יום האב שמח – גם בישראל!

מדינות שונות מציינות היום את "יום האב", הגיע הזמן גם בישראל

fathers-day

דוגמא אחת מיני רבים שאפשר ללכת אליה כשרוצים להבין את עומק הבולשיט שהוליווד מנסה למכור לנו, היא העיבוד הנהדר של סטיבן שפילברג לסיפור של פיטר-פן, "הוק" ("Hook". וכן, אמרתי שהוא נהדר. 22 שנה אחרי יציאת הסרט המקורי ועדיין כיף לראות את רובין וויליאמס בטייץ נאבק בדסטין הופמן עם קרס במקום יד כשג'וליה רוברטס לצידו).

במשך כל הסרט הדמות של רובין וויליאמס, פיטר פנינג, מנסה להיזכר מה הייתה ה"מחשבה השמחה" שלו כדי שיוכל לחזור ולעוף שוב. לקראת הסוף, הוא מקבל מכה בראש ונזכר שמדובר ב… (ספוילר!) להיות אבא.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עכשיו, אם נעשה סקר מקיף בין כל האבות ונשאל אותם "מהי המחשבה השמחה שלך", אני מניח שהתשובה "להיות אבא" אכן יופיע איפה שהוא בדירוג. כשביטוי המפתח הוא "איפה שהוא".

מעליו אתם תוכלו למצוא דברים כמו ספונטניות, פנאי, שינה וקניונים ללא ג'ימבורי. דברים כמו לקום מוקדם, ללכת להצגות של יובל המבולבל או לארוז חצי בית לחוף הים בשבת בבוקר, יופיעו הרבה יותר למטה, אם בכלל.

אבל זה בסדר, באמת. כי אנחנו האבות עושים את הכל מאהבה וגם זוכים להערכה פעם בשנה. החברה הישראלית החליטה להעניק לכל האבות יום אחד מיוחד, כמו כל מדינות העולם המערבי ומדינות העולם השלישי כאחד, ואומרת להם: אנחנו אוהבים אתכם.

כן כן אנשים. היום הוא יום האב!!!

אה, רגע.

מה? מה לא… אהההה.

סליחה קוראים יקרים. מודיעים לי עכשיו באוזניה ש… טוב, כן. יום האב לא מצוין בישראל.

יום האם

היום המקביל ליום האב, הלוא הוא "יום האם", צוין כבר בעת העתיקה והתחיל כחג שהוקדש לאם כל האלים. בגלגול המודרני שלו, הוא מציין יום המוקדש לפועלן של נשים ואמהות בכל מקום. יום האם הוכרז כיום לאומי בארה"ב כבר ב-1914 על ידי הנשיא וודרו ווילסון.

בניגוד להרבה דברים אחרים בישראל, דווקא יום האם "עשה עלייה" ממש מהירה מארה"ב, ללא עיכובים במכס או מאבקים בהסתדרות, וצוין לראשונה בארץ כבר ב-1947 בירושלים על ידי אגודת "עזרה", שעזרה לנשים יולדות. אחרי מספר גלגולים, זה הפך ליום האם שמצוין כיום בכל שנה בל' בשבט (ובחיפה בנר השלישי לחנוכה, כי הם מיוחדים).

ליום האב לעומת זאת לקח קצת יותר זמן להתאקלם בארה"ב באופן רשמי. כשהעניין הזה של "אפליה מתקנת" כנראה שלא נוגע כל כך למין הגברי. נשיאים אמריקאים ציינו את היום הזה בתאריכים שונים בחצי הראשון של המאה הקודמת, אבל הוא הפך לרשמי רק בכהונתם של הנשיאים לינדן ג'ונסון וריצ'רד ניקסון, כשהוחלט שהיום יצוין ביום ראשון השלישי בחודש יוני.

בישראל, יום האב (עדיין) לא מצוין.

(ואם עלה בדעתכם לרדת למטה לאזור התגובות ולכתוב לי ש"בישראל מציינים את יום המשפחה", בבקשה דלגו על כך. הרגע סיימתי את ארוחת הצהריים ואני לא רוצה לאבד את האוכל שלי. "יום המשפחה" הוא ניסיון מלאכותי ופתטי להחדיר עוד קצת תרבות "פוליטיקלי קורקט" לחיינו ולגזול מהאימהות היקרות שלנו את היום המוצדק שלגמרי שמגיע להן).

יום האב

תראו, "יום האב" שיצוין באופן רשמי בישראל הוא לא פיתרון הקסם לכל בעיותיי. העובדה שאני אתעורר בבוקר מסוים וילדי ייכנסו לחדר שלי, יתנו לי נשיקה גדולה ויגידו "הפי פאת'רס דיי דאדי", כשאולי גם אקבל מהם ומאשתי איזו שהיא מתנה סמלית שתראה לי כמה הם מעריכים אותי, לא תשנה את חיי. אבל היא כן יכולה להפוך אותם למשהו קצת יותר נחמד ומאיר פנים.

כי למרות שהחברה שלנו הופכת בכל יום שעובר ליותר צינית, מרירה ותוקפנית, אנחנו עדיין אוהבים לשמוע מדי פעם שאנחנו מוערכים. זה כיף ומספק לשמוע את המילה "תודה", אפילו כשהדבר היחיד שאנחנו עושים במסגרת תפקידנו זה את המובן מאליו.

כי כל מה שאבא עושה כבר הפך למובן מאליו. זה מובן מאליו שאנחנו נצא לעבודה ואנחנו נדאג למשפחה ואנחנו נרכיב את הרהיטים ואנחנו ניקח את האוטו לתיקון ואנחנו נפתח את הסתימות בשירותים ואנחנו נחליף את המנורות ואנחנו נתקן את הצעצועים השבורים ואנחנו נדבר עם בעלי המקצוע ואנחנו נתלה את התמונות ואנחנו נתקן את המחשב ואנחנו נחבר את הטלוויזיה ל-DVD ואנחנו נסחב כל דבר כבד ואנחנו נדליק את המנגל (וגם נשרוף את הבשר) ואנחנו נקום מהמיטה באמצע הלילה כדי לבדוק מה זה הרעש המוזר מהסלון ואנחנו נסדר את המחסן ואנחנו ננקה את הגינה וכמובן כמובן כמובן שאנחנו נשים את הילד על הכתפיים שלנו במשך שעה שלמה כדי שלא יסתירו לו את ההופעה של _______ (השלם כאן את כוכב הילדים).

לא, אנחנו באמת שלא רוצים מדליה. אנחנו האבות רק עושים את מה שכל גיבור על אלמוני בעל ביצי פלדה היה עושה בעבור משפחתו. אבל באמת שיהיה נחמד לקבל בתמורה לכל זה יום אחד בשנה שיוקדש לנו. אם 83 מדינות אחרות בעולם מציינות את היום הזה, אני חושב שאנחנו האבות הישראלים גם כן יכולים לקבל אותו כאן בארץ הקודש.

זה מתחיל מ-עכככככ-שיו!

אז כמו כל דבר, השינוי מתחיל בנו, וכשאני אומר "בנו" אני לא מתכוון רק לאלה שעוברים ברית מילה בגיל של שמונה ימים, אלא גברים ונשים כאחד. כי לכולנו יש אבא.

אז נשים יקרות, אנא התקשרו לאבא שלכן, עכשיו, ואמרו לו שאתן אוהבת אותו. תגידו לו ש-49 מדינות מסביב לעולם מציינים היום יום שקוראים לו "יום האב" ושלמרות שלא נהוג לציין את היום הזה בארץ, אתן רוצות לאחל לו יום האב שמח. ואחר כך, לא פחות חשוב, הנשים שנשואות לאחד כזה, תעשו את אותו הדבר עם הבעל שלכן. תסמכו עלי כשאני אומר לכן שהוא יעריך את המחווה.

וגברים יקרים, אתם צריכים לעשות שני דברים. הראשון זה לעקוב אחר ההוראות בפסקה הקודמת עם אבא שלכם, התקשרו אליו עכשיו ותגידו לו יום האב שמח ושאתם אוהבים אותו. הדבר השני זה להשאיר את מסך המחשב שלכם פתוח על טור הזה, "כבדרך אגב", כדי שהנשים שלכם יבינו את הרמז לשנה הבאה.

אז יום האב שמח לכל האבות שם. מי כמוני יודע כמה כולנו עובדים קשה כל יום כדי לשפר ולהשתפר בשביל המשפחה שלנו. גם ללא יום אחד מז**** בשנה בשבילנו, אנחנו נמשיך במלאכה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ביקור במושבה
זה הריגוש, טמבל!

32 Comments

אוהד 16 ביוני 2013

פוסט גדול.
המשפט האחרון במיוחד- מזכיר לי קטע ממופע סטנד אפ של כריס רוק:
http://www.youtube.com/watch?v=aOPPjDUV1lo
תהנו

B. Goren 16 ביוני 2013

אם יש משהו שאני מצטער עליו זה שלא הספקתי להגיד לאבי עד כמה אני אוהב אותו. עכשיו קצת מאוחר. אני עושה תיקון עם אמא.

דון נאפולי 16 ביוני 2013

בני גורן?

מתן גילור 16 ביוני 2013

טוב…קודם כל ולפני הכל, להיות אבא זה אצלי בראש הרשימה בלי כל ספק.
אז לא, אני לא נהנה מהופעות של המבולבל, אבל כחבילה אין דבר שגורם לי להיות יותר מאושר.
שנית, יש כבר יום המשפחה אז אל תבלבל בשכל…;) (הרמת להנחתה והייתי חייב).
פעם חשבתי שכל ה"יום האם/האב/המשפחה/האהבה/האישה/וכו'" זה קשקוש שמטרתו לרוקן לי את חשבון הבנק.
היום אני יודע שזו קונספירציה נשית, להציב תאריכים ולהתפלל חזק-חזק שנשכח.

גיסנו 16 ביוני 2013

אהבתי את המשפט האחרון.

יש לי חבר שמתחתן בקרוב ביום ההולדת של אשתו לעתיד. אמרתי לו שעשה חכם – כי אין מצב שהוא ישכח את שני התאריכים :)

זיק 17 ביוני 2013

Never Say Never

... 26 ביולי 2016

Never XD

matipool 17 ביוני 2013

מתן – חכה חכה שהם יגדלו ויגיעו לגיל הזה שנקרא "טיפש עשרה" .
אז מבינים מעולה מה זו פנייה של 180 מעלות .

איציק 16 ביוני 2013

איך גורמים לגבר לא לשכוח תאריכים של אישתו… שישכח פעם אחת, יותר זה לא יקרה.
אצלנו זה לא עובד ככה. הגברים מייחסים הרבה פחות חשיבות לתאריכים, אם הם לא עושים בגרות בהיסטוריה.
יום האב זה לא תאריך משמעותי, אלה אם ביום זה הוא הוציא זבל, ניקה את הבית, וטייל עם הילדים, וגם אז אומרים לו "חבל שאתה לא עושה את זה כל יום," גם אם הוא עושה את זה כל יום (במיוחד אם אישתו פולניה, ואז גם יותר צפוי לקבל ממנה פתק עליו כתוב – I love you DEAD).

עידוקוליס ליפשיץ 16 ביוני 2013

מצטער שאני הורס לך פוסט כל כך יפה
אבל לא תזרוק לנו איזה תגובה אחרי הגמר של יום חמישי?
במיוחד אחרי הטור המוגזם שלך בנוגע לאותו גמר

טל בן יהודה 16 ביוני 2013

1. תודה על המחמאה שמתחבאת ומבצבצת שם בשורה הראשונה.
2. עוד אנשים שאלו אותי לגבי זה בתגובות של הטור הקודם על משחקי הכס.
אז הסירו דאגה מלבכם :)
תגובה כלשהי תגיע (כנראה ביומיים הקרובים)… אני עדיין אוסף את מחשבותיי.

איציק 16 ביוני 2013

התפזרו לך…

שיימס 16 ביוני 2013

יפה מאד טל.
במקרה עברתי ניתוח, ואני לא יכול כ"כ לזוז, אז אני מתארח בבית הורי כל השבוע, וכרגע סיימתי לראות בפעם ה-3767 את הסרט קארטה קיד – יחד עם אבא שלי. ואז קראתי את הפוסט שלך. היה מעודד :).

טל בן יהודה 16 ביוני 2013

כיף לשמוע.
והחלמה מהירה אח שלו!

עידוקוליס ליפשיץ 16 ביוני 2013

1. שוב, כשמגיע – מגיע

2. את הפוסט על משחקי הכס הפסקתי לקרוא אחרי אזהרת הספוילר ומתוך תקווה אמיתית לשבת יום אחד ולראות את זה

אלעד 16 ביוני 2013

תעשה כמוני, תתחתן עם ברזילאית. כל יומיים צץ לך חג שלא ידעת שקיים בכלל: יום האב, יום המשפחה, יום הילד, יום הדודים והדודות….

נחשון שוחט 16 ביוני 2013

היה מאד נחמד לקרוא את הפוסט.

אני רואה את הדברים מעט אחרת. "יום האב" הוא מיותר בדיוק בגלל הנסיבות שציינת. ברוב הבתים הנוכחות של האמא ביום יום של הילדים היא קבועה וצפופה, ונושאת ברוב הנטל, ולעתים היא הופכת מובנת מאליה. אבא מגיע הביתה ומקבל את כל החיוכים וההתלהבות והצעקות "אבא!" (שאפשר להתווכח אם הם מגיעים לו, כלומר לנו).

"יום האב" תלוי רק "בך" ויכול להתרחש בכל יום שתרצה. יום חופש מעבודה ונסיעה לקמפינג עם הילדים וקיבלת עולם ומלואו. מה שלא תוכל לקבל באף כרטיס ברכה: זמן!

טל בן יהודה 16 ביוני 2013

אני צריך את הכרטיס ברכה!
;)

martzianno 16 ביוני 2013

טל, תמיד תזכור – משפט שאמרה לי ידידה, שנייה לפני שנולד בני הבכור:
"קח בחשבון שלא משנה מה תעשה – זה אף פעם לא יספיק".

מועדים ונופלים לשמחה!

Amir A 16 ביוני 2013

אני אמרתי לאישתי שניה לפני שהבכור נולד שלא משנה מה נעשה, בגיל 15 או 20 או 25 הילדים יגידו לפסיכולוג שהכל בגלל אבא ואמא. זה הפך את ההורות להרבה יותר קלה.

ניתאי 16 ביוני 2013

אני מוכן לוותר. וגם לזרוק את יום האם, האהבה (את שניהם), המשפחה והסבתא. חוגגים שני ימים בשנה: נישואים ויומהולדת. סבבה מאמי?

matipool 17 ביוני 2013

יום האהבה זה אשכרה יוזמה של חנויות שוקולדים ופרחים .
בולשיט אמיתי .

אדם בן דוד 16 ביוני 2013

מקסים וצודק

red sox 16 ביוני 2013

סיימתי לקרוא והשארתי את המחשב פתוח על הפוסט. אשתי עברה ליד המחשב, עשתה פרצוף נעלב ושאלה אם החזה שלה לא מספיק יפה שאני מסתכל על קליפים של ביונסה. בקיצור, נאלצתי לקנות לה מתנה ביום האב.

חג שמח גם לך…
:-(

זיק 17 ביוני 2013

טל, אתה מפר איזון עדין של שנים ומעמיד אותנו בסכנה.
אתה בכלל מבין מה המשמעויות של יום כזה??
לצורך ההדגמה נעשה קפיצה קטנה בזמן –
"אני לא מבינה איך זה מה שמצאת להשקיע ביום הנישואין, אחרי שביום האב הסתובבתי שבוע למצוא לך מצת כסף חרוט בראשי התיבות שלנו"
"אני לא מבינה איך זה מה שמצאת להשקיע ביום האם, אחרי שביום האב הסתובבתי חודש למצוא לך את הספר זוגיות במאה עשרים ואחת במהדורה הראשונה"
"אני לא מבינה איך זה מה שמצאת להשקיע ביום האהבה, אחרי שביום האב הסתובבתי שנה למצוא לך כרטיס להופעה של ברברה סטרייסנד"
להמשיך?

אנא – הנח לנו לחיות את חיינו בשקט ובכניעה…

טל בן יהודה 17 ביוני 2013

לפעמים אני לא חושב על הכל עד הסוף…

אני מקווה שתקבל את סליחתי על הרעיון הנורא.

אדם בן דוד 17 ביוני 2013

:>

עסק שחור 17 ביוני 2013

תענוג של חג. גם נתנו לי לנוח היום בצהריים וגם הצלחתי לראות את משחק חמש מבלי שהילד יפריע.
בכל מקום אנשים אמרו לי חג שמח. תכלס היה כיף.

טל בן יהודה 17 ביוני 2013

מניח שאתה לא חי בארץ.
נשמע תענוג – שמח שנהנית.

עסק שחור 17 ביוני 2013

אני גר בארצות הברית. עד לפני כמה שנים לא חשבתי שזה חג חשוב אבל היום בתור אבא הדעה שלי השתנתה לחלוטין. בעיקר אחרי שחוויתי את החג. זה היום היחיד בשנה שהמשפחה עושה מה שאני רוצה וגם אם זה מפר את האיזון (בתגובה לזיק) זה עדיין שווה את זה.

!!!!! 26 ביולי 2016

אני אוהבת את אבא שלי מאוד
אבל הוא חושב שהוא לא מוערך מספיק
אני חושבת שמגיע לו הכל!
אבל שקורה משהו רע בבית הוא חושב שזה באשמתו
אני לא רוצה שהוא יהיה עצוב…
הלוואי והייתה לי דרך לשנות הכל אני עושה את מה שאני יכולה אבל אני בן אדם דכאוני…

Comments closed