המסע למילאנו (3) – מצאתי את הגו-טו-גאי!

זה לקח עונה שלמה, אבל סופסוף יש היררכיה וגו-טו-גאי

gtg-db

אז לפני חצי שנה ניסיתי להתחיל ולכתוב כאן יומן מסע של מכבי ת"א בדרך לפיינל פור במילאנו. המגיב "יוסי", מכביסט וחבר באומה הצהובה, הזכיר לי את זה בתגובות לטור שפורסם לאחר ההפעלה, שבו עסקתי בעיקר במלחמת העולמות שלנו. הרעיון היה די דומה, אולי אפילו זהה, ליומני האליפות שנכתבים כאן בדה באזר מדי עונה.

הפיינל פור אינו מהווה פלטפורמה זרה או נדירה לקבוצה, אבל הוא כן סוג של אתגר. מכבי ת"א לא החלה את העונה הזו כברצלונה, צסק"א או ריאל מדריד, כלומר קבוצה שחייבת במינימום להעפיל לאירוע הזה, אלא יותר כקבוצה שחייבת להגיע להצלבה ומשם… העפלה לפיינל פור תחשב כהצלחה.

התחלתי את היומן מסע הזה כי אני מאמין שמכבי שווה פיינל פור בכל עונה נתונה. וב"עונה נתונה" אני מתכוון לעונה עם סגל "ממוצע" (במינימום) והגרלה שלא בשמיים (לדוגמה, כזו שתפגיש אותנו עם אחת משלושת הקבוצות שהוזכרו בפסקה הקודמת ללא יתרון ביתיות).

עם האולם הביתי שלה, שמעתה והלאה ייקרא "היכל הפרוות והרפלקסים", עם המסורת והמחויבות שלה למצוינות וניצחונות, עם תקציב בסדר גודל בינוני ביורוליג, ועם צוות האימון הזה שלה, פיינל פור הוא תמיד בהישג יד.

ובכל זאת, ההעפלה לפיינל פור השבוע לא הייתה מובנת מאליה. בעיקר בגלל שזו הייתה עונה משוגעת, רכבת הרים מטורפת, מסוג שאין בסופרלנד או לונה פארק אלא רק בחו"ל.

ג'יימס, טיוס, רייס, היקמן, בלו, פניני, בלאט, לנדסברג, אינגלס, סופו. מאחורי כל שם כזה יש סיפור שיכול למלא מוסף חג מיוחד של עיתון יומי.

לא לחינם ראינו התפרצות רגשות כזו על הפרקט בשניות הסיום. גם אנשי הקבוצה מכירים את כל הסיפורים הללו ואת הדרך מלאת המהמורות שכולם עברו יחד.

זו הייתה שמחה אחרת לגמרי מזה שראינו לפני שלוש שנים בהעפלה מול ויטוריה, למרות התוצאה הזהה בסדרת ההצלבה, 3-1, עם ניצחון חוץ ושני ניצחונות בבית.

בעונה ההיא, מכבי היממה את אירופה עם כדורסל מהיר ומלהיב ואף עשתה רצף של תשעה ניצחונות רצופים ביורוליג. ההעפלה ההיא הייתה מעט מהממת, אך לגמרי מובנת. אז זו הייתה שמחה של "מגיע לנו", הפעם זו הייתה שמחה של "הראינו לכולם".

למרות שאני רוצה לתת כאן הסבר בומבאסטי, האמת היא שלא המשכתי את יומן המסע הזה מעבר לפרק השני בעיקר בגלל הזנחה. מאכזב, אני יודע. לא נחטפתי על ידי חייזרים, לא איבדתי אמונה בקבוצה ולא החלטתי להקדיש זמן למציאת תרופה למחלה חשוכת מרפא. סתם לא הקפדתי.

אז עכשיו כשמכבי ת"א השלימה את (רוב) המסע, חשבתי לחזור אחורה, לראות כיצד דברים נראו בתחילת העונה ולהוסיף עוד פרק אחד, ואולי לא אחרון, למסע המופלא למילאנו.

*

הפרק הראשון מבין השניים נכתב לאחר משחק הבית הראשון ביורוליג, מול הכוכב האדום בלגרד ("אנחנו מכבי, who the fuck are you", זוכרים?).

משחק פתיחה בנוקיה ומכבי כבר באזור האי נוחות. שני הפסדים (להפועל חולון וקאחה לאבורל בחוץ) וניצחון מגומגם מול מכבי חיפה בנוקיה העיבו קצת על הפסטיבל.

האם זה מה שימנע ממני להכריז כבר בתחילת הדרך על פיינל פור? הצחקתם אותי. כולה הפסד חוץ מתקבל על הדעת בספרד, כמו גם הפסד בחולון במשחק הפתיחה של הליגה שכולל התלהבות של תחילת עונה. דווקא הניצחון הדחוק על הירוקים היה קצת מלחיץ, אבל מילאנו עדיין נראתה כמו יעד הגיוני בעיני.

ניצחון קליל על הסרבים ב-14 הפרש (כשזה היה כבר בסביבות ה-20 לפני כן) הרגיע את המערכת שעתידה לעבור עוד כמה זעזועים בהמשך הדרך.

ולמרות הניצחון השגרתי, מדהים לראות עד כמה המשחק ההוא רחוק מהשבוע האחרון של מכבי ת"א.

בחמישייה של מכבי באותו משחק פתחו שון ג'יימס וג'ו אינגלס. במהלך הסדרה מול מילאנו, אחד מהם היה בארה"ב (ואין לי שום תלונה על כך) והשני קלע 16 נק' בארבעת המשחקים יחד (0 נק' בשני המשחקים בנוקיה!).

בניגוד לכמה קולות מסביב, החיסרון של הכוכב האיטלקי של ארמאני מילאנו, אלסנדרו ג'נטילה, לא השפיע במאומה על ההישג של ההעפלה. למכבי חסרו שני שחקנים שהיו אמורים להיות לה את מה שג'נטילה היה לקבוצתו, שחקנים מובילים.

נדמה שלאחרונה היה לנו נוח להשמיט את העובדה שמדובר בשני שחקנים שמכבי בנתה עליהם במהלך הקיץ כדי להנהיג את הקבוצה אל היעדים שלה.

לראיה, בפתיחת יומן המסע שלי, הטיפ הראשון שנתתתי לדיוויד בלאט היה "סמוך על ג'יימס, ולא על סופו". מן העבר השני, אינגלס היה ה-החתמה בקיץ, השחקן שלא קיבל מספיק דקות בברצלונה, ועכשיו הגיע למכבי כדי להוביל אותה לתהילה.

זה לא קורה כל יום שקבוצה ברמה הזו מאבדת שני שחקני מפתח, ומצליחה להחליף אותם בחלקים של פאזל, מבלי לצרף עוד שחקן ברמתם.

דיוויד הרכיב מחליף לשון ג'יימס מהדקות של סופו, טיוס ובלו, ולגבי אינגלס… האמת שאני לא לגמרי יודע להסביר איך, מי או מה החליף אותו. אבל זו דרכם של גאונים, אנחנו לא תמיד מבינים את כל מה שהם עושים.

מעניין גם להסתכל על הטיפ האחרון שנתתי לבלאט: "התעלם מכל מה שאומרים סביב". תאמינו לי, לא מובן לי איך אני לא הקאוצ'ר הבכיר במדינה הזו.

*

שבוע לאחר כן נכתב הפרק השני ביומן המסע, והגיע אחרי אחד המשחקים הגדולים של מכבי העונה, ניצחון החוץ בקובאן. אם כבר הספקתם לשכוח, הניצחון הגיע אחרי (עוד) הפסד ליגה, הפעם לנס ציונה בחוץ.

מכבי פתחה את הליגה הישראלית עם שני הפסדים משלושה משחקים, ויצאה לרוסיה למשחק חוץ שעל הנייר נראה סופר-קשה. אבל ניצחונות כאלה הפכו לסוג של מומחיות עבור בלאט ומכבי ת"א.

ואם נמשיך עוד קצת עם ג'ו אינגלס, נציין שזה היה משחקו הטוב ביותר מכבי העונה, 14 נק', 10 ריב', 4 אס' ומדד איכות של 30. חשבנו שאנחנו הולכים לראות את זה ממנו כל העונה, ועכשיו אנחנו מבינים שזה היה היוצא מן הכלל. קצת עצוב.

*

על פניו, פתיחת העונה לא נראתה מבטיחה כלל וכלל, אבל נדמה לי שיש משהו שהמון אנשים מפספסים, וזו כמות המשחקים העצומה שמכבי ת"א משחקת בעונה, כל עונה.

אם נסתכל על כל המסגרות (גביע  המדינה, גביע הליגה, הליגה ישראלית ויורוליג) אנחנו נגיע לכמות משוערת של 70 משחקים. בלתי אפשרי שלא לצפות שמכבי תפסיד כמות מסוימת של משחקים מתוך ה-70 האלה, גם בליגה הישראלית.

רק כדי שנקבל קצת פרופורציות, אם מכבי ת"א תשאף להגיע לאחוז הניצחונות המשתווה לעונה הטובה ביותר ששוחקה על ידי קבוצת אן.בי.איי, 72-10 על ידי השיקגו בולס בעונת 95-96, 87% הצלחה, היא עדיין תפסיד כ-9 משחקים. מספר כלל לא קטן בקנה מידה צהובים.

אני רק אזכיר שוב שלהפסיד תשעה משחקים בלבד בעונה אומר שמכבי ת"א תשתווה לאחוזי ההצלחה של העונה הטובה ביותר בהיסטוריה של האן.בי.איי, כזו שכנראה לא תשוחזר לעולם. אז ציפייה קצת יותר הגיונית תהיה מספר גבוה יותר של הפסדים.

בינתיים, מכבי ת"א הפסידה העונה 15 משחקים, ומדובר בעונה יחסית חלשה שלה. הקבוצה כנראה תפסיד עוד משחק או שניים מאלה שנותרו לה, אולי שלוש.

אבל החכמה היא לדעת איפה ומתי להפסיד. בתחילת העונה, גם בשבוע הזה של נס ציונה וקובאן בחוץ, ראינו בדיוק את החכמה הזאת תחת שרביטו של דיוויד בלאט.

איני מתיימר לומר כאן שבלאט התכוון להפסיד בליגה הישראלית, אבל בעוד שמכבי הפסידה ארבעה משחקים בתשעה מחזורים בליגה הישראלית (מספר חסר תקדים מבחינת המועדון), היא הייתה מדורגת באותו השבוע של ההפסד הרביעי הזה במקום הראשון (!) בבית המוקדם של היורוליג, וכך גם היא סיימה אותו. כאמור, דעו מתי ואיפה להפסיד.

ייתכן שבניגוד לקבוצה עצמה, האנשים מסביב לא ממש יודעים לעשות את ההפרדה הזו ומניחים שאם מכבי נראית רע במסגרת אחת, זה אוטומטית משפיע ומשליך על המסגרת השנייה (והיותר חשובה יש לציין). ובכן, ראינו שלא כך הדבר.

*

השדר דניאל זילברשטיין ציין נכונה בשידור של משחק מס' 5 בין ריאל מדריד לאולימפיאקוס, שמכבי ת"א סיימה למעשה את העונה האירופאית שלה במקום הראשון מבין הקבוצות שנמצאות ברמה שלה, השנייה בטיבה באירופה. הרמה שמעליה כוללת את שלושת הקבוצות שכבר הוזכרו, ושלושתן בפיינל פור איתה. אולי אולימפיאקוס גם כן נמצאת שם, אולי.

אם נסתכל אחורה, אנחנו נראה שהיה מדובר במשהו קבוע שהיא עשתה במשך כל העונה. מכבי סיימה במקום הראשון את הבית המוקדם שהיה מלא בקבוצות מהדרג שלה או קבוצות מדרג נמוך יותר. אחר כך, מכבי סיימה את הטופ 16 ראשונה מבין כל הקבוצות בדרג שלה (רק ריאל מדריד וצסק"א, שכאמור בדרג הגבוה יותר, סיימו מעליה). ולבסוף, מכבי גברה על מילאנו (עוד קבוצה מהדרג הזה שלה) בארבעה משחקים ויכלה להניח רגל על רגל ולחכות לראות מי תהיה יריבתה בחצי גמר.

טענה אחת שחזרה על עצמה לאחרונה היא ש"מכבי לא ניצחה העונה קבוצה עדיפה ממנה", כשהיא כוונה בעיקר לקאוץ' בלאט. אז ראשית, לפחות היא לא נפלה לאלה ששווים לה או שנמצאים מתחתיה, אותן קבוצות שיוכלו לראות אותה משחקת במילאנו ב-16 במאי מהסלון שלהם בבית.

מעבר לכך, לפני כשבועיים מילאנו הוצגה בכל מקום אפשרי כעדיפה ופייבוריטית, אז הטענה הזו פחות רלוונטית כרגע שכן מסתבר שמכבי ניצחה קבוצה עדיפה ממנה שלוש פעמים בשבועיים האחרונים. שוב, לא רע בכלל לקבוצה שעברה את כל מה שהיא עברה העונה מבחינת הסגל והשחקנים. לא רע בכלל…

כפי שציינתי בפרק השני לפני חצי שנה, הדבר החשוב כאן הוא "פרופורציות". חבל שלרוב הגורמים המעורבים במעקב אחר הקבוצה, אין את הלוקסוס הזה של פרופורציות וסבלנות במהלך העונה, כשהם נאלצים לחרוץ גורלות במיידי כחלק מעובדתם. אני חושב שכולנו מפסידים מכך.

*

בפרק הפתיחה, ואני מאד מרוצה מכך, ישנה גם התייחסות קצרצרה שלי לנושא שכולם הסכימו עליו בתחילת העונה, שכולם הסכימו עליו במשך העונה, וכולם עדיין מסכימים עליו… אה רגע, אולי כבר לא.

אני מדבר על סוגיית ההיררכיה בקבוצה והגו-טו-גיא (Go-To-Guy), כשכולם היו בתמימות דעים שבצורה הזו, כשאין לה את הדברים הללו, מכבי ת"א לא תוכל להגיע רחוק, כלומר פיינל פור.

בפרק 1 צוין על ידי שמכבי חייבת להגיע לפיינל פור, "וזה בכלל לא משנה אם אתם חושבים שהסגל של מכבי מספיק טוב השנה או אם הקבוצה הזו מסוגלת להעפיל אליו ללא גו-טו-גאי או היררכיה."

אז אהההה… אממממ… איך התאוריה הזאת מסתדרת בשבילכם עכשיו? עדיין חושבים שצריך גו-טו-גאי? כי אם אני לא טועה, מכבי עדיין לא מצאה אחד כזה. מעבר לכך, למכבי ת"א אין עדיין היררכיה ברורה וחדה בקבוצה.

בארבעה משחקים מול מילאנו בלאט פתח בשתי חמישיות שונות (אחת בחוץ ואחת בבית), כשעדיין אין לנו תשובה ברורה לגבי זהות החמישייה החזקה ביותר בקבוצה.

וכשאני בא לבדוק את הטופ-דוג של הקבוצה, אני עדיין לא יודע האם הגו-טו-גאי זה רייס, או שמא היקמן. האם נותנים את הכדור בסיום לסמית' (3 מ-3 מאחורי הקשת ברבע האחרון של משחק 4) או שלדיוויד בלו, הרוצח השקט. ואולי בכלל לגיא פניני, המכביסט שאינו יודע פחד.

אבל זה שאין עדיין שחקן שברור לכולם שהוא לוקח את הזריקה האחרונה, לא אומר שאין דמות כזו בקבוצה, כי בהחלט יש. הגו-טו-גאי של מכבי לא לובש מדים ולא נכנס לתוך תחומי המגרש, עד לפסקי הזמן כמובן. כי הגו-טו-גאי האמיתי של מכבי כיום הוא המאמן שלה.

ביממה שלאחר ההעפלה, קראתי ושמעתי שלל פרשנים ואוהדים הטוענים שחייבים להשאיר את בלאט במכבי. שלא כמוהם, אני לא הייתי צריך עוד העפלה לפיינל פור כדי לפאר את בלאט ולשיר לו פתאום שירי הלל. כבר לפני שנתיים וחצי כתבתי באתר הזה על הצורך בלתת לו "חוזה מג'יק ג'ונסון" במכבי, וממשיך לעשות זאת מדי פעם.

אני מוכן להודות כאן שכשיש לקבוצה היררכיה ברורה וגו-טו-גאי, הסבירות שלך להצליח עולה. אכן עדיף שיהיה לך את הדברים האלה מאשר שלא, אך מחסור באחד מהם, או שניהם, לא בהכרח אומר שאתה נדון לכישלון. כל העונה אנשים אומרים שזה אכן המקרה, בלאט הוכיח להם שלא.

מי יודע, אולי דיוויד בלאט והצוות שמאחוריו עוד יגבשו היררכיה, כזו שכולם טוענים שהיא קריטית לקבוצת כדורסל מצליחה, בפיינל פור שבמילאנו. יש לפחות משחק אחד, ואולי שניים. עדיין יש זמן לרצות את כולם מסביב ולעשות את זה בדרך שלהם.

*

הפיינל פור במילאנו. צסק"א, ברצלונה, ריאל מדריד ומכבי ת"א. נראה טבעי, נראה נכון. ארבע אימפריות כדורסל אירופאיות, אחת מהן קצת יותר "צעירה" משלושת האחרות שוותיקות ממנה. אם מילאנו החלשה הייתה משתחלת לרביעייה הזו, היינו יכולים לשחק את המשחק שמשגע בימים אלה את הנוער, "מי לא שייך".

אם נסתכל על הקבוצות מבחינת התקציב שלהן, אז מכבי ת"א היא אכן החריגה. אבל אם נסתכל עליהן מבחינת ההיסטוריה ומעמד המועדונים באירופה, אין כאן יוצאת דופן. ואני חייב לומר שאין הרגשה טובה מזו בשבילנו, חברי האומה הצהובה. גאווה עצומה להיות צהוב השבוע.

ב-16.5.14, בעוד שלושה שבועות, 19:00 שעון ישראל, המסע למילאנו נמשך. מכבי ת"א תפגוש את צסק"א בעוד משחק שייכנס להיסטוריה הארוכה של המפגשים בין שני המועדונים המפוארים הללו. יש למישהו ספק שאנחנו עולים לגמר?

נטס-ראפטורס, יריבות(?)
פלייאוף פתוח

19 Comments

ג'וני 26 באפריל 2014

אני עם פדרמן. השיקולים של בלאט לאורך כל השנים, לא מובנים, הוא חותך שחקנים ומייבש אותם על הספסל, מבלי לתת להם צ'אנס אמיתי, ובונה להם שם שלילי. ואז כששחקן מוביל נפצע, לבלאט אין ברירה, והוא נאלץ להשתמש בשחקן שהוא לא אוהב, ואז מתגלה הפלא, השחקן מראה שהוא אשכרה יודע לשחק כדורסל. ראה דוגמה טיוס, ראה דוגמה שון ג'יימס, גיא פניני ,טייריס רייס שיובש בלי סיבה, והנה הוא פורח עכשיו והיה גורם משמעותי בהעפלה של מכבי לפיינל פור.
וכל זה, מבלי להזכיר את השיטה "אין שיטה" של בלאט. אין הרכב מוביל, אין דרך מסודרת, רק אלפי חילופים במשחק, סגנון משחק שקשה להזדהות איתו.

בלאט מדבר בשני קולות -לתקשורת הוא עם פאסדה אחת(מתנחמד,מתחשב,ומגלגל עיניים) ובפנים עם ההנהלה מקבל החלטות הזויוות! יש מלא דוגמאות למשל: מי ייבש את טייריס רייס העונה? פדרמן? מי רצה לזרוק את טיוס? רק בלאט ! ועוד ועוד החלטות שהוא "דואג" לא לדווח לתקשורת.

רגע בלאט הפסיד את האליפות לפני שנה לא??
הוא היה מאמן גרוע ועכשיו הוא מאמן גדול???
חברים הוא קיבל עזרה גדולה מאלוהים לנגפורד ומילאנו מהקהל ביד אליהו..
אטורו מסינה הולך לנקנק את מכבי בחצי.
ואז יגידו שלצסק"א יש תקציב יותר גדול ממכבי אבל למכבי חיפה לפני שנה היה תקציב נמוך בהרבה משל מכבי אז מה זה אומר? שדיוויד מאמן גרוע?

בלאט השחצן בוכה לתקשורת שההנהלה קוטלת אותו ולא מפרגנת לו אבל שוכח לספר שההנהלה תמיד נתנה לו גיבוי ואם פדרמן לא היה נותן לו קרדיט בלאט לא היה מסיים את העונה כמאמן מכבי ובטח לא אחרי השפלות מול צסק"א ,ירושלים, נס ציונה מכבי חיפה ועוד.. שמאמן אחר במכבי מזמן היה מפוטר.

תנסו להיזכר מתי בלאט קידם וטיפח שחקן צעיר? אפילו לא אחד!

כל הטמבלים שרק צועקים בלאט לא מבינים שאם הוא היה מקבל החלטות לבדו – לא היה אפילו טופ 16 מבחינת הרכב, ואפילו לא מבינים מה בעצם פדרמן אומר, אבל מילא.. כבר התרגלנו שאינטליגנציה לא קונים בשוק בטח לא במדינה הזו שבה אם אתה מפסיד תולים אותך ואתם אתה מנצח ממליכים אותך. תמשיכו לחרטט, אוהבי בלאט. אישית וכמוני רבים אחרים, אשמח מאוד אם יבוא מאמן אחר. גודס בהחלט עולה עליו לדעתי,

ירושלמי 27 באפריל 2014

במבחן התוצאה בלאט הצליח ובגדול.
המטרה הראשית הייתה פיינל פור.
להפסיד אליפות במשחק אחד זה לא נעים, אבל זה משהו שיכול לקרות לכל מאמן גדול, לכן רמת האחריות של בלאט במקרה הזה היא פחותה מאשר אי העפלה בסדרה של הטוב מחמש או אי העפלה משלב הבתים.

לגבי קידום צעירים, מדובר במטרה משנית.
כבר יותר מעשור שקידום צעירים במכבי הוא כמאת בתלי אפשרי, בין אם בעקבות המגבלות בליגה, מחסור בפוטנציאל, או הרצון להצליח ביורוליג המונע שיתוף של צעירים וניסוי כלים.
אחרי הכל המטרות של מכבי הן יותר בכיוון של ברצלונה וריאל ופחות בכיוון של לובליאנה ושירוקי.
לכן אי אפשר להאשים את בלאט באי קידום צעירים ואי עמידה במטרות.

ואתה משתמש באי השיתוף של טיוס עד הפציעה של ג'יימס כהוחכה ליכולתו הדלה של בלאט כמאמן, ואני אומר להיפך.
אם טיוס היה שחקן עם קבלות שבא למכבי ולא מוכיח את עצמו הייתי אומר מילא, אבל בלאט הוכיח את עליונותו כמאמן שלוקח שחקנים בינוניים וחסרי ניסיון ברחות הגבוהות והופך אותם לשמות שכל אירופה רודפת אחריהם. וטיוס, היקמן ורייס (שהחכמה איתו הייתה להביא אותו לשיא ברגעי ההכרעה של העונה) הם רק מספר קטן של דוגמאות מהעונה.
ריצ'רד הנדריקס?
דאור פישר?
פארגו?
איידסון?
רובם הוכיחו שהם לא טובים כמו שחשבו ברגע שעזבו את מכבי והשיטה של בלאט הוציאה מהם את היכולת הגבוהה.

לגבי הקביעה שלך ש"מסינה הולך לנקנק את מכבי", אין לי ספק שצסקא קבוצה טובה יותר על הנייר. טיפש מי שחושב אחרת.
אבל טיפש הוא גם מי שחושב שבמשחק אחד מכבי לא יכולה לקחת, כמו שחיפה חולון או גליל יכלו לקחת אליפות במשחק אחד. לפעמים השיטה עובדת לטובתך ולפעמים לרעתך.

ובנימה אישת ג'וני, תפרגן קצת, כל הזמן להתעצבן זה לא בריא.

דורפן 26 באפריל 2014

הביקורת כלפי בלאט מגוחכת. שנה אחרי שנה אנשים רוצים שיפוטר על סמך משחק או שניים. וכשהם לא רואים את התמונה הגדולה.

רועי 26 באפריל 2014

הכל כבר נכתב, על בלאט, על שחקנים, על ההנהלה.
רק כולם שכחו להודות לעוד בן אחד שבלעדיו כל זה לא היה אפשרי.
ליאור אליהו.
תודה לך ליאור, תודה לך על זה שחשבת ששכר של 500 אלף דולר זה לא לכבודך.
תודה לך ליאור שפתרת אותנו מעונשך.

יואב הצהוב 26 באפריל 2014

+100

קייסי ג'ונס 26 באפריל 2014

בטופ 10 של המהלכים של ליאור במכבי זה לבטח במקום הראשון :)

יוסי 26 באפריל 2014

1. אם סופרים רצפי ניצחונות ביורוליג, אז אין הבדל משמעותי בין העונה הזו ל-10/11 (השנה עשינו שמונה- הכוכב האדום, קובאן, וילנה, פאו, גלא, קובאן, קובנה, פרטיזן). היינו יכולים לעשות גם רצף מדהים של 13 אלמלא ההפסד הביתי הטיפשי ללבוראל.

2. מי מבין הארבע היא הצעירה? ברצלונה, נכון? לדעתי זה לא כ"כ משפיע, עובדה שיש לה מספיק מסורת בשביל להיות אלופת הפיינל פורים.

3. חצי הגמר בין ריאל לברצלונה יהיה מרתק. ברצלונה כבר ארבעה חודשים לא שיחקה ביורוליג מול קבוצות ברמה שלה. מצד שני, היא ניצחה את כל מי ומה שהיא הייתה צריכה.
ריאל הידקה את הרוטציה, מה שבמשחק בודד אמור לעזור. מצד שני ובאופן מוזר, זה סימן אצלה לאי יציבות (ע"ע שני הפסדי החוץ בפיראוס בסדרה, הפסד בקובנה (?!) שהרג לה את המקום הראשון).
וזה כמובן סופר קלאסיקו.

4. הסופר קלאסיקו האמיתי זה מכבי-צסק"א.
פתוח לגמרי, ויכול ללכת לשני הכיוונים, בגלל האווירה הביתית שתהיה: צפויים להגיע 600 רוסים לכל היותר, כל אחד אחר שיהיה ביציעים בזמן המשחק אמור לתמוך בצורה זו או אחרת במכבי (אוהדי ריאל ובארסה שיקדימו למשחק שלהם מן הסתם יעדיפו את מכבי מולם בגמר).

טל בן יהודה 26 באפריל 2014

לגבי 2, אכן ברצלונה היא הצעירה…
החלה להיכנס לעניינים רק בשנות ה-80, בעוד ששלושת האחרות היו שם כבר הרבה זמן לפניה.

לא אמור להשפיע במאומה, סתם ציינתי.

קובי (מכביסט) 27 באפריל 2014

לגבי ברצלונה :
אם נוציא לרגע את הזכיה האחרונה שלה ביורוליג. נראה שההישגים של מכבי עם בלאט ושל ברצלונה עם פאסקוול כמעט שווים!!!

martzianno 26 באפריל 2014

לזכותך ייאמר שאכן צידדת בבלאט לאורך כל הדרך.
בכלל, לא נראה לי שיש אוהד שפוי של מכבי שלא מכיר בגדולתו של האיש ומתפלל שיישאר.
אני שומע דיבורים על מי מהשחקנים צריך להחליף לקראת העונה הבאה ואת מי להשאיר, כשבעצם המטרה הראשונה צריכה להיות החתמת המאמן.

קובי (מכביסט) 26 באפריל 2014

עם הפנים לעתיד :
פיינל פור – למען האמת זה לא ריאלי לחשוב שמכבי תצליח לעשות. צמד ניצחונות על שניים משלושת הקבוצות שעלו (צסק"א ריאל וברצלונה). מצד שני בלי צמד ניצחונות על שני קבוצות מהטופ של היורוליג לא מגיע למכבי לזכות בגביע!!

לעונה הבאה – מכבי חייבת ללמוד מהמודל של אולימפיאקוס. שמבוסס על רכז אדיר אחד שמפעיל את כולם ומוקף בחבורת לוחמים. אלא שבמכבי זה יעבוד טוב יותר בגלל היכולת של בלאט למקסם את ההגנה הזאת לתוצאות. לכן בבנית הסגל החדש מכבי חייבת ללכת על ג'ורדן פארמר בכל הכוח. ואח"כ עם הכסף שנשאר להתאים שחקנים זולים אך מוכרים ומוכחים. לדוגמא – קרלון בראון או דנטמון דונטה סמית' וכו',

אז הסגל המומלץ לעונה הבאה :
1.פארמר. אוחיון.
2.דנטמון (בראון). לנדסברג.
3.דונטה סמית'. פניני.
4.בלו (או דאנקן). אפוואיבו (או ג'וליאן רייט).
5.טיוס. סופו. ג'ון בראיינט,

סגל זול מאוד גם במונחים של מכבי. אבל כולם לוחמים נותנים הגנה. ועם רכז על אחד שמשדרג את כולם בהמון!!!

עומר 27 באפריל 2014

זה לא פוסט על מכבי כדורסל בלי דו"ח סקאוטינג של קובי.

יניב פרנקו 26 באפריל 2014

הכל טוב ויפה רק שקצת נסחפים עם תיאורי האפוקליפסה ליום שבו בלאט יוכנע/יילך לקבוצה עם יותר משאבים .
לצערי מכבי ארגון כל כך חזק שזה לא ישפיע .

טל בן יהודה 26 באפריל 2014

מסכים עם זה כשזה מגיע לזירה המקומית…
פחות לגבי היורוליג שהיכולות הכלכליות של מכבי מתרחקות מהיכולות של הטופ…

יניב פרנקו 26 באפריל 2014

גם פה צריך לקחת את זה בפרופורציה – בלאט יכול לקבל מחר הצעה נהדרת ממקום חיצוני ומכבי תמצא פתרון – מכבי סל תלויה בבלאט הרבה פחות ממה שמכבי רגל תלויה בזהבי .
והזדמנות זאת -ישששששששששש!.

רוקט 88.2 27 באפריל 2014

רציתי לכתוב תגובה חריפה ואז קראתי את המגיב הראשון ואיבדתי את החשק. איך לעזאזל אפשר להשמיץ את בלאט אחרי הישג שכזה ? לא ברור לי. ממש פרימו-אי מצידו.

ירושלמי 27 באפריל 2014

פוסט כ"כ מוצדק.
ועל זה נאמר, המאמן גדול מסך חלקיה.

קובי (מכביסט) 27 באפריל 2014

לגבי אי שיתוף הצעירים בליגה:
זה צביעות של פדרמנס' (האב הבן ורוח הקוטג'). להגיד שלא איכפת להם שמכבי תפסיד למען שיתוף צעירים. כשכולם יודעים איזה סקנדל הם עשו אחרי שלושה הפסדים בתחילת העונה. כי אחרי הבלאגן שהם עשו. בלאט הגיע לכל משחק עם ביצים רועדות. ומכתב פיטורין מהדהד מעל ראשו. ככה אף מאמן לא יעיז להסתכן בשיתוף צעירים כשכל הקריירה שלו מונחת על הכף!!!

טל בן יהודה 28 באפריל 2014

מסכים עם כל מילה.

Comments closed