ערב שכולו קונצרט צהוב

זה היה לילה צהוב ומיוחד. לא תיכנסו לשחזר אותו?

maccabi-concert

תהיו כנים עם עצמכם. גם אם היו נותנים לכם עוד שבועיים, אתם עדיין לא הייתם מסוגלים להרכיב בדמיונכם ערב שכזה. שני משחקים בכלל לא קלים, שני ניצחונות גדולים וחשובים, וערב צהוב אחד ענק.

אם יש דבר אחד שכנראה כולנו מצטערים עליו, הוא שהערב הזה בסופו של דבר היה חייב להגיע לסיומו. אני הייתי מעדיף שהוא ייעצר, אי שם אחרי השריקה בבלומפילד, כשכולם בסוטול צהוב ושיכורים משמחה, מחפשים מה לעשות ולאן ללכת כדי למשוך את ההרגשה הנפלאה הזו עוד קצת.

אבל כידוע לכולנו, עוד לא נולד הבן *ונה שיעצור את הזמן. המצב המצער הזה לא הותיר לי ברירה אלא לשחזר כאן את הערב כולו. ואם אתם רוצים להיתקע במהלך הערב ולא לצאת ממנו לעולם, פשוט תעצרו באיזו פסקה שתתאים לכם ואל תמשיכו.

אני מניח שהאנשים שהיו בבלומפילד חוו את הערב הזה בצורה קצת שונה, כמו גם אלה שבחרו ללכת עם הכדורגל במשך 90 הדקות בטלוויזיה. אני? אני התחלתי עם הכדורסל, המשכתי בזפזופ במשך מחצית שלמה בין שני המגרשים, וסיימתי עם הכדורגל.

אנחנו מתחילים.

*

כמה שעות לפני המשחק, וכל הערב הזה היה עדיין בסכנה כשחשבתי שאאלץ לזפזפ במשך 45 דקות בין השידור של יורם ארבל בערוץ 10 לבין השקופית "רוצה להזמין ערוץ זה? נא להתקשר להזמין" בצ'רלטון (ואם קראתם את זה כבר בטוויטר, תתבעו אותי. אם לא, תעקבו אחרי).

כמה כיף היה לגלות שערוץ 1 ישדר את משחק הכדורגל ולא אצטרך לרוץ לחבר שגר בסביבה כדי לראות אצלו את המחצית השנייה מבלומפילד, אחרי שהכדורסל ייגמר. היה יכול להיות מצב קצת לא נעים כשהייתי דופק לו בדלת עם בירה וגרעינים מבלי להודיע לו על כך מראש.

יום חמישי, 18:00

אז מכיוון שלמנהלת לא אכפת מהמוצר שלה והיא קובעת משחקים חשובים בשעה הזויה כמו שבע בערב… רגע, מה? אה, מודיעים לי ששעת המשחק בוילנה לא באחריות המנהלת. נו טוב, נתלונן עליהם בהזדמנות הבאה, כנראה שלא ייקח הרבה זמן עד שאחת כזו תגיע.

בכל מקרה, השעה המוקדמת מצריכה הכנות מיוחדות בגזרה. זה אומר מקלחות, אוכל וסיפור לילדים לפני 19:00. אחרי שאני מכניס את השניים לאמבטיה לבד (אני עדיין מחכה למדליה שלי על זה אגב) ומסיים לקלח אותם, אני נכנס למטבח. אשתי מתחילה לחשוד שמשהו לא כשורה, כשהיא לא ראתה אותי באטרף כזה עם הילדים בבית מאז… אף פעם.

אני ממשיך להתנהג כמו עקרת בית על ספידים ומכין לילדה חביתה ותירס, ונותן לה לשתות עם זה לימונדה. הערב היא מקבלת רק צהוב. כשהיא מבקשת גם עגבנייה היא זוכה לתשובה שלילית. "אבל ירקות זה בריא" הקטנה אומרת לי. בריא או לא, היום לא אוכלים אדום, מובן?! אני מפצה אותה בקינוח של במבה במילוי חלבה, שיהיה עוד משהו בגוונים צהבהבים לסיים איתו את הערב, ולעזאזל השיניים שלה.

19:00 – המשחק בוילנה נפתח

שוב אין יהודי-ישראלי-נימול בחמישייה. תודה רבה לך דיוויד, הארכת בעוד שבוע את הקולות המתבכיינים של המבקרים עם החמישייה הזו שלך. "איפה הישראלים שלנו", "הקבוצה של המדינה", "הקהל בנוקיה ממשיך לשיר את ההמנון". אני חייב להניח בשלב זה שיש קבוצת פייסבוק סגורה שמרכזת את כל הטענות הללו ופשוט לא הוזמנתי אליו. כי התלונות הם אותם התלונות בדיוק בכל מקום, פעם אחר פעם.

באופן מפתיע, הקבוצה לא נותנת לעובדה שאין יהודים-ישראלים-נימולים על הפרקט להפריע לה והיא מתחילה לערוך אימון קליעות קליל על המגרש בוילנה. באופן תמוה למדי, השחקנים של ריטאס והשופטים החליטו לעלות גם כן לפרקט במהלך האימון של מכבי, אולי הם רצו להשתתף ב"חיובים". בכל מקרה, שחקני מכבי לא נותנים לנספחים הללו להפריע להם כשהם קולעים 11 מתוך 15 הזריקות ברבע הראשון (4 מ-5 מעבר לקשת).

*

המשחק ממשיך להתנהל בצורה חיובית כשנותר רק להתפעל מהנחישות והריכוז שמכבי ת"א הגיעה איתה למשחק החוץ הרביעי ברציפות.

אבל חמש דקות לסיום המחצית הראשונה אני רואה משהו שמעורר אצלי חשד מסוים. כשסייבוטיס מוילנה עומד על הקו והמצלמה שממולו מצלמת אותו, השוט תופס גם את הצד השני של הפרקט, כששם בשורה הראשונה ביציע שמאחורי הסל, יושב לו שמעון מזרחי. האינסטינקט הראשון שלי היה לחשוב שאני מתבלבל, אבל אף אחד אחר לא לובש את החליפה הכהה יחד עם הצעיף הצהוב הזה כמו שהוא לובש אותם.

ברגע כזה, רגוע לחלוטין מהמשחק שממולי, אני חייב לתהות האם הצעד האחרון של הילדודס בהנהלה הושלם והדון הוגלה מהספסל. אני כמובן מקווה שזה לא המקרה.

19:45 – סיום המחצית הראשונה

המחצית הזו בעיקר מבלבלת, במיוחד כשאנחנו יודעים היום כיצד הסתיים המשחק. כשהיא מגיעה חדה ומפוקסת, למכבי ת"א של העונה יש פוטנציאל להיות קבוצה אדירה וקטלנית. אוקיי, אוסיף לזה גם את הפקטור החשוב של "וכשהשלשות שלה נכנסות פנימה".

המכבי ת"א של המחצית הראשונה בוילנה ושל המשחק בקובאן, משחקת כדורסל חכם, שוטף ומהנה לעין. הייתי רוצה לראות קצת פחות הסתבכויות בצבע של סופו, אבל חוץ מזה, אינגלס שחקן נהדר, סמית' הולך ומשתדרג ממשחק למשחק, לג'יימס יש שילוב מצוין של חכמה, נחישות ונוכחות באזור הצבע, ובלו… הוא קצת כמו סוכן מוסד, כשכל הכדורים נכנסים אתה כמעט ולא שם לב אליו, רק כשהוא מחטיא אותם הוא מתחיל לבלוט.

אז מכבי יורדת ביתרון 12 עם שליטה מלאה במשחק. "הלוואי עלינו גם בכדורגל הערב", אני חושב לעצמי כשאני תוהה מה הסיכויים שזה באמת יכול לקרות.

20:00 – המשחק בבלומפילד נפתח, המשחק בוילנה נמשך

בבוקר של יום חמישי, ווידאתי בעבודה עם "הצהוב מאור יהודה" שלא יהיו בעיות בערב עם המפלצת הרשעית ששמה ללעג חלק נכבד מפרשני הכדורגל בישראל (אתם מכירים את המפלצת הזו גם בשם "הרוטציה"). "אין שום סיכוי שיצחקי ופריצה לא פותחים הערב, נכון?", אני שואל אותו.

הצמא"י מרגיע אותי ואומר שהולכים על ניצחון הערב, לכן הוא מעריך שכך יהיה. כמה דקות לפני הפתיחה, מיד לאחר שהמחצית הראשונה בוילנה מסתיימת, שירלי בר-דיין מציגה בספורט5 את ההרכב.

הנה לכם המשבר הראשון ביני לבין פאולו סוזה, כשאני רואה שפריצה נשאר על הספסל. זה כל כך מהמם אותי שאפילו אני, אחד שדם צהוב זורם בעורקיו, חושב להתחיל לבקר אותו ולהעלות לפייסבוק סטאטוס שאומר "הרוטציה הזו רעה לקבוצה ופוגעת בשחקנים". ביום שני בבאר שבע ראינו את הפסד הליגה הראשון, ועכשיו זה.

באותם רגעים מדאיגים, כל מה שנותר לי לקוות הוא שאני והמאמן נוכל ללבן את העניינים בקרוב ושהדברים יחזרו להיות בינינו כמו פעם בהקדם.

*

אז בפתיחת שני המשחקים הדילמה היא במי לבחור ל-45 הדקות הקרובות. מדובר בסוג של "בחירתה של סופי", או סופו (אני הורג את עצמי!).  ישנם כמובן מכביסטים שזו בכלל לא דילמה עבורם, כשהם לחלוטין מגדירים עצמם כ"אוהדי מכבי סל" או "אוהדי מכבי רגל" ובעיקר מביעים תמיכה מוראלית בשנייה ושמחים כשהיא מנצחת, אבל לא הרבה מעבר לכך.

אני אוהד את שתיהן, אבל כפי שהצהרתי כאן לא פעם בעבר, תמיד תהיה לך את האהבה הראשונה והמיוחדת שלך, ואצלי מדובר בקבוצת הכדורסל. אני בוחר להישאר בוילנה ולעבור מדי פעם לבלומפילד, גם בגלל שיש לי הרגשה מוזרה שאם אנטוש את המשחק שכבר התחיל, ההפרש עלול להצטמק.

אז בתור מי שכבר הוכרז על ידי עצמו כ"מאסטר-זפזפן", אני מעביר לכדורגל בעבירות, זריקות עונשין, פסקי זמן ואולי גם כדורי חוץ שמתארכים, בתקווה שלא להחמיץ אירועים מיוחדים.

כחמש דקות לתוך המחצית השנייה של משחק הכדורסל, מתבצעת עבירה ליטאית על סופו. האצבע שלי נשלחת לכפתור "הערוץ האחרון" בשלט של יס. אני מספיק לראות כדורגל פוגע ברשת. בחלקיקי שניות, המוח תוהה של מי השער, ואז רואה את זהבי רץ ליציעים.

אני מרגיש שאני וסוזה זה עתה ליבנו את העניינים שהיו בינינו וחזרנו להיות כמו פעם. כן, אני מודה שזה היה די מהיר. אין ספק שהבן אדם גאון כשמכבי ת"א זוכה להיות הראשונה שכובשת לשערה של פרנקפורט בשלב הבתים של הליגה האירופאית.

מכבי סל בשליטה, מכבי רגל ביתרון מוקדם. היכול להיות יותר טוב מזה? (חבל ששאלתי…)

התיאוריה שהופכת למציאות!

אין אוהד מכבי שלא שמע את הסברה ששתי הקבוצות שלנו לא יכולות להצליח בו זמנית. האליפות של הכדורגל מלפני עשור הגיעה בעונה היחידה בשבע שנים רצופות שבה מכבי ת"א כדורסל לא העפילה לפיינל פור.

באליפות הבאה של הכדורגל, בעונה שעברה, מכבי ת"א איבדה אליפות ולא בדיוק הרשימה בשלבים הגבוהים של היורוליג.

והנה, אנחנו מקבלים הדגמה נוספת לתיאוריה הזו בשידור חי. בדיוק באותם הרגעים שמכבי רגל כובשת את השער הראשון לרשת הגרמנית ופוצחת בקונצרט שיפו לא ראתה זה זמן רב, מכבי סל מתחילה לדעוך. מקרי? אנחנו כבר יודעים שלא. ייתכן שאיבוד היתרון המבטיח בוילנה כלל לא היה תלוי בקבוצה ששיחקה על המגרש, אלא בהחלטה אומללה שהאלים הצהובים קיבלו בינם לבין עצמם לפני אלפי שנים.

*

אז במקום לשמור על ה-20 הפרש ולהעניק לכל הצהובים המזפזפים הזדמנות להתרפק על ההופעה בבלומפילד, רגל על רגל ובירה ביד, וילנה חוזרת למשחק כשמכבי מאבדת את היתרון שבנתה במשך כל המחצית הראשונה.

אני מתחיל להתהלך בסלון בעצבנות, מסרב לתת למכבי סל להרוס ערב שאמור להכיל שני ניצחונות. את העדכון על השער השני בבלומפילד, נגיחה מופתית של יצחקי, אני כבר מקבל דרך קבוצת הוואטסאפ של החברים.

פרשני הכדורגל בישראל תפסו מכסה, כי המפלצת המפחידה בשם "רוטציה" מפציעה פעם נוספת בכל הכוח ונמצאת במרדף אחריכם.

יצחקי. ברק יצחקי. כן, ההוא שלא שיחק דקה בבאר שבע. חמש דקות אחרי הנגיחה היפיפייה שלו הוא יקבל עוד כדור ויקפיץ מעל השוער בחינניות של רקדנית בלט. יצחקי, ברק יצחקי. כן, ההוא שתהו לגביו במשך 72 השעות האחרונות אם סוזה איבד בו אמון. ואם זה לא היה מצחיק זה היה… לא, זה עדיין קצת עצוב.

הדבר האחרון שאזכיר כאן לגבי יצחקי זה השפם הנהדר הזה שלו יחד עם הצ'ופצ'יק הקטן הזה מתחת לשפה. נראה שאחרי שנים רבות וסגנונות שונים, הוא סופסוף הגיע למשהו שמחמיא לו. שאפו על הערב הענק והלוק התואם (ואם כבר נגענו בלוק של יצחקי, אני מרגיש שאנחנו לא מדברים מספיק על הבייביפייס של זהבי. אני לא מאמין שהוא יצליח לקנות סיגריות או בירה בלי להראות תעודה).

3-0 ענק של מכבי ת"א וניפוץ כל תחזית אפשרית. חשבנו ניצחון, רצינו ניצחון, אבל ככה?! לא בחלומות הכי פרועים שלנו, זה כמעט בלתי נתפס. הדבר המעניין ביותר בשבועות הקרובים יהיה לראות מה הגבול העליון של הקבוצה הזו. בינתיים, אני לא מאמין שהמאמן והשחקנים חושבים שיש להם אחד כזה.

*

מנגד, קשה להסביר מה בדיוק קורה בוילנה. קבוצה מסמורטטת הופכת פתאום לסוג של דרים-טים. מכבי לא מסוגלת לשים סל גם אם תקים מאחז בלתי חוקי על הטבעת.

הזפזופ לא יכל להיות יותר מאניה-דיפרסיה גם אם הייתי רוצה. בשידור אחד השניות עוברות כנצח כשנדמה שהמשחק נמשך מאתמול, בשידור שני, חגיגה, פסטיבל וקרנבל באריזה אחת.

*

בהתקפה האחרונה של וילנה, כשמכבי ביתרון 74-71, הליטאים מתחפשים למיאמי היט מודל 2013 (סדרת הגמר, משחק 6) כשהיא לוקחת שלשה משוגעת כשהכדור מגיע אליה מריבאונד התקפה. הכדור צולל פנימה כשגצ'ביצ'יוס לוקח את התפקיד של ריי אלן.

מיד אחר כך מכבי ממשיכה להפגין אופי. ריבאונד התקפה של ג'יימס אחרי החטאה שלו, מסירה חכמה לרייס, וזה מפיל עוד זריקה מן הסוג שהוא קולע בעיניים עצומות. הכדור כמובן מבלה באוויר כ-12 שניות, או שלפחות ככה זה נראה לי, וצולל פנימה. 76-74 צהוב וגדול.

מה ניקח מהמשחק הזה מעבר לצרבת קשה? רק את הניצחון. איבוד של 20 נקודות הפרש זה משהו שקורה בכדורסל, ב-NBA לדוגמה זה קורה בתדירות של פעם בלילה בערך. וילנה נכנסו לטירוף יחד עם האוהדים שלהם, וצריך לשמוח על כך שהם "נדלקו" רק אחרי שמכבי הביאה לידי ביטוי את הפערים האמיתיים בין שתי הקבוצות.

בשורה התחתונה מכבי תל אביב בכדורסל עשתה עוד ניצחון חוץ חשוב (שלישי ברציפות) כשבו זמנית לצערה, היא ממשיכה לספק למבקריה את מיטב התחמושת כדי להמשיך במתקפות הנגד שלהם.

שלושה ניצחונות מתוך ארבעה משחקי חוץ זה משהו שמכבי הייתה קונה מיד לאחר הניצחון הביתי על הכוכב האדום. אבל כידוע לכם, הדבר הכי חשוב בחיים זה תזמון ומיקום. אם ההפסד היחיד הזה היה מגיע בקובאן במקום בנס ציונה, השבועיים הללו היו נראים אחרת לחלוטין. יחי ההבדל הקטנצ'יק הזה.

21:00, המשחק בבלומפילד נמשך

ממש לפני שהשופט מורה על פתיחת המחצית השנייה, אני מוצא כמה רגעים כדי לשבת על הספה בסלון השקט שלי כדי לחשוב. אני מרגיש צורך להיזכר בכל אותם אוהדי הפועל ושונאי מכבי ומנסה לתאר לעצמי איזה ערב עובר עליהם. החיוך שעל פני רק מתרחב.

והנה, בדיוק כשנראה שסופסוף נוכל לנוח עם רגל על רגל ובירה ביד, פרנקפורט עושה מעשה ריטאס וילנה וחוזרת למשחק מכלום ושום דבר. יציאה נוראית, או בעצם אי יציאה נוראית של חואן פבלו ועוד טעות אנוש של ייני, ושוב נותרנו לכסוס ציפורניים אל מול ה-LCD.

בהילוכים החוזרים ניתן לראות שזה היה צריך להיות כדור פשוט מארץ הפשוטים של השוער, ומדהים מה חוסר ביטחון יכול לעשות במקרים כאלו. ולאחר מכן, למרות שרציתי להאשים את ייני ולפרוק את כל התסכול שלי עליו, ניתן לראות שהוא היה עם הגב לכדור ולא ממש ראה אותו לפני שפגע לו ביד, פנדל שהיה בלתי נמנע.

אני שוב מוצא את עצמי מתהלך בסלון בעצבנות. סופר את הדקות, שניות ומאיות. מחכה שהזמן יעבור. איכשהו זה קורה.

*

לקראת הסיום, כשמכבי יוצאת קצת מהלחץ של הגרמנים, ניתן לראות את הדרך הארוכה שהקבוצה הזו עשתה. לא העפת כדורים או מסירות פאניקה. מכבי מתמסרת בביטחון ומעבירה כדורים מרגל לרגל כיחידה נחושה בדקות האחרונות.

בתחילת הדקה ה-89, פריצה אהובי היקר מקבל כדור בחלק הקדמי אך לא מתפתה לרוץ איתו לעבר השוער ולסיים מהלך שהיה לוקח כ-10 שניות, אולי 12. במקום זאת הוא מוסר אחורה ומכבי מתחילה להניע כדור במשך 60 שניות שלמות, בדקה כל כך קריטית.

זו אולי הייתה הדקה שבה הייתי הכי גאה בקבוצה הזו. איננו נמצאים כאן במזל או בחסד, אנחנו כאן כי מגיע לנו להיות כאן. אנחנו קבוצה מחושבת שמניעה כדור ולא הולכת לשער בשביל הרפתקה נועזת רק כדי לספוג אחר כך את השוויון. אנחנו קבוצה אירופאית.

*

לקינוח, זהבי. באמת שנאמר כבר הכל. המשחק כבר גמור, די ברור שהקבוצות לא ישחקו לאחר הפנדל, אבל הוא בכל זאת סוגר את הערב עם סטייל של דוגמן איטלקי בפנדל מהסרטים. 4-2 צהוב וענק.

שי סידי, הכוכב העולה, ממשיך בחגיגות. רק תנסו לא לקבל צמרמורת כשאתם צופים בו צועק "ערןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן", כי מיד ממשיכים:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

(בפייסבוק אפשר לראות את סידי מתפוצץ)

הערב המושלם, הושלם. אפשר סופסוף להניח רגל על רגל, לקחת בירה ביד ולשתות אותה עם פרצוף מסופק של נבל קלישאתי מהסרטים שזה עתה השלים בהצלחה את המזימה הרשעית שזמם ותכנן במשך כל חייו.

חצות – סיכומים

אם חשבתם שהערב נגמר אי שם ב-22:00 בלילה, אתם טועים. אוהדי מכבי נאבקו בין הרצון לרדת מה"היי" שהיינו שרויים בו ולהיפטר מכל האדרנלין שהצטבר בגוף, לבין הרצון למשוך את הערב הזה כמה שיותר. ברגע שנלך לישון, זה נגמר.

אז מה עושים? מחכים למהדורה המאוחרת של "חדשות הספורט" ואחר כך "יציע העיתונות". אנחנו אפילו לא קרובים למצב שבו יימאס לנו מהתקצירים, פרשנויות, מחמאות ותשבחות (השניים האחרונים מיועדים בעיקר לכדורגל, הכדורסל צריך לקחת גביע אירופה ללא אף הפסד עם ניצחונות בממוצע של 20 הפרש ומעלה כדי לסחוט מחמאות כאן בארץ).

אז אלון חזן היה נחמד, בוני ואוחנה קצת יותר. אלי סהר כהרגלו, רסקה ואילדיס הרימו להנחתות ומליניאק הוא הדווין סמית' של ספורט5, השחקן היציב שאתה בדיוק מה תקבל ממנו, לא פחות ולא יותר.

ובכל זאת, הייתה נקודה אחת שדורשת את התייחסותי, והיא "הבכיינות" של סוזה שספורט5 מצא לנכון להתייחס אליו באריכות במהלך השבוע, כמו גם בתוכניות הסיכום.

אפשר להמשיך עם הקו הזה של "בכיינות" לתוך העונה הבאה, הרי זה סקסי, זה מתסיס וזה מביא רייטינג. אבל העובדה היא שזה עבד. התלונות האלה של סוזה ושל מכבי ת"א כלל לא כוונו לשבוע הנוכחי. הרי ברור לכולם שהמשחק בבאר שבע לא היה זז גם אם היו נופלים כאן טילים (היי לוזון!).

התלונות של סוזה שנשמעו במהלך כל השבוע משולות לטענות של מאמן אל עבר שופט אחרי שריקה במהלך משחק. למאמן אין שום אשליות לגבי שינוי החלטה כזו או אחרת, אבל אולי, רק אולי, הוא יוכל לקבל ממנו איזו שריקה חזרה בהמשך.

ואכן, כפי שכבר פורסם, ההסכם העתידי בין המועצה להסדר ההימורים לבין ליגת העל כולל סעיף שאומר שקבוצה אשר משחקת ביום חמישי (במסגרת אירופאית), לא תשחק ביום שני באותו השבוע. או במילים אחרות, המטרה הושגה.

אז, אהמ אהמ, מה תגידו עכשיו ביצ'ס. האם סוזה הוא בכיין, או שמא מאמן חכם ומחושב שיודע בדיוק מה הוא עושה?!

2:00, הולכים לישון

זהו. ראיתי את כל התוכניות וקראתי את כל מה שעלה לרשת עד לאותה השעה, נותר רק ללכת לישון. בבוקר יהיו לנו את העיתונים ואת אתרי הספורט שיכללו עוד טורים משתפכים ועוד תגובות. אבל מעל הכל, הסופשבוע הזה הולך להיות מלא באושר.

אמנם לשאר המדינה ציפו שישבת אפורים, אבל לאימפריה הצהובה המפוארת, הסופ"ש האחרון לא היה יכול להיות בהיר יותר.

מופע סיום - אלעד בר איתן
ליגת שוקי ההון - מרכילות לשינוי

36 Comments

גיל שלי 10 בנובמבר 2013

במבה במילוי חלבה, ניסית להרעיל את הילדה כדי לראות את המשחקים בשקט? עד כדי כך חששת מרעש בלתי צפוי?
איך יכולת לבחור את המחצית השנייה בוילנה על פני המחצית ההיסטורית בבלומפילד נשגב מבינתי, עדיף היה להקליט ולראות את הכדורגל בסוף הכדורסל, תתקדם ותקנה אטמי אוזנים כדי לא לשמוע את צעקות השכנים

טל בן יהודה 10 בנובמבר 2013

:)
אכן מחצית היסטורית בבלומפילד, אבל כשהלב רואה את הכדור הכתום הזה הוא נמס.

לצערי אני לא מסוגל לראות משחקי כדורגל בהקלטה.
אני מוצא שהאצבע שלי נמשכת לכפתור ה- >> (יעני "העבר קדימה") כל הזמן, ואז אני לא עוצר בזמן לגול, ואז אני תוהה "בשביל מה הקלטתי בסוף" ואז אני מתוסכל מהמצב… ואז אני… בקיצור, אתה רואה שאני קצת מתוסבך.

MADERA 10 בנובמבר 2013

טוב אני חייב להתמרמר קצת, (אדם אדום)

ניצחון באמת ענק של מכבי על פרנקפוטר.
תקשורת – אחד הניצחונות הגדולים של קבוצה ישראלית באירופה? במת?

שהפועל עשתה דברים יפים בליגה האירופית והיא עשתה, היה חשוב מאוד לאוהדי מכבי / חיפה להזכיר לנו טוב טוב שזה "גביע הטוטו" של אירופה, מפעל זניח ולא חשוב, ושכל הקבוצות הגדולות זורקות ז' ובלה בלה.. ופתאום אחד הניחונות הגדולים בהיסטוריה.

דבר אחרון,
התפאורה של מכבי פשיסטיק בתחילת המשחק. באמת רמה גבוהה איכות יצירתיות, חבל שאתם מכנים את קבוצת פרנקפוטר ואוהדיה (הבאמת סולידרים וליברלים) נאצים.
נאצים, זה מוכר לכם?

ישראל 10 בנובמבר 2013

אם היית במגרש (ולא קורא טורים של אוהדי הפועל בוואן) היית מבין שהשלט של שער 11 לא התייחס לאוהדי פרנקפורט כנאצים אלא היה מחווה לסרט "ממזרים חסיר כבוד " בו הגיבורים הם יהודים לוחמים ואין שום התייחסות לנאצים בשלט.
השלט הנידון אושר גם ע"י ההנהלה וגם ע"י המשקיף של אופ"א ומהקהל של מכבי לעולם לא תשמע קריאות של נאצים מהיציע (בניגוד לשער 5)

רועי 10 בנובמבר 2013

למה אתה מפריע להם עם עובדות, למה…

בלייק 10 בנובמבר 2013

2 נקודות:
1. גם חיפה וגם הפועל ניצחו קבוצות גדולות יותר (גם מכבי, אגב) כמו יונייטד, צ'לסי ומילאן. אבל, וזה אבל גדול, גם חיפה וגם הפועל השיגו את הנצחונות (ובלי להיכנס לענייני הרכב וחוסר עניין) תוך הסתגרות ויציאה למתפרצות. נשקן של הקבוצות הנחותות. אותה טקטיקה שמעצבנת את המועדונים והקהל של חיפה והפועל כשהם נתקלים בה בליגה שלנו. לא, בדרך כלל לא בונקר, אבל הסתגרות ומתפרצות.
מכבי נגד פרנקפורט (וגם ה- 3:0 המדהים נגד פנאתינייקוס של איווניר) היה משחק של קבוצה דומיננטית ואיכותית (מכבי תל אביב) מול קבוצה עם שם (בכל זאת, בונדסליג) שלא יודעת איך להתמודד עם הלחץ הגבוה, הנעת הכדור, הטיימינג והפיניש. במחצית הראשונה זה היה דומה למשחק של מכבי בליגה שלנו. זה החידוש, זאת קפיצת המדרגה (אם זה לא יהיה חד פעמי) וזאת גם התקווה לשיפור אמיתי מול אירופה. הרי הפתעות של קבוצות קטנות שסוגרות ומסתגרות, נהנות מיום ענק של שוער ומנצחות במתפרצת מקרית מתרחשות כל הזמן.
2. לגבי השלט – זה די מצחיק שאוהד הפועל יתמרמר נגד השלט הזה. כי השלט הזה זאת קונטרה לקהל האדום, ולא של פרנקפורט. אתם שרים על השואה ומתגאים על כך שאתם לא מייצגים את ישראל? אנחנו "סופר יהודים" ולא עוסקים בהתקרבנות, אלא מראים דומיננטיות, גורמים ל"הם" לפחד. אז ארי שמאי החליט להתיחס לזה ב- one כאילו השלט הזה הוכן לקראת פרנקפורט, אבל זה ממש לא נכון.
אבל, הקוזאק הנגזל לא עמד בפיתוי וניסה להכניס "קטנה" לאוהדי מכבי. לא נורא.

גיסנו 10 בנובמבר 2013

מאז שארי שמאי כתב על ה"דרבי" בין מכבי לפרנקפורט, הטורים שלו פשוט הורגים אותי מצחוק.

כשמתחת לכותרת של בן שמעון ו-ורמוט מתמוגגים מהמשחק נגד עכו, כותרת הטור שלו היא "בניגוד למכבי, אנחנו לא מתלהבים מנצחון על עכו", זו קומדיה במיטבה.

MADERA 10 בנובמבר 2013

בלייק,
עם נקודה 1 אני יכול להסכים, באמת מכבי עשו מהם ילדות קטנות.

לגבי 2
תאמין או לא, לא קשור לארי שמאי, דיברתי עם מכר צהוב לאחר המשחק ודיברנו על האוהדים, אוירה ותפאורת. שאלתי אותו לגבי הדגל פריסה שלכם והוא שאל אותי אם ראיתי אינגלוריוס באסטראדז וכו'.. באותו הרגע אמרתי "ודוקא נגד הגרמנים בחרתם לעשות את זה??" ניחא באמת הייתם עושים את זה בדרבי הייתי מבין +, אבל אחי שאוהדים גרמנים עולים למטוס לישראל בשביל לדחוף את הקבוצה שלהם ורואים מול העיניים את הדגל פריסה הזה? לא יודע.. נראה לי חוסר טקט. יש מספיק קבוצות באירופה שהקהל שלהם נאצי, פרנקפוט לא אחת מהן

בלייק 10 בנובמבר 2013

Madera – זכותך לחשוב ככה כמובן, אבל בשלט אין את המילה "נאצים" (או הטיה שלה) ואין ציור של כאלה. יש דמויות (יהודיות) מהסרט "ממזרים חסרי כבוד" וכיתוב שאומר "אי אפשר לעצור סופר יהודים". לא מעט אוהדים של פרנקפורט מאוד התלהבו, ומחאו כפיים לקהל של מכבי (גם במשחק החוץ, אגב) וגם לקבוצה. לא מעשה של מי שנעלב עד עומקי נשמתו. המשקיף של אופ"א אישר את השלט.
בקיצור, אם שמאי ואוהדים אחרים של הפועל (גם אם לא אתה אישית) לא היו מנסים לעשות מזה סיפור, לא היה כאן סיפור.
בסך הכל, הפירוטכניקה והעידוד היו ברמה שנדיר לראות בארץ.

רועי 10 בנובמבר 2013

פוסט ענק טל.
מנקודת מבטי, כמישהו שהיה בבלומפילד, ואת הכדורסל ראה חלק בבית, חלק בסמארטפון בעודי עומד בתור ההזוי שהתפתח בכניסה, ואת השניות האחרונות משדר לי אחי הקטן בטלפון, הניצחון יותר שיחרר אנחת רווחה מאשר אושר עילאי.

אלון רייכמן 10 בנובמבר 2013

טל, כדי לא לפספס את אחד המשחקים – עשיתי משהו שאני כמעט ולא עושה אף פעם. הקלטתי בממיר המקליט את משחק הכדורסל, ראיתי את הכדורגל מההתחלה ועד הסוף (תוך הקפדה של לא לדעת מה קרה בכדורסל) ואז ב-22:00, ישבתי לראות בשקט את הכדורסל עד חצות.
תענוג.

אלון רייכמן 10 בנובמבר 2013

כמובן שאחרי זה עוד ראיתי שידורים חוזרים של חדשות הספורט ושל היציע, תוך שאני עובר עם האייפון על האינטרנטים. פוסט גיים עד הסוף.

7@ 10 בנובמבר 2013

אושר עילאי וצחוק בלתי מוסבר במהלך חמש שעות סטטיסטיקה…. תודה!
איזה כיף לחזור לערב כה מאושר, לא רציתי לעזוב את בלומפילד לעולם

איציק 10 בנובמבר 2013

אומר את האמת, אני מכבי בכדורסל, עם העדפה לכדורסל בכל מקרה לכן היתי כל הזמן בכדורסל ובסוף עברתי לכדורגל. הפעם יתכן וזו היתה טעות. יופי של תצוגה על הדשה. טוב שהם לא עשו אותו דבר ביום שני בוסרמיל :-)
לגבי הכדורסל, הקונצרט היה ככה ככה, עם אקורד סיום מתוק. כשאני רוצה לרכוש כרטיס לקונצרט אני תחילה בודק את התוכניה. באו נראה: לפני ההפסקה, התשיעית של בטהובן והבישלתי גמורה של שוברט. אחרי ההפסקה יצירותיהם של חרל"פ ובן חיים (ואם כל הכבוד אליהם, רשמו איזה יצירה שבא לכם). יש מספר אפשרויות: 1. לא הולך לקונצרט; 2. רוכש כרטיס לקונצרט שלם והולך בהפסקה; 3. מתוך נימוס נשאר לנמנם (או לסבול) אחרי ההפסקה. זה מה שהייה בכדורסל אחרי ההפסקה, חרל"פ ובן חיים, רק לא היתה תוכניה, אז נשארתי…
קורה שקבוצה מעבדת יתרון, אך היא איבדה את הראש (לא הצליחה להוציא כדור אחרי פסק זמן, רק תראו איך בוסטון הוציאה הלילה חוץ נגד מיאמי). מזל שדרדלה שם רייס מריבאונד מקרי של ג'ימס נכנס, אחרת היה ערב עגום מאוד.
אווט אף טופיק: כמה יוצאים אוהדי הפועל ירושלים ואחרים נגד ההסכם של מכבי עם היורוליג, כאילו היא עושקת מישהו, וראו איזה פלא, מנהלי הפועל ירושלים, כמו גנבים בלילה עם פעולות הסחה נוסעים לשאת ולתת עם ג'ורדי המושחט לגבי הצטרפות הפועל… זה ממש בסדר, הרי אין להם ברירה, כדי להלחם ברשע צריך לפעול באמצעים שלו. ולקאם טו ת'ה קלאב. כאוהד מכבי אני מצהיר, הלוואי ותצליחו, הלוואי ויהיו לכם הכנסות והצלחות, לא צריך להסתיר זאת, רק תפסיקו לטפטף לנו כמה מושחט זה. זה בסדר גמור… בהצלחה מכל הלב (ללא טיפת ציניות, למרות שזה קשה לי).

מכבסיט ותיק 10 בנובמבר 2013

הפועל ירושלים? גונבים שחקנים למכבי ..הלפרין גרין והיום אליהו…משתתפים ביורוליג בלי לקחת אליפות..וכל הטינופות בתקשורת שותקים..דממה דקה אין מחאה. הכל שקט. אני לעומתך לא מאחל להם הצלחה. שיכשלו בכל מעשיהם מהבוקר עד ערב

משה 10 בנובמבר 2013

אתה רציני עם כל שגיאות הכתיב הללו?
מה נסגר איתך איש

איציק 10 בנובמבר 2013

תודה על התגובה המחכימה, למדתי… אתה מוזמן להמשיך הלאה…

מתן גילור 10 בנובמבר 2013

טל, ברשותך, אני מוסיף את הסיכום של דגש למשחק הכדורגל אצלי בבלוג:
http://bit.ly/HKKeEu

מיכה 10 בנובמבר 2013

כל כך הרבה זמן לקח לך לפרוק את האנדרנלין? תבין כמו שאתה מחכה לחדשות ספורט ויציע העיתונות ככה אנחנו מחכים לטור הזה אז בבקשה תתחשב,אנחנו מוכנים לקבל כתיבה גם בזמן האנדרנלין.
חוץ מזה,מה יהיה איתך? עונה שעברה פיספסתה את פריצה ולוגסי ב 3:2 על בני יהודה וביום חמישי את פרנקפורט? הייתי ממשיך וכותב שאתה מפספס סידרתי של משחקים גדולים,אבל כמו שמכבי כ ד ו ר ג ל נראית אני בטוח שעוד יהיו לך הזדמנויות לתקן.

פאןפאן 10 בנובמבר 2013

מטעמי מנחוס בלבד לא הייתי משנה שום דבר טל – טוב לנו ככה, תשלים אח"כ בתקצירים :-)

טל בן יהודה 11 בנובמבר 2013

מיכה (דור?) ופאןפאן,

אני אנסה להתחשב בעתיד ואכן אשלים בתקצירים.
כנראה שזה לא בקלפים שלי לראות בלייב את מכבי ת"א נותנת הצגות :)

אזי 10 בנובמבר 2013

וואו. זה היה ערב פסיכי.
לנסוע על דרך יפו ולראות את הכדורסל בחצי עין בסמארטפון זאת חוייה מעניינת (שמזל שהסתיימה בשלום).

כשהגעתי למגרש חשכו עיני. כיושב שער 2 אני נוהג להגיע 10 דקות לפני השריקה ולהכנס מיד. בחמישי הגעתי חצי שעה לפני השריקה. נכנסנו 4 דקות לתוך המשחק.
אני לא יודע מה שינו בסידורי האבטחה, אבל הבלאגן והתורים שהיו שם היו פשוט נוראים.

ואז באו גולים. מלא גולים. שלושה שערים שבכל אחד אני קופץ וצורח כמו שלא קפצתי וצרחתי מאז הדרבי ההוא.
גולים נפלאים. עד עכשיו אני לא מבין איך ברק כבש את הראשון שלו. נגיחה מכזה מרחק לפינה הרחוקה. גם בריפליי השישי עוד הייתי בטוח שזה לא יכנס.

ברק יצחקי הראה במשחק הזה למה הוא לא שיחק בבאר שבע. בקצב הזה, של 200% שכל שחקן נותן, ברק החזיק מחצית אחת בדיוק. בשניה הוא כבר לא יכל לזוז.
זהבי לעומת זאת לא פועל על שרירים, חלבונים וחמצן. הוא פועל על אנרגיות מהדשא.
כמו שהוא נראה בחמישי, הוא היה יכול לעלות לשחק שוב בשבת.

אחרי השער השני של פרנקפורט הכל נהיה שקט פתאום. לא שמעתי כלום. מכבי ניסתה לצאת להתקפות ולהחזיק בכדור אבל לא הצליחה ליצר פוזשנים של יותר מ6-7 שניות.
כדור קדימה, דאבור קצת עושה קולות של כאילו, ושוב התקפה גרמנית.

אבל עדיין, גם במצב הזה, עם כל התירוצים שבעולם, אף שחקן לא נשכב על הדשא והתחיל למתוח שירירים. קבוצה של גברים.

עם הכניסה של פריצה המצב השתנה.
הבנאדם משאבה של כדורים ארוכים. אין שחקן יותר טוב ממנו בלהעביר את הזמן. יש לו יכולת כמעט אין סופית להחזיק בכדור.
בנגיעה הראשונה שלו בכדור הצלחתי להרגע בפעם הראשונה מאז השער שלהם.

בפנדל כבר ידעתי שניצחנו.
אבל איזה כיף שהפנדל הנה נכנס. רק כדי להעצים את השמחה!

לילה של אושר.
מחר פתח תקווה.
יש לנו באר שבע ללכת מולה ראש בראש. זה לא פשוט.
יש לנו עוד אליפות לקחת!

מכבסיט ותיק 10 בנובמבר 2013

תבדוק את הפער מהפועל ת"א וממכבי חיפה.

שלומי 10 בנובמבר 2013

משאבה של כדורים ארוכים, ענק וכל כך מדויק!
יש לנו קבוצה פנטסטית השנה, ואני נהנה מכל רגע ורגע.
הכושר הגופני של יצחקי אכן גרוע, לא ברור איך הוא עדיין לא נכנס לכושר גבוה כמו שאר השחקנים בקבוצה, אבל ניתן לו את הזמן.

יובל 10 בנובמבר 2013

אוי כמה שחיכיתי לטור הזה.

המתמיד 10 בנובמבר 2013

איך לא המשכת ב2:00 ללילה לבן עם מיאמי-ברוקלין ואח"כ רוקטס-לייקרס…

טל בן יהודה 11 בנובמבר 2013

ראיתי את ההתחלה…
אבל לצערי אני כבר לא במצב משפחתי שאני יכול לישון את כל יום שישי.

מכבסיט ותיק 10 בנובמבר 2013

אחת הסיבות הבודדות שאני מגיע לבלוגים כאן היא שאני שמח לראות כי כאן מתקבצים אוהדי מכבי ת"א אמיתיים ומסורתיים. אוהד מכבי בשבילי זה לאו דווקא אחד שהולך למשחקים. אוהד מכבי מבחינתי זה מי שאוהד את מכבי ת"א כדורגל/כדורסל/כדוריד/כדורעף (גם אם לא מתעניין בענף המסויים). לדוגמא במחצית המשחק בבלומפילד היו כמה כמוני שממש גילו עצבנות במצב של 74:71 למכבי 19 שניות לסיום. אבל הרוח הנושבת בין אוהדי הכדורגל היא שמכבי כדורסל היא "דורסנית" ואילו מכבי כדורגל היא "רומנטית". ברור שבבוני הכדורגל לא מבינים שמה שעשו במכבי במשך 10 שנים האחרונות בכדורגל זו דורסנות גדולה יותר מהכדורסל פשוט מי ששרף מליונים על מליונים זה המשיח 8 זה בדם באמצעות הרס התשתית של המועדון ואין טעם להרחיב–בתור שחקן שרף שחקנים שהיו סביבו בתור מנג'ר שרף את כל הקבוצה. מהעונה הקודמת הדורסנות של גולדהר באה לידי ביטוי. מה שגולדהר עושה ויעשה בכדורגל יגרום לשמעון מזרחי להראות חובבן.

אם אמשיך באותו נושא.אני בבעיה רצינית. עד לחודש הנוכחי ידעתי שלא תהיה לי בעיה להעדיף צפייה במגרש של מכבי כדורגל באירופה על מכבי כדורסל. הכל בימי חמישי ושעות חופפות. לא בגלל אהבה לילד מסויים. שניהם אהובים עליי באותה מידה. אלא בגלל השלב הטרומי בכדורסל. אולם מכבי כנראה יעברו לבית נוסף בכדורגל ואילו הכדורסל יתקדם לשלבים מותחים בבית מתקדם. מה עושים? לא קונים מנוי לכדורגל? קשה לי להאמין שאאכזב את גולדהאר. הבטחתי לו מפורשות לפני 4/1/11- רק תעיף את נמני ואני חוזר בכל הכח במנויים.

טל בן יהודה 11 בנובמבר 2013

אכן בעיה בשלבים המאוחרים יותר.
אבל מצד שני, שאלה ימשיכו להיות הבעיות שלנו…

גיסנו 10 בנובמבר 2013

פוסט אדיר. איזה ערב משוגע (למרות שהייתי בבלומפילד ולא ראיתי מה קורה בכדורסל, וגם להכנס לאתרים ולהבין מה הולך היה בלתי אפשרי).

מציע לך בפעם הבאה ליהנות מנפלאות הטכנולוגיה, לשים משחק אחד בטלויזיה ומשחק אחד בלפטופ/טאבלט (עם שני ילדים בבית בימינו טאבלט זה מצרך הכרחי לא?). ככה צריך לזפזפ רק עם העיניים, ומקסימום לשחק עם הווליום…

עופר 10 בנובמבר 2013

פוסט מצוין.
אבל אף אחד (באופן ממש לא מתאים לך טל) לא הצליח לתאר במדויק את ההרגשה ב-3:2. "דפיקות לב" "עצבים" "רצון לחנוק את ייני" לא מתארים את התחושה.
משהו בין התחושה של עקצוץ במוח לבין הרצון החייתי לשבור את המסך בתקווה שגם המשחק ייעצר בעקבות כך.
האמת, אני המכביסט הכי פחות מכביסטי פה, אז אני בטוח שאני לא היחידי שצרח אחרי ה-3:0 : מה אתם עושים?! תביאו את הרביעי כבר יא'עגלות!

גיסנו 10 בנובמבר 2013

"ירדו לי 10 שנים מהחיים" מתאר את זה נאמנה?

עופר 11 בנובמבר 2013

זורם :)

שלומי 10 בנובמבר 2013

פוסט מעולה!
קראתי בשקיקה ולא רציתי שיגמר, בדיוק כמו ערב חמישי :D
אני רוצה עוד לילות צהובים כאלו.

ג'וני 11 בנובמבר 2013

יחי ההבדל הקטן

מכבי ת"א בכדורגל יכולה לנצח קבוצה אפורה כמו פרנקפורט אולי פעם בעשור .
אצל מכבי זה שיגרה לנצח כל שבוע ביורוליג

roei034 11 בנובמבר 2013

תגידו זה אני עיוור או שבלאט פשוט מנהל משחק גרוע?! אינגלס- שהיה מעולה במחצית הראשונה- פשוט הלך להתעלף ברבע הרביעי, החטיא ואיבד בטירוף ובלאט לא מוציא אותו. הרוטציות והחילופים התמוהים ואי שימוש בנשקים כמו לנדסברג וטיוס ,מביאים למסקנה שבלאט אולי מאמן טוב באימונים אבל בניהול משחק הוא לא משו.

Comments closed