הכישלון הוא עניין של זמן

על רף הכישלון של מכבי ת"א שהלך וירד במהלך 25 השנים האחרונות

sherf

מכבי ת"א פותחת הערב עוד סיבוב של הטופ 16 כאחת משלוש קבוצות יורוליג בלבד שמעולם לא פספסו את השלב הזה, עובדה שאני נהנה להזכיר כאן מדי פעם. השתיים האחרות הן ברצלונה ופאו, כשקבוצות כמו צסק"א, אולימפיאקוס וטאו ויטוריה (על שלל שמותיה) למשל כבר התנסו בחוויה של יציאה מוקדמת לקיץ.

אין שום ספק שפספוס השלב הזה על ידי מכבי ת"א, אם היה מגיע, היה נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של הקבוצה, אולי מאז ומעולם. מדובר בלא פחות מקטסטרופה ספורטיבית (בניגוד לקטסטרופות אמיתיות בעלות משמעויות רציניות) שגם הייתה מסוקרת בצורה הזו על ידי אמצעי התקשורת הישראלים, ובמידה רבה של צדק אציין.

למען האמת, למרות שמכבי של השנה לפעמים עושה כל שביכולתה להכין אותנו לסיטואציה הזו, גם אי העפלה לשלב ההצלבה תסוקר ככל הנראה ככישלון. לא כזה שלא היה ידוע מראש ולא באותו הקנה מידה כמו פספוס הטופ 16, אבל עדיין כישלון. למעשה, מאז שהיורוליג נוסד בתחילת המילניום הנוכחי, מכבי ת"א פספסה את שלב ההצלבה רק פעם אחת (ותודה לאפי על בניית הקבוצה המופלאה שלו בקיץ 2008).

רק כדי לסגור את המעגל, הדחה בשלב ההצלבה לא תוציא אנשים לרחובות, אבל לא ממש תיזכר ככישלון מהדהד. סתם כזיכרון לא נעים (ע"ע מדריד, ריאל – 2013).

*

עכשיו שהגדרנו פחות או יותר את המושג "כישלון" בהקשר של מכבי ת"א והעונה האירופאית שלה כיום, הגיע הזמן לחזור קצת אחורה בעזרתו המופלאה של יוטיוב כדי ללמוד דברים חדשים. או לחלופין, להיזכר בדברים ישנים שכבר הספקנו לשכוח.

בצהרי יום שלישי, סרטון מסוים, על פניו תמים למדי, הגיע אלי לג'ימייל מבחור שביקש להישאר אלמוני ואכבד כאן את בקשתו (שמו עופר פרוסנר, אולי אתם מכירים). האלמוני (פרוסנר) סיפר לי לאחר מכן שהסרטון הגיע אליו מחבר, גם כן עיתונאי.

כפי שמיד תראו, הסרטון הועלה ליוטיוב לפני כשנתיים וחצי בחשבון הרשמי של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. מספר הצפיות הנמוך כמו גם העובדה שאין ולו תגובה אחת, קצת מוזרה בהתחשב בכך שבעיני מדובר בחתיכת היסטוריה מעניינת ומרעננת.

מדובר בסרטון מהארכיון של ראשות השידור ובו הערוץ הראשון מסקר את הנחיתה של מכבי ת"א בנתב"ג לאחר ההפסד בגמר הפיינל פור של 1989 לספליט הגדולה. הסרטון כולל כמה וכמה ראיונות (בין השאר עם ווילי סימס, חן ליפין, מוטי דניאל ולבאן מרסר), אבל אני מכוון אתכם לנקודה מסוימת מאד.

אפשר כמובן לראות את כולו, אבל אני ממליץ לכם על הדקה וחצי האחרונות שמדהימות בעיני. הן כוללות את דורון ג'מצי, ולאחריו הראיון של הצמד חמד, משה גרטל את צביקה שרף.

הנה הסרטון, נא להעביר לנקודת הזמן של 3:10 (או שלא):

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אוקיי, אם יש כאלה שהחליטו לדלג על צפייה בסרטון, זה בסדר, אני אמתין לכם עוד 90 שניות, פשוט תלחצו "פליי" (המשולש משמאל).

יופי, בואו נמשיך.

בסרטון הזה קורה דבר שהיום הוא כמעט בלתי נתפס בעיני. מכבי ת"א הפסידה בגמר הפיינל פור, בהפרש של שש נקודות בלבד, מסיימת את העונה מרחק כמה דקות מאליפות אירופה והיא כמעט מתויגת בערוץ 1 כ"כישלון" כשהמוטיב של "הסקת מסקנות" חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים במהלך הראיונות של גרטל.

כיום, 25 שנה אחר כך, הלסת שלי נשמטה כל פעם מחדש. מכבי ת"א חזרה לארץ אחרי הפסד בגמר אליפות אירופה. גמר. ג-מ-ר. היא לא הודחה אחרי הסיבוב הראשון של "גביע אירופה לאלופות" ולא פספסה פיינל פור. היא הפסידה בגמר, כזה שכולל משחק אחד על כל הקופה.

אני מודה שאני הייתי ילד בן 8 כשהגמר הזה שוחק, אני לא זוכר הרבה ממה שקרה בתקופה ההיא מסביב. למעשה אני כמעט ולא זוכר כלום. לא את הציפיות מהקבוצה, לא את הציפיות בתוך הקבוצה ולא את יחסי הכוחות בין מכבי לבין קבוצות אחרות באירופה.

אבל מבחינתי, גם אם הייתי יודע את כל אלה, זה כנראה שלא היה משפיע על השורה התחתונה המדהימה בעיני. מכבי ת"א מסיימת במקום השני ביבשת ובשדה התעופה ישנה אווירה של בית מטבחיים כשכולם מחפשים את מי לשחוט.

*

הסברה הרווחת כיום היא שמצב התקשורת גרוע בהרבה ממה שהיה כאן פעם. כלומר, אם נרצה להרחיב, ואני חושב שזה יהיה קצת חסר אחריות מבחינתי שלא לעשות זאת, ריבוי כלי התקשורת כיום הביאו למצב תחרותי מאד שמוביל לתכנים רדודים ו"צהובים" ונימה קבועה של סנסציוניות בסיקור. הכל כמובן נועד להביא את הקהל דווקא אליך.

ראשית כל, אני חושב שזו הסברה כיום כי אני אחד מהאנשים שסובר אותה. שנית, אני קורא וחי את הסביבה, לא מדובר בנושא מסובך כמו פיסיקה גרעינית. ביטויים שכבר הפכו לקאלט כמו "פרסום ראשון", "ציון 3", "כלום ושום דבר" ו"פח" שמעלים לרובנו קונוטציות מסוימות, ממחישים את המצב שאני מדבר עליו.

ובכן, כשאני רואה את משה גרטל בטרמינל הישן של נתב"ג, שואל שאלות שאין לי דרך אחרת להגדיר אותן מ"מתסיסות", אני לא יכול שלא להסיק שבאופן מפתיע, כמעט ושום דבר לא השתנה מאז ועד היום. אולי חוץ מהעובדה שאז היו לנו 4-5 כלי תקשורת, היום זה יותר כמו 15-20.

קחו תוכנה משוכללת לעריכת וידאו, תדביקו שם שדרי כתבים מהיום שישאלו את אותם השאלות, ואף אחד לא יוכל להבחין שמדובר בסרטון מלפני חצי יובל. אוקיי, השיער של כולם שם קצת יותר שחור ומלא, אבל חוץ מזה, כלום.

משה גרטל מתנהג בדיוק כפי שהמון שדרי קווים מתנהגים כיום, כשהוא רק מחפש איך להצית את השריפה הבאה בראיונות שלו (מוטי דניאל הוא דוגמה טובה לכך ב-1:05, רק תראו באיזו שאלה גרטל בוחר לפתוח).

קבוצה נוחתת אחרי השתתפות בגמר ונאלצת להדוף טענות על כישלון? מהמקום שבו אני יושב היום, זה נראה לי כמעט דמיוני, בטח ובטח שהזוי. אני רק יכול לתאר לעצמי מה היה מצפה לקבוצה בנתב"ג של אז אם היא הייתה מפסידה בחצי הגמר לאריס סלוניקי. אולי קהל משולהב עם קלשונות ולפידים בוערים.

שימו לב שגם ב-1989, כשהיא למעשה הערוץ היחיד שמסקר את הקבוצה, ללא חשש שאנשים יזפזפו (מילה שעוד לא הומצאה אז לדעתי) ושהתחרות היחידה שלה אצל האנשים בבית זה הכרית במיטה, ערוץ 1 יורד מאד נמוך. לאותו הגובה שכבר למדנו להכיר יותר מדי טוב כיום.

אז אפשר לקחת את הגילוי הזה בשתי דרכים, כשזה תלוי בסוג הבן אדם שאתם. הראשונה הוא להיות מרוצה מכך, שכן התקשורת שאנחנו כל כך בטוחים שהתרדדה בשנים האחרונות, בסך הכל שמרה על יציבות מעוררת השראה. כל התיאוריות השליליות והתחזיות השחורות מתבררות לנו סתם כפסימיות מוגזמת. הנה זה תמיד היה ככה, וסביר להניח שזה לא ישתנה.

הדרך השנייה, אם תהיתם, היא למעשה ההפך הגמור מזה. שכן, תמיד היינו נמוכים ורדודים שכאלה ואין לנו כל כך ממה להיות מרוצים. אם ריבוי כלי התקשורת היא לא הסיבה לכך, אז אולי זה באמת אנחנו הקהל שאחראי לזה. אנחנו הקהל שממשיך לצרוך את סוג הסיקור הזה ולא מצביע ברגליים, גם היום שיש לו את האפשרות לכך.

בכל מקרה, הדבר שבאמת עצוב הוא שאני חושב שרובנו נקנה את התסריט שבעוד חצי יובל מהיום נהיה באותו המצב שהיינו בו כאשר הסרטון הזה צולם. בעיקר בגלל החשש מזה שיכול להיות גרוע יותר, בהרבה.

*

ואז אנחנו מגיעים לפן המדהים והמעציב של הסרטון מבחינת מכבי ת"א עצמה, בעיקר לאוהדי הקבוצה. יש לי תחושה שדווקא השונאים שלנו ייהנו מהנקודה שאני עומד להעלות.

אני מנסה לחשוב באיזה שלב מכבי ת"א של היום תצטרך להיות מודחת מאירופה כדי לקבל סיקור בנימה זהה בשדה התעופה. אני באמת שלא חושב שאף אחד ישאל את דיוויד בלאט "האם אתה מתפטר", בווריאציה כלשהי, אם מכבי ת"א לא תעפיל להצלבה (אגב, אשמח לא לקבל תשובה על כך לעולם).

נימת הסיקור של ערוץ 1 ב-1989 מעידה על כך שהפסד בגמר אליפות אירופה בקושי מתקבל כאן בהבנה. כיום לעומת זאת, אפשר להכניס לקטגוריה הזו רק הדחה מוקדמת מהיורוליג. לצערי עובדה זו מעידה על ירידה חדה בציפיות ממכבי ת"א בכדורסל האירופאי ואולי אפילו על צניחה במעמדה של המועדון.

כמובן שכולנו רוצים לזכות בגביע אירופה כל שנה, אבל הפיינל פור ממזמן הפך למטרה המוצהרת. אם וכאשר נעפיל אליו ולא נזכה בגביע, תהיו בטוחים שנסתובב כמו זומבים ברחובות (לא פעם הודיתי כאן שפראג 2006 עדיין מהווה טראומה. אנחנו ב-2014 וזה עדיין לא עבר לי לגמרי), אבל בסופו של דבר לא נוכל שלא להיות מרוצים מהדרך וההישגים באירופה.

אם ניקח את מכבי ת"א של השנה כדוגמה, פיינל פור ייחשב להצלחה (אדירה) ועמידה בציפיות. לזכות ביורוליג? כמעט פנטזיה פרועה שאפשר לקטלג אותה כרגע כמדע בדיוני. הגדרת עונה שבה הפסדנו בגמר הפיינל פור כ"כישלון", ייחשב למופרך, מביך והזוי ברמות קשות.

ובכן, אנחנו חייבים לשאול: מה לעזאזל קרה ואיך הגענו למצב הזה?

אני כמובן מכיר ומבין את הרצון של המון אנשים להאשים את ההנהלה הצהובה הנוכחית, את אותם הילדודס הצעירים שנדמה שעושים הכל על מנת לחרב את העבודה של הוריהם. אבל אני חושב שזה החל הרבה לפניהם.

בשנת 2000, כשפיני גרשון ודייויד בלאט הצעידו באופן מפתיע את מכבי ת"א לפיינל פור בסלוניקי, התפרצה בתל אביב שמחה ספונטנית ואלפי אוהדי מכבי ת"א הגיעו לכיכר רבין כדי לחגוג את העלייה. אני מדגיש, לא את הזכייה בגביע, את העלייה. משהו שנראה שרק עשור קודם לכן, לפי הסרטון מעלה, היה בלתי נתפס.

הפתרון מצוי אי שם בין הפיינל פור של שנת 2000 לבין הפיינל פור האחרון שבו השתתפה מכבי ת"א בשנת 91'. כשאני מתכוון לעשור הנוראי של שנות ה-90 שכולל את השנים השחונות ביותר של המועדון, שפל כללי.

כשמחברים את השנים הללו יחד עם המציאות הכלכלית שהתפתחה בכדורסל האירופאי (והספורט העולמי), התרחש אחד משני דברים. או שהעשור הזה יצר מערכת ציפיות חדשה מהקבוצה הזו, או שהוא עשה Restart למוחות שלנו ואנחנו פשוט כבר לא זכרנו מה היה כאן פעם. האופציה הראשונה סבירה יותר.

העובדה היא שבנקודה מסוימת באותו עשור עברנו מאימפריה שהפסד בגמר ממוסגר עבורה כאירוע שיש להסיק בעקבותיו מסקנות, לאימפריה שהמטרה הברורה והקבועה שלה היא פיינל פור, וגם אם לא עלינו אליו, זה לא תמיד ראלי להסתכל על כך ככישלון.

הוידאו הזה משנת 89' מעלה כל כך הרבה נקודות לדיון, אבל זה לטעמי זה אחד המעציבים שבהם.

*

אם נחזור למכבי ת"א של השנה, כדאי לשאול עכשיו "מה כן ייחשב לכישלון". ובכן, סביר להניח שאי העפלה לשלב הצלבה (כלומר שמכבי תסיים מחוץ לארבעת הראשונות בבית שנפתח היום) ייחשב בעיני כולם לכישלון. מכבי ת"א בונה קבוצות על מנת שיגיעו כל שנה לשמונה האחרונות, לפחות.

אבל, אם מעלים את השאלה השלילית הזו, חייבים גם לשאול "מה ייחשב להצלחה". בשנים האחרונות, עוד מתקופתו של פיני, המטרה תמיד הייתה פיינל פור, שכן כולם מבינים שביום נתון "הכל יכול לקרות". אין הרבה היגיון בלפרק את הכל אם הפסדת בסופו של דבר משחק אחד בלבד שהשפיע על המיקום הסופי שלך באותה עונה (ע"ע בלאט, דיוויד, הפסד למכבי חיפה).

איני יכול לדעת או לזכור מה היה הלך הרוח במדינת ישראל באותם ימים, אבל נדמה שערוץ 1 לא ממש הבין את הנקודה הזו. אף אחד כמובן לא ידע זאת אז, אבל מכבי התמודדה מול אחת הקבוצות הגדולות שהכדורסל האירופאי ידע, אם לא הגדולה מכולן.

מעניין מה יגיד הבן אדם שיצפה בעוד 25 שנה בסיקור של ספורט5 על מכבי ת"א של עונת 2013/2014 וסיום הקמפיין האירופי שלה, לכשיגיע. עד שפגשתי בסרטון הזה, הייתי מהמר על כך שיאמר שמדובר בסיקור צהוב ונמוך. אבל עכשיו? אני כמעט בטוח שהוא יגיד "אה, בדיוק כמו היום. שום דבר לא משתנה".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תהיות, חרדות ומשאלות לשנת אלפיים וקרויף
אני נגד - דור בלוך

63 Comments

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

מת על הכינוי שלך.

מפליץ מסריח 2 בינואר 2014

תודה רבה

רוקט 88.2 2 בינואר 2014

וואו, אחד המעולים שלך. יש לי בערך מיליון דברים להגיד אבל אני קצת בעבודה ולכן…יש לי תחושה שהסרטון המדהים הזה הוא בעיקר "עבודה" של משה גרטל. נדמה לי שהוא היה היחידי שהעז לשאול שאלות מהסוג הזה. יותר מזה, נדמה לי שהרוח הכללית בציבור דאז הייתה יותר קרובה לתגובה של צביקה שרף על היעדר הפטריוטיות וכו' ולא לגרטל.
הפסקה לגבי מה קרה למכבי ת"א בשנות התשעים ראויה לפוסט נפרד או אפילו למחקר נפרד. אני באמת חושב ששווה לבדוק את התמורות התקשורתיות ביחס למכבי ת"א כדורסל לאורך העשורים האחרונים.

(אחת הפעמים שאני מתבאס שאני בעבודה ולא יכול להגיב אחרי יותר מחשבה וכו'. אני חייב תגובה לפוסט הזה…)

אריאל גרייזס 2 בינואר 2014

כל דבר צריך להתפס בקונטקסט שלו. אז היו שמונה קבוצות בכל היורוליג, אז לא היתה הצלבה ולא כלום. היה פיינל פור, אז כשלון בגמר זה כמו כשלון בהצלבה היום.
בנוסף, כמו שנאמר פה, אף אחד אז לא קרא להם ספליט הגדולה, זה הגיע שנה אחר כך כשהם קרעו את אירופה. באותה עונה היה מדובר בקבוצה די אלמונית, שמכבי ניצחה פעמיים, כולל בספליט (סל בשניה האחרונה של דווקא ג'מצ'י, אחד הגדולים שלו). גם מכבי אז היתה עם אחד התקציבים הכי גדולים באירופה ועם חמישיה ששלושה או ארבעה מתוכם (מגי, מרסר, ג'מצ'י, אולי גם ג'ונסון) נחשבו בטופ של אירופה. זה רחוק מהמצב היום.

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

מסכים איתך לגבי הקונטקסט, אבל אנחנו חלוקים בדברים האחרים.
אני לא חושב שאפשר להגדיר אף עונה שמסתיימת בהפסד בודד במשחק גמר ככישלון. גם לא של צסק"א לפני שנתיים לאולימפיאקוס למשל. (האם עונת ה 19-1 של הפטריוטס הייתה כישלון לדעתך?)
מה שבאמת צועק אלי החוצה זה שהכישלון שהם מסגרו את הגמר הזה הוא לא של כישלון של משחק בודד, אלא כישלון של עונה, כזו שאולי צריך להסיק לגביה מסקנות.

גיא זהר 2 בינואר 2014

העונה של צסקא לפני שנתיים ושל ריאל בשנה שעברה כמו גם של צסקא ב-2004 (בלתי מנוצחים עד שהפסידו בחצי הגמר לטאו) נחשבות לפחות בארץ לכשלון, בדיוק כמו העונה של צביקה ב-2008 שהסתיימה בהפסדים בשלושה גמרים (ולפחות בשניים בארץ מכבי הפסידה על חוט השערה). מסכים שבשנים האחרונות רמת הצפיות ירדה. ומדהים לראות כמה קלאסה יש לסימס.

יוסי מהאבטיחים 2 בינואר 2014

כשהפסדת כבר יותר מגמר אירופה אחד
כשהקבוצה שלך מהחזקות באירופה ומתמודדת מול קבוצה חלשה ממנה בהרבה
כשניצחת את אותה קבוצה בשני המפגשים מולה באותה עונה
וכשהמאמן (המצליח) הקודם הלך הביתה בגלל הפסד בסיטואציה קשה מזו (מילאנו היתה קבוצה חזקה בהרבה מספליט של אותה שנה)

אז כן, לאור האווירה של אותו משחק- גם אם זה לא כשלון, זו בהחלט שאלה לגיטימית.

איציק 2 בינואר 2014

וגרטל שקל את כל זה לפני ששאל… אני מחזיק את הבטן מרוב צחוק כשאני חושב על צמד המילים "גרטל שקל"

טיבו מעולם לא הפסיד 2 בינואר 2014

גרייזס, נהפוך הוא. אז היו רק 8 קבוצות באירופה, וכולן אריות. היום יש הרבה קבוצות אבל 90% הוא פח. מכבי היו אז פייבוריטים, אבל בוא לא נשכח שספליט המשיכה אח"כ לעוד 2 תארים ושיחקו בה תותחים כמו קוקוץ', ראדג'ה, טבק, סובין, איבאנוביץ ועוד. זה לא שמכבי הפסידה להפועל חדרה. ככה זה, במשחק אחד הכל יכול לקרות, בטח כששתי הקבוצות פחות או יותר באותה רמה. בכל אופן, מכבי 89' היא ללא ספק הקבוצה הכי טובה של מכבי שלא לקחה גביע אירופה. הפסד שלישי מתוך ארבע של ג'מצ'י בגמר, הפסד שני מתוך שלושה של שרף. צלקת עד היום, בטח כשהמשחק היה במינכן ומכבי שיחקו בכחול לבן.

אריאל גרייזס 2 בינואר 2014

באותה נקודה אף אחד לא חשב שהם תותחים. וזאת היתה קבוצה שלא הפסידה באותה עונה, אז זה היה נראה כן כסוג של כשלון להפסיד לקבוצה של ילדים כמו ספליט

טיבו מעולם לא הפסיד 2 בינואר 2014

דווקא הפסידו, אפילו פעמיים ובעוד משחק ניצחו בשניה האחרונה.

Yavor 2 בינואר 2014

הפסידו פעמיים לאותה קבוצה, ברצלונה, וחוץ מזה רק נצחונות עד הגמר

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

מצד אחד, חלק אומרים כאן שאי אפשר להשוות להיום כי מדובר במצב שונה.
אבל אם היו כל כך מעט קבוצות וליגה ללא שלב של הצלבה, עונה עם 2 הפסדים ומאזן כללי של 12-2 פתאום לא נראה עד כדי כך… יוצא דופן.

לא שאני בא לגמד את ההישג…

טיבו מעולם לא הפסיד 2 בינואר 2014

רגע, אם הם הפסידו לברצלונה וחוץ מזה רק ניצחו זה אומר שהם לא הפסידו כי ברצלונה לא עלתה לגמר?

טיבו מעולם לא הפסיד 2 בינואר 2014

יבור, אז לפי ההיגיון שלך טיבו באמת מעולם לא הפסיד..

איציק אלפסי 2 בינואר 2014

נכון, גם אני הייתי ילד אז אבל אני זוכר היטב את השמחה שהייתה כשספליט ניצחה את ברצלונה בחצי-הגמר השני. התחושה הייתה שלמכבי, אחרי שני הפסדים רצופים בגמר למילאנו, יש הזדמנות בלתי חוזרת לזכות בגביע.

מכביסט ותיק 2 בינואר 2014

לפני כ- 25 שנה מי שקבע אם מדובר בהצלחה או כשלון היו 3 עיתונים ו-2 ערוצי טלויזיה. וזה במקרה המחמיר. סביר להניח שמי שקבע באמת זה העיתון הנפוץ במדינה. ולאחר שהדבר נקבע כל עם ישראל התיישר לפי "הקביעה".

היום יש 1000 פרשני ספורט שבכוונה מנסים ללכת נגד הזרם בשביל לבלוט.אם לא תבלוט לא תהיה קיים. על אלי סהר כבר נאמר רבות- אבל הוא דוגמא לגרינוולדיזם שקיים בעיתונות הספורט. סהר כאמור צפה שמכבי לא יעלו לטופ 16. אחכ אמר גם אם יעלו אז מקום 3-4 יהיה כשלון ויציב את מכבי בבית רע. אחכ אמר- זה בית חלש לכן מכיב לקחה מקום 1. לאחר ההגרלה הוא אמר מכבי צריכה לעלות להצלבה כי זה בית קל. כן כךך הוא אמר. מכבי צריכה וחייבת לעלות להצלבה כי זה בית קל. כלורמ מבחינת סהר וכל החבר'ה ממתינים עם הסכינים בשביל שמכבי לא תעלה. אם מכבי תקח מקום 2 בבית זה הרי ברור….

פרשני ועיתונאי הכדורסל בארץ בבעיה. בעיה שלא תפטר גם עוד 50 שנה. אין עניין בכדורסל בלי מכבי. ואם יקפצו כאן כמו אדומי גינת אוסיקין. תצלצלו לעורך ynet וואלה. הם יספרו לכם את מספר ה"היטים" על כתבות של מכבי לעומת כתבות של קבוצות אחרות. אין בכלל מה להשוות. העורך בוואלה יודע שאם הוא ישים כותרת בעמוד הראשון "שמעון מזרחי זבל" הוא יקבל עשרות אלפי כניסות -ו-500 טוקבקים. אם הוא יכתוב "הפועל ת"א אהובה שלי" – יקבל כמה אלפי כנסיות בודדות ורובן של אוהדי מכבי

מכביסט ותיק 2 בינואר 2014

בעיה שלא "תיפתר"

יניב 2 בינואר 2014

אתה מפספס את הבעיה טל- הבעיה שגרטל עלה עליה שמכבי הפסידה במשחק אחד – א-ח-ד .

גיל שלי 2 בינואר 2014

אני חושב שזו בעיה רחבה הרבה יותר בתרבות שלנו. אנחנו מרגישים שאם ניקח דברים בפרופורציות אנחנו נהיה צבועים כמו האמריקאים ולא דוגריים. יותר חשוב להגיד את "האמת" בפרצוף. אני לא מכיר שום מדינה אחרת בה ישר אחרי הפסד קופץ שדר קווים על מאמן עם השאלה "אתה מתפטר?", זה לא השדרים שלנו, זה אנחנו שצמאים לדם.

אזי 2 בינואר 2014

מי זה האנחנו הזה ואיך אני יכול להוציא את עצמי מהמכלול הזה?
איזה ערוץ אני יכול לראות ששדרי הקווים בו הם לא ערפדים ובאיזה אתר אני יכול לצרוך חדשות ספורט שהעורכים שלו הם לא זונות רייטינג?
אשמח לדעת.

כי אני מנסה. אני באמת מנסה.
בספורט 5 וב-וואן אני לא קורא טורי פרשנות כבר הרבה זמן. וככל שהפרסום הוא יותר ראשון ככה אני פחות מתיחס, בוואלה אני יודע לא לקרוא כלום על מכבי תל אביב כדורסל וגם כאן בדה באזר יש לי ממי להתחמק.
אבל אני עדיין חייב להכנס לוואן או ספורט 5 כדי לקבל חדשות ספורט ועדיין חייב לשמוע את אותם שדרי הקווים כי זה מה יש.

אני לא צמא לדם. אני רווי דם. תאמין לי.
אבל אין מים בשום מקום. אם אני רוצה לשתות יש רק דם במצאי.

גיא ד 2 בינואר 2014

+1

גיל שלי 2 בינואר 2014

אזי – ברגע שערוץ הספורט ווואן יחשבו שאני ואתה זה לא מיעוט זניח, אלא צרכנים מהותיים וחלק נרחבה מהקהילה הפוטנציאלית, נוכל להגדיר את התרבות שלנו אחרת. עד אז, הם צודקים, זה מה שמוכר בינתים

ניר 3 בינואר 2014

גיל, כמה כניסות יש לוואן (אם תוריד את הקשקושים של גליצ׳ים)? כמה רייטינג יש לערוץ הספורט?

זה לא שמדובר בסאן שמוכר מליונים, או באנשי תקשורת מעולים שמייצרים זבל כי הוא מביא להם קהל עצום. הם מייצרים מה שהם מסוגלים לייצר. רוב הצופים בקושי מודעים לתוכניות האלה.

סתמאחד 2 בינואר 2014

״מפני שפטריוטיות היא לא דבר חזק אצלכם״ אמר צביקה שרף לגרטל והבהיר עד כמה מכבי היתה בשנים ההן ״הקבוצה של המדינה״,נכס לאומי ושידורי.
כתוצאה ממעמדה ומעוצמתה היתה ציפיה בקרב מאמניה ומנהליה ליחס אחר מצד התקשורת.
במובן הזה הסיפור איננו היחס ל״כישלון״ אלא האופן שבו תפסו במכבי את תפקיד התקשורת באותם ימים והאופן שבו נהגה התקשורת המתרפסת כלפי מכבי.
גרטל מעורר השתאות משום שהוא לא נהג במידת "הפטריוטיות״ שנדרשה מעיתונאים באותם ימים (מעניין לבדוק אילו שאלות הציג רפאל נאה לצביקה שרף לאחר ההפסד).
במובן הזה גרטל בסך הכל הקדים את זמנו שכן האובססיביות שבה עסקה התקשורת הישראלית במכבי באותן שנים נראית ממרחק הזמן מגוחכת.

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

הסיפור הוא מה שאנחנו רוצים שיהיה הסיפור… בטח ש-25 שנה אחרי.
לא פספסתי את הציטוט הזה של שרף, שבאמת מציג בצורה נלעגת (כן, זה אני כותב את זה) את האופן שבה מכבי ת"א חשבה שהעיתונאות צריכה לסקר אותה.
(מה שהקבוצה חשבה שהקהל הרחב צריך לחשוב ולהעדיף זה משהו אחר)

ה"אי-פטריוטיות" של גרטל לא קשורה למה שהוא מנסה לעשות.
לשאול את מוטי דניאל שאלה ראשונה "לא היית צריך לשחק יותר?" לא קשורה לדגל ישראל…

עופר פרוסנר 2 בינואר 2014

לא טל – אני חושב שאתה טועה: האי פטריוטיות משמעותה במקרה הזה, כמו במקרים צבאיים, היא "למה אתם בכלל שואלים שאלות/מפקפקים במקצועיות שלנו?"

לשאול את מוטי דניאל – האם לדעתך היית צריך לשחק יותר, זו שאלה, גם אם אני לא אוהב אותה, לגיטימית. 99 מתוך 100 פעמים מרואיין יענה לך שהוא עושה מה שהמאמן אומר, אבל בפעם המאה כשהוא יגיד לך – "כן, הייתי צריך לשחק יותר, המאמן לא הכניס אותי ואני לא מבין למה, הייתי יכול לנצח את המשחק" – יש לך כותרת שחבל על הזמן.

אבל מכבי ת"א דאז (אולי גם היום?) לא רצתה כותרות כאלה, ועצם השאלה הייתה הבעיה – שאלה שמפקפקת במוסדות שאמונים על גאוות המדינה – בטח ובטח כשמדובר בערוץ ממשלתי ל"קבוצה של המדינה".

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

ואני חושב שאתה טועה (לפחות אנחנו מסכימים על לא להסכים) .

להיתקל במוטי דניאל ולהציג לו "אתה לא חושב שהיית צריך לשחק" כשאלה הראשונה בראיון… אם אתה חושב שזה לגיטימי, אז כנראה שגם אין לך שום בעיה לבוא למאמנים אחרי המשחקים ולשאול כל אחד מהם שאלה ראשונה "האם אתה מתפטר"…

כי הרי "יש סיכוי לכותרת שחבל על הזמן". אולי אתה חושב שהמצב של תקשורת הספורט היום הוא מצוין ואין מה לשפר.

מכבי ת"א דאז לא רצתה כותרות כאלה ומכבי ת"א היום לא רוצה כותרות כאלה. אה, וגם מכבי חיפה לא רוצה כותרות כאלה, וגם הפועל ת"א, וגם כל קבוצה שנעלה כאן…

אם אתה חושב שלבקש ממישהו "להסיק מסקנות" אחרי הפסד בגמר אליפות אירופה זה לגיטימי, זו זכותך. לדעתי, יש כאן מגמת סיקור נמוכה, שלא קשורה לעובדה הנלעגת שמכבי לא אהבה שמבקרים אותה.

סתמאחד 2 בינואר 2014

גרטל המשיך בדרכו לשאול שאלות לגיטימיות ולעצבן את מאמני מכבי עד שנמאס להם
http://youtu.be/FDn1nz3iHbc
ואלה דברים שגרטל אמר בכתבה ב – ynet בשנת 2007 : "מתחילת דרכי בטלוויזיה, הרגלתי את מכבי לשאלות נוקבות.כנראה שחקרתי יותר מדי לעומק ושאלתי יותר מדי שאלות, והם ממש לא אהבו את זה. לשמעון מזרחי יש, או היה, כוח מאגי על מחלקת הספורט, ובעקבות דרישה של מכבי, נאלצתי לעזוב את תפקידי בשנת 2000".
מוטי דניאל : ״בכל פעם ששיחקתי טוב, שאלו אותי איך אני תמיד עולה כשחקן השישי ומשנה את המשחק, ואם קשה לי לפתוח על הספסל.היתה פעם אחת שגרטל לקח אותי לעמדה, ובדרך לשם אמרתי לו 'משה, רק תעשה לי טובה, בלי שאלות על השחקן השישי'. הוא אמר שאין בעיה. חצי דקה אחר כך הגיעה השאלה הזו".

טל בן יהודה 2 בינואר 2014

איזה לינק נהדר.
האמת, מעדיף את פיני בצד הזה של המיקרופון, מאשר הצד שהוא נמצא בו כיום.

אנחנו נסכים שלא להסכים לגבי ההגדרה שלך של "שאלות לגיטימיות" ולגבי ההגדרה של גרטל של "שאלות נוקבות".

גל ד 2 בינואר 2014

אני דווקא חושב שתגובת הפטריטיות נוגעת פחות למכבי ויותר לשרף ואיך שהוא חשב (וכנראה עדיין חושב) שהתקשורת צריכה להתייחס למועדונים שמשחקים באירופה.

אזי 2 בינואר 2014

להתיחס לזה מהכיוון של מכבי היא הקבוצה של המדינה זה כיוון אחד.
אבל אם יש משהו שבלט לי אפילו יותר מהריב שגרטל חיפש לחרחר, זה כמה ששרף מדבר ונשמע בדיוק אותו דבר גם היום.

שרף מאמין ואוהב את הקבוצות הישראליות. הוא לא מחפש רק לפטר ולפטר כל היום. גם היום, כשהוא פרשן (או היה פרשן עד לפני שבוע) הוא הרבה יותר מאופק משאר הפרשנים צמאי הדם.

אז אולי יש קשר לנושא הקבוצה של המדינה, לא הייתי באמת בהכרה ספורטיבית באותה התקופה, אבל היום שרף היה אומר אותו דבר בדיוק על כל קבוצה אחרת.

סתמאחד 2 בינואר 2014

יש לציין שאת הדברים הבאים מכחיש יואש אלרואי בבלוג שלו והוא גם מציג שאלות שראוי שגרטל יתמודד עימן.
זהו הסיפור של גרטל אודות מעלליו בפרשת אולסי פרי (אפרופו שאלות לגיטימיות/נוקבות) שלא הופיע למשחק נגד ריאל מדריד.שמעון מזרחי סיפר לעיתונאים שפרי חלה בשפעת.
(מתוך ראיון עם שלמה מן ב״העין השביעית״) : ״הגעתי לבית שלו בשיכון ל', הוא היה אז עם הדוגמנית תמי בן עמי. נכנסתי אליו הביתה, קומה שמינית , לא אשכח את זה . הוא שוכב שם כמו מֵת , מנוטרל לגמרי – לגמרי . צילמתי אותו , חזרתי מייד ליד אליהו ההומה והרוגש , כולם ממתינים לראות אם אולסי יגיע . נכון שאי אפשר היה לשדר את החומר מייד כי זה צולם בפילם , לא בווידיאו כמו היום. אני אמרתי שההשערה שלי שלי שזה בגלל סמים . להגיד שהוא לקח כמות מופרזת של חומרים כאלה ואחרים לא ידעתי ולא יכולתי להגיד . אבל הוא היה מנוטרל ישן שנת שיכורים. אבל גם את הידיעה על מצבו לא נתנו לי לשדר , כאילו מה אני מתעסק ברכילות זולה , וזה האנשים שלנו , שלנו . לא הזכירו את זה אפילו . שלמה מן : מי זה "האנשים שלנו ?" . משה גרטל : " יואש אלרואי (אז מנהל מחלקת הספורט בערוץ הראשון) . לא נעים לי אבל זאת האמת" .

סתמאחד 2 בינואר 2014

וזה סיפור נוסף של גרטל משנת 1985 :
"לידי הגיעה פיסת אינפורמציה שכמה שחקנים במכבי תל-אביב באותה עת מבריחים סמים לארץ. היה לי את המסלול, את האמצעים, הכל היה מצולם ומתועד. בדיוק באותה תקופה אולסי פרי, אותו אלישע בן-אברהם [שמו העברי של אולסי פרי לאחר שהתגייר], נתפס בבני-ברק מוכר סמים בכמות מסחרית. השופט שיחרר אותו כי לדבריו אולסי מהווה דוגמה לצעירים [פרי הורשע בהחזקת הירואין ובשימוש בו, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 600 אלף שקלים ישנים]. אולסי שוחרר, היה בדרכו לאימון של מכבי, ואני אחריו. היתה אז רק טלוויזיה אחת, רק המצלמה עם הצוות שלי. אני מגיע ליד-אליהו, ואנשי הנהלת מכבי תל-אביב, שמעון מזרחי, שמואל מחרובסקי (שמלוק) ואמנון אבידן, מאיימים על חיי, מנאצים, מגדפים, צועקים עלי, 'תעוף מפה, תסתלק מפה, אנחנו נחסל לך את הקריירה.אני ניגש לשוטרים שעומדים ליד, מנסה להגיש איזושהי תלונה, ואלה בורחים כאילו אני הרעה החולה. לא נעשה עם זה שום דבר. בקיצור, אני מגיע לבניין הטלוויזיה, עומדים שם שני אנשים שאני לא זוכר את שמותיהם, ואומרים, 'מי נתן לך לצלם? זה לא סיפור מעניין, עזוב את זה, תשכח מזה, תן את החומר שצילמת'. החומר הזה נעלם במהלך השנים, והסיפור הזה ירד מהפרק. אגב, זמן לא רב אחר-כך אולסי נתפס מבריח סמים מהולנד לארה"ב באמצעות מכשיר רדיו גדול. הוא ישב עשר שנים בכלא בארה"ב, ואחרי זה חזר ארצה. אבל מכבי תל-אביב הורידו אותי מהסיפור הזה".

היסטוריון לענייני ספורט 2 בינואר 2014

הפעם לצערי נפלת בגדול.
לזכותך ייאמר שאכן אמרת שהיית ילד בשנת 89.
אני הייתי קצת יותר גדול הייתי נער בן 14 ולכן הרשה לי להסב את תשומת לבך לנתונים הבאים.
1. באותה עונה למכבי היה את אחד ההרכבים הטובים בתולדותיה עם מגי (המנוח) ובארלו כשחקני חיזוק (כך קרו אז לזרים) מארסר ("המתאזרח " )וכן ג'מצי בשיאו ודניאל ,סימס וליפין (אולי בעונתו הטובה בקריירה).
2. מכבי רצה כל הדרך לפיינל פור עם מאזן עונתי של 2-12 כאשר שני ההפסדים היו לברצלונה היחידה שהיה נראה שיכולה לקרוא תיגר על מכבי.
3. בחצי הגמר מכבי עמדה בפני מעידה אך לאחר הרבה דפיקות לב העפלנו לגמר לאחר ניצחון קשה מהצפוי על אריס 86-95 .היינו כבר בבור של 9 עד שבא המושיע ווילי סימס שבסדרת שלשות ובסיועו הנכבד של מוטי דניאל הציב אותנו כפסע מהגביע .(ברבות השנים זה מזכיר את גור שלף בקאמבק הנפלא מול צסק"א בשנת 2001). בסופו של יום לא זו בלבד שמכבי מצאה עצמה בגמר אלא נכונה לה הפתעה גדולה ברצלונה הגדולה הודחה וכל המדינה רק חיכתה שיסתיים הגמר וג'מצי יניף את הגביע.

4.אך כגודל הצפייה גודל האכזבה.ספליט העמידה קבוצת ילדים שהיו אמנם ארוכים ורכים מאד (מי בכלל חזה מה יצמח מהם…)
מכבי הביסה את אותה קבוצה ללא תנאי שבועות מספר לפני הגמר .(כ 35 הפרש). בכלל מכבי הגיעה לגמר כקבוצה המנוסה והפייבוריטית המוחלטת מול הילדים חסרי הניסיון. ו…מכבי שוב הפסידה בשלישית ברציפות בגמר !!! ועוד למי ? לילדים בגיל 20 ???????????
5. אשר לצביקה הביקורת עליו נבעה מעוד מספר סיבות .
ראשית כל הוא נתפס כ "לוזר" לאחר שהפסיד כבר משחק גמר שני .אך חשוב מכך הראה שהוא לוקה בקבלת ההחלטות .
הגמר הזה הצטרף לכישלונו בגמר 1987 אז מכבי נוצחה על חודו של סל בגמר הדרמטי מול טרסר/סימאק מילאנו (69-71) בגמר ההוא בלוזאן השאיר צביקה את מר "ווינר" מ י ק י ב ר ק ו ב י ץ על הספסל וכן את שותפו מוטי א ר א ו ס ט י . כאשר על המגרש כדרר עצמו לדעת חן ליפין בן ה 20 וכאשר ג'מצי קיבל כדור בעמדה קשה הוא זרק אייר בול כואב ומתסכל כ"כ (כאב הילדות שלי יחד עם אותו שער נבדל של גילי לנדאו מול חיפה במחזור הסיום של 86 ).

צביקה לא למד וגם בגמר 1989 לא הגיב לתוכנית המשחק הפשוטה של יגופלסטיקה ספליט שאמרה בערך "תנו למגי כדור בצבע נביא עליו שלושה שרוכים כי אנו יודעים שהוא לא יודע מה זה למסור."
צביקה לא שינה דבר וקבוצה שהייתה קולעת בסביבות ה 90 נקודות למשחק מצאה עצמה מפסידה 69-75 בגמר העצוב והמתסכל ההוא.

6. אין גם לשכוח שבחוץ ישב גדול מאמני ישראל עד אז רלף קליין ז"ל שסיים את תפקידו עונה קודם לכן רק בגלל ….שהפסיד בגמר מול מילאנו.

7. סיכומו של דבר לאחר אותו הגמר נתפס בצביקה הקביעון שאומר …צביקה מקובע שלא מסוגל לשנות את דעתו ואת תוכנית המשחק שלו.
בקיצור "רס"ר "

בשורה התחתונה חשוב לי לציין שאני באמת אוהב מאד את צביקה שרף שתרם תרומה עצומה לכדורסל הישראלי בכלל ולנבחרת בפרט ,שמחתי לראות אותו חוזר לאתגר עם קבוצה צנועה כמו ראשון .כאבתי מאד את ההפסד בגמר יורוליג 2008 בעיקר בשבילו כי הוא היה ראוי להניף גביע יורוליג כמאמן ראשי (יש לו אחד כעוזר בשנת 81).

כמו"כ חייבים לומר שבדיעבד ההפסד לספליט מתקבל בהבנה כשמבינים מי ומה יצא מהקבוצה הזו (קוקוץ ,ראדג'ה ושלושה תארים רצופים ).
אך יחד עם זאת יש מקום למה שאמר גרטל.

טיבו מעולם לא הפסיד 2 בינואר 2014

תגובה כ"כ מושקעת, אז 2 תיקונים: הראשון קטן: מכבי קלעו בחצי נגד אריס 99 נק'. שנית, הניצחון על ספליט היה ב- 12 הפרש ולא ב- 35 והיה במשחק שלא קבע לספליט כלום. המשחק בסיבוב הראשון נגמר על חודו של נק', ככה שההפרש בין הקבוצות הוא לא כזה גדול.

אילן 2 בינואר 2014

אכן תגובה מושקעת. צריך לזכור שבאותה עונה ספליט היתה קבוצה שניצחה כל משחק קובע. דבר נוסף – ההרכב של מכבי שכפי שאמרת שהוא הטוב בתולדותיה, מתגמד למול ההרכב של ספליט שברבות הימים יתברר כמה כשרוני הוא היה. אם אני זוכר נכון, אותו הרכב בתוספת של דיוואץ ועוד שחקן או שניים, ניצח במדי נבחרת יוגוסלביה גם את הדרים טים.

בעניין התקשורת. צהובה או לא צהובה, התקשורת די משקפת אותנו, בהכללה פושעת אמנם. קל לראות בתגובות ובפורומים את התגובות המחפירות של אוהדי מכבי ת"א גם כשהקבוצה מנצחת. יש כמות עצומה של אוהדים שפשוט מרגישים כאילו חייבים להם משהו והקבוצה למעשה עובדת בשבילם. כשהקבוצה לא מנצחת או אפילו כשהיא מנצחת בצורה לא משכנעת, מיד מופיעות תגובות ודעות שאופייני לראות מדיקטטור ברפובליקת בננות. קשה להאשים עיתונות שמגיעה מתוככי ציבור כזה.

היסטוריון לענייני ספורט . 3 בינואר 2014

1. למיטב זכרוני (ויש לי) מכבי ניצחה ביותר מ 30 הפרש את ספליט.
2. המשחק בוודאי שהיה חשוב לספליט היות וספליט לא טיילה לפיינל פור כמו מכבי וברסה.
3. אכן בחכמה שבדיעבד ספליט הייתה משהו מיוחד (כתבתי זאת)
ובכל זאת בניהול משחק נכון הם לא היו יכולים לדגדג את מכבי של אותה עונה.

טיבו מעולם לא הפסיד 3 בינואר 2014

מכבי ניצחה את ספליט 90-102 במחזור ה- 14 והאחרון. המשחק לא קבע כלום לספליט שהייתה נעולה במקום השלישי, לפני אריס ואחרי מכבי וברצלונה. למכבי המשחק דווקא כן קבע כי הפסד היה מוריד אותה למקום השני.

טיבו מעולם לא הפסיד 3 בינואר 2014

וד"א, אמנם מכבי קלעה באותו גמר הרבה פחות מהממוצע שלה, אבל גם ספגה פחות מהממוצע שלה באותו עונה שעמד על 88 נק'.

היסטוריון לענייני ספורט . 3 בינואר 2014

1. אני יותר מאשמח אם תוכל להביא לי קישור /מקור מוסמך לתוצאה.
אני זוכר 30+ .
2.המקום השני לא ממש היה משנה כי אז היינו מקבלים את ספליט ולא אריס ואז ספליט נתפסה בטעות אמנם כחלשה מבין העולות לפיינל פור.
3. בעניין הקליעה והספיגה ברור שמכבי תספוג פחות מהממוצע אם היריבה שולטת בתוכנית המשחק. במקום לרוץ הלכו אז גם חטפת פחות .

טיבו מעולם לא הפסיד 3 בינואר 2014

בבקשה:
http://www.youtube.com/watch?v=PXcM6FVb0j4

טל בן יהודה 3 בינואר 2014

אנחנו חיים בעידן נהדר.
הכל כל כך זמין.

אילן 3 בינואר 2014

גם אני זוכר שהמשחק האחרון נגד מכבי לפני הפיינל פור, לא קבע לספליט שום דבר והם לא ניסו יותר מדי לנצח אותו. כמו כן ממש במהלך אותה עונה עברו השחקנים האלו (קוקוץ', ראדג'ה, איוואנוביץ, סרטנוביץ, פראסוביץ ושות') תהליך שהפך אותם מקבוצת מקום שלישי בגביע קוראץ' רק בשנה שלפני כן (באותו בית של הפועל ת"א) לאלופת אירופה. תהליך שהסתיים בגמר גביע אירופה נגד מכבי.
שנה אחר כך כבר אי אפשר היה לדבר איתם.

איתן מסוארי 3 בינואר 2014

זה גם מה שאני זוכר.
הפסד שלישי רצוף בגמר – עם קבוצה בעלת תקציב עתק גם במונחים אירופאיים. צביקה שרף פשוט הוכתר כמלך הלוזרים.

זה היה רגע כואב… (כן אז האמנתי עוד שכל הטורניר הזה הוא ספורטיבי וטהור ומכבי באמת מייצגת אותי הישראלי…).

טיבו מעולם לא הפסיד 3 בינואר 2014

"מלך הלוזרים"? מת על המילה הזאת "לוזר". הרי אם הוא לא היה מעפיל לגמר באותה עונה, לא היו מכתירים אותו כלוזר. אבל להגיע לגמר ולהפסיד – זה לוזר… די מצחיק בעיניי. אולי היה עדיף לשרף להפסיד בחצי ואז לא היו מכנים אותו לוזר

היסטוריון לענייני ספורט 4 בינואר 2014

תודה רבה טיבו .אכן טל צודק נפלא להיות בעידן הנוכחי בו הכל זמין.
האם מישהו מכם בכל זאת זוכר תבוסה של ספליט ב 30+ למכבי ?
.דבר אחרון גם אם צביקה היה מפסיד בחצי הגמר הוא היה נחשב לוזר .
ע"ע אאיטו רנסנס מאמנה של ברצלונה בשנים הללו ועד תחילת העשור הקודם .הוא הוליך את בארסה לאיזה 6 פיינל פורים אך אף פעם לא לקח את הגביע וגם הוא מכונה לוזר.

יואב דובינסקי 2 בינואר 2014

אני מאוד חושש מהמשחק נגד חיפה. כבר היתה למכבי הזדמנות לעשות צעד לעבר הכרעת העונה בב"ש והם נפלו גם שם וגם במשחק שאחריו. יש איזה אופוריה סביב הקבוצה שלא משחקת טוב כבר כמה מחזורים ומנצחת מפנדלים בחאווה. ניצחון על חיפה עשוי להוציא אותם ממאבק האליפות, כך שאני חושש מאוד ששוב הבועה תתפוצץ.

MOBY 2 בינואר 2014

המסקנה – ערוץ 1 הקדים את זמנו.

איציק 2 בינואר 2014

:-)

משיח 2 בינואר 2014

עדיין מקדים את זמנו

איציק 2 בינואר 2014

טל,
צריך לציין מספר עובדות:
1. צביקה שרף בה על עצבים לראיון עוד לפני השאלה הראשונה ונראה מתנפח כמו תרנגול הודו לפני קרב. זה צביקה וזה עצוב ודי עילג.
2.. סימס זה אחר השחקנים האהובים עלי גם כאדם. תשאלו את רוברטו פרימייר איזה זכרונות יש לו, אחרי שאימלל את ברקוביץ' ללא תגובת השופטים ניסה אותו תרגיל על סימס. יש כאלו עליהם לא כדאי לנסות זאת.
3. את השאלות הטיפשיות שאל אך ורק גרטל. לא ראית בלינק אף אחד אחר ששואל שאלות טיפשיות לכן לא צריך להכליל.
4. להבדיל מכולם שלא מחשיבים הפסד בגמר ככישלון (אכזבה,כן. כישלון, לא), גרטל כן, ובצדק, בכול זאת הוא יודע לנצח. לא סתם הוא אלוף (ונדמה לי גם שיאן) העולם בשחייה לגברים מעל גיל שישים. תגיד לי, אבל אז הוא… נכון, אבל הוא בטח כבר קרא על זה בעתידות של בזוקה.
5. אל לנו להתפלא ששדרן שפונה בסוף יום שידורים אולימפים לצופים באמירה: נוחו על משכבכם בשלום, ישאל שאלות ברמה ובצורה שהוא שואל.
6. גרטל עילג בשידורי השחייה בה הוא כיביכול מתמצא (אלוף/שיאן אמרנו כבר), אז אתה מצפה ממנו למשהו איכותי בספורט בו הוא לא מבין? מה חשבת שישאל את צביקה או משהו אחר "למה לא עברת לאיזורית." או "האם לא היה מקום להוציא את מגי כדי לרווח משחק?" באמת, גרטל עד היום, כנראה, לא יודע מזו הגנה איזורית ובטח לא איך מרווחים משחק. אז הוא שואל מה שהוא יכול.
7. גרטל היחיד שהיה יכול לשאול את צ'אק נוריס האם הוא צריך להתפטר ;)

איציק 2 בינואר 2014

טל ואיציק, למה את התגובות שלכם מהבוקר דוחפים לסוף התור :-)
(לפחות במחשב שלי)

ערן לוי 3 בינואר 2014

יש נקודה מעניינת נוספת לפוסט המשובח – מאז אותו ״כישלון״ זרמו הרבה מים בנהר התקשורת, והיום צביקה שרף הוא אחד מאותם אלה דמחפשים דם בתוכניות ספורט ברוטליות וקשקשניות. וזה רק מחזק את טענתך המפורטת – דבר לא השתנה, אנחנו הסתגלנו.

קובי (מכביסט) 3 בינואר 2014

התשובה מאוד פשוטה :
נניח שקבוצת כדורגל ישראלית תצליח להגיע לגמר ליגת האלופות. ותפסיד שם את הגביע לקבוצה שהיא כבר הצליחה לנצח בשלב מוקדם יותר. אפילו אם לדעת כולם היריבה היא הפייבוריטית. ההרגשה תהיה הרגשה של פיספוס עצום ותיסכול נוראי. ויהיו גם הרבה שיגידו שהקבוצה לא נלחמה מספיק כדי לזכות. כי אם היא הייתה נלחמת היא הייתה מנצחת כמו בשלב המוקדם. זה (בהשערה…) מה שקרה עם ספליט בזמנו!!

לגבי הציפיות ממכבי- מכיון שכל האוהדים מבינים שלמכבי אין את היכולות הכלכליות להתמודד מול עשירות היורוליג. המינימום שהם מצפים לקבל זה מקום בהצלבה. כי הרי בכל שנה ישנם לפחות שניים או שלושה קבוצות ברמה ובתקציב של מכבי שמצליחות להגיע להצלבה. אז אין שום סיבה שמכבי לא תהיה אחת מהם.

אבל אם האוהדים רואים שמכבי מקבלת בהצלבה קבוצה שנחשבת לחלשה. אז הציפיות משתנות בהתאם עיין ערך מכבי מול פרטיזן עם פיני. אגב לבלאט הפאשלה הזאת לא הייתה מתרחשת!!!

אגב השנה למשל כולם מבינים שהמקומות הריאליים הם 3-4. מה שאומר שמכבי תקבל את אולימפיאקוס או פנרבחצ'ה או ברצלונה. שלעבור אותם בסדרה זה לא משהו שאפשר לבנות עליו. אולי את אולימפיאקוס שמכבי הצליחה לנצח בשנה שעברה עם סגל יותר חלש (וסגל יותר חזק של אולימפי')….

קורא 3 בינואר 2014

אני דווקא חושב שמבחינה עיתונאית בנושא הזה המצב השתפר. היום גם העיתונות לא תשאל את בלאט אם זה כישלון אם הוא יגיע לגמר וייכשל. הציפיות מהקבוצה יותר ריאליות, לטוב ולרע. מנגד, דווקא היום המצב של מכבי מבחינת הכלכלה האירופית משתפר ביחס לשנים הקודמות כי ביוון נגמר הכסף וגם יתר הכלכלות באירופה לא במצב מזהיר, מה שמשאיר אותנו עם קבוצות אוליגרכים, וכאלה יש חמש-שש, ככה שלהגיע לפיינל פור הופכת להיות מטרה לגמרי ריאלית ולא הישג גדול. הישג יהיה גמר.

יונתן 3 בינואר 2014

תגיד לי, אנחנו ראינו את אותו הראיון עם שרף? מה שאני ראיתי זה את גרטל שואל את השאלה הכי הגיונית/סבירה/מתבקשת לשאול בתור שאלה ראשונה את שרף: "בוא תסכם לי את המשחק", או במילים אחרות: "הבמה שלך", ובתגובה שרף פשוט מתנפל עליו, אין מילים אחרות.
מה גרטל היה צריך לשאול אותו למען השם? "האם שמעון מזרחי צריך לקבל פרס ישראל בעקבות ההעפלה לגמר"? אני באמת תוהה. התשובה וההתנפלות של שרף לא פחות ממחפירה. דרך אגב, אם אתה כבר משווה את התקשורת של אז לתקשורת של היום, תהיה בטוח שהרים וגבעות של ניתוחים וביקורות היו מושמעים (ובצדק רב) כנגד שרף והתשובה המלהמת שלו.

ש. בן ד. 3 בינואר 2014

טל,
הייתה תחושה בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 שתקשורת הספורט התקדמה (בעיקר באופן הסיקור של ערוץ הספורט דאז).
לדעתי הרבה יותר גרוע המצב שלנו היום – היינו בינוניים, השתפרנו אז שכחנו הכל וחזרנו אחורה…

יואב בורוביץ' 4 בינואר 2014

למשה גרטל היה פוטנציאל להיות שדר הקווים הגרוע ולכן גם הטוב בהיסטוריה. אגדות כאלה לא היה וגם לא יהיו.

רני 6 בינואר 2014

צריך להבין את הקונטקסט של הראיון למחרת משחק הגמר:

הקבוצה הכי חזקה ומשמעותית במפעל, ברצלונה, הודחה על ידי מכבי (או אולי ע"י ספליט לא זוכר) בחצי הגמר. ספליט הייתה קבוצה צעירה ובלתי ידועה , יריב קל הרבה יותר מטרסר מילאנו של בוב מקאדו שמכבי הפסידה לה בשנתיים הקודמות. אז אף אחד לא ידע שהקבוצה הצנועה שניצחה את מכבי תיקח עוד פעמיים את גביע אירופה בהליכה, שכל החמישייה שלה תגיע ל- NBA ושהיא תחשב כקבוצה הכי גדולה באירופה עד היום.

אז זה נראה כשלון גדול. היום זה באמת נראה כבוד גדול להשתתף במשחק הזה.

Comments closed