מלחמת העולמות של האומה הצהובה

את הקרב האחרון במלחמת ההתשה הזו, אנחנו ניצחנו. בנוק-אווט

wow-maccabi

כשעה וחצי לאחר שריקת הסיום בנוקיה, אחרי החגיגות ביציע ועל הפרקט, וכמה עצירות בדרך הביתה, נכנסתי סופסוף עם האוטו לחניון של הבניין. ללא סיבה נראית לעין, פתאום הכל חזר אלי שוב. באינסטינקט, עזבתי את ההגה, קימצתי אגרופים, ושחררתי צעקה חזקה. "ישששששששש!!!!!!".

הרבע הרביעי אתמול בהיכל החזיר אותי אחורה שלוש שנים, למשחק מספר ארבע מול ויטוריה. מכבי דרסה את הספרדים במחצית השנייה כשכל מה שאני זוכר זה את עצמי תופס את הראש שלשה אחרי שלשה של מכבי. קאט לרבע הרביעי אתמול כשסל אחרי סל של רייס וטיוס הביאו אותי לאותו המצב בדיוק. באותן השניות, קשה להאמין ולהפנים את מה שמתרחש למול עינייך.

איזו הרגשה נפלאה זו לנצח. פיינל פור. פיינל פור. פיינל פור. אני תוהה אם אני פשוט אוכל לעשות כאן קופי פייסט לשתי המילים הללו עוד 300 פעמים וזה יהיה מספיק להיום. פשוט לא יאומן. איזו דרך מדהימה ומלאה מהמורות. כמה שמחה טהורה השתחררה אצל כולם עם ההעפלה הזו.

אבל זו לא רק שמחה טהורה. ה"יש" הספונטני הזה שלי בחניון (שבמזל אף אחד לא ראה אותי ואני לא צריך לעבור דירה) כלל כל כך הרבה יותר מזה. היה בו פריקת כעס ותסכולים של עונה שלמה, שבה אנשים מדברים ומדברים ומדברים מסביב על הקבוצה הזו והמועדון הענק הזה.

למרות שאף אחד לא היה סביבי, הצעקה הזו שלי הייתה מכוונת לכולם. לכל הפטפטנים, לכל המפקפקים, לכל המדכאים, לכל המזלזלים, לכל השונאים. אתם יודעים על מי אני מדבר ואל מי אני מדבר.

הפיינל פור הזה סתם כל כך הרבה פיות, שהום סנטר ואייס כבר דיווחו על מחסור בנייר דבק.

*

כל כך רציתי להגיע לכאן היום ולסגור חשבונות. בשם כל האומה הצהובה. תכננתי לפתוח את הפנקס הקטן שלי ולעבור אתר אתר, ערוץ ערוץ, פרשן פרשן, כתבה כתבה, ולהעלות את כל דברי ההבל שפורסמו במהלך העונה. את כל ההפרזות, הגזמות והכפשות. הכל תויק. לינקים על גבי לינקים נשמרו בדיוק לרגע הזה.

פנטזתי על הנקודה הזו במשך חודשים, על "מה אעשה כשהקבוצה תעפיל לפיינל פור", אותה קבוצה שדוכאה באופן עקבי על ידי כולם. עדר שלם התאגד ותקף את האומה הגאה שלנו במשך עונה שלמה, כשאני רק עמדתי בצד וחיכיתי לסיום העונה האירופאית כדי לשחרר את הנצרה ולהתחיל לירות.

אז עכשיו הרגע הזה הגיע. והבמה כולה שלי ו… אני לא יכול. לא מסוגל.

או אולי אני פשוט לא רוצה יותר. ואולי שניהם ביחד.

כי אני, או למעשה אנחנו, כולנו, גדולים מהם. אנחנו לא הם. אנחנו לא מונעים משנאה או רייטינג. האמת היא שאין שום טעם להעלות כאן את הכותרות ואת הלינקים שהם פרסמו במשך עונה שלמה, לבייש ולהביך אותם מעל במה פומבית זו. כי זה לא ישנה כלום.

העוסקים במלאכה הזו ימשיכו לבצע אותה במלוא המרץ והכוח גם בעונה הבא. כולם כולל כולם, לא משנה הנסיבות.

*

הכותרת שלמעלה ניתנה על ידי רק כקוריוז. אני לא חושב לרגע אחד שמדובר במלחמה אמיתית, כזו שאנחנו הישראלים מורגלים אליה יותר מדי במדינה הזו, ובטח שלא במלחמה בסדר גודל של אחת כזו על גורל כדור הארץ. אין בה הרוגים או פצועים (לפחות לא פיסית), הנשק היחיד שמשתמשים בו הוא מילים ומעל הכל, הוא לא צפוי להסתיים. אף פעם.

מדובר במלחמת התשה ארוכה שמתקיימת זמן רב. בצד אחד של שדה הקרב, חברי האומה הצהובה, כל מכביסט באשר הוא. לא כאלה שרואים את המשחקים בימי חמישי ורוצים שמכבי ת"א תנצח, אלא כל אדם שמגדיר עצמו "אוהד מכבי".

בצד השני של שדה הקרב נמצאים למעשה כל השאר. כי זו מכבי ת"א. זה מה שארבעה עשורים וחצי של שליטה בענף יעשו לאנשים. זה המחיר שצריך לשלם כדי להיות הסמל היוקרתי ביותר בספורט הישראלי במשך שנים (בכל הענפים הפעם). או שאתה איתה, או שאתה נגדה. או שאתה אוהב אותה, או שאתה מתעב אותה. כל השאריות נמצאות בשוליים.

לא מדובר "רק" באוהדי הפועל ת"א, יריבתנו הנצחית, או "רק" באוהדי מכבי חיפה. זה כולם כולל כולם. כולם שונאים את מכבי ת"א.

זה אוהדי הפועל ת"א, מכבי חיפה, הפועל חולון, הרצליה, ירושלים (בית"ר והפועל), בני יהודה, גליל עליון (או גלבוע), פתח תקווה (מכבי והפועל), באר שבע, נתניה, קריית שמונה, אילת וגם כמובן סתם אוהדי ספורט שאין להם קבוצה. או אפילו סתם אנשים שבכלל לא אוהבים ספורט.

במשך עונה שלמה, כל עונה, במשך כל השבוע, כל שבוע, מתאגד לו הצד הזה, שבדרך כלל מפולג, כנגד מכבי ת"א. והם חוגגים ומציינים כל הפסד, כל מעידה, כל מפלה, כל כישלון, בין אם זה ללוקומוטיב קובאן וצסק"א או נס ציונה ומכבי אשדוד, כמעט כאילו שמדובר בניצחון שלהם.

אחד יוכל לטעון שהצד האנטי הזה נוצר והתפתח באיטיות, כשיותר ויותר אנשים סרבו ללכת עם העדר. אני עדיין הייתי ילד ולא זוכר את הדברים, אבל מספרים כאן על מדינה שלמה שנעצרה בימי חמישי, שעודדה מועדון פרטי כאילו היה מדובר בנבחרת ישראל.

מספרים לנו אגדות על קבוצה שהייתה לה מדינה ושלטה בכל, גם בתקשורת. אז ברור שמצב כזה יגרום לסלידה ואנטגוניזם של אנשים. שמירה על המצב הקיים רק תדחוף יותר ויותר אנשים לכיוון ההפוך. וזה אכן מה שקרה.

אבל כיום, בשנת 2014, חייבים לתהות מי כאן בדיוק העדר, מי היא הקבוצה הגדולה יותר. מדינה שלמה כבר לא עוצרת בשביל מכבי בימי חמישי, היא כבר לא משודרת בערוץ היחיד במדינה או בערוץ ששייך למדינה, והיא כבר לא מתיימרת לייצג את ישראל.

אין ספק שהעדר הצהוב הוא כלל לא קטן, אבל הצד השני כבר לא כל כך רחוק ממנו, והוא בטח שלא מיעוט. אני מדבר על הצד זה שיש לו שני מושאי אהדה בספורט. הראשון בעד הקבוצה שלו, והשני נגד מכבי ת"א. מדובר בעדר בפני עצמו, העדר שהולך נגד. אם מישהו רוצה לסלוד ממשהו, עליו להחליט קודם כל איזה צד, כי זה כבר לא מובן מאליו.

לא לחינם מכבי ת"א מקבלת את הסיקור הגדול ביותר בספורט הישראלי, מדובר במושכת הרייטינג הגדולה ביותר.  האחראיים לכך יודעים שכולם רוצים לקרוא עליה וכולם יקליקו על כל דבר שקשור אליה. כמו שיותר סנסציוני, מתסיס ומתגרה, יותר טוב.

בין אם אתה אוהב אותה או שונא אותה, אתה רוצה לקרוא על מכבי ת"א. ואין עוד מועדון כזה בישראל.

*

כי האומה הצהובה מנהלת קרב בשתי חזיתות. לא רק מול עדר אוהדי האנטי, אלא גם מול גוף חזק ומאוחד שנלחם בנו, האוהדים והמועדון, במשך זמן ממושך, "התקשורת" (כן, מה לעשות… זו תמיד התקשורת).

הייתי רוצה לכתוב כאן שהמלחמה שהתקשורת ניהלה מול מכבי ת"א, או גורמים בתוכה, הייתה השנה חזקה ועיקשת מתמיד, אבל אם אהיה כנה עם עצמי, אכתוב כאן שזה תמיד מרגיש ככה. אבל בכל זאת, הקרב בחזית הזו מעולם לא הייתה "חי" יותר.

זה המקום להדגיש שאין לי בעיה עם ביקורות, כל עוד מדובר כמובן בביקורות ענייניות ללא אינטרסים. ישנם כאלה שאני מאד נהנה לקרוא ולשמוע, שמביעים בעקביות פרשנות עניינית, כשהם יודעים גם להחמיא ולפרגן כשמגיע.

הסיקור השלילי והמגמתי, שנעשה במסווה של "עיתונות אובייקטיביות", הוא הבעיה. ההיתממות הזו של "אנחנו נגד מכבי?!". אך כל בר דעת יכול לראות את האמת ומה בדיוק מתנהל מתחת לפני השטח.

כפי שאמרתי בעבר, תנחיתו כאן חייזר שלא שמע או ראה כלום ותנו לו לקרוא את כל מה שנכתב השנה על מכבי ת"א. אחר כך, תבקשו ממנו למקם את הקבוצה הזו על מפת הספורט. אם הוא נותן תשובה ששונה מ"אימפריה שירדה מגדולתה וכיום משחקת בליגה השלישית למקומות עבודה", אני צנצנת. תשובה של "קבוצת פיינל פור"? אולי בניחוש ה-3876 שלו.

לא קל לנו הצהובים בחזית הזו, כשיומם וליל, חודשים ברציפות, אנחנו נאלצים לעמוד מול הספינים והמסגורים השונים של אנשי המדיה.

בתחילת העונה זה היה "הישראלים". אתם בטח זוכרים את זה. שמתם לב שכבר זמן מה לא דוחפים לנו את הדקות והסטטיסטיקות של גיא פניני ויוגב אוחיון, שני הצברים-יהודים-ישראלים-נימולים היחידים במכבי? תמוה משהו שזה פתאום נפסק.

אחר כך, במשך שבועות, זה היה "טיוס כבר היה על המזוודות", ואז זה היה הסגל הגרוע (שעשה פיינל פור, כן?). וכמובן, איך אפשר לשכוח, שמדי שבוע היה ספין חדש לגבי דיוויד בלאט.

ואז, כשהמאני-טיים התקרב והחלה לרחף סכנה אמיתית שהקבוצה הזו תצליח להעפיל לפיינל פור, לארבעת הגדולות של אירופה שומו שמיים(!!!), החלו הספינים והמסגורים המגמתיים החדשים.

"גם אם מכבי ת"א תעלה לפיינל פור, מדובר בקבוצה בינונית".

הידד למסגור המבריק שפוטר את כל המבקרים מלקחת אחריות על פרשנויות ותחזיות שגויות והזויות שלהם. זהו, הם ניקו עצמם מההערכות המוקדמות שמיהרו לסגור את הסיפור על הקבוצה הזו. "אנחנו צודקים", הם אומרים בספין הזה, "זה שמכבי בפיינל פור לא אומר לרגע שמדובר בקבוצה טובה".

ואז עוד אחד שאומר ש"בכל מקרה מילאנו קבוצה טובה יותר", וזה אחרי אחד שאמר "למכבי יש מזל שמילאנו סיימה שנייה". לכן תבינו את הסתירה הזו.

ואז מגיע שוויון 1-1 אחרי שני משחקים במילאנו, ואיתו הנראטיב שמילאנו הייתה טובה ממכבי בפער דו ספרתי ב-78 דקות (מתוך 85). כי ידוע שכדורסל משחקים 38 דקות (אן 40, מה שמתאים באותו הרגע). מעניין מה המאזן כרגע, אנחנו בשוויון או שמכבי עדיין בפיגור בקטגוריה הזו?

ואז גם מגיע המסגור שתוקף אותנו באופן ישיר, הספין על היכל נוקיה. כי אנחנו בסך הכל "פרוות ורולקסים". מי ידע שבעזרת השען והחייט הנכונים, גם אנחנו יכולים לעשות (עדיין) המון רעש.

אנחנו, הקהל הצהוב, אחראיים בין היתר ל-4 מ-25 (16%) מחוץ לקשת של האיטלקים במשחק השלישי. (גם) אנחנו, הקהל בנוקיה, אחראיים ל-7 מ-17 מהעונשין (41%) במשחק הרביעי ולשוק הטוטאלי בו היו האיטלקים ברבע האחרון.

אולי בפעם הבאה לא כדאי להתחכם ופשוט ללכת על המסגור היותר רלוונטי ומתאים של "נו באדי פאקס וית' מכבי אין דה יד" (גם אתם חושבים שאין סיכוי שזה יקרה?).

ולבסוף, למרות שציינתי בהתחלה שאני לא מעוניין לדון בדברים ספציפיים, נראה שאין מנוס. ביום של המשחק הרביעי, כשההעפלה קרובה מתמיד, הנה כותרת אמיתית לגמרי שנתקלתי בה באינטרנט: "למה העפלה של מכבי ת"א לפיינל פור לא תרשים".

תקראו את הכותרת הזו שוב, כי היא אמיתית לגמרי. גבירותיי ורבותיי, קומו על הרגליים והריעו לכותרת הזו, תנו לה מחיאות כפיים סוערות, כי היא פשוט יותר מדי קלה. בתשע מילים היא אומרת לנו את הכל.

באמת שלא נותר עוד מה לומר אחרי זה.

*

שלא תחשבו שאני לא מחפש להעלים את התופעות האלו, אני רק מזיז לכיוונן זרקור ענק. שתדעו שאנחנו ערוכים אליהם ויודעים כיצד להתגונן.

למעשה, הספורט שלנו יהיה משעמם בלעדיהן. הרי שמיד אחרי הניצחון, בעוד שעון המשחק עדיין מתקתק מטה, מצאתי לנכון לצייץ את המשפט הבא: "צהובים יקרים, לא לשכוח לחשוב ברגעים אלו על כל האומללים שאוכלים עכשיו ת'לב… אף פעם לא לשכוח את זה. אף פעם"

מאוחר יותר בלילה, חשבתי שאולי הגזמתי עם המילים האלו. שייתכן שאני באמת לוקח את הכל קצת קשה מדי. אולי, למרות גילי המופלג של 33, אני מתנהג כמו ילד קטן שרק צועק "הכל עובר אליך ו…", אתם כבר יודעים.

ואז הגיעה אלי הודעת אסאמאס מחבר ותיק של אבא, מכביסט מושבע, בשנות ה-60 לחייו.

הוא התלהב ממשפט שבינתיים הפך גם לסטאטוס. 21 המילים הללו שלי גרמו לו לשמוח עוד יותר. הוא גם הוסיף בהודעה משלו: "ומה יקרה עכשיו? התסכול והקנאה של כולם מתגברים ומעלים את רף השנאה, וזה יתפוצץ לנו בפנים שוב מתי שהוא!!!"

אתם מבינים? מדובר במלחמה שלעולם לא תסתיים. בין אם אתה בן 15, 35 או 65, אלו הם חיי האוהדים הצהובים. אנחנו מבינים שאנחנו צפויים לעבור עוד סיבוב, ואז עוד סיבוב, ואז עוד סיבוב, ואז עוד סיבוב… ודרוכים לכל מה שעתיד להגיע.

האומה הצהובה VS. כל הצד השני יחד עם הסיקור התקשורתי.

אבל עכשיו, לימים הקרובים, מותר לנו להתענג על כל רגע. כי את הסיבוב האחרון בקרב העיקש הזה, אנחנו ניצחנו. בנוק-אווט.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יחידה 206
עונת המלפפונים 37: מכבי בפיינל-פור

59 Comments

אלון רייכמן 24 באפריל 2014

שמע, האווירה וכל מה שמסביב הזכיר כל כך את משחק מספר 4 ההוא מול ויטוריה. האנרגיות, התחושה הזו שזה שלנו ולא משנה מה. גם כשהכוכב של היריבה (טלטוביץ', לנגפורד) נותן משחק גדול.
לגבי הספינים – אין מה לעשות, זה תמיד יהיה וזה כבר די מתיש.
שנייה אחרי הניצחון וההישג הענק של מכבי, איזה אוהד ירושלים צעק "יאללה צסק"א". כבר מביך, למען האמת.

childish 24 באפריל 2014

יש הרבה צדק במה שאתה כותב אבל מה עם הספינים שהנהלת מכבי עשתה לבלאט?
התקשורת לא המציאה את זה, זה שייך ישירות להנהלה של האומה שלכם.

קובי (מכביסט) 24 באפריל 2014

לילדי ההנהלה…ואם אתה כבר אבא לילדים. אתה צריך לדעת שלא צריך להתרגש מכל שטות שהילד עושה. בסוף גם הוא מבין כמה האבא (מזרחי) היה חכם כשהוא חשב אחרת. אז בקיצור כנס לוואלה ספורט ותקרא את הראיון עם דני שובבני…חח

עירן 24 באפריל 2014

קובי,

אבל עכשיו כבר יש ראיון עם פדרמן האב.

הזוי, מביך ומקומם.

(זה גם לטל) – אני מאלו שלא אוהדים את מכבי ת"א, כמועדון וכקבוצה. כבר כתבתי לטל בעבר באחת התגובות על "ההצלחה" של פדרמן הבן "לגייס" אוהדים כמוני לרצות בהצלחת הקבוצה שהיא הצלחה של בלאט לאור המהלכים ההזויים וההדלפות האיומות של דני הבן לכתבת החצר שלו ו. כהן מוואלה ספורט.

אבל הראיון הזה מהיום שבר גם את השיא הזה.

טל – אפשר לגרוע מהקבוצה השניה את "אוהדי בלאט". הם רוצים בנצחון הקבוצה לא פחות מכם, נדמה לי.

B. Goren 24 באפריל 2014

אורגזמה רוחנית. נשבע לך.

מתן גילור 24 באפריל 2014

טל, כתיבה יפה מאד.

צר לי עליך שגם בהצלחות הכי גדולות של קבוצתך שמחתך הגדולה היא עדיין שמחה לאיד. לא חראם? תשמח עד הגג ושהעולם יחמש את עצמו. כשמכבי העפילה לליגת האלופות ב-2002, במשחק ההוא באוסטריה, ממש לא עניין אותי מה אוהדי התל-אביוביות או אתר ONE מרגישים בנושא.

אני חושב שאתה שוגה ב-2 דברים:
1. לפי הסקר האחרון שאני ראיתי, עדיין רוב אוהדי הכדורסל בישראל מגדירים עצמם אוהדי מכבי ת"א (2/3, אאל"ט).
2. מרבית אוהדי הקבוצות האחרות (לא בסקר, אלא לפי הרגשתי) רוצים בהצלחתה של מכבי ת"א ביורוליג (למרות שמאז שזה יורוליג ולא גביע אירופה לאלופות נראה לי שפחות רוצים בהצלחתם, אבל עדיין הרוב המוחלט). נראה לי שאלה שרוצים בכישלונה פשוט יותר קולניים, אז הם יותר מורגשים. ואל תגיד לי שאחרי כישלון מגרש יריב שלם שר על זה, כי זו הקנטה במסגרת אירוע ספורטיבי. כלומר, אני רוצה שמכבי ת"א בכדורגל תצליח באירופה, אבל בהחלט יתכן שאציק לאוהדיה על כישלון במשחק ליגה בין הקבוצות.

אלון, מה רע אם מה שאותו אוהד הפועל י-ם עשה? אפשר לחשוב שאוהדי מכבי ת"א לא אהדו את צ'לסי, כמה שבועות אחרי זה את מוסקבה ואז את פארמה ומילאן.

אורי 24 באפריל 2014

מכבי לא שיחקה באוסטריה ב-2002, ובטח לא העפילה לליגת האלופות

איציק 24 באפריל 2014

חסר ;)

חיים הצהוב 24 באפריל 2014

ההשוואה למכבי חיפה היא לא רלוונטית, מכבי חיפה היא מועדון בסדר גודל מאוד קטן ביחס למכבי תל אביב כדורסל, מכבי חיפה הוא מועדון סימפטי שלא מייצר הרבה שנאה, אין כל כך מה לקנא בו בטח לא ב2002 שזה היה ההתחלה של דור הזהב שלכם.
מכבי חיפה לא תהיה אף פעם שנויה במחלוקת כמו מכבי כדורסל.

אמיר 24 באפריל 2014

נהדר כרגיל.
התקשורת אכן הפגינה השנה שנאה יוצאת דופן. מניח שיש לכך איזושהי סיבה מאחורי הקלעים שאני לא מודע אליה, או שאולי סתם הריחו דם (עונה בה מכבי פגיעה מקצועית – כך לפחות רבים חשבו/חושבים, ותדמיתית) וניסו להכניע את המפלצת.
מעל כולן התעלתה, לטעמי, הכתבה של גרינוולד על הקשר של מכבי לסיינטולוגיה. בערך שבוע שפשפתי את העיניים בתדהמה מול הדבר הזה שפורסם.

פחות מתחבר לאבחנה לפיה היום כל מי שלא אוהד מכבי, שונא מכבי.
מכיר אישית מספר אוהדי קבוצות אחרות שמפרגנים למכבי באירופה, או לכל הפחות לא חוגגים את כשלונותיה.

סורי על האוף-טופיק הקיצוני, אך בתור עוקב טוויטר ללא חשבון טוויטר חשתי חובה ליידע שהאפריקאי הלא מזוהה על הספסל הוא ג'וזף פורטה – אמריקאי עם עבר בNBA (ובאיראן) שמתפקד כיום כשחקן אימונים בקבוצה.

רועי 24 באפריל 2014

ואני רק אצטט:
"לכבוד מיליארד מיליארד טועים,
לכבוד חסרי חסרי חיים."

גיא זהר 24 באפריל 2014

לקחת את התקשורת כמכלול נגד מכבי זה בכל הכבוד הסתכלות צרה. נכון שהקונסנזוס הפטריוטי סביב מכבי בתקשורת נעלם אבל בסהכ הסיקור לפחות בווינט ובערוץ הספורט היה פרו מכבי. וכמו שכתבו לפני, חלק מהספינים נגד בלאט היו מתוך ההנהלה עצמה. אז יאללה תשמחו ואל תסתכלו סביבכם, לא מתאים לעור הפנים.

איציק אלפסי 24 באפריל 2014

וואלה טלב"י, יצאת אוהד הפועל :)
ובאמת, שאפו גדול. אני מודה שבאופן מוזר ביותר מצאתי את עצמי ממש לא מבואס מההעפלה של מכבי לפיינל-פור (אולי באמת יש משהו במה שכתבת, שעכשיו העדר זה להיות נגד מכבי…).
ואת זה סברתי גם בימים שהשנאה למכבי בערה בי: מדובר לא רק בארגון הספורטיבי מס' 1 בישראל (ביי פאר) אלא באחד הארגונים המוצלחים בארץ בכלל.

אזי 24 באפריל 2014

אושר. אושר מזוקק.
כאוהד ספורט, אני לא נוהג לדבר או לצעוק על הטלווזיה.
גודל המעמד והעובדה שבכל המחצית הראשונה אשתי לא היתה בבית, גרם לי להתחיל לדבר עם הטלווזיה.
כשהיא הגיעה כבר לא הפסקתי. וכל פעם היא שאלה אותי עם מי אני מדבר. לא עניתי לה.
זה היינו אני והטלווזיה שמראה לי את הקבוצה שלי שוב מראה שהיא אימפריה.

אני חושב שהמשפט שאני הכי שונא בעולם זה שהיורוליג הוא לא רמה. כבר יותר קל להתמודד עם הפיצה ורשות השידור.
מה זה הוא לא רמה? זאת ליגת הכדורסל הכי טובה באירופה! אלו הקבוצות הכי טובות שאפשר לקבץ ביבשת האירופאית! ומכבי תל אביב היא אחת מארבע ההכי טובות!
מעניין אם כשקבוצה לוקחת את אליפות אסיה, אומרים לה "כן… אבל אסיה זאת לא רמה".

בקיצור, כיף.
אין לי עוד איך להסביר את זה יותר ברור.
פשוט כיף לי.

איציק 24 באפריל 2014

הכוונה היא, שלא רק הקבוצה ההיא של פארקר, שארס, וויצ'יץ' ושות' היו אוכלים בלי מלח את הארית אלק של היום כי אם גם הקבוצה ההיא עם ג'מצ'י וההחלקה היו אוכלים את היורוליג ואפילו מיק לארגי ושמעון אמסלם. זו כמובן טענה מגוחכת, כי כולם יודעים שבלי מלח זה לא טעים…

ערן 24 באפריל 2014

+1 גדול על הכל

גיא זהר 24 באפריל 2014

ההתפתלות של פדרמן ג׳וניור באשר לב אלי מביכה. ומה שיותר מביך היא ההצהרה שהוא הוציא כסף מכיסו על מכבי השנה. נו, באמת.

גל ד 24 באפריל 2014

טל, קצת אוף-טופיק, אבל תרשום. אנחנו עוברים את ברוקלין ומעפילים לסיבוב השני. אני מוכן לשים על זה את כל היוקרה שלי כטוקבקיסט.

טל בן יהודה 24 באפריל 2014

אכן אוף טופיק…
אתה אופטימי ממני.
אני פשוט לא רואה את הניסיון של הנטס נופל לחוסר-ניסיון של הראפטורס.
הלוואי ואני טועה, אבל הניסיון הוא אחד הפקטורים המרכזיים בפלייאוף ב-NBA לטעמי.
אבל רשמתי, והיוקרה שלך על הכף.

רק תן ת'מידע איך אתה אוהד ראפטורס?
נולדת שם? גדלת שם? אתה חי שם עכשיו? ממש אהבת פארק היורה?

the bird 24 באפריל 2014

"ממש אהבת פארק היורה" משפט לפנתיאון חחחחח
+1000

גל ד 24 באפריל 2014

אפשר לומר שהיגרתי לשם עם אנתוני פארקר. התחלתי לעקוב אחרי הקבוצה של 2006 מתוך סקרנות, ועד סוף העונה נהייתי אוהד.

גל ד 24 באפריל 2014

אגב, אני מסכים לגבי החשיבות של ניסיון, אבל לפעמים רואים אצל קבוצות חסרות ניסיון שהן פשוט לא יודעות שהן אמורות להיות נחותות (ע"ע הווריורס של שנה שעברה.) וזה מה שאני רואה מכמה שחקני מפתח בינתיים.

כריס בוש לאורך הקריירה שלו היה שחקן הרבה הרבה יותר טוב מולנצ'ונס, אבל כל פעם שהוא פגש את גארנט האיש הצליח להוציא אותו מהמשחק שלו והקוף הזה רק הלך וגדל. ליונאס אין את הבעיה הזו, הוא רק יודע שגארנט נמוך יותר, חלש יותר ואיטי יותר ממנו, אז הוא מתעלל בו בצבע.

איציק 24 באפריל 2014

יוגופלסטיקה ספליט עד היום לא יודעת שהיא היתה אמורה לרעוד… :-(

יואב הצהוב 24 באפריל 2014

יש! :)

gilad 24 באפריל 2014

אני מאוד אוהב את הכתיבה מבחינה סגנונית – קולחת, מלאה הומור וזורמת.
מבחינת התוכן – קטסטרופה. למעשה אתה עוזר לי להגדיר את היחס שלי כלפי מכבי לאורך השנים – לרוב אני אוהב את המאמן וצוות השחקנים ורוצה בהצלחתם [תמיד היה שם בסיס מוצק מגליל עליון, היום כבר פחות למרות שדיוויד מוביל את המערכת], מעריך את ההנהלה מבחינה מקצועית אך סולד מהתנהלותה הכוחנית, וממש מקבל בחילה, פיזית, מהקהל. תשמע, לא יודע איך לכתוב את זה, ולמרות המנטרות שמיללת בפנים, ההנעה הפנימית השלילית והצורך הבלתי פוסק לסתום פיות הוא עצוב ומעציב. אחרי העפלה פנטסטית לפיינל פור זה הדבר הראשון שיוצא ממך? זה ביטוי הניצחון המושכל הראשון להתהדר בו? יש מכביזם של המועדון שגורס ניצחון בכל מחיר וכד', ויש מכביזם של האוהדים שחייבים להרגיש שהניצחון שווה רק אם הוא סותם למישהו את הפה, או מזיק למישהו או תוקע למישהו אצבע בעין.

עמית 24 באפריל 2014

גלעד – +100

איציק 24 באפריל 2014

אז זה פלוס או מינוס 100?
:-)

ישיק 24 באפריל 2014

מסכים, אתה כותב נהדר, אבל הרבה יותר כיף לקרוא אותך כשאתה מתמקד בצד המנצח.

משיח 24 באפריל 2014

gilad – תגובה מעולה

the bird 24 באפריל 2014

טל כל כך נכון..
כאוהד מכבי ביטאת בול את התחושות שלי ,
שאפו !

משה 24 באפריל 2014

וואלה הגזמת!
מאז שמכבי ת"א כדורסל היתה הקבוצה של המדינה עברו טונות של מים בירקון…
בינתיים הם אפילו לא אלופי המדינה.
את מי בדיוק עניין המשחק הזה ביום של ריאל מדריד נגד באיירן מינכן בליגת האלופות האמיתית?
למה בכלל צריך להיות נגדכם? מי אתם בכלל?

רן 24 באפריל 2014

מסכים עם משה.

פעם אהבתי את מכבי, אחר כך שנאתי. בשנים האחרונות אני לגמרי אדיש.

זיפזפתי בין הכדורגל המשעמם לבין הכדורסל, בו שחקני שתי החמישיות יכלו להחליף חולצות ולא הייתי מרגיש.

בסוף המשחקים הלכתי לישון בלי לצעוק או לצרוח. חשבת על זה שאולי יש היום המון כמוני? לא שונאים, לא אוהבים, לא ממש מתעניינים.

חוץ מזה, מכבי מועדון ענק ומאד מוצלח. ככה גם ברצלונה וריאל ואל שתיהן אני אדיש. מה לעשות?

גל ד 24 באפריל 2014

כמה משחקני החמישיות אכן החליפו חולצות. בקיץ.

זו אחת מהבעיות עם היורוליג, זה מתחיל להיראות כמו רוטציית המאמנים בכדורגל הישראלי. מחליפים תחתונים אחד עם השני.

childish 24 באפריל 2014

זה הכי מטריף אוהדי מכבי האדישות
הם אוהבים ששונאים אותם אבל תפגין אדישות בסגנון אה חשבתי שדיברת על ריאל נגד באיירן למה היה עוד משחק אתמול?
ותראה איך הדם עולה להם לראש

יואב 24 באפריל 2014

מ כ ב י.

יואב 24 באפריל 2014

הייתה לנו הרגשה טובה לפני המשחק. הרגשנו שהלחץ על מכבי, שאנחנו נגיע כאנדרדוג ונשחק יותר חופשי. היינו במצב מנטלי מצוין ומוכנים במאה אחוז, אבל ברגע שעלינו במדרגות לכיוון הפרקט הכל השתנה. זה היה כמו להיכנס ללוע הר געש. האמת היא שבמדרגות אמר לי פטריסיו פראטו שמפה לא נצא בחיים, אבל עניתי לו שתמיד זה ככה ואחרי כמה דקות זה עובר. כשהגיעה הצגת השחקנים והציגו אותנו, היה מין הדף כזה של שריקות בוז. אף פעם לא שמעתי כזה דבר. הרגליים שלנו ממש רעדו. זה היה מצב בלתי ייאמן. מעולם לא חשבתי שקהל יכול כל כך להשפיע, אבל העסק נגמר עוד לפני שהוא התחיל. שם התחלתי להפנים שמה שאמר לי פראטו אולי היה נכון. כשהתחיל המשחק, הכל התפוצץ לנו בפנים, ואם חשבתי שאנחנו נתעלם מהקהל ומהאווירה, באה מכבי וגמרה את המשחק תוך חמש דקות. בפסק הזמן הראשון רפשה כבר אמר שלא באנו להיות שטיח של מכבי, אבל גם הוא הבין את זה. זה היה פסק זמן משונה, כאילו כולנו הבנו שפה לא ננצח, אז לפחות נילחם בשביל הכבוד. במחצית כבר רצינו להיות במטוס. לעוף כמה שיותר מהר. הרגשנו כמו כלי השעשוע של מכבי והקהל שלה"

(מתוך דברים שאמר בריאיון ג'יאנלוקה באזילה, שחקן סקיפר בולוניה, על גמר היורוליג2004)

MOBY 24 באפריל 2014

אוי הפארנויה….
ממש לא שונא צהבת וממש לא יושב בסוכות אבלים, כפי שלא יצאתי בחגיגות אתמול.
יש יתרון בזה שאתם בפיינל פור אני לא צריך איזה חיבור אינטרנטי משובך לראות אחלה כדורסל.
אמרתי בתחילת השנה מכבי תל אביב א תהיה קבוצה מהנה שתעשה יופי של דברים ושמחה בהיכל.
אותי מעניינת מכבי ת"א ב' ואיך אנחנו האלופים עוברים אותכם גם השנה.

MOBY 24 באפריל 2014

נ.ב.
את משחק 4 ידעתי שתנצחו ארל וויליאמס צדק, ואני הייתי גאה לצטט אותו ולהרוויח ארוחת בשרים משובחת.

Birdwatching 24 באפריל 2014

אם זה מה שאתה כותב ביום חגך – אני פשוט עצוב בשבילך. באמת. בלי טיפת ציניות.

זה די באסה להיות אתה אם זה הרגש שאתה מסוגל לייצר, שבינינו – די אפשר לסכם אותו ב"אמרתי לכם", "הראינו לכם מה זה" ו- "אולי לא רואים בזוויות מסוימות – אבל יש לי ממש גדול".

היסטוריון של ספורט 24 באפריל 2014

1. המבקרים ימשיכו לבקר הם יגידו היורוליג נחלש ( הם לא רואים את ההרכבים המדהימים של צסק״א ומדריד שאפילו עוד לא הבטיחו מקום במפעל ״החלש״).
אח״כ הם יספרו שלמכבי יש מזל שהם קיבלו את מילאנו ( וישכחו לציין שמילאנו ״החלשה״ הקדימה את היווניות כולל 30 הפרש על אוליימפיקוס בבית וניצחון חוץ באתונה כולל ניצחון כפול והדחה של אוברדוביץ הגדול וכולל ניצחון בכמעט 30 הפרש על ברצלונה ).
אח״כ הם יספרו על המזל הגדול של מכבי שג׳נטילה נפצע ( וישכחו מהפציעה של גיימס ).
בדבר אחד אני חלוק עליך ומצטער שאמצת את הנרטיב של הפועל ת״א מכבי מייצגת את המדינה ולא יעזור לאף אחד
ככה זה נתפס בעולם .
אחרון חביב אני שרוף של מכבי ביורוליג ולאו דווקא בליגה בנוסף אני מכיר מספיק אוהדי קבוצות אחרות כולל ירושלים שבעד מגבי ביורוליג

משיח 24 באפריל 2014

א. בלי ציניות – ברכות על העליה לפיינל פור הישג מרשים.

ב. עם ציניות – חבל שהאירוע המכובד נערך במתכונת של משחק בודד, חס וחלילה קבוצה קטנה יכולה לבוא ולגנוב תואר :)

קובי (מכביסט) 24 באפריל 2014

אתה צודק בהשוואה אבל לא בחשיבה!
למכבי אין באמת בעיה עם זה שהאליפות בארץ. מוכרעת על חודו של משחק אחד. הבעיה האמיתית של מכבי היא עם "חוק הזרים" שמגביל רק חמישה. ועם "החוק הישראלי" (רוסי בעברו) שמחייב בכל רגע נתון שני ישראלים על המגרש. ועם ההמצאה החדשה של "חוק הצעירים" שמחייב את מכבי לחתוך בכל משחק בארץ שני שחקנים בכירים ולרשום צעירים.

אבל אם מכבי תצא נגד שלושת החוקים האלו. שאמורים "כביכול" להעלות את הרמה של החיה הנכחדת שנקראת "השחקן הישראלי". היא תצטייר בציבור כאחת שהורסת את השחקן הישראלי. ולכן מכבי כדי "לצאת יפה" הולכת בהפוך על הפוך. ואומרת שאדרבה משחקי סדרות בפיינל פור ובגמר. מול ירושלים וחיפה המשתפרות יתנו הרבה עניין. כשגם לה ברור שאם יהיו סדרות של הטוב מ-5 בגמר היא אלופה לעולמי עד!!!

אם עוד לא הבנת אני יתרגם את זה ליורוליג. תחשוב שמזרחי היה מנהל את היורוליג במקום ברתומיאו. והוא מחליט שכל קבוצה חייב שני שחקנים מהמדינה שלה על המגרש בכל רגע. פלוס שני צעירים מהמדינה שלה בסגל. פלוס הגבלה של חמישה זרים בלבד. מכבי הייתה אלופת אירופה בערך כל שנתיים!!!

כי לכסף של ברצלונה צסק"א וריאל לא היה הרבה ערך. בארסה וריאל היו משלמות פי שלוש לכל שחקן ספרדי. צסק"א קובאן קזאן וחימקי היו משלמות פי ארבעה על כל שחקן רוסי. הטורקיות היו נעלמות לגמרי כי אין יותר מחמישה שחקנים טורקים טובים באירופה (לא בנ.ב.א). וזה עוד בלי לדבר על הצעירים והזרים….!!!!

יוסי 24 באפריל 2014

אתם שוכחים שהיורוליג מגדירה את עצמה כמפעל גביע, לכן בכל שלב נתון מותר לה לדחוף משחק בודד על כל הקופה, וזה לא יפגע בקונספט. ליגת העל בכדורסל מתיימרת להיות ליגה, ולכן משחק בודד בה חייב להיות מחוץ לתחום. אין אף ליגה אחרת שאני מכיר, שמגדירה את עצמה ליגה, שמכריעה אלופה במשחק אחד (ליגת האלופות היא מפעל גביע, ליגת הבייסבול בארה"ב מצליחה כ"כ עם הסופרבול שלאף אחד לא אכפת).

לגבי החוקים בליגת הכדורסל, הם מזכירים לכדורסלן הישראלי את מעמדו המעולה, ושוכחים להזכיר לו שמעמדו לא באמת מעולה, ושהוא צריך לעבוד קשה בשביל לשחק (בדיוק כמו הזרים בליגה, שבאים ונותנים את הנשמה כל משחק, ע"ע דונטה סמית', בראון).
אם הישראלים היו מקריבים כ"כ הרבה כמו הזרים, הליגה פה הייתה מהטובות באירופה. אבל הם חייבים להיזכר שאף אחד לא חייב להם כלום.

יוסי 24 באפריל 2014

פוטבול כמובן, ולא בייסבול. כל המשחקים האלה, האמריקאים, שנגמרים ב"בול", מוציאים אותי מדעתי.

גל ד 24 באפריל 2014

כמו בסקטבול?

יוסי 24 באפריל 2014

;)
למזלי עברתו את זה.

צהוב מהבית 24 באפריל 2014

יש הבדל בין גביע לבין אליפות!!!
אחת הטענות המיותרות…

קובי (מכביסט) 24 באפריל 2014

כמכביסט למרות כל השמחה על הפיינל פור. ואפילו אם מכבי תעשה "דאבל נס מילאנו" ותזכה ביורוליג. עדין סגנון המשחק קצת צורם לי. זה מחזיר אותי לאינטר של מוריניו בעונת הטרבל. שהסיסמה שלה הייתה "פירקנו אותם 1-0" עם כדורגל משעמם להחריד.

אני דווקא מחסידיו של בלאט והבעיה לא נמצאת אצלו אלא אצל ההנהלה. מכבי חייבת לפחות כוכב אחד על המגרש רצוי ישראלי או מתאזרח. כדי שלאוהדים יהיה יותר למי להתחבר. סופו פניני ואוחיון נחמדים אבל עדין הם לא סוחפים. לכן לדעתי אחד הדברים הכי חשובים שהנהלת מכבי חייבת לסמן. לעונה הבאה בפרט ולשנים הבאות בכלל זה כוכב רציני.

כרגע קיימים רק שניים שיכולים להתחבר לקהל ובמקביל גם לשדרג את הקבוצה. ג'ורדן פארמר ועומרי כספי שניהם יודעים לסחוף ולהלהיב (כל אחד בדרכו). ושניהם יכולים לשמש כפנים של מכבי גם כלפי האוהדים וגם כלפי אירופה. בדיוק כמו ספאנוליס ודיאמנטידיס ביוון,

מאשקה 24 באפריל 2014

טל, ברכות ממני

איציק 24 באפריל 2014

ראשית טל אומר שאני שם פס על שונאי מכבי… אני מבסוט… מה אכפת לי איך הם סובלים ביום שמחתי… שיסבלו להנאתם.
שנית, המשפט קצת מוזר "אין ספק שהעדר הצהוב הוא כלל לא קטן, אבל הצד השני כבר לא כל כך רחוק ממנו, והוא בטח שלא מיעוט." אם הצד השני לא כל-כך שחוק אז הוא עדיין מיעוט. אולי לא מיעוט שניתן להזניח אותו אך עדיין מיעוט.
שלישית, לרוב לקבוצות (נגד, בעד, לא משנה) יש סמלים, המנונים (שירים). כולם מכירים את הסמלים של מכבי או ליברפול, כמו כן מכירים את סמלי הנצרות, של מדינת ישראל או הפת"ח. גם לקבוצות האנטי- כמו האנטי-קריסטוס יש סמלים שמאחדים אותם. לעומת זאת, מה הסמל/לוגו/סלוגן של אלו שהם אנטי-מכבי. אין להם כלום המאחד אותם פרט ל… זו חימרה מאוד מוזרה, ולכן נידונה לכישלון, היא לא מבוססת על אמונה, פילוסופיה, אידיאולוגיה או כל מישנה סדורה, הם פשוט בעד הנגד ונגד הבעד (כפי שאמר יוסי בנאי ז"ל). אז כל מה שנשאר זה להמתין למשחקים ההם במילאנו ולקוות לחייך בסוף כל אחד מהם.

יוסי 24 באפריל 2014

טל, אני קורא מסור שלך מתחילת עונת 12/13, לא מפספס אף פוסט ותמיד נהנה.
השנאה, והשמחה לאיד, והזלזול, שנטפו מהפוסט הזה, לא התאימו לשמחה הטהורה, לתחושת התרוממות הרוח, לחיוך שעולה על הפנים כל פעם שאני נזכר בשחקן מסוים, ברגע במשחק, ב-32-10 האדיר ברבע האחרון.
יותר מכל השנאה, השמחה לאיד והזלזול לא התאימו לך, אחד שמגדיר את עצמו אופטימי ותמיד מנסה למצוא את נקודות האור.
מאחל לך שתשוב למסלולך העליז והמכביסט (כי מה שקראתי פה, היה נראה כמו נאום של אדלשטיין, שלמרות שאני מת עליו הוא בכיין מהדרג הראשון של האדומים, שזה מכובד מאוד).

ולקראת ה-F4 – מחכה לפוסט מס' 3 בסדרת "המסע למילאנו", שהתחלת בתחילת העונה ומסיבה לא מוסברת הפסקת.

עירן 24 באפריל 2014

טל, שכחת לגרוע קבוצה גדלה והולכת מ"הקבוצה השניה", "הצד השני"
של העדר הצהוב.

אלו אותם "אוהדי בלאט" שדני פדרמן הצליח לגייס אותם לרצות בכל משחק בנצחון הקבוצה כדי שבלאט יתחזק מולם במלחמות הפנימיות המכוערות. לא ייאמן שכך נוהגים עם מאמן כביר כמוהו.

הקבוצה הזו גדלה והולכת ואני מודה, למרות שאיני אוהד הקבוצה ושנים רבות רציתי בכשלונה בכל משחק ליגה, אני כיום בעדם אפילו במשחקי הליגה.

אכן, יכולת גיוס אוהדים כבירה של דני פדרמן הבן.

אלא שהיום אביו התעלה אפילו מעל זה בראיון ההזוי שהעניק לרדיו 103 או משהו דומה. ראיתי כרגע בוואלה ספורט. לא ייאמן.

במקום בלאט אני עוזב מיידית.

יוני 24 באפריל 2014

כאוהד מכבי יכול להזדהות עם חלק מהתחושות.
אבל עדיין, מדובר במועדון שחלק מבעליו שולט בערוץ הספורט. אז יש פוטנציאל לאיזון בסיקור התקשורתי.
ומעבר לזה, אי אפשר לצפות מכלי תקשורת שיתחנפו ויטפחו את המועדון שדרס את הכדורסל הישראלי שנים רבות.

אני בעיקר שמח שבלאט הצליח קבוצה בינונית מינוס לפיינל פור למרות שחלק מהבעלים ירה בו חיצים ישירים רוב העונה

ירוק 24 באפריל 2014

טל, כמה דברים:

1. ברכות – באמת הישג נהדר (ומפתיע, לפחות לדעתי).

2. כרגיל, הכתיבה שלך מצחיקה ומהנה.

3. התוכן – מסכים עם חלק מאלו שמעליי. אני לא מבין את השילוב הזה של אוהדי מכבי ת"א – מצד אחד, הם "לא מונעים משנאה" והאהדה שלהם טהורה ונפלאה לעומת האחרים (בעיקר אוהדי הפועל) שרק שונאים ותוקפים ומחפשים בפינה. מצד שני – הם כל הזמן מתעסקים באחרים, שמחים לאד כל הזמן, וגם כשהם מנצחים (ולא סתם נצחון – זו אפילו לא עלייה "רגילה" לפיינל פור, זה עליה מפתיעה יחסית, באמת הישג ספורטיבי מדהים בשביל האוהדים שלכם) הם מדברים על "הראינו לכולם".
אני יודע שזה נשמע קשה – אבל רטוריקת ה"על אפם ועל חמתם" וה"שישתקו כל המלעיזים" נשמעת קצת כמו אבי לוזון :)

גיא זהר 25 באפריל 2014

אחרי הראיונות ביומיים האחרונים עם האב, הבן ורוח הקודש (בלאט) יצאת חסה. הקרב שבו התקשורת, כרגיל, היא כלי שרת של שני הצדדים, הוא בכלל קרב פנימי.

פורנו-הוליק 25 באפריל 2014

כולה העפלה לחצי גמר. נהיינו שאול אייזנברג?
חוגגים עם זכיה בגביע, לא על עליה לפיינל פור.

יואב 21 במאי 2014

תכלס צודק, אבל עכשיו כבר אפשר לחגוג!

Comments closed