציינת זה ממש לא משנה.
אני מסכים איתך שהמחצית הראשונה של הפועל הייתה עונג צרוף, אבל נהנתי הרבה יותר לראות את הראיון של אבוקסיס אחרי המשחק. אפילו התחלתי טיפה לדאוג לו- האיש נראה לא צלול, מאבד קשר עם המציאות.
באמת מסכן יוסי, יש באמתחתו רק את 2 החלוצים הטובים בליגה. אבוקסיס היה שחקן מגעיל ומעצבן עבור כל הקבוצות ששיחקו נגדו, אני סבור שבתור מאמן הוא עולה על העצבים גם אם הוא בקבוצה שלך.
כמה טוב שיש לו חוזה לעוד שנה!
לגבי הדרבי- אני חושש. אקווה להתבדות!

Sooner 6 בפברואר 2013

אוסף קלישאות ממוחזר של אוהד כורסא טיפוסי

תולעת 6 בפברואר 2013

ועוד במכפלות של אלף מילים בכל פעם.

בלינדר 6 בפברואר 2013

טל, יש לך ביצים מאד גדולות לפרסם טור כזה לפני דרבי ולקרוא תיגר בגלוי על אלוהי הנאחס. רק תזכור מה אמר מר מרפי על דברים שיכולים להשתבש.

אזי 6 בפברואר 2013

בלינדר, אנחנו חיים כבר בעשור משובש.
אם משהו ישתבש, יכול להיות רק יותר טוב…

טל בן יהודה 6 בפברואר 2013

כתבתי בסוף "עדיין לא החלטתי האם אני חושש מזה או לא".

לא מספיק כדי לבטל את המנחוס?

בלינדר 7 בפברואר 2013

לפני דרבי? אני ממש לא בטוח

MG 6 בפברואר 2013

טל, אתה באמת חושב שיש מתאם שלילי בין השגיות ומסורת של קבוצה לרמת העידוד בהפסדים?
נראה לי שציירת מטרה מסביב לחץ.
2 הדוגמאות שעולות לי לראש עכשיו – ליברפול ודורטמונד, די מפריחות את התיאוריה שלך. זה פשוט הפרופיל של הקהל. כל קשר לתארים בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת הינו מקרי בהחלט.
אני יכול להבין למה נראה לך מוזר לעודד אחרי הפסד, אבל תחשוב על תועלת לקבוצה. מה יותר אפקטיבי אחרי הפסד לבנ"ד במשחק לא רע בכלל – שריקות בוז? למה? האם זה יגרום לעמאשה לכבוש גם מחוץ לרחבת ה-5? הקרי ברור שהם התאמצו והרוויחו את השירה.
ועוד דבר לסיום, אני לא יודע אם זה נכלל אצלך בעידוד או לאו, אבל ,מבחינתי, מי שלא מוחא כפיים לשחקנים אחרי משחק, עדיף שלא יבוא לאצטדיון. בסופו של דבר יש פה אנשים שעבדו, לפחות במשך 90 דקות, לא פחות קשה משחק תיאטרון או זמר.

איציק 6 בפברואר 2013

MG,
אתה נתלה באילנות גבוהים. שתי הקבוצות שהצגת הן קבוצות שגם כשהן לא במיטבן משאירות הכול על המגרש. זה כבוד לעודד קבוצות כאלו 90 דקות ובסוף למחוא כפיים, אפילו לשיר. לעומת זאת בארץ אתה רואה הרבה קבוצות שנראה כי משאירות הכל באוטובוס, אפילו לא בחדר ההלבשה. איך אפשר לעודד אותן כשהן נראות אפאטיות. נכון שעמוק בלב השחקנים רוצים, גם כאוהד עמוק בלב אתה רוצה, אבל כדי שהקבוצה שלך תקבל ממך כבוד, היא גם צריכה לתת לך אותו, ואז ההפסד יתקבל עם שירה ומחיאות כפיים. בליברפול יודעים זאת טוב מאוד. מתי הם כבר שוב יזכו להניף צלחת/גביע/צ'מפיונס… מה כבר ביקשנו…

עורב סגול 6 בפברואר 2013

עזוב MG, זה הקהל שזרק את המאמן היחיד שהביא להם אליפות במאה 21 כי הוא פגע להם בנימני

אזי 6 בפברואר 2013

כן,
זה, וזה שהוא בנה פרוייקט "גלקטיקוס" עם הקבוצה הכי יקרה בליגה by far והתרסק.

תבררו עובדות לפני שאתם מבלבלים את השכל

עורב סגול 6 בפברואר 2013

צודק. מהקבוצה הוא עף רק אחרי פרוייקט הגלאקטיקוס. את החיים לובשי החולצות השחורות מיררו לו עוד הרבה קודם

אזי 6 בפברואר 2013

מיררו, אין ספק.
אבל הבנאדם היה המאמן שלנו במהלך העונה שנמני ישב על הספסל
עונה אחרי שהוא זרק אותו מהקבוצה
ועוד עונה אחר כך, שרק במהלכה העיפו אותו.

שנתיים וחצי הם ישבו עם עם חולצות שחורות!

רועי 6 בפברואר 2013

תגיד לי אתה לא מתבייש ??
אתם (אוהדי חיפה) מדברים על לזרוק מאמן שהביא אליפות ??
מה לגבי לזרוק מאמנים שהביאו 3 אליפויות כל אחד (רוני לוי, אלישע 2 וחצי אליפויות) ??
אין גבול לצביעות.

MG 6 בפברואר 2013

מתי פעם אחרונה שהיו 2 מאמנים ב-9 עונות רצופות במכבי ת"א?
אני מניח שאין לך מושג…
תפסיק עם הפרופגנדה הזו.
האוהדים לא התנהגו למאמנים באופן הראוי. כל קשר בין זה לבין הבחירה של שחר להמשיך/להפסיק את תפקידם (חושב לציין, בסיום חוזה) הינו מקרי בהחלט.

רועי 6 בפברואר 2013

נו באמת… MG…
ואולסי פרי היה חולה באותו ערב (וזה בא מאוהד מכבי).

רועי 6 בפברואר 2013

אם כבר, אוהדי מכבי לא התנהגו באופן ראוי לקלינגר אחרי שזרק את נמני. אבל עובדה שהוא נשאר, לא בגלל האוהדים הוא עזב.
הוא עזב אחרי רצף כשלונות, לא אחרי 3 אליפויות.

אזי 6 בפברואר 2013

אני חושב שזה בדיוק מה שאתה יכול להגיע על קלינגר.
שנתיים וחצי הקהל רצה להעיף אותו בגלל נמני, ובסוף פיטרו אותו בעונה שבה הוא החזיר את נמני.

אז את קלינגר לא פיטרו בגלל הקהל.

MG 6 בפברואר 2013

רועי, אני אכתוב לך משהו קצת לא קשור ואקווה שתיקח את זה בצורה שהתכוונתי. אם לא – לא נורא.
קשה מאד ומאד לא "נוח" לנהל איתך דיון בנושא מכבי ת"א, הואיל וכמעט כל פעם אתה סוטה למקומות לא קשורים.
מה הקשר של אולסי פרי לדיון הנוכחי?
או כל פעם שמישהו מעביר ביקורת על מכבי ת"א כדורסל יש לך את אותה תגובה קבועה: "כן, כן, ורשות השידור…"
כאילו שכל תגובה נגד מכבי ת"א חייבת להיות חלק מאג'נדה להשמדת הקבוצה. הרי לא יכול להיות שאני מתנגד לעניין עם היורוליג, אבל חושב שקבוצה בליגת האלופות חייבת להיות משודרת (מה לעשות שהיה רק ערוץ 1). או לא יכול להיות שהקהל של מכבי חיפה לא קובע ואני לא חושב גם על אולסי פרי בתגובה.
בקיצור, אם כל תגובה שלי תענה תמיד כאילו אני סתם מתנגד אוטומטי למכבי ת"א ויורה קלישאות שאין לי מושג מה הן אומרות, פשוט תכתוב לי כך ואפסיק להגיב לך, כיוון שאין לי כל רצון לבזבז את הזמן של שנינו.
אני מנסה לענות לטענות שלך בכמה שיותר רצינות וכבוד (עם קצת ציניות שצריך). אודה לך אם תנהג בי באותו האופן.

רועי 6 בפברואר 2013

MG,
לא הבנת את הנקודה, התגובה עם אולסי היתה על תקן "סיפורים שאנחנו מוכרים לעצמנו", בהתייחס למה שכתבת שאין שום קשר בין התנהגות הקהל כלפי רוני לוי ואלישע לבין זה ששחר נפרד מהם.
דעתי היא שיש קשר ישיר בין הדברים. אתה יכול לא להסכים.

ולגבי תגובות "רשות השידור", מה לעשות שרוב התגובות כאן בכל מה שקשור למכבי ת"א כדורסל חוזרות על אותן מנטרות שחוקות ? זו הדרך שלי להתמודד איתן, בציניות הדרושה.

AlonG 6 בפברואר 2013

איזו צביעות?
האוהדים של מכבי חיפה יצאו נגד אלישע בגלל שבארבע השנים שהוא היה שם היו במקרה הטוב חמישה משחקים בהם הקבוצה שיחקה כדורגל.
המקרים של אלישע ורוני לוי רק באים להדגיש עד כמה לאוהדי חיפה חשוב קודם כל שהקבוצה תשחק כדורגל ורק אחר כך מעניין התואר. בדיוק ההפך מקהל ההצלחות הצהוב.

רועי 6 בפברואר 2013

אין קשר בין רצון להשגיות למה שאתה קורא "קהל של הצלחות".
אפשר להגיד הרבה דברים על הקהל של מכבי, אבל לקרוא לו קהל של הצלחות אחרי שבמשך 10 שנים שנה אחר שנה אין אף תואר ועדיין נמכרים כ 7000-8000 מנויים כל שנה ?
אם הקהל היה נעלם במשך השנים היית יכול להגיד שזה קהל של הצלחות.

אזי 6 בפברואר 2013

אהה… אז בגלל זה כל כך הסתדרתם עם רובן עטר…
כי הוא שלח חמישה חלוצים קדימה.
לא הפריע לכם שאתם מפסידים, כי אתם רוצים לראות קבוצה התקפית, לא תואר.. מעניין…

אזי 6 בפברואר 2013

אני מסכים עם הרוח של מה שאתה אומר לגבי עידוד, אבל אני חושב שאתה מקצין (טלב"י?? מקצין??? לא יכול להיות!)

דווקא העונה במכבי מעודדים גם בהפסדים ובטח אחרי גולים של היריבה, משהו קצת התחיל שנה שעברה אבל לא באמת, בטח לא בשנים לפני זה.
אבל מעבר לאם צריך או לא צריך לעודד קבוצה כשהיא נראת רע או מקבלת בראש, אני לא מבין איך זה אפשרי!?
איך אפשר לשבת באיצטדיון, בדיכאון של הלייף, ולשיר כאילו אתה דורס את הליגה? אני, פיזית, לא מסוגל להביא את עצמי למצב של שמחה כשמכבי בהפסד.

בקשר לתוצאות שאר הליגה – המון אוהדי מכבי (ואני בניהם) השתמשו השבוע במינוח "כל הכוכבים מתישרים". אנחנו ניצחנו הכי בשיניים שיש, הפועל הפסידו, חיפה הפסידו.. אפילו בית"ר הפסידו. אם זאת היתה עונה רגילה, ביום ראשון לקחנו אליפות.
אבל זאת לא עונה רגילה. זאת עונה עם פליאוף עליון של עשרה משחקים. 30 נקודות רק מול קבוצות גדולות.
שלושת ההפסדים מהמחזור האחרון לא שווים כלום בלי ניצחון בדרבי.
הדרבי זה הפליאוף. זה המשחקים שאנחנו חייבים לנצח בשביל לקחת אליפות העונה.
העונה האליפות לא עוברת בקבוצות הקטנות. אליפות לוקחים רק מול הגדולות. מאנו א מאנו.

הנתון היחיד שאיכשהו מחזיק אותי שלא להתפרק הוא שזה משחק בית. אמנם הפסדנו לחיפה, הפועל ובית"ר בחוץ. אבל ניצחנו את חיפה בבית. וכולם רואים את ההבדל בין משחקי בית לחוץ.
אני לא מבין למה זה. הקבוצה פשוט לא מתפקדת כשהיא יוצאת מיפו, אבל זה המצב.
נותן רק לקוות שאוסקר לא יעלה בטקטיקה הגנתית, אלא יתקוף וילחץ את הפועל מהשניה הראשונה.

יאללה מכבי!!!

MG 6 בפברואר 2013

אזי, לפני המחזור ה-15 עשיתי בדיקה של 2 העונות שחלפו + 14 המחזורים הראשונים של העונה הנוכחית.
מכבי ת"א אינה יוצאת מהכלל – כל הקבוצות עדיפות בבית.
ד"א, מכבי ת"א ממוקמת די באמצע בכל הקשור ברמת הביתיות שלה (היחס בין שיעורי ההצלחה בבית ובחוץ). בנ"ד הביתית ביותר ונתניה הכי פחות.
שאלה – אני מבין שקשה וכואב לשיר מלוא גרונך. האם קשה וכואב למחוא כפיים בסוף?

אזי 6 בפברואר 2013

לעודד ולמחוא כפיים בסיום אלו שני דברים שונים במשמעות שלהם מבחינתי.

למחוא כפיים בסיום, זה כבר לתת ציון למשחק.
כשלקבוצה מגיע את זה, גם אחרי הפסד אני מוחא כפיים.
נדיר שלקבוצה בסדרי גודל האלה מגיע כפיים אחרי 3-0.

צריך להבין פה משהו. הקהל לא חייב שום דבר לאף אחד, והשחקנים, זאת העבודה שלהם.
אני לא אומר שבגלל שהם מקבלים כסף הם חייבים לנצח. לא. אבל הם חיבים לשחק, ואין שום סיבה לתת להם פידבק חיובי אם הם שיחקו חרא.

גם אני עובד.
כל יום אני תופס את עצמי והולך לעבודה ועושה מה שאומרים לי.
כשאני עושה משהו מוצלח, לרוב המנהל או הלקוחות שלי יזרקו מילה טובה. אבל בחיים לא ציפיתי לקבל מילה טובה מאף אחד אם אני מפשל. ואם אפשל ברצף או בצורה קיצונית לא אתפלא אם אקבל גם בוז פה ושם.

בתור קהל, אני לא צריך להסביר לך מה החשיבות של הקבוצה בשבילי. לשבת במגרש, ולהתחיל לשיר בא מכמה מקומות:
א. אנרגיה חיובית שצריך לפרוק איכשהו.
ב. לעודד (במובן הכי בסיסי של המילה) את הקבוצה להמשיך במה שהיא עושה.
ג. קריאת קרב. להפחיד את היריבה עוד יותר. לגרום ליריבה לרצות ללכת הביתה באמצע המשחק.
אף אחד מהנקודות הנ"ל לא מתקיימות כשהקבוצה מקבלת בראש.

MG 6 בפברואר 2013

תגובה לשניכם (אזי וטל).
פעם הלכתי להצגה בה כיכבו שמואל וילוז'ני וענת עצמון.
וילוז'ני היה ענק. עצמון לעומת זאת התבלבלה לא פעם ואף החלה בצחוק מבוכה באחת הפעמים.
אתם יודעים מה הקהל עשה (תוך כדי "ההפסד")? כמובן, מחא כפיים ועודד אותה שכלום לא קרה והיא צריכה להמשיך. בנוסף, כמובן שבסוף שניהם זכו למחיאות כפיים סוערות.
שלא יובן לא נכון, אני לרגע לא חושב שקהל כדורגל צריך להתנהג כמו קהל תיאטרון או קונצרטים. ברם, זה לא אומר שלא ניתן ללמוד משהו מהם.
ושאלה לסיום (אולי קצת נאיבית) – האם אתם חושבים שיש מתאם כלשהו בין מה שקורה עם הקהל בסיום המשחק לבין הסיכוי לפרץ אלימות לאחר מכן?
אחדד את השאלה – האם הסיכוי שאוהד שזה עתה יצא מהאצטדיון יחל בתגרה בין אם מחא כפיים לאחר מהשחק ובין אם "קינח" במטר קללות לשחקנים?
אני חושב שיש קשר! הנחת המוצא שלי הינה שבאצטדיון אתה נוהג בהכי מעט כבוד כלפי הבריות. ההו אומר, שאם נהגת בכבוד מלגו, קל וחמר שתעשה זאת מלבר.

אזי 6 בפברואר 2013

MG,
גם בתיאטרון,
אם היא התבלבלה פעם, פעמיים, הקהל מעודד אותה והיא מצידה צריכה להתאפס על עצמה ולשחק כמו שהיא יודעת.
בפעם השישית שהיא טועה, ועוד יותר מזה, אם מטעות לטעות היא רק מתיאשת מעצמה יותר,
אז אמנם לא הייתי שורק בוז, אבל לא הייתי מוחא כפיים, לא במהלך ולא בסיום הצגה.

אותו דבר בכדורגל.
כששחקנים טועים פעם פעמיים ראשונות, כולם מעודדים אותם להמשיך. בעיטה החוצה, מסירה לחוץ. קורה.
אבל לכל דבר יש גבול.

בנושא קשר העידוד/אלימות.
איך תסביר את זה שדווקא שערים 11,5,ג' והמזרחי, שמועדדים הכי הרבה במהלך כל משחק, הם האנשים שדווקא נקלעים להכי הרבה מקרי אלימות?

איציק 6 בפברואר 2013

MG,
אתן דוגמא מעולם המסעדות. המלצר/מלצרית מקבלים מאיתנו חיוך, מילה טובה וטיפ כפונקציה של השרות אותו אנחנו מקבלים מהם. גובה הטיפ ממש קשור אצלי לשרות שקיבלתי. יתכן והמלצר התבלבל, אולי נפל לו משהו, אך הוא מתנצל ברוח טובה וממהר לתקן את הטעות. הוא עדיין יקבל טיפ יפה וחיוך. מצד שני אספר לך מיקרה מהמצפה התת ימי באילת. ישבנו אני אישתי אחי ואישתו והזמנו. אישתי הזמנינה בלינצ'ס עם שוקולד, כדורי גלידה וקצפת. כאשר טעמה את המנה נראה לה משהו לא תקין. אישתו של אחי טעמה גם והתברר שבטעות שמו לה במקום ממרח שוקולד פטריות עם בצל מטוגן. לבקשת אישתי להחליף את המנה (מה לעשות, פטריות עם בצל מטוגן, כדורי גלידה וקצפת לא הלך לה טוב ביחד) היא נענתה על-ידי המלצרית שאי-אפשר כיוון שאישתי כבר טעמה מהמנה. האם אני צריך "למחוא לה כפיים" כלומר לתת לה טיפ יפה על השרות? זו הפעם היחידה בחיי שלא נתתי טיפ (למרות שלבסוף המנה הוחלפה בנכונה). מה לעשות, יש טעויות ויש טעויות. יש כאלו שאליהם "לא סולחים" ולא מוחאים כפים, ויש כאלו שכן.

MG 6 בפברואר 2013

אזי, חד משמעית היציעים האלה הם גם אלה שמקללים הכי הרבה.
שים לב שהאלימות מתרחשת גם בהם יותר אחרי קללות מאשר אחרי עידוד (מן הסתם זה משקף גם את הלך הרוח.
לגבי ג' – כל קשר בין עומדי השורה הראשונה (המקללים) לבין אהדה למכבי חיפה הינו מקרי בהחלט. נדיר שהם מעודדים. הם מחשפים את המצלמה ולעשות את המוות למאמן (עדיף ביחיד). באופן לא מפתיע, הם גם מלבי האלימות והאנשים האלימים ביציע.
איציק, נשמע טעים :)

איציק 6 בפברואר 2013

איזו מהמנות, המוזמנת או המתקבלת ;)

טל בן יהודה 6 בפברואר 2013

אזי ו-MG (נשמע כמו אחלה שם צמד היפ-הופ),

שתי התגובות שלכם מביאים אותי לחדד נקודה חשובה בדעה שהצגתי כאן. יש הבדל בין לעודד "אחרי הפסד" לבין לעודד "במהלך הפסד".

כלומר, אני כמובן בעד להישאר אחרי המשחק, להודות לשחקנים, למחוא כפיים על המאמץ (בהנחה שהייתה כזו כמובן, לפעמים אין. כמו במשחק האחרון של הפועל ת"א).

אם ניקח את המשחק האחרון של חיפה בבלומפילד, כשאוהדי חיפה נשארים ומודים לשחקנים אחרי השריקה, זה מבורך. אתם ישבתם עליהם כל המשחק ומגיע לשחקנים. אבל לטעמי, יש משהו מאד מזויף בלעודד חזק ולהשתגע מיד אחרי שקיבלתם את הגול השני. מעין "תסתכלו עלינו, הא הא, הרגע קיבלנו את השני, אנחנו הפסדנו, ואנחנו ממשיכים לעודד בכל הכוח. כי אנחנו אוהדים".

כמו כן, הייתי מאד מדויק במקרים. אני לא מדבר על לעודד בפיגור. אני מדבר על לעודד בפיגור כשהמשחק למעשה גמור.

כמו שאזי כתב בצורה טובה "איך אפשר לשבת באצטדיון, בדיכאון של הלייף, ולשיר כאילו אתה דורס את הליגה?".

זאת דעתי בלבד, לא עובדות.

טל בן יהודה 6 בפברואר 2013

והנה, אני ואזי כתבתנו את אותם הדברים במקביל… :)

אזי 6 בפברואר 2013

מכביסיטים… מה לעשות? :)

אזי 6 בפברואר 2013

בקשר לבית/חוץ
עשיתי עכשיו את החישוב.
חישבתי את אחוזי ההצלחה בבית, אחוזי ההצלחה בחוץ, ואז את ההפרש בניהם (אחוז ההצלחה בחוץ חלקי אחוז ההצלחה בבית)

מכבי תל אביב במקום הרביעי בליגה מבחינת ההפרש : 57%
אחריה אשדוד עם 60%
הפועל ת"א עם 62%
ומכבי חיפה עם 72%

הפועל חיפה במקום הראשן עם נתון מצחיק של 23%

לבית"ר , ק"ש, נתניה וסכנין יש אחוזי הצלחה יותר גבוהים בחוץ מאשר בבית.

*הסבר: ככל שהקבוצה במקום יותר נמוך זה מצביע על הפרש יותר גדול בין הבית לחוץ. 100% – היה מתאר מצב בו יש אותם אחוזי הצלחה בבית ובחוץ

קורא 6 בפברואר 2013

התכוונת ליחס ביניהם – לא ברור מה המשמעות של זה – הפרש יותר מצביע לדעתי על מה שאתה רוצה להגיד

אזי 6 בפברואר 2013

החישוב הזה שם את מכבי במקום השני (בני יהודה עם ההפרש הכי גדול)
הפועל וחיפה מקומות 6 ו-8 בהתאמה.

אורן 6 בפברואר 2013

טל,הקטע שרק השנה אכפת לך מנצחונות והפסדים,
אתה אוהד כדורסל ,שכאשר הכדורגל בעונה טובה אתה מצטרף.בדיוק בגלל
זה אתה לא מבין את אוהדי הפועל שמעודדים בפיגור.
אתה אוהד הצלחות.לזכותך יאמר שאתה גם לא מנסה להסתיר את זה.
מחכה לטור הבא שבו תדבר על הנצחון המדהים על מכבי אשדוד בחצי גמר הגביע(ועוד בלי ליאור אליהו!!!)

כוכב עליון 6 בפברואר 2013

נראה לך? בכדורסל מה שהוא לא יורוליג או זכיה בתואר (לא חצי גמר חלילה!) לא ממש נחשב

j 6 בפברואר 2013

רק לציין שזכור לי שבאליפות הצהובה האחרונה, באיזה משחק בסוף הסיבוב השני (מתוך 3) האוהדים הצהובים אמרו שהם מודים למכבי על זה שאחרי כל כך הרבה זמן הם עוד נמצאים במירוץ. לא מציין את זה כדי לומר שהם פתטיים – נהפוך הוא.
אני לא רואה כל פגם בלהודות לקבוצה על ריצה יפה, אף אחד לא חשב שההפסד של מכבי חיפה לא יגיע לעולם. בנוסף, חיפה גם לא הדרדרה למצב המוכר של קבוצות במומנטום חיובי, בו יש כבר יותר מחויבות למומנטום מאשר למשחק, הווה אומר לא הסתגרו לאחר שכבשו גולים רק כדי לסמן +1 בטור הנצחונות, ועדיין המשיכו לשחק כדורגל יפה נגד בני יהודה. אז הם גם החמיצו הרבה, מה לעשות. זה ממש לא נחשב לקבל סטירה ולהפנות את הלחי השניה, אם תשאל אותי… בקיצור לשים את חיפה והפועל בכפיפה אחת במקרה זה נראה לי קצת שגוי, אבל אולי פספסתי את כוונת המשורר :)

אבי 6 בפברואר 2013

יש הבדל בין לעודד את הקבוצה כשהיא משחקת מצויין והיא מפסידה,ובין מופע האוננות העצמית של אוהדי הפועל שאוהדים את עצמם(את אוהדי הפועל תל אביב) הרבה לפני שהם אוהדי קבוצת הכדורגל שלהם. מכבי חיפה הגיעה אחרי רצף של 9 נצחונות ותיקו ושיחקה מצויין נגד בני יהודה,בידיוק כמו שהקהל הירוק רוצה לראות אותה.אבל הפסידה מה לעשות. לפעמים עושים הכל נכון ופשוט לא הולך. אתה לא חושב שמגיע פידבק מהקהל במצב כזה?

טל בן יהודה 6 בפברואר 2013

אני לגמרי מסכים איתך.
אני יודע שאני נשמע קטנוני, אבל יש הבדל בין זה שכל הקהל מעודד את הקבוצה בסיום המשחק… מודה להם (על המשחק, על התקופה, על מה שלא יהיה)
לבין להשתגע ולהתפרע (במובן החיובי) כשהקבוצה הפסידה במשחק.

כפי שגם ציינתי באריכות בתגובה שלי בשרשור 12.
הנה הלינק אליו: http://debuzzer.sport5.co.il/benyehuda/archives/8438#comment-3980

שיימס 6 בפברואר 2013

אני חושב שהדיון שפתחתם כאן לגבי עידוד אחרי הפסד הוא מעניין ורלוונטי מתמיד.
אני מאד מסכים עם מה שאמרת פה למעלה.
אתמול בדיוק חשבתי על זה שוב כשהייתי במשחק של הפועל ירושלים כדורסל נגד מכבי חיפה בחצי גמר גביע. הקהל של הפועל ירושלים כדורסל והפועל ת"א כדורגל תמיד הזכירו לי אחת את השנייה. כי שניהם הם קהל שחלק גדול מהמורשת שלו זה היותו אוהד של אנדרדוג, קהל שהיה רגיל להרבה הפסדים הרבה שנים ובמיוחד קהל שבערך כמו שהוא אוהד את קבוצתו הוא מאוחד סביב שנאתו לקבוצה אחרת (כלשהי, לא משנה…)ולכן למה שאמרת הייתי מוסיף:
"תסתכלו עלינו, הא הא, הרגע קיבלנו את השני, אנחנו הפסדנו, ואנחנו ממשיכים לעודד בכל הכוח. כי אנחנו אוהדים אמיתיים, שמעודדים גם כשלא הולך, באש ובמים, שלא כמו קהל ההצלחות של הקבוצה ההיא שאנחנו כ"כ שונאים והאוהדים שלה הם לא מדהימים כמונו שמעודדים גם כשלא הולך…".
ושלא יובן לא נכון- אני ממש בעד עידוד לקבוצה שכרגע חטפה 20 בראש, זה באמת מאד יפה ומוערך- בהנחה שהקבוצה התאבדה על המגרש ונתנה את הכל. וזה שהקהל של הפעל (ירושלים ות"א) יודעים לעשות את זה זה באמת יפה ומכובד. אבל הגישה הזאת לפעמים מביאה למצב כמו אתמול שאחרי שהקבוצה שלהם התבטלה כמעט מחצית שלמה, נתנה משחק מחפיר ולא איכפתי ופרקטיקלי פשוט ביזתה את עצמה את המעמד ואת אוהדיה, עדיין בסיום המשחק הקבוצה מוחאת כפיים לקהל והם חזרה לה. כי זה ה-דיפולט.
לדעתי, קהל צריך גם לדעת למחות כשצריך, למרות אהבתו הבלתי מתפשרת לקבוצה, ואם השחקנים זרקו זין על הקבוצה וכל מה שעומד מאחוריה, אז הם צריכים לשמוע על זה מהקהל- אם בבוז אדיר, או כל צעד מחאה אחר כמו לצאת 3 דקות לסוף המשחק כולם ביחד מהיציע.

MG 6 בפברואר 2013

שיימס, כל אחד יכול לבחור מה לעשות.
גן לקלל 90 דקות כשהשחקנים מתבטלים זה לגיטימי.
אבל, וזה אבל גדול, פעם שנשמעת שריקת הסיום אנחנו צריכים לשים את בצד את אוהד הכדורגל שבנו ולחזור להיות בני אדם.
פשוט לעמוד ולמחוא כפיים לאנשים שזה הרגע נתנו לנו מופע בידור (אפילו אם לא נהננו ואנחנו חשובים שהם לא נתנו מעצמם).

שיימס 6 בפברואר 2013

כנראה פה אנחנו חלוקים- אני לא עושה הפרדה בין היותי בן אדם לבין היותי אוהד. כמובן כמובן שכאהד במגרש אתה מרשה לעצמך קצת יותר להתפרק, קצת יותר להתרגז ולתת מכה על הכסא כשמהלך לא הצליח- אבל בגדול- כמו שאני לא אומר לאף אחד במשרד שאם לא תסגור לי את העסקה החשובה את מת, אני גם לא שר ביציע "אם לא תביאו את הדרבי נשרוף אתכם חיים" או משהו כזה.
וגם כאדם, אם הייתי הולך למופע בידור וחושב שהמופיעים לא כיבדו אותי, לא כיבדו אתה מקצוע שלהם (בספורט זה אפילו יותר מזה כי גם יש אלמנט של לתת את הכל על המגרש, להתאמץ גם כשנראה אבוד וגו', זה הרבה יותר אמציונאלי מ"מופע בידור" רגיל)- גם אז אני לא אעמוד ואמחה כפיים בהערכה אלא אנקוט באמצעי זה או אחר של הבעת מורת רוח.
מה שמפריע לי וניסיתי לבטא את זה למעלה- זה שהעובדה שיש קהלים שמנסים להוכיח נקודה כלשהי (שהם קהל אמיתי, לא של הצלחות וכו') גורם לכך שגם כשמגיעים שחקנים לא אכפתיים שמבזים את הקבוצה- הם לא מראים להם מה הם חושבים עליהם ועל ההתנהגות שלהם.

איציק 6 בפברואר 2013

MG,
אני נגד לקלל את השחקנים או המאמן, אבל עדיין רוצה הסבר. כאשר אתה רוכש מוצר מקולקל אתה רשאי לדרוש את הכסף בחזרה. אם קניתה כרטיס לברכה והתברר שהיא מזוהמת אני מניח שלא תיכנס למים ותדרוש להחזיר את הכרטיס ולקבל החזר כספי. אם תלך לתאטרון והשחקנים שכחו את הטקסט, התפאורה תיפול ועוד תקלות, אתה תדרוש לקבל כספך חזרה. אפילו אם סתם התברר שההצגה גרוע לא תעמוד ותמחא כפיים כדי שיעלו עוד ועוד לבמה להשתחוות כי אם תצא עם טעם חמוץ, אולי מחיאות נימוסין. אז למה אחרי משחק גרוע זה לא אותו הדבר? אתה לא תבקש את כספך חזרה כי אלו כללי המשחק, אך למה צריך למחוא כפיים לחבורה שלא טרחה לרוץ קצת ולהתאמץ (אני לא מדבר על הפסד למרות מאמץ). אתה שילמת כסף, יש לך הוצאות נסיעה וביטול זמן, תוסיף את זמן השיעמום, וכל מה שאני לא מבין, למה אתה לא יכול להביע מורת רוח על-ידי אי מחיאת כפים. לא לקלל, לא לאיים, ולא לדרוש התפטרות, רק אי-מחיאת כפיים. אני חושב שזה אקט נכון להביע חוסר שביעות רצון. אם הם רוצים יחס חיובי שבפעם הבאה יתאמצו. גם לילד שלך אתה לא נותן שאפו על זילזול וחוסר רצון. אתה אולי תנסה לתת לו תמרץ חיובי אך את זה שיעשה המאמן או בעל הקבוצה, לא אתה הקהל.

סחבק 6 בפברואר 2013

"מופע האוננות העצמית"
כל מילה בסלע

funfun 6 בפברואר 2013

ת ע נ ו ג ו ת
חזרתי מחופשה שגרמה לי להיות אופליין לכמה ימים ואני מסתכל על הטבלה כבר חצי שעה ולא מפסיק לחייך :-)
8 הפרש זה לא טרנדי ולא יעזור כלום
המשחק האחרון בהחלט יכול להכנס לקטגוריית מזל של אלופים ואני בטוח שזה מהדהד בלבבות אוהדי הקבוצות האחרות
לגבי העידוד – אני לא מסכים עם טב"ח. ומי שהולך למשחקים העונה של מכי רואה שינוי מבורך בעניין זה (רמת השרון,ביתר, ב"ש בהפסד ואפילו הדרבי הכואב עד מאוד בסיבוב הראשון). מה שכן אם הם משחקים כמו נמושות ונותנים ליריבות את רוב העימותים הפיזיים אז לא מגיע להם. נקודה
מסכים מאוד עם מי שכתב מעליי על האוננות העצמית של קהלים מסוימים – שיבושם להם אבל לא בבית ספרינו
דרבי? צריך להסתכל על זה כמשחק של מועמדות לתואר על 6 נקודות ואני רק יכול להצטרף לתקווה שאוסקר הגדול ידרבן אותם לתקוף בחמת זעם כי רק ככה נוכל לפרק את הפועל. אם נבוא כדי לא להפסיד זה יילך קשה מאוד והכל יהיה תלוי ברגל מסיימת ואו החלטת שיפוט כזו או אחרת. מסוכן
הפעם, כשבלומפילד יהיה צהוב ונוצץ אני בטוח שהשחקנים ישאירו הכל על המגרש ויהיה טוב. אולי טוב מאוד
מי כמוך באלים יהווה

עורב סגול 6 בפברואר 2013

טל, כאוהד מכבי מכבי חיפה בישראל, הבנתי השבוע את האושר האדיר של לקחת אליפות אחת לעשור

ג'ינו 6 בפברואר 2013

שלום לכם שחצנים,

זה בסדר תרקדו, תשמחו ותבצעו בדיקות סטטיסטיות על ענף ( והליגה שלנו בפרט) בו סטטיסטיקה לא קובעת כלום, תמשיכו לפרק את כל הקטנות של הליגה חמישיות ושישיות…

אנחנו מצידנו נעשה את שלנו כמו שאנחנו לרוב עושים ולחכות למעידה שלכם.. שש נקודות יש לכם מולנו כך שהמצב שלכם בכלל לא מזהיר כשמסתכלים על אחוזי ההצלחה שלכם מולנו, מול הגועל ומול ביט"ר..

אל תשכחו אתם עוד עוברים אצלנו בקרייה, כן כן.. אותו אצטדיון שלא ראה אתכם יוצאים ממנו מרוצים כבר כמעט עשר שנים..

כאב לכם לראות 5,000 ירוקים (שבאו למשחק מול קבוצה בינונית כמו בני יהודה) שבאו למרכז לעשות קרנבל ובסוף עוד הודו לשחקנים ששכבו על שער היריבה ללא הצלחה.. אתם יודעים למה זה קורה?
אני אספר לכם.. לראשונה מזה 8 שנים מכבי חיפה משחקת כדורגל שובה עין.. בין אם תקחו אליפות ובין אם לאו, אנחנו כבר המנצחים הגדולים של העונה הזאת, כל השאר זה רק בונוס..

אני מחכך ידיי בהנאה ויודע (כמו כולכם, חבורת פחדנים) שרועדות לכם הביידות מהפלייאוף..

מחכים לכם בקריה

אזי 6 בפברואר 2013

לא רוצה לאכזב אותך, ולא יודע מה זה ביידות, אבל משום מה, למרות הסטטיסטיקה שלא קובעת כלום, אף פעם לא רעדתי מלשחק בחיפה…
מתנצל.

פחטקור 6 בפברואר 2013

ג'ינו, אתה ענק! תודה! זה באמת לא אותו כיף בלי תגובות כאלו :]

אדום עולה 6 בפברואר 2013

אנחנו והם – אנחנו אוהדי הפועל שגדלנו על כותבי טורים מופלאים ובראשם עלי מוהר , לעולם לא נבין מדוע כותבי טורים צעירים שמעולם לא קרעו אפילו מקלדת אחת , מרשים לעצמם לבזבז מדי שבוע 1000 מילה רק כדי לעלוב בנו כל פעם מחדש .
ביומן האליפות שלך יש לא פחות אזכורים להפועל מאשר סיקור של מכבי.
אולי כי אתה לא באמת טורח להגיע למגרש ומסתפק בטלביזיה , אולי כי החומר הכי קל זה לשים טור על הפועל ולגרוף 100 תגובות עד הערב.
עוברת עלינו שנה לא משהו בלשון המעטה אבל עברנו לא מעט שנים כאלה, בסופו של דבר פעם בעשור יש לנו את הקבוצה הכי טובה בליגה , כמעט מדי שנה אנחנו מוכיחים שבעידוד אנחנו לא רעים.

אולי תצאו פעם אתה ומר בן יהודה סניור למגרשים ותראו שהחיים זה לא שחור ולבן וזה שקניתם חולצה צהובה בעשרה שקלים לא הופך אתכם לווינרים של החיים ולכאלה שיכולים ללמד את כולנו שיעור בנושא

רועי 6 בפברואר 2013

מוזר, לי היה נדמה שהוא ציין במפורש שהשבוע אין מה להכביר במילים על המשחק המזעזע שלנו מול הפועל ר"ג ולכן הוא בכוונה מתרכז ביריבות לצמרת.

אדום עולה 6 בפברואר 2013

אז ציין.

איציק 6 בפברואר 2013

אדום,
אני לא בעד לעלוב בכם, למרות שההתנהגות של כמה מכם מעוררת מחשבות לא נעימות, אבל אני רוצה לספר לך רק דבר אחד בנושא אחר. עלי מוהר התחיל גם הוא פעם מהטור הראשון. אולי הוא היה נפלא ואולי פחות, אין לי מושג. תמיד מתחילים מהטור הראשון וגם בו מותר לבקר אותכם. השאלה היא האם הביקורת הוגנת, נכונה, כתובה היטב ומנומק. האם טור שבו כתובה ביקורת ארסית משוללת כל יסוד, היתה נכתבת על-ידי כותב ותיק מאוד זה היה עושה לך טוב? אז מספיק אם התלונות בשקל, תגיב על התוכן האם הוא רלונטי.

אדום עולה 6 בפברואר 2013

איציק
כשאתה פותח דה באזר ו2 טורים בפרונט עוסקים
באחד כמה אנחנו עלובים כי הקהל מעודד אחרי שקיבל גול ושניים כמה אנחנו פושעים כי הקבוצה החתימה שחקן.
אז תשמע , בשלב מסוים זה נראה שלא משנה מה נעשה כבר קבל טור יומי של אחד מהכותבים , ותיק או לא שימצא דרך להכניס את הארס שלו.
אין לי בעיה עם הפז"ם של הכותב, יש לי בעיה עם הפוזיציה .

גל דגון 7 בפברואר 2013

טורים של בורוביץ' (שזקוק לטיפול תרותי) וטל בן יהודה (שפיתח לעצמו מין דמות שהיא קריקטורה של אוהד צוהב) אתה לא יכול להשליך משני אלה על כל האתר. במקרה נפלת על יום שבו הם פירסמו טורים בסמיכות, זה לא שרודפים אתכם.

גל דגון 7 בפברואר 2013

*תרופתי

הופמן 6 בפברואר 2013

תודה על המחמאה והקרדיט, ועוד יותר תודה על צפירת ההרגעה. אכן משמחת!

ירוק 6 בפברואר 2013

אוהדי הפועל אוהבים את עצמם יותר מאת הקבוצה.. גם ב5-0 הם ימשיכו לטפח את שמם כ-"קהל שמעודד בכל מצב" פאטתים!

MG 6 בפברואר 2013

אני עושה סיכום לכל עניין מחיאות הכפיים, הואיל והתפחתו פה כמה דיונים בנושא (וזה קשור גם לעידוד).
האם זה לא מתקבל על הדעת לשיר את ההימנון כאשר הממשלה מפשלת? ברור שכן, כי למי שרים? לדגל ולמדינה.
וכמילותיו (בערך) של מס"ק: "אל תתבלבלו. הם לא מחאו כפיים לכם. הם מחאו כפיים לסמל שנמצא לכם על החולצה."
מסמל תמיד היה ותמיד יהיה ראוי למחיאות כפיים אחרי המשחק, לרבות מי שלובש אותו.

שיימס 6 בפברואר 2013

יש לי שאלה, שאולי כשהיא מתפרסמת בתגובה לבלוג העוסק במכבי נשמעת קנטרנית, אבל אני באמת רציני, והייתי שואל אותה גם בפוסט שהיה עוסק בחיפה הפועל בית"ר או עכו:
איך זה שאירוע תליית השלט של אוהדי הפועל במתחם האימונים עבר (כמעט) בלי התייחסות תקשורתית?

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=220714958053751&set=a.199412476850666.23527.195816270543620&type=1&theater

גל דגון 7 בפברואר 2013

מעט ההתעסקות התקשורתית שזה קיבל היא יותר מדי.

ההקשר במקרה הזה חשוב, אוהדי הפועל שרים את זה כבר שנים, ולא קרה כלום לשחקנים אחרי הפסדים בדרבי. זה מה שנקרא באנגלית "hyperbole" וכל בר-דעת מבין את זה.

במקרה של בית"ר, טוהר הגזע הוא משנה סדורה של חלק משמעותי מציבור האוהדים.

אבי 6 בפברואר 2013

שיימס למען האמת זה לא נכון שדווקא לקהל של הפועל עושים הנחות לעומת קהלים אחרים. הייתה לפי דעתי את ההתייחסות הראויה לאירוע מסוג הזה. כתבו עליו בכל האתרים ודיברו עליו בחדשות הספורט. מעבר לזה אין מה להתייחס לזה יותר מדי. סך הכל שלט. בתור אוהד מכבי חיפה אני חייב לומר שלדעתי הפועל לא מופלית לטובה בתקשורת,פשוט זה שאוהדי בית"ר מופלים לרעה לעומת כולם. כל פיפס שבית"ר מוציאים הופך לקרנבל ועושים מזה מטעמים. אבל הם הרוויחו זאת ביושר. שנים על גבי שנים שאוהדי בית"ר המתונים והמועדון לא עושים דבר וחצי דבר נגד חלקו הקיצוני שהוא גדול באופן יחסי לשאר הקהלים הגדולים,אבל קטן ביחס לשאר אוהדי בית"ר

שיימס 6 בפברואר 2013

אבי,
בכל הכנות, לא הייתה לי כל כוונה לרמוז שחוסר העיסוק בנושא קשור לעובדה שמדובר באוהדי הפועל ושאם זה היה בית"ר או כל קבוצה אחרת העיסוק היה ברמה שונה.
לפי דעתי זה לא "בסך הכל שלט" וחוץ מדיווח שהיה בכותרת למשך שעה לא ראיתי עוד התייחסות לנושא- ולי, בתור מישהו שחושב שזה חמור, הייתה חסרה ההתייחסות של התקשורת, במיוחד בהשוואה להתייחסות שהייתה רק שבוע שעבר לשלט אחר, מבלי להתחיל להכנס לכמה חמור כל אחד מהשלטים. לדעתי שניהם חמורים.

EliEzer 7 בפברואר 2013

נו שווין, חזרת לעצמך. חבל, שוב אני מפסיק באמצע המאמר.

יואח האדום 7 בפברואר 2013

מנטאליות מכביסטית ווינרית? אתה חי בסרט .
חוסר המודעות העצמית ושיפוט לקוי של המציאות היא תכונה מכביסטית אופינית – במובן הזה ההקבלה הפוליטית המשקפת ביותר זה לא ציפי לבני ולא יאיר לפיד- זאת שרה נתניהו בבית הנשיא. כאילו, עגלה עגלה אבל חושבת שהיא ביונסה.
ווינרים ? אתם ווינרים? מי בדיוק? איווניר? ניר לוין? איתי אריכא? האריס מדוניאנין? לירן שטאובר? מאור בוזגלו? יובל אבידור? אלפרד ברכה? לוני הרציקוביץ???
ווינרים ? מה בדיוק ווינרים? סנטה קולומה? הפועל עכו, שמשון , הפועל ירושלים בגביע? האימה בדרך לקרית אליעזר? הדרבים?
ווינרים? -איך שמחתם בתיקו – לוזרים!!!
השנה כל הסימנים מראים שזה הולך להשתנות . וזה הולך להשתנות דווקא בגלל שהגיע אחד שהמיתוס על המנטאליות המכביסטית מענין אותו כקליפת הטאפס בשוק לה בוקריה , שהדיבור על הווינריות המכביסטית הוא לא יותר מאגדת עם קדומה , שמבחינתו אין שום הבדל בין מורשת מכבי למורשת הפועל , ברוז', זאמאלק או קייזר צ'יפס- סתם איש מקצוע מעולה, תוצר בית הספר הטוב ביותר בעולם ודווקא הצלחתו על רקע כשלונות העבר מעידה כמה המיתוס על הווינריות והמנטאליות המכביסטית היא קלישאה ריקה מתוכן.
ובקשר לעידוד שלנו אחרי הפסדים – עזוב , לא תבין ואין שום טעם להסביר ,כמו שאני לעולם לא אבין מה האושר הגדול בלהביס איזו קבוצת כדורסל זניחה ב70 הפרש.(אבל אם בכל זאת אתה רוצה להתאמץ , אני מפנה אותך למאמר הנפלא של אלון עידן מלפני למעלה משנתיים : "למה כולם שונאים את הפועל ת"א").
תהום רעיונית עמוקה פעורה ביננו ובסיסה בהתייחסות של כל צד לערך "ספורט" (אולי גם לחיים בכלל).
אז סביר להניח שהשנה תחגגו את אליפות קבוצת הכדורגל של המועדון שלכם .
מתישהוא , בין מפח הנפש על כישלון העלייה לפיינל -פור ("המאמן הכלב הזה, דפק לנו את הנסיעה ללונדון!") לטקס זיוף האורגזמה השנתי בנוקיה , באליפות ה200 ומשהו שלכם,תצאו בבגדיכם היפים ל206 – תאכלו קבבים מופקעים , תשמעו את בדיחות הקרש של בבר המלצר המיתולוגי ואת ההתבהמויות של פיני גרשון – אח"כ תעמיסו על הג'יפ את המאהבת הבלונדינית (ועתירת הסיליקון) שלכם ,תגיעו לטורקיז ושם תרימו כוסית גריי גוז לכבוד האליפות שהביא לכם מיטש- המכביסט הותיק.
ואנחנו , מה נותר לנו? נמשיך לעודד.
רק תזכור דבר אחד : המאמר הנפלא של אלון עידן נכתב יומיים אחרי דרבי ה"איך שמחתם בתיקו" . לא צריך לספר לך מה קרה שבוע אחרי…

בלייק 7 בפברואר 2013

כאוהד הפועל טיפוסי (אל תיקח את זה כהעלבה) הצביעות נוטפת מהתגובה שלך. כשאתה מדבר על כדורגל אתה מקבץ כמה שמות של כדוגלנים, קבוצות מכל מיני שנים, כאילו שלכרוך אותם ביחד עוזר להקטין את מכבי (ואולי זה נכון, אתם בדרך כלל חזקים באפקטים ובפירוטכניקה), וכל זה כדי להמחיש שהקבוצה לא זכתה בהישגים ספורטיביים בשנים האחרונות. כשאתה מדבר על כדורסל, אתה מקטין את החגיגות מאינספור ההישגים הספורטיביים שהקבוצה זוכה בהם בכל שנה, כמעט. המאמר הנפלא של אלון עידן הצטיין במה שאוהדי הפועל בשנים האחרונות מצטיינים בו, וזה להאשים את כולם חוץ מאת עצמם. מיקוד שליטה חיצוני זה נקרא בפסיכולוגיה, אם אני לא טועה. התשובה הרבה יותר פשוטה: האוהדים, קודם כל שונאים את הפועל בגלל האוהדים של הקבוצה. כמו שבהרבה מקומות בארץ שונאים גם את בית"ר בגלל האוהדים שלה. האוהדים של הפועל שוברים בכל עונה שיאים חדשים של אלימות מילולית ופיסית. אני יכול למנות את מקרי הקצה, אבל כבר עשו את זה בעבר כל כך הרבה פעמים, שמה תעזור עוד פעם? אתכם זה לא משכנע. אתם לא מבינים למה שלט כמו "מייצגים את הפועל ולא את ישראל" יכול לגרום לאנטגוניזם, נכון? תשאל אוהד ממוצע של מכבי חיפה, אני מניח שהוא יגיד לך שהוא שונא את מכבי יותר. אם היית שואל אוהד בית"רי עד לפני 15 שנים, גם הוא סביר להניח היה עונה שאת מכבי הוא שונא יותר. אבל, הקהל האדום לא מאפשר לאף אחד מבחוץ לחוש סימפטיה. שילוב של בכיינות וצביעות. מי אוהב את המלשן של הכיתה? את המתנשא? את הצבוע? את זה שמלכלך עליך בדיוק בנקודות שהוא מלוכלך בהן? לדוגמא, היחס לאלירן עטר. נכון, אתם לא היחידים שיורדים על עטר עם השיר הנחמד שהמצאתם. אבל אתם היחידים שיורדים על שחקן כדורגל שפשע בגיל צעיר מתוך מצוקה (ונזכיר שהוא בכלל לא היה במכבי אז), כשאת הקבוצה מחזיק עבריין מורשע, שניצל את מרותו ממרום גילו וסמכותו. הבעלים הקודם היה עבריין מורשע בעצמו (עוד צביעות: כשהוא הגיע עבריין חגגתם, ואפילו עודדתם את הרס הפועל כפר סבא, תוך צפצוף על חוק הצינון. אחר כך אתם מספרים לעצמכם שאתם "נקיים". בסוף גירשתם אותו ואחד התירוצים היו שהוא עבריין…). הקפטן שלכם מואשם בתקיפה, שני קפטנים בעבר הורשעו בפלילים: אחד סוחר סמים ואחד מכר משחקים. רוצה עוד דוגמה למה שונאים את הפועל בגלל הקהל? השירים והפירוטכניקה (כבר אמרתי שאתם חזקים בזה?) במקרה של אובארוב, במקרה של איציק קאמרי, במקרה של אהובה תומר (?!?). אתם הסיבה העיקרית ששונאים את הקבוצה. כמובן, שגם המנהלים מסגנון מושיק תאומים, חיים רמון, לובין ושות שבאים ונעלמים ושוב חוזרים לחיינו כעוף החול. הם מדברים ומשדרים התנשאות, היתממות והסתה (כמו בכינוי שייח' למיץ' גודלהאר. לא זוכר שמישהו במכבי קרא לסגול שייח'). אני לא מאמין שתשתכנע, או שמשהו אצלכם ישתנה בקרוב. חבל, יש לי חברים אוהדי הפועל. הם שפויים. הם מתעבים את הקהל הרע של הפועל יותר ממני. לא מבינים מה אתם רוצים מהקבוצה בכלל. כנראה שצריך משהו דרמטי במיוחד (כמו ההגעה של שני המוסלמים לבית"ר בשביל הקיצוניים שם). אם לא התנערתם מהקיצוניים אחרי הפוגרום בדרבי (ועוד הצדקתם את זה בשריקות של השופט. מוזר, אחרי מופע האימים של תבריזי באשדוד אף אחד לא זרק כלום על השופטים), אחרי הרימונים שפגעו באנשים, אחרי חילול הקברים. וגם זאת סיבה לא לאהוב אתכם – ההיתתממות שלכם כשמטיחים את האמת בפנים שלכם.

ברק 7 בפברואר 2013

טל, כאוהד מכבי חיפה, אני מסכים עם האבחנות שלך, רק קצת לא מבין למה את מתגאה בהן. כילד חיפאי בקיץ 83, כשבחרתי לאהוד קבוצה קרובה לביתי (ולליבי) אך נטולת תארים, לא פיללתי שכעבור שנתיים "אתקע" עם קבוצה שאליפות שלה היא סוג של מובנת מאליה. ושבשנות האלפיים אגעל מאליפויות שנלקחות עם כדורגל לא לטעמי. יש בי את הקונפליקט בין חוסר היכולת לוותר על האליפות של היום לבין הרצון שגם האליפות של מחר תהיה מרגשת.

לגבי הפסקה הזו (לגבי האי-עידוד אחרי הפסדים|: "תגידו מגעיל או דוחה, תגידו שגם אתם לא מבינים אותנו, אבל הסטטיסטיקה אינה טועה. לא לחינם מכבי ת"א היא השם המעוטר ביותר בספורט המקצועני הישראלי. יש תרבות שלמה של ווינריות שמונחלת מאחורי המותג הזה" – שוב נכון, אבל לא משהו להתגאות בו. המילה "תרבות" מופיעה בהמשך לביטוי "ספורט מקצועני ישראלי". אוהדי מכבי ת"א אכן מייצגים את המוטיבים העיקריים בתרבות הסובבת את הספורט המקצועני הישראלי- וזאת תרבות שהיא לא משהו בכלל. אני אישית שמח להתרחק ממנה לתרבויות אחרות.

D! בארץ הקודש 7 בפברואר 2013

המרחק בין הלא לעודד שלך לבין לקלל את הקבוצה קטן מאד. קטן מדי.
בתור אוהד מכבי אני חושב שהשחקנים צריכים לתת הכל על המגרש (לרוץ לכתוב למוץ – כבר כמעט היה לנו מזה), ויותר חשוב מהניצחון זה הדרך – לעשות הכל בשביל הניצחון. במכבי אף פעם לא זכינו בכל התארים אבל תמיד התחרינו עליהם (או חשבנו שאנחנו מתחרים או חלמנו שאנחנו מתחרים) ועל זה צריך לעודד אותם. אולי זו הסיבה שהפסקתי לאהוד את מכבי סל, בגל לשמעון שהוא הרבה יותר אוהד ממך ושם גם כשמפסידים ומשלם גם כשחוטפים אבל מעביר מסר מגעיל ודוחה שרק ניצחון וכלום חוץ מזה. "משורה משחרר רק המוות" – בבקשה – מי שרוצה לחיות ככה – לבריאות.
תיארת את חיפה לוחוצת ולוחצת נלחמת להביא את הנקודות אבל חוטפת את השני – למה לא צריך לעודד?

תישאר בבית מול הטלויזיה – בין כה לא צריך לעודד.

Comments closed