קבוצת גורל

איך מגדירים "קבוצת גורל"? מכבי ת"א של השנה זו הגדרה לא רעה

mac-tod
האתר הרשמי

בתרבות הספורט האמריקאית, ישנו ביטוי פופולארי שבא לתאר קבוצות מסוג מיוחד ומסוים. הביטוי שאני מדבר עליו הוא "Team of Destiny", וכשאני מחפש ביטוי אחד שיתאר את מכבי ת"א של העונה החולפת, אני חוזר פעם אחר פעם למילים הללו.

אבל לפני שאני מכריז עליה ככזו, הייתי רוצה קודם כל לדעת את המשמעות המדויקת של הביטוי. בשביל זה, צריך להחליט מהו הפירוש הנכון בעברית למילה Destiny.

ובכן, כשהזנתי את המילה ל"מורפיקס", המילון המקוון החזיר לי שלושה פירושים: גורל, יִעוּד, מזל. עם הידע המינימלי שיש לי בתרבות ספורט פופולארית, אני יכול מיד לפסול את "מזל", ולהישאר עם שתי המילים האחרות, "קבוצת גורל" או "קבוצת יִעוּד".

כאן החלטתי לפנות לעזרה נוספת, הפעם ממילון עברי-עברי, והזנתי לתוכו את שתי המילים. כדי לא להלאות אתכם יותר מדי, אומר שנכנסתי לסוג של לופ סגור, כשאחד הוביל לשני, ונותרתי ללא הגדרה קונקרטית.

אז הלכתי לתקשורת האמריקאית. אולי הם יודעים ויוכלו לעזור לי להבין מה הפירוש של הביטוי הזה, הרי הוא מגיע מהם. אבל גם כאן נחלתי אכזבה, כשגיליתי שאין הגדרה מילונית או וויקיפדית לביטוי.

לכן החלטתי לנסות ולהסיק זאת לפי חומרים שנכתבו על המושג ואו קבוצות שהביטוי הזה הודבק להן, ואז נתקלתי בכמה קריטריונים שונים.

*

חלק טוענים שמדובר בקבוצה שהיא אנדרדוג. אחרים טוענים זו קבוצה שחייבת לנצח במשחק האחרון, אחרת ה-Destiny שלה הוא די מאכזב. ישנן טענות שזו קבוצה ש"עברה הרבה", וב"הרבה" אנחנו מתכוונים לסוג של מסע ספורטיבי שמהווה סיפור אטרקטיבי. חלק טוענים שזו קבוצה שאף אחד לא מאמין בה (שזה סוג של שילוב של כמה גורמים שצוינו).

מאמר אחד שהניח את דעתי היה של העיתונאי האמריקני ג'ב לאנד. הוא החל בכך שלדעתו "Team of Destiny" מצריך קודם כל אקטיביות מצד הקבוצה. כלומר, לא מספיק שהיריבות שלך, שטובות יותר על הנייר, יקרסו, אתה צריך להראות שאתה יודע ויכול לקחת את ההזדמנות הזו.

הוא ממשיך ואומר שקבוצה שכזו צריכה יריב משמעותי, וזה לא מספיק לקחת תואר מול נמושה שהגיעה לשלב האחרון במזל. כלומר, יריבה שנישאת על גלי המקריות.

לאנד גם טוען שצריך להיות לקבוצה סוג של ערך מוסף, "אקס פקטור", סיפור יוצא דופן בהגעה לפסגה. זה יכול להיות למשל מועדון מקולל שרגיל להפסיד, קבוצה מוכת פציעות או אולי כזו שפשוט אף אחד לא ספר.

נקודה לא פחות חשובה מכל אלה היא, כמובן, שהמסע של הקבוצה הזו צריך להיות מלהיב.

אז אם אסכם את הקריטריונים הללו ואחזור אחורה, אני חושב ששתי המילים יכולות להתאים כאן. אתם יכולים לקרוא לה "קבוצה של גורל" או "קבוצה של יִעוּד".

מכבי ת"א בהחלט עומדת בקריטריונים הללו, ואני סבור שהגורל שלה השנה היה לזכות בטרבל המדהים הזה. זה כלל לא משנה איזה מכשול עמד בדרכה. גדול או קטן, מסובך או פשוט, קשה או קל. הקבוצה הזו הייתה זוכה בשלושתם ויהי מה.

*

לפני שניכנס לעובי הקורה כדי לשחזר את הגורל הזה שלה, חייבים לציין הבדל אחד עיקרי, והוא מספר התארים שאפשר וצריך לזכות בהם. בעוד שבארה"ב, צריך לקחת תואר אחד בלבד כדי להיחשב כ"קבוצת גורל", אליפות, נדמה שבשביל מכבי ת"א, מספר הקסם הוא שלוש.

כשמסתכלים עליה מרחוק, עונה של מכבי ת"א כדורסל היא קצת כמו צ'קליסט. ישנם יעדים ברורים, כשרובם תארים, והמועדון עובר ומסמן עליהם "וי" וממשיך הלאה לבא בתור. אף פעם לא עוצר, אף פעם לא נח, אף פעם לא שבע. הצ'קליסט הזה כולל גביע, פיינל פור אירופאי ואליפות, כשישנו ריבוע בונוס שכולל את הזכייה באותו פיינל פור אירופאי.

כמעט מיותר לציין שעונה ללא זכייה בתואר האירופאי אינה יכולה להיחשב כעונה של גורל עבור מכבי. אתם יודעים איך קוראים לעונה בה מכבי לוקחת אליפות וגביע? עונה של כדורסל ישראלי. מצד שני, לא כל קבוצה של מכבי שזוכה בגביע אירופה נחשבת לקבוצה כזו.

אבל כשמסתכלים אחורה ורואים את כל הדברים שעברו עליה, כל הדברים שהיו יכולים ללכת נגדה, כל הדברים שכמעט ולא התרחשו, ואז מבחינים בעובדה שהיא סיימה כאלופת אירופה, אלופת ישראל ומחזיקת גביע המדינה, מבינים.

גבירותיי ורבותיי, מכבי ת"א 2013/14, Team of Destiny, קבוצת גורל.

*

גביע המדינה בתחילת פברואר היווה מעין ספתח, כמו גם טיזר לעתיד להתרחש. אמנם מכבי ת"א הייתה יותר טובה ושלטה ברוב שלבי המשחק, אבל עודד קטש והפועל אילת הקשו עליה עד לשניות האחרונות.

נחמד להסתכל עכשיו אחורה ולהיזכר בבתוליות של הקבוצה הזו וכיצד חשנו לגביה באותו הזמן. הגביע הזה הונף עוד לפני שהתחילו להתרחש ניסים ונפלאות. רייס עוד לא היה רייס, טיוס היה בשלבי התגבשות, ומעל לקבוצה ריחפה ספק אחד ענקי.

עוד כמה חודשים, וכולנו נחשוב כבר אחרת.

*

כולם כולל כולם הימרו נגד מכבי ת"א של העונה בשלב כלשהו. חלק מהאנשים האלה נמצאים בתוך המועדון, כפי שהודה פדרמן בראיון אחרי הזכייה באליפות, כשציין שהיה חשש מאי העפלה לשלב הטופ 16. ולא, אין כאן פארודיה מצידי או מצידו, הוא היה רציני לגמרי.

אין שום ספק שהקבוצה הזו תסכלה (גם) את אוהדיה, אבל חייבים לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות. הקבוצה הזו הייתה מעצבנת אך ורק מבחינת רמת המשחק שלה, לא מבחינת ההישגים. שכן בכל שלב היא עשתה את המצופה ממנה.

היא סיימה את הבית המוקדם של היורוליג במקום הראשון וסיימה את הטופ 16 במקום השלישי, אחרי שתי קבוצות הרבה (!) יותר טובות ממנה. אם היא הייתה מסיימת לפני אחת מהן, או שתיהן, זה היה כמעט בגדר סנסציה (משהו שהיא שמרה לשלב מאוחר יותר).

בישראל, היא זכתה גביע המדינה, סיימה את השלב הראשון של הליגה במקום הראשון ואת השלב השני של הליגה במקום הראשון. כאמור, כל מה שמצופה ממנה בקרב אוהדי ועיתונאי הכדורסל בישראל.

נקודת המפנה הרשמית של העונה הייתה משחק מס' 1 בסדרת רבע הגמר במילאנו, אולי הרמז הראשון לכך שאנחנו אכן חוזים בקבוצת גורל אמיתית.

*

אני לא יכול לערוך סטטיסטיקה מדויקת, אבל מעט מאד אנשים (רציניים) בחרו במכבי ת"א להתקדם הלאה. אם נשמיט את אוהדי מכבי ממאגר המהמרים הללו, אז מדובר כמעט בסטייה סטטיסטית זניחה.

מה עיוור את אותם המהמרים? ובכן, מילאנו קבוצה לא רעה בכלל עם סגל ארוך ומלא בכישרון. היא סיימה את הבית המקביל במקום השני, לפני אלופת אירופה המכהנת אולימפיאקוס, כשהניצחון המשכנע שלה על ברצלונה ב-28 הפרש, רק כמה שבועות קודם לכן, עשה הדים ברחבי היבשת. בנוסף לאלה, ישנה גם את העובדה שמילאנו היא העיר המארחת של הפיינל פור.

כל אלה יחד הרכיבו פייבוריטית, ובמשך 38 דקות של המשחק הראשון, הכל הלך כמתוכנן. בשני הצדדים. מכבי שיחקה כדורסל אנמי, לא מלהיב ולא מעורר השראה, ומילאנו עשתה ההפך.

ואז, הגורל נכנס לפעולה. לפעמים דברים נקבעים מראש, וכנראה שהגביע הזה באמת היה רשום על שמה של מכבי ת"א השנה. זה היה הזמן לגרום לדברים מופלאים, מפתיעים והזויים להתרחש.

ישנם אנשים שעדיין "מאשימים" את ניקולו מלי בגביע של מכבי ת"א, וטוענים שבלי העבירה המטופשת הזאת שלו, לאסו היה סופסוף מחבק גביע אירופה במדריד.

אבל האנשים האלה לא מבינים שמלי היה בסך הכל כלי שרת של כוחות גדולים ממנו. הוא קרבן. שעיר לעזאזל. כוחות הגורל החזקים נגעו בו, ובכך הוא נבחר לשחקן המסכן שביצע מהלך כה מטופש.

אך כפי שכבר הוסבר מעלה, בצד השני חייבת להיות קבוצה שיודעת לקחת את מה שנותנים לה. ומכבי ת"א, קבוצת הגורל, ידעה לקחת. העבירה הזו הייתה רק חלק מקאמבק מופלא.

12 הפרש עם 2 דקות על השעון, 7 הפרש עם 30 שניות לסיום, ואז הארכה. העבירה של מלי הייתה רק חלק אחד מאותו ערב קסום, כשמכבי עשתה למילאנו בית ספר בשבע הדקות האחרונות של המשחק.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ואחרי זה הגיעו שני המשחקים בנוקיה. אותה קבוצה עדיפה, שכולם סימנו כפייבוריטית והימרו עליה כזו שתעלה לפיינל פור, הפכה לצל של עצמה. התלכיד הקבוצתי של מכבי בשילוב ההילה של היכל הפרוות והרולקסים העלים אותם כאילו שזה לא דיוויד בלאט על הקווים, אלא דיוויד קופרפילד.

לאיטלקים לא היה סיכוי. באותם שני משחקים, לא רק שמכבי ת"א הייתה סופר-מפוקסת, ההיכל היה אחוז דיבוק. אחרי כל מה שהעבירו אותנו והאכילו אותנו במשך העונה הזו, לא היה שום מצב שהמפגש הכפול הזה לא מסתיים בפיינל פור. וכמו שאומרים, בכל זאת הגענו למרות הכל.

פיינל פור, מילאנו 2014. קבוצת הגורל מגיעה לקחת גביע.

*

אם מול ארמאני מילאנו אלה שהימרו על מכבי נחשבו לסטייה סטטיסטית, אלה שהימרו על מכבי בפיינל פור היו רוחות רפאים. אנחנו נאלצנו להסתתר במקלטים חשוכים מהפחד שיתפסו אותנו וישלחו אותנו להסתכלות במוסד לחולי נופש.

כמו ששותפי מ"מכביבול", יובל קליין, אמר לי לפני החצי גמר, "אם מכבי תהיה בפיגור 8-10 בכניסה לרבע האחרון, זה ניצחון מבחינת מכבי, כי זה אומר שיש סיכוי". מי ידע שזו באמת תהיה המדיניות של הקבוצה במהלך המשחק.

אז קבוצת הגורל נקלעה לפיגור 15 מול צסק"א, שזה כמו פיגור של 25 נקודות מול קבוצה רגילה. ואז היא החלה לנגוס בהפרש כמו שבנות אוכלות סנדביץ', בביסים קטנים ואלגנטיים. היא לא עשתה ריצה, לא נכנסה לטירוף של שלשות, היא פשוט שיחקה כדורסל חכם ונחוש. עוד סל, עוד שלשה, עוד עצירה. עד שבדקה האחרונה, זה היה רק שתיים הפרש.

אחרי שכבר ויתרנו על המשחק, כדי שזה לא יכאב יותר מדי בסופו, אנחנו מוצאים את עצמנו יושבים במתח מול הטלוויזיה. מלאי תקווה. אולי בכל זאת, רק אולי, זה אפשרי. ואז הגיע סוני ווימס. כל כך הרבה אלגנטיות במהלך כדורסל אחד. וזה שוב ארבע, עם 19 שניות על השעון.

כולכם יודעים מה קרה מכאן. ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים שאני יודע את הקריינות של ניב רסקין בעל פה. "דיוויד בלו לשלוש… נכנס… איזה ווינר דיוויד בלו". "מכבי בגמר… לא יאומן… וואו… וואו… נס מילאנו 2".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כל כך הרבה דברים מטורפים הסתובבו באותו הסופ"ש לפני הגמר. האהוב עלי היה סרטון שהגיע מבית חב"ד בקוסקו, פרו, שתיעד את השניות האחרונות של הצפייה בחצי הגמר. זה אמנם עלה רק בפייסבוק, אבל בהחלט שווה צפייה: הטירוף של השניות האחרונות.

*

אני לא רוצה לחזור על עצמי, אבל אם אלה שהימרו על צסק"א התחפשו לרוחות רפאים, אז מה לעזאזל אומר על אלה שהימרו על מכבי מול ריאל מדריד. הרי במשך עונה שלמה ריאל תוארה על ידי לא מעט פרשנים ואוהדים כקבוצת כדורסל מושלמת.

(הערת אגב קצרה: עכשיו זה הזמן להיזכר בכל אלה שהשוו אותה למכבי ת"א של לפני עשור, אחת מקבוצות הכדורסל הגדולות שידעה היבשת. כן, קבוצה עם 0 תארים אירופאים, אמני היחנקות, הוזכרו באותה נשימה עם פארקר-וויצ'יץ-שאראס. בושו והיכלמו לכם עורכי השוואות הזויות שכמותכם.)

אחרי מה שעברנו בחצי הגמר, התפלאתי מכמות האנשים שהיו חסרי אמונה. פעם אחר פעם שמעתי לפני הגמר ש"ריאל הרבה יותר טובה", שזה אגב נכון לגמרי. העניין הוא שגם צסק"א הייתה "הרבה יותר טובה", ומכבי הפכה עובדה זו לחסרת משמעות.

משחק אחד. 40 דקות של כדורסל. כל מה שאתה צריך זה להיות מפוקס, והכל יכול לקרות. בשבילי, התמונה הפכה בהירה יותר כמה שעות לפני המשחק, כשהבנתי מה עומד מול מה.

מכבי מצד אחד, עם יותר מדי סיפורים קסומים, מול ריאל מדריד, שהסיפור היחיד שלה הוא כמות הכסף שנשפך על הקבוצה הזו. אנדרדוג ברור עם לב ענק ונחישות של לוחם, מול קבוצה קרה ועשירה, חסרת נשמה, כזו שאחד ממנהיגיה הוא בכיין ופלופר חסר בושה, מהגדולים שידע הכדורסל האירופאי. ניצחון של הספרדים יהיה סיפור מזופת מדי.

*

קשה להבין את הדברים כשאתה נמצא בתוכם, אבל בדיעבד, התוצאה הסופית של הגמר הייתה ברורה כבר מתחילת המחצית השנייה. אתה רואה את המשחק (שוב ושוב ושוב) וניתן להבחין ששחקני ריאל לא באמת האמינו שהם ינצחו, כשכולם היו שרויים שם בסוג של הלם קרב.

השחקנים האלה קרעו את ברצלונה ב-40 הפרש רק יומיים קודם לכן וחשבו שהם מגיעים לעוד טיול. והנה, המשחק כבר ברבע השלישי, מכבי ת"א ביתרון, יוי (או יול) עם אפס נקודות ומירוטיץ' מתוסכל. באותה נקודה, הניצחון הצהוב כבר היה בכיס.

ייתכן שאתם לא מאמינים לי, אז רק תחזרו למשחק ותסתכלו על הפרצופים של השחקנים, אלה של ריאל מול אלה של שחקני מכבי. התבוננו ברייס, בלו, טיוס והיקמן, הם ידעו שהם חוזרים הביתה עם הגביע. גם הספרדים ידעו זאת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

המשחק הצמוד היה רק אשליה אופטית מתוחכמת שבלבלה גם את הצופים. אבל כמו כל אשליה אופטית, ברגע שאתה נחשף לטריק, אתה לא מסוגל לראות את הדברים כפי שראית אותם קודם לכן.

האיבוד יתרון של ארבע נקודות בסיום, לפני ההארכה, היה רק גליץ' קטן. גם הספרדים ידעו זאת כשכמעט פתחו שמפניות על ההישג הזה של השוויון. מאותו הרגע, זה היה טייריס רייס שרקד והראה להם מי כאן בעל הבית.

אם רק היינו יודעים שזה הגורל של הקבוצה הזו, לא היינו בכזה מתח. אני זוכר את עצמי בסלון בבית של ההורים, עם שלוש וחצי דקות לסיום ההארכה, כמעט קורס. אומר לסביבה שזהו, אני פשוט לא יכול עוד, זה יותר מדי עבורי, זה חייב להסתיים כבר. כחצי שעה אחר כך, רצתי באמוק באבן גבירול בין מכוניות.

התחושה של קבוצת גורל החלה לרקום עור וגידים והייתה ממשית, נותר רק עוד תואר אחד לקטוף.

*

המשכנו לראות את הגורל של הקבוצה האדירה הזו גם בפלייאוף הישראלי. כאמור, מכבי ת"א לא טיילה לאף תואר, כשגם האחרון היה צפוי להילקח בדרך הקשה. זה התחיל במשחק מס' 4 של חצי הגמר באילת, כשהמקומיים שלטו מתחילת המשחק וכדקה וחצי לסיום, הובילו 80-75.

משחק מס' 5 כבר באופק ואמור היה להתקיים ביום חמישי, כשבאותם רגעים, כלל לא ברור אם בלאט יעמוד על הקווים בנוקיה או שיהיה בהלוויית אביו בארה"ב. ואז מגיעים רייס וסילבן לנדסברג ועושים…

כן, קראתם נכון, סילבן לנדסברג. יש בעיה? מה זה משנה מה הוא עשה עד עכשיו, כבר דיברנו על זה שמדובר כאן בקבוצת גורל. אם הוא זה שמצא את עצמו עומד לבד מאחורי קו השלוש כדי לעשות שוויון, אז הוא זה שיעשה את השוויון.

מכבי כפתה הארכה, לא לפני שהחטיאה זריקת ניצחון (עוד גליץ'). גם בהארכה אילת עוד הובילה דקה וחצי לסיום, אבל ריצה צהובה של 10-2 גמרה את העניין. כי מכבי ת"א של העונה והארכות הם כמו אפונה וגזר (ותודה לפורסט גאמפ).

*

ואז הגמר. ההזדמנות לטרבל הנכסף. התחנה האחרונה של הגורל של הקבוצה הזו בדרך למורשת נצחית, ואין דרך טובה יותר להתמודד על כל זה מאשר במשחק של אלופת אירופה מול אלופת ישראל המכהנת.

אני כותב כאן טרבל נכסף, כי זה באמת לא יהיה כמו שום טרבל אחר מהעבר. ההיסטוריה בישרה לנו שבכל פעם שמכבי זכתה בגביע אירופה, היא גם לקחה את גביע המדינה ואת האליפות בישראל.

אבל כפי שראינו במהלך כל העונה, שום דבר לא הלך קל למכבי ת"א הזו. טרבל של הקבוצה הזו יהיה מתוק במיוחד, דווקא בגלל האובר-אצ'יבינג המטורף שלה.

המשחק השני והקובע בהיכל הפרוות והרפלקסים, אליו הגענו ביתרון של ארבע נקודות בלבד, הזכיר לי את הגמר מול ריאל מדריד, כשגם הפעם הייתי על סף קריסה.

אני מודה שבאיזה שהוא שלב רק רציתי שזה ייגמר. בניגוד לרוב היושבים בהיכל נוקיה, אני נותרתי לרגעים ארוכים קפוא במקום, מתוח, עצבני. תשוש פיסית ומנטאלית, כי זה מה שקבוצת הגורל הזו של מכבי ת"א תעשה לך.

בניגוד לאותו גמר במילאנו, המתח היה הפעם כבד עוד יותר. מול ריאל, הפסד היה אמנם מאכזב, אבל כזה שנסלח, היינו מבינים. הפסד מול מכבי חיפה, בבית, ביותר מ-4 הפרש, ייחשב לקטסטרופה.

אז כיאה לקבוצה הזו, זה הלך כרגיל עד הסוף, ומעבר לכך. שוב פעם הארכה במשחק גמר. הפעם, בשביל הפאן, נקלע גם סל ניצחון על הבאזר שדרש מיקרוסקופ של נאס"א לבדוק אם הוא חוקי או לא (והוא לא חוקי).

הייתי מעודד מזה שנכנסו להארכה, אני חושב שכולנו היינו מעודדים. כי מכבי ת"א עוד לא הפסידה הארכה העונה, ואני לא האמנתי שהפעם הראשונה שלה תהיה דווקא במשחק האחרון.

גם בהארכה זה מגיע לשנייה האחרונה בהחלט. כשהכדור נמצא כמובן אצל השחקן שלא היינו מסוגלים לעצור כל הערב. אז דונטה סמית' כדרר, וכדרר, וכדרר, ובמקום ללכת על "הכל או כלום" עם זריקה משלוש, הוא מחליט להיכנס עד לטבעת.

*

מדהימה ככל שהעונה הזו הייתה עד לאותה נקודה, עם 10 שניות על השעון לסיום ההארכה במשחק 2 בסדרת הגמר, מכבי ת"א הייתה חייבת להשלים את שלישיית התארים. לא היה מנוס מכך.

הייתם חושבים שזה מובן מאליו שקבוצה שזכתה בגביע אירופה, תזכה בכל התארים האחרים בליגה המקומית שלה, "הכתר המשולש", אבל זה קרה הרבה פחות ממה שהייתם חושבים. אם נלך אחורה 50 שנה, ונעצור ביום שלישי האחרון, הזכייה באותו "כתר המשולש" נעשתה רק 20 פעמים, על ידי 12 קבוצות.

למעשה, אין קבוצה שעשתה זאת יותר מפעמיים בהיסטוריה שלה. ריאל מדריד, אלופת אירופה שמונה פעמים, עשתה זאת רק פעמיים למשל. פאנתינייקוס, אלופת אירופה שש פעמים, עשתה זאת גם רק פעמיים. צסק"א, עם אותו מספר זכיות אירופאיות כמו פאו, עשתה זאת רק פעם אחת.

אה, בעצם, ישנה קבוצה אחת שעשתה זאת יותר מפעמיים. אתם כבר יודעים איך קוראים לה.

*

דונטה מקפיץ את הכדור מעבר לקו השלוש, בלו שומר עליו. אניח בבטחה ששחקן השנה של ליגת העל לא ידע שעל הכף עומדים לא רק האליפות השנייה ברציפות של מכבי חיפה, אלא גם "הכתר המשולש" השישי (!!) במספר של מכבי ת"א.

הגורל כבר ידע באותה נקודה מה יקרה, לנו נותרו 10 שניות כדי לגלות. סמית' עובר את בלו, נתקל בסמית' ונחסם על ידי אלכס טיוס. נגמר. אפשר לנשום. שוב. אבא שלי כלל לא ראה את המהלך, הוא הסתיר את עיניו מפחד. הייתי צריך לבשר לו שזה נגמר, שטיוס חסם את הזריקה. שמכבי ת"א שוב אלופה.

זה היה חייב לקרות בצורה הזו ולא יכול היה לקרות בשום דרך אחרת. הצלחת חוזרת הביתה. יש עוד "כתר משולש" לקבוצה הזו.

לא רק שמכבי ת"א של 2013/14 עומדת בקריטריונים של "קבוצת גורל", אלא הכותבים של "מילון הספורט" שוקלים לשים את התמונה של הסגל הנוכחי שלה ליד הערך הזה. מדהימים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

זה הזמן לחזור אחורה, להסתכל על העונה שהייתה ולהחסיר פעימה. כי זה כמעט בלתי נתפס. למעשה, ישנם אנשים שעדיין לא מצליחים לפנים מה הם בדיוק ראו מולם. ואני מדבר בעיקר על אוהדי מכבי, שלא יודעים איך להגיב לקבוצה מן הסוג שראינו בעונה החולפת.

אם יותר לי להביא כאן משהו קצר שכתבתי בפייסבוק, אז אחרי הזכייה באליפות, שמעתי כמה אוהדים ותיקים יותר, מהאסכולה הישנה, מביעים חוסר סיפוק ממה שהם ראו, כשהם מכוונים בעיקר למכבי בליגה הישראלית.

לא צריך להאשים אותם, מכבי ת״א הרגילה אותם במשך עשורים להרבה יותר טוב מזה. הם התרגלו לקבוצות צהובות שלוקחות אליפויות וגביעים ב-20 ו-30 הפרש, לא 2. לקחת אליפות בהתקפה האחרונה של הארכה במשחק מכריע נחשב כמעט לחילול התואר.

האסכולה הישנה צודקת במובן הזה שמכבי ת״א שראינו העונה, היא באמת קבוצה פחות טובה ממה שהורגלנו אליה. בפער לא קטן. אבל בכל זאת, נדמה לי שיש משהו גדול יותר שהם מפספסים עם הזיכרון הקצר שלהם.

גם בשנה שעברה חזינו בקבוצה "פחות טובה ממה שהורגלנו אליה". בהרבה. בהרבה הרבה. אבל בעוד שבשנה שעברה אותה קבוצה הפסידה אליפות והודחה בסוויפ מהיורוליג, הקבוצה הזו של השנה זכתה בטרבל. טרבל!!!

אני מפציר בחברי האסכולה הזאת להסתכל על הקבוצה הזו ולהעריך אותה. עליהם להבין מה בדיוק היה לנו כאן. מכבי ת״א 2013/14 הייתה קבוצה מיוחדת ושונה כמעט מכל דבר שראינו בעבר.

הרי כבר ראיתי בחיי הבוגרים את מכבי ת״א זוכה בעונה אחת בכל התארים האפשריים (והסיכויים שאראה זאת שוב די טובים), אבל השנה ראינו כאן משהו יוצא דופן שלא ישוחזר.

אני באופן אישי התאהבתי בהם, ואני גאה בקבוצה הזו כמו שלא הייתי גאה בהמון קבוצות אחרות של מכבי מהעבר. לא היה זה אוסף של שחקנים ומאמנים, כי אם קבוצה, במלוא מובן המילה. מקרה נדיר שבו השימוש בקלישאה ״חבורה של לוחמים״ הוא סופר מוצדק.

וככה צריך להסתכל עליהם. כקבוצת לוחמים שהאמינה אחד בשני, סיפקה תצוגות אדירות והתעלתה על כל הצפיות, זאת כדי להביא לידי מימוש את החזון הנצחי של ההנהלה שלא יודעת אחרת.

כולם התעלו באיזה שהוא שלב של העונה כדי לתרום לטרבל המדהים הזה. סמית', בלו, רייס, טיוס, סופו, פניני, אוחיון, היקמן, אינגלס, לנדסברג וג'יימס. והכל תחת ניהולו של מאמן אחד ענק.

*

דיוויד בלאט הוא החלק האחרון של "קבוצת הגורל" הזו. אני מצטער אם לא אחדש לכם הרבה בעניינו, אבל הכל כבר נכתב, גם כאן. ההשפעה שלו, הגאונות, הסכסוכים בינו לבין ההנהלה, הסיבות שהוא עוזב, או מועזב. האמת, קצת נמאס להתעסק בזה.

רק אכתוב כאן שהעובדה שהמאמן הזה, שעבר כל כך הרבה, עוזב כאלוף אירופה, אחרי עונה מושלמת מבחינת התארים (4-0 לדבריו, כשהוא לא שוכח את "גביע ווינר"), היא הדובדבן שעל הקצפת של עונת הגורל המיוחדת והמדהימה הזו.

זה לא דבר קל לעזוב כשאתה למעלה, וזה עוד יותר נכון במכבי ת"א. אבל דיוויד בלאט הצליח לעשות זאת אחרי עונה שבה טביעת האצבע שלו כמאמן הייתה ניכרת, אולי יותר מכל עונה אחרת של המועדון הזה.

העונה האחרונה השלימה כל מיני מעגלים עבורו. הוא לא הפסיד גביע עם הקבוצה הזו עד היום, הוא השיב את האליפות המקומית הביתה, לאחר שהפסיד אותו לפני שנה, והוא השלים את התואר האירופאי האחרון שהיה חסר לו.

אליפויות מקומיות, גביעים, אליפויות אירופה (קבוצות ונבחרות) ומדליה אולימפית. הדבר האחרון שנותר לו זה אליפות ב-NBA. כמה חבל שמדובר בפנטזיה.

אה, בעצם, כבר לא. דיוויד בלאט בדרך לליגה הטובה בעולם ואין מחמאה גדולה מזו למועדון של מכבי ת"א. העזיבה שהוכרזה פחות מ-24 שעות לאחר הזכייה בטרבל, בהחלט נכנסת לסיפור של עונת הגורל הזו. מ-ד-ה-י-ם.

*

בעוד כמה שנים, כשנסתכל אחורה, המון פרצופים ותמונות מהשנה האחרונה יעלו לנו לראש. החיוך של בלו, הסרט של רייס, הריחופים של טיוס. אבל הפרצוף של בלאט יבלוט מעל כולם, כי הקבוצה הזו רשומה על שמו.

לא משנה איך תסובבו את זה, הסיפור של מכבי ת"א של השנה לא יכול היה להסתיים בדרך אחרת.

ואין מתאים מכך שקבוצת הגורל הזו חותמת את העונה לא רק עם אליפות שמשלימה את "הכתר המשולש", אלא גם זו שמהווה את התואר ה-100 של המועדון. 100. אימפריה.

לסיום, פנקו את עצמכם עם צמרמורת:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ואם בא לכם, פנקו את עצמכם עם עוד צמרמורת:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ליגת שוקי ההון - השוק קובע את שכר הבכירים בחברות הביטוח? תעשו לי טובה
מונדיאל (8). ליונל מסי היקר

29 Comments

ניר 15 ביוני 2014

וואו איזה עונה עברה על מכבי ורק בשביל הקטע קבל קטע מהטור של גרינוולד אחרי ההפסד הביתי ללבוראל
דיוויד בלאט גמר את הסיפור שלו במכבי תל אביב. אולי יעזוב כבר בשעות הקרובות; אולי בימים הקרובים; אולי בעוד כמה שבועות; זה תלוי בפוליטיקה הפנימית במכבי. אבל כפרפראזה על המשפט הידוע בו לוו לגרדום האסירים הנידונים למוות בארה"ב – He's a fired coach walking.

נכון לשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי, בהנהלת מכבי מנסים לארגן ישיבת חירום עוד לפני כניסת השבת. איש מהבעלים לא הופיע לאירוע החגיגי הבוקר בהיכל עם הראפר 50 סנט. בלאט נאלץ להגיע, טרוט עיניים. כשהסתיים האירוע כונס צוות האימון לפגישה בהולה עם המנהל ניקולה וויצ'יץ'.

רועי 15 ביוני 2014

מעולה טל.
באמת שאין מה להוסיף.

כח הגברה 15 ביוני 2014

לגבי הקריטריונים: מכבי לא היתה אנדרדוג במשחק האחרון, ולא ניצחה אותו.

אסף ב 15 ביוני 2014

לגבי עניין האנדרדוג אני מסכים.

לגבי מי ניצח – הטיעון הטכני הזה קצת חסרי משמעות, ובמידה רבה שגוי. כמו שאפשר לקחת אליפות בכדורגל עם תיקו או אפילו הפסד, מכבי תל אביב זכתה באליפות אחרי שניצחה משחק שהתנהל בשני חלקים, על פני 3 ימים.
אפשר לטעון מה שרוצים נגד או בעד השיטה (אישית אני מאוד נגדה, ולו בגלל העובדה שאני נהנה מאוד מסדרות כדורסל), אבל השיטה זימנה משחק של 80 דקות (כשהארכה אפשרית, כזכור, רק במשחק השני), ואותו מכבי תל אביב ניצחה.

מאשקה 15 ביוני 2014

מברוק טל על 4 תארים.
דיוויד בלאט עוזב כי הנהלת מכבי ת"א כל העונה מצצו לו את הדם עם קשית.
שיהיה לו בהצלחה ב – NBA

היסטוריון של ספורט 15 ביוני 2014

מדהים כמה תוספות שלי.
1. היו כאלו שהאמינו במכבי גם כשחטפו את התבוסה מול ירושלים וטענו שמכבי תיקח יורוליג .לא מאמין ? חפש בארכיון של הופס.

2. אני זוכר שכתבת בזמנו כי לא תתפלא אם מכבי הזו תיקח אליפות אירופה ותפסיד אליפות בארץ.
אמרת שזה מתאים לה…בהחלט היה בכך משהו והיה נדמה שזה מה שהקבוצה הזו תעשה …אז הם עשו משהו מדהים מזה.
הם היו הקבוצה היחידה בהיסטוריה של הכדורסל בכל העולם שמפסידה משחק גמר פליאוף מכריע …וזוכה באליפות.
עד כדי כך הם ווינרים כשגם שהם מפסידים …הם מנצחים.

3. חשוב להזכיר :
גמר אליפות אירופה הלך להארכה ומכבי ניצחה.
גמר אליפות ישראל אותו דבר.
וכן רבע גמר הראשון באירופה וחצי גמר הרביעי בארץ.
ועוד לא דיברתי מילה אחת על חצי גמר הצמוד ביורוליג וכו'.
ואמרו על הקבוצה הזו …שהיא לא תדע לנצח משחק מכריע.

4. שנה הבאה בקצרה …(וסליחה שאני מקלקל את החגיגה).
שני המלכים "קינג דיוויד " הלכו להם.
הראשון בלאט הולך לבנות קריירה בנבא (בהצלחה רבה)
השני כנראה פורש.
בקשר למאמן גודס יקבל את הצ'אנס (נדמה לי שכמוני גם אתה לא מתלהב …אך מקבל זאת בהבנה בעקבות שנים רבות של התחשלות מצדו)
לדעתי האיש החזק באמת יהיה ניקולה …לא אתפלא אם ימונה לג'נרל מנג'ר עם סמכויות נרחבות.
אם חלילה גודס ייכשל ניקולה המעומד הבכיר מבחינתי להתמנות למאמן (לדעתי הוא יהיה מאמן מצליח מאד).

בעניין בלו עלה לי רעיון אם הוא פורש הייתי לוקח את דונטה סמית יישר לחמישייה של מכבי …ואת הסמית השני מעביר לתפקיד בלו שחקן חשוב שעולה מהספסל ל 25 דקות שלשות והגנה .

אריה לייב טרוצקי 15 ביוני 2014

כאחד שמילדות מייחל להפסדים של מכבי אפילו לא ראיתי תגמר בנוקיה.. אלוהי הכדורסל נטו חסד לצהובים העונה, זה היה ברור ממילאנו. איך אמר שחור האגדי-"נולדנו לסבול"

עורב סגול 15 ביוני 2014

בולטימור רייבנס 2012-2013
Team Of Destiny

עונה על כל ההגדרות אחת לאחת

גיל שלי 15 ביוני 2014

ג'איינטס 2007, 2011

אד הורטון 15 ביוני 2014

אגב, אם באמת דונטה לא הבין שההארכה לא "מאפסת" את נושא ההפרשים (לא סופר מופרך, גם אני בשיחה לפני ההארכה עם חבר התלבטתי לגבי זה) זו תקלה עצומה של צוות האימון שלו.

חן הצהוב 15 ביוני 2014

ראה את הראיון שלו בערוץ הספורט.
הוא הבין שבגלל שהם מובילים ב-2, הם לוקחים אליפות, ולכן התמזמז ולא זרק שלשה.
ככה זה כשמנסים לעוות את הספורט – מקבלים ספורט מעוות ….

עירן 15 ביוני 2014

טל,

מעולה (ממי שאינו אוהד כשגרה את הקבוצה והשנה ייחל לנצחונה – אפילו בארץ !!! – רק לנוכח הפדרמניזם הנורא כלפי בלאט, כולל ורד כהן ושכמותיה) !!!!

חשבתי על הנקודות הללו לקראת סוף העונה וזה סיכום נהדר.

אריה 15 ביוני 2014

אין לי מה להוסיף חוץ מלחשוב שלכל הרגעים הגדולים האלו אני יכול בהחלט להוסיף את שמונה הדקות השמחות בחיי (הספורטיביים כמובן)של הדרבי 2:3 בכדורגל ,אלו היו דקות שוות ברמת ההתרגשות שעברה עליי, שאחריהן אני חושב שלא ממש יהיה אכפת לי מה יקרה בהמשך כי חוויתי השנה כבר את הכל, ואני כבר למעלה מחמישים שנה אוהד ואוהב את כל מה שקורה בצהוב .

עדי אבני 15 ביוני 2014

אני חושב שחיפשת את הביטוי בשפה הלא נכונה.
מכבי של השנה הייתה קבוצת "מכתוב"

באר שבעי 15 ביוני 2014

לא גורל, לא ניקולה, לא בלאט ולא השחקנים. אין הסבר של ממש. הקמע של שמעון – רק הוא. בעצם מאמן קוסם ונשיא עם קמע. הנה מצאתי את התשובה. רגע רגע. קמע – מה פתאום. מאמן קוסם – אין דבר כזה. חוזר ליוטיוב לחפש הסבר.

יואב הצהוב 15 ביוני 2014

הטור הכי טוב שלך שקראתי עד היום. ישר למועדפים

יוסי 16 ביוני 2014

קבלו נתון, הגיוני:
מכבי הפסידה 9 משחקי יורוליג העונה.

קבלו נתון, מופרך:
מכבי הפסידה 9 משחקי ליגה העונה (כולל משחק 2 בגמר).

ושאלה נוספת:
מתי, אם בכלל, הבנתם שמכבי היא קבוצת גורל?
אחרי נס מילאנו? העלייה לפיינל פור? הניצחון על צסק"א?

אני אישית הבנתי את זה בהארכה מול ריאל, כשמכבי הובילה 78-77. אין תוצאה מיוחדת מזו בשביל לחסל את המשחק, כמו שרק MVP יכול:
http://www.youtube.com/watch?v=CNLLD3D9RY8#t=446

MOBY 16 ביוני 2014

ראיתי צהובים שמחים…
כבר הרבה זמן אני מלווה את הכדורסל הישראלי והייתי בהרבה משחקי גמר. למרות אליפות אירופה, ראיתי ביד אליהו צהובים שמחים. לא הקלה או הבנה שעשינו את מה שמצופה. אלה ניצחנו במלחמה הזו מול אלופה ירוקה גאה.
אם דונטה עובר לירושלים זה יהיה יותר ממכה קטנה בכנף של הצהבת הלפרין ואליהו זה סיפור אחד.דונטה זה סיפור שונה לגמרי.
אגב אם דונטה חותם הג׳ינג׳י לא יהיה שם. קבוצה הפוכה.
אני עדיין מקווה שג׳ף יכניס את היד לכיס וישאיר אותו לשנתיים הבאות או שהדונטה יעבור לקבוצה ברוסיה ספרד או יוון וירוויח יותר כסף. החיים קלים יותר כשזה רחוק מהעין.
מישהו יודע מה קורה עם קלאייטיס השנה?

טל בן יהודה 16 ביוני 2014

אני לא מעורה ברחשים ושמועות…
דומטה משודך לירושלים כרגע?

לפי הראיון בספורט5, he's all about the money
ואני לא אומר את זה כמשהו שלילי…
אז במובן הזה, אם מכבי תרצה שהוא ישחק אצלה בארץ, זה תלוי בעיקר בה. רוסיה או ספרד כבר פחות.

MOBY 16 ביוני 2014

רב הסרן עבר באתר 5 על מנת להודיע על פגישה.
אני מעריך שבגלל שאין מאמן לצהבת מתעכבים ההחתמות והשחרורים.

יוסי 16 ביוני 2014

מסכים איתך MOBY, האליפות הזו הביאה איתה שמחה אמיתית, שאוהדי מכבי גאים או מתנשאים יותר ממני היו מפרשים אותה אולי כסערת רגשות שהגיעה אחרי העונה ההזויה הזאת. אבל לגמרי שאפו על שתי עונות מדהימות, והלוואי שזה ימשיך. חיפה השנה היא הקבוצה שיש לי אליה הכי הרבה סימפתיה אחרי נס ציונה (ומכבי שלי, כמובן).
לגבי דונטה… אין לי מושג מה הוא יעשה, אבל יש לי הרגשה שזה יהיה לא צפוי.

כוכב עליון 16 ביוני 2014

במקום לכתוב 500 מילה מה זה Team of Destiny, לא יותר פשוט לכתוב מנצ'סטר יונייטד מודל 99?

טל בן יהודה 16 ביוני 2014

נייס
לגמרי לגמרי

oded 17 ביוני 2014

טורים של 4 מילים זה אצל דורפן

יואב הצהוב 17 ביוני 2014

+99

B. Goren 16 ביוני 2014

תענוג לקרוא טל וטוב שניערת אותי. אשתדל לא להתרשל יותר…

יאיר 17 ביוני 2014

טל פשוט פוסט מעולה!

Comments closed