שקט בבקשה, מאמנים כאן

הביקורות הלא ענייניות על בלאט יוצרות מציאות כוזבת

צילום: אלן שיבר (ספורט5)

358377

האינטרנט והגישה למידע חופשי ואינסופי מביא עמו המון דברים נפלאים. אחד מהם הוא העצמת היחיד והאפשרות של של כל אחד ואחת מאתנו לקבל במה וירטואלית כדי להתבטא בחופשיות. זה נכון שבסופו של דבר כולם מתנקזים לאותם המקומות ברשת, אך היכולת להפיץ את היום את קולך קלה בצורה משמעותית מפעם.

יחד עם הזכות הנהדרת הזו של כל בן אדם "מחובר", מגיעות גם השפעות פחות חיוביות, אחת מהן היא התופעה של "מציאות כוזבת". עקב השיטפון בדעות, אם הם באים לידי ביטוי בטוקבקים, פוסטים, בלוגים, ציוצים, סטאטוסים וכל דרך אחרת שקיימת, נוצרת לעתים קרובות אצל הקהל הרחב תפיסה מעוותת לגבי נושא מסוים ומה שמתרחש בפועל.

דוגמה מצוינת לכך היא קהילת הטבעונים הלוחמניים (כל החברה שגארי יורופסקי הוא האלוהים שלהם). מדובר במיעוט שבמיעוט במיעוט (שבמיעוט) מבחינת האחוז שלהם באוכלוסייה, אך אחד יכול לחשוב מכל הרעש שהם עושים בכל פלטפורמה מקוונת אפשרית, שמדובר בפלח גדול שהולך להפוך בשנים הקרובות לרוב באוכלוסייה שלנו.

עוד משהו משותף בלאט ודוויט הווארד

ישנם ביטויים רבים נוספים לתופעה זו, חלקם כמובן מגיעים גם מעולם הספורט. אפשר לקבל טעימה קטנה ממנה בתגובות לטור שלי על דוויט הווארד והלייקרס. אם הייתי לוקח בן אדם שלא יודע מה ההבדל בין זריקת שלוש לזריקת עונשין, מבקש ממנו לעבור על התגובות ואז להעריך את דוויט הווארד על סמך הדברים שקרא, הוא כנראה היה מספק ניחוש מושכל שמדובר בסנטר מחליף בליגה הרביעית בקירגיסטאן.

גם אחרי שהייתי אומר לו "נחש שוב" בפעם ה-112, הוא לא היה מנחש שמדובר באחד מהסנטרים הטובים ב-NBA כיום (אם לא הטוב ביותר, זה נתון לוויכוח), וכתוצאה מכך אחד הסנטרים הטובים בעולם. ב-ע-ו-ל-ם. כלומר, מבין שמונה מיליארד איש החיים כיום, ייתכן שיש אחד או שניים שמשחקים בעמדת ה"סנטר" וטובים ממנו. רק ייתכן.

והנה, שוב דוויט הווארד מזכיר לי במשהו את דיוויד בלאט (פעם שנייה בתוך שבועיים שאני משווה בינם. שוקל לפנות לעזרה מקצועית).

אם היינו מביאים את אותו הבן אדם ואומרים לו להעריך את דיוויד בלאט על סמך כל הווליום של הביקורות מסביבו, היה לוקח לו כ-225 ניסיונות כדי לנחש שמדובר במאמן הישראלי הטוב ביותר כיום (המקום השני כל כך רחוק מאחוריו שבלאט לא יראה אותו עם חוש הראייה של ספיידרמן), אחד המאמנים הטובים באירופה (לא חושב שיש ויכוח שהוא בטופ 10, אולי בטופ 5) ומאמן מוערך בעולם הכדורסל כולו (ע"ע הכתבות המחמיאות עליו בתקשורת האמריקאית).

זה לא מונע מהסביבה להמשיך ולהשתעשע במשחק החדש והפופולרי שמשגע את כל הילדים "חבוט בדיוויד".

אנחנו לא מפסיקים לשמוע בתקופה האחרונה על כך שדיוויד בלאט הנוכחי קצת יותר עצבני, קצת יותר קולני וקצת פחות סובלני ומסתבר שזה קצת מפריע לאנשים. אז כן,  אין שום ספק שהדיוויד בלאט שעומד ומזיע מאחורי הקווים השתנה, אבל מעבר לשאלה של האם זו עילה מוצדקת לבקר ולתקוף מאמן (ולשאלה הזו עוד  נגיע בהמשך), מעניין גם לשאול האם ישנה סיבה לשינוי הזה שחל אצלו.

המכנה המשותף הוא…

אני מסתכל על רשימת המאמנים במכבי תל אביב משני העשורים האחרונים, ולא יכול שלא לשים לב לקווי הדמיון של בלאט הנוכחי לשני מאמנים אחרים מאד מסוימים.

קטש, ספאחיה, ילובאץ, בירנבוים וחרוש, כולם החזיקו מעמד בקבוצה הזו לעונה אחת או פחות, וכל קשר בינם לבין "בלאט הנוכחי" מקרי בהחלט כשהוא לא ממש מזכיר אותם בהתנהלותם במכבי ת"א. אני דווקא כן מוצא כמה וכמה קווי דמיון עם שניים אחרים, פיני גרשון וצביקה שרף.

מה משותף לשלישייה של בלאט-גרשון-שרף? הם היחידים שעמדו בין הפרקט לבין ההנהלה הדורשת ביותר בספורט המקצועני הישראלי ואחת הדורשות באירופה, לפרק זמן משמעותי. דיוויד בלאט מסיים השנה את עונתו החמישית בתור מאמן ראשי קבוצה, גרשון בילה במערכת הלחוצה הזו שבע עונות וצביקה שרף 11 עונות (למרות שזה נראה שהבן אדם תמיד היה שם ותמיד יהיה שם).

*

אולי הגיע הזמן לתת למאמן את הספק שבהתנהגות הזו ולהתחשב בעובדה שמדובר באחת המערכות הכי לחוצות בספורט שמשפיעה על התנהגותו. האם יש עוד קבוצה בעולם שהפסד אף פעם (אף פעם!) לא מתקבל בהבנה? האם ישנה עוד קבוצה בהן המטרה הלא מוצהרת של ההנהלה היא לנצח כל משחק בצורה משכנעת, ולא משנה הנסיבות? האם יש עוד קבוצות שמעוררות כל כך הרבה אהבה וסלידה בו זמנית, שמשימותיה הוגדרו כ"משימות לאומיות", שחוות סיקור תקשורתי כמעט-אובססיבי ומקבלת כל כך הרבה יחס מהסביבה?

(טוב, לגבי האחרון, כנראה שיש כמה קבוצות כדורגל כאלה באירופה, אבל לא הרבה.)

אין אני טוען שמכבי ת"א אינה אחראית למצב הזה שתיארתי כאן, אבל זה לא אומר שהמאמן, אותו תפקיד שאחראי להפסדים אבל לא לניצחונות, נהנה מזה.

*

אם נחזור לשני המאמנים האחרים שהיו בקבוצה הזו לתקופה ממושכת, פיני גרשון צעק על שחקנים לפני המצלמות כל הזמן כשהוא לא פחד להביע דעתו בפומבי במהלך משחקים (את סדרת החינוך לשאראס כשהוריו הגיעו מחו"ל אתם זוכרים?). הוא כמעט חבט בשמעון מזרחי על הספסל (ובלאט ספג את המכה) ולא התבייש להתנהג בצורה מוחצנת בפני המצלמות, לטובה או לרעה.

אם נסתכל על צביקה שרף, קצרה הידיעה מלתאר את הראיונות הלא סימפטיים שהעניק לתקשורת, כשאי אפשר לשכוח את אותו ראיון מפורסם עם משה גרטל בשנות ה-90 אחרי שלוש הפסדי בית רצופים בגביע אירופה ("אני אתפטר? אתה תתפטר!"). גם גרשון ידוע בתור אחד שלא פחד לנשוך ולעקוץ את המראיינים חזרה (כאן צריך לציין שהוא התנהג ביהירות מסוימת ונכנס לתאקלים עם עיתונאים גם לפני מכבי).

זה כנראה היה עניין של זמן עד שנראה את הטרנספורמציה הזו גם אצל המאמן האמריקאי. אני חושב שכל אדם שיבלה מספיק זמן בסביבה מסוימת יתחיל להשתנות ולהתאים את עצמו אליה, קוראים לזה "אבולוציה". ייתכן שפשוט מדובר באופי הנדרש שמתפתח באופן טבעי כדי לשרוד במשרה הקשה ביותר בספורט הישראלי.

האם בלאט מאמן פחות טוב?

ועכשיו אנחנו מגיעים לשאלה הראשונה והמקורית של "האם אופיו של מאמן זוהי סיבה מספקת לבקר אותו ולתקוף אותו". אם נבחן את היחסים של התקשורת עם פיני גרשון למשל, התשובה היא לכך תהיה חיובית. ונראה העונה שנימת הסיקור הזו הפכה למוטיב גם עם בלאט. אני אישית פחות מחבב אותה ומחשיב את עצמי "אולד סקול", אחד כזה שרוצה שביקורות יתעסקו בעיקר בפן המקצועי.

אספקט אחד של הביקורות הללו הוא היחס שלו לשחקנים. פעם אחר פעם אנחנו עדים העונה לפרשנויות שונות על ההתעמרות שלו בשחקנים על המגרש ובחדרי הלבשה, בין אם זה בצעקות או בגישה של אפס סבלנות לטעויות שחקנים.

הבעיה הראשונה שלי עם הביקורות הללו הן התזמונים שלהם. הקלישאה אומרת ש"כשמנצחים, הכל מצוין" וראינו את גם העונה כשהביקורות והטורים על כך בלאט מתייחס לשחקנים בצורה כזו או אחרת הגיעו בשני עיתויים, לפני הריצה של 6-0 ביורוליג, ואחריה. הרי הכי קל להעלות ידיעות ש"שחקנים מסוימים נעלבים"  כשהמצב של הקבוצה פחות מזהיר (בעילום שם כמובן, שלא תצפו לידיעות אותנטיות עם ציטוטים מהימנים).

הבעיה השנייה שלי עם הביקורות היא ההנחה האוטומטית שמדובר במשהו פסול. אני מצטער, אבל אנחנו נצטרך להישאר חלוקים בנושא הזה.

תראו, אני לא מכיר בן אדם אחד שאוהב שצועקים עליו, בין אם זה נעשה ביחידות או לפני אלפי אנשים אחרים. אבל בואו לא נתחיל לרחם על השחקנים כל כך מהר בבקשה. אחרי הכל מדובר באנשים שזוכים לשחק כדורסל בשביל הפרנסה שלהם ולקבל על זה משכורות הגבוהות פי כמה מאות מהשכר הממוצע בכל מדינה מערבית שתבחרו.

הרשו לי לא להתרגש מכך שהמנהל של השחקנים (שמרוויח פחות מהם אגב, כנראה התחום היחיד שזה קורה בו) צועק עליהם כשהם טועים. החיים הם עניין של קח-תן, מישהו נותן להם את העבודה החלומית הזו, הם צריכים לדעת לקחת גם את הרע. העובדה שלהם נעשית בפומבית, ולפעמים גם הערכת המנהל והביקורת.

*

עוד קטגוריה שהפכה "פופולרית" לאחרונה היא הראיונות של בלאט לאחר המשחקים. לפני המשחק הראשונה בסדרת רבע גמר הפלייאוף, ספורט5 הראה מונטאז' קצרצר הכולל קטעים "עצבניים" של בלאט מראיונות.

האמת היא שאני מתפלא לפעמים מהתמימות של העוסקים במלאכת הסיקור לגבי כיצד היחסים בינם לבין שחקניםמאמנים צריכה להראות. האידאל מבחינתם נראה כך: "לנו מותר לעצבן, לנעוץ בכם אצבעות (מצטער שאין לי מילה טובה יותר ל-"Poke") ולנסות ולהוציא אתכם משלוותכם, ואתם צריכים לקבל את זה מבלי להחזיר לנו". די בדומה ליחס של האוהדים אל ספורטאים מקצועניים.

אן ספק שראיונות, לאחר במהלך ולפני משחקים, הם חלק מהספורט המקצועני היום, כולם חייבים לקחת חלק מיחסי הציבור של הענף אליו הם שייכים. אבל אל לנו לצפות מהספורטאים או המאמנים לתת יחס אחר ממה שהם מקבלים, זה כבר לא הוגן.

בהחלט ייתכן שיום יבוא ויגיע מאמן שיישאר במועדון זמן רב ויהיה נעים הליכות לאורך כל הדרך, אך העובדה היא שבעידן החדש של במכבי ת"א, עדיין לא ראינו זאת.

מאמןסקאוט

הביקורות הענייניות על בלאט, שקצת חוטאות לאמת לטעמי, הן תולדה של המצב שבו אין הפרדת סמכויות בכדורסל האירופאי. ב-NBA ובענפים נוספים בספורט האמריקני, ישנו לרוב ג'נרל מנג'ר שאחראי על הבאת השחקנים ובניית הסגל ואז המאמן צריך להסתדר עם מה שיש. הבעלים הוא זה שמשלם את החשבונות.

אצלנו זה קצת שונה. הבעלים משלמים משכורות, אבל במהלך הקיץ גם בונים את הקבוצה, יחד עם המאמן. אחר כך, כשהסגל לא טוב, כל אחד ינסה להפיל את התיק השני. האמת היא כרגיל אי שם באמצע.

דיוויד בלאט הסקאוט, בשותפות מלאה של ההנהלה, עשה עבודה לא טובה בתחום הסקאוטינג ובניית הקבוצה, ועל כך מגיעות ביקורות לשני הגורמים. יחד עם זאת, אציין שאני חושב שישנם גורמים נוספים לאי הצלחת הסגל שלא תלויים במאמן והנהלה, כמו הפציעה של מנסה-בונסו באולימפיאדה ואי ההסתגלות הקיצונית של קיינר-מדלי בקבוצה.

לעומת זאת, דיוויד בלאט המאמן עושה את המקסימום עם הסגל המוגבל שכבר נבנה, כאמור, גם על ידו. המבקרים השונים אינם מפרידים בין השניים ומשליכים את עניין בניית הסגל על עבודת האימון שלו וכפי שכתבתי בתחילת הטור, העצמה (כמות + נימה) של הדברים נגד בלאט מטעה ומציגה מצב כוזב של המציאות האמיתית והיא שדיוויד בלאט עושה לטעמי עבודה טובה עם מה שיש.

תנו לו לנסות ולסיים את העונה הזו עם האליפות, אני מזכיר שהוא עדיין לא הפסיד תואר ישראלי במכבי ת"א (לא כמאמן ולא כעוזר מאמן). אחר כך ננסה לשכוח את הסגל הבינוני-מינוס הזה ונתחיל לבנות את הקבוצה הבאה שתובל על ידו, כי אין בן אדם שאני סומך עליו כרגע עם מכבי תל אביב.

עצות ידידותיות

לסיום, כמה מילים בנושא ירידת המתח של מכבי ת"א אחרי ההדחה ביורוליג. ובכן, זה היה צפוי אף יותר מהתפרעות האוהדים של הפועל ת"א במשחק ביום חמישי האחרון (אולי תנסו פעם אחת להפתיע, לא להיות כל כך קלישאתיים ולסיים משחק כדורסל שלם ללא התכתשויות עם המשטרה).

צפוי, ועדיין לא נמצא המאמן שיצליח למנוע זאת, כשהשנה נראה שמדובר במקרה קשה מן הרגיל מכיוון שרוב השחקנים אינם ממשיכים בקבוצה ואינם מחוזרים על ידי ההנהלה. שיטת "המקל והגזר" שיכולה להיות מונהגת כאשר שחקנים מועמדים להמשיך, אינה רלוונטית כאן וכפי שמליניאק תאר זאת במדויק ב"יציע העיתונות" של חמישי "הראש של הזרים כבר בטיסה הביתה".

לכן, מכיוון שאני בחור שתמיד אוהב לעזור, הנה כמה הצעות לבלאט וצוות המאמנים לגבי החדרת מוטיבציה מיוחדת כדי להשיג שישה ניצחונות וללכת הביתה בהקדם.

כסף – האמריקאים תמיד אומרים שהכוכבים הגדולים ב-NBA ירוצו להשתתף בתחרות ההטבעות רק כאשר הפרס יהיה גבוה, משהו כמו מיליון דולר. ה"בוטנים" שמחלקים שם כרגע לזוכה לא מספיקים כדי לגרות את לברון ג'יימס ודומיו, אבל על מיליון דולר אף אחד לא יסכים לוותר, זהו טבע האדם המערבי המודרני.

אז למה לא כאן, אני מציע להעמיד לרוכש החדש שמנסה להיכנס לקבוצה תנאי, להעניק לשחקנים עוד "בונוס" על זכייה באליפות כמו גם בונוס אינדיבידואלי לשחקן המצטיין במשחקים הנותרים. פסיכולוגיה של ספורט ושיחות מוטיבציה זה נחמד, הסמל של הדולר אפקטיבי הרבה יותר.

"כרטיס צא מהכלא" – ממש כמו במונופול, מכבי ת"א תעניק לשחקן המצטיין של כל משחק "כרטיס צא מהקריזה של בלאט". אם שחקן הצטיין במשחק ואו יעבור מדד איכות מסוים שייקבע, הוא יקבל בסופו כרטיס שבו יוכל להשתמש בו באחד המשחקים הבאים כדי להגן על עצמו מקריזה של המאמן.

אם וכאשר הוא יעשה שטות נוראית, כזו שגורמת לעשרת אלפים איש בהיכל נוקיה לתפוס את הראש בצורה קולקטיבית, השחקן פשוט ישלוף את הכרטיס וייתן אותו למאמן. הוצאת הכרטיס מונעת מבלאט את הזכות להתעצבן על השחקן לעיני כל או בחדר ההלבשה לאחר מכן.

כרטיס זה יהיה נחשק במיוחד לשחקנים כמו פלאניניץ', קיינר-מדלי וליאור אליהו.

שמעון מזרחי – א' – כולנו מכירים את הסיפורים של שמעון מרביץ בשחקנים תורה ומדגיש בפניהם כמה המשחק חשוב, או לחלופין, מראה לשחקנים כמה הם אכזבו אותו אחרי הפסד מסוים. אישית, אני מניח שאצל רוב השחקנים (בעיקר הזרים) זה לא מותיר רושם גדול מדי.

בלאט צריך לבוא ולומר לשחקנים בחדר ההלבשה שכל עוד הם מנצחים… "נו שימון אינ דה לוקר-רום", אבל כאשר הם יפסידו, אזני כולם יהיו לרשות הדון.

שמעון מזרחי – ב'יש להזכיר לשחקנים שידו של הדון בכל, ואם הם לא מתאפסים על עצמם, זה עלול לרדוף אותם, את ילדיהם ואת הילדים של ילדיהם.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ליגת שוקי ההון - מה למדנו השנה
סקולסי פורש

45 Comments

גיל שלי 12 במאי 2013

לצערי בניגוד לעליהום על דוויט האווארד, כאן זה נראה יותר כמו עליהם מתוזמן על ידי גורמים שמתכננים להפרד מדיוויד. לי אישית נראה שהקטע עם קטש נבע גם מזה שדיוויד בלאט יודע שקטש הוא המועמד המועדף על ידי אלה שרוצים להפטר ממנו.
ברור גם שהמתח של בלאט מגיע בדיוק מהכוון הזה.
לגבי הראיונות – נראה שגם הם חלק מהתזמור

אריאל גרייזס 12 במאי 2013

האמת היא שעכביש הוא די עיוור (חי על חוש המישוש)..

טל בן יהודה 12 במאי 2013

יופי!

עכשיו אני לא יודע אם לשנות את הבדיחה (הגרועה) או לא…

שמע, אני לא חנון של קומיקס, אבל הבנתי מקריאה קצרה ש"חוש הראייה שלו התחדד עד מאוד ומאפשר לו כעת, בנוסף לראייה מחודדת ביותר, גם ראיית לילה וראייה מיקרוסקופית מוגבלת"

האם לא הבנתי נכון את הסרטים?

אלון רייכמן 12 במאי 2013

אחלה פוסט. מה שבטוח, כמעט לכל אחד בתקשורת כאן יש אינטרס כלשהו.
החל מהדוגמא הקיצונית של אופירה אסייג ופיני גרשון בצהובון ONE שהיא אנטי בלאט לחלוטין ועד לחבר׳ה בוואלה (אנטי מכבי באופן כללי) וכתב החצר הכי מפורסם בארץ בידיעות אחרונות.
כמובן ש-90% מהאייטמים הם בהתאם (וזה כולל את הניסוחים והניואנסים הפנימיים בטקסט, את הכותרות והתמונות).

גם לי יד ביקורת כלפי בלאט העונה, ואף כתבתי את רובה בפוסטים שלי),
אבל אני חושב שמה שעושים לו השנה – בטח בהתחשב בסגל הבינוני שיש לו העונה ומה שהוא השיג איתו – זה לא מקצועי ונגוע באינספור אינטרסים.

יואב 12 במאי 2013

לטעמי צריך להבדיל בין וואלה, שם המדיניות העוקצנית כלפי מכבי מגובה בידיעות אמינות (לפחות של גרינוולד, עוד לא תהיתי על קנקנה של ורד כהן) לבין ONE שם הקשר בין הידיעות למציאות כמעט מקרי.

סתמאחד 12 במאי 2013

ורד כהן היא כתבת החצר של הפדרמנים ובכל פעם ש״בכיר״ בהנהלת מכבי מעביר ביקורת על בלאט (וזה קרה העונה פעמים רבות) אז קוראי וואלה לבטח יודעים ששוב אחד מהפדרמנים לא אזר אומץ להגיד באופן גלוי את מה שהוא מוכן לומר תחת התואר ״בכיר״ בהנהלה.

יליד ארגנטינה 12 במאי 2013

http://www.triviasport.co.il/Default.aspx?t=1

הליגה הישראלית בטריוויה ספורט!!!

קיש 12 במאי 2013

1. הווארד הוא אולי אחד הסנטרים שאמור-להיות-הכי-טוב-בעולם-בגלל-הנתונים-שלו – אבל הוא פשוט לא. חושב שקובי היה מעדיף לקחת היום את טייסון צ'נדלר במקומו, בלי לחשוב פעמיים.
2. מספיק כבר עם השטויות האלו של "המועדון הכי לחוץ באירופה" – זה קשקוש. מי שרוצה לדעת מה זה מועדון לחוץ – שיילך לשאול ביוון, או אפילו את מוריניו. הניהול של גרמניה הצהובה הוא פשוט נוראי, ויש שם לחץ בלי ספק, אבל זה בכלל לא בקנה מידה של "המועדונים הכי לחוצים בעולם".
3. דיוויד בלאט נכשל השנה. נקודה. זה לא מוריד כלום מזה שהוא המאמן הישראלי הכי טוב בהיסטורה (כנראה, בוודאי יסיים את הקריירה ככזה), ומוכשר בצורה בלתי רגילה. קורה שנכשלים, החוכמה היא לדעת להתמודד עם כשלונות. בזה, מכבי ת"א הכי גרועה באירופה (אפילו יותר מהמועדונים "הכי לחוצים באירופה") ומסתבר שגם בלאט צריך עוד ללמוד פרק או שניים בהתמודדות.
4. טבעונות זה דרעק.

אריאל גרייזס 12 במאי 2013

הכי טוב בהיסטוריה? שייקח קודם איזה אליפות אירופה כמו רלף קליין, למשל, ונדבר

מתן גילור 12 במאי 2013

"שיקח קודם איזה אליפות אירופה…"
איזה אליפות אירופה? כזו עם רוסיה למשל…
כמה מדליות אולמפיות יש לכל המאמנים האחרים שלנו ביחד?

האם זה אומר שבלאט הכי טוב אי פעם? לא. אבל אני לא רואה איך גביע האלופות עם מכבי ת"א יותר גדול מאליפות אירופה ומדלית ארד אולמפית עם רוסיה.

איציק 12 במאי 2013

מה דיויד עשה עם נבחרת גרמניה למשל?
לפי הגיון זה, רודיו דאמיקו היה אחד הגדולים של מכבי למרות שאימן שנה אחת בלבד. הוא באמת לא היה רע בכלל.

מתן גילור 12 במאי 2013

איציק, תגיד, קראת את כל השרשור? אני ממש לא רואה איך התגובה שלך קשורה.
אריאל כתב שהוא קודם צריך לקחת אליפות אירופה. קודם? לפני מה? עשר שנים??? הוא כבר לקח אליפות אירופה. זה הכל!

איציק 12 במאי 2013

מתן,
משום מה, בזמן הנסיעה ברכבת זכרתי שרלף זכה עם נבחרת גרמניה באחד המקומות הראשונים. עכשיו הגעתי הביתה, בדקתי, והתברר בור בזיכרון :-(

קיש 12 במאי 2013

אה, כי בניגוד למשל, לשחקני NBA – מאמנים ישראליים דווקא הם אלו שצריך למדוד אותם בתארים. פשוט כי באמת אפשר להשוות את הכדורסל והמצב בכלל שהיה פה בתקופת הזוהר של רלף (שחלילה לי מלזלזל בו ובאיזה מהישגיו)לבין התקופה שבא בלאט נאבק. וכן, גם זוכה בתארים.
מבחינת מקצוענות, ידע, ניהול משחק, וגם מבחינת קשר לשחקנים – אני לא חושב שבלאט נופל גם לא מרלף, ובכל מקרה, גם מבחינת התארים – כמו שידידי (?) מונה כאן למטה – הוא די בפסגה…
גם בלי תואר אירופי לכיס של שמע'לה הוא, בעיני לפחות, מספר אחד.

משיח 12 במאי 2013

אני יותר אוהב את דיוויד עצבני… תמיד אנחנו רוצים "לגייר את העולים החדשים" אז הנה הצלחנו!

איציק 12 במאי 2013

1. אפשר לבקר את התנהגותו של בלט, ללא קשר ליכולת המיקצועית. אני חושב שזה עלבון לבלט להשוות אותו ערכית עם גרשון או שרף. עצם העובדה שאתה משווה אותו אליהם מראה כמה מצבו השנה חמור.
2. בהחלט התנהגות משפיעה גם על האימון, לפחות יכולה להשפיע. למרות זאת, לדעתי הוא עשה מעל ומעבר עם האסופה המוגבלת של השנה, גם אם תפסיד את האליפות אפילו לפני משחק הגמר, כי אם בסדרת חצי הגמר. הפסד להפועל יהיה כישלון מוחץ, אך לפי המשחק הראשון גם זה אפשרי.
3. אני לא יודע מה נכשל יותר, הסקאוטינג או אי ההסכמה/היכולת של הגדלת התקציב. אולי בתקציב זה פלוס פציעות והשתלבות מפתיעה לרעה לא מאפשרת ביצועים טובים יותר.
4. בלאט מאמן נהדר, ואולי הכי טוב שהיה בארץ, ועדיין הוא עושה טעויות ואפשר לבקר אותו עליהם. כל עוד זה לא בזדון ובידים נקיות זה בסדר.
5. הווארד לא שייך לקבוצת הסנטרים הטובים ביותר בעולם. הוא אתלט ניפלא, חוסם ומשנה זריקות אך לא שחקן שלם, ואפילו לא מתקרב לכך. בכול רגע נתון יש מספר סנטרים טובים ממנו ב-NBA וגם באירופה יש כאלו שהיתי שוקל לקחת לפניו בגלל היכולות ההתקפיות (לא רק להזיז שחקן ולהטביע) של קליעה ומסירה. מחרו לנו סופרמן במערכת הפרסום המשומנת של ה-NBA, אבל לפי התכונות של העכבישים לפי תאורית גרייזס הוא כנראה יותר ספידרמן.
6. הטבעונות היא אחלאה, כל עוד כוללת בשר בתפרית (גם בשר בא מהטבע, לא) :-)

מכביסט 12 במאי 2013

אני לא מאמין! סוף סוף כתב אחד עם כתבה לעניין!!
מכבי צריכה לאמץ לעצמה את עניין הג'נרל מנג'ר (אבל אחד אמיתי)
או לחילופין לתת לדיויד(לבד!!!!) להגיש את היצע השחקנים שלו.
ורק לאחר מכן ההנהלה תתן לו את האופציות לאיזה שחקנים מאלה שהביא הוא באמת יכול להביא, ואז חוזר שוב לדיויד שבוחר (לבד!!!!) את הסגל, זו הדרך הכי מקצועית והכי נכונה כשכל אחד בתפקידו (הבעלים והספונסרים משלמים והמאמן הוא הפן המקצועי)
ועם כל הכאב שבדבר ההנהלה צריכה להפנים, שחקנים רוצים כסף, לא מזיז לזרים "הרוח המכביסטית" כל עוד אין להם צ'ק כמה שיותר שמן בחשבון הבנק, וכן אם מכבי רוצה להשאיר את סמית, אחרי עונה כזו היא תצטרך לשלם לו! כן, אם מכבי תרצה להביא רכז טוב, וגם צסקא ירצו אותו, אז מכבי יצטרכו לשלם לו יותר כסף!
ושוב באשר לדיויד, המאמן הישראלי הכי גדול נכון להיום (לטעמי גם בכל הזמנים) ולפחות בטופ 5 של אירופה. פסקוואל עם סגל כזה לא היה עולה להצלבה אני מוכן להתערב, לעומת זאת דיויד במקומו לא היה עף בחצי הגמר, וגם היה לוקח את גביע אירופה לדעתי.

קובי 12 במאי 2013

לפני שאנחנו משווים את בלאט לשאר המאמנים הישראלים או האירופאים. אנחנו צריכים להשוואת את התקציב שלו לזה של שאר המאמנים.

אז ככה- מבין שמונת הקבוצות [פנא' אולימפי' אפס ריאל ברצלונה צסק"א ויטוריה] שעלו להצלבה ללא ספק מכבי הייתה עם התקציב הכי קטן אפילו מויטוריה,

מבין השבעה שעלו להצלבה. ניקח לרגע שלושה כוכבים מובילים. ונשווה אותם לאלו של מכבי [היקמן סמית' ג'יימס]. פנא'- דיאמנטידיס גיסט לאזמה-סופו, אולימפי'- ספאנוליס פפאניקולאו היינס-אנטיץ', ברצלונה- נבארו לורבק טומיץ', ריאל- יול פרננדס מירוטיץ'-בגיץ', צסק"א- תאודוסיץ' ווימס קראסיטיץ', אפס- פארמר סבאנוביץ' ארדן-באראץ', ויטוריה- סאן אמטריו בייליצה לאמפה, עכשיו תגידו אתם איפה מכבי צריכה להיות מדורגת????

אז ככה בלי בלאט מכבי לא הייתה עוברת אפילו את השלב הראשון!!!!
ועם בלאט מכבי הגיעה להצלבה!!!!!

ולגבי שנה הבאה- אני חושב שמכבי צריכה קודם כל. לצרף את השותפים שדובר עליהם בחודשים האחרונים. כדי לאפשר מרווח תקציבי יותר גדול לקנית שחקנים,

ואח"כ להרכיב את הסגל הבא-
1.אוחיון. מקל,
2.פארגו. ביינום,
3.סמית' [או בוגדאנוביץ']. פניני. לנדסברג,
4.בלו [גם באיחור. או ג'ייק כהן]. גיסט. טיוס,
5.זוריץ'. ג'יימס [או דורסי],

חמישיה ליורוליג- ביינום. פארגו. סמית'. גיסט. זוריץ',
חמישיה לליגה- אוחיון. מקל. פניני. בלו-כהן. טיוס,
רק ככה נוכל להסתכל לאריות של אירופה בלבן של העיניים!!!!

אלעד 12 במאי 2013

רגע, לא הבנתי – מתי אתה אומר מגיע דרבי המאה? הלילה, או שנצטרך לחכות?

ג'וני 12 במאי 2013

עם כל קבוצה אחרת בארץ שהיא לא מכבי ת"א בלאט היה מועמד לרדת איתה ליגה.
בלאט היה ונשאר עוזר מאמן
נכון שגרשון היה צועק על שחקנים בפני המצלמות אבל הוא היה מנהיג והשחקנים היו מעריכים אותו לעומת זאת בלאט לא יודע לקבל ביקורת ותמיד מאשים את השחקנים שלו בהפסדים .האגו הגדול שלו מונע מהשחקנים להוציא מעצמם יותר. הוא הרס את אליהו העונה ואת שאר הישראלים. פשוט הרס את הקבוצה חברתית ומקצועית.
השחקנים וההנהלה איבדו בו אימון
כל מאמן בארץ היה מגיע לאותן תוצאות כמו של בלאט במכבי ת"א ואולי אפילו יותר
קטש וגרינברג עם תקציב קטן בנו קבוצות לא פחות טובות ממכבי ת"א עם כל הזרים והכסף שלה .

איציק 12 במאי 2013

עם איזה קבוצה שבלאט אימן בארץ הוא היה מועמד לירידה? סתם תזכיר לכולנו שנדע. גם אם הוא ירד ציין זאת בבקשה.

ג'וני 12 במאי 2013

זה בדיוק העניין
הוא לא היה מצליח עם אף קבוצה בארץ
אם מכבי ת"א עם כל הכסף הזרים ושחקני נבחרת שלה נראית כמו עוד קבוצה בליגה זה מוכיח שבלאט לא מאמן.
אם בלאט לא מסוגל להצליח עם התקציב של מכבי ת"א אז מה הוא יעשה כבר עם תקציב כמו של אילת נתניה או אשקלון? כלום ושום דבר .

איציק 12 במאי 2013

בלאט אימן בארץ שש שנים את גליל עליון. האם היה בסכנת ירידה או ירד איתה? תבדוק לפני שאתה כותב.

עדידס 13 במאי 2013

עזוב הוא לא באמת מבין על מה הוא מתווכח…
לא באמת יש לו מושג – הכי טוב זה לא לקחת ללב ולהתעלם…
מילא היה מדבר לעיניין אבל אתה רואה שהוא רק מתלהם.

ג'וני 13 במאי 2013

תזכיר לי לאיזה הישגים הוא הגיע עם הגליל?

אני כן זוכר שפיני וקטש זכו באליפות עם הגליל אבל מה בלאט???

BirdWatching 12 במאי 2013

מכיר את הסיפורים ההוליוודיים המופלאים על שני אנשים שמחשבותיהם ואמונותיהם כל כך זהים עד שיום אחד הגודל מפגיש ביניהם ובלה ובלה?

ובכן – בכל פעם שאני קורא את דבריך עולה בי התובנה שאנחנו תמונת המראה.
מעולם לא קראתי דבר מה שכתבת ואמרתי -וואלה, יש בזה משהו.

כל דבר שאני קורא מפרי עיטך הוא מופרך ופסול לטעמי.

וגם כאן- ההיתלות האיומה באילנות הרופסים והנמוכים האלה…

אתה באמת רוצה להצדיק את ההתנהגויות של בלאט בדרך בה נהגו שרף וגרשון?!! אתה אמיתי. פיני גרשון, מר מוקה, החזיר היהיר- הוא הדוגמא שלך לאופן ההתמודדות עם לחצים. צביקה שרף, שלצד היותו מאמן נורא הוא גם אדם גס רוח ובהמי – הוא הפריזמה דרכה אתה רוצה לבחון שיח תרבותי עם עיתונאים או הנחיה של שחקנים?

אנא גשש אצל שחקן או שניים מה הם חושבים על האדונים האלו שבחרת להזכיר. ואני מדגיש- לא התייחסת לרמתם המקצועית (שגם עליה אפשר להתווכח ולהתדיין) אלא בחרת להיאחז דווקא באופן בו הם מתנהלים ברמה האנושית מול התקשורת, מול השחקנים ולנוכח אימת המערכת הצהובה ה-הו כה מלחיצה (אגב, זו לכשעצמה סוגיה ששווה לדון בה. האם זה ראוי, ונכון וערכי, או סתם מכביסטי).

בלאט אכן היה טיפוס בעל אינטלקט ויושרה ונימוס. גם הוא בדרכו להקריב זאת על מזבח הבהמיות שהקימו קודמיו בתפקיד. זה מה שהמערכת יוצרת, ואנשים כמול עוד אומרים אמן.

טל בן יהודה 12 במאי 2013

מקבל ומכבד את העובדה שאתה חולק על 100% מדברי.

רק דבר אחד יש לי להעיר בתשובה ל״אנא גשש אצל שחקן או שתיים מה הם חושבים על…״
3 גביעי אירופה (3 גביעים יותר ממה שיש ל-99.9% מהמאמנים בארץ) משמעותם שזה לא צריך לעניין את פיני מה אף אחד חושב עליו…

BirdWatching 12 במאי 2013

טל,

שכחתי לציין- אתה תמיד בקלאס, וזה נעים ומכבד ורציני.

חוץ מזה – לעולם לא הייתי כותב "שחקן או שתיים".

ובנוסף – כאן, במפתיע, אנו חלוקים. בעיני – גם מאה גביעי אירופה לא מפחיתים ממך את הצורך להיות מענטש. כל התארים שבעולם לא יקנו לפיני קלאס. האיש הוא חרפה. ואם קצת נקצין- גם סטאלין היה לא רע מבחינה מקצועית, ודי מצליח במה שעשה, אז אולי ההישגים הם לא חזות הכל.

איציק 12 במאי 2013

המשפט האחרון הרס כל טיעון שכתבת לפני. מיותר, ובטח שלא תורם לדיון. פיני גרשון מאמן מצויין ואדם קטן במיקרים רבים. אומרים שהוא גם כאדם לא עד כדי כך גרוע וטורם לקהילה (לא יודע, אולי רק שמועות זדוניות). לכן לבן-אדם הרבה פנים גם במקצועי וגם באנושי. ההשוואה למשהו שאינו בר השוואה, גם אם כתבת "ואם קצת נקצין" אבל ממש קצת, לא משרתת שום דבר.

BirdWatching 12 במאי 2013

אני לא יודע איציק.. ברור שיש כאן פרובוקציה, אבל אני הייתי מצפה ממועדון כמו מכבי ומאוהדיו להוקיע מתוכם את האיש הזה ואת זיכרו ולא להתרפק על הישגיו, מופלאים ככל שיהיו.
האם באמת יש גזען טוב וגזען רע? הרי זו לא הייתה פליטת פה ולא התנהגות חד פעמית.
ואם נחזור לפוסט של טל: האם לא זו תמצית המכביזם? עליה הם מרבים לספר ולהתהדר? "הניצחון בכל מחיר"? גם במחיר עלבון, גסות רוח, יוהרה, ביזוי כל מתחרה ותחרות? ניצחון גם אם האיש שלוקח אותך לשם הוא חסר מוסר ומדושן עד להתפקע? לדייויד מותר לאמץ מניירות של בהמה ו"שיזדיין סרוסי" כפי שנוהגים לומר מאמני מכבי.

זה אולי לא בא בילט-טין עם רצח עם, אבל היי, אם תקרא לזה ניצחון…

איציק 12 במאי 2013

תעזוב, אחרי כל מה שאמרת, אתה משווה בין גרשון לסטאלין, ובין מכבי לסטאליניזם. זה זול. אני לא חושב שאתה כותב דברים נכונים לגבי מכבי והתענוג שברמיסה (נסח במילים שלך איך שתרצה). אני חושב שרוב הקבוצות היו מתנהגות כך לו היו יכולות, ועשו זאת רק לא הצליחו, אך מפה ועד סטאליניזם… גרשון מצד אחד גזען מצד שני נותן בסתר (ואחד לא מכשיר את השני) ונכון אולי גם סטאלין נתן בסתר ולא ידענו אבל אני יודע שהוא הרג את סבא שלי, יחי ההבדל הקטן כפי שאתה מציין.
אתה יכול לבקר, אתה יכול לכאוס, אתה יכול להצביע על צביעות ורמה מוסרית נמוכה, אבל בכול קנה מידה שלא תיקח, הגזמת בגדול.
אם נפרש את מה שכתבת, גרשון פרט להיותו גזען ו/או גס רוח, אם היה יכול היה מעמיד את כל השחורים לקיר (במיוחד את אלו שלו מוקה) ויורה בהם; מכבי היתה שולחת את כל הקבוצות שמנסות לנצח אותה לגולגים עם עבודות פרך. רק ההבדל שאין להם אפשרות לבצע זאת. כן, אני מניח שגם אני מגזים, וזה רק כדי להמחיש לך לאן אתה הובלת את המחשבות שלך, כשאתה כותב על מכבי או פיני. בסופו של דבר זה ספורט, אצל סטאלין זה אולי גם היה ספורט לאחרים אלו היו החיים עצמם.

איתי 12 במאי 2013

נהניתי לקרוא. כיף לקרוא טורים של מביני עניין.

מתניה 12 במאי 2013

אני במקום דיוויד הייתי נותן מכות לרועי גלדסטון.
אה, וגם לרסקין. כשדיוויד סירב להקשיב למה שקטש רצה לומר לו, {אבל כן לחץ לו את היד!!} אחרי שקטש לקח טיימאאוט לא במקום, רסקין הזדעק "זה פשוט בושה". בנאדם, סתום ת'פה.
וגם לאלי סהר. האיש פשוט מאושר כשלא הולך למכבי. שמו לך מיקרופון, אתה לא צריך לצעוק. שומעים.

מתניה 12 במאי 2013

נהניתי להפליא. אי של שפיות בערימת אינטרסים ודרמות מזויפות.
תעשה טובה, תכתוב יותר.

עדידס 13 במאי 2013

כהרגלך בקודש – טור מעולה !!

שני דברים לי אליך טל :

1. אני חייב לסתור אותך בדבר סופר חשוב – ספיידרמן מרגיש! (בעזרת חוש העכביש – או "ספיידי-סנס" )את הדברים הקטנים אך לא רואה אותם…ולכן הראייה של ספיידי לא כזו יותר טובה משל אדם ממוצע…אל תשנה, אבל קח לצומת לבך !!!

2.האם תיתכן כתבה/טור/בלוג שלך שבו ג'וני פילפילוני לא יגיב בהם??
(אני חייב להעלות תאוריה קצרה בנושא – ג'וני חבר/שליח/דובר של רענן כץ שמנסה לרדת על בלאט כדי שאנשים יעריכו אותו פחות וכך לפגוע במכבי – כמו כל דבר שהוא ניסה במכבי, גם זה לא עובד לו)
תשמע פשוט אין עם מי לדבר…

גל דגון 13 במאי 2013

אני חושב שאחרי אתמול אפשר להגיד בשקט שבלאט לא רק טעה בבחירת הזרים (דבר שקורה וימשיך לקראת, אין מה לעשות) אלא גם ניצל לא נכון חלק מהזרים שהיו לו. השחרור של שרמאדיני – בזבוז כפול. גם שלמו לשחקן, גם איבדו את התרומה שהיה יכול לתת לקבוצה, וגם נתנו ליריבה גדולה ליהנות ממנו.

וברור שהוא לא השתלב במכבי, בדיוק כמו מדלי, אבל זה התפקיד של המאמן להתאים את השיטה לשחקנים.

Martzianno 13 במאי 2013

לא יעזור –
אפילו סנטר שמיני בליגה למקומות עבודה, לא הייתי לוקח את הווארד.
פשוט לא.

רוקט 88.2 13 במאי 2013

שכחת להגיד את הדבר החשוב ביותר לגבי בלאט: הוא חלק מחבורה של אנשים במכבי ת"א שהופכים את שנאת המועדון הזה לקשה במיוחד.
בימי פיני גרשון יכולנו לשנוא את מכבי ת"א בקלות רבה כל כך ולתעב כל מה שקשור לאימפריית הרשע. חלפו עברו הימים הטובים ופתאום מכבי ת"א מלאה באנשים שקשה לי לתעב. ונשבע לך שאני מנסה ומתאמץ וזה לא עובד לי. דייויד פדרמן, גיא גודס, דייויד בלאט, יוגב אוחיון, שון ג'יימס – ארורים תהיו על שגרמתם לי לזנוח את השנאה היוקדת. עכשיו אני סתם צופה בקבוצה בימי חמישי בלי יותר מדי רגש מעורב. קשה לי. אני לא רגיל לעצמי ככה.
מתי מחזירים את כל "הרעים" ?

טל בן יהודה 13 במאי 2013

רוקט,

זרוק כאן כמה שמות וננסה לארגן משהו.

גרשון זה מובן מאליו, נעביר את גיא פניני לחמישייה הפותחת…
אבל מי עוד נחשב לדמות שהופכת את השנאה לקלה יותר…?

רוקט 88.2 13 במאי 2013

קודם כל, בראש וראשונה, שמעון מזרחי מהטעמים המובנים. אגב, אני חושב שלא הייתי מסמפט אותו גם בתור יו"ר של קבוצה נייטרלית (גליל עליון למשל).
אמנם אסור לדבר סרה במתים אבל ההתנהגויות של מוני פנאן המאיסו אותו עליי מהר מאוד. בהקשר הזה, אני חושב שיש עורכת דין שמנה כזאת שיושבת מתחת לסלים (דסי something ???) – הטירוף שלה מעורר בי גועל. דורון ג'מצ'י לא במערכת כבר כמה שנים אבל ללא ספק מתחרה על מקום בחמישייה. ג'ק צימרמן שבר לי את הלב פעם אחת אבל קשה לי לכעוס עליו בשל כך.

תקשיב…אני ממש בבעיה…אני כותב את התגובה כבר שתי דקות וממש לא מצליח למצוא שמות. כל שם שעולה לי בראש מלווה בזכרונות חיוביים. הרחקתי עד ימי מיקי/מוטי ועדיין לא מצאתי מישהו בלתי נסבל. נהפוך הוא. אני חושב על ווילי סימס והחיוך מתרחב.
הדבר היחידי שנשאר לי זה האוהדים ורוח המועדון אבל שניהם נראים לי כפיקציה אחת גדולה.

נשארתי בלי כלום.

ניינר 13 במאי 2013

כל כך נכון ומדוייק. אפשר להוסיף עוד ועוד דמויות שנואות מההסטוריה של אימפריית הרשע

אלכס 14 במאי 2013

וואלה, לי בתור אוהד מכבי ממש(אבל ממש)לא קשה לא לסמפט את פדרמן, וגם אוחיון האמת לא ממש מעורר בי סימפטיית יתר.
גודס ושון ג'יימס זה משהו אחר, כמובן.
לגבי בלאט…יש לי המון ביקורת לגביו, אבל גם אני תוהה מי יכול להחליף אותו.

מושיקו 13 במאי 2013

מסכים איתך בעניין הכסף על כל זכייה. רעיון טוב ויפה. אבל הקטע עם הכרטיס זה כזו הצעה מטומטמת! אתה לא מבין שלמנהל אמורה להיות סמכות ואם אתה שולל ממנו את הסמכות הזו שכל כך חשובה (כאשר הוא צועק וצורח הקבוצה לא רוצה לאכזב אותו וגם מבינים כמה זה חשוב לא רק לו אלא לכל הקבוצה..) ברגעים קריטיים במשחק כי שחקן שיחק טוב משחק שעבר ומביא לו כרטיס. לא לא נראה לי שזה חכם.
חוץ מזה כתבה טובה :)

Rosalie B. Barr 13 במאי 2013

בסופו של דבר הגיע גם תורו של המאמן לדבר: "כיף גדול לחזור למערכת הזו, לאמן את השחקנים האלה". בלאט המשיך והסביר כי "במכבי ת"א זה לא השחקן, זו הקבוצה. לא האדם, אלא המשפחה. אנחנו מקווים לספק לכם רגעים שמחים ולהביא כבוד למועדון הגדול הזה".

עדי אבני (הרבי מיעוטו) 14 במאי 2013

טל
מנתחיל בזה שבלאט הוא המאמן הישראלי הבכיר היום, ללא מתחרים. מקצועית, כפי שאמרת הוא (כנראה) סקאוט גרוע, אבל מאמן שפעם אחרי פעם מתאים את אופי המשחק הקבוצתי ליכולות הספציפיות של חניכיו. זה כשרון אימון.
אבל, ויש אבל-
1. ביורוליג בלאט השיג את מה שהיה צפוי ממנו בתחילת השנה. לא פחות, אבל לא יותר. כמו כל שנה, חלק מהשחקנים נתנו יותר מהמצופה (ג'יימס, סמית), וחלק איכזבו. לא נרשמו בינגואים ברכש, אבל, כרגיל, אחרי סיבוב ראשון בו הוא "ריחרח" את הסגל, בסופו של דבר הוא הפך אותם ליחידה אחת. בליגה הישראלית, העונה של מכבי (בסטנדרטים שלה, קבוצה שהתקציב שלה כפול מכל יתר הקבוצות ביחד) היא כישלון בינתיים. 5 הפסדי ליגה, חלקם כואבים מראה שהקבוצה הזאת לא נותנת את ה"ואליו פור מאני" מול הליגה. גם אם תנצח מעכשיו עד סוף השנה ב-40 הפרש, היו למכבי עונות ליגה טובות יותר.
2. לגבי הביקורת המקצועית והאישית- הגיוני שביקורת תצוץ כשיש בעיות, ולא כשמצליחים. אני יוכל לטעון עכשיו שאוסקר, לדוגמא, משחק כדורגל משעמם, ושמלבד "מקצוענות" הוא לא הביא שום חידוש טקטי לכדורגל הישראלי. אף אחד לא ישמע אותי כרגע, ואולי בצדק. אני די משוכנע שבמקרה שאוסקר ימשיך בשנה הבאה והקבוצה שלו תצליח פחות, אימרות כאלה יתקבלו ביותר הבנה.
3. אתה טוען שהשחקנים הם ילדים גדולים ושצעקות הם חלק מהמשחק. כנ"ל לגבי בלאט- התקשורת המיתממת היא חלק מהמשחק שלו כאיש בן 50+ שעדיין משחק משחקים למחייתו, ועוד תמורת סכומים של 7 ספרות.
4. בכל מקרה, בין אם מצליח או כושל, מותר לנו כאוהדים, ובטח בבלוגים כמו "דה באזר" שמשתדלים להציע יותר מאחרים, לבקר התנהגות אם היא נראית לנו לא נכונה.

Comments closed