הכה בהם לברון (פוסט אורח של מתן גילור)

לקראת הפתיחה של מיאמי-שיקאגו, תתמסרו לשחקן הענק הזה

LBJ-MVP

לכבוד פתיחת הסדרה של מיאמי מול שיקאגו הלילה, מתן גילור חשב שזו תהיה הזדמנות טובה להמליץ לכלולם לזנוח את האנטגוניזם שלכם כלפי השחקן הטוב בעולם כיום (אם הוא קיים אצלכם) וליהנות ממנו. אני מעביר אליו את זכות הדיבור.

אהבה(1):

בגיל שש וחצי, כאשר התחלתי ללמוד בבית הספר היסודי, נחשף בפני עולם שלם של ספורט. לא רק שגיליתי שיש כדורגל גם מעבר למכבי חיפה והליגה הלאומית בה היא משחקת, אלא התחלתי להחשף לענפי ספורט נוספים ובהם כדורסל.

הקבוצה אשר משכה את תשומת ליבי, בעיקר בשל צבע המדים, אך גם הואיל והכוכב שלהם היה בחור לבן, אשר בניגוד למרבית הכוכבים, האיבר המשמעותי ביותר אצלו היה המוח, היתה ה'בוסטון סלטיקס'. אמנם הקבוצה כבר עברה את השיא של אמצע שנות ה-80', אך בכל זאת ההשפעה היתה חזקה עד כדי כך שעד היום זו הקבוצה המועדפת עלי.

את מג'יק דווקא אהבתי מאד. למרות שגם ממנו בוסטון לא ליקקו דבש, היה בו משהו מיוחד. הוא האדם היחיד שיצא לי לראות ששיחק כדורגל על מגרש הכדורסל. סטוקטון, נאש, פול, רונדו, קיד – כל אלה פינקו ומפנקים באסיסטיים נפלאים. ברם, ג'ונסון היה מבשל סלים. כן, כן, מבשל סלים. כשאתה עושה זאת מחצי מגרש, בסיבוב, עם עין עקומה, ביד החלשה ולהליופ מושלם, זה לא אסיסט, זה בישול!

שנאה(1):

שנאתי אותו. במשך שנים שנאתי אותו. פעם אחר פעם הוא הוא ניגח את בוסטון בקרניו.

לא זו גם זו, כאשר הגיע לשחק נגד השחקן אשר נחשב לטוב בעולם בשיאו (רוצה לומר, שכבר אז היה ברור שמייקל ג'ורדן יותר טוב ממג'יק ג'ונסון המזדקן, אולם הדעה הרווחת היתה שבשיאו מגי'ק היה טוב מכושרו הנוכחי של מייקל) זה לא היה כוחות.

את מייקל למדתי לאהוב רק כאשר חזר בפעם השניה לוושינגטון. לפני זה עשיתי כל מאמץ וניסיתי להעלות כל טיעון ולהציג כל סטטיסטיקה אפשרית, בכדי לטעון שהוא לא הגדול מכולם.

היום אני מבין מה גדולה היתה הטעות. פשוט פיספסתי את אחד מהספורטאים הקבוצתיים הגדולים ביותר בהיסטוריה, אם לא את הגדול שבהם. זה לא שלא ראיתי אותו בפעולה, אלא שהרצון לכשלונו לא נתן לי באמת להינות ולהבין בזמן אמת את הגדולה.

זו בדיוק הסיבה שצר לי על כל נוקטי העמדה אשר מתעקשים ליצור מאבק איתנים בין כריסטיאנו רונאלדו לליונל מסי. השנאה מסנוורת אותם והם מפסידים את אחד הקוסמים הגדולים של המשחק או את השחקן הורסטילי ביותר שלו.

אהבה(2):

לא לקח יותר מדי זמן להבין שקובי בראיינט אינו שחקן בסדר גודל של ג'ונסון, בירד או אוניל. בהתאם לזאת, לא היתה לי כל בעיה לפתח אנטגוניזם כלפיו. מבחינתי, התובנה התבררה כנכונה (למרות שיש רבים, בעיקר אוהדי לייקרס, אובייקטיבים ביותר, שלא כל כך יסכימו איתי בנוגע לכך).

כבר מעונתו הראשונה היה לי ברור – לא אחזור על הטעות שעשיתי עם מייקל בנוגע ללברון. מהתחלה, כל פעם שהשחקן הזה על המגרש, אני עושה רק דבר אחד. מתרווח על הספה ונהנה מהשואו.

לעניות דעתי, לברון ג'ימס הוא השחקן הורסטילי ביותר שידע המשחק (לפחות מבין אלה שלי יצא לראות). אם ימשיך בקצב הנוכחי, קיים סיכוי סביר שלאחר פרישתו יחשב כמספר 2 (השחקן השני הכי גדול בכל הזמנים), וזאת עם כל הקושי להשוות בינו לבין רכז שמבשל, פוורד לבן וגאון וסנטרים ששלטו בליגה, הגנתית והתקפית בעידן הפרה-היסטורי.

זה לא אומר שאני רוצה שלברון ינצח כל משחק – ממש לא. זה פשוט אומר שאני לא מחכה ומצפה לכשלון שלו, אלא יושב וצופה בו חסר פניות ככל שניתן, על מנת למקסם את ההנאה.

שנאה(2):

הרגשתי היא ששונאיו הגדולים ביותר של לברון ג'ימס בישראל הם אוהדי הלייקרס (אולי, אם קיים אוהד של קליבלנד, הוא יחלוק עלי). מוזר. דווקא הם אמורים לאהוב אותו. הלוא הוא מונע את הצלחת הנמסיס שלהם ובנוסף, בפעם היחידה בה נפגשו בסדרה, הוא לא עשה להם יותר מדי צרות.

רבים טוענים כנגד לברון שהוא עבר קבוצה בכדי לזכות בתארים. מעבר לכך שאיני רואה בכך פסול, יש לקחת בחשבון, כאשר באים לנתח את המעבר, גם דברים אחרים, כגון: האטרקטיביות של מקום המגורים, חברים לקבוצה (מבחינת חברים לחיים ולא מבחינת עמיתים למקצוע), אפשרויות כלכליות הנובעות מפרסום ועוד.

ובכל מקרה, גדולים וטובים עשו זאת לפניו ויעשו זאת אחריו. לא ראיתי את אוהדי הלייקס מפגינים נגד שקיל אוניל, קארל מלון, סטיב נאש או ווילט צ'מברליין!!! או את אוהדי בוסטון מפגינים נגד אלן וגרנט.

גם הטיעון של הטריו הוא קלוש. הרי לברון הצהיר לא פעם שהטריו של מיאמי הוא קונטרה לטריו של בוסטון. את הגליקטיקוס של הלייקרס הס מלהזכיר. גם בכדורגל לא חסרות דוגמאות. האם מישהו מעלה לבוא בטענות לדני אלבס, היות ועבר לברצלונה? עם כל הכבוד לקובי ומייקל שנשאר בקבוצותיהם, הם היו מהתחלה ב"ברצלונה" ולא היו צריכים לבלות את כל הקריירה ב"סביליה". אין שום סיכוי שלברון בקליבלנד היה מקבל צוות מסייע כפי שהנ"ל קיבלו בקבוצותיהם.

יצוין כי ג'ורדן לא התחיל עם צוות מסייע ברמות הגבוהות ביותר, אך לשיקגו היה מראש את הפוטנציאל (שלימים התממש) להרכיב כזה.

יודגש כי אני לא בא לשכנע אף אחד שלברון גדול ממייקל (הוא לא) או קובי (הוא כן), אלא פשוט להגיד לכם – אני הפסדתי את מייקל ג'ורדן. תלמדו מהטעות שלי ואל תפסידו את לברון ג'ימס!

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אור סולומון. שחקן
מוריניו נגד העולם - אורן שייר

81 Comments

איתי 6 במאי 2013

יופי של טור- תודה.

איציק 6 במאי 2013

אין על ג'מג'י!
עכשיו אפשר לחזור לדבר על לבורן ;)

יוני (המקורי, מפעם) 6 במאי 2013

לא ג'מג'י, צ'מצ'י.

איציק 6 במאי 2013

לפני שאתה מתקן, לפחות תבדוק.
הנכון לכתוב – ג'מצ'י.
בכלל את ההערה ציפיתי לקבל מג'וני.

יוני (המקורי, מפעם) 6 במאי 2013

היה ברור שהרמת לג'וני להנחתה. חשבתי שהשיבוש במכוון, ולכן שיבשתי את השיבוש האהוב עליי. פעם הבאה אוסיף סמיילי.

איציק 6 במאי 2013

:-)

אורן 6 במאי 2013

בכל זאת,לברון לא ווינר כמו ג'מצי.
נראה את לברון באי המתים..

איציק 6 במאי 2013

/*לברון*/

fish & chips 6 במאי 2013

למה תמיד מנסים לערב את אלוהים ?

יש לך כל כך הרבה דוגמאות טובות להשוואות בין ברון ברון לשחקן הכי מוערך יתר על המידה בכל הזמנים , מעשה ידי מערכת השיווק המבחילה והכל כך $$$
עד כדי כך ,
שהעורך דין היהודי היה צריך להיתפס כל כך חזק בענף שאלוהים בעצמו ייצר לו ושהיה ברור שהולך להישבר … סידר איזה משפט אלמותי במשחק לא קובע בשלהי העונה , ומאותו יום הילד האנורקסי מפילי שזרק כדורי אוויר כמו סבתא שלי זכרונה לברכה , היה " נושא הלפיד "

פעם הבאה פשוט תשווה ביניהם , אין לך מה לפחד מהפגנים של " נושא הלפיד " , זה כמו לנסות לשכנע את מוצצי אבי נימני …
והראשונים עוד יותר מתוסכלים , שמא לא זכו מנושא הלפיד לאיזה ביקור בר מצווה , חתונה או ברית …

וזה אומר לך אוהד הלייקרס מעל 20 שנה

יניב 6 במאי 2013

אני בדרכ לא מגיב פה,אבל הטור די עצבן אותי,כאילו מה אתה אומר בואו כולנו נהיה אוהדי מיאמי כי משחק שם השחקן הטוב בעולם,מה אני לא יכול להנות מכישוריו מבלי לרצות שהוא יפסיד?וכן כמה שהוא שחקן גדול שהוא יזרוק זריקה מכרעת אני אקווה שהוא יחטיא,וכן הבעיה שלי איתו היא במעבר למיאמי שאין לי כוח להיכנס לויכוח אבל רק תסתכל על השמות שאתה העלת מישהו מהם עבר לקבוצה אחרת בכדי לזכות באליפות?(ואל תגיד לי שלא היה לא צוות מספיק טוב כי אם הוא רק היה רוצה אז בוש למשל היה חובר אליו בקליבלנד)וזה ממש לא קשור גם אני בשלוש אליפויות הראשונות של ג'ורדן רציתי שהוא יפסיד בכל אחת מהן,זה אומר שלא ישבתי ונדהמתי ממה שהוא עושה? לסיכום מבחינתי כמה שלברון גדול(והוא גדול אני לא מתכחש לזה לרגע)אני תמיד ירצה שהוא יפסיד

דרור 6 במאי 2013

במשך 7 עונות בקליבלנד לא הצליחו פעם אחת להרכיב מסביבו סגל נורמלי!! מה גורם לך לחשוב שהם היו יכולים להביא את בוש?
חוץ מזה, שכדי להרכיב קבוצה לאליפות יש צורך ב-GM טוב, ולא רק בתקרת שכר ורצון לשלם קצת כסף… קח לדוגמא את הלייקרס ששפכו המון כסף כדי להביא את הווארד ואת נאש, ומה זה עזר?!
פט ריילי פשוט בנה קבוצה חדשה סביב לברון, כאשר הקיף אותו בקלעים ופינה לו את הצבע בכך שה"סנטר" של הקבוצה הוא בוש, וגם כשאנדרסון משחק (חולה על השחקן הזה) הוא כבר למד לא לחסום את הצבע.

איציק 6 במאי 2013

לא, כל מה שנאמר זה שאתה לא חייב לאהוד את מיאמי, אתה גם לא חייב לאהוד את לברון, אבל שזה לא יגרום לך לשנוא אותו כל כך שלא תהנה מהיכולות שלו. כל כך פשוט.
זה שאתה נהנת מג'ורדן גם כשרצית שיפסיד אומר שהרוחת את מה שמתן הפסיד. תמשיך ככה על לברון.

יויו 6 במאי 2013

מעולה!

זה כל כך נכון שבהרבה מקרים 'מפספסים' שחקן גדול בגלל שנאה אליו (ולא באמת משנה מאיפה היא נובעת), במקום פשוט ליהנות ממנו.
ובאמת אין דוגמא עדכנית טובה יותר ממסי ורונאלדו.

נ.ב. שנאה = רגשות עזים הנובעים מיריבות ספורטיבית בעוצמה גבוהה ;)

אריק 6 במאי 2013

גיבוב של שטויות…

קודם כל – כותבים "אלא" ו"עלי", לא "אלה" ו"אלי".
אמנע מלתקן טעויות ניסוח ותחביר כי באמת שיש יותר משנוח לי לספור. כן אציין שמעולם לא היתה סדרת פלייאוף בין הלייקרס לבין קבוצה בה שיחק לברון (שיחק רק במזרח, כך שהן יכולות להפגש רק בגמר, מה שלא קרה). כנ"ל קליבלנד (פשוט משום שמאז שעזב הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף). אם התכוונת לסלטיקס, אז צר לי – לברון עשה להם דווקא לא מעט בעיות בכל סדרה בה שיחק נגדם. בדוק את עצמך.

לגבי התוכן – הבנו, אתה שונא את הלייקרס, כנראה בגלל שאתה אוהב את בוסטון, ומרגיש צורך לנגח אותם ולזרוק עקיצות.
קצת איחרת את הרכבת ילד, הטרנד של שנאה ללברון כבר עבר מזמן. היום הוא מקבל בעיקר יותר מדי כבוד והרבה יותר מדי תשומת לב תקשורתית. אני אישית לא נהנה לראות אותו כי בניגוד לג'ורדן ולכמה שחקנים גדולים אחרים בהיסטוריה של המשחק – לא יפה לראות אותו משחק. הכל אצלו כוחני, הג'אמפ נוקשה ולא זורם, התנועה לא יפה לעין, לא מסתדר. אז למרות המספרים המדהימים שהוא מעמיד, ולמרות העובדה שהוא כנראה אחד השחקנים הדומיננטיים ביותר בליגה, לא כיף לראות אותו משחק, וזה לא משנה כמה תבלבל את המוח על זה.

אגב, רק כדי שלא תתבלבל יותר מדי עם טיעונים מלאי שגיאות לפיהם אני אוהד לייקרס – אני דווקא אוהד של מינסוטה.

לסיום, שווה לציין שאתה נמנה עם מתי מעט ששנאו את ג'ורדן. רובנו, למרות אהדה לקבוצות אחרות, התעוררנו במיוחד בשבילו ונהנינו מכל שניה גם כשניצח את הקבוצות שלנו. אולי חוץ מאוהדי יוטה, אם יש כמה כאלה בארץ.

מתן גילור 6 במאי 2013

לגבי התיקונים אתה צודק פעמיים:
1. היו דברים שנפלו בהגהות (ניתן לראות שהם מופיעים כראוי בשאר הפוסט) – לא צריך לקרות.
2. אכן פגש את סן-אוטוניו. זכרוני בגד בי.
עם זאת, 2 הנ"ל אינם משנים את רוח הפוסט.
מעניין שהטענה של ה"כוחניות" לא נשמעה לגבי שאק וגם צ'מברליין היום נחשב למאד אהוב, אעפ"י שאת הקריירה בנה על יתרונותיו הפיסיים (עפ"י עדויות – לא ראיתי בעצמי מספיק).
חוץ מזה, אני לא אוהב את בוסטון ולא אוהד את בוסטון. אני מעדיף את בוסטון. מבחינתי זו רמה אחרת לגמרי.
לגבי הקריאה "ילד". נראה לי שיכולת לוותר עליה, על אף התגובה המתלהמת. זה סתם מזלזל ולא מוסיף לדיון.

יניב, אני לרגע לא אומר שצריל לאהוד את מיאמי. אפילו ניתן ליחל להפסד שלהם. אני פשוט אומר שזה לא צריך לעניין אותך איך הם יפסידו. תהנה מלברון ותקווה שיפסידו – ממש לא סותר אחד את השני. (כפי שציינתי – בדיוק כמו שהיה לי עם מג'יק, ממנו נהנתי מאד).

יניב 6 במאי 2013

הבעיה אם לברון לדעתי שאריק נגע בה,היא שהוא מדהים והכל נכון אבל אין בו את הניצוצות הגורד'ניות לצורך העניין,אין ממנו הצגות שמשאירות אותך פעור פה ולהגיד בואנה ראיתי משהו מדהים(יש לו כמה משחקים כאלה אבל הם בודדים)אז נכון שהוא מעמיד שורה של כמעט טריפל דאבל למשחק עם 30 נקודות וזה משה הזוי אבל חסר לו משהו.סיפור קטן אני ב1998 היתי בשיקגו אצל חבר והפכתי את כל שיקגו להשיג כרטיס למשחק של שיקגו(משחק ליגה רגיל) בסוף השגתי כרטיס שילמתי 400$ על כרטיס שרשום עליו 70$,מה שאני רוצה להגיד שעל לברון לא הייתי משלם סכום כזה בשביל לראות אותו.

דרור 6 במאי 2013

תגובה לאריק:
לא יפה לראות את לברון משחק?! יש לו מסירות שהיו לפניו רק למג'יק! בשילוב של ראיית משחק מדהימה – פשוט תענוג לראות אותו בפעולה. לגבי עניין הכחוניות – זה פשוט אבסורד. אתה בעצם טוען שאתה מסוגל לאהוב שחקנים רק בעמדות 1 או 2?? מה גם שלהגיד על שחקן שקולע באחוזים כאלה שהג'אמפ שלו לא זורם זאת צרות עין.. בדיוק בשביל אנשים כמוך נכתבה הכתבה הזאת!!

תגובה ליניב:
ללברון ממש לא חסרים משחקים גדולים. בין אם זה ה-50 במדיסון סקוור גארדן, או הרצף המדהים שהיה לו בפלייאוף עם קליבלנד מול דטרויט כשקלע את כל 25 הנקודות האחרונות של הקבוצה שלו! אבל מה שמצחיק, הוא שמבחינתך ממוצע של כמעט טריפל דאבל עם 30 נקודות לא משאיר אותך עם פה פעור!!?

איציק 6 במאי 2013

דרור,
זה לא מה שהו עושה כי אם איך שהוא עושה. לדעתי זה לא יפה לעין, יעיל מאוד, איכותי מאוד, לא יפה. אני מעריך זאת מאוד, לא חושב שהוא צריך לשנות משהו, לא נהנה לראות את זה. לך זה נראה יפה וזה בסדר גמור. יופי זה משהו אינדיבידואלי. יש כאלו שחושבים שאבי ביטר יפה, אחרים מושיק עפיה (מוזיקלית כמובן).

יניב 6 במאי 2013

דרור,לא אמרתי שלא היו לו משחקים גדולים פשוט לא מספיק ושים לב שהדוגמאות שהבאת הם מקליבלנד,וכן ציינתי שהוא עושה דברים מדהימים אלבכן כמו שאחרים ציינו הוא לא מלהיב,הוא לא גורם לאקסטזה וכן אולי אני מקדים את המאוחר אבל אם מגי'ק הביא אוהדים חדשים לליקרס ובירד לבוסטון ומייקל לשיקגו,קשה לי לראות ילדים מתחברים והופכים להיות אוהדי מיאמי(ביחוד שלגמרי לא בטוח שאחרי שהוא ישיג את האליפויות עם מיאמי הוא ישאר שם עד סוף הקריירה)

דרור 6 במאי 2013

יניב – לברון כבר הביא אוהדים חדשים למיאמי, ואתה חייב להיות במשחק של מיאמי כדי להבין את זה – אבל כל פעם שמיאמי יוצאת להתקפת מעבר ובסופה הטבעה של ג'יימס כל הקהל באקסטזה!! כמעט תמיד אחרי מהלך כזה הקבוצה נכנסת למומנטום מטורף.

איציק – מסכים איתך, אני לדוגמה לא נהנה לראות את דוראנט/קובי/מלו משחקים כי אני נהנה יותר ממשחק קבוצתי יפה מאשר מאחד על אחד, טוב ככל שיהיה. בגלל זה גם את ג'ורדן לא כל כך אהבתי… אבל אתה חייב להודות שההטבעות המפלצתיות שלו פשוט יפהפיות!

איציק 6 במאי 2013

דרור – אני לא מחבב את ההטבעות המפלצתיות שלו. אני אוהב את אלו של בליק גריפין הרבה יותר, אבל שוב זה עינין של טעם. מה שכן, אין מה להשוות, לברון הרבה יותר טוב כשחקן, אין בכלל מקום להשוואה.

NTD 6 במאי 2013

יניב אני מסכים איתך לגמרי, לברון שחקן ענק עם יכולות מדהימות אבל אין לו משהו שהיה עד היום לשני שחקנים מייקל גורדן האלוהים של הכדורסל ולקובי בראיינט שני השחקנים האלה הם הטובים ביותר שהיו ואין מה לעשות.

אלון 6 במאי 2013

לא הצלחתי להבין מה מחבר הכתבה (טל) רצה להעביר לנו, אהבה/שנאה/אהבה/שנאה … מה אתה רוצה?
לברון שחקו ענק על זה אין עוררין, אני מסכים עם אריק שהוא מאוד כוחני דבר שגם לי קצת מפריע אבל מכאן ועד אהבה שנאה ….
והכי חשוב תפסיקו להכניס את מספר 23 לכל כתבה …

טל בן יהודה 6 במאי 2013

האמת שטל לא רצה להעביר כלום.
מחבר הכתבה, מתן גילור, הוא שרצה להעביר כמה דברים…

matipool 6 במאי 2013

הנה , נמצא האוהד של מינסוטה בישראל .
בזכות או בגלל גארנט ?

מתן 6 במאי 2013

אריק – מסכים איתך במאה אחוז.
המשחק של לברון פשוט כוחני ומשעמם, כאילו מסתובב על המגרש מאפיונר ואומר לכולם זוזו…(חחחח).
אגב משחק יפה – לדירק רוז יש את זה בגדול והוא אחד הבודדים שאני נהנה מלראות אותם מאז מייקל.

אני 6 במאי 2013

אם העיתונאי תומך בשחקן שלא מכיר סימן שהשחקן תומך בהומואים !

Childish 6 במאי 2013

אני שונא את לברון אבל זה לא מפריע לי ליהנות ממנו בתור שחקן. ובתור אוהד דאלאס סדרת הגמר ביניהם הייתה מושלמת גם לברון יצא לוזר וגם דאלאס נקמה במיאמי.
השנאה שלברון מקבל לא קשורה למעבר אלא יותר לדרך שבה הוא עבר החל מהביזיון של ההחלטה ועד למופע השחצנות של פתיחת העונה במיאמי שבה הם חזו 8 אליפויות או יותר ההצהרה קצת מופצצת משחקן שלא התקרב לזכייה.
זה ההבדל המשמעותי במעבר שלו לעומת שאר הדוגמאות וזאת הסיבה שאני באופן אישי שונא אותו היום

עמית זילברבוש 6 במאי 2013

מתן,
מסכים איתך לגבי הרוח הכללית של הדברים, כשיש שחקן היסטורי כדאי לדעת להנות ממנו כדי לא להצטער אח"כ.
שתי נקודות שרציתי לציין:
1. אני חושב שהביקורת על לברון היא פחות על המעבר מאשר על הדרך בה הוא נעשה. "ההחלטה". והשחצנות שהפגין אחריה ("לא 2, לא 3, לא 4" וגו'…).
על זה הייתי אומר שני דברים. הראשון שהשחקן עצמו בדר"כ לא ממש קובע איך דברים יעשו אלא מערכת יחסי הציבור שלו. וענין שני, לא נראה לי שמישהו משלה את עצמו שג'ורדן, מג'ק, קובי היו אנשים צנועים. אבל עדיין, יש חוסר צניעות ויש יוהרה. לברון חצה כמה קווים לטעמי.
2. ברור לי שההשוואה לדני אלבס נעשתה בצחוק, עדיין לטעמי היא לא במקומה. אלבס הוא עוד שחקן משלים בקבוצה. לברון היה פרנצ'ייז פלייר, שלקח קבוצה מתהומות הנשייה לגמר ה-NBA. שחקן שניסה להשיג אליפויות שנים וכשראה שזה לא עבד חבר לשחקן גדול אחר, ועוד שחקן כמעט גדול כדי שיעזרו לו. אני לא זוכר שחקנים בסדר גודל שלו שעשו את זה בשנים האחרונות. בטח לא הגדולים ביותר אלייהם הוא משווה (מייקל, מג'יק, בירד, קובי). זה לא אומר שהמהלך הזה מסריח. אבל לדעתי לפחות, זה כן מוריד מלברון עוד קצת.

אורן 6 במאי 2013

1. ג'ורדן בין השחצנים בהיסטוריה, כמו כל הגדולים (ע"ע מוחמד עלי) וזה לא גורע מהיכולת שלו! הדבר היחיד הוא, שאתה צריך קודם כל לספק קבלות לפני שאתה נהיה כזה שחצן, וזאת הייתה הטעות של לברון. בכל מקרה, מאז לברון כבר התנצל על הדרך בה ביצע את המעבר ולמרות שאני בטוח שכלפי פנים הוא עדיין יהיר, הוא משדר בשנתיים האחרונות צניעות.
2. מייקל – פיפן (היו גם עוד כמה טובים, אבל פיפן יספיק), קובי – שאק/גאסול+אודום+ביינום, בירד – מקהייל, פאריש, מג'יק – על קארים שמעת? גם וורת'י שחקן לא רע…
אז אתה צודק בכך שאף אחד מהם לא עבר קבוצה כדי להיות עם שחקנים טובים, אבל לכולם היו שחקנים מעולים איתם בקבוצה!! ומי היה ללברון בקליבלנד?? מו וויליאמס לא סדיוק בקליבר השחקנים הזה…

עמית זילברבוש 6 במאי 2013

אורן,
נראה לי שהתגובה שלך הייתה לתגובה שלי, אז אני אענה:
1. אני חושב שזה בדיוק מה שטענתי- שגם האחרים היו שחצנים. אבל הוא, לפחות כלפי חוץ ואיך שהוא הוצג, היה יותר. ויחסי הציבור שלו עשו יותר טעויות.
2. כן, קארים מצלצל מוכר. אתה אומר "אתה צודק…" על מה שטענתי, ואז מוסיף " אבל.." על משהו שאני לעולם לא טענתי. ראית איפשהו מקום בו טענתי שלחבר'ה האלה לא היו שחקנים טובים איתם בקבוצה? מה שטענתי הוא שהם לא עברו מקבוצת האם שלהם אחרי כמה שנים שראו שהם לא מצליחים להביא לה אליפות. וזו ידידי, היא עובדה.

אורן 6 במאי 2013

עובדה שאומרת מה?! אז מה אם אף אחד מהם לא עבר קבוצה, אבל זה בגלל שהם היו בקבוצות ענקיות. כמו שנכתב פה בכתבה – הם הגיעו ישירות ל"ברצלונה"/"ריאל". כמו שאתה לא יכול לשבח את מסי על זה שלא עזב את ברצלונה, ואתה לא יכול להגיד משהו על רונאלדו שעבר מפורטינג ליסבון למנצ'סטר יונייטד, ככה אתה גם לא יכול לבוא בטענות ללברון שעבר מקליבלנד או לשבח את מייקל/בירד/מג'יק/קובי שנשארו באימפריות שהיו בהן

איציק 6 במאי 2013

ממש לא נכון. ג'ורדן לא הגיע לקבוצה גדולה. לקח שנים עד שניבנת קבוצה סביבו. הוא ידע להיות נאמן ובו זמנית לדרוש שיביאו סביבו קבוצה.

שיימס 6 במאי 2013

עובדה שאומרת שזו הייתה הנקודה שלי ולא דברים אחרים שניסית לייחס להם.
ואני חושב שאני כן יכול לבוא בטענות כאלה. לפי דעתי חוסר היכולת שלו לגרום לכוכבים אחרים להצטרף אליו לקליבלנד, המעבר משם, והדרך בה זה נעשה – מורידים מהפאסון של האיש.
כמו שכתבתי, אני לא אומר שזה פסול, אבל אני כן חושב שזה מוריד ממנו קצת.
אגב, אני לא בטוח כמה ענקית הייתה שיקגו כשמייקל הגיע לשם.

עמית זילברבוש 6 במאי 2013

ליתר ביטחון, שיהיה ברור שזה אותו אדם :)

עובדה שאומרת שזו הייתה הנקודה שלי ולא דברים אחרים שניסית לייחס להם.
ואני חושב שאני כן יכול לבוא בטענות כאלה. לפי דעתי חוסר היכולת שלו לגרום לכוכבים אחרים להצטרף אליו לקליבלנד, המעבר משם, והדרך בה זה נעשה – מורידים מהפאסון של האיש.
כמו שכתבתי, אני לא אומר שזה פסול, אבל אני כן חושב שזה מוריד ממנו קצת.
אגב, אני לא בטוח כמה ענקית הייתה שיקגו כשמייקל הגיע לשם.

משה 6 במאי 2013

אני מעריך מאוד את לברון ומאחל לו הפסד בכל משחק. אני חושב שההשוואה לטריו של בוסטון לא במקום, שם התכנסו 3 שחקנים מבוגרים בשלהי הקריירה שזו הייתה ההזדמנות האחרונה שלהם להשיג אליפות, כאן מדובר ב-3 צעירים שרוצים לדרוס כל מה שמולם(האמירות שעמית ציין בתגובה מעליי לדוגמא).
חוץ מזה, ספורט הוא פנטזיה. החומר ממנו עשויים סרטים הוא מאמן/שחקן/בעלים כושל לוקח קבוצה של אפסים ומוליך אותה לאליפות, הילד החלש והמסכן הופך למיליונר כי המציא משהו חדשני, ילדים קטנים מתאחדים לעצור את הביריון של בית הספר וכד'. לא נראה לי שסרט שבו הביריון של בית הספר מגן על חבורת ילדים ואז נוטש אותם כדי לחבור לשאר הביריונים בבית הספר ולדפוק מכות לכל מי שזז היה זוכה להצלחה גדולה. לכן ההישגים שלו לא מרגשים ברמה הספורטיבית אלא רק ברמה האישית.

p 6 במאי 2013

וואלה?

אתה סגור על זה?
באיזה גילאים הם התכנסו? 29,30,31 או 30,31,32.
זה "שלהי הקריירה"?
זה הזדמנות אחרונה להשיג טבעת? (מוזר, אלן עוד עשוי להשיג טבעת נוספת השנה, והטריו של בוסטון בשנה שלאחר מכן היה הפייבוריט אבל עקב פציעות לא זכה. וגררו את מיאמי של לברון למשחק 7).
תפסיקו להוציא את לברון הרע ואת הטריו של בוסטון הטובים.
הם עשו את אותו הדבר. רק לברון עשה את זה בדרך לא נכונה והתנצל על זה מספיק פעמים (כמו שמישהו רשם פה, גם אני חושב שזה בעיקר יחסי ציבור שהוא כפוף אליהם).
הטריו של בוסטון הוא זה שהתחיל את זה בעידן הנוכחי. והוא עשה את זה בשיא הקריירה שלו.

matipool 6 במאי 2013

בשיא הקריירה שלהם ?!
12 שנים סבל גארנט במינסוטה , ניסה וניסה והבין שאי אפשר יותר .
אם היה חושב רק על עצמו והיה מגיע לסלטיקס שנתיים / שלוש צעיר יותר , יותר מסביר שהיו לו עוד טבעות על היד .
זה שהם היו קרובים לזכיות נוספות בגילאים מאוחרים כל כך זה רק לזכותם ולזכות הרוח שלהם .

c web 6 במאי 2013

זה יותר 32,31,29 בניגוד ל 25,28,26. יש פה הבדל רציני.
חוצמזה שאף אחד לא מסתכל או הסתכל על גארנט, פירס או אלן כאחד הגדולים או איזשהו תחליף ג'ורדן כמו שהסתכלו על לברון.
אף אחד מהם גם לא הגיע כבר לגמר ה NBA כמו לברון כך שההישגים שלהם לא התקרבו להישגים שהוא כבר השיג בקליבלנד או שוייד השיג עם מיאמי.
אני באמת חושב שיש דימיון קטן מאוד בין 2 המקרים והגישה של כל טריו היא מה שהפך את מקרה מיאמי לכזה שנוא ואיתו גם את לברון.

בקשר לפוסט – אני גדלתי על ג'ורדן ואח שלי גדל על מג'יק. הוא מעריך את ג'ורדן מאוד אבל הוא עדיין שונא אותו כי הוא קם כל הלילות האלה כשהיינו ילדים ועודד את הקבוצה שלו. לא הזיז לו שמי שמנצח אותם הוא אחד מגדולי השחקנים אי פעם.
אותו דבר בקשר ללברון או קובי או כל אחד אחר. אין בעיה להעריך את הכשרון והיכולת שלו. זה לא אומר שאני לא שונא אותו אם והוא מול הקבוצה שלי או קבוצה שאני אוהב את הכדורסל שלה או של אחד משחקניה יותר.

p 6 במאי 2013

שיא של שחקן נחשב באזור הגילאים 27-32. אפשר להתווכח (ברור לי שתגידו שזה רק 27) אבל בכל אופן, זה רחוק משלהי הקריירה. בטח שאלן, בן 37 עדיין משחק ותורם המון, 6 נים אחרי הטרייד.
לא הבנתי את הרלוונטיות של שאר הדברים שהעלתם. אוקיי לברון הגיע לגמר קודם. סיים חוזה, היה שחקן חופשי בדיוק כמו אלן וגארנט ועזב מרצונו כמוהם. כן, הוא סופר סטאר יותר גדול ממה שהם היו. אבל הם עדיין היו חברה קבועים של אול סטאר, לא שחקני רוטציה.
והכי הורג אותי שמשום שאנשים מתעקשים לשנוא את לברון (אגב במידה כלשהי של צדק על האופן האומלל בו נעשתה "ההחלטה") הם טוענים שהרדיפה להישגים זה דבר רע! זה בכלל אבסורד.
אותם אנשים מעודדים את הרדיפה לכסף.
לטעמי, מה שלייקרס עשו העונה, היה הרבה יותר חמור ולא קיבל עשירית מהאש שמיאמי קיבלה.

חיפאי 6 במאי 2013

אפשר לדעת מה היה חמור כ"כ במה שהלייקרס עשו?
הביאו בטרייד סנטר מהאיכותיים בליגה וויתרו על אחד כזה, הביאו רכז בן 37 עם ראיית משחק שמיימית אבל שלא ידע לעשות הגנה גם לפני 10 שנים וזה לא השתפר עד כה. להיפך.
הלייקרס בנו על שחקנים זקנים מדי גאסול , נאש, וורלד פיס ,ג'יימיסון ואפילו קובי שאולי ליד צעירים יכל להוציא מעצמו ומהקבוצה יותר.
בתור אוהד הלייקרס אני אומר לך שהלייקרס עשו את המלהכים הגרועים ביותר שלהם לפחות מאלה שאני צפיתי.
אז מה חמור במה שהלייקרס עשו?
בסה"כ כינסו ישיבה בבית אבות.

בעז 7 במאי 2013

אי אפשר להשוות. גארנט, פירס ואלן לא היו השחקן הכי טוב בעמדה שלהם כשהם באו לסלטיקס. אבל עזבו, בואו פשוט ניתן לעובדות לדבר:
זוהי טבלת ה-player efficiency rating בעונה לפני הטרייד שהביא את אלן וגארנט לסלטיקס.
http://insider.espn.go.com/nba/hollinger/statistics/_/year/2007
מדובר בשחקנים ה-8, ה-23 וה-24 בליגה.

מנגד, זוהי טבלת ה-player efficieny rating של העונה שבסופה לברון ובוש עברו למיאמי.
http://insider.espn.go.com/nba/hollinger/statistics/_/year/2010

מי במקום הראשון, השני והרביעי?

מ.ש.ל

אריאל 6 במאי 2013

לברון ג'יימס הגדול בכל הזמנים אני נהנה מכל רגע שהוא משחק

אריק החדש 6 במאי 2013

מתברר שכול שחקן גדול כמעט בכול תחום של ספורט תחרותי מושך
כלפיו הערצה ושנאה .
עמית אני בוחר בהנאה כשאני רואה מה לברון עושה .
ולכן כל כך נהניתי מקריאת הטור.
בתחילת דרכו פשוט לא הבנתי כמה הוא גדול .
אין לו כיום מתחרה .
לראות ולהנאות .

איציק 6 במאי 2013

מתן,
מספר הערות:
1. אהבתי.
2. שאפו גדול שבגיל 6 וחצי כבר יכולותיו השיכליות של בירד השאירו עליך רושם כה עז. רק החולצות הירוקות, או הלבנות שלהם יכולות להשאיר רושם עז יותר :-)
3. את לברון אני לא אוהב לא בגלל המעבר כי אם בגלל צורת המעבר (כמו שכתבו את זה קודם). אני חושב שגם לברון לא אוהב היום את צורת המעבר ומצר על כך.
4. אני לא מסוגל להנות ממנו. אני מאוד מעריך את יכולותיו אבל זה פשוט לא נראה לי יפה. אין בו את האצילות של הדוקטור, את הגמישות החייתית של ג'ורדן, את הקסם של מצ'יק, את הקלות של בירד בתוך הגוף הכבד. הוא מכונה שפועלת מעולה אך לא יפה. אני גם לא אוהב את הצעקות והפרצופים אחרי כל דאנק שלו, ולצערי כמו לו הרבה חקיינים, אפילו KD, חבל.
בקיצור, אסור לפספס אותו, הוא תופעה. להנות ממנו קשה, הוא מכונה.

מיצי 6 במאי 2013

הי,
קודם כל אחלה פוסט.
שנית, אני אישית ממש לא אוהב את לברון (לא שונא, כי זה סתם רגש שלילי ומיותר), וגם לא אוהב לראות אותו משחק. כמו שכתבו לפני, המשחק שלו מבוסס יותר מידי על הכח שלו, ולא על רכות משחק. תראה לדוגמא את מלו שהגיע איתו לליגה ובעל מימדים די דומים, אבל משחק הרבה יותר כSF מאשר לברון שמשחק יותר כמו PF עם קליעה מבחוץ, או בכלל השחקן שהכי כיף לראות כרגע קווין דוראנט, שמשחק כמו SG בגוף של PF. איזו רכות בקליעה, איזו קליעה טבעית ואוטומטית, איזו יכולת חדירה. חדירה של לברון נראת יותר כמו חדירה של שאק, כמו סוג של משאית שנוסעת בלי ברקסים, שרק אמיצים או טיפשים יעיזו לעמוד בפניה.
אני כן מסתכל על המשחק של לברון בהשתאות, אבל בלי יותר מידי הערכה. אם לא היו מלו או KD אז נכון, לברון היה משהו שכדאי לראות ולהנציח, אבל במציאות שיש כרגע ב NBA, לברון הוא סתם מפלצת, לא משהו מדהים…

איציק 6 במאי 2013

דרך אגב, את המשאית הכוחנית שחודרת לסל בארקלי עשה הרבה יותר יפה (לא מדבר על יעילות כי אם על חן ויופי).

שני 6 במאי 2013

ריח לא טוב נודף מעיתונאים שמעדיפים שחקנים התומכים בגייז.
כל הכתבות לא קשורות לספורט

משה 6 במאי 2013

ריח לא טוב עולה מהתגובה החשוכה הזו.

matipool 6 במאי 2013

שני – קח רכבת אקספרס , חללית או מטוס קרב ותעוף כמה עשורים קדימה לשנת 2013 .
גועל נפש .

מילק 6 במאי 2013

קודם כול תודה רבה מתן טור נחמד מאוד – אני מסכים איתך בהמון נקודות
בתור אדם שנולד וגדל ובבוסטון אני גם אוהד של הסטליקס, רד סוקס,ברוינס בפוטבול קיבלתי הנחה ואני אוהד גרין ביי אבל תמיד יש מקום בליבי לפטריוטס בעיקר כי אני לא רוצה שאבא שלי ינשל אותי מהצוואה. בכול מקרה לקרוא ללברון הגדול בכול הזמנים הוא לפי דעתי לא נכון – ההיט בנו סופר קבוצה של שכירי חרב שהגיעו בגלל הכסף והרצון לזכות בטבעת – תשאל בבוסטון מי הבנאדם השנוא ביותר במיאמי והם יגידו שריי אלן ללא ספק – יש להיט עדיפות אדירה במזרח בכול עמדה . ואני לא חושב שזו היא הדרך ללכת בה.ואני מקווה שהבולס יצלחו לעצור אותם ואם לא תמיד יש את הפייסרס שיכולים להוציא להם את הנשמה עם המשחק הפיזי שלהם בסטרץ' .הלייקרס השנה ניסו לעשות את אותו הדבר והתרסקו ואין שמח ממני בעולם על זה. אם מנתחים את מי השחקן הטוב בכול הזמנים הרי שברור שמייקל ג'ורדן היה הכי גדול – יש לזכור שלקח למייקל 7 שנים לזכות בתואר כי הוא הרים את רמת השמחק שלו – הוסיף הגנה , ג'מפרים וזריקה לשלוש ובסופו של תהליך עצמי לקח 6 אליפות עם קבוצה אפורה ללא שום כוכב ששיחק לצידו ( פיפן היה נוטה להפצע ברגעי ההכרעה של הפליאוף ולא היה באמת פקטור אמיתי) למג'ייק היה את קארים, ווארטי ששניהם היו שחקני קלאץ'שידעו לנצח משחקים – לא יודע להגיד על בירד עם להגיד את האמת לא הייתי קיים באותם השנים ואין לי שמץ של מושג מה באמת הם עשו ומה הייתה רמת הליגה באותם השנים
בכול מקרה תודה מתן – היה לי כיף לקרוא את הטור

דרור 6 במאי 2013

אפשר להגיד הרבה דברים, אבל לא ששחקנים עברו למיאמי בשביל הכסף…
לברון הוריד במשכורת שלו כדי לעבור למיאמי (למרות שנראה לי שהוא עדיין מצליח לסגור את החודש), כנ"ל לגבי ווייד ובוש שהורידו מהמשכורות שלהם כדי לחבור לשחק ביחד.
אתה אומר (ובצדק) שג'ורדן השתדרג בכל אחת מהעונות שלו עד שזכה באליפות הראשונה, אבל מה עם לברון?? אותו הדבר יכול להיאמר גם לגביו! האחוזים שלו עולים עם כל עונה שעוברת, וגם הריבאונדים והאסיסטים (מלבד עונה אחת מטורפת של אסיסטים בקליבלנד). הוא גם פיתח השנה משחק לואו פוסט – מה שלא היה לו בשנים הקודמות.
אבל להגיד שג'ורדן לקח אליפות עם קבוצה אפורה זה כבר זלזול באינטיליגנציה… היו לו שחקנים מצוינים לידו בכל האליפויות שלו (הזלזול שלך בפיפן פשוט מכעיס – הול אוף פיימר ואתה אומר שהוא לא פקטור?) וכנ"ל לגבי כל שאר הגדולים

עמית 6 במאי 2013

דרור הזלזול שלו בפיפן מוצדק שכן ברוב גדול מהסדרות הוא לא היה מופיע מבחינת יכולת כמו בסדרה מול הג'אז שהוא פשוט היה מזעזע לא יכלתי לצפות בו ולהגיד שזה פיפן של העונה הסדירה,נכון הקבוצה לא הייתה אפורה אבל היא נשענה על ג'ורדן כמו שברצלונה בכדורגל נשענת על מסי וזה כמעט בהכל.לגבי לברון אני יכול להגיד לך דבר אחד המספרים עולים ככל שהדקות עולות ואם אני לא טועה הן עומדות על 43 דקות למשחק או קצת יותר, האחוזים שלו עולים כי יש עמודה סטטיסטית שנקראת זריקה אמיתת שהכוונה לזריקה שהיא טובה ובה לברון השתפר שהכוונה הוא למד לבחור זריקות טובות יותר. לגבי הריבאונדים שלו זה פשוט תופעה אבל לדעתי זה נובע מהחוסר של מיאמי בגבוהים אמיתים או חוסר דקות של גבוהים כמו אנדרסן או אנת'וני בעבר

סערניקס 6 במאי 2013

נתת מקום למחשבה

ירון 6 במאי 2013

אני לא רוצה להתווכח כי לא איש מדון אנכי אבל משהו קטן לגבי השנאה ללברון.
אני קצת אמביוולנטי ביחסי ללברון. מצד אחד הוא מדהים – קשה לי להבין איך יש אנשים שמערערים על כך. מה שהדהים אותי מלראות צשחקים בעונה הסדירה זה כמה מעט מאמץ הוא משקיע בשביל לגמור עם נתונים מפלצתיים. בחצי מההתקפות הכדור בכלל לא עובר דרכו. זה ממש יוצא דופן. ואז אם יש משחק צמוד הוא משתלט על המשחק. אבל בשלב הזה כל השחקנים כבר מרגישים שהם חלק מהמשחק אז הרבה יותר קל לסמוך עליהם. סוג של גאונות.

שנאה(1)
קשה לי (ואני חושב שלרוב האנשים) עם לברון לא בגלל שהוא רצה לעבור קבוצה וגם לא בגלל שהוא רצה לעבור לקבוצה מנצחת. קשה בגלל הדרך. הוא נפגש במסעדה עם וויד ובוש והם סגרו מי יעבור לאן וכמה ירוויחו. ואז הוא הלך לטלוויזיה לבשר לעולם על "ההחלטה". יש בזה טעם לפגם. אולי לא ברמה הפלילית אבל ברמה האתית. נכון שהעולם יותר קפיטליסטי וזה גם באשמת הליגה שהחליטה לשווק כוכבים ולא קבוצות אז הכח שלהם היום גדול הרבה יותר מלפני 20 שנה. ועדיין…

matipool 6 במאי 2013

1. גם אני התאהבתי בסלטיקס בזכות בירד אבל הייתי כבר בן 14 או 15 . סחתיין על התובנות בגיל 6.5 .
2. שנאתי ועדיין שונא את הלייקרס אבל את מג'יק אי אפשר לשנוא .
3. למרות אהדתי לסלטיקס , במשך השנים הפכתי לאוהד פרטי של ג'ורדן . ל"מזלי" אלו היה שנים קשות לסלטיקס כך ששיקאגו הפכה למספר שנים לקבוצה השנייה שלי . רק נגד סטוקטון ומלון בפעם השנייה , הצטערתי על השלטון של מייקל . ממש כאב לי עליהם שלא זכו לענוד טבעת .
4. לגבי לברון אני פשוט אדיש . מחבב אותו קצת יותר על השינוי התדמיתי בשנים האחרונות ועל ההשקעה שלו בליברפול .
5. אני מאלו שלא נהנים ממסי ורונאלדו . פשוט לא אוהב אותם .
6. קובי בראיינט הוא שחקן הכדורסל השנוא עלי ביותר . כמו שכתבה לא מזמן ציפי שמולביץ' , קצת מפחיד שהוא מתחיל להיות בן אדם לאחרונה ..

מתן גילור 6 במאי 2013

סביר להניח שאני לא זוכר באמת אפילו איך הוא נראה בגיל 6.5, אבל אני בהחלט זוכר את הזכרון (אם אתה מבין למה אני מתכוון).
בכל מקרה, רק שלשום מישהו באתר כתב לי משהו בסגנון שכאשר לא מדובר על עובדות שמשפיעות על המסקנות מותר לכופף את המציאות.

גיסנו 6 במאי 2013

טור חביב ביותר. בכל הדיונים פה אני מתחיל למצוא יותר ויותר קווי דמיון בינינו.

1. אהבתי מאוד את התובנות שלך לגבי ג'ורדן ולברון, וההקבלה למסי ורונאלדו, אני מרגיש ממש ככה!
2. אני חושב שאחרי האליפות והחיבוק הגדול לדוראנט, ונדמה לי שהוא גם הפסיק עם טקס הטלק הטפשי שלו (תקן אותי אם אני טועה), לברון שיקם הרבה מהתדמית שלו. לא יודע מה קורה אצלו בפנים, אבל כלפי חוץ הוא הפנים את הטעויות שעשה ומנסה לכפר עליהם.
3. לברון שחקן מדהים מהמון בחינות אבל הרבה מזה נובע בעיקר מהעליונות הפיזית המשוגעת שלו. מעניין יהיה לראות עוד כמה שנים אם יצליח לשפר את משחקו אחרי שהיכולת הפיזית תתחיל לדעוך, כמו שעשו מג'יק ומייקל, וכמו שבירד עשה כל הקריירה (בכל זאת "בקושי יכול לקפוץ מעל דף נייר").
4. אני חושב שמה שצרם הרבה יותר בהתאגדות במיאמי היא ההרגשה שהשחקנים דיברו ביניהם וסגרו ביחד על כל ההעברות האלה יותר מאשר בעלי הקבוצות וה GM. שוכחים גם שדויין וייד היה סופרסטאר אדיר והאליפות עם שאק רשומה יותר על שמו, והוא מרצון "ירד בדרגה" כשלברון הגיע. ההקבלה לדני אלבס לא נכונה, זה יותר כמו שרונאלדו יעשה שיחת ועידה עם פלקאו, יאיא טורה וטיאגו סילבה והם יעברו כולם ביחד לצ'לסי כדי להשתלט על הכדורגל האירופאי. ומעבר לזה, עם כמה שבשנים האחרונות מנסים לשווק לנו בכדורגל האירופאי יותר כוכבים יחידים, זה עדיין רחוק שנות אור ממעד הסופרסטארים בנ.ב.א.
5. אם יש שחקן שאני נהנה לראות אפילו יותר ולדעתי הוא כשרון כדורסל טהור הרבה יותר ושחקן גם חכם יותר – זה קווין דוראנט. מפחיד לחשוב שהוא עוד כ"כ צעיר.

NTD 6 במאי 2013

למתן.
אני אחד שקם ורואה NBA ואחד שמבין ואני מסכים שלברון שחקן ענק אבל לא הטוב ביותר שהיה הוא לא מתקרב לגורדן הוא עדיין לא מתקרב לקובי אנחנו מדברים על מפלצת לברון גיימס מ פ ל צ ת מבחינה פיזית וכל זה טוב ויפה אבל גם לו יש את הבעיות והחסרונות שלו קובי בראיינט הוא השחקן הכי טוב בNBA עכשיו והשני הכי טוב שהיה אחרי מיייקל גורדן אנחנו מדברים על שחקן שמשחק 16 שנה וביכולת נהדרת מה שאף אחד לא עשה עד היום גם לא גורדן קובי בן 34 וקולע בכמויות שאתה לא יכול להבין 27.3 במשחק זה מדהים צריך יכולת פיזית ונפשית מדהימה בשביל לעשות את זה ותחשבו גם באיזה מצב בקבוצה שלו הייתה העונה הוא שיחק משחקים שלמים זה מיוחד זה משהו שאף אחד לא היה עושה רק קובי הוא גם השחקן שהוא הכי קלאץ בלי בלי ספק לברון לא מתקרב בכלל ולפי דעתי השחקן הכי קאלץ ששיחק

מתן גילור 6 במאי 2013

דיון על מי יותר טוב כנראה שנוכל לעשות בסוף הקריירה, אם בכלל.
בכל מקרה, הבהרתי פעמיים בפוסט שמייקל יותר גדול מלברון.
לגבי השחקן הכי טוב עכשיו – כנראה שאם אתה מקבל 4 פעמים MVP ב-5 השנים האחרונות, אתה בכיוון…
בכל מקרה, הדבר הזה נכון לכל ספורטאי שאתה רואה כ"היסטורי" – פשוט לנסות להיות כמה שיותר חסר פניות בכדי להנות באופן המרבי.

דרור 6 במאי 2013

כמה שטויות אמרת בתגובה אחת NTD
1) איך בדיוק קובי יותר טוב מלברון כשהסטטיסטיקה מראה אחרת?!
2) זאת לא חוכמה כזאת גדולה לקלוע כ"כ הרבה כשאתה זורק כ"כ הרבה! לברון קולע באחוזים יותר גבוהים, הוא פשוט מעדיף למסור כדי למצוא את הדבר הכי טוב לקבוצה שלו ולא לסטטיסטיקה שלו. אם הייתה סטטיסטיקה ל"second-hand assist" כלומר מסירה שהוליכה לאסיסט, היית רואה את לברון עם כמות מפחידה…
3) לגבי הקלאץ' – פשוט בורות מצידך, בטח בתור אוהד של קובי. קודם כל, מהפלייאוף של שנה שעברה לברון לוקח את האחריות במאני טיים, ובין אם זה בסל ניצחון או אסיסט ניצחון, הוא תמיד עושה את המהלך הנכון. אבל לגבי קובי – בשיאו הוא היה שחקן קלאץ' לא רע, אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא מזעזע בקלאץ'!! הראו סטטיסטיקה באתר של האנ.בי.איי והאחוזים של קובי בדקה האחרונה ירדו מתחת ל-30 אחוז!! זה שחקן קלאץ'?! תעשה לי טובה…

עמית 6 במאי 2013

דרור גם אתה לא חף מטעויות:
1)סטטיסטיקה היא אסופת מספרים שנועדה למכור לך את הדברים היפים,היעילות של לברון יפה במספרים אבל עד לפני שנתיים הוא היה משתין על עצמו ברבע האחרון ונעלם אצל קובי נכון שהאחוזים נמוכים אבל זה הקילר אינסטינקט שפועל ויכול להתפרץ אליך כמו במשחק נגד טורונטו עם 3 שלשות רצופות(!)שכפו הארכה וניצחון.
2)Second hand assist זה אחת השטויות הכי דפוקות שראיתי בNBA זה לא בהכרח אומר שלברון הוא המוח מאחורי ההתקפה זה עוד שורה סטטיסטית שנועדה לפאר שחקנים ואני מצטער להגיד לך שהקשר בין השחקן הראשון(לברון) לשלישי במהלך הוא שרירותי.
3)האחוזים של קובי יורדים כי הוא לוקח על עצמו יותר חשוב לזכור שבשלוש שנים האחרונות הוא היה לחוץ על עוד אליפות והחליט לקחת על עצמו יותר,הוא כופה על עצמו יותר כמו שהוא כפה על עצמו למסור כהמצב היה חרא במהלך העונה,אבל לעומת לברון שאני מזכיר לך היה שחקן שלושה רבעים הוא לא לוקח זריקות בשניות האחרונות, אין ספק אבל שקובי לא הכי טוב בקלאץ' אם אני לא טועה הקטוגריה הזאת שייכת למלו עם 50 אחוז בקלאץ'

הארכיון 6 במאי 2013

אח, אח, אח.
הדבר הכי יפה בלברון ביחוד לאוהד כמוני שעוקב אחריו מאז שהגיע לליגה באדיקות היא המטמורפזה שעוברים השונאים שלו משנאה עצמו לאהדה, דבר שאני חזיתי בתחילת המעבר מול מיאמי עם כל ההייפ השלילי סביבו.
שחקן גדול, ברגע שהוא זוכה באליפויות , כולם- ואני מדבר על הישראלי המצוי- הופכים להיות חלק מהעדר והופכים להיות אוהדים שלו. שהרי גם לאוהדי קובי מה ישאר ביום שאחרי? דוויט האוורד? הישראלים אוהדי ההצלחות ירכבו על הגל ולא משנה מה אמרו עם המעבר למיאמי.
ולמגיבים שאמרו שללברון אין מספיק משחקים גדולים.
אין שקר גדול מזה.
אשתקד, במשחק 4 מול אינדיאנה בלי בוש בפיגור 10 במחצית ו2-1 בסדרה ועם הגב לקיר, הוא נתן את אחד המחציות הכי מטורפות שראיתי משחקן אי פעם מול קבוצה הרבה יותר גבוהה ומגובשת.
לאחר מכן, הוא לא עצר באדום וסחב קבוצה מרוסקת לנצחון אדיר במשחק חוץ בבוסטון כששוב אף אחד לא נתן לו סיכוי!!! אז להגיד שהוא לא נותן הצגות? ההצגה שלו שהוא מרים קבוצה מרוסקת מבירה עמיקתא לאיגרא רמה ויודע לאן לכוון את המשחק גם כלא הולך.
הוא ראה שבלי וויד אפקטיבי אין לו סיכוי לנצח והתחיל לחפש אותו בלי סוף כשוויד בתנועה לסל. האם ראיתם את קובי אי פעם נוהג כך??? בלי לברון וויד היה מסיים את הקריירה עם הדחות בסיבוב הראשון למשך שארית ימיו ובזה יודע רבים משונאי לברון.
ולמרות שצפיתי ב10 משחקים לפחות מהפלייאוף הנוכחי, עד לקרב של לברון מול הנגרים האימתניים מאינדיאנה הפלייאוף מבחינתי לא התחיל. אפשר לזלזל במזרח, אבל אינדיאנה מפחידה!!! והיתה עושה בית ספר לכל קבוצות המערב (חוץ מזיבו וחבורת הדובונים)
בקיצור, שאוהדי ההצלחות של קובי יתחילו לצאת מהחורים ולהגן על הכוכב שהם אוהדים הם יהיו בבעיה כי ללברון כבר תהיה יד מלאה בטבעות אליפות ולא יהיה מה להשוות בין השתיים.

זהר 6 במאי 2013

בתור מי שראה את כל האליפויות של מייקל בשנאה אדירה וחיכה לשווא שייכשל – אני מסכים עם הדעה הכללית בכתבה ומנסה לחיות לפיה. רק דבר אחד מפריע לי: זה שהוא עושה צעדים כל הזמן. לא מספיק שאתה הכי חזק הכי מהיר והכי אתלטי? הוא גם שחצן בקטע דוחה, אבל את זה אני עוד יכול להבין. גם ככה אין צעדים בNBA, אבל במקרה של לברון זה ממש מגוחך.

הארכיון 6 במאי 2013

צעדים זה בעיני המתבונן. ואגב, לדאנקן יש אותה בעיה רק שאף פעם לא שמעתי מישהו מעיר על זה בהקשר שלו.

איציק 6 במאי 2013

צעדים זה לא בעיני המתבונן! יש חוקה שמגדירה במדויק מהם צעדים. יש ב-NBA את התופעה הבילתי נסבלת ששופטים לא שורקים צעדים. אין לזה כל קשר לעובדה האם היו צעדים או לא.

יוני (המקורי, מפעם) 6 במאי 2013

צעדים זה בעיניי הסופר, לא בעיניי המתבונן. יש כאלה שסופרים 1-2-3, ויש כאלה שסופרים 0-1-2. ואז אפשר עוד צעד. העיקר שהקהל יהיה באקסטזה מעוד דאנק של לברון.

איציק 6 במאי 2013

נכון, אני אפילו שמתי לב שיש הסופרים 0-0-1-0-2. זה ממש נוח.

רועי 6 במאי 2013

טור מעולה כול הכבוד ..

LET GO SPURS 6 במאי 2013

דעה אישית שלי לברון גדול אין ספק בכך
אבל לדעתי דוראנט יותר טוב (אולי לא רואים את זה במספרים זה בגלל שווסטברוק לא מבין שהוא מספר 2) מאמין שתוך כמה שנים כולם יראו מה הוא יעשה

דץ 6 במאי 2013

רק רוצה להפנות את תשומת לב הקוראים והמגיביםלמשהו ששמעתי אתמול את מג'יק ג'ונסון אומר. נתון עובדתי מעניין לגבי לברון. לבחור באופן יחסי לכוכב כמעט ואין פרסומות ו/או ספונסרים. לשחקנים נחותים ממנו בהרבה כמו םול וגריפין יש אינספור כאלה עד כאן מג'יק. ועכשיו תשאלו את עצמכם למה? בעיני זה מחבר כל מיני תגובות שנאמרו פה יחדיו. המעבר לקבוצה אחרת או יותר נכון הצורה בה המעבר נעשה לא נותנת לאנשים לשכוח, וזה השאיר איזשהו סירחון שללברון למרות יכולתו המשתפרת והבאת אליפות אין יכולת לשנות. העניין השני הוא אכן היופי, בלייק גריפין הוא שחקן אובר רייטד ברמות שמזמן לא נתקלתי ( אני משער שרובכם תסכימו איתי ) אבל הוא משחק יפה ולכן מקבל פרסומות. בקיצור לעניות דעתי כותב הפוסט צודק לחלוטין, צריך לגמרי להתרווח ולהסתכל על איך לברון משחק, התשוקה שלו, האהבה שלו למשחק וכו' אבל מן הצד השני שלא כמו ג'ורדן לא חושב שמישהו יתבאס על זה כי בסוף את היעילות דפי ההיסטוריה יזכרו את מה שמעבר כמו חן, יופי ומה שמעבר רק הזכרון יעיד!

דץ 6 במאי 2013

וואו כמה טעויות בתגובה קצרה :) םול = פול

גל 6 במאי 2013

איפה אתה חי בשיא הקריירה של קובי הוא היה הרבה יותר טוב מלברון הקוף הזה

חיפאי 6 במאי 2013

אבל אני לא אוהב את לברון לא בגלל המעבר, שנראה לי מקובל כמו שכל שחקן נורמלי ירצה ללכת לקבוצה בעלת סיכוי גבוה לזכייה בתארים אבל הדרך שהוא עשה את זה הייתה פשוט משפילה, לו , לאוהדי קליבלנד ולהנהלת קליבלנד.
נכון, יגידו לי עכשיו שהוא התנצל אבל עדיין , אני מרגיש שזה לא זה. הוא מרגיש לי רע מדי, דורס מדי בהתנהגות שלו, למרות שהוא השתנה זו הייתה התחושה שלי במהלך כל העונות האחרונות כי קשה לי להאמין שהוא השתנה , אני חושב שהוא עושה את השינוי רק כלפי חוץ כי זה מה שהתקשורת שם דורשת ממנו ולא כי הוא מכיר בתכונה הנחוצה הזו לבן אדם ולכן קשה לי להשלים איתו כשחקן . אבל על דבר אחד אין ספק,גם בהיותי אוהד לייקרס היעילות שלו זה משהו בלתי יאומן.

המאמן 6 במאי 2013

פוסט מצוין, כל מילה בסלע.
בכלל, לאהוד קבוצה זה ילדותי.
(זה כמו להיות פטריוט. נו באמת).

נסו לאהוב את המשחק – ותיהנו מהקונצרט שנותן לברון בכל משחק.

צהובה 7 במאי 2013

MG – אהבתי D:
בתור אוהדת מיאמי (לפני האליפויות!) שקמה ורואה משחקים בלילה, אני פשוט נהנית מכל רגע שאני רואה את השחקן הזה בלייב!!
את הסדרה ב- 2006 ראיתי, בעודי מבריזה משיעורים בשנתי האחרונה בתיכון. את הסדרה שנה שעברה ראיתי, בעודי מבריזה משיעורים באוניברסיטה. השנה, אני עדיין באוניברסיטה ועדיין רואה משחקים (גם בעונה הסדירה כמובן). SOME THINGS NEVER CHANGE…
נראה לי שהעניין של האהדה שתופסת אותך תלויה ישירות בגיל שלך, כי אני באמת לא יודעת להגיד לך למה נתפסתי על מיאמי (אולי כי הם נוסדו בשנה בה נולדתי) אבל אין יותר שמחה ממני שהם נראים ככה בשנתיים האחרונות.

באופן כללי לגבי הפלייאוף – אני ממש שמחה לגלות עוד ועוד שחקנים חדשים מקבוצות אחרות (סטפן קארי!) ולדעתי הרמה של הכדורסל בנבא רק תעלה בשנים הקרובות ואנחנו נזכה לראות עוד מפלצות אהובות/שנואות כדוגמת קינג ג'יימס.

מאיר 7 במאי 2013

איזה כיף, להתחיל כך את הסידרה, השחקן (כנראה) הנמוך בעולם מראה ל"שחקן הטוב בעולם" איך עושים זאת נכון.

ולחשוב מה היה לו שיקגו היתה עם דרק רוז (ולואל דנג וקירק היינריך והקלעי עם המסכה שברח לי השם שלו)

מאיר 7 במאי 2013

*ריפ המילטון

amitpros 7 במאי 2013

יש הבדל אדיר בים שלושה שחקנים בגיל 25,26,28
לבין 30-31-32
הבדל בלתי נתפס
למעשה אני מוכן לחתום לכולם כאן ועכשיו שאם גארנט ואלן היו מגיעים לסלטיקס 5 שנים קודם הסלטיקס האלה היו נחשבים לאחת הקבוצות הגדולות ביותר בכל הזמנים
גארנט בגילאים האלה נתן ממוצעים פסיכים של 22 13 5. מי שחושב שכריס בוש היה מסוגל אי פעם לשמור על גארנט הצעיר….גארנט היה מנגב איתו את הרצפה.
וזה בלי להתייחס בכלל שגארנט היה סוס עבודה שהחמיץ מעט מאוד משחקים ואין מה לעשות נגד השחיקה של הרגליים.
היה מאוד מאוד מעניין לראות את ההיט עולים נגד קבוצה שיש לה א תהרגליים לרוץ משחק שלם ולא רק 32 דקות.מאוד מאוד מעניין…

ניינר 8 במאי 2013

הדבר היחיד כיפי בלברון זה לראות אותו מפסיד ואני מקווה ששיקאגו יסיימו את העבודה, יעמידו אותו ואת ההיט במקום ויותר לא נצטרך לשמוע על ההשוואות המופרכות בינו לבין ג'ורדן.

Comments closed