"בגלל הרוח – סרט המשך" – פותחים עונה

יהיה מטורף לחשוב שהעונה האחרונה לא ניתנת לשיחזור

bow2

דיוויד בלאט עזב לדברים גדולים יותר, גם ג'ו אינגלס. בלו הלך למכור בתים בזמן שרייס שדרג את השכר אך שנמך את הליגה האירופאית בה ישחק. וריקי היקמן… אמ, ריקי היקמן הוא פשוט לא כל כך מעניין. הוא פרווה. קצת כמו 75% מהקדנציה שלו במכבי.

העונה הקסומה נגמרה, שחקנים ומאמנים עזבו, תמו כל הטקסים ונגמרו כל ההנפות של גיא פניני. עכשיו יש לנו תארים חדשים לרדוף אחריהם, כאלה שאפשר רק להפסיד אותם.

אבל, וזה אבל גדול, ישנו דבר אחד שמותר לנו לקחת איתנו העונה, לאורך כל העונה, וזה הטייטל (Title). ואיזה טייטל מתוק זה. למען האמת, אין מתוק ממנו.

לכו ותשאלו את אוהדי מכבי חיפה סל כמה הם נהנו מהטייטל שלהם במהלך כל העונה שעברה. אני יודע, כי הם השתמשו בו עד הרגע האחרון האפשרי, אי שם בעלייה לסל של דונטה סמית' כשהוא שכח את המחשבון שלו בבית.

אז את הטייטל ההוא  של "אלופת המדינה" החזרנו הביתה, אבל ברשותכם, אנחנו נכניס אותו לארון הצהוב שנמצא בבור של שמעון מזרחי מתחת לאדמה, זה שמשתרע על פני שטח עצום של העיר תל אביב. זה לא שאנחנו לא גאים בו, אבל יש לנו תואר אחר שנשתמש בו העונה, הרבה יותר יוקרתי.

"אלופת אירופה". קדימה, תגידו את זה. גם אם אתם לא אוהדי מכבי, אני מרשה לכם. זה כל כך מתוק, מתגלגל מהלשון. עושה נעים בגב, קיצי קיצי כזה. אלופת אירופה. אלופת אירופה. אני יכול להשתכר מלומר זאת. תענוג צרוף.

בכל משחק יורוליג, בכל פעם שמתייחסים למכבי ת"א ברחבי אירופה, בכל פעם שמדברים עליה, יזכירו אותה יחד עם הטייטל הזה. בכל פעם שמכבי תשחק נגד יריבה ספרדית, הם ייזכרו בהפסד של ריאל בגמר מולה, בכל פעם שהיא תשחק מול צסק"א, הם ייזכרו במשחק חצי הגמר. אני כבר לא יכול לחכות לארח אותם בנוקיה, ולראות בלייב את הכוכבים הגדולים שנחנקו.

בין אם שחקני ריאל וצסק"א ירצו בכך או לא, ברגע שיפגשו העונה את הצהובים הם יוחזרו בקפסולת זמן מהירה אל עבר הניסים המופלאים שהקבוצה בהנהגתו של דיוויד בלאט, המאמן הנוכחי של לברון ג'יימס, עשתה בעונה שעברה. ואיזה תענוג זה יהיה להיזכר ברגעים הנפלאים הללו, וכמובן גם להזכיר להם אותם.

*

דרך נוספת, מיני רבים, להיזכר ברגעים הקסומים הללו היא ה-DVD הכפול הנפלא שהוציאה הקבוצה בשם "בגלל הרוח – סיפורה של עונה שלא תיאמן". לפני זמן מה המוצר הגיע אלי ואני מאד נהנה ממנו. וברשותכם, אנחנו נשתמש בו כדי לעשות את הטרנספורמציה לתחילת העונה הנוכחית עם כמה מילים שכוללות סיכומים וביקורות (בונות).

ובכן, הגעתי למארז הנוכחי עם הזיכרון השלילי מהמארז הקודם המועדון הוציא, אחרי העונה של "נס ז'לגיריס". חברי העו"ד הצהוב, רכש אותו והתכנסנו כמה חברים צהובים אי שם ב-2004 בביתו של זיו שמש, מס' 13 האגדי מקבוצת הכדורעף הצהובה, לצפות במארז על המסך בסלון שלו.

תשמעו, זה היה כבר לפני למעלה מעשור, כך שייתכן שהפרטים שאני זוכר בראשי לא מדויקים, אבל אני עדיין זוכר את האכזבה מרמת המוצר. ציפיתי למשהו מרשים וכיפי ונתקלנו כל החברים במוצר חסר מחשבה והשקעה.

המארז הנוכחי לעומת זאת נראה וגם מרגיש נהדר. המארז מעוצב כמו ספר עם כריכה קשה, כשעליה פניני ובלו מרימים את הגביע עם חיוכים ענקיים (תמונה שאני יכול לבהות בה שעות). בפנים נמצאים כ-50 עמודים בצבע עם תמונות מרשימות הקשורות לזכיה בגביע אירופה. את רובם הכרתי, אבל היו בכל זאת כמה חדשות שלא נתקלתי בהן עד עכשיו, אחת מהן של השנייה שבו בלו תפס את האיבוד כדור של חריאפה (חלקיק שנייה לפני שהוא שלח את זה לרייס במתפרצת).

כשהכנסתי את הדיסק הראשון למכשיר ה-DVD, ראיתי שגם הפעם שמו משחקים מלאים מהפיינל פור (ואני חייב לשאול, למה?), אבל גם סרטון המכיל את 20 המהלכים הטובים של הקבוצה מהעונה החולפת, ואת הסרט הדוקומנטרי שהופק על העונה האחרונה, בדגש על אירופה.

אז קודם כל החיובי. הסרט הדוקומנטארי שהופק הוא טוב, וקשה לי להאמין שיהיה אפשר להיתקל במכביסט שלא ייהנה ממנו, כשהעינוי המושלם דווקא לשונאי מכבי יהיה להושיב אותם מול הסרט הזה סטייל "התפוז המכני".

הראיונות טובים (למרות שהם לא עם כל הקבוצה), ואנחנו מקבלים כמה הערות טובות מבפנים לגבי האירועים. האהוב עלי היה של סילבן לנ-דס-ברג, שכשדיבר על השלשה של דיוויד בלו מול צסק"א, סיפר שהוא לא פגש בן אדם עם ביטחון עצמי גבוה יותר ממנו. הוא צחק שאם בלו ירוץ לנשיאות ארה"ב, הוא כנראה יהיה מאוכזב וגם מופתע מזה שהוא לא ניצח.

במסעדת 206, בין שלל התמונות שעל הקיר, ישנה אחת גדולה ומרתקת לטעמי של שמעון מזרחי מהמשחק של נס ז'לגיריס בהיכל. אחת שלא ראיתי בשום מקום אחר. הדון נמצא כמעט באקסטזה כשאנטוני פרקר מנסה לרסן אותו. אלה בדיוק התמונות שאני רוצה לראות בסרטים כאלה. אני רוצה להיתקל בזוויות שלא ראיתי כבר 50 פעם בעבר. ואכן יש כמה כאלה במהלך הסרט וזה היה מצוין.

ובכל זאת, הרגשתי שטיפה ממהרים וכאילו השתדלו לסגור אותו. קיבלתי את ההרגשה שמישהו ישב מאחורי הבמאי ואמר לו "יאללה יאללה, אנחנו צריכים להעביר את הדברים לדפוס".

הסרט נפתח בתיאורים של הפתיחה ההססנית של העונה, זה עובר לעובדה שמכבי יצאה לרצף ניצחונות משוגע, דיוויד בלאט אומר למצלמה "זו התקופה שהבנו שיש לנו קבוצה טובה", ואז… סדרת רבע הגמר מול מילאנו. זהו.

מה? הלו?! לאן אתם ממהרים. למה לא לתאר לנו את התקופה הפחות טובה, ואז לתאר לנו קצת מהתקופה הטובה הזו. למכבי היו ניצחונות נהדרים במהלך העונה, שאני כאוהד ממש רוצה לשחזר בסרט הזה.

למה לא להביא שקופיות של ציטוטים מכותרות בעיתונים ובאתרי האינטרנט לגבי הפסדים וההמשך הצפוי של העונה, למה לא להביא ציטוטים של תחזיות להמשך מהאותה תקופה רעה. איפה השקופית לבן על גבי שחור: "חשש שמכבי לא תעלה לטופ 16" – עם תאריך שבו זה נאמר. אפילו לא צריך את שם הדובר, הרי אנחנו ביצה כל כך קטנה כאן שמישהו בטוח ייעלב בסוף.

הניצחון חוץ בקובאן, שהעלה את מכבי על דרך המלך, היה חסר לי. גם הניצחון הגדול במשחק ענק של מכבי במינכן. בהחלט היה אפשר להביא גם את הניצחונות בתורכיה ויוון. חבל שהם קפצו למעשה מההפסד בנס ציונה לסדרת רבע הגמר, אותו הם תיארו בפירוט.

עניין נוסף שהופתעתי ממנו היא חוסר ההתייחסות בסרט לליגה הישראלית. הרי על העטיפה כתוב "סיפורה של עונה שלא תיאמן". בשבילי, העונה הזו היא הטרבל, הזכייה בשלושת התארים, כולל הגמר המדהים מול מכבי חיפה. לצערי, הסרט עצמו מסתיים עם תיאורי החגיגות של גביע אירופה בכיכר רבין.

חבל שלא מצאו לנכון להכניס את גביע המדינה (ממש בקצרה, היה משחק די פרווה), לתאר את סדרת חצי הגמר מול אילת (בייחוד את המשחק הרביעי שהלך להארכה והיה עוד ערב נהדר ומאפיין של מכבי ת"א לעונת 13/14), וכמובן את שני המשחקים מול מכבי חיפה והסיום המותח שלהם. רק עם שלושת אלה, זו באמת הייתה עונה שלא תיאמן.

בדיסק השני של המארז חיכתה לי הפתעה נעימה. מדובר בשבעת הפרקים של הסדרה Israeli Yellow Nation ("האומה הישראלית הצהובה") ששודרה בארה"ב במהלך העונה החולפת.

למען האמת, אני הייתי בטוח שמדובר בסדרת דוקו שמספרת בעיקר על ההיסטוריה של הקבוצה ומועדון אבל גיליתי שבנוסף לזה, הסדרה למעשה ליוותה את מכבי ת"א בעונה החולפת (וגם אמורה להיות עונה נוספת בסדרה שתלווה את במכבי בשנה הקרובה). הפעם הגמר מול חיפה היה כלול בפרק השביעי והאחרון.

כמו הסרט דוקו בעברית, גם הפרקים באנגלית היו נחמדים וכיפים, כאשר היה משעשע לראות את שמעון מזרחי מתראיין באנגלית לפני משחק הגמר שנערך ברוממה ולא שוכח לציין שהאליפות בארץ היא ה-Bread and Butter של המועדון. כמו כן, הדון לא שכח (או התבייש) להכפיש וללגלג על השיטה של הגמר. וזה באנגלית. לקהל בארה"ב. מומלץ.

וממש לסיום, התייחסות הפורמט. מבין מועדוני הספורט בארץ, מכבי ת"א תמיד נמצאת בחזית מבחינה טכנולוגית (תעיד על כך למשל הקנייה של הדומיין היוקרתי www.maccabi.co.il). ולכן, היא הייתה כבר צריכה להפנים שה-DVD זו חיה בסכנת הכחדה.

איפה שיתופי פעולה עם ה-VOD של הוט או יס, איפה האפשרות לקנות את הקובץ של הסרט ישירות מהאתר של מכבי, "רק 29.90₪ והורידו את הקובץ באיכות HD". איפה האופציה לקנות את זה ב-iTunes. קדימה מכבי, אנחנו ב-2014, להתעורר שם!

אבל לא נורא, תמיד יש את פעם הבאה לתקן את כל הדברים הללו. כמו למשל, בסרט הדוקומנטארי שיופק על העונה הקרובה.

*

אחד הסיפורים שסוגרים את העלילה הוא החתימה של דיוויד בלאט בקאבס. לקראת סיום הראיון עם המאמן באנגלית, הוא אומר שהעונה האחרונה הייתה מיוחדת והאליפות הזו תישאר בלב של האוהדים להרבה זמן.

ראיתי את זה, שמעתי את זה, ולא יכולתי להסכים עימו יותר. ישנם כל כך הרבה רגעים שילוו אותנו לשארית חיינו. המשחק הראשון במילאנו, הסיום המדהים בחצי הגמר, לנצח את ריאל מדריד כנגד כל הסיכויים. כל אלה אחרי עונה שלמה שבה אנשים זלזלו, דיכאו ולא ספרו את הקבוצה הזו.

אז הנה מחר אנחנו פותחים עוד עונה. סופסוף. הקיץ הזה שבו התהלכנו כטווסים היה נהדר, אבל הגיע הזמן להתחיל שוב, וזה קורה מחר מול לימוז'. עוד מסע אל עבר הטרבל. כי זה תמיד טרבל. יחד עם אותם הזיכרונות שיהיו איתנו לעד. הלוואי והיינו יכולים למשוך את ההרגשה העילאית הזו לנצח, אבל היא חייבת להסתיים מתישהו. זה הספורט.

ולגבי העונה…

זה יהיה מטורף לחשוב שמכבי מסוגלת לשחזר את המסע המופלא הזה שוב ולזכות ביורוליג Back2Back. הרי גם השנה צסק"א, ריאל מדריד וברצלונה הרבה יותר חזקות. בנוסף להן, יש גם את התורכיות שאולי סופסוף לא ייחנקו ויצליחו להימנע מעוד כישלונות שכבר הפכו להרגל עבורן.

זה יהיה מטורף לחשוב שגיא גודס מסוגל לעשות את זה בעונתו הראשונה כמאמן ראשי במכבי ת"א, בייחוד כשפיני גרשון לוחש באוזנו. הרי מערכת יחסים שכזו חייבת להתפוצץ מתישהו (לא?).

זה יהיה מטורף לחשוב שזה אפשרי אחרי שכל כך הרבה שחקני מפתח מהריצה המטורפת ההיא בסוף העונה עזבו. אפילו עם ג'רמי פארגו נראה נהדר ומוכן למשימה.

זה יהיה מטורף לחשוב על זכייה נוכח הנסיבות הקיימות של התקציבים האירופאיים. הרי מכבי היא לא מהאריות של אירופה מבחינה כלכלית, וכל הזמן אומרים שאי אפשר להתחרות אם אין לך מספיק כסף.

כן, המחשבה על שחזור היא פשוט מטורפת. אז חייבת להישאל השאלה, אם יש כל כך הרבה סיבות להניח שמכבי לא תזכה באליפות אירופה בכדורסל, למה אני מרגיש אופטימי ומצוין לגבי העונה הקרובה?

אולי זה בגלל נוקיה (או איך שיקראו להיכל הזה בעונה הקרובה), אולי זה בגלל הקהל, אולי זה בגלל שמכבי נראו בכלל לא רע במשחק הפתיחה השבוע, ללא הקו הקדמי הראשי שלה. אולי זה בגלל המסורת, אולי זה בגלל הניהול, אולי זה בגלל המחויבות, ואולי זה בגלל אותה רוח שבשיר של שלומי שבת. ואולי זה בגלל שאני באמת אופטימיסט מטורף.

בעצם, עכשיו שאני חושב על זה, יש לי את כל הסיבות להניח שזה הולך לקראות שוב. ואין שום סיבה שלא אכתוב בעוד שנה ביקורת נוספת על מארז DVD מהודר נוסף שמכבי הוציאה (אחרי שאימצה את כל ההמלצות שלי כמובן).

הרי "מטורף" זה מילה נרדפת לתופעה שקוראים לה מכבי ת"א. ואם אתה לא חלק מזה, אתה לעולם לא תבין.

מכבי ת"א ביורוליג זו ההצגה הכי טובה בעיר, ובארץ, והנה זה מתחיל שוב. כולכם מתבקשים לחזור לשגרה של ימי חמישי ולהתיישב מול הטלוויזיות שלכם, כי אנחנו ממריאים.

הקבוצה שיש לה מדינה, עומדת על קו הזינוק. הולך להיות… קסום.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אביב הגיע - שחר דלאל
לפני שאתם אורזים

19 Comments

מעיין אוהד מכבי 15 באוקטובר 2014

הערה אחת: דווקא ממכביסט שכמותך הייתי מצפה לקרוא להיכל בשמו – יד אליהו. כל החסויות שבעולם לא ישנו את היותו יד אליהו מבחינת מכביסטים אמיתיים.

ע"ע Nobody f***s with Maccabi in the Yad

ג'וש 15 באוקטובר 2014

אמרת נכון.

בילבו באגינס 15 באוקטובר 2014

טל אני חייב לציין שהכתיבה שלך מעוררת בי מעט אנטגוניזם.
אני גם אוהד של מכבי סל , אבל הסגנון שלך מפריע לי.
אתה מדבר מעמדה מתגרה של אוהד ולא מהעמדה של הפרשן מבחוץ שנותן לנו נקודה למחשבה שלא חשבנו עליה.
שאתה כותב כאוהד רק אוהדים כמוך (וגם זה לא תמיד) יכולים להזדהות.
אני גם לא אוהב את כל ההתגרויות האלה באוהדים אחרים.
עד לפני 3 שנים מכבי רגל לא הייתה ממש אימפריה ואין שום סיבה אחרי שנתיים טובות לכל כך הרבה שתן במח.
שיהיה רק טוב.

שמנמן 15 באוקטובר 2014

בדיוק מה שגם אני כתבתי. ממש מרגיש שהקטע של הכותב זה לפגוע באחרים ולהתנשא עליהם, ולא לדבר על הקבוצה אותה הוא אוהד.

אילן 15 באוקטובר 2014

"עד לפני 3 שנים מכבי רגל לא הייתה ממש אימפריה". רואים שאתה צעיר מאד. מכבי היתה אימפריה פעמים רבות במהלך ההסטוריה של הכדורגל הישראלי. מספיק להסתכל ברשימת האלופות לדורותיהן כדי להבין כמה גדולה היתה הקבוצה הזו.

שמנמן 15 באוקטובר 2014

איכס, איזה טור מתלהב ומתנשא, ואת זה אני אומר בתור אוהד מכבי. קצת צניעות.

Luke 15 באוקטובר 2014

קצת ענווה. קצת. הטורים שלך מתנשאים ומעוררים גועל.

ואני אוהד מכבי

רן 15 באוקטובר 2014

אלופת אירופה????

הרי אתם תמיד מסבירים ששיטת ההכרעה במשחק אחד לא סבירה בליגה הישראלית אבל מאד סבירה ביורוליג, כי היורוליג הוא גביע ולא אליפות.

אולי תחליטו? מכבי היא מחזיקת גביע אירופה בהכרעה לגיטימית או אלופת אירופה בהכרעה לא לגיטימית?

טל בן יהודה 15 באוקטובר 2014

היורוליג הינו טורניר ולא ליגה (כמו הצ׳מפיונס ליג לדוגמא, למרות שמו).

גיא ד 15 באוקטובר 2014

זאת בדיוק התגובה שאנחנו רוצים לקבל ממכם כשאנחנו אומרים אלופת אירופה. תענוג.

טל בן יהודה 15 באוקטובר 2014

לשלושת המוסקטרים הצהובים שמעלי…

אם אתם חושבים שהטור הזה יצא מתנשא, כנראה שאתם חדשים כאן.

Luke 15 באוקטובר 2014

יחסית לטורים האחרים בה באזר, או יחסית לעצמך?

טל בן יהודה 15 באוקטובר 2014

עצמי כמובן.

ויקטור בלקין 15 באוקטובר 2014

טל המשך במלאכת הקודש בה אתה עוסק, הטורים שלך מסבים לנו עונג רב, האומה הצהובה במלוא תפארתה עומדת מאחוריך.

מכביסט 17 באוקטובר 2014

אתה ענק ..

תתעלם מכל היתושים שמזמזמים בסביבה .

גם אני מאוד אופטימי (כרגיל ) , הקבוצה נתנה אתמול משחק נהדר עם סופו ב-40% כשירות כהגדרתו ובלי טיוס .

וזה יהיה נכון גם אם מכבי תפסיד שבוע הבא במוסקבה והנודניקים יתחילו להכפיש ולהסביר לנו כמה הקבוצה גרועה למרות שמדובר במשחק אולי הכי קשה באירופה .

זה טבעם של נודניקים .

יוסי 17 באוקטובר 2014

מצד שני, שבוע הבא יהיה לנו סגל מלא. ופאם קודמת שהיה לנו סגל מלא מול צ.ס.ק.א…
http://www.youtube.com/watch?v=WqMtG0zVCJQ

יוסי 17 באוקטובר 2014

פעם*

Zofo 18 באוקטובר 2014

נוראי, מתנשא וללא שום תוספת מקצועית או רעיונית לכל עשרות הטורים שכבר נכתבו.

אתה כהרגלך מראה את הצד האפל של להיות אוהד של מכבי תל אביב.
וזה כולל את הפוטושופ המפחיד [והוא לא הראשון].

כרגיל.

Comments closed