העולם מלא באלכס טיוסים

מספיק עם הקלישאתיות. מה שקרה לו קורה לעשרות ספורטאים בכל שנה

tyus_clones

קורט וורנר מוזכר היום כאחד הקווטרבקים הגדולים של ליגת ה-NFL. שלושה שני פרסי MVP, שלושה סופרבולים עם שתי קבוצות, זכייה אחת וקריירה מפוארת. כל זאת ועוד, מהרגע שבו הוא קיבל סופסוף את הצ'אנס שלו.

בכל פעם שמישהו מדבר על וורנר, קשה להשמיט את הפרט הפיקנטי ביותר לגבי הקריירה שלו. לפני שהוא הפך לאחד הקווטרבקים הטובים בליגה, וורנר כבר פצח בקריירה שנייה, קצת פחות מבטיחה, והתחיל לעבוד בסופרמרקט כמצייד מדפים עבור 5.50$ לשעה. זאת לאחר שנפלט מה-NFL ב-1994.

כמה שנים אחר כך, וורנר קיבל עוד הזדמנות בתור קווטרבק שלישי. לאלה שלא יודעים, רק נספר שהסיכויים של קווטרבק שלישי להוביל את הקבוצה שלו על המגרש ב-NFL הם קצת יותר גבוהים מהסיכויים שלי לעשות זאת כשאני יושב בישראל מול מחשב וכותב טור לדה-באזר.

שנה אחר כך וורנר קודם למחליף הראשון. זמן קצר לאחר הקידום הזה, רצה הגורל והקווטרבק הראשון של הקבוצה, בחור בשם טרנט גרין, קרע את הרצועה הצולבת. וורנר קיבל את המושכות במעין מצב של ברירת מחדל, והשאר… אתם כבר יודעים, היסטוריה שכבר הפכה לסיפור מהאגדות.

*

אם אתם לא שמעתם בשבועות האחרונים את המשפט "עד לפני חודש בלאט לא ספר את טיוס" או "טיוס כבר היה על המזוודות עם כרטיס טיסה החוצה" או "יש למכבי מזל שג'יימס נפצע כאשר נפצע", אז… האמת שאני חייב לתהות מה אתם בכלל עושים כאן, כי אתם כנראה לא אוהדי ספורט.

נדמה שבכל פעם שטיוס מפגין משחק טוב, שזה למעשה כמעט כל משחק מאז שנכנס לרוטציה, הפרשנים חייבים להזכיר את העובדה שבמכבי כבר החליטו לשחרר אותו. למעשה, רק בגלל ששון ג'יימס פתאום נפצע, טיוס עלה למטוס שלקח את הקבוצה למשחק חוץ בבלגראד.

בין אם זה בטורים בעיתון, פרשנויות בחדשות, תכניות מגזין או במשחקים עצמם, העניין הזה מוזכר פעם אחר פעם אחר פעם. מבחינתי, הכוונה של אותם אלה שמזכירים זאת ברורה, והיא לנסות ולהביך את המעורבים. כלומר את בלאט, את ההנהלה, את המועדון. הרי, אם הם כמעט שחררו את השחקן הנפלא הזה, "מה הם יודעים?!".

אז כמו הדקות והנקודות של הישראלים או בדיקת הפוריות של מאריץ' על ידי ד"ר פניני, המומחים לא משתמשים בעובדה הבנאלית הזו בנוגע לטיוס כקוריוז פיקנטי, אלא כעוד כלי לניגוח הקבוצה. והאמת שמדובר מבחינתי בסוגיה תמוהה, שכן מדובר בסך הכל בפרקטיקה מאד נפוצה בספורט מקצועני.

*

אז אם פתחתי בפוטבול, בואו נמשיך עם זה עוד טיפה. רק לפני שבוע וחצי, התרחש קרב ענקים בגמר ה-AFC בין פייטון מאנינג לטום בריידי. לא תתקשו למצוא אנשים שידרגו את השניים הללו כשני הקווטרבקים הגדולים בהיסטוריה. אבל בעוד האחד הגיח לליגה כ"גולדן בוי" שצפוי לו עתיד מזהיר, והשני… לא כל כך.

טום בריידי נבחר בסיבוב השישי של דראפט 2000 על ידי ניו אינגלנד כשצפויה לו קריירה ענפה כקווטרבק מחליף. אם דרו בלדסו, הקווטרבק הראשון בזמנו של ניו אינגלנד, לא היה נפצע במחזור השני של עונת 2001, קרוב לוודאי שבריידי לא היה רואה הרבה דקות משחק בקבוצה הזו. אבל בלדסו כן נפצע, בריידי הוכנס בלית ברירה למגרש, ולא הסתכל אחורה עד שהביא את הקבוצה לזכייה בסופרבול כבר באותה עונה (ועוד שתיים מתוך ארבעה בשנים שיבואו).

בשנה שעברה, אלכס סמית' הקווטרבק של ה-49'ס (הקבוצה של דורפן) נפצע כשקולין קאפרניק ישב על הספסל כמחליפו. למרות שלא הרבה התרשמו מסגנון המשחק של סמית', אין מאמן בעולם שהיה מחליף אותו כקווטרבק הפותח של הקבוצה לאחר פתיחת עונה של 6-2. אבל סמית' חטף זעזוע מוח, ישב קצת בחוץ ואיבד את התפקיד לקאפרניק עד עצם היום הזה.

כיום, סמית' משחק בקנזס סיטי כשקאפרניק הוא אחד הקווטרבקים המסעירים בליגה. האם הוא היה מקבל הזדמנות לולא פציעת הראש של סמית'? לעולם לא נדע.

*

בבייסבול, כיאה להיסטוריה ומוניטין של הספורט, ישנו סיפור הקשור לנושא הזה מראשית המאה הקודמת שכבר הפך לאגדה אורבנית. האגדה מתחילה בשחקן ממוצע בשם וולי פיפ, ששיחק בבסיס ראשון עבור הניו יורק יאנקיס. מעבר לשם הנהדר שלו, וולי פיפ (תאמרו את זה בקול רם: וולי פיפ!), ששיחק בשנות העשרה והעשרים של המאה הקודמת, זכור למעשה עד היום רק בעקבות השחקן שהחליף אותו למה שהיה אמור להיות ליום אחד בלבד.

האגדה מספרת שיום אחד פיפ הגיע למגרש עם כאבי ראש, כשהמאמן אמר לו "לנוח יום אחד ולחזור מחר". במקום פיפ עלה לשחק בחור צעיר בשם לו גריג. אותו משחק של גריג התחיל למעשה רצף מדהים ואייקוני של 2130 משחקים רצופים (גריג הינו דמות היסטורית באמריקה עד היום מכל כך הרבה סיבות. אתם יכולים לקרוא עליהם כאן).

אחרי שלא חזר יותר להרכב הפותח של היאנקיס, פיפ נהג להתבדח שהוא כנראה לקח את כדורי האספירין היקרים ביותר בהיסטוריה.

*

כמובן שגם ב-NBA זה קורה. אני מקווה שלא הספקתם לשכוח את סיפור הסינדרלה של ג'רמי לין בניקס לפני שנתיים. לין נחתך והתכדרר בין שלל קבוצות בדרכו לתהילה, מה-NBA דרך ליגת המשנה שלה ועד סין. באיזה שהוא שלב השחקן שקל לעבור לאירופה או להפסיק לגמרי עם כדורסל. עד שזה פתאום קרה.

הניקס החתימו אותו לחוזה קצר אחרי בפציעות בקו האחורי שלהם ושקלו לשחרר אותו לפני שהחוזה הקצר שלו יהפוך למחייב עד לסוף העונה. ואז, במה שכבר הוגדר כאקט של ייאוש עקב מצב הקבוצה, דאנטוני, שבקושי שיתף אותו עד לאותו נקודה, החליט לתת לו כמה דקות בכל זאת. "מה כבר יכול להיות".

היום אתם יודעים מי זה ג'רמי לין. לא צריך להוסיף מעבר לזה כלום.

*

אין נוסחה אחת קבועה להצלחה בספורט, אבל כולם פחות או יותר מסכימים על המתכון. יש לקחת את הכישרון הנדיר שניחנת בו, לערבב את זה עם המון עבודה קשה, להוסיף אופי בלתי מתפשר לפי הטעם, ואז לפזר מלמעלה קמצוץ של מזל. עוזר כשאתה מבשל את הכל בסיטואציה מתאימה.

הנקודה היא שגם אם תהיה הטוב ביותר, תמיד תצטרך טיפה של מזל לצידך. אני מדבר על העזרה הקטנה הזו מבחוץ, הסידור הקסום הזה של כל הנסיבות הנכונות עבורך.

ישנם שחקנים שלא תמיד פוגשים במזל הזה כשהם צריכים אותו. הרי אף אחד לא ישכנע אותי שעמרי כספי הוא שחקן כדורסל טוב יותר משאראס למשל. אבל בעוד האחד נחל כישלון חרוץ ב-NBA, והשני בדרך לקריירה יפה מאד שם (העונה הזו ביוסטון מבטיחה לכספי עוד כמה שנים בליגה לטעמי). מה ההבדל בינם? בעיקר "המקום הנכון בזמן הנכון".

הספורט המקצועני מלא במקרים של שחקים שקיבלו צ'אנסים בגלל נסיבות כאלה ואחרות. כמו כן, אני מניח שהספורט המקצועני, והעולם מסביבו, מלא בשחקנים מוכשרים שמעולם לא קיבלו את הצ'אנס הזה. לעולם לא נדע מה וכמה מהם החמצנו, זה פשוט טבעו של התחום.

*

אלכס טיוס קצת שונה מהשחקנים שהוזכרו במובן הזה שהוא כבר היה סוג של כישרון מוכח. הוא לא הגיע למכבי על תקן שחקן אלמוני שאף אחד לא מכיר, אלא כשחקן נבחרת ישראל שכולם מודעים ליכולות שלו.

אבל הוא כן מוכנס פנימה לאותה הקלחת עם שאר השחקנים שהוזכרו כאן במובן הזה שהוא לא נספר על ידי המערכת. השחקן הגיע לאימונים, כמו כל המחליפים אחרים, ועשה את המיטב כשהוא מחכה לאותה הזדמנות קסומה במדים הצהובים שאולי תגיע, ואולי לא.

ואז הגיעה הפציעה של ג'יימס שאילצה לשתף אותו, והשחקן הראה לכולנו מה הוא שווה. איך אמרנו במקרים האחרים, "השאר היסטוריה" ונראה שבעקבות הפציעה החדשה של ג'יימס, טיוס יהפוך לבורג הרבה יותר חשוב ומרכזי ממה שכל אחד מאיתנו חשב.

האם כולנו ידענו שזה מה שמתחבא מאחורי השחקן הזה שיושב בקצה הספסל? האם מישהו ידע שהוא יוכל להיות חלק עד כדי כך משמעותי בסגל? חלק יטענו בתוקף שכן, אחרים יודו שלא. אותי זה פחות מעניין, אני רק רוצה להמשיך לראות אותו שואב ריבאונדים, מעיף חסימות ומסיים פיקנ-רולים באלי-הופים נפלאים.

*

איני נמנה על חסידיו של סופו, ואני לגמרי חושב שג'יימס היה צריך לפתוח לפניו בכל המשחקים (כל עוד היה בריא), מה שלא קרה. עכשיו שג'יימס נפצע אני סבור שטיוס חייב להיות בחמישייה הפותחת של מכבי באופן קבוע, לפני סופו. באופן מפתיע, הציפיות שלי והתכניות של בלאט לא תמיד חופפות.

אם למדנו משהו מהעונה של מכבי, זה שסופו כנראה ימשיך לפתוח כל עוד הוא בריא. אבל אם למדנו משהו מפיני גרשון, זו העובדה שלא חשוב מי נמצא בחמישייה הפותחת, אלא מי נמצא בחמישייה הסוגרת.

אני באמת מניח שבלאט ימשיך ללכת בזמן הקרוב על סופו, ולו רק בגלל הסיכוי שהוא עלול לקבל ממנו עוד משחק כמו זה מול קובאן בבית בכל ערב נתון. ערב שבו פתאום הכל ייכנס ויתחבר לענק היווני, כשהכנסת הכדורים פנימה תעבוד באופן חלק ותניב 10-15 דקות נדירות ביעילותן.

ואז, כשסופו יתעייף, או ברגע שזה יהיה ברור שזה לא ערב מן הסוג הזה, ייכנס טיוס ויקבל את המושכות בצבע כדי לעשות את הדברים שהוא יודע. האם זה עדיף? לא יודע, אבל אני נוטה לסמוך על בלאט.

*

מעבר לכך, למדתי השבוע דבר נוסף בעניינו, והוא שאלכס טיוס רק בן 25. הדבר הראשון שעשיתי לאחר מכן זה להתחיל לבכות כשהבנתי כמה אני מבוגר לעומת הכדורסלנים שאני עוקב אחריהם. אבל כשהתעשתי, רק שעתיים וחצי של בכי בלתי פוסק אחר כך, הבנתי שמכבי חייבת להחתים אותו על חוזה חדש וארוך יותר.

איני יודע מדוע הסקתי שטיוס נמצא לקראת סוף העשור השלישי לחייו, אבל זה מה שהיה ושמחתי לגלות שטעיתי. ברחבי הענף, הסברה היא שכדורסלנים נכנסים לשיא שלהם בסביבות גיל 28, זה בהחלט יהיה חבל אם מכבי לא תהיה שותפה לתקופה הזו שלו.

כרגע טיוס חתום לעונה הזו ולעונה הבאה בלבד. איני רואה סיבה שלא להאריך את החוזה הזה ולהבטיח את הישארותו בקבוצה לחצי העשור הקרוב. בצורה הזו מכבי לא רק מרוויחה סנטר "ישראלי" מצוין שבתקווה גם יהפוך לעמוד תווך בנבחרת, אלא גם המשכיות ויציבות של המועדון, אספקט חשוב מאין כמותו במציאות הכלכלית באירופה של היום.

*

אז הגיע הזמן לעבור הלאה. כולנו הבנו את זה שהוא כבר היה בנתב"ג וחיפש בשמים במבצע בדיוטי פרי, באמת שאין יותר צורך להיות קלישאתי ולקשר את העובדה הזו ליכולתו שוב ושוב.

טיוס בסך הכל ניצל את ההזדמנות שקיבל אחרי רצף אירועים רנדומליים שהפעם הסתדרו לטובתו, משהו שקורה ללא מעט ספורטאים. אפשר וצריך לשמוח על כך שהוא לא נכלל בקבוצה השנייה, שאין לדעת אם היא גדולה או קטנה יותר, של הספורטאים שהמזל לא הסתדר עבורם באותה הצורה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

פספוס - רינת ורדי
"משחקי פוטין" - דוקומנטרי מומלץ

48 Comments

אלון רייכמן 30 בינואר 2014

טל, מצוין. בשורה התחתונה, בספורט כמו בכל תחום אחר למעשה, חלק מהעניין זה המון מזל וטיימינג. והסיפור של ג׳רמי לין הוא קלאסי בהקשר הזה.
ואכן – מכבי חייבת להחתים את טיוס על חוזה ארוך טווח. נכון, הוא מתקשה לתפוס כדור (שלא נמסר אליו לאליי-הופ) ולא קולע מהעונשין, אבל הוא אחלה אתלט והעובדה שהוא נחשב ישראלי נותנת למכבי יתרון גדול בליגה הישראלית. אה, והוא גם טיפוס נוח וצנוע – שזה לא פחות חשוב. חוזה ל-4 שנים ועכשיו!

איציק 30 בינואר 2014

אהבתי, ובכל זאת כמה הערות:
1. טיוס הוא לא 5 קלאסי (4 ושליש במקרה הטוב) ויתקשה מול גונזילות 2.15 עם יכולת ולא רק גובה.
2. יש שחקנים שמתקשים לעלות מהספסל. דוגמא בולטת היא ג'ים בוטרייט. ויליאמס היה מועדף על פניו אך לא היתה לו בעייה לעלות מהספסל. לכן ראלף היה פותח עם בוטרייט ואז מחליף וכך היה מרויח את שניהם. נראה לי שלטיוס אין בעייה של עליה מהספסל, ולסופו יתכן וכן, בטח אחרי טיוס. אחרי ג'יימס אולי זה היה קל יותר.
3. לדעתי עדיין מכבי צריכה 4.5 (בשישית יותר מטיוס :-) ), כיוון ש-5 טוב לא ניתן למצוא עכשיו. צריך בשביל אירופה להצלבה עוד מסה ועוד 5 עברות בצבע.

רועי 30 בינואר 2014

כן, פסטיבל ה"היה על המזוודות" בהקשר של טיוס יצא מכל פרופורציה.
מדהים שאתה צריך לכתוב פוסט על כך שספורט זה גם שילוב של הרבה מזל וסיטואציות מתאימות, כאילו זה לא מובן מאליו.
זה מזכיר לי את המקרים שמכבי פוגשת שחקן ששיחק אצלה ולא היה טוב לכל הדעות, ונותן נגדה משחק, ורסקין צועק "מילאן מצ'באן ? זוכרים אותו ? מכבי לא רצתה אותו", כאילו כל שחקן שטוב בקבוצה X בהכרח יהיה טוב בקבוצה Y. אז לא, צריך סיטואציה מתאימה כדי ששחקן יצליח בקבוצה, זה אמור להיות ברור ומובן לכל מי שאוהב ספורט.

אלעד 30 בינואר 2014

כתבת יפה. אני רק לא מבין למה תמיד הטריגר שלך לכתוב על משהו נובע מנסיון להגן על הפרה הקדושה שאתה אוהד. זה נושא מעניין בלי קשר. וטיוס פחות שייך אליו, כי הוא הגיע למכבי כשחקן מוכח ושחקן נבחרת ישראל.

רועי 30 בינואר 2014

הטייטל שלו בדה באזר –
טל בן יהודה
מכביסט

גיא 30 בינואר 2014

זה מכביזם חייבים תמיד להגן על הפרה הקדושה בלי גרם של ביקורת עצמית

אמנון ג. 30 בינואר 2014

פוסט נכון ובמקום.
רק הערה – רוב הספורטאים שהתגלו "במקרה" , היו מתגלים בכל מקרה במוקדם או במאוחר .בדוגמאות שלך : גריג היה אגדה גם אם היה מתחיל חצי עונה או עונה מאוחר יותר . כך גם בריידי. לגבי לין ווורנר – כנראה שהיו צריכים הרבה מזל וטיימינג.

בני 30 בינואר 2014

לגבי ההערה שלך על בריידי ווורנר, זה בדיוק הפוך. אני ראיתי את העונה הראשונה של וורנר בליגה ואת העונה הראשונה של בריידי בליגה. גם אם לוקחים את בחשבון את הצוות מסייע של וורנר (ברוס פואלק והולט) לעומת התופסים של בריידי (לא זוכר את השמות שלהם, שזה בערך הנקודה) קל היה לראות שוורנר כמוסר טהור הרבה יותר מוכשר מבריידי.
זה לא היה מסתורין מוחלט איך דילגו על בריידי, משום שהכוח העיקרי שלו- הוצאה מהירה של כדור ויכולת טובה תחת לחץ- זה דבר שאפשר לפספס באימונים. מה גם שבריידי התפתח מאוד ככל שהשנים התקדמו. וורנר מצד שני הוא מסתורין מוחלט בעיני, איך סקאוט לא עיוור יכול לפספס אותו, הוא מוסר מדהים והוא היה מוסר מדהים מהמשחק הראשון שלו בליגה. דווקא החסרונות שלו כמו היכולת לשמור על הכדור
(מה שהביא לספסול שלו בראמז ובג'איינטס) זה דבר שפחות רואים באימונים. מה גם שזה התפתח בעקבות פציעה באצבע כמה שנים אחך כך. הסיפור של וורנר קרה רק כדי שיקרה כזה דבר, בגלל שמדובר במקרה מיוחד במינו.

JOSH 30 בינואר 2014

התמונה גרמה לי לצחוק כמו מטומטם.

אחד 30 בינואר 2014

אני מוחה על ההצהרה שלך. אני מאד אוהב ספורט ובחיים לא שמעתי את השם אלכס טיוס עד היום(וזו גם הסיבה שנכנסתי לפוסט).
אני פשוט לא מתעניין בכדורסל בכלל ובמכבי ת"א בפרט.
אופייני לאוהדי מכבי לחשוב שכל העולם סובב סביבם.

אחד 30 בינואר 2014

*סביב הקבוצה שלהם

איציק 30 בינואר 2014

ומה לא נכון בזה?
ניתן לרשום את המשוואות יחסית לכל נקודה שתבחר. אוהדי מכבי בחרו בנקודה זו, לא טוב לך, בחר נקודה אחרת. השמש למשל ;)

קובי (מכביסט) 30 בינואר 2014

מחזור שעבר -ירושלים ניצחה. חיפה הביסה. מכבי…גם כן הביסה את פרטיזן.

המחזור הנוכחי – אותו דבר רק בהפוך ירושלים הפסידה. חיפה הובסה. מה זה אומר…שמכבי הולכת לחטוף!!!!

הלוואי שאני טועה…

המלוח 30 בינואר 2014

יש מצב שהסיבה היא שבשבוע שעבר שיחקו נגד פרטיזן בלגרד (לא מאריות היבשת) בבית והשבוע נגד ריאל מדריד (מועמדת ראשית לזכייה ביורוליג) בחוץ, ושאין קשר לחיפה וירושלים?

גיל שלי 30 בינואר 2014

אפרופו סופר – ג'ון סטרקס היה אורז שקיות לקונים בסופר לפני שנלחם במייקל בגבורה, זה אפילו מתחת למצייד מדפים בהיררכיה של הסופרים

טל בן יהודה 30 בינואר 2014

נכון. עכשיו שאתה מציין את זה, הנושא עולה לי…
משום מה לא נמצא אצלי חזק בראש כמו וורנר.

אלעד 30 בינואר 2014

האמת שלג'ון סטארקס יש פרצוף של אורז שקיות בסופרים.

אגב, יש לא מעט ספורטאים שכשנגמרה להם הקריירה הגיעו לעבודות האלו. זה כמו שבארץ כל השחקני כדורגל נהיו נהגי אוטובוס

k 30 בינואר 2014

קשה להמשיך לקרוא את הכתבה כשכבר בהתחלה נופלת וואחד טעות. לקורט וורנר 2 תארי MVP, לא שלושה

טל בן יהודה 30 בינואר 2014

תוקן. קריאה לא נכונה של וויקיפדיה…
מקווה שהצלחת להתגבר על הקושי.

בני 30 בינואר 2014

וורנר קיבל שני תוארי MVP של העונה הרגילה ועוד הMVP של הסופרבול

דגש 30 בינואר 2014

רק צריך להזכיר את מה שאותה תקשורת אמרה כשהביאו את טיוס (שהוא מיותר ולא קשור) ואת מה שאותה תקשורת אמרה כשהוא שיחק (שהוא מגוחך ולא מתאים ולא ברור למה הביאו אותו). כך שכשהתקשורת נוזפת במכבי על כך שרצו לשחרר אותו, מעבר לעניין שציינת שזה קורא גם לענקים ביותר, יש פה צביעות כי הם אמרו בדיוק את אותו הדבר.

רועי 30 בינואר 2014

לתקשורת מותר הכל.
מותר לה בבוקר להגיד א' ובערב להגיד ב'.
מותר לה לציין עובדות לא נכונות בלי שאף אחד "ייקח אחריות" או "יתפטר".

איציק 30 בינואר 2014

זו לא זכותה של התקשורת, זה חובתה, להיות רדודה, לשנות דעות כמו מטוטלת בשעון המשנה את כיוונה. חובה להתאים את הנאמר בתקשורת למה שמתאים להם באותו רגע… ורצוי על הדרך גם להשמיץ מישהו…

גיא זהר 30 בינואר 2014

רק תיקון בעניין שארס, הוא היה רחוק מלהיות כשלון חרוץ באן.בי.איי ולמיטב זכרוני, בטחב אינדיאנה

איציק 30 בינואר 2014

הוא היה בסדר, לא יותר ולא פחות. שאראס צריך קבוצה שממש מתאימה לו כי הוא אף פעם לא מתאים את עצמו לקבוצה.

גיא זהר 30 בינואר 2014

בטח באינדיאנה היה עם ממוצעים טובים משל כספי. הוא פשוט הגיע לליגה עם צפיות עצומות. אפרופו, ראיתי באיזשהו מקום שפרק לא רואה ממטר את רודי פרננדס. נכון שפרק היה שחקן עצום, בטח במונחים אירופאים אבל קריירת האן.בי.אי של רוד ובטח בנבחרת ספרד לכל הפחות לא נופלת משל פרקר.

איציק 30 בינואר 2014

על איזה פארקר מדובר? טוני או אנטוני?
בכול מקרה שניהם טובים בהרבה מרודי, שניהם לא רןאים אותו ממטר, למרות ששניהם לא נתנו את מה שהוא נתן לנבחרת ספרד… ממש לא ראוי מיצידם…

גיא זהר 31 בינואר 2014

אפשר להיות ציני. אני מסתכל על קריירה כמכלול ולכן הכנסתי למשוואה את נבחרת ספרד,במיוחד שרודי עבר פציעה קשה.

איציק 31 בינואר 2014

זה לא משנה אם תכניס את נבחרת ספרד למשוואה או לא. פציעה זה דבר מצער אך מה היה קורה ללא הפציעה זה ניחושים. כשמשווים קריירות אפשר לעשות השוואה רק של הדברים שנעשו בפועל ולא על מעשים שהיו אילו. כאשר משווים קריירות, רודי ללא שופ ספק נחות גם מטוני וגם מאטוני בהרבה. אם משווים עם אנטוני אז מכל נקודת מבט אנטוני עולה עליו, הגנה, התקפה, אתלטיות (כן, גם אתלטיות), קלאץ', כל פרמטר. לגבי טוני פארקר אני חושב שההשוואה מיותרת. זה השוואה בין מועמד ל-HOF לבין שחקן NBA סביר. פשוט לא כוחות.

ניינר 30 בינואר 2014

גם רודמן דוגמא מצויינת-ממעמיס מזוודות בשדה התעופה בדאלאס לשחקן הגנה מהגדולים אי פעם.
גם אני לא מבין איך אפשר לפספס שחקן כמו וורנר אבל אם אפשר להתלבט בין ליף למאנינג, הכל אפשרי.

קובי (מכביסט) 30 בינואר 2014

נקודה למחשבה.
מכבי מפסידה באופן קבוע כמעט לקבוצות ספרדיות. בעוד שמול קבוצות יווניות טורקיות אטלקיות וכו' היא נותנת פייט ראוי תמיד. אם נמתח קו בין כל הספרדיות נגלה שהמכנה המשותף שתמיד גרם למכבי להפסיד מולם. היה סנטר נפיל וענק (2.13 ומעלה) שגרם לבעיית מאצ' אפ למאמני מכבי.

נתחיל דווקא מהסוף- ויטוריה השנה עלתה מהמקום הרביעי ועכשיו נמצאת בתחתית הבית המקביל. ובכל זאת היא ניצחה העונה פעמים את מכבי כשבשני המשחקים הסנטר הגרמני פלייס עושה מה שבא לו. בעונה שעברה ריאל דפקה למכבי סוויפ כשבגיץ' עושה בית ספר בצבע. מלאגה ניצחה את מכבי בנוקיה כשזוריץ' פרוביץ' וואסקז חוגגים.

אפילו בעונה האדירה של פרקינס ופארגו מכבי הפסידה 4 פעמים לברצלונה כשבכולם טומיץ' הענק חוגג. ויטוריה של ליאור אליהו פירקה את מכבי בבית ובחוץ כשבשורותיה הסנטר הברזילאי טיאגו ספליטר ובאראץ'. באותה עונה גם מלאגה פירקה את מכבי עם נדונג ופרילנד. אפילו שרמדיני הרכרוכי והגמלוני פירק את מכבי עם קאנטו. וגם מריאנוביץ' עשה מה שבא לו במשחק הראשון בנוקיה (שאגב זה מסביר מצוין למה הכוכב האדום ניצחה בבית את ויטוריה!!).

לעומת כל הספרדיות האלה שמקפידות להביא באופן קבוע נפיל או שתיים. שאר הקבוצות באירופה לא תמיד מביאות נפיל ולכן למכבי יותר קל להתמודד מולם ולנצח (כמו בעונה שעברה שמכבי ניצחה את אלופת אירופה אולימפיאקוס ביוון!!). בגדול זה עניין של שיטת משחק ובגלל שהספרדים אוהבים לרוץ ולשחק התקפי יש יותר ביטוי לנפילים. אבל בכל אופן כשזה נהייה כבר מגמה מכבי חייבת גם להביא נפיל מתאים (גם 2.12 יספיק!).

כבר הערב מכבי תגלה את הבעייתיות של חיסרון הגובה מול ריאל מדריד. שבשורותיה משחקים ניקולה מירוטיץ' 2.11 יאניס בורוסיס 2.13 וסלאח מג'רי 2.17 כשלעומתם יש למכבי רק את טיוס 2.03 וסופו 2.06…..

לכן לדעתי המחליף של שון ג'יימס צריך להיות דריוס לברינוביץ' 2.12 שמזכיר מאוד את ניקולה מירוטיץ' מריאל. עם 15 נקודות למשחק בשלב הראשון ביורוליג ב- 65% לשתיים 40% לשלוש 90% מהעונשין ומדד של 20!!! הוא ישדרג מאוד את מכבי ויוכל לשחק גם כפאוור פורוורד לצד טיוס או סופו. ובגלל גילו המבוגר הוא יעלה זול ואדרבה הניסיון הרב שלו יגרום לכך שהוא יתחבר מהר לקבוצה!!

לקינוח- אחרי כל התגובה ברור לכם מאוד החיבה שיש לקבוצות ספרדיות כלפי שחקנים ענקיים במיוחד. אז בסארגוסה הספרדית לקחו את זה צעד אחד קדימה והחתימו שם לא פחות מארבעה שחקנים בגובה 2.10 ומעלה!!! נורל הנק ההולנדי בגובה 2.10 פונטט אלברט בגובה 2.12 מיודענו גיורגי שרמדיני בגובה 2.16 ו…דובוס לסלו בגובה 2.20!!!!

קובי (מכביסט) 30 בינואר 2014

אגב למכבי בזכיות שלה ביורוליג היה את האפמן 2.12 וויצ'יץ' 2.11….

איציק 30 בינואר 2014

זה נקראה לשחק עם הסטטיסטיקה. אני בטוח שניתן למצוא עוד כמה סטטיסטיקות ביזאריות כאלו.

קובי (מכביסט) 1 בפברואר 2014

אני ממש לא חושב שזה סטטיסטיקה ביזארית. כי בסופו של דבר סוגי הסנטרים שמשחקים במכבי הם לא יותר ממשלימים….

עובר אורח 31 בינואר 2014

אני באופן אישי אשמח מאוד אם מכבי לא יחשבו על החתמה של אנס מורשע בקבוצה

גיל 30 בינואר 2014

אני חושב שבכדורסל וכדורגל הפיספוסים מעטים יחסית כי כישרון אינדיבידואלי הוא בולט בלי קשר לקבוצה ואפשר לראות את זה גם באימונים. גם הענפים הללו מאוד פופולאריים ושחקן טוב יוכל למצוא קבוצה כלשהיא לשחק בה. פוטבול זה משהו יותר מורכב ואני בטוח שיש הרבה שחקנים טובים שנופלים בין השורות. הסיבה היא התלות הגדולה של כל שחקן בשחקנים סביבו. גם השחקן הכישרוני ביותר לא יכול לבוא לידי ביטוי בלי עזרה וזה נכון במיוחד לק"ב שצריכים תופסים ואופנסיב ליין שיגן עליהם. וורנר הוא דוגמא מעולה למישהו שהיה מעולה בסיינט לואיס ואז כמה שנים היה לא טוב (כולל גיחה לג'יאנטס).

דווקא המקרה של בריידי לא כל כך חריג. אנשים נתפסים לזה שהוא נבחר 199 אבל למעשה הוא היה הק"ב השביעי בלבד בדראפט. בהתחשב בסינון שנעשה בין שחקנים, קודם להגיע למכללה ואחרי זה לNFL, זה כשלעצמו הישג עצום. הוא ללא ספק היה מקבל הזדמנות בשלב כלשהיא בלי קשר לפציעה ולמעשה הפטריוטס היו בדרך לעבור עליו. יש לו מעט שחקנים שלא נבחרו בדראפט שהצליחו מאוד בליגה. ככה זה כשיש מאגר עצום של שחקני מכללות וכל כך הרבה עמדות. אחד כזה שמחכה לפריצה הוא קלן מור שאני מוכן להתערב שיהיה פותח בשלב כלשהו בליגה.

MOBY 31 בינואר 2014

סתם רעיון כסנטר שלישי-אלטייט?

איציק 31 בינואר 2014

רעיון גרוע ביותר. אני בעד להשקיע באלטייט אבל כ-4-4.5. אין לא גובה, אתלטיות או מסה לתפקיד 5. הוא די נייד ושולט לא רע בכדור. מול הגבוהים של אירופה והאתלטים מעבר לים אין לו מה לחפש בתפקיד 5. בליגה הישראלית הוא יכול לשחק 5, אבל מכבי זה גם אירופה, לכן צריך להשקיע מאמץ לעביר אותו לכיוון 4, ויש לא לזה פוטנציאל לא רע.

MOBY 31 בינואר 2014

בינתיים אתם מעבירים אותו מהמושב הימני לשני מימין. אני לא מאמן אבל לא בטוח שזו הדרך לבנות שחקן.
וסנטר שלישי הוא אחד שמשחק (קונספט חדש לגביו) 10 דקות לא יותר.

איציק 31 בינואר 2014

אני לא מעביר אותו לשום מקום, אבל לעשות אותו סנטר זה להרוג כל סיכוי לקרירה סבירה. אני לא מצדיק מה שקורה איתו עכשיו אבל ההצעה שלך זה להרוג אותו לתמיד.

MOBY 31 בינואר 2014

ראית פעם את למבייר?

איציק 31 בינואר 2014

אחד היותר אהובים עלי, אבל זה לא קשור בשום צורה. הם לא דומים בכלל. ואם יש יוצא מן הכלל, זה לא אומר שצריך ובטח שאפשר להפוך אותו לכלל. אני גם ראיתי את דוראנט, בערך בגובה של אלטייט, ואני לא מציע לנסות להפוך אותו לכזה. אני מנסה להיות ריאלי.

MOBY 31 בינואר 2014

קליעה מרחוק ומרפקים מחודדים יחד עם קצת כשרון והרבה אופי. אני לא מכיר את אלטיט מספיק אבל כשרון יש וקליעה גם. אופי לא יודע. ומרפקים אפשר לחדד אבל רק אם משחקים. אתה לא רוצה להרוס את השחקן אבל אני לא רורה אותו עולה לפני בלו פניני סמית והאוסטרלי. נוצרה הזדמנות שאפשר לנצל לשנים רבות. לא ננצל הוא יהפוך לאיציק כהן 2.0

איציק 1 בפברואר 2014

לאיציק כהן יש משחק לפנתאון ;)
אני לא רואנ אותו לפני בלו אך כן לצד בלו ואולי לפני פניני. הוא גם ישאר הרבה שנים אחריהם. יש לו כידרור, יש לו סיומת בתנועה אין לו מסה. אז צריך לנצל את היכולות שלו. להזיז את סופו הוא לא יזיז וגם לא יקפוץ מעל טאיוס (שהוא גם לא בידיוק 5). אתה רואה אותו נילחם במאריצ'ים לבינהם, היונים והקרואטים של ריאל, צסק"א? הוא גמד מידי.

MOBY 1 בפברואר 2014

אבל הוא צריך לשחק….
אם יביאו זר חדש אין סיכוי שישחק. אם לא יביאו וסופו יתעייף וטיוס יכנס לבעיית עבריות לבלאט לא תהיה ברירה. והוא יכניס אותו וינסה לנצל את היתרונות שלו ולהסתיר את החסרונות.
אני חושב שיש לי יותר זמן אלטיט מאוהד מכבי תל אביב שרוף. זה נראה לי עקום.
אם לא פיענחת זה היה בליגה השניה.

קובי (מכביסט) 1 בפברואר 2014

לדעתי אלטיט הוא העתק של ליאור אליהו ומתאים יותר לשחק כפאוור. הוא רק צריך שיהיה לו התמחות במשהו מסוים. דהיינו להיות בולדוג הגנתי או קלעי שלשות יציב וכו'…

MOBY 31 בינואר 2014

ראית פעם את למבייר?

Comments closed