יומן אליפות צהוב-כחול (28): פרוחננקובס בהרכב?

זה לקח עשור שלם, אבל אנחנו שוב באצטדיון רמת גן

shaar-mac

לפני עשור שלם, מינוס 40 יום, כולנו היינו ברמת גן באותה הסיטואציה שכולנו נהיה בה שוב פעם היום הערב. צעירים יותר ויפים יותר, נכנסו כ-35 אלף איש דרך השערים המכוערים של האצטדיון הלאומי, מחכים בכיליון עיניים ובתשוקה רבה למשהו שלא היה בידנו הרבה זמן. יותר מדי זמן.

אבא שלי, שבשלב מסוים בחייו נאלץ להישאר עם אהבה אחת מתוך שתיים והיה חייב לבחור בין הכדורגל לכדורסל, ממש "בחירתה של סופי", הגיע למשחק כדורגל ראשון שלו אחרי שלושה עשורים שלמים. חברה שלי מזה שנתיים (היום אשתי), הצטרפה אלי, אל אבא שלי ואל חברי הצהובים בשביל המאורע המיוחד. זה היה המשחק הראשון שלה.

חבר אחד בחבורה הגדולה שלנו שישבה בשער 11-12 הגיע מצויד ברדיו כדי להתעדכן מה קורה בכל עת עם מכבי חיפה שמשחקת באשדוד. אם אתם לא זוכרים (וקשה לי להאמין שזה המקרה), במחצית הראשונה זה נראה רע. אצלנו זה גם נשמע רע, כשהחבר עם הרדיו הודיע לנו פעם אחר פעם ש"חיפה כבשה עוד אחד".

ואז במחצית השנייה הגיע הרגע שראיתי כנראה מעל ל-1000 פעמים בקלטת וידאו שהקליטה את המשחק בבית. סאלם אבו-סיאם רץ בצד שמאל, מרים את הכדור. פרוחננקובס בצד השני של השער מחכה לזה, כשנדמה שהכדור שהה באוויר כשתי דקות. עד שזה הגיע לראשו כשהגוף נמצא במומנטום לכיוון ימין. הכדור התלבש לו על המצח כמו ששמלה צמודה מתלבשת על קים קארדאשיאן, בצורה מושלמת.

בום.

כדקה או שתיים אחר כך, הגיע סופסוף דרך הרדיו גם בשורה טובה שעבר בכל האצטדיון במהירות של וירוס בגן ילדים, שער של אשדוד מרגליו של שי הולצמן. קצת אחר כך, ראובן עובד יכבוש שער שייכנס לפנתיאון של מכבי וייחשב למהלך הגדול ביותר בקריירה (המפוספסת?) שלו. גם החגיגה המוזרה שלו מיד אחר כך במהלך הריצה אל הקהל תיכנס לשם.

בסיום המשחק נמני וקלינגר התחבקו כאילו כלום לא קרה עד עכשיו, כולנו שרנו כמה שעות אחר כך בספורטק בתל אביב את "מי שלא קופץ אדום" והעתיד נראה צהוב מתמיד.

tckt-mac
הכרטיס של הצמא"י למשחק ההוא

 

מי לעזאזל חשב באותם ימים אופטימיים שיעבור עשור שלם לפני שתהיה לנו הזדמנות לשחק בעוד משחק מן הסוג הזה. מי האמין שלא נראה עוד מדור הספורט כמו זה שבתמונה למעלה לעוד 10 שנים (לפחות). בטח שלא אני.

אני מניח שלו הייתם עוברים בין כל יושבי האצטדיון באותו הערב, ה-31.5.03, לא הייתם מוצאים אחד שלא חשב שהגהנום מאחורינו ושהשנים הרעות עם לוני הסתיימו וחלפו להן. בדיעבד, אנחנו יודעים היום שהשנים הרעות באמת רק התחילו.

*

ובכן, הערב? אני לא כל כך רוצה לדבר על הערב, אחר כך עוד יאשימו אותי כאן במנחוסים וידרשו את ראשי על חנית. במקום זה, אני רק אחשוב מחשבות שמחות לאורך היום.

ולמרות שזה נראה לנו עכשיו כמעט דמיוני ושאנחנו לא באמת הגענו לשלב הזה, כולנו יודעים מה יכול לקרות הערב. או אולי יותר נכון לכתוב: מה צריך לקרות הערב. השנים הרעות שלנו צריכות להסתיים סופסוף באופן רשמי.

ה-נה, הנה זה מגיע…

כרמלו איז אין דה האוס
שלוש ספרדיות

44 Comments

XXX 22 באפריל 2013

יש לי עותק של העיתון הזה בבית :-)
שיהיה לנו שמייח, ואל תפרצו למגרש.

ארז (דא יונג) 22 באפריל 2013

אני הייתי בטיול אחרי צבא במזרח.
יכול להיות שישנם תושבים באורומצ'י (סין) שעד היום מתקשים להרדם מהחשש שמא הזר שרץ בכל רחבי העיר בשעה שלוש בלילה תוך כדי שהוא צורח שירים בשפה מוזרה ישוב לשם יום אחד.

אזי 22 באפריל 2013

10 שנים. הרבה משתנה ב10 שנים. יותר מדי.
3-4 בעלים (אמורים לספור את רוני מאנה? מישהו זוכר רוני מאנה??)
כל ההרכב, כמה פעמים. נמני עוזב, נמני חוזר, גלקטיקוס, עגלקטיקוס, עונה על סף ירידה (עד היום חבל לי שלא השאירו את קמנן ומסודי), נמני עולה ל10 שניות פרישה.
מיליונר ישראלי שמתחלף במילונר קנדי שמתחלף במיליארד קנדי. נמני, מזרחי, לוין, איווניר, לוין, אוסקר. כפרה על אוסקר.
גביע בפנדלים, גביע הטוטו, יותר מדי הפסדים בדרבי. הרבה הרבה יותר מדי.
נמני ובנין נזרקים, ברקו מדבר עם תנינים, דגו ושבחון נזרקים מעבר לכביש, בוזגלו אחד שעושה המון רעש (והבן שלו שעושה מעט כדורגל).
סחלה. מלא סחלה.
אם סחלה זה הסוף של הבקבוק קולה. אז לנו היתה שישיה שכל בקבוק מלא בליטר וחצי של סחלה.

תודה למכבי על עונה שפשוט עשתה לי טוב.
נשאר לי רק לקוות שזה ימשיך.
תודה למיטש גולדהר!

שלמה 22 באפריל 2013

תענוג היה לקרוא את מה שכתבת,אני כל כך מזדהה עם כל מילה ומילה .
כאוהד 50 שנה אני מתרגש עד דמעות כמו גם בכל האליפויות האחרונות.
יש כנראה משהו נוסף בלהיות אוהד מכבי על כל מחלקותיה בתחום הספורט.
תודה על כתיבה שנונה ומרגשת כאחד.
בהצלחה לכולנו ותודה לגולדהאר ולכל הצוות וכמובן לשחקנים,וכן גם לנו מאות אלפים בכל הארץ שסוף סוף שמחים אחרי הרבה מדי זמן במונחים שלנו כאוהדי מכבי.

נמרודי 22 באפריל 2013

יש לי דמעות בעיניים כשאני רואה את השערים של מכבי מהשנה. מרגיש כאילו השנה הזו גרמה לי להקיא עשור של חרפה.

קשה לי להאמין שיש קהל של קבוצה גדולה בארץ שסבל כמו הקהל של מכבי.

מכיוון שהעונה אוטוטו נגמרת (בתקווה) הערב, אדרג את 7 הרגעים שלעולם לא אשכח ויגרמו לי לדמוע עוד שנים ארוכות:
1. הגול של לוגסי. ראיתי את הכדור נכנס לזוויות מרומי שער 8 וזה היה הרגע שבו איבדתי את הקול למשך 5 ימים. מזל שהייתי בתקופת מבחנים ולא היה צריך להיות קומיוניקטיבי יותר מדי, אלא בעיקר לקרוא ולכתוב. וטב"י הלך הביתה בגול של בני יהודה. תתבייש! :)
2. ראדי בועט עם המלא את הרביעי בדרבי גורם לי לבכות ביציע כמו ילד מפגר.
3. ערן זהבי דופק וולה לתוך שער 11 וחוגג כמו רודריגו גולדברג בדרבי ברמת גן בעונת האליפות הקודמת.
4. ברק לוי עוצר פנדל של מומנטום בדקה ה- 94. הכדור הזה היה יכול לקבוע פער של 5 נקודות שבוע לפני הדרבי (של ה- 0-4). את הצרחה שלי השחקנים שמעו, אפילו שזה היה באיכסטדיון ר"ג.
5. קולאוטי מול רמה"ש. בדקה ה- 48 של אותו משחק אמרתי לעצמי שאני לעולם לא אאמין להם יותר. ששוב עבדו עליי. שהמועדון הזה מפורק ורמוס ושאני לעולם לא אראה דרבי/אליפות או ניצחון במשחק חוץ רציני.
6. מונס דאבור נוגח את השני מול מכבי חיפה. סימן ראשון לעונה מדהימה. ניצחון ביתי ראשון על חיפה מאז 2008.
7. פריצה רומס את באדיר, מתיישב עליו ודופק פס לשער 5, אחרי 14 דקות בהן הפועל לא עברה את החצי.

מקווה שאתם מתחברים לסדר של האירועים :)

תולעת 22 באפריל 2013

ניצחנו את חיפה ב2009 עם שער של מאיוקה.

נמרודי 22 באפריל 2013

כן, לזה התכוונתי… צודק זה היה בסוף 2009.

נמרודי 22 באפריל 2013

כל העונות האלו עם נמני מעורפלות בחושים שלי כמו מסטיק אחד ארוך. עונה אחת ארוכה במיוחד בה לא ניצחנו דרבי, לא ניצחנו את חיפה ולא זכינו בתואר (מלבד גביע הטוטו).

אדם 22 באפריל 2013

טל היקר , כל העונה אני עוקב בדריכות אחר הטור הצהוב שלך , ובתור אח לדת הצהובה כל כך מזדהה עם דברייך…
מדהים שאנו עומדים בפני ערב כזה שיכול להפוך לאחד הימים השמחים בעת האחרונה במועדון.
אכן חיכינו עשור שלם , אך גם לזה יש צדדים טובים.
אם כל שנה הייתה מסתיימת בתואר אני מבטיח לך שלא היינו נרגשים כמו היום.
בכל מקרה , למרות שאני מנוי בשנתיים האחרונות , ומכביסט מינקות , התעוררתי קצת מאוחר לגבי המשחק הזה ואאלץ לצפות בו משערים לא פופולריים ובצדק (13-16). אבל לא באמת אכפת לי , אני מגיע בשביל להיות חלק מהפסטיבל הצהוב!!!
מדהים!

אסף 22 באפריל 2013

יש לי גם את הכרטיס וגם את העיתון :)
היום סוגרים מעגל, מאמין שלא נחכה עוד עשור לפעם הבאה

איציק 22 באפריל 2013

התיאורים כאן בפוסט ובתגובות מזכירות לי את שנות ה-70 בשישי, סרט מיצרי :-) אהבה (אליפות) עצבות עם בכי ושיר קורע לב (שנים שכונות) סוף טוב.
מברוק על השנה, אולי בשנה הבאה תבואו לחגוג איתנו בבירת הנגב…

אזי 22 באפריל 2013

כל מה שאתם צריכים זה לארח משחק שעלול להיות משחק אליפות, ואז להעביר אותו לר"ג מחשש שיבואו יותר מדי אוהדים.
זה פשוט.

XXX 22 באפריל 2013

הם כבר ארחו אותנו יפה מאוד למשחק אליפות ב 95….

אזי 22 באפריל 2013

לארח משחק אליפות זה מיושן
תתקדם לעולם החדש! משחקי אליפות עורכים באיצטדיון רמת גן!

גוניור 22 באפריל 2013

הכל נכון ומדויק.

צריך גם לזכור שסאלם אבו סיאם וראובן עובד היו חילופי חצי
(אבו סיאם בגלל פציעה של גדי ברומר)

אין ספק שזו האליפות שהיתה דרמטית ביותר בתולדות המדינה

אלון רייכמן 22 באפריל 2013

הי טל, אני גם הייתי במשחק ההוא (עם חבר אוהד הפועל פ״ת…)
קצת נסחפת עם הקטע של ״עוד יאשימו אותי כאן במנחוסים״…יש תסריט כלשהו שמכבי לא לוקחת אליפות?
הסיפור סגור.

יויו 22 באפריל 2013

משחק האליפות של 2003 הוא זיכרון כואב מבחינתי, כי פספסתי אותו.
לא הסכימו לשחרר אותי מהבסיס באותו סופ"ש, אז 'הסתפקתי' ב- 5-0 על בני יהודה עם השלושער של נמני בשבוע שלפני.
ראיתי את המשחק בחד"ת קטן ומגעיל עם עוד 4 אוהדי חיפה בטלוויזיה 10 אינץ'.
במחצית הם היו מאושרים. בסוף המשחק לא היה זכר להם. אבל לא משנה כמה רחוק הם ברחו, הם בטוח שמעו את הצרחות שלי ..

היום מבחינתי זה סגירת מעגל (אלא אם אני אקבל צו 8 עד הערב :) )

תודה רבה לך על הטורים הנפלאים.
העובדה שקראת לפוסט 'יומן אליפות צהוב-כחול' מתחילת העונה וזה מתגשם, מוכיחה ששום נאחס שבעולם לא ייקח מאיתנו את השמחה הזאת .

יאללה מכבי!

גיל מזימבבואה 22 באפריל 2013

איזה ערב זה יכול להיות, יוניטד באנגליה ומכבי בארץ.
למה יש לי הרגשה שאני הולך לצאת קירח משני הכיוונים?

Blue Jay 22 באפריל 2013

הרגשתי 10 צמרמורות כשקראתי את שטל כתב !
אבא שלו :-)

גיסנו 22 באפריל 2013

יותר מהמשחק עצמו לפני 10 שנים, יותר מהדכאון בהפסקת המחצית הארוכה בתולדות האנושות בגלל הפסקת החשמל באשדוד(או לפחות ככה היא הרגישה אז), אפילו יותר מהדקה הקסומה ההיא שפרוחחנקובס כבש ומיד אחריו הולצמן (אני זוכר את הטירוף של ההוא עם הטרנזיסטור שורה לפני)….

יותר מהכל אני זוכר את הצעדה הארוכה והשיכורה מאושר לאורך כל פארק הירקון של עשרות אלפי צהובים מהאצטדיון בר"ג ועד לבמת החגיגות. הולכים, קופצים, רצים, שרים, מתחבקים עם אנשים לא מוכרים, כולם פשוט שמחים. יש המון שמחות בחיים, אבל איכשהו הכדורגל תמיד מרגיש לי השמחה הכי טהורה, הכי פשוטה, כמו של ילדים.

שנים רבות……וזה בסוף יקרה!!!

דני 22 באפריל 2013

אני לא זוכר את האליפות האחרונה בחיבה גדולה.
הקבוצה לא שיחקה כדורגל גדול ולא הראתה עליונות
קלינגר בתור מאמן זה לא זה והעימות עם נמני לא הוסיף.
הסיבה העיקרית שעבר עשור היא הנזק שהאליפות הזו גרמה .
האליפות הנוכחית נראית יותר טוב ויותר מקצוענית.
לא חיכיתי לאליפות בשנה הראשונה של גורדי קרויף אלא
לשינוי בצורה ובדרך.
את זה קיבלנו וסופסוף נהינתי ממשחקים של מכבי לאחר הרבה מאוד זמן.
פרט למשחקי תחילת העונה בתקופת איוניר .
האליפות זה דובדבן וגם העליונות הברירה שמכבי הפגינה על שאר הליגה.
אני מאמין שזו רק תחילת הדרך ושגולדהר וקרויף מבינים את זה
למרות שהאליפות הגיעה בתחילת התהליך ומוקדם מהצפוי .
בשנה הבאה צריך לחזק במקומות המתאימים-לטעמי בעמדות המגינים
והפליימייקר ולהגדיל את הפער ביננו לשאר הליגה.
המטרה היא שושלת ולא אליפות חד פעמית.
חייבים להסתכל לטווח ארוך ולא להסתפק בשמחה העכשווית.
ולסיום יללה מכבי בהצלחה הערב !

גיסנו 22 באפריל 2013

למכבי היו דווקא תצוגות לא רעות בשנה ההיא. נצחונות על חיפה ובדרבי. לקום מהקרשים אחרי פתיחת עונה חלשה ולקחת בסוף אליפות. גידול צעירים שהיו חלק משמעותי בהצלחה וחלקם אף המשיכו להצליח תקופה מסויימת כמו דדי בן דיין, אבי סטרול, אלי ביטון, ראובן עובד, תמיר כהן וכמובן טל בן חיים.
בסוף אותה עונה הניתוק מנמני ובנין היה מתבקש ולדעתי היה צעד נכון שנעשה בצורה הכי גרועה שאפשר, התסיס את הקהל ואכל את הקבוצה מבפנים. הצירוף של קהל מפולג והנהלה מבוהלת שלא ידעה לאכול את זה ולהתמודד עם זה ריסק את המועדון בשנים האלה, ורק כשהגיעה סוף סוף הנהלה חזקה באמת גם הקהל הבשיל והתבגר. תצוגות כמו של הקהל של מכבי העונה לא נראו אצלנו כבר הרבה זמן. זה עוד לא מושלם ועוד יש קצת חיכוכים אבל זה בדעיכה. הקהל חזר לתמוך ולא רק להפגין להתלונן ולשרוק בוז בהפסדים.
האליפות השנה אכן לא הייתה הכרחית בתכנון אבל לצוות כמו שיש כרגע במכבי זה רק ייתן מקפצה אדירה להמשיך ולבנות. גולדהאר (מאז שהגיע) וג'ורדי (במהלך השנה) הוכיחו שחושבים גם להמשך ולעתיד ולא רק על העונה הזו וההישג המיידי.

דני 22 באפריל 2013

כדורגל זה באמת עניין סובייקטיבי אבל הקבוצה ההיא הייתה בלתי נסבלת בעיניי.
מספיק לקרוא את השמות שציינת בשביל להבין שאף אחד מהם לא יצא שחקן פרט לטל בן חיים הסוציומט הבלתי נסבל
שגם הוא התעקש משום מה לנסות לשחק אותה בסגנון אבי כהן ז״ל וכמובן נכשל.
לאבי סטרול לא אשכח לעולם את התנהגותו לגון פנסטיל כשזה עוד היה שחקן.
על אלי ביטון, ראובן עובד וכו חבל להוסיף וגם מתמיר כהן לא יצא כלום.
זו הייתה חבורה של סוציומטים כולל המאמן ובעל הבית ובאמת לדגו עד הפציעה הייתה עונה גדולה.
ברור שבעונה של אליפות יש גם רגעים גדולים אבל בסך הכל זו לא קבוצה שאתגעגע אליה.
השנה יש את ייני, מיכה , דאבור וגם לזרים ולזהבי אני מתחבר.
כמובן שזו רק הרגשה אישית שלי אבל גם מבחינת דומיננטיות אני מעדיף את הקבוצה הנוכחית בהרבה.
אני גם רואה בקבוצה הזו איזו דרך מסוימת וכיוון לעתיד מה שאי אפשר להגיד על הקבוצה של קלינגר
שעד היום לא הבנתי מה פילוסופיית האימון שלו.

תולעת 22 באפריל 2013

אם כבר, האליפות הזו מזכירה את זו של 91/92 יותר מאת 02/03. שיטת המשחק המובהקת, היציבות, הורדת הקופים מהגב, הסגל הישראלי הדומיננטי.

יואב 22 באפריל 2013

וגם,
הקלות וההפרש. ושבירת הבצורת בקול תרועה רמה.

תולעת 22 באפריל 2013

וגם
הקפטן בעמדת המגן הימני
הכוכב הגדול מבית"ר שנפצע והכזיב
הקילר שהגיע מהיריבה

יואב 22 באפריל 2013

וגם מאמן חדש שזכה לתגובות מאד פושרות בתחילת דרכו.
וגם שוער זר רוצח.

טרנטה 22 באפריל 2013

כששלומי אדרי החליק במקום לכבוש מול שער ריק בפתיחת המחצית השניה ידעתי שאליפות שלנו.
שיחקנו לא רע בכלל בחלקים גדולים של העונה. דגו נתן עונה מדהימה עד לפציעה המפגרת שלו (שעד היום אני מאשים את השופט בכך שהתעלם מהנפת הדגל ולא שרק לנבדל ונתן לברוך לשבור את הרגל סתם). ברונו הייס היה ענק ומחצנו את הפועל וגם את חיפה הגדולה של יעקובו רוסו ושות'.

מתן גילור 22 באפריל 2013

הכי כיף לעוות את ההיסטוריה.
מכבי ת"א הפסידה ל"חיפה של יעקובו".
היא בהחלט ניתחה פעמיים את מכבי חיפה של פוסט יעקובו.

יואב 23 באפריל 2013

את חיפה של יעקובו ניצחנו בגמר גביע. תענוג היה.

טרנטה 23 באפריל 2013

לעוות את ההיסטוריה זה כל כך הפועל!
נתפסת ליעקובו אבל פספסת את רוסו ושות' ועל הדרך את המחמאה לקבוצה שלך אז שהיתה באמת אחת הטובות בכדורגל הישראלי ולא רק בזכות יעקובו.

מתן גילור 23 באפריל 2013

הקבוצה היתה מלהיבה ומצויינת התקפית, אבל אוי אברוך איזו הגנה פח היתה לנו…
ד"א, התכוונתי לכתוב: "הכי כיף… :) " הסמיילי בסוף הלך לאיבוד…כנראה הוא התבאס בגלל האליפות הצהובה ;)

asi 22 באפריל 2013

איזה תענוג יהיה היום בר"ג!!!!!!!!!

יניב - אדום עולה 22 באפריל 2013

העשור שבא מהאליפות ההיא ועד עכשיו היה עשור נהדר עבורנו , למרות שגם בתוכו היו עונות רעות (לוזון…)

על האליפות הזאת מהרגע הראשון שבו ברק יצחקי נזרק , דרך מחנה האימונים המושקע , ההחתמות הנכונות (וגם הלא מעט לא נכונות..) רשום מהתחלה – ניהול .

את הקודמת לקחתם מול אחת הקבוצות הכי גדולות של חיפה שעד היום שמים כוכבית עליה (היינו בצמפיונס, האירוח), אל תתרגשו , זה מנהג כזה לשים כוכביות על אליפויות שאינן ירוקות.

לחגוג מול 40,000 איש, עם תפאורה מהסרטים, בעלים שמגיע במטוס פרטי וכנראה הרבה פירוטכניקה זו הפריבליגיה של מי שניהל היטב וראה איך כל הקלפים מסתדרים לו.

אליפות ראויה במובן שהקבוצה היותר טובה זכתה .

עונת מלפפונים מאושרת לכם , מי ייתן והחגיגות יוציאו את כולכם מפרופרוציה – כרגע נראה שהיחידים שיכולים לעצור אתכם , זה אתם.

עשיתם את זה בעבר, מי ייתן ותעשו את זה בשבילנו גם בעתיד.

סתם אחד 23 באפריל 2013

"זה מנהג כזה לשים כוכביות על אליפויות שאינן ירוקות."

ועל האליפות של בית"ר מ-98 אין כוכבית?
צביעות במיטבה, כשזה פוגע בך זה בסדר לשים כוכבית אה?
אבל לאחרים אסור. נו מילא, גם אתה חוגג פעם בעשור. תתמקד
בלהגיע לאירופה בעונה הבאה, שלא תתמוטטו כלכלית חס וחלילה.

יואב 22 באפריל 2013

מקווה שמיטשענק יגיע.
מגיע לו לראות את הכח, העוצמה, הפוטינציאל, המסה.
מיטשענק, בחרת נכון!

ליבר 22 באפריל 2013

לא יאמן – אפשרות אמיתית לשתי אליפויות בו זמנית!!!
מנצ׳סטר באנגליה מכבי בישראל
היידה מכבי!

צור שפי 22 באפריל 2013

1. מברוק צהובים, מגיע לכם.
2. הרהור על מהות ההבדל בינינו: המשחק הראשון שלקחת את חברה שלך (היום אשתך) היה משחק האליפות. המשחק הראשון שלקחתי את חברה שלי (היום אישתי) היה נגד צפרירים חולון במשחק ביתי ששוחק בהרצליה (בלומפילד היה בשזרוע).
3. למה אבא שלך נאלץ לבחור?

טל בן יהודה 22 באפריל 2013

2. צחקתי.
3. כשאני אומר לבחור, אני לא מתכוון לזנוח אחד מהם.
אלא היה צריך לבחור אצל מי הוא מצמצם נוכחות. באיזה שהוא שלב, גם המשפחה שלך רוצה תשומת לב… בצדק או שלא, זה כבר כל אחד יחליט לעצמו :)

עופר פרוסנר 22 באפריל 2013

מזל טוב חביבי. תעשה חיים היום, אני זוכר משחקי אליפות, הם באמת כיפיים מאוד.

S&M 22 באפריל 2013

מוזר לי, אבל רמת העניין שלי באליפות הזו או בליגה הישראלית, היא בערך כמו בזכייה של מטה אשר (?) באליפות הכדורעף. הגלובליזציה דרסה את הכדורגל הישראלי. יש כאן יותר אוהדי ברצלונה ויונייטד מאוהדי מכבי (ת"א וחיפה).

רפאל 22 באפריל 2013

שאפו על העונה היפה.
הליגה במתכונת הנוכחית בלי הכרעה ישירה היא סיפור צפוי, משעמם ופשוט אנטי ספורט.
מי שלא מבין אי אפשר להסביר לו.
בנאדם שרואה פלייאופים ומסוגל לקחת את הדינאמיקה הזו ברצינות
הוא חי בשקר עם עצמו.

Yavor 22 באפריל 2013

I remember coming to that last game with no expectations, since Ashdod was a very bad place to play in. In halftime I was very optimistic, but the end was sad, as expected

Kak 22 באפריל 2013

הלוואי שלא תזכו עכשיו עשרים שנה ברציפות. איך אפשר לאהוד את הקבוצה זבל הזו

Comments closed