יומן דאבל פרק ג' – פאקינג וסרמיל

עזבו את סמי עופר, מתי לעזאזל מסיימים לבנות את החדש בבאר שבע?!

Vasermil_Stadium24

 

כן, אני מאמין בכוחותיו של היכל הפרוות והרולקסים שבשכונת יד אליהו בתל אביב. גם כבן אדם רציונאלי, אין לי שום בעיה להודות שיש במסדרונות האולם הוותיק משהו מעבר לאוויר שאנחנו נושמים, משהו בלתי נראה, אבל כזה שצץ בדיוק כשאנחנו צריכים אותו (או אותה).

מי יודע איפה זה בדיוק נמצא. אולי, במעמקי ההיכל ישנו חדר קטן מאד, תא, שרק לדון מזרחי יש את המפתח אליו. ובתא הזה נצורים אנרגיות מיוחדות שלא מוכרות על ידי המדע (עדיין), והדון הולך ומשחרר אותן ברגעים קריטיים שהקבוצה זקוקה להן (כמו למשל שני המשחקים מול מילאנו בעונה שעברה). ובסוף המשחק, האנרגיות הללו חוזרות לחדר הזה והוא נועל את הפתח, עד הפעם הבאה.

בכל מקרה, חייבים להודות שבהיכל הזה קורים למכבי ת״א דברים שלא קורים לקבוצות אחרות באולמות הביתיים שלהן (ע״ע ז׳לגיריס, נס).

אז כאחד שמאמין בכוחות המיוחדים של היכל הספורט ביד אליהו, אני לא יכול להתכחש לכוחות הקיימים באצטדיון וסרמיל בבאר שבע. אינעלדינק.

לא, ממש לא שכחתי שהוכתרנו שם כאלופה. פעמיים. אבל אלו היו משחקים אחרים, כשהעונה של באר שבע הייתה גמורה (כן, גם בשנה שעברה). פשוט אי אפשר לומר שוסרמיל הוא כמו כל מגרש אחר שמגיעים אליו בשלב הזה של העונה.

יש משהו שם. אין לי מושג מה, אני לא יודע אם אלו אותן האנרגיות שדון מזרחי שומר עליהן בהיכל נוקיה, אבל פשוט חייב להיות. זה ברור מעבר לכל ספק, ואני קורא לכל מי שרוצה להפריך את הטענה הזו, לנסות. בבקשה.

אני לא יודע אם הכוחות הללו כלואים בחדר שרק לאסי רחמים יש אליו את המפתח, או שהם נמצאים על גבי אחד מעמודי התאורה שמסתירים לקהל את המגרש, ויורדים משם רק כאשר מישהו במחלקת התאורה מפעיל סוויץ׳ מיוחד. אבל הם שם, מסתתרים איפה שהוא בתוך המתחם הבאר-שבעי. מי יודע, אולי הם בכלל מתחבאים בתוך הדבשת של הגמל המשטרתי (יש כזה, לא?).

לעזאזל. שלוש פעמים הגענו לשם בסיבוב ראשון של הליגה, ופעם אחר פעם אחר פעם קיבלנו שלישייה.

01/10/12 – מחזור 5 בוסרמיל, הפסד 3-1

04/11/13 – מחזור 8 בוסרמיל, הפסד 3-2

29/09/14 – מחזור 3 בוסרמיל, הפסד 3-2

(המתמטיקאים מוזמנים לחקור האם יש כאן איזו שהיא סדרה חשבונית ולנסות ולנבא את תוצאת משחק החוץ של מכבי ת"א באצטדיון הזה בסיבוב הראשון בעונת 2015/16)

אני מסתכל על המספרים האלה ומתחיל לחשוב שזה הופך למסורת. ייתכן ששנה הבאה הקבוצה פשוט תיערך מראש עם תכנית משחק שתכלול הבקעה של ארבעה שערים. נראה שכרגע זו הדרך היחידה לצאת משם עם שלוש הנקודות (או שאולי פשוט נחסל את הגמל המשטרתי המיוחד).

אוסקר, פאולו ועכשיו גם פאקו. לא משנה מאין ג׳ורדי שולף אותך, אתה תחווה את טעמו העוקצני של השוט הוסרמילי. אני באמת כבר לא יודע מה עוד אפשר לעשות נגד התופעה.

שתי קורות, גול חוקי לגמרי שנפסל ופנדל ברור שלא נשרק על טל בן חיים. כל זה ב-45 דקות הראשונות של המשחק. עזבו אתכם להאשים שופטים… בואו נתנהג כמאמנים שלנו. הם בסך הכל בני אדם, וגם הם לא יכולים לכוחות המיוחדים של וסרמיל.

אנחנו סופסוף עושים שוויון ואז ברדה חוזר עם מה שנראה כמו שער ניצחון. אחר כך, מכבי ת״א איכשהו מצליחה לירוק לוסרמיל בפנים עם שוויון מהיר, רק כדי שנראה את וסרמיל נשען אחורה, מלטף את בטנו השמנה, מוציא את הקיסם מהפה, פולט צחוק וולגרי ואומר לנו בטון מזלזל, ״כלבה, במטותא ממך״.

אליניב ברדה. נראה שהוא מכיר את הרשתות בוסרמיל כמו שדרק שארפ הכיר את הרשתות בפרוות והרולקסים. אליניב ברדה, השחקן שלא כבש שער בודד כבר שבעה חודשים(!!), כובש שלושה שערים תוך שעה וחצי מול הגנה שעד המשחק לא ספגה מיריבה ישראלית.

סליחה, אבל אני חייב לעבור לאנגלית רגע. Are you fucking kidding me?!?!

אליניב ברדה. כנראה שוסרמיל החליט ביום שני בלילה שהגיע הזמן שהוא יחזור לכבוש. ובסטייל. הכי בסטייל. במשחק ענק שלא נותר אלא להוריד בפניו את הכובע ולהתפעל ממנו, גם כאוהד מכבי.

אז מה אם יחס האיומים היה משהו כמו 67-5 למכבי ת״א בסיום. אז מה אם אחוזי אחזקת הכדור היה משהו כמו 88-12 לטובת הצהובים. אז מה אם באר שבע הייתה נחותה ממכבי בכל קריטריון למעט אחד (כן, ידוע לי שזה הקריטריון החשוב ביותר). וסרמיל חשב אחרת ביום שני האחרון, וזהו, אין עוד מה לומר.

כנראה שלא היה ניתן לשנות את דעתו.

*

למרות שזה לחלוטין אשמתו של וסרמיל המנוול, החילוף בדקה ה-88 של בלם בחלוץ, קרלוס גרסיה בברק בדש, מיד אחרי השוויון השני של מכבי, נרשם כאחת הסיבות להפסד.

חייבים להודות שייתכן שלו גרסיה היה עדיין על המגרש, ברדה לא היה מגיע לכדור הזה. ייתכן שגם גרסיה לא היה מונע זאת (כאמור, וסרמיל החליט), העניין הוא שלעולם לא נדע ועכשיו כולנו חמושים ב״חכמת בדיעבד״.

רק אומר שכאוהד מכבי, ואוהד ספורט, אני רוצה לראות את החילוף הזה ומקווה שהוא יקרה גם בשנה הבאה בסיבוב הראשון שם (כי אני באמת לא יודע אם ניקלע שוב לפיגור במשחק כדורגל בשנה הקרובה).

ב-18.2.13, במשחק של מכבי ת"א – בני יהודה, אני יצאתי משער 7 בבלומפילד כשעוז ראלי העלה את בני יהודה ליתרון 2-1 וכבש את מה שנראה כמו שער הניצחון בדקה ה-90. "המקסימום שיהיה כאן הערב זה תיקו" חשבתי לעצמי (כן כן, ואז בא מושיקו לוגסי ויצאתי טמבל, בואו נעבור הלאה).

הנקודה היא שתיקו לא מעניין אותי. כאחד שבא מתרבות הספורט האמריקאית, משחק צריך להסתיים בניצחון או הפסד. זהו, לא צריכה להיות אופציה שלישית. מהסיבה הפשוטה שבתיקו לא מרגישים שום דבר, לא את שמחת הניצחון או את עוקצנות ההפסד. מדובר בקלוריות ריקות, כמו קינוח פרווה באולם שמחות משנות ה-80.

לכן אני רוצה שפאקו יבצע את החילוף הזה של בדש וגרסיה גם בפעם הבאה, וגם בפעם שאחרי זה וגם אחרי זה. השווית את התוצאה? מצוין, לא להתפשר, אפשר לנסות לכבוש את שער הניצחון. יש מספיק זמן כדי לצאת עם כל הנקודות.

שמעתי כבר תגובות של "כן, אבל למה גרסיה, למה לא את השחקן ההוא… זה יותר הגיוני כי ככה וככה". כאמור, חכמת הבדיעבד היא נפלאה כי אין בה אף פעם טעויות.

ברור לי שישנם ״מקרים מיוחדים״. אם הקבוצה צריכה תיקו במחזור האחרון כדי להבטיח את התואר, אז מבחינתי שהמאמן יכניס 11 בלמים בדקה הזו אחרי ששער שוויון נכבש (חחחחחח, כאילו שהאליפות לא תוכרע על ידינו לפחות 5 מחזורים לפני הסיום). אבל כל עוד אנחנו בשלבים האלה של העונה עם המשמעויות האלה על הכף, חלוץ במקום בלם כדי לנצח בייבי, שוב ושוב.

*

אחרי המשחק חזינו בתופעה מעניינת. בדרך כלל, כשקבוצה שולטת במשחק בצורה הזו ומפסידה אנחנו שומעים את האוהדים או את אנשי הקבוצה מציינים זאת כחלק מההסברים לאחר ההפסד, כשזה נשמע אף כמו תירוץ. אבל הפעם, נדמה היה שהשליטה הצהובה במגרש הייתה קונצנזוס (כמו גם ההצגה של ברדה).

מקיר לקיר, שמעתי אוהדים מכל הצבעים ופרשנים מכל הסוגים (גם שלא ידועים ככאלה שמפארים לשווא את מכבי ת"א) מציינים כמה מכבי הייתה טובה יותר ואם אפשר לקחת דבר אחד מהמשחק, זה שגם השנה מכבי ת"א היא הכי טובה בליגה, בפער ניכר.

אך במקום להרגיש בנוח עם הסופרלטיבים הללו, לשמוח שזה מה שכולם חושבים, זזתי באי נוחות בכיסא שלי. אני מודה כאן שיש לי הפרעה נפשית בנושא הזה. מצד אחד אני רוצה שכולם יפארו את הקבוצה שלי ויודו בגדולתה, מצד שני, אני לא רוצה שכולם יהמרו עליה כדבר הבטוח ביותר בדרך לתואר.

אותו הדבר קורה אצלי במהלך הקטעים של היציע מהמר בשידורי "יציע העיתונות". מצד אחד אני מתעצבן כשפרשן, כל פרשן, לא מהמר על ניצחון צהוב. מצד שני, אני שונא שכל הפאנל מהמר על ניצחון צהוב. כשכולם בטוחים במשהו בספורט, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה בשלב הבא.

ההפרעה הזו שלי (ואולי גם אצל חלקכם), נכנסה לתוקף גם אחרי המשחק מול באר שבע. אני לא אוהב את הקונצנזוס שאומרת שזה יהיה השנה מכבי בקלות (רק לי מותר להגיד את זה!).

אני מתגרד בכל הגוף כאשר אני פתאום שומע את פרימו אומר שמכבי גדולה על הליגה, ומתחילים לי צפצופים מעצבנים באוזניים כאשר אני רואה שאוהדים ירוקים או אדומים מודים ברשתות החברתיות שמכבי ת"א היא רמה אחת מעל כולם.

אז אנא מכם, תפסיקו! הנכם מתבקשים להמשיך ולהיות עיוורים ולגמד אותה ואו להמר נגדה. אני מצידי אמשיך להתעצבן על כך בפרופורציות הנכונות. מבטיח. פשוט ככה הרבה יותר נוח לי.

עונת המלפפונים 43: חידון תקשורת הספורט לכבוד השנה החדשה
ההפסד בבאזל

19 Comments

גיסנו 1 באוקטובר 2014

הטור של פרימו ממש העביר בי חלחלה. השלב הבא יהיה שלמה שרף ואז אנחנו באמת אבודים.

מצד שני יכול להיות שגם הם מאמינים בכוחות מיסטיים, ומנסים ללכת הפוך על הפוך – כשהם קוטלים את מכבי היא זורחת וזוכה באליפויות דורסניות, אז הפעם הם מפרגנים בתקווה שזה יביא לנפילה…

רועי 1 באוקטובר 2014

אני משוכנע לחלוטין לגבי החלק השני של דבריך.
זה התחיל כשפרימו הימר שמכבי מנצחת את מאריבור ועוברת שלב.

גיל שלי 1 באוקטובר 2014

מצידי שפרימו ושרף יכתבו ויגידו מה שהם רוצים, ההשפעה שלהם המצטברת לא מגיעה אפילו ל0, נהיה אלופים השנה לא משנה מה אנשים יגידו, יכתבו, יקפצו ויבכו, רק על הדאבל אני עדין לא סגור

טל בן יהודה 1 באוקטובר 2014

אז אתה מפקפק ביומן הזה.
עכשיו נעלבתי…

גיל שלי 1 באוקטובר 2014

צודק לגמרי, סגור על הדאבל גם

גיל ז. 1 באוקטובר 2014

אם ניסים קורים פעמיים, אז אולי יש מצב להיות רגועים ממצב מחלקת הכדורסל.
אישית, המהפך שעובר על כל ה"פרשנים" שפתאום מהללים את מכבי ואת פאקו מחליא אותי ויותר מכך, טפו טפו מפחיד אותי.
רק שכשיו הללי לא יתהפך פתאום ולפני המשחק הבא יהמר שאנחנו מנצחים בקלות, אללה איסטור.

אזי 1 באוקטובר 2014

מסכים לגבי בדעה שלך על תיקו. אבל מזווית אחרת.
בשלב כזה של העונה, במצב של תיקו, עדיף להמר על ניצחון מהסיבה הפשוטה שהמרחק בין תיקו לניצחון גדול יותר מאשר המרחק בין תיקו להפסד.
מתיקו לניצחון = 2 נקודות
מתיקו להפסד = -1 נקודת

ככה שלפחות בתחילת העונה, אני מעדיף להפסיד כשמנסים לנצח, מאשר להפסיד כשמנסים לשמור על תוצאה

B. Goren 2 באוקטובר 2014

אהבתי.

הקורא המתמיד 2 באוקטובר 2014

1+

נולי 1 באוקטובר 2014

מה באמת קרה לפרימו? המהפך שלו לטובת מכבי מעורר חלחלה ודאגה גם יחד. בשתי העונות האחרונות הוא לא הצליח להוציא מפיו מילה טובה אחת על מכבי ומאמניה…. משונה ביותר. חייבים לשים לזה סוף מיידית לפני שהפרגון שלו ינחס את הקבוצה באופן בלתי הפיך. אולי איזו תביעת דיבה קטנה מצד המועדון תסייע בעניין :-)

Gil Zimbabwe 1 באוקטובר 2014

מה הפרשנים אומרים על פאקו עכשיו? אחרי הקבלת פנים שעשו לו.

איציק 1 באוקטובר 2014

מספר בעיות עם הפוסט:
1. למה לא יכולת להמתין עד מחר ולתת כבוד לעוזר שלך, כך שכולם יספיקו להגיב לפוסט שלו?
2. אתה היתה אמור להיות מודאג אם לא היו מתקיימים שני התנאים במשחק זה. הראשון, הפסד של מכבי תל-אביב; השני, באר-שבע מבקיעה שלישיה. עצם קיום שני התנאים גם יחד מבטיחה לכם אליפות כבר במחזור השלישי, אז על מה טלין?
3. כתבתה שלמכבי תל-אביב היו 88% בהחזקת כדור. עד כמה שידוע לי, היו לה הרבה יותר מ-100%, ואתה סתם ממעיט ביוכלת של הקבוצה.

גיא זהר 1 באוקטובר 2014

מקווה שבשנה הבאה כבר לא יהיה וסרמיל אלא טרנר ( דרך אגב וסרמיל קרוי על שם ילד שנרצח בשואה, מקווה שיידעו להמשיך להנציח אותו כמו את רייסר).

רן 1 באוקטובר 2014

בשעה טובה ומוצלחת, זה נהייה כבר ספורט לאומי להיכנס בפאקו על החילוף, שמח שיש עוד מישהו עם דעה שפויה. זה מכביזם לטוב ולרע, אנחנו לא באים לעשות תוצאה אנחנו באים לנצח!!!!! נכון הייתי שמח יותרלראות את עמב"ה הוא היה האשם העיקרי בנבדל, בסומבררו מבוזגלו ובעוד 2 מצבים שניצלנו מהם בנס. אבל בואו נהייה כנים גארסיה גם לא היה במשחק טוב וטיבי או הוא היו צריכים לצאת.
דבר אחרון ממש נהנה לקרוא את היומן הזה בדאבל האחרון הייתי בן 12 וזו הייתה השנה. האחרונה שהלכתי קבוע לאצטדיון בשנתיים האחרונות מנוי לשער 7 מקווה לחגוג שוב דאבל

דגש 2 באוקטובר 2014

ההוצאה של קרלוס הזכירה לי את ההוצאה של זהבי ב3:3 מול באזל. עושים את זה פעם אחת ומאז לא עושים את זה יותר אף פעם. בשום מצב. אבל למרות שהמאמן שהוציא את זהבי ניצח אמש את ליברפול, מזה שהוציא את קרלוס יש לי ציפיות יותר גבוהות.

הדאבל לא מעניין אותי. אני "מת" לקחת אליפות ולעלות לצ'מפיונס עם פאקו. כל כך חבל שהסיכויים של זה נמוכים, ולא בגלל הקטע של האליפות או ההעפלה אלא כי אני לא רואה איך שומרים על פאקו (האמת שאני גם עוד לא מבין איך הוא הגיע אלינו).

ויקטור מורוז 2 באוקטובר 2014

אני מקווה שהמחליף של קרויף יהיה מישהו עם יכולות שכנוע מרחיקות לכת.

Yavor 2 באוקטובר 2014

אולי הפיתרון הפשוט הוא ששנה הבאה תארחו את ב"ש בסיבוב ה-1, ולא תתארחו?

צור שפי 2 באוקטובר 2014

אתה כותב כמו אוהד הפועל….

קשקשן בקומקום 3 באוקטובר 2014

נו – כיאה לאוהד מכבי בני יהודה הובילו עליכם אז יצאת לפני הסוף.
אין ספק שאתה והקבוצה ראויים אחד לשני :)
וסליחה (עוד לא יום כיפור!)

Comments closed