בעצב תעלי לליגת האלופות

על הקשר בין הולדתו של מכביסט קטן לעלייה הקרובה לצ'מפיונס

first-maccabi-T

טוב, אני מצהיר כאן ועכשיו שאני לא מתכוון להפוך לעוד פרויקט נדוש במקומון תל אביבי שיוצא בסוף השבוע שלפני דרבי גדול. אתם יודעים על מה אני מדבר, הפרויקטים האלה שבו מציגים לנו משפחה שהאימא והבן אוהדי הפועל והאבא והבת אוהדי מכבי. אין שום סיכוי אתם שומעים?! זה פשוט לא יקרה…

טוב סליחה, אני אמוציונלי וקופץ ישר לסוף. בואו נחזור קצת אחורה ונגלוש לאט לאט לסוגיה הרגישה הזו.

*

ובכן, תזמון זה הכל בחיים, ולא הייתה לי שום כוונה ליפול בפרט הספציפי והחשוב הזה. למעשה, אחד יוכל לטעון שתזמנתי את זה (כמעט) באופן מושלם, והניצחון שלי הוא כפול עקב העובדה שאשתי עדיין בטוחה שהיא זו שהחליטה מתי נביא את הילד השני שלנו.

  • אני (לפני תשעה חודשים): חודש יולי? אם זה מה שאת מעדיפה… מבחינתי, כל מה שתרצי יקירתי יהיה בסדר.
  • היא: יופי, אני שמחה שאתה מסכים איתי.

חלקנו כבר היינו בסיטואציה של קביעת תאריך לחתונה. המטרה היא לא ליפול על מכבי ביום חמישי, גמר אירופאי או ישראלי כלשהו בכדורסל וכדורגל ולפעמים גם משחק מרכזי של ליגת העל ביום שני (ואם אתם לא הפעלתם שיקול דעת כזה בפגישה עם המנהל של האולם כשישבתם מול הלוח שנה, אתם אנשים אנוכיים שמגעילים אותי).

ובכן, בלידה של ילד זה אותו הדבר. יש לעשות הכל כדי לא ליפול על תקופה שבה תיאלץ להחמיץ משחקים חשובים, שלא נדבר על נסיעות לפיינל פור או דברים מן הסוג הזה. לכן, חודש יולי הוא כמעט מושלם למאורע המעייף המשמח. כל סדרות הפלייאוף של כל הליגות כבר נגמרו, ליגת העל בכדורגל תחל רק באוגוסט וכל מה שאתה צריך לוודא זה שאתה לא נופל על שנה של מונדיאל או אליפות אירופה. או במילים אחרות, "יולי 2013: בינגו!"

לא רק שאין הרבה מה לראות ביולי, ולא – הסופרקאפ הגרמני לא נחשב, גם אין כל כך הרבה על מה לכתוב. ידעתי שדה-באזר יהיה מספיק חזק כדי להסתדר בלעדי לשבועיים (אבל אני לא יודע אם הוא מחזיק הרבה זמן מעבר לזה), בזמן שאני מעמיד פנים שאני עוזר לאשתי בבית ואנחנו מסתגלים למצב המעייף הנהדר החדש הזה, שבו הזמן היחיד שיש לך בשביל עצמך הוא בשירותים.

(כאן המקום לציין שהמילה "כמעט" נכתבה למעלה מכיוון שאפילו לי לא היו כוחות נבואיים כדי לחזות את העובדה שמכבי ת"א כדורגל תהיה רלוונטית בחודש יולי 2013. אבל היי, הילד נולד כמה ימים אחרי הניצחון חוץ בהונגריה וכמה ימים לפני המשחק לפרוטוקול בלבד בבלומפילד. עוד בינגו מבחינתי.)

בעצב תעלי לליגת האלופות

אז גדולים וחכמים ממני כבר פירשו את המילים הנודעות של "בְּעֶצֶבתֵּלְדִי בָנִים", ולכן לא אנסה לצאת חכם או מלומד בעניין הזה. מה שאני כן יכול להוסיף לדיון קשור לשימוש של הביטוי בתרבות הפופולארית של היום. שלושת המילים הללו הפכו למעין "משהו לומר, כשאין מה לומר" בכל פעם שהאישה ההריונית מתלוננת שקשה לה.

בכל פעם שאשתי שיתפה את סביבתה על סיטואציה לא קלה שהיא עברה בהיריון, תמיד היה שם איזה חכמולוג שידע שהיא סוחבת בן וציין בפניה, "טוב נו, בצער תלדי בנים". מיותר לציין, זה לא כל כך שעשע אותה.

הקשיים הקטנים הללו ליוו את יקירתי עד לחדר הלידה, שם עברה עליה לידה קשה יותר מהפעם הראשונה, אז נולדה לנו בת. בכל מקרה, לאימא שלום. בעוד אנחנו נאבקים (או יותר נכון לומר שהיא נאבקת, אני סתם הייתי בחדר על תקן של משהו להישען עליו), לא היה יאה יותר מלקבל דווקא בחדר הלידה, כחצי שעה לפני שבני הגיח לעולם, את ההודעה על כך שמכבי ת"א קיבלה את ההגרלה הקשה ביותר האפשרית בדרך לליגת האלופות. באזל.

מי שכבר היה שם יודע שהחוויה של ילד חדש שמה את כל השטויות האלה של ספורט בפרופורציות הנכונות. ואכן בימים הראשונים של חיי בני, כמעט ולא ביקרתי באתרי ספורט לדוגמא. לא מפאת חוסר זמן, אלא מפאת חוסר עניין (עונת המלפפונים כנראה גם כן תרמה לעובדה זו).

אבל כאמור, ההגרלה של מוקדמות ליגת האלופות התרחשה ממש לפני הלידה, כשמחשבותיי עדיין לא הוסטו לגמרי מהדרך הזו ולא יכולתי שלא להעריך את האירוניה הפרטית שמתרחשת מולי. מצד אחד נמצאת אשתי שנאלצת לעבור את התהליך הבלתי אפשרי הזה, שאף גבר בעולם לא היה מוכן לעבור (ובצדק), כדי להגיע למשהו כל כך טהור ומשמח. מצד שני נמצאת קבוצתי, שתאלץ לעבור את המשוכה הקשה ביותר האפשרית מבחינתה כדי להגיע למטרה הנכספת של הצ'מפיונס.

הבנתי באותם הרגעים שזה לא היה יכול לקרות בשום דרך אחרת. פשוט בלתי אפשרי מבחינתו לקבל איזו יריבה פחות מוכרת ויותר נוחה. מכבי ת"א הייתה חייבת לקבל את היריבה הקשה ביותר מבחינתה, מכיוון שרק ככה נוכל באמת להעריך את הקבוצה הזו ואת ההישג שהיא תגיע אליו.

אז אם זו הדרך שנגזר עלינו לעבור, זה מה שיהיה. בעצב אשתי ילדה בן ובעצב מכבי ת"א תמשיך לשלב הבא. סימטריה.

רק שיהיה מאושר (?)

ולגבי הקטנצ'יק, ישנה אמרה אוניברסלית שנאמרת על ידי הורים והיא "אני רק רוצה שיהיה מאושר". ובכן, לי יש סדר עדיפויות קצת שונה, כשאני מעדיף שהוא קודם כל יהיה מכביסט. אם הברירה שלי היא אוהד מכבי אומלל או אוהד מאושר של קבוצה אחרת, אני עכשיו רץ לרופא כדי לבקש מרשם לפרוזאק שיספיק לו לכל החיים.

אין פחד גדול יותר אצל הורה שאוהד קבוצה מסוימת, מאשר שילדיו יבחרו בקבוצה אחרת משלו. אני באמת מאמין שאני אוכל להסתדר עם כל דבר הילד הזה ירצה להיות, או יהיה, עד שזה יגיע לצבע האדום. אין דרך שבה אוכל להתמודד עם אוהד הפועל שיחיה מתחת לקורת הגג שאני מספק ויאכל את האוכל שאני שם לו על השולחן.

אני רק חושב לכמה שניות על האופציה הזו ומיד מקבל צמרמורת קרירה בגב התחתון. הרי 50% מסך השיחות שאני אוכל לנהל איתו בחייו נזרקות ישר לפח, כשכמעט כל שיחה על ספורט ישראלי מבוטלת. לא נוכל לדבר על המשחק של מכבי ת"א ביורוליג בימי שישי בבוקר, או לדון במשחק הליגה הקרוב של מכבי רגל לקראת המחזור של שבת. וכמובן שלא נוכל לדבר על התענוג שבלראות את הפועל מפסידה (לא משנה באיזה ספורט, אפילו בכדור מים).

לא ולא. לא תחת המשמרת שלי. ילד מאושר? תנו לי ילד צהוב. הסבירות היא שהאהדה למכבי גם ככה תסדר את העניין הזה של "אושר", אבל בכל מקרה מדובר אצלי בעדיפות שנייה. כמו שפרוסנר לימד אותי, אפשר להחליף כל דבר בחיים (הכל!!!), חוץ קבוצה.

*

כמובן שהתכוננתי כראוי למאורע כדי שלא יהיו שום טעויות. החולצה שמופיעה בתמונה כבר נמצאת בתוך המגירה בשידת ההחתלה, כשכבר מחכה לילד פליז צהוב של מכבי ת"א כדורגל בשביל החורף הקרוב. בנוסף לאלה, האימא כבר קיבלה הוראות מפורטות על כך שכל פריט אדום שמתקרב אליו לרדיוס של 3 מטר צריך להיזרק היישר לפיר אשפה. כל מהלך יכול להיות קריטי ואין מקום לסלחנות.

ביום שלישי, 20:00 בערב, הוא יהיה איתי על הספה מול השידור. כלומר, כל עוד הוא יהיה ער, כי אני לא מעיר אותו בשביל כלום. קודם כל שינה ושקט, אחר כך מכבי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ליגת שוקי ההון: איך מודדים הצלחה של כלכלה ולמה
כל הכבוד להם (ולהן!)

24 Comments

מתן גילור 28 ביולי 2013

מזל טוב., טוב (?) שחזרת :)
אני כוונתי לאמצע יוני ונפלתי ב-3 חודשים, אז כנראה יהיו כמה פיספוסים בתחילת הליגה, אבל לפחות הרווחתי את מוקדמות הליגה האירופאית…

במשחק האליפות האחרון שלנו, נגד ק"ש, אשתי הלבישה את הבן במיטב בגדי הלאום (לא רק צבעים, אלא סמל, כיתוב והכל) – מלאכתם של צדיקים וגו'.

ואחרי כל זה, אם אתה שם לי את האקדח על הקרה – בריא ומאושר. יותר מכל דבר אחר – בריא ומאושר!

עופר פרוסנר 28 ביולי 2013

טב"י – אח של כותב בדה באזר החליף את צבעיו מצהוב לאדום. עדיין הכתבה הכי עצובה ומפחידה שקראתי בחיים שלי.
ומזל טוב שוב פעם :)

מכביסט טירון 28 ביולי 2013

מההההההה? אפשר קישור לכתבה?

צהוב תמיד 28 ביולי 2013

דיי ברור שזה פיקטיבי, עם כל המוטיבים הבנאלים: יצירת החיבור בין פטריוטיות ושירות צבאי קרבי ללאומנות ופאשיזם ומשם הדרך קצרה למכביזם. עד הקתרזיס המיוחל, הגילוי של האור והפיכה לאדום ונאור. כ"כ מובנה ושקוף שזה מגוחך, בטח מבוסס על נרטיב של חזרה בתשובה או משהו כזה.

דורפן 28 ביולי 2013

המכביסט בהגדרה הוא קטן… שואף להיות חלק ממשהו שיגדיל אותו.

טוב, טוב… רק מנסה לסכסך קצת

דניאל 28 ביולי 2013

טל המון מזל טוב חיכיתי לטור שלך(תענוג צרוף כרגיל),ראיתי שפירסמת כבר בצהריים אבל התאפקתי לקרוא חיכיתי לזמן מתאים (שהילדים כבר ישנים).

משיח 28 ביולי 2013

מזל טוב, מישהו צהוב אצלי בעבודה סיפר לי לפני שנה וקצת שהילד שלו בן 9 פוזל לירוקים מחיפה (כל הילדים בכיתה ושטויות כאלו) באה לו האליפות השנה משמים וחזר לו הצהוב ללחיים… שנהיה בריאים ונהנה מיריבות ספורטיבית בטעם טוב

פראליה 29 ביולי 2013

תמצית הקיום של אוהדי מתא, לא?

סחבק 30 ביולי 2013

+1 ננאד

עידוקוליס ליפשיץ 28 ביולי 2013

"הבנתי באותם הרגעים שזה לא היה יכול לקרות בשום דרך אחרת. פשוט בלתי אפשרי מבחינתו לקבל איזו יריבה פחות מוכרת ויותר נוחה. מכבי ת"א הייתה חייבת לקבל את היריבה הקשה ביותר מבחינתה, מכיוון שרק ככה נוכל באמת להעריך את הקבוצה הזו ואת ההישג שהיא תגיע אליו."

הודעה פומבית וחד משמעית שההעפלה שלכם ב2005 לא משתווה לקמפיינים של מכבי חיפה והפועל תל אביב?

*שיעול* הלסינקי *שיעול מבין* פאוק סלוניקי *כחכוך בגרון* בלי להיות אלופים

גיסנו 29 ביולי 2013

ברוך השב ומזל טוב!

מחכה לפוסטים של העונה הקרבה….

טרנטה 29 ביולי 2013

מזל טוב ובהצלחה. חלק גדול מהדברים נשמע ממש כאילו אני אמרתי אותם. בחירת תאריך החתונה, הבגד הצהוב שממתין לרגע בו יחמם את הרך הנולד וכמובן האיסור הגורף על המצאותם של בגדים אדומים בקרבת הקטקט.
אין סוף הקנטות מצד אשתי שלא מבינה איך אדם המתיימר להיות רציונלי ומתהדר ביכולותיו האנאליטיות יכול באמת להאמין שלבישת אדום מביאה מזל רע וגורמת להפסד ודאי.
לגבי באזל: מאחר שלפני ההגרלה צעקו הכותרות ״רק לא באזל״, כבר ידעתי שנשחק מולם. בהגרלות איו לנו טיפת מזל (להבדיל מאחותנו המכוערת שעשויה להגריל בפלייאוף העלייה לליגת האלופות את עירוני ראשון לדוגמא). וכאשר פורסמה רשמית תוצאת ההגרלה התחלפה במהירות ההרגשה שלי מ״שיט״ ל״ברינג איט און״. שלא יהיו ספקות – באזל פייבוריטית בגדול, אבל זו בדיוק ההזדמנות לראות מה אנחנו שווים. חוץ מזה – בתור עכו״מ אני מאמין שהגיע זמן תיקון העוולה שעשה לנו קומיסטי ימ״ש במשחק מול אלופת…שוויץ! בבזל ייסדתי וכו׳.
נ.ב. – אני מאד אוהב את פאולו סוזה (קייזר סוזה).

טרנטה 29 ביולי 2013

עוד קטנה:
רגע של נחת 1 – לחזור מהעבודה ולמצוא את הבת הגדולה וחבר מהגן שרים בקולי קולות ״צהוב עולה זה מכבי״.
רגע של נחת 2 – לראות את הקטן (עוד לא בן שנה ברגע המאורע) מוחא כפיים בשמחה כשהפועל קיבלה גול מקריית שמונה…
לסיכום – אין לך מה לדאוג. חינוך טוב ימנע מהילדים לעבור לצד האפל (ולישון ברחוב).

יואב 29 ביולי 2013

מזל טוב!
עם הבת חגגתי את אליפות 03 ועם הבן(מנוי) את האליפות הזאת. והאשה בכלל אדומה.
באזל, היר ווי קאם (הלוואי).

צור שפי 29 ביולי 2013

קודם כל מזל טוב ורק בריאות ואושר לארבעתכם. סיפור אישי: כשהתחתנתי "הגיע" יחד עם אשתי הבן שלה מנישואיה הקודמים שהיה אז בערך בן 10 ואוהד בית"ר מושבע ככל שבן 10 יכול להיות. בסיטואציה העדינה שבה אתה מגדל ילד כזה העובדה שהוא היה צהוב/שחור ואני אדום היתה אלמנט רגיש נוסף. בראייה לאחור זה היה גם מבחן מצויין של יכולות לבנות קשר תוך התחשבות הדדית ברגישויות. המון דגים מתים זרמו מאז בירקון, ה"ילד" הזה מתקרב ל-40 היום ובאופן כללי כדורגל הפסיק לעניין אותו (אצלי המחלה רק החמירה) אבל החוויה הזו זכורה לי מאוד לחיוב. זה לא שאני מאחל לך בן אדום (בסדר, אולי קצת) אבל זה ממש לא סוף העולם.

טל בן יהודה 29 ביולי 2013

היי צור, מעניין ונחמד לקרוא את הסיפור הקצרצר הזה. תודה.

dtnsgl 29 ביולי 2013

יותר משזה קריטי להמנע מתאריך בעייתי ביום הלידה זה להמנע ממנו בימי הולדת וכו'.
אין ספק שאמצע-סוף יולי זה זמן נפלא (מונדיאלים מסתיימים לקראת אמצע יולי).
ברכות!

טל בן יהודה 29 ביולי 2013

תודה לכולם על הברכות, איחולים, סיפורים ואנקדוטות…

עידו אש 29 ביולי 2013

אתה מעדיף בן אומלל וצהוב מאשר מאושר ואדום ??? זה רק ספורט בן אדם אני מאחל לך שהילוד החדש יהיה מאושר לא משנה מה….. ורק שתחנך אותו לאהוב את הדבר הנפלא הזה שנקרא ספורט ואהדת קבוצה….
לי לא איכפת אם הבן שלי (אני אפילו לא נשוי או בדרך לשם אבל שיהיה) יהיה אוהד בית"ר מכבי או הפועל (למרות שהוא יהיה אוהד הפועל כמו אבא שלו) העיקר שיהיה מאושר…..
בעוד עשרים שנה מהיום שהילד יחזור בשבת מבלומפילד המחודש עם חיוך על הפנים לא יעניין אותך מי נצחה מכבי או הפועל העיקר שהוא מחייך……

טל בן יהודה 3 באוגוסט 2013

עידו,

התגובה שלך נתקעה בספאם ורק עכשיו ראיתי אותה.
אני מניח שאתה חדש כאן אם לא קלטת את ניחוח הציניות שלי…

אני כמובן שמאלח לבן שלי רק אושר (טוב נו, וגם צהבת)

martzianno 30 ביולי 2013

מזל טוב ובריאות איש!

פאןפאן 31 ביולי 2013

מזל טוב ותרגיע
תטמון את הזרעים בחוכמה, תזהר שלא לחשוף את כל האובססיות הצהובות בפניו והבן יהיה צהוב לנצח
אלא אם מרד הנעורים יהפוך למשהו קטטוני – עוד חזון למועד

מכביסט טירון 31 ביולי 2013

מרד נעורים זה כל כך המאה שעברה.

Comments closed