החזירו אותו בשם האהבה

אני ובלו רוצים לבלות חורף רומנטי ביחד

blu-roman

אם נרצה בכך או לא, הרומנטיקה הינה מרכיב בלתי נפרד מהספורט שלנו. ככלל, אני אחד שבדרך כלל לא אוהב לערבב בין השניים ומעדיף את הספורט שלו קשוח וגברי. הניסיונות האלה של להפוך מסורת של הפסדים או קבוצה לוזרית מסוימת למשהו רומנטי הוא די פתטי בעיני, אותו קו מחשבה של "לא כיף להפסיד, אבל הקבוצה המפסידנית הזו היא משהו שאף אחד לא יוכל לקחת ממני".

ואז מגיע שבוע שלם של ידיעות חדשותיות שמראות לי שאני יכול להיות בחור רומנטי כמו כל הפתטיים האחרים (בהקשר הספורטיבי כמובן, בחיי האהבה אין שום דבר רע בזה. ככה אשתי אמרה לי).

אבל אם נרצה לחדד את המושג עוד יותר, אפשר לומר שמדובר בסוג אחר של רומנטיקה מזה שאנחנו רגילים אליו בחיי האהבה שלנו. אולי אפשר לקרוא לזה "רומנטיקה-נוסטלגית", כלומר מעין הרגשה שמתארת התרפקות על העבר ואמונה שאפשר ולעיתים אף רצוי לשחזר אותה. ואם נרצה לחדד את זה עוד יותר, יהיה נכון לכתוב שמדובר בדרך כלל בניסיונות בלתי רציונאליים וכמעט חסרי תקווה לעשות זאת.

כמו שאר אוהדי הספורט, גם אוהדי מכבי מפגינים רומנטיות נוסטלגית מדי פעם, כשהם מקווים שקבוצתם תחתים שחקני עבר שפעם היו כאן ואינם עוד. בשנים האחרונות אנו חווים זאת פעם אחר פעם, כשהמקרה של דיוויד בלו הוא רק האחרון שבהם.

"כשדורון פרקינס יחזור מהפציעה"

אם זיכרונכם בגד בכם, או שאתם סתם לא בקיאים בהיסטוריה המכביסטית, דורון פרקינס "נפל" במשחק השלישי בסדרה מול קאחה לבוראל (AKA טאו ויטוריה) באותה עונה קסומה שבלאט ומכבי הגיעה עד גמר היורוליג של 2011, שם נעצרה על ידי אובראדוביץ'.

פרקינס נתן עונה אדירה הגנתית והתקפית כאחד. בעוד שכולם אימצו את סופו כדובון אכפת לי הפרטי שלהם, וג'רמי פארגו קנה עוד ועוד אוהדים עם כל קרוס-אובר+צעד לאחור+רק רשת נדיר שלו, אני פיתחתי התאהבות גברית בדורון פרקינס שהיה ה-MVP של מכבי באותה עונה. לפחות לטעמי.

(הערת אגב: איני מאמין שדורון פרקינס בריא בפיינל פור היה מוביל לתוצאה אחרת. כלומר, אי אפשר לדעת כיצד הגמר חצי הגמר היו נראים איתו, אבל נדמה שפנא היו יותר מדי טובים למכבי באותו המשחק).

ןבכן בקיץ שלאחר הפציעה, כמה שלא נעים לומר (או יותר נכון פשוט מגעיל לומר), חשבנו שהנפילה הזו יכולה לעבוד לטובתנו. הרי אין שום סיכוי שמכבי הייתה מצליחה לשמר את פרקינס באותו הקיץ לו היה מסיים בריא את העונה. אריות התקציב בכדורסל האירופאי היו נותנות לו כל סכום שהוא היה דורש (אם צ'אק אידסון קיבל 4 מיליון יורו לשנתיים מברצלונה, פרקינס לדעתי היה שווה כפול מכך). אבל עם פציעה, מכבי הייתה יכולה להחתים במחיר "שפוי" יותר כשיבריא ויחזור לכושר משחק.

המחשבה הטבעית של אוהד מכבי הייתה שפרקינס חייב לחזור. לא רק זה, לא הצלחנו להבין מדוע ההנהלה ואו צוות המאמנים לא מחתימים אותו בהקדם. "נכון שפארגו ואידסון עזבו. אבל פרקינס יחזור, סופו, בלו והנדריקס עדיין כאן, גם הישראלים, דווין סמית' הצטרף… כשהוא יחזור זה יהיה ענק!".

ההנחה האוטומטית שלנו הייתה שפרקינס יחזור לאותו כושר משחק שהיה בו באותה הסדרה מול קאחה, כשעזב אותנו. אך לא מדובר כאן בהיגיון, כי אם במשאלת לב. החורף של 2011 היה כל כך כיף, 40 הפרש אחרי 40 הפרש בהיכל נוקיה נגד קבוצות יורוליג, זה פשוט היה חייב לחזור… ביטוי כמו "חלף ונגמר" זה הדבר האחרון שרצינו לשמוע.

*

אבל המציאות חזקה מכל משאלת לב או מחשבה רומנטית מטופשת. כמה שלא נרצה בכך, הפרקינס שאחרי הפציעה אפילו לא מראה סימנים המזכירים את פרקינס שלפני הפציעה. ואני אומר את זה בכאב רב כי אין אחד שרוצה לראות אותו משחק כמו פעם יותר ממני.

התחנות שלו מאז הפציעה כללו את קאנטו האיטלקית, הליגה האוקראינית, הליגה הסינית ואחר כך אולימפיאקוס, שאמנם זכתה באליפות אירופה אך תרומתו שם הייתה מינימאלית. בחלק מהתחנות הוא הצליח להציג סטטיסטיקה סבירה, אבל היכולת היא לא אותה יכולת. נקודת שפל אישית שלי הייתה לראות אותו משחק בניצחון ההירואי של מכבי ת"א בהיכל השלום האחווה ביוון בעונה שעברה, כשפרקינס קיבל ארבע דקות מגרש אותן הוא ניצל כדי להחטיא שתי זריקות ולאבד שני כדורים.

הסימן העדכני ביותר למצבו הוא העובדה שפרקינס הוחתם בבשיקטאש רק לפני כשבוע, לקראת סוף ספטמבר. לא הייתה קבוצה אירופאית אחת שהאמינה בו ורצתה להחתים אותו ביוני, יולי או אוגוסט, כשהסגלים תוכננו ונבנו בצורה מסודרת.

ולמרות כל זה, עדיין יש בי חלק שמפנטז על פרקינס של פעם חוזר לככב בצהוב. רומנטיקן מכביסט  חסר תקנה כבר אמרנו?

ההתמכרות שלנו לשאראס (ואחרים)

אחרי שנתיים עם שאראס שכללו שישה תארים, אפשר היה לחלק את היכל נוקיה לשניים: החצי הראשון שהיה מוכן לתרום לו את הכליה שלהם אם הוא היה מבקש, והחצי השני שהיה מוכן לתרום לו גם את הכליה השנייה שלהם. שוב, אם הוא רק היה מבקש.

ואז שאראס עזב ל-NBA (בבחירת קבוצה אומללה יש לציין, אבל לך תסרב לאחד, לארי בירד) וחזר לאירופה כשמכבי לא יכלה לעמוד בסכומים שהוא דרש ואכן קיבל במקומות אחרים. אבל עברו כמה שנים, ופתאום חזרתו הפכה לריאלית קצת יותר.

המקרה של שאראס שונה מפרקינס בשני מובנים. הראשון הוא שאחד מהרומנטיקנים שחלמו לראות את שאראס חוזר לצהוב, ממה שאני יכול מהדיווחים שמסביב, הוא דיוויד פדרמן, אחד הבעלים (כשאיני יודע מה החלק הכלכלי ומה החלק המכביסטי בכך). השני הוא שדעיכת יכולת המשחק של שאראס הגיעה עקב הגיל והתקדמות ציר הזמן בקריירה שלו.

שאראס בגופיה צהובה, נוקיה צועק לו במקהלה "שא-רוווו-נס"… הוא קובר את השלשה מפורסמת שלו במתפרצת, ההיא שהוא רץ ולפתע נעצר מאחורי קו השלוש ונועץ את הפגיון המפורסם שלו בקבוצה היריבה. אני מקבל צמרמורת רק מהמחשבה הזו.

זה לא משנה שהליטאי כבר מבוגר בעשור מהפעם הקודמת שהתחיל לשחק בקבוצה, והשנים בספורט הם כמו "שנות כלב", שוב ראינו אותו מועמד לקבוצה בתחילת הקיץ ואנחנו התחלנו להתלהב מכך. למה? כי אוהדי מכבי חושבים על תור הזהב השני של גרשון ומרטיבים קצת את המכנסיים שלהם.

בחלק מהפעמים ששאראס הוזכר כמועמד לחזור, בלאט תפקד כש.ג. שמנע מממנו להיכנס לבסיס הצהוב (שוב, ממה שאני הצלחתי להבין מהדיווחים) ובפעמים אחרות אלה היו פשוט משאים ומתנים שלא הבשילו.

בסופו של דבר, אולי טוב שהוא לא שב אלינו לקדנציה נוספת, בטח שלא בשנתיים-שלוש האחרונות. כי לא משנה כמה היו מנסים למכור לנו ש"הוא מגיע בתפקיד שונה", הציפיות שלנו היו לראות אותו משחק כמו שאראס מהפעם הקודמת.

בצורה הזו אנחנו יכולים להמשיך ולהיזכר בו כאחד השחקנים הגדולים באחת האלופות אירופה הגדולות, במקום שחקן מחליף שמנסה לעלות מהספסל כדי לתת כמה דקות טובות, כשלפעמים הולך לו ולפעמים המאמן נאלץ להוריד אותו מהר לספסל כדי שיפסיק לעשות בושות (היי פאפאלוקאס).

*

במשך שנים היו לנו את אותם המחשבות עם פארקר, שקיווינו שיחזור לעונת פרישה אחרי שיסיים עם ה-NBA (וטוב שזה לא קרה), ועם באסטון (תודה לבני השרון שהוכיחו לנו שטעינו). אני חושב שרוב אוהדי מכבי עדיין רוצים לראות שחקנים כמו פארגו, לנגפורד והנדריקס חוזרים ללבוש גופייה צהובה, למרות שלהבדיל מהקודמים, כאן מדובר בשחקנים שעדיין נמצאים בשיא הקריירה שלהם.

המחשבות והרצונות הללו הם טבעיים. האדם אוהב להתרפק על הזיכרונות הטובים של העבר ולהדחיק את הרעים. חזרתו של סופו לדוגמא גורמת לאוהדים להרגיש טוב כי הם זוכרים בעיקר את ההגעה לגמר היורוליג. אבל הבעיה היא שאותם שחקנים שיחקו כאן בתנאים אידיאליים אחרים שלא בהכרח ניתנים לשחזור. אף אחד לא מבטיח שמי שחוזר יצליח להפגין את אותה היכולת וייתן את אותה התפוקה. האמת היא שאין לדעת מה היה קורה אם שחקן כזה או אחר היה חוזר אלינו והשני לא.

ואז הגיעה ההודעה של דיוויד בלו. עוד שחקן שאין לי בעיה להודות בהתאהבות הגברית שלי אליו.

המקרה של דיוויד בלו

אז דיוויד בלו ישב שנה בחוץ. סתם. כי הוא "רצה לעסוק בדברים אחרים", או בולשיט אחר שאשתו אמרה לו להגיד לתקשורת ולקהל. אז הוא באמת עשה בשנה הזו דברים אחרים ונזכר שזה באמת דבילי לבזבז את הכישרון הזה, בייחוד בעידן שבו משלמים עליו משכורות שיא, והחליט לחזור.

(הייתי כאן רוצה להרחיב בנושא של "איך הוא מעז?!" ועל כמה שהוא וספורטאים פעילים אחרים שפורשים באמצע הקריירות שלהם הם חוצפנים וכפוי טובה, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת.)

כל הטענות כנגד הצטרפותו לקבוצה כבר נשמעו, כל השתיים. לא קל לחזור לשחק אחרי שנה שלמה מחוץ למגרשים, בייחוד בגיל המבוגר יחסית של 33, והעובדה שהסגל והתקציב של מכבי סגורים ואין נטייה לשחרר שחקנים בעמדה שלו.

ובכן, מבלי לחשוב כאן את מי צריך לשחרר, אם בכלל, האוהד שבי בכל זאת רוצה לראות אותו חוזר אלינו. אבל מעבר לכך, אני מאמין שזו תהיה החלטת כדורסל טובה של המערכת ולא כזו שתיראה כמו כניעה למחשבות נוסטלגיות וניסיון למכור עוד כמה מנויים.

*

יש מעט מאד דברים שנכתבים ומרגיזים אותי במובן של "איך לא חשבתי על זה קודם", אבל משפט אחד שאברהמי כתב משפט על דיוויד בלו עדיין לא יוצא לי מהראש, שנה וחצי אחר כך. אברהמי כתב טור על רוח המועדון של מכבי ת"א אחרי הניצחון ההוא בהארכה על פנאתינייקוס ביוון, במשחק מס' 2 בסדרת רבע הגמר של 2012, עם אותן שתי שלשות ענקיות של בלו.

הטור המלא והנהדר נמצא כאן, אבל הנה הציטוט המתומצת שאני מדבר עליו:

"מה שמבדיל בין רוח המועדון של מכבי לבין זו של קבוצות מיתיות נוספות, היא העובדה ששחקנים מפנימים אותה אליה בתוך זמן קצר ביותר, ואלו שלא, נפלטים, בלי קשר ליכולת המקצועית שלהם… אתה רואה שדיוויד בלו כל כך מלא מזה שהוא חייב לנשוף את זה החוצה כדי לא להתפוצץ."

גם אם הייתי יושב וחושב על איך לנסח את הנושא הזה במשך שבוע שלם, זה לא היה יוצא לי בצורה כל כך קצרה ומבריקה.

*

העובדה היא שקשה מאד להיפטר מסטריאוטיפים שדבקים בך. ואחרי שפיני גרשון הדביק על בלו(ת'נטאל) תווית של "עצלן" בקדנציה הראשונה שלו, הוא נשאר כזה במשך זמן רב בעיני האוהדים והתקשורת. זה אמנם לקח קצת זמן, אבל בקדנציה האחרונה שלו, בלו סופסוף נפטר מהתווית הזו והפך לאחד השחקנים הידועים בעבודה הקשה שלהם בשני צידי המגרש.

בלו היה שחקן התקפי נהדר שכלל גם כלים הגנתיים קטלניים, הראשון שנהנה לנצל זאת זה בלאט. לצפות בו מהיציע והטלוויזיה היה תענוג צרוף. קובר את השלשה, נושף החוצה בהפגנתיות ואז יורד נמוך כדי לעצור בהגנה את השחקן שלו, וחוזר חלילה.

בנוסף לכך, ואולי חשוב מכך, בלו הפך למכביסט. מהצד, נראה היה שמכל הקבוצה הוא הכי שנא להפסיד וגם לא האמין שזה יקרה עד שזה באמת קרה.

*

האם הוא בכושר משחק? ובכן, רק כאשר השחקן יחזור להתאמן עם הקבוצה, נדע האם להאמין להצהרה הקבועה שיוצאת מפיהם של ספורטאים שפרשו ורוצים לחזור למשחק פעיל, "אני בכושר נהדר ומתאמן יום-יום". אין חולק על כך שזה לא קל לחזור לשחק ברמות האלה אחרי שנה שלמה בחוץ, לא משנה כמה התאמצת באולם הספורט שליד הבית.

מה שכן, צריך לזכור שאם יש יכולת אחת בכדורסל שמזדקנת בצורה איטית וחיובית, זו הקליעה. רק תשאלו את סם פרקינס ששיחק ב-NBA עד גיל 40. כלומר, אם ב"שיחק" אנחנו מתכוונים ל"עמד מאחורי הקשת והטיח שלשות כשמסרו לו את הכדור".

תשאלו את ריי אלן, בן 38 והציל את מיאמי במו ידיו כשהיה בורג מרכזי באליפות במיאמי, או את רג'י מילר ששיחק עד גיל 40. דירק נוביצקי היום בן 35 ויש לו לפחות עוד 3-5 שנים תודות ליד מהשלוש. ואם נאמין לביל סימנס, לארי בירד היה משחק עד גיל 45 אם לני ביאס לא היה אידיוט, משתלט על הסלטיקס ומעביר כדורים לבירד שהיה עומד בפינה וזורק.

בנוסף לקליעה שלו, אני מניח שבלו עוד לא ברמה כזו שמכבי תצטרך ממש להחביא אותו בהגנה, ואם הייתה למכבי בעיה מוכרת בעונה האחרונה, זו הייתה הקליעה מבחוץ. בלו יוכל להחזיר את אפקט ההרתעה של מכבי משם.

*

לכל אלה צריך להוסיף את הטיעון בעד ההחתמה שכבר נתתי כשסופו חזר. הנה זה בקופי-פייסט קצרצר עם עריכה קטנה פה ושם:

אין בהחתמתו שום תקופת הסתגלות. בלו מכיר את הקבוצה, הוא מכיר את התקשורת, הוא מכיר את הלחץ, הוא מכיר את המשחקים הלא טובים במכבי, הוא מכיר את המשחקים הטובים במכבי, הוא מכיר את המערכת שלא אוהבת להפסיד אף משחק, הוא מכיר את דיוויד בלאט (וגם את גיא גודס), הוא מכיר את שמעון מזרחי, הוא מכיר את נוקיה, הוא מכיר את האוהדים, הוא מכיר את תל אביב, הוא מכיר ישראל.

ג'ייק כהן לעומת זאת, כמה שהוא נראה חביב מהכתבה של ספורט5, לא מכיר אף אחד מאלה. אלכס טיוס מכיר רק את חלקם.

אין גם לשכוח שלבלו יש באמתחתו ותק של שתי עונות עם סופו ועונה אחת עם שון ג'יימס, כלומר הבסיס לכימיה משותפת של הקו הקדמי כבר נמצאת ולא צריך להמציא אותה יש מאין. בלו כבר מכיר ושיחק גם עם סמית', אוחיון ופניני, ואת צוות המאמנים כאמור כבר הזכרנו.

*

וממש לפני סיום, אזכיר שכאשר זה קרה ובלו עזב, הרגשתי בתוכי שלא נפרדנו מהמכביסט הזה כמו שצריך. אמנם הכינו לו איזה סרטון כמו זה שהכינו בזמנו לפארקר ואחרים, אבל אני מדבר על הלפני, לאורך העונה האחרונה שלו. כל החורף הקהל בנוקיה שר שירי הלל לסופו, פאפאלוקאס ואחרים, אבל אני הרגשתי שלא הראנו לבלו את ההערכה שהגיעה לו בזמן אמת. אולי הפעם, אם הוא באמת יוחזר, נוכל לכפר על כך ונדע לנצל את ההזדמנות.

*

האם הרצון שלי לראות אותו שוב במדי מכבי ת"א בעונה הקרובה זה 100% רומנטיקה וכל הטיעונים המקצועיים שהבאתי הם בסך הכל ניסיון טוב כדי להסתיר זאת? קשה לי להיות אובייקטיבי.

החתמה של בלו יכולה להיות טעות גדולה, כזו שבעוד חצי שנה נשאל לגביה "איך ולמה בכלל נפלנו במלכודת הזו של נוסטלגיה", או ההפך הגמור מכך.

דעתי היא שבהחלט שווה לנסות. וויל פארל כבר אמר זאת בצורה מצוינת לפניי:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אנה נלך? כנראה שלסכנין
מלך ישן VS מלך חדש - אורי קורט

28 Comments

יניב - אדום עולה 28 בספטמבר 2013

הסגל סגור . אין סיבה אמיתית להחזיר אותו חוץ מאחת .
יש היום 2 קבוצות עם יכולת לשלם לו ולתת ולו גם אקסטרה וזה חיפה וירושלים .
בלו באחת בהם והסגל הישראלי שלהם טוב משל מכבי .
לא אהבה תחזיר אותו אלא רגש אחר .

oded 28 בספטמבר 2013

לאף אחת מהן אין את היכולת לשלם את הסכומים שבלו דורש בשיעור המס של ישראלי ולאחר שסגרו את הסגל

יניב - אדום עולה 29 בספטמבר 2013

תתפלא

תומאס נוימן 28 בספטמבר 2013

הכל ספקולציות. צריך לבחון אותו באימונים. אם בלאט יגיע למסקנה שעד פברואר בלו יחזור להיות באותו כושר בו הוא פרש, אז חייבים להחתים. גם אם הסגל "סגור" (כבר הרבה זמן לא שמעתי בולשיט כזה. מספיקים כמה דוגמאות קטנות. זוכרים מתי פארגו ולנגפורד הוחתמו? שאראס, למשל, חתם רק עכשיו בז'לגיריס)

ג'וני 28 בספטמבר 2013

אפשר להחזיר אותו אבל לא חייב במכבי ת"א שהסגל שלה מלא .
וויציץ בונה חזק על ג'יק כהן ולכן אין מצב שמכבי ת"א תשאיל אותו ובצדק.
ג'יק הוא שחקן העתיד של הנבחרת ועד עכשיו נראה טוב במשחקי ההכנה וצריך לתת לו כמה שיותר דקות משחק.

לא חסר קבוצות גדולות כמו הפועל י-ם או מכבי חיפה ששם בלו יכול להיות שחקן בכיר ומשמעותי מאוד.

B. Goren 28 בספטמבר 2013

~Like~

MOBY 28 בספטמבר 2013

לא מבין את הסוכן של בלו.
SMS אחד לפרימו-לייק ש"בלו נוסע למיאמי לפגישה עם רוזן". וההסכם נחתם לפני שהגלגלים של המטוס מתקפלים בהמראה ב – LA.
הדון כבר יכניס סעיף 40% אחוז משלוש ולפחות 3 זריקות למשחק לקבלת הכסף ותוכל לקבל את מנת הנוסטלגיה שלך.
במאמר מוסגר לא מבין את השאראסמניה שלכם (שכולה תלויה בשארפ-שלף) אבל אני (ולפי מה שכתבת בלאט) במיעוט.

אלון רייכמן 28 בספטמבר 2013

MOBY – לגבי שאראס – אעשה לך את זה קל. שאראס של הכושר בו היה בתקופתו במכבי – הוא הרכז הטוב ביותר ששיחק במכבי ת״א מאז ומעולם. עד כדי כך פשוט.

MOBY 28 בספטמבר 2013

היות ודירוגים אף פעם לא עניינו אותי. כשיש לי את וויציץ באסטון ופארקר בשיאם זה פשוט כיף לשחק. עם שחקנים כאלו אפילו בורשטיין הופך להיות מ.י.ק.י (וונאבי) כש"הרכז הטוב ביותר ששיחק במכבי ת"א…" יורד לספסל להתחבא מתחת למגבת בזמן שהשחקן למשימות מיוחדות משחיל את השלשה.
מצטער לא קונה את זה .
ולראיה גם בעונה ללא "הרכז" מכבי מגיעים לגמר מול צסק"א.(להזכירך גם פארמר עבר בצהובה, ואני לוקח איתי את ארואסטי יחד עם מיקי, וגודס, וקטשפר, ומקדונלד, ופרקינס (ואפילו אוריו שחקן טוב יותר) וביינום אבל זה אני וזה אתה.

אלון רייכמן 29 בספטמבר 2013

טוב, אז אני מבין שאתה סתם לא אוהב את שאראס.

MOBY 29 בספטמבר 2013

לא לא אוהב ולא כן אוהב. פשוט לא מבין מה הרוח והצילצולים. שחקן טוב שהתמזל מזלו להיות במכבי יחד עם אנטוני במיטבו.
ולעניין.
הצהובה מגיעה בלעדיו אל הגמר מה זה אומר עליו? האם הוא המנוע או התוסף? אתה באמת משווה אותו עם פארמר? או אפילו קטש או שפר במיטבם?
ופרקינס שחקן שלם יותר בשני צידי המגרש.

קשקשן בקומקום 29 בספטמבר 2013

לא בטוח שאם אני מכניס פנימה גם הגנה אני לא לוקח את מקדונלד בעונת הקסם של ההפסד לפנתינייקוס ובעונת הסופרוליג.
מה שהוא עשה עם הפמן, קומג'ס ובורשטיין בעונת רוקי במכבי, יותר מרשים בעייני ממה ששראס עשה עם פארקר ובאסטון

עידן. 28 בספטמבר 2013

ממש לא לבד. אני והרבה אחרים שאני מכיר ממש לא סובלים את שאראס. כלומר, הוא היה שחקן גדול והכל, אבל אף פעם לא היה מכביסט אמיתי (אם תרצה ההבדל בין שחקנים כמו וויציץ או שארפ ליותם הלפרין). בא הנה לשנתיים, שכב עם כמה דוגמניות ובעיקר בכה כמה הוא מתגעגע לברצלונה.

כל הכבוד לבלאט שלא נפל למלכודת של פדרמן והביא הנה סוס מת בשביל לקנות את הקהל.

קשקשן בקומקום 29 בספטמבר 2013

מכביסט אמיתי זה לא בונוס, אגב.
נדב לא היה מכביסט אמיתי, שפר לא היה, מקדונלד לא היה, שאראס לא היה, וכנראה שגם פארמר ופרקינס. לדעתי גם קטש לא, אגב.

טל בן יהודה 28 בספטמבר 2013

אני נוטה להכליל בטור, אבל האמת היא שאני נוטה לכיוון של עידן, בעודי מסכים לדברים שאלון כתב.

רועי 28 בספטמבר 2013

אני לא מבין למה מכל שמות השחקנים שנזרקים לאוויר שיכולים להיות מושאלים על מנת להחזיר את בלו, לא עולה השם של גיא פניני.
פניני כבר הרבה זמן רחוק מאוד (בלשון המעטה) משיאו, גם באליפות אירופה הוא נראה כבד וחסר חשק לחלוטין.

oded 28 בספטמבר 2013

כי אין לו סעיף בחוזה שמאפשר את זה

ג'וני 28 בספטמבר 2013

פניני לא כישרון מגיל צעיר כמו כספי או קטש אבל הרבה בזכות עבודה קשה וכריזמה הוא הגיע לטופ כולל בנבחרת.
אין כיום בשוק הרבה ישראלים בכירים כמו פניני ולכן אין סיבה שמכבי תשאיל כזה נכס.

אלון רייכמן 28 בספטמבר 2013

טל, עזוב אותך מ״בשם האהבה״ – שיחזירו אותו בשם הכדורסל! ראית את מכבי במשחקי ההכנה עד כה (ובמיוחד במשחק מול לוקומוטיב קובאן בטורניר גומלסקי הערב)?

טל בן יהודה 28 בספטמבר 2013

אלון,

אתה בחור רציני מדי להתייחס לתוצאות של משחקי הכנה…
ואני מסכים איתך לגמרי שיש הצדקה להחזירו גם בשם הכדורסל.

קובי 28 בספטמבר 2013

בלו חייב לחזור למכבי ובזה אין ספק בכלל.

אבל- רק בחוזה לשנתיים ומעלה למרות גילו המבוגר [לטעמי הנסיון זה יתרון]. ורק במקום פניני שיהיה הכי מיותר או בלי לשחרר אף אחד. ואדרבה החזרתו תיצור סדר בקבוצה ולא עומס כפי שאולי ניתן לחשוב.

כי הרעיון של לשחק עם סמית' או אינגלס כארבע הוא מלכודת דבש. מול הקבוצות הקטנות מכבי תיתן הצגות עם משחק מהיר והתקפי. אבל מול הקבוצות הגדולות מכבי תישאר עם "שוקת שבורה" וללא מאצ' אפ מתאים.

כי סמית' כבר הוכיח מול מדריד ששחקנים גבוהים כמו מירוטיץ' ורייס הוא לא יכול לעצור. גם מול לורבק מברצלונה הוא אכל קש. ככה שבמקום להכנס לצרות ידועות חייבים למנוע את זה מראש ע"י החזרת בלו. בטח ובטח במחיר הזול שהוא יקבל!!!!!

מאשקה 28 בספטמבר 2013

טל, במקום להחזיר את דויד בלו בשם האהבה,
יש להחזיר למכבי ת"א קודם כל שחקנים ישראלים צעירים.
מי יש היום למכבי ת"א? יוגב אוחיון עם סיפור חתימה בקובאן ,
גיא פניני עם מה שקרה איתו לפני שנה ?
איפה שחקן צעיר ממחלקת הנוער של מכבי ת"א ?
מתי לאחרונה העלו שחקן צעיר ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרה, והוא שיחק יותר מעונה אחת ?
כל שנה להחליף את הסגל ולהביא שחקנים זרים ?
לתלות תקוות בשחקנים זרים מבוגרים ששיחקו פעם במכבי ת"א ?
אפשר לחלום בשם האהבה, אבל זו לא תקווה גדולה במציאות.

ילו 30 בספטמבר 2013

היי לכולם

בלו זאת תוספת בהחלט נחמדה,אבל לא תפתור למכבי את הבעיות הצצות כבר עכשיו!

מכבי זקוקה לרכז בכיר! אוחיון כרגע בדיחה עצובה!

רייס לא רכז!

עמדה 4 נחוץ למכבי שחקן אתלטי מאוד ופיזי עם קליעה מבחוץ!

בלו יכול להיות טוב..אבל לא יפתור את הבעיות,ואף חלילה יכול לגרום לבעיות של הרכב ולאיזון בסגל שכבר קיים כיום.

בהצלחה למכבי,כרגע זה נראה לא טוב…

MOBY 1 באוקטובר 2013

דווקא מורן רוט הוא רכז לא רע ורנדל ואופייבו מכסים יופי את עמדה 4.
:)

Luke 12 באוקטובר 2014

להיסתכל על הפוסט ממרחק שנה ולא להאמין. איזה שחקן איזה. איזה ווינר איזה.

תומאס נוימן 12 באוקטובר 2014

גם אני נכנעתי לפיתוי וקראתי את הפוסט שוב. היום אנחנו יודעים שההחלטה להחזיר אותו היתה שווה גביע יורוליג ועונה מושלמת. לא יאומן שזה בכלל היה שנוי במחלוקת, שהיו טיעונים לכאן ולכאן (ואפילו מהתחום הרומנטי). כולנו מטוטמטמים.

עזבו את הידית ושלשות הקלאץ'. הסתכלו עוד פעם על גמר היורוליג ואיך הוא אימלל בהגנה את מירוטיץ', אחד משחקני ההתקפה הטובים באירופה.

כמה נתגעגע.

Luke 13 באוקטובר 2014

השחקן היחידי במכבי של שנה שעברה שבאמת אין לו תחליף

Comments closed