אנחנו אלופי אירופה! וכולכם מוזמנים לחגוג

בניגוד לאחרים, אנחנו מברכים את מי שרוצה להצטרף

maccabi-kikar
בכיכר, יחד עם המעצימי שמחות שליייייי

 

היינו בדרך חזרה מכיכר רבין בפעם השנייה בתוך יממה. אחרי ששרנו ורקדנו עם השחקנים, אחרי שראינו שני מופעי זיקוקים לכבוד מכבי ת"א, אחרי שאנחנו לבושים צהוב כבר מעל 72 שעות רצופות (כן, כולל פיג'מה), אחרי חגיגות ווירטואליות ואמיתיות, אחרי חיבוקים ונשיקות בין חברים ומשפחה, אחרי אסאמאסים וברכות על הזכייה והשמחה…

ועדיין, זה פשוט בלתי נתפס. התמונה הזו שמכבי ת"א מניפה את גביע אירופה על הפרקט במילאנו קשה מדי לעיכול.

תשע שנים בלי גביע, זה לא מעט. אנחנו כבר התרגלנו ששנה אחר שנה זה מקום 2 או מקום 5-8, או אפילו גרוע מכך. הביטוי "שמונה האחרונות באירופה" כבר התחיל לנגן לנו על העצבים. "פיינל פור זו המטרה", משפט צודק ככל שיהיה, עדיין יכול להיות מסתכל (כמו למשל בשנים 2008 ו-2011). ואז כאמור, ממש לפני שנכנסים לאוטו לנסוע הביתה אחרי החגיגות, זה פוגע בך, שוב.

הדירוג של מכבי ת"א השנה זה 1. מקום ראשון. מכבי ת"א שלנו היא מספר 1 באירופה. 1. 1! 1!!!!!!!

זהו. אנחנו כבר לא שניים אחרי פאו הירוקה או צסק"א האדומה. לא לא. הפעם, בכל אירופה, אין קבוצה שנמצאת מעלינו. זו קודם מכבי ת"א, ואז כל האחרות. איטליה, ספרד, רוסיה ויוון, והקבוצה מישראל הכניעה את הקבוצות מכל מהמדינות הללו.

המיליונרים חסרי הנשמה ממוסקבה ומדריד נפלו הפעם לרגלינו. הם נכנעו למסורת העשירה שלנו ולמועדון שהמחויבות שלו לניצחון גדולה יותר אולי מכל שאר מועדוני הספורט המקצועניים בכל העולם, בכל הענפים.

מילים לא יעשו צדק עם ההרגשה שלנו בימים אלה. כנראה שאוהדי הכדורגל של הקבוצה צדקו כשהגו את מילות השיר שמספרות שמי שלא חלק מזה, לעולם לא יבין. פתאום זה בא לך, במפתיע, במהלך היום. בום. מכבי ת"א אלופת אירופה.

*

רגע אחד מיוחד עבורי היה בבוקר שלמחרת הזכייה, בשיחת טלפון לאבא שלי. לא הייתה סיבה להתקשר אליו מעבר ל"מה נשמע" הרגיל, הרי לא קרה הרבה בכמה שעות האלה שלא דיברנו מאז שחזרנו מהחגיגות "הספונטניות" בכיכר. אבל התקשרתי, בעיקר כי רציתי לוודא שהוא מרגיש את אותו הדבר.

אבא שלי עונה לטלפון ואני שואל אותו… "נו, מה קורה". "All good" הוא אומר. למעשה, זה היה יותר כמו "All gooood", בנימה הכי נינוחה אך מאושרת שכנראה אי פעם אשמע ממנו.

הלוואי ויכולתי להשמיע לכם את שתי ההבהרות האלה שלו, שכן קשה לי לתאר את ההרגשה הפנימית שלי בשנייה ששמעתי אותם דרך הדיבורית של אייפון בדרך לעבודה. משהו בסגנון אושר משולב עם סיפוק משולב עם $#&^%@… הבנתם?

"הכל טוב" (בגרסא המתורגמת). והנה לכם, בשני מילים, כל ההבדל בין יום שני האחרון לבין המקרים הקודמים שקשה לשכוח. אבל כנראה שדווקא בזכותם, השיחה הזו הייתה כל כך יותר מתוקה.

את ההפסד ב-2006 חווינו יחד. לא הייתה שיחת טלפון כי כשחזרנו מפראג בטיסת הלילה מיד אחרי הגמר, הלכנו לישון תחת אותה קורת גג. אבל השעות הללו שאחרי ההפסד, שבה קפצנו מהאולם לשדה התעופה בפראג, למטוס ואז לנתב"ג, היו מהנוראיות שאני זוכר. אף אחד מאיתנו לא ממש רצה לומר משהו, הכל היה כל כך דכאוני.

אחרי הגמר של 2008 כבר הייתה שיחה. אני הייתי בעבודה שלי, הוא היה בעבודה שלו. כנראה ששאלתי את אותה השאלה, כי אני זוכר שתשובתו הייתה זהה להרגשתי, "הכל כל כך אפור". המזג אוויר, המצב רוח, הסביבה, האנשים, הכל היה חסר צבע.

ב-2011, האפרוריות של השיחה שלנו השתלבה עם יום הזיכרון. איני מתכוון חס וחלילה להשוות בין שני הדברים, הדברים שמציינים ביום העצוב מגמדים כל הפסד במשחק חסר משמעות שכזה, אבל זה בהחלט לא עזר להרגשה הכבדה. הדאון הזה גם גלש לתוך יום העצמאות. העל האש המסורתי נערך בסימן ההפסד, וגם ברגעים שאתה שמח להוריד עוד שיפוד פרגיות, ההפסד פתאום מתגנב חזרה.

המקרים האלה לא עלו לי עד כשקיבלתי את ה"All good" הכל כך קסום הזה ביום שני. כי בשעות הללו שלאחר הזכייה, אין דאגה בעולם. והנה לכם ההבדל הדק בין זכייה בגביע אירופה לבין הפסד בגמר.

הכל יותר טוב. ההתעוררות בבוקר, הקפה, הישיבה בשירותים (סליחה), הנשיקה לאשתך, הנסיעה לעבודה, השיחות טלפון, המזג אוויר, השירים ברדיו, השמחה של ילדיך, ההליכה ברחוב, הקבוצות וואטסאפ, הפייסבוק, הטוויטר, הטעם של האוכל, המחשבות שלך. אין היום חיוכים אדיבים ומזויפים לסביבתך, הכל 100% אוטנטי.

*

ככל שעוברות השנים, סגנון החיים של כולנו משתנה. תחום אחד מיני רבים שזה נכון לגביו הוא הצילום. בעבר, נהגנו לצעוק על אנשים שיפסיקו לצלם כי הם "מבזבזים פילם". היום, אם זה לא סלפי, אתה מבקש ממי שמצלם אותך שילחץ כמה שיותר על הכפתור, כדי לוודא שתהיה תמונה אחת טובה. לפחות.

מתוך מה שנראה כמו מאות ואלפי תמונות, לכל אחד יש את הכמה בודדות שאהובות עליו במיוחד. שלא במפתיע, אחת מהתמונות האהובות עלי צולמה בחגיגות אליפות אירופה שבפארק הירקון לפני עשור. בתמונה מופיעים חברה שלי שלימים תהיה אשתי ואם ילדי, חבר צהוב, אבא שלי, אחי, אחותי ואני. כולנו מחזיקים דגל צהוב של מכבי ת"א.

הסיבה שאני כל כך אוהב את דווקא את התמונה הזו, מעבר לעובדה שאני כ-20 ק"ג פחות מהיום, היא החיוך שמרוח על פניהם של המצטלמים. לא היה שם צלם חתונות שאומר "חייכו", לא היה דרישה חברתית להעלות פרצוף שמח, לא הייתה כוונה או רצון למרוח הבעת פנים מזמינה, לא הייתה מחשבה כזו או אחרת על התמונה שתצא.

זה היה רגע טבעי ונטול מחשבות, והוא הוביל לאחד החיוכים הכי טהורים שידעתי בחיי. שידענו. מבלי שהתכוונו, פנינו זרחו, הילה זוהרת וצהובה אפפה אותם.

אלו החיוכים שנפרסו על פניהם של עשרות אלפי אנשים בימים האחרונים. אני יודע את זה כי אני ראיתי אותם, אז בפארק ועכשיו בכיכר. ואנחנו הצטלמנו. מאושרים. בפעם הראשונה, גם בתי הצטרפה אלי לחגיגות מן הסוג הזה, אשתף אתכם שמדובר באושר אמיתי.

וכן, לא אכחיש או אתפתל, לא ארמוז או אסווה את האמת. העובדה שיש מסביבי עשרות אלפי אנשים שמחייכים בגלל מכבי ת"א ממלאת אותי בשמחה גדולה. וזה נכון לגבי החגיגות אתמול, שלשום ולפני עשור.

הגעתי לפארק ולכיכר, ראיתי את החיוכים, וכלל לא התעניינתי מה אחוז החיוכים "המזויפים" בקהל. אני מתנצל על כך מראש, אבל פשוט לא אכפת לי אם נחילי האנשים האלה יודעים להבדיל בין טייריס רייס לדווין סמית' (הכניסו כאן בדיחה קלה על השדר הלאומי).

אודה כאן שייתכן שמדובר בבעיה אישית שלי. אולי עבדכם הנאמן פשוט מוזר, כשהעובדה שיש כל כך הרבה אנשים שמחים וצוהלים מסבה לי עונג גדול.

בחגיגות ביום ראשון, הצלחתי להיתקל ברחוב בתיירים שהיו המומים מהצהלה. הם ביקשו מאיתנו לצלם אותם עם החגיגות הספונטניות, כשברקע אנשים קופצים במזרקה. "Wow, It's amazing", שמעתי שתי תיירות שהגיעו לאחת הערים הטובות בעולם, צועקות אחת לשנייה. והן כמובן צודקות לגמרי, זה באמת מדהים.

אני מתמלא גאווה כשאני חושב על כך שהקבוצה שלי, זו שאני מלווה מרגע היוולדי, היא זו שמביאה לכל כך הרבה אנשים שמחה שכזו. זה בדיוק מה שצריך להיות, ספורט אמור לשמח אנשים. ואני שוב אתנצל, אבל אין לנו אין דבר ועניין עם "טרמפיסטים".

ישנה בעיה שהמילה שמתארת את המושג כבר מעניקה לה קונטקסט שלילי. אז אולי אנחנו, באומה הצהובה, צריכים לשקול לאנשים הללו שם אחר, לא כזה שמזלזל בהם אלא אחד שמזמין אותם. תנו לאחרים ללעוג לטרמפיסטים, אנחנו נקרא להם "תוספי חגיגות", או אולי "מעצימי שמחות".

אריאל גרייזס, עמית מכובד באכסניה זו, כתב שהוא לא היה רוצה להיות חבר במועדון שמקבל את כולם אליו. לעומתו, אני לא מוצא במאות אלפי האנשים שצפו בטלוויזיות, שצעקו מהמרפסות, שצפרו ברחובות ושחגגו בכיכרות, הפרעה כזו גדולה. ההפך הוא הנכון, האנשים הללו רק העצימו את שמחתי.

לכולם מגיע ליהנות מההרואיות של הקבוצה הגדולה הזו. לא רק למי שמלווה אותה בנוקיה או בשידורים לכל אורך העונה. גם למי שפעם אהד את מכבי בילדותו וקצת התרחק עם השנים, גם מי שקשור למכבי ת"א בדרכים עקלקלות. גם מי שסתם רצה לחגוג עם כולם באותם שני ערבים נפלאים.

מכבי ת"א עשתה דבר מדהים, וראוי שההישג הזה יקבל את המקסימום תשומת לב. הברווז הצולע מאמריקה לקח אסופה של שחקני כדורסל והפך אותם לקבוצה. אחד אחרי השני כולם הימרו על מילאנו. אחד אחרי השני כולם הימרו על צסק"א. אחד אחרי השני כולם הימרו על ריאל מדריד.

הם ניצחו אותנו פעמיים. הם ניצחו את בארסה ב-28 הפרש. הם ניצחו את בארסה ב-38 הפרש. הם הקבוצה הטובה באירופה. הם ניצחו אותנו ב-35 הפרש. למכבי אין את האיכות הדרושה. הם הרבה יותר טובים מאיתנו.

שמענו בשבועיים האחרונים  די והותר נימוקים מדוע מכבי ת"א לא תזכה בגביע השנה. ובכל זאת, אלופי אירופה. יש משהו ממכר בלומר זאת, בלכתוב זאת. אלופי אירופה. אלופי אירופה!!! אלופיייייי אירופהההההההההה!!!!!!!!!!!1111111111

תנו להם בכפיים. כי אף אחד, חוץ מניקולה וויצ'יץ' שידע, לא נתן להם סיכוי. בטח שלא השנה. הסיפור של מכבי ת"א הוא כזה שעושים ממנו סרטים הוליוודיים, כאלה שיוצאים מהם מהקולנוע ומנסים להסתיר את הדמעות שזה עתה זלגו על הלחיים. ולסרט כזה מגיע כמה שיותר צופים שיריעו לו בסוף.

זה ברור לי שלא כולם יהפכו פתאום לאוהדי מכבי. תמיד יהיה את הצד השני וטוב שכך, שכן הוא רק מוסיף למתיקות של המסע המדהים הזה. אבל אין לי שום תלונה לכך שהאנשים ללא קבוצה, אלה שרק מחפשים "מהדורות שבט" להתקבץ סביבם, שרק מחפשים "סיבה למסיבה", יצטרפו.

הם לבשו צהוב, הם עודדו, הם צעקו, והם נתנו את התמיכה המוראלית שהקבוצה הייתה זקוקה לו ברגעים הכי מכריעים. וגם אחריהם. קשה לי להאמין ש"אוהדים אמיתיים" (ביטוי מופרך מאין כמוהו אגב) נשארו בישראל רק כי אוהדים מהסוג הזה תפסו להם את המקום באיטליה. אין צורך לריב, יש מקום לכולם.

*

אתה רואה את סרטוני החוגגים בארץ ומסביב לעולם ברשתות החברתיות, אתה רואה את הרבבות שמגיעים לכיכר, ואתה יודע שהגביע הלך לקבוצה הנכונה. הרי אליפות אירופה שכזו הייתה מתבזבזת על עיר וקבוצה כמו מדריד. כמה אוהדים היו מגיעים לחגוג איתה שם, מאה איש? אלף? אולי אולי עשרת אלפים?

הרי זה לא יכול להיות יותר מזה, כי כולנו יודעים שהכדורסל באירופה זה ספורט אזוטרי, ענף שאף אחד לא מתעניין בו. אז טוב שגביע אירופה (ג-ב-י-ע  א-י-ר-ו-פ-ה-!) הגיע למדינה שיודעת להעריך את גודל ההישג.

טוב שגביע אירופה (ג-ב-י-ע  א-י-ר-ו-פ-ה-!) הגיע למדינה שהכדורסל בה קודם לכדורת דשא ובדמינטון ומרוצי אופניים. אם שחקנים כמו מירוטיץ', רודריגז, פרננדס ויול רוצים לחגוג גביע כמו שצריך, אולי כדאי להם לפנות לדיוויד פדרמן ולבקש חוזה בתל אביב.

הם יכולים לשאול את טיוס, ורייס, והיקמן, ובלו, ולנדסברג, שחקנים שלא מפסיקים לצייץ בטוויטר על החגיגות, כמה זה מדהים. עשרת אלפים האוהדים שליוו אותם במילאנו, ואז האוהדים בשדה התעופה, ואז האוהדים בכיכר.

אני כל כך שמח גם בשביל השחקנים הגיבורים האלה. כל כך מעט מאיתנו מקבלים את הזכות האדירה הזו לשמח מאות אלפי אנשים עם העבודה שלנו. אני יכול רק לתאר איך זה מרגיש לראות את רבבות האנשים רוקדים מולך, בגללך.

*

ואנחנו, אוהדי מכבי, ממשיכים לגמוע כל דבר בשקיקה. עוד סרטון, עוד תגובות, עוד טורים. וכמובן שבדרך אתה נתקל גם בתמונות ותגובות מהקבוצה המפסידה. וזה רק מוסיף עוד קצת אושר. כמו השומשום שעל הקשה של הפיצה, הבצל הירוק בסנדביץ', העירית שבסלט ביצים. הדבר הקטן הזה שהופך אותו למושלם.

כי לא רק שאנחנו אלופי אירופה, זכינו בגביע הזה על הראש הזחוח שלהם. בום!

כמה סבלנו מנחת זרועם וכמה למדתי לתעב אותם בשנתיים האחרונות. את הבלורית הזו של פרננדס השחצן, אחד הפלופרים הגדולים בעולם, כזה ששם את לברון ג'יימס בכיס הקטן בתחום הזה. והזקן הכל כך מטופש הזה של רודריגז, שכל מה שאני רוצה זה לגלח אותו. והפרצוף המעצבן הזה של מירוטיץ'. ויול עם השלשות האלה שלו. ופיליפה רייס שמשחק בהילוך איטי כשאני מוכן להכריז על כל סל שלו כפלא עולם שמיני.

וגם פבלו לאסו, מאמן שלא הייתי לוקח לתחתית ליגת העל הישראלית. הוא כמו נהג קארטינג שקיבל את המפתחות למכונית פורמולה 1. פשוט מענג לראות אותו נתקע פעם אחר פעם, לא מסוגל לחצות את קו הסיום. דיברו על צסק״א כקבוצה של נחנקים? אז ריאל מדריד נחנקו, נתקעו בקיר, נפלו לבור וטבעו בבריכה… הכל יחד.

זה כיף בלתי רגיל לצפות בשניות האחרונות של ההארכה, להתמוגג מהלוזריות שהם הפגינו ברגעי האמת. שוב. ואז מראים בטלוויזיה את הפרצוף של הנשיא פלורנטיני פרז. אחד האנשים החזקים והמכובדים בספורט האירופאי, וזה אנחנו שמחקנו לו את החיוך הזה מהפרצוף. מכבי ת"א עשו זאת, לנשיא של ריאל מדריד.

עד כמה זה היה מדהים? התקציר של הגמר גימד לגמרי את התקציר המדהים של הרבע גמר. אני יכול לראות אותו שוב ושוב ושוב. את רסקה צועק "מכבי אלופת אירופה". יותר טוב מאורגזמה.

טוב נו, כמעט…

*

אז ממש לפני שאחזור לראות את התקציר של הגמר עוד הפעם, אשאיר אתכם עם המחשבה האחרונה הקשורה לחגיגות בשערי העיתונים.

אחרי ההפסד בגמר 2006, מוסף ספורט מסוים (באמת שאיני זוכר איזה) מרח על כל עמוד השער תמונה של פארקר ובאסטון יושבים המומים על הספסל. באסטון היה עם הראש בין הרגליים, ופארקר בהה קדימה, במבט חלול, במה שכנראה היה החגיגות של צסק"א על הפרקט.

אני תליתי את התמונה הזו בחדר שלי בשבוע שאחרי ההפסד ההוא. היה בה משהו כל כך עצוב, כל כך "איך נפלו גיבורים". בכל פעם שהסתכלתי על התמונה, עלה לפי טעמו המר של האכזבה מההפסד. למרות הכאב שהתמונה גרמה לי, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה.

ועכשיו, קשה לי להפסיק להסתכל על התמונות מיום שני בבוקר. עזבו רגע את האינטרנט (כן, האינטרנט שאתם קוראים בו את הטור הזה), עדיין יש משהו בכל הצהוב שממלא את שערי העיתונים שבלתי ניתן לשחזור או העתקה.

הגביע הזה ששחקני אלופת אירופה (אלופת אירופה!) מחזיקים במרכז התמונות, מהפנט לחלוטין.

וכן, למקרה שתהיתם, זה עדיין בלתי נתפס.

אימפריה!

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

דיון עם יואב דובינסקי ועם הקוראים. הכיתה של בערך אמצע שנות התשעים
לוטרי

106 Comments

דניאל 20 במאי 2014

סוף סוף , חיכיתי לך, תענוג ,כרגיל !!!!!

יש מצב לספיישל פודקאסט השבוע ?

רועי 20 במאי 2014

לא נתפס, לא נתפס, לא נתפס.

כל כך הרבה סיפורים קטנים יש בזכייה הזו.
דיוויד בלאט, נאמר כבר הכל.
דיוויד בלו, דיוויד פאקינג בלו.
טייריס רייס, אני מנסה לחשוב מה זה בשביל שחקן אמריקאי לשמוע 12 אלף איש צועקים לו בקריאות קצובות M-V-P , M-V-P, M-V-P.
גיא פניני, השחקן הכי מושמץ בארץ בשנה וחצי האחרונות, הרים את עצמו מהריצפה, מהפרקט, מהספסל עד להנפת גביע אירופה (!!!), אין ראוי ממנו.
דווין סמית', עם העבודה שהוא נותן כבר 3 שנים והעננה שמרחפת מעליו לפני כל משחק גדול.
סופו, השחקן שנולד בשביל לשחק עבור בלאט בלבד, היה מוזר אם אחד הסנטרים הגדולים שנראו באירופה היה מסיים את הקריירה בלי תואר אירופאי.
טיוס ש"היה על המזוודות"/"היה בביקורת דרכונים"/"רגל וחצי על המטוס".

כל הסיפורים האלה התחברו לאחת הקבוצות הלוחמות שראיתי בחיי, הקבוצה שלא מוכנה להפסיד.

ואז אני חושב על ליאור אליהו, זה שהיה במכבי בשני הפיינלפורים הקודמים שלה, איך לעזאזל חשבתי לעצמי שאפשר לקחת גביע אירופה.

יואב השובב 20 במאי 2014

+ מיליארד

הקפטן 20 במאי 2014

+ מיליארד וחצי

יוסי 20 במאי 2014

אלה סיפורים לא קטנים בכלל.

הסיפורים התחברו, אכן, לאחת הקבוצות הלוחמות אי פעם.
לגבי "לא מוכנה להפסיד", הייתי מוסיף בסוף מילה קטנה, אבל כ"כ גדולה: "תואר". כי הרי היו הפסדים השנה שחשבתי: מה? עם זה אתם רוצים להגיע לפיינלפור? בחולון בפתיחה, מול ויטוריה בבית, מול פרטיזן, ירושלים וחיפה בהתאמה, כשבאמצע הגיע הפסד "מעודד" בנקודה לריאל, בהחטאה על הבאזר, וכל הזמן פציעות, אחת יותר הרת גורל מקודמתה? עם זה תעשו משהו?

ומצד שני, הניצחונות מול פאו, הזכייה בגביע המדינה, ריצת ה- 17-0, הניצחונות מול באיירן, ואז הסדרה (נס 1.0, העלייה ל-F4), והסדרה מול גליל (במש' 3-4, תוצאה כוללת של 187-132, חסר תקדים בעונה הזו), ונס 2.0, והגמר. הגמר.

רק מי שהיה למטה, יכול להעריך איך זה להיות למעלה.
רק מישהו כזה, יעשה הכול בשביל קבוצה, בלי אגו, בלי קיצורי דרך, בלי עצלנות.
רק אנשים כאלה יכולים להיות…
אלופי אירופה!

the bird 20 במאי 2014

++ כל מה שאמרתם (:

גיל שלי 20 במאי 2014

הקבוצה הזאת היא התגלמות של כל מה שאני אוהב בקבוצה, ולכן גם אני מצאתי את עצמי נסחף ונהנה מהאליפות החד פעמית הזאת.
אני לחלוטין לא מסכים איתך לגבי לאסו. איך אפשר לרדת על מאמן שבנה קבוצה שקרעה את כל אירופה והפסידה במשחק בודד בגמר?
ריאל משחקת כדורסל מעולה, היא פשוט נפלה על קבוצה שידעה לשבש את המשחק שלה. מכבי יכולה היתה לבנות תכנית משחק שתשבש את המשחק של ריאל, לריאל לא היתה שום סיבה לחשוב שתכנית המשחק שלה לא תספיק. לאסו לא החליף את יוי בדיוק כמו שריילי לא החליף את סטארקס במשחק 7 מול יוסטון, אתה הולך לנשף עם מי שהביא אותך.

רועי 20 במאי 2014

לגבי לאסו, אם זה היה קורה בעונה חד פעמית, הייתי מסכים איתך.
אבל כבר שלוש שנים רצופות הקבוצה שלו קורעת את אירופה ולא מתפקדת במשחק על כל הקופה.
אני חושב שלמאמן יש קשר במקרה הזה.

ערן 20 במאי 2014

אם אני זוכר נכון, אצל סטאר קס זה היה 0 מ- 13 משלוש נקודות באותו משחק 7.
ריילי היה חייב אז לעשות שינוי, וסביר שלניקס היה תואר. בעיניי, הוא קפא.
ניהול משחק מוזר של לאסו. אחראי לא פחות מדיוויד למשחק הרע של ריאל.

גיל שלי 20 במאי 2014

אם אני זוכר נכון סטארקס היה 2-19 באותו משחק. היה גם יוברט דייוויס על הספסל, שחקן לא רע בכלל. עדין אתה צריך לדבוק בסופרסטאר שלך בכל מצב, בדיוק בגלל שאתה רוצה שהוא ימשיך לזרוק כשלא הולך לו.
לא יכול להיות שמאמן הוא מסריח אם הקבוצה שלו שלוש שנים נמצאית בטופ של אירופה עם כדורסל מדהים

ערן 20 במאי 2014

יש הבדל גדול בין מאמן מסריח (ביטוי שאני לא משתמש בו, ובטח אני לא חושב שהוא רלוונטי ללאסו שעשה עונות מדהימות, עד הגמר.) לבין מי שברגע אמת מסוים לא מתעלה ליכולת שיא.
כמו אצל שחקנים. יש הרבה שחקנים גדולים, אבל חלק גדול מהם נחנק ברגעי הכרעה. זה לא הופך אותם לשחקנים רעים; זה כן אומר שברגעי האמת צריך להעביר את המושכות למי שזורם לו קרח בדם והמתח תורם לו למיקוד ולא לערפול.
בעיניי לאסו בגמר ניהל את המשחק מוזר, ישר לידיים של בלאט. החל במטווח השלשות חסר התכלית בהתחלה, וכלה בעמדות הגארדים. לעניות דעתי…

גיל שלי 20 במאי 2014

מטווח השלשות היה תוצאה ישירה של תכנית ההגנה של בלאט, העניין הוא שכשאתה מאמן נושאת מטוסים, היכולת שלך להגיב ולשנות כיוון על המטבע, היא יכולת קטנה בהרבה. זה היתרון של קבוצות ישראליות על מכבי בשיטת הפינל פור, וזה היה היתרון של מכבי על ריאל, וגם של אולימפיאקוס בשנה שעברה. אני לא בטוח שאפשר להסיק מזה מסקנות חותכות על יכולת האימון של לאסו. בכל זאת הוא זוכה באליפויות מקומיות ומעמיד קבוצה גדולה שמשחקת כדורסל נהדר.

ערן 20 במאי 2014

שוב, ההתייחסות שלי למשחק הגמר בלבד. לא ליכולת המאד מרשימה לאורך זמן ביורוליג וספרד.
לתת קרדיט לבלאט על כך שריאל הפציצו משלוש, לדעתי זה אומר תכנית משחק של דיוויד ניצחה את של לאסו. התגובות שלו, לשמחתי,לא מיצו את הפוטנציאל של ריאל.
אגב,נמבחינתי, זה יותר הישג של דיוויד מאשר כישלונות של מסינה ושל לאסו. רצף מרשים כזה במילאנו, אינו מקרי.

מאור 20 במאי 2014

גיל,
דוגמא טובה למה שאמרת זה מכבי נגד סיינה ב-2005, למי שזוכר, שאראס עם 0-8 לשלוש עד שב84-82 לסיינה 22 שניות לסיום הוא עולה מטר מקו השלוש וקולע אותה in their face…

ערן 20 במאי 2014

תענוג!

משה 20 במאי 2014

רק תיקון קטן בלי להיות עוכר שמחות:

מכבי אלופי היורוליג. לא אלופי אירופה.
אין מפעל "אלופות" כמו בכדורגל, שכן האלופה שלנו (שהיא עדיין מכבי חיפה) לא שיחקה בגביע האלופות.

רועי 20 במאי 2014

אוקיי, אז אפשר לבטל את הגמר בשבת הקרובה.

יואב השובב 20 במאי 2014

מזל טוב
זכית בפרס התגובה הכי מיותרת/קטנונית

אגב, לא אתלטיקו ולא ריאל זכו באליפות שנה שעברה.

משה 20 במאי 2014

אבל האלופה (ברצלונה) כן השתתפה

דגש 20 במאי 2014

ואלופת ספרד בכדורסל לא השתתפה ביורוליג?

הבן של שורה 20 במאי 2014

מסתבר שאין גבול לשטויות שאוהד הפועל יכולים לפלוט.
כנראה שהם למדו משהו מרמי כהן.

האלופה, מכבי חיפה, החליטה לוותר על ההשתתפות בסיבוי המוקדמות של היורוליג.
את זה היא החליטה מדעתה היא.
גליל (הקבוצה הקודמת שזכתה באליפות שאינה מכבי) דווקא השתתפה במוקדמות, ושמעון מזרחי אפילו פעל נמרות בשביל שיוכלו לארח בבית (והם גם הודו לו).

גם ב'ליגת האלופות' בכדורגל אין מקום מובטח לכל האלופות, ורובן נאלצות להשתתף במוקדמות. לעומת זאת, יש מקוות מובטחים בשלב הבתים גם לקבוצות שאינן אלופות.

בקיצור, אנא חזרו לטענות האהובות על פניני ושולדרבראנד הציוני

משה 20 במאי 2014

התגובה טיפשית.
– לא כל מי שלא שמח אתמול הוא בהכרח אוהד הפועל.
אני לא אוהד הפועל, או כל קבוצת כדורסל אחרת (אוהד מכבי קביליו יפו מליגה א', אם אתה חייב).
– ניצחתם? שיהיה לכם לבריאות. רק תדייקו בעובדות:
מכבי ת"א אלופת טורניר היורוליג. לא אלופת אירופה.
למכבי חוזה מובטח עם היורוליג גם אם ירדו ליגה בארץ.

רועי 20 במאי 2014

איפה נרשמים לטורניר בו משתתפות שאר האלופות המפוארות של היבשת ?

הבן של שורה 20 במאי 2014

לא זכיתי להבין (כנראה שביפו יש עומק מיוחד)
טורניר שמזמין אליו את האלופה של מדינה מסוימת (ישראל), אך היא בוחרת שלא להתמודד –
למה הוא לא 'ליגת אלופות'?!?!

ועוד לא נגענו בכלל בזה שהשיטה לקביעת אלופה בגביע הקופל ליג שונתה לשיטה הכי רנדומלית מכל הליגות המוכרות בעולם – רק לאחר שהובטח למכבי להמשיך ביורוליג.

בקיצור, רמי כהן, אתה פאתט!

יוסי 20 במאי 2014

אם זכרוני איננו מטעיני, ואם יש התעקשות להיכנס בעובדות, הרי שתרגום הביטוי: "יורוליג" הוא "הליגה של אירופה".
מכאן יוצא שהאלופה ביורוליג היא אלופת הליגה של אירופה, או, פשוט במקוצר יותר, אלופת אירופה.

בקשר לחוזה- זהו מהלך שבמקור יזמה היורוליג, מכיוון שאינה רצתה שקבוצות קיקיוניות כמו גליל של 94' (בשנה שאחרי הדובדבן) ישתתפו על חשבון קבוצה שממלאת כמעט באופן קבוע היכל מהמתקדמים (אז) באירופה.
מכבי פשוט קפצה על ההזדמנות, כמו גם עוד מספר קבוצות לא מבוטל. ריאל וברצלונה, למשל, משתתפות כל שנה, למרות שלא שתיהן אלופות.

the bird 20 במאי 2014

אתה ממש פאתט מר משה….
זה מפעל שהוא בדיוק המקבילה של הצמפיונס ליג
בכדורגל באירופה.
האם הליברטדורס מכיון שלא נקרא צמפיונס ליג דרום אמריקה לא מכתיר
את האלופה כאלופת דרום אמריקה?

ועוד כהנה וכהנה אופציות….
כל 1 מהמפעלים הנ"ל מכניס לתוכו קבוצות שהם גם אינן אלופות
במפעל גביע מיוחד לכל היבשת,
על כן הזוכה זוהי אלופת היבשת
תרצה או שלא תרצה (כנראה שלא ,אבל זה מה יש)

דור 21 במאי 2014

זה לא נכון, למכבי לא מובטח מקום ביורוליג אם ירדו ליגה, המקום שלהם מובטח רק אם הם יסיימו מעל מקום מסוים כלשהו בארץ (8 או 6 אני חושב).
מאלגה למשל איבדה את החוזה שלה עם היורוליג בגלל זה. אם אתה מפיץ שנאה לפחות תדייק בעובודת

blue jays 21 במאי 2014

הרסת לנו את השמחה
I'm in a bad mood

Amir A 20 במאי 2014

בלי ציניות, זה מעלה חיוך לראות אוהדים מבוגרים שמחים כמו ילדים קטנים.
ועל המשפט "ולמועדון שהמחויבות שלו לניצחון גדולה יותר אולי מכל שאר מועדוני הספורט המקצועניים בכל העולם, בכל הענפים." אפשר רק לומר אין אדם נתפס בשעת שמחתו.

אלכס 20 במאי 2014

+1

יוסי 20 במאי 2014

לדעתי ולידיעותיי, המשפט הזה מדויק. כשאני עובר על קבוצות כדורגל באירופה, וקבוצות ב"ספורטים" אחרים בארה"ב, אני לא מוצא קבוצה או מועדון שהניצחונות חשובים לו, ושמתרגש בצורה שלילית כזו מהפסדים.

Amir A 20 במאי 2014

שני סייגים למשפט הזה:
א. היאנקיס יחלקו על דעתך
ב. אני משוכנע שקיימות קבוצות איזוטריות נוספות בעולם (ואל תשלו את עצמכם. מכבי תל-אביב בכדורסל היא קבוצה איזוטרית מבחינה גלובלית) שנצחונות חשובים להם באותה קנאות.

איציק 20 במאי 2014

מכבי ממש לא איזוטרית בעולם.
זו לא אחת הגדולות, כי אחת הגדולות תמיד מה-NBA, אבל מוכרת בכל העולם, כולל הערכה ב-NBA. אני מניח שהיא אחת הקבוצות ששיחקה הכי הרבה משחקי ידידות מול קבוצות ה-NBA, ואינה אחת מהן. לכן, לא אחת הגדולות אך גם לא איזוטרית.

Amir A 20 במאי 2014

עזוב איציק. איזוטרית לחלוטין. גם אני ראיתי את משחק הידידות בין מכבי תל אביב לוושינגטון בולטס ב-1978 כשהאחרונים היו אלופי ה-NBA ומכבי ניצחה אותם 98-97. איך בישראל התלהבו כאילו מכבי היתה יכולה להיות קבוצה לגיטימית ב-NBA בעוד שהאמריקאים בסך הכל באו לחופשה.
תחשוב על זה ככה: במכבי משחקים שחקנים שלא היו מספיק טובים בכדי להגיע ל-NBA, דהיינו מדובר בקבוצה שלא מספיק טובה כדי להתמודד גם עם קבוצת קולג'ים אמריקאית מובילה, כזו ששולחת 2-3 שחקני חמישיה ל-NBA. כשמדברים על כדורסל מדברים על ה-NBA ואחר כך על הקולג'ים. אולי אחר כך אפשר יהיה להתייחס לכדורסל האירופאי, אבל אז זה כבר לא מעניין אף אחד.

איציק 20 במאי 2014

אני חושב שהזלזול לא במקום. אני חושב שיש מעט מאוד קולג'ים ברמה של מכבי או גבוהה יותר (או קבוצות כמו ריאל, צסק"א ועוד כמה קבוצות). זה ניסיון גלוריפיקציה של הקולג'ים מארה"ב. גם אני זוכר את הניצחון על וושינגטון, האלופה דאז. זה היה פרובינציאלי, אבל מדובר לא על זה, כי אם בהכרה של הקבוצה, והשם מכבי מוכר מאוד. את הפועל תל-אביב או דן-בוס כנראה מכירים הרבה פחות, ואולי גם את ריאל מדריד כדורסל גם (להבדיל מהכדורגל).

Amir A 20 במאי 2014

הכדורסל האירופאי הוא כמו הבייסבול היפני. כמו שהקבוצות החזקות בליגה היפנית מקבילות לליגת ה-AAA שהיא ליגת המיינורס החזקה ביותר בבייסבול, כך גם הקבוצות החזקות בכדורסל האירופאי מקבילות לקבוצות הקולג'ים החזקות. היתרון של האירופאים הוא בעובדה שמדובר על שחקנים בוגרים יותר ומאומנים יותר.

איציק 20 במאי 2014

או, עכשיו אתה מדבר…
הרי לא תומאר על יוקון (או בחר לך כל קבוצת צמר בקולג'ים) למשל שהיא איזוטרית. הן קבוצות מכובדות אך יש מכובדות יותר אתה רוצה דוגמה לקבוצה איזוטרית… בתחילת שנות ה-80 שיחקתי באליצור נתיבות… זו איזוטריה!!!

Amir A 20 במאי 2014

הגזמת. כשמדברים על יוקון מדברים על ריי אלן, קמבה ווקר, ריצ'רד האמילטון, בן גורדון, רודי גיי, קארון באטלר, ג'רמי לאמב, דוניאל מארשל, קווין אוליי ועוד. יוקון היא פאאור האוס שמנפק שחקנים לגיטימים לנ.ב.א. אולי מכבי תל-אביב היתה גוברת על יוקון בסדרה של הטוב מ-7, אבל גם בזה אני לא משוכנע. וכשמבינים שההשוואה כאן היא בין שחקנים בוגרים שמקבלים משכורת של מקצוענים ובין ילדים שמכסימום מקבלים חבילת טיק-טק מתחת לשולחן, אתה יכול להבין שבעצם אין מקום להשוואה.

איציק 20 במאי 2014

ההנחה שלך שמה שלא ארה"ב לא נחשב, אז אני מניח שבאירופה מכבי שם גדול בהרבה מיוקון, ובארה"ב להפך.
אבל בו נעשה משהו יותר הוגן, כמה תארים, גמרים ופינאל-פור מכבי עשתה באירופה, וכמה יוקון… אף לא אחד…

Amir A 20 במאי 2014

ההנחה שלי היא לא "מה שלא בארה"ב לא נחשב". ההנחה שלי היא חשיפה גלובלית. הלוס אנג'לס גלקסי, או איך שלא קוראים להם, הם קבוצת כדורגל איזוטרית. כל העולם מתעניין בהם ברגע שבקהאם חתם שם אבל אף אחד לא מתעניין בהם שניה אחרי שהוא עוזב. זה לא יקרה לליברפול, למנצ'סטר יונייטד, ברצלונה או ריאל מדריד (או לפחות יקח לזה הרבה שנים לקרות). השם שיקגו בולס מוכר בכל העולם למרות שג'ורדן פרש לפני מיליון שנה. מכבי תל-אביב? איפה השם הזה בעולם מוכר בהקשר של איכויות ספורטיביות ולא אנקדוטה שקשורה להיותה של הקבוצה מישראל (יהדות וכדומה)? כדורסל בעולם זה ה-NBA. להגיד על מכבי תל-אביב שהיא לא איזוטרית בעולמם של אוהדי הכדורסל (ולא אוהדים של קבוצה זו או אחרת) זה כמו לומר שהקונטיקט סאנס (קבוצת ה-WNBA) אינה איזוטרית. כמה אנשים בעולם יבחרו לראות את משחק של מכבי תל-אביב מול ריאל אל מול משחק סיבוב ראשון בפלייאוף של ה-NBA? תן לי לנחש שאם לא מדובר באוהדים של אף אחת מהקבוצות המספר לא יעלה על אחוז חד סיפרתי.

איציק 20 במאי 2014

אם לא היתי יודע שזה אתה, היתי בטוח שזה בורוביץ' או מנחם לס, שני אנשים שדעתם מוטה באופן קיצוני בנושא זה להבנתי. אז יש עולם מחוץ לארה"ב בכדורסל. תשאל כל זר בארץ איך לפני שהגיע שאל את חבריו שהגיעו ל-NBA, ובדרך-כלל הם שמעו על מכבי והמליצו. הם מבינים שלא כולם מסוגלים להגיע ל-NBA ויש עולם בחוץ. דרג ב', אבל קיים ופועם. ה-LA גלאקסי הם אפילו לא דרג ז'. אחרי אירופה, יש את הליגות הדרום אמריקאיות, אזאם תיקח 10 ליגות באירופה ועוד 4-5 ליגות בדרום אמריקה, תוסיף לזה את לליגות המקומיות את הליגות האירופאיות וליגות דרום אמריקאיות, תגיע שהליגה בה משחקת LA גלאקסי אולי מקום 30. מכבי לעומת זאת משחקת ביורוליג, שהיא משהו כמו הליגה השניה, שלישית, בשבילך חמישית בעולם מבחינת העיניין בכדורסל. איזה בסיס להשוואה. מחוץ ל-NBA אני מניח שמכבי נמצאת בין 10-15 קבוצות מושכות השחקנים בעולם. באיזה מקום נמצאת LA גלאקסי אליה אתה משווה אותה. זה פאתטי לעשות השוואה כזו.
והערה קטנה, יש כאלו שמעדיפים כדורסל אחר מאשר משוחק ב-NBA, למרות היתרון האתלטי שלהם, בדיוק כמו שבליגת הנשים בכדורסל יש משחקים שהם מהנים בהרבה מאשר בליגת הגברים, למרות שכנראה הגברים היו מנצחים את הנשים בכול יום נתון.

Amir A 20 במאי 2014

אל תתפרץ לדלת פתוחה. גם אני מעדיף לראות כדורסל אירופאי על פני לראות את כרמלו אנתוני (שחקנים כמוהו גורמים לי לרצות לעקור את העין עם מזלג). כל מה שאני אומר זה שמבחינת עניין של אוהדי הכדורסל בעולם ה-NBA הוא כמעט הדבר היחידי, לייק איט אור נוט. זה לא קורה בכדורגל, שם יש הרבה ליגות מקומיות שמגלים בהם עניין בעולם.

איציק 20 במאי 2014

אני חושב שהשיערוך שלך מוטה בגדול. במדינות יוגוסלביה לשעבר למשל ה-NBA נחשב פחות מאשר פה (זה לא שהוא לא פופולארי, אבל התרבות שם, עד כמה שאני מבין, שונה ולא מוטת כרמלו, המזלג והעין). אני מסכים של-NBA יש פור גדול, אבל לא עצום, וליורוליג והקבוצות הקבועות בה יש מקום של כבוד בדרג השני. ואם היתי יכול להחתים את כרמלו למכבי, לא היתי עושה זאת גם אם היו משלמים לי בשביל זה (בסדר, תלוי כמה היו משלמים לי…)

טל בן יהודה 20 במאי 2014

אמיר, הקדמת אותי…

התכוונתי לכתוב שמכיוון שאתה תבין, אני אמנה את הניו יורק ינקיס ועוד 2-3 קבוצות כדורגל אירופאיות…
אבל אני באמת שלא רואה הרבה יותר מכך.

Amir A 20 במאי 2014

את כל ההשוואות והחשבונות תשאיר לימים אחרים. היום (ואתמול) זה הימים שלך ושל כמותך לשמוח. מסוג הימים שתזכרו לכל החיים ותספרו לילדים ולנכדים ולנינים ולכל מי שרק ירצה לשמוע (וגם למי שלא).

טל בן יהודה 20 במאי 2014

צודק לגמרי… ובגלל זה, מתוך ה-2000 מילה כאן, לא ימצאו התייחסות לאף אחד אמר למעט מכבי ת"א.
א-ל-ו-פ-ת א-י-ר-ו-פ-ה
:)

מתא 21 במאי 2014

אני רק אציין בנוגע לאזכור של יוקון ועליונותה על מכבי, שבעונת 99' מכבי שיחקה נגד קונטיקט (עם חליד אל אמין, אלופת ה-NCAA באותה שנה אם אני זוכר נכון – תקנו אותי אם אני טועה) במשחק קדם-עונה וניצחה אותה די בקלות.

Amir A 21 במאי 2014

אל תבלבל בין איזוטריות ובין נחיתות ספורטיבית. קבוצות קולג' יפסידו לאירופאיות המובילות בגלל חוסר הבשלות של השחקנים ועוד. השאלה היא לגבי העניין שהספורט מעורר בעולם (לא בקרב האוהדים השרופים של קבוצה זו או אחרת).

אזי 20 במאי 2014

אלופי אירופה.
מכבי תל אביב. מכבי תל אביב שלנו, ההיא עם החורף הקיץ הסתיו והאביב, היא אלופת אירופה בכדורסל!

כל סוף השבוע קיבלתי קיבלתי וראיתי תמונות וסירטונים מחגיגות ברחבי מילאנו. כולם מרותקים לגמר הזה. כולם רואים אותו.
ההבדל בין אוהדי ספורט ל"טרמפיסטים" התבטא בתגובות יום אחרי המשחק, כשה"טרמפיסטים" שאלו אותי "ראית את המשחק?" כדי לפתוח בשיחה שמטרה להתגאות שגם הם/הן ראו את המשחק. שגם להם/הן היה הכבוד.
אוהדי הספורט פשוט הסתכלו וחייכו, "איך החטיא את השלשה? חשבת כבר שאבוד", התחילו את השיחה מהאמצע. כאילו אנחנו מנהלים שיחה אחת ארוכה ובלתי נגמרת מאז יום שישי בערב.

אושר. באמת אושר.
חיוך אינסופי מרוח על הפנים כשכל כמה זמן אתה צריך להסביר לעצמך שוב שהקבוצה שאתה אוהד, הקבוצה שממררת לך את החיים כי היא מנסה להיות הכי טוב באירופה בלי התקציב של הכי טובה באירופה – הקבוצה הזאת היא אלופת אירופה!!!

ואם כבר דיברת על תמונות, אני נתקעתי על התמונה הזאת
http://msc.wcdn.co.il/w/w-700/1679699-5.jpg
טייריס רייס, נישא על כתפי העם כשכל הההמון צוהל מהטריבונות ולידו דגל ישראל.
טייריס רייס. מלך ישראל החדש.

יאללה מכבי!

יוסי 20 במאי 2014

וגלדסטון עם המקרופון :)

מאור 20 במאי 2014

+ מיליון על התובנה עם התחלת השיחה מהאמצע =]

שאולי 20 במאי 2014

אם אני לא טועה זה סופו שמרים את רייס שמה
וזה אפילו יותר מגניב לי

יואב השובב 20 במאי 2014

טל פשוט מדהים איך אתה כל הזמן מוציא לי את המילים מהפה.

לא מעכל, פשוט לא מעכל, פאקינג אלופי אירופה!!!

סתם אחד 20 במאי 2014

אחרי שמכבי לקחו את הגמר (לא מיד אחרי, אחרי כל האופוריה שירדה ממני) נזכרתי במשהו שכתבת על זה
שאם מכבי לא תקח את הגביע אחרי נס מילאנו הראשון אז זה לא נס כזה גדול, ואני זוכר שחשבתי לעצמי טוב נו הנס הזה באמת לא כזה גדול.

יוסי 20 במאי 2014

בדיעבד, זה הנס השלישי בגודלו- אחרי ז'לגיריס ובדאלונה, ובקרב צמוד עם נס מילאנו 2 (שהיה יותר קאמבק מטורף + טעות גורלית אחת בלבד, מאשר נס, שהוא צירוף של טעויות גורליות).
לצערי לא ראיתי את משחקים 1-3 בהצלבה (ענייני סין. אמצע הלילה, לא שזה אכפת לי, אבל אין אפשרות לראות וידאוים באשר הם), אבל קמתי בבוקר, טסתי לבדוק, ראיתי "101-99, נס מילאנו" וצבטתי את עצמי עד אודם. באמת נס לשנים (לכן הוא טיפה יותר קטן- כי שני הראשונים הם נסים לדורות).

טרנטה 20 במאי 2014

חלום צהוב!
כולי תקוה שמיץ' היקר שלנו ראה 10000~ אוהדי מכבי פושטים על מילאנו ואת כל הטירוף הצהוב הזה בכיכר, בטלויזיה, בעיתון ובכל מקום. כולי תקוה שהוא ראה וזה עושה לו חשק גם.
לפני שאתם קופצים עלי – ברור לי שמכבי כדורגל לא תזכה באליפות אירופה בכדורגל בימי חיי וכנראה שאף פעם לא. אבל זה לא אומר שאי אפשר להפוך את המועדון שלנו לשם שגם אוהדי הכדורגל באירופה יכירו. קודם נהיה "באזל" או "אולימפיאקוס" כאלו שמשתתפות בקביעות בשלב הבתים. אחר כך אולי נעלה פעם לשמינית. אפשר ורצוי לחלום!
מבחינת הפוטנציאל הכלכלי זה בהחלט אפשרי. המותג "מכבי תל אביב" בעליה. בסיס אוהדים עצום קיים. לחלקם יש גם את הממון הדרוש לעשות מנוי, לקנות מרצ', לטוס למשחקים לפעמים. רק צריך המשכיות. ומה ששמעון אמר – בית משלנו. ולהחתים את טייריס גם בכדורגל בתור חלוץ מרכזי.

רומן 20 במאי 2014

אם אתם רוצים לעשות משהו באירופה אתם צריכים ללבוש ירוק ולגדול בכרמל

טרנטה 21 במאי 2014

שכחתי באמת את השיא המיוחד הרשום על שמכם.
ברוך שובך. היית חסר. נעלמת קצת מאז השלישיה בקרית אליעזר.

הבן של שורה 21 במאי 2014

+1
או 0:0:0

ערן 20 במאי 2014

מנחם, מי זה הבוס של דורפן, ואפשר בבקשה הפנייה אל מה שהוא כתב?

איציק 20 במאי 2014

אני כותב בלי טיפת ציניות. אני חושב שהמחווה של רמי לוי למכבי מאוד מאוד יפה. עזבו את מס השפתיים בפייסבוק. הוא חייב את זה לכל מיני גורמים. עזבו את הכתבות בעיתונים, שהן נגזרות של מה שכתוב בפייסבוק. תסתכלו רק על התמונה של הפועל מהמסעדה. תענוג לראות איך כל הפועל תל-אביב התאספו יחד במסעדה ופני כולם מופנים לאותו כיוון. נכון, לא רואים על מה הם מסתכלים, אבל אין שמץ של ספק מהו הדבר הזה… זהו מסך הטלויזה בו משדרים את המשחק. כל הכבוד רמי… אני אומר זאת בפעם הראשונה… שאפו גדול…

איתמר 20 במאי 2014

קוראים לו רמי כהן ופני כולם מופנים לכיוון אחד כי שם נמצא הצלם.
אני מקווה שציננתי את התלהבותך.

איציק 20 במאי 2014

נכון, התבלבלתי עם ההוא מהסופר, תודה.
חבל שאתה לא מזהה ציניות מקילומטר…
זו היתה הערה צינית לפארסה של הטיפוס ההזוי הזה. ולא, אני לא מצפה שישמח או יעודד, אך אני מניח שהיו כמה שחקנים שרצו לראות את המשחק והוא בכוונה מנע זאת מהם. תחשוב שיש מצב שאולי אחד מהם אפילו ישחק באיזה שלב בקריירה במכבי תל-אביב. הרי לא בכל שחקן הפועל, טבועה השנאה למכבי תל-אביב על בסיס גנטי כמו לרמי כהן.

גיסנו 20 במאי 2014

הכותרת של התמונה המדוברת הייתה "באי בודד של שפיות", צולמה בערך בשעה 21:00 בערב. במסעדה שלמיטב ידיעתי אין בה שום דבר שקרוב למסך טלויזיה, וקהל לקוחותיה ביום של משחק כ"כ חשוב מורכב מאנשים שספורט פשוט לא מעניין אותם.

איציק 20 במאי 2014

זו ציניות במיטבה לכלול את קבוצת הפועל תל-אביב בכדורסל כחלק מאנשים שספורט פשוט לא מעניין אותם… גדול :-)

דגש 20 במאי 2014

יותר משהפועל תל אביב בכדורסל מעוניינת בהצלחה ספורטיבית היא מעוניינת באי הצלחה ספורטיבית של מכבי תל אביב. סיבה מרכזית שהיא מתעניינת בספורט היא כי זה מקדם אותה במאבק במכבי.

Yavor 20 במאי 2014

רמי לוי?

איציק 20 במאי 2014

קרא את השרשרת :-)

יואב 20 במאי 2014

למה להעליב את רמי לוי? הוא כנראה טוב במה שהוא עושה.

איציק 20 במאי 2014

טוב, טעיתי, מתנצל, בוא תצלוב אותי בכיכר העיר…
;)

יואב 20 במאי 2014

בוא נלך לחגוג בכיכר העיר(:

איציק 20 במאי 2014

עוד דבר טל, זורק ההרגשה שלי ואני סתם מרגיש עיקצוצים או שלא…
משום מה, יש לי הרגשה שאתה מסנן בפוסט זה את התגובות של מיודעינו ג'וני ;)

טל בן יהודה 20 במאי 2014

חחחחחחח
באמת שלא…
עדיין ממתינים לו.

איתמר 20 במאי 2014

רק היה חסר שתוסיף את הקלישאה החביבה על התקשורת ״האדומה״.

the bird 20 במאי 2014

מדוייק כל כך טל (:
עונה לכל המתלהמים הלא מפרגנים ,
תודה !

בני תבורי 20 במאי 2014

המגיב המכנה עצמו מנחם לס הוא מתחזה מתועב. שלום ולא להתראות.

טל 12 20 במאי 2014

נדמה לי שמאז ג'רמי פארגו בלאט מאמין שהוא יכול ללמד גארד שהוא לא ממש רכז להיות רכז – מנהיג ולהוביל את הקבוצה. אני צריך לאכול את הכובע עכשיו כי חשבתי שאת מה שהיה עם פארגו יהיה קשה לשחזר ומכבי צריכים רכז אמתי נוסף. לא יודע מי,אולי להחזיר אפילו את שאראס. כנראה שהיה לו חזון והוא צדק.

ההרכב המנצח של מכבי העונה הורכב כמו שהוא גם בגלל הרבה מזל,אמנם מצער בחלקו (הפציעה של שון ג'יימס) ומקרה משמח כמו שובו של בלו,אבל לזכותו של בלאט יאמר שהוא הצליח כנגד כל הסיכויים. הלכידות של השחקנים והפתרונות שהוא מצא מבחינת הכדורסל זה פשוט לא להאמין,בעיקר לאור התנאים הקשים. אני אוהד מכבי סל מילדות (1976) אבל יש בי צד שרוצה לראות את דייוויד דופק ברז למכבי,אחרי עונה כזו.

בלאט הצליח לבנות קבוצה שיודעת לתת פתרונות בהרכבים שונים. למכבי 2014 פתרונות מגוונים וכמה שחקנים עם אופי לקחת את המושכות לידיים. ולב,הרבה לב. כולם נתנו עבודה בהגנה ולראות את סופו נותן את הלב זה חמם את הלב במיוחד (ואני לא מחסידו).

מה שמחזיר אותי למכבי וסופו בקדנציה הקודמת.אני חושב שמכבי לא היתה מספיק מגוונת אז. שסופו לא היה על המגרש לא היה למכבי סט אופנס כמו שצריך וזה לא נראה טוב כי לא היו מספיק פתרונות. גם אי אפשר לשכוח את העונה הזו שג'ורדן פארמר חזר לארה"ב באמצע העונה.

איך הכל התחבר העונה הזו out of the blue וואו וואו וואו

B. Goren 20 במאי 2014

טל, חזרתי הערב מבלגרד. היו איתנו בטיסה כמה אוהדים שזה היה הקונקשן שלהם, והם עדיין רקדו בשדה התעופה של בלגרד. נתב"ג מקושט במאות צעיפים צהובים, ממש כאילו נחחתי בבלומפילד כשמכבי מארחת את הדרבי, אבל בלי אף צעיף אדום…

טל בן יהודה 20 במאי 2014

ככה צריך.

יואב 20 במאי 2014

ל כ ו ל ם מגיע לחגוג!
פוסט נהדר, אופטימי, צהוב, אוהב חיים ואדם.
אפילו החורים לא כל כך מלאים(:

באר שבעי 20 במאי 2014

טל היקר. תודתי על כל הטורים בעונה הנפלאה שעברנו בכדורסל ובכדורגל. אתה ראוי למכבי ומכבי ראויה לך. סבלנות ואורך רוח ואתה ושכמותך תנצחו את הגל העכור של עיתונות הספורט בארץ. האיזכורים של אביך גורמים לי לחיוכים רבים כי אני אבא של יובל קליין…. יאללה מכבי !!!!

טל בן יהודה 20 במאי 2014

היי!
תודה על המילים החמות.
אכן יאללה מכבי!

עכו"ם 20 במאי 2014

אשריך על ה"ילד"!

באר שבעי 20 במאי 2014

תודה

יואב 20 במאי 2014

כבר כמה שנים שמתקיימת ספירת תארים כללית לאגודת מכבי תל אביב, בפורום של אוהדיה.
סה"כ התארים בכל 17 המחלקות נכון לשלב הזה של ספירת התארים
287 תארים! מאזן זמני…

לא כולל- אתלטיקה קלה – גברים
1. אליפות הליגה הבינאגודתית / ליגת ניו-באלאנס – 2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013
2. גביע החורף – 2010, 2014
3. ליגת שליחים – 2008

אתלטיקה קלה – נשים
1. גביע החורף – 2012
גם זאת לא רשימה סופית.

מועדון הספורט הגדול בעולם. או שממש קרוב לשם…

רומן 20 במאי 2014

מביך אותי להיות ישראלי בימים אלה.
קבוצה של אמריקקים לבושים בצהוב זכו בתחרות איזוטרית שלא מענייינת אף אחד באירופה, ומאות אלפי ישראלים יוצאים לכיכר..
אתם לוזרים עלובים ואני מתבייש להיות חלק מהעם הזה ברגעים כאלה.

איציק 20 במאי 2014

אני מבין שלתובנות אלו הגעת כיוון שאתה איש תוכנה בכיר, בוגר מדעי המחשב בטכניון… אחרת אין למבין את ההגיון מאחורי השטויות שלך.
אתה מוזמן למצוא מקום בו תתביש פחות.

רומן 20 במאי 2014

שטויות?
אתם הצברים החלקתם על השכל.. אתם חיים בבועה שהכדורסל שלכם מזיז למישהו באירופה, אתם מתגאים בזה שכבשתם את אירופה כשבפועל אף אחד באירופה לא ידע שיש מלחמה…
זה כמו שיוסיין בולט יטייל בפארק עם אישתו ואני בשקט בשקט אעקוף אותו ואז אצא לחגוג כי עקפתי את האיש המהיר בעולם.
אתם מביכים את עצמכם ואת המדינה שלנו בהתנהגות שלכם, בזה שאתם באים עם אלפי אנשים למילאנו לעודד חבורה של אמריקקים במשחק איזוטרי ואחרי זה עוד צורחים בקולי קולות שכבשתם את אירופה.
אני לא מבין מה לא ברור בהגיון שלי?

עומר 20 במאי 2014

היי,
אתה זה הרומן מהמש"ל אחרי הניצחון של חיפה על ק"ש במחזור הראשון העונה? ומ"את השלישייה שלכם בקריית אליעזר אתם תקבלו"? יש לי הרגשה שכן… טוב שבאת :)
דבר שני, אי אפשר באמת להתייחס ברצינות לאדם מבוגר שמשתמש בביטוי "אמריקקים". אם אתה בן 13 או משהו בסביבה, התנצלותי הכנה.

רומן 20 במאי 2014

סבבה כל הכבוד על הכדורגל.. זה באמת הישג מרשים.
השתקתם אותי ואני אוכל את הכובע.
אני לא מתרץ את התירוצים הרגילים של כסף ותקציב והכל, כי זה שטויות במיץ! מכבי ת"א בכדורגל נתנה עונת כדורגל מדהימה ותחת פאולו סוזה שיחקה כדורגל פנטסטי. מקווה שהמאמן הסרבי יחזיר לנו את הגאווה והנחישות ושנחזיר כבר את הכדורגל הביתה לכרמל ונחזיר אתכם להתעסק בתסרוקות שלכם.
כן זה לא סוד שאני שונא אמריקאים ולכן אני מכנה אותם כך..
הטיעונים שלי הם אי של שפיות בתוך כל הפארסה המביכה הזאת.
הנצחון שלכם על פרנקפורט היה הישג גדול בכמה סדרי גודל.
צאו מהבועה ובהצלחה בדבר האמיתי במוקדמות ליגת האלופות, אני אוהד אתכם..

עומר 20 במאי 2014

לא ברור לי על פי איזה קריטריון הטיעונים שלך הם אי של שפיות, אבל שיהיה… מה שעושה לך טוב.
תודה על הברכות.

איציק 20 במאי 2014

נתחיל בזה, שלא ברור לפי איזה הגיון קבעת שאני צבר (לא שזו בושה גדולה)… הרי הכללת אותי במילה "אתם".
נמשיך בכך, שגם אם אנחנו עלובים, למה לפגוע בזרים ולכנות אותם בשמות גנאי. במה הם אשמים לפי ההגיון הנשגב שלך?
ולבסוף, אתה שבאת מרצונך לארץ (או מרצון הוריך), מי שמך לפטרון, להביט עלינו כאילו אתה טוב מאיתנו. אם אנחנו כל-כך לא מתאימים לך, לך למקום שבו תרגיש שאתה בחברה של ראוים לך (או שחברה זו לא מוכנה לקבל אותך… סביר להניח). זו מדינה חופשית ואם אינך מחזיק בסודות מדינה אתה חופשי ללכת. מה ההגיון (שאותו, דרך אגב, שכללת בטכניון שבו כנראה לימדו אותך אלו שאתה מתבייש להשתייך לעם שלו) לפיו כל-כך רע לך ובכל זאת אתה נשאר פה.
ולבסוף, אתה מוזמן לגשת לכנסיה או למסגד הקרוב ולמצוא לך דת/עם אחר להשתייך אליו. הם ישמחו לעשות זאת, ויגאלו אותך מיסוריך.

רומן 20 במאי 2014

מה הקשר? מסגד כנסיה?
אני האוהד מספר אחד של נבחרת ישראל בכדורגל.. הולך לכל המשחקים בוכה כל פעם מחדש, אני מדבר פה דווקא מרגשות פטריוטיים.
אני מתבייש ממש בגישה הזאת שלנו של להתהדר בנוצות זרים, של לגנוב דעת, של לייצר שמחה יש מאין.
אם היו משחקים ישראלים במכבי הייתי ממש אוהד אותם אתמול מכל הלב כמו שאני אוהד את זאבי ושלייזינגר ואת השייטים באולימפיאדה ואת שטילוב ואת נבו ואת כל שאר הספרטאים שלנו שלא מתחרים לא משנה במה!
אבל אני מתבייש שאנחנו חוגגים זכיה של זרים בספורט איזוטרי.
זה רק מנציח ומחזק את הרגשות האנטישמיים של האירופאים כלפינו.
הרי מה עשינו? יצאנו "יהודים" עשינו קומבינה, קנינו בזול שחקנים טובים שניצחו בשבילנו ועכשיו אנחנו חוגגים.
הרי זה לא חגיגה של אוהדי מכבי (עם זה אין לי בעיה בכלל) זה חגיגה של עם ישראל וזה מה שמביך.

איציק 20 במאי 2014

נניח את העובדה שתגובה זו הרבה יותר ראויה מקודמות, וחבל שלא התחלת ממנה. אתה יכול, רק למה צריך להתחיל מתגובות בזויות. העיניין הוא, שיש לך ישראלים במכבי שאתה לא מוכן לספור אותם כי הם "מתאזרחים" ולעומתם שטילוב הוא "עולה חדש". אז תדע שהמעמד שלהם זהה. אז נכון שבלו לא ישאר בארץ, אך לגבי לנדסברג וטיוס אתה אפילו לא יודע את זה (ואני מאוד אוהב את שטילוב). וסתם שאלה, האם יש הבדל בין לדסברג לשונדלבאנד רק כי אחד מתאזרח שחור מארה"ב והשני לבן שבדי. אם שונדלבאנד היה במכבי אז זה היה עדיף??? הרי גם הוא לא בטוח הולך להשאר.
דבר נוסף, לכל אחד יש את הזכות לשמוח, כמו הזכות להיות עצוב. אני אוהד מכבי תל-אביב, אבל רוצה בהצלחת כל קבוצה ישראלית בחו"ל ללא קשר בענף ספורט או מספר זרים/מתאזרחים. מבחינתי הם מייצגים את הספורט במדינת ישראל. אם הם מצליחים זה עושה לי טוב, כשמפסידים, יש לי צביטה בלב. מה מפריע לך??? איזה זכות יש לך להתערב את מי אני אוהד,ומתי ומאיזה שיקולים???

רומן 20 במאי 2014

נו באמת טיוס ישראלי?
אל תתמם, ברור לך מאוד מה ישראלי ומה לא.
אין לי מושג מה המוצא של שודלבבארג אבל נראה לי שהוא מדבר עברית חופשית.
ספורטאי ישראלי זה מי שנולד בישראל,עלה אליה מתוקף חוק השבות, או היגר אליה משיקולים שלא קשורים לספורט.
תחשוב שניה ותגיד לי איך אתה מרגיש לגבי זה שאם מכבי לא היתה בפיינל פור האולם בחיים לא היה מלא… אתה מבין את גודל האבסורד?!

איציק 21 במאי 2014

לא מסכים איתך, וזה בסדר, רק תחשוב שאם מכבי לא היתה עולה אז מילאנו היתה עולה. אתה באמת מאמין שהאולם לא היה מלא… אם הפינאל פור היה בסאן-סירו, גם אותו הם היו ממלאים.

רומן 21 במאי 2014

איציק אתה חי בסרט

איציק 21 במאי 2014

לפחות אצלי הסרט טוב…
אצלך זה נראה כמו סיוט, סרט אימה…
ראית בהצלבה אולם מפוצץ במילאנו, אז אם הם היו עולים לפינל-פור, הם לא היו ממלאים אולם… היכן ההגיון שאתה כל-כך מתפאר בו???

Amir A 21 במאי 2014

"כן זה לא סוד שאני שונא אמריקאים". את כל ה-300 מיליון, רומן?

יואב דובינסקי 21 במאי 2014

יש אליפות למכככככבי!

נולי 21 במאי 2014

הטור מצוין כרגיל. תודה!
איזה באסה שגם לפה הגיעו טוקבקיסטים גזענים, חשוכים, עלגים וממורמרים.
קדימה מכבי ושכל הקנאים (אדומים כירוקים) ילכו לנאץ ולגדף באתרים המתאימים להם.

חיים 21 במאי 2014

רוצה לענות כאן למליניאק "מה לי ולדווין סמית?
אעשה את זה פשוט כדי שתבין.קריירה שלך כ"פרשן"אתה חייב למכבי ולסמיתים לדורותיהם,שכן לולא ההצלחה האדירה שלהם סביר להניח שהכדורסל שאתה מפרשן היה ממוצב כמו הכדוריד או הכדורעף ואתה מוזמן למנות לי שמות של 3פרשנים או מאמניי עבר כושלים מהענפים האלה.

פאןפאן 21 במאי 2014

טל שיחקת אותה
אני כבר שנתיים קורא אותך (מאז היומן אליפות המיתולוגי של האליפות כדורגל הראשונה בעידן גולדהר) ויש סיכוי נמוך ביותר שזה צירוף מקרים אבל Its all goooooooood :)
על הכדורגל אין מה לדבר – השנתיים הכי טובות שלנו ביי פאר בשלושים ומשהו שנים שאני אוהד (הגם שלא היה דאבל!) והעתיד נראה כחול-צהוב מתמיד
והעונה האחות המוצלחת מהכדורסל חזרה לעצמה ונתנה פיינל פור מרגש כל כך שאני לא זוכר כזה (למרות שבדרך כלל אנחנו עושים אידיאליזציה לחוויות מהעבר) ולא בגלל שהזכרון כבר לא מה שהיה פעם..
רוצה לומר – אתה בא לי בטוב :)
תודה
אגב מכבי א ל ו פ ת א י ר ו פ ה !!!!

שלומי 21 במאי 2014

כמילותיו של בלאט: וואו!
פוסט וואו.
כבר עשרה ימים שאני מחובר באינפוזיה לרשת, מחפש כל בדל מידע על מכבי וקורא אותו בשקיקה, רוצה רק להרגיש שוב את האופוריה והתחושה העילאית שהתחילה בדקות הסיום מול צסק"א וחזרה עם הקאמבק של בלו ברבע השני מול ריאל עד ההארכה, והנה הגיע הקינוח, הקרם דה לה קרם.

טל, תודה!

תודה מכבי!

צהוב-כחול-לבן 22 במאי 2014

אחלה טור טל, נהנתי והזדהתי.
להבדיל מהגמרים האחרים, ב-2006 זה היה פספוס רציני, מכבי באותה עונה הייתה קבוצה טובה יותר מצסק"א וההפסד לא היה משקף.
באופן אירוני הזכייה הנוכחית הייתה סיטואציה כמעט זהה, רק הפוך; ריאל טובה יותר והפסידה, כאשר גם צסק"א(הטובה יותר) מקבלת בדרך.

Comments closed