הפוך בורוביץ', הפוך – דור בלוך

זו לא קפריזה של מסי, אלה האיכויות של מרטינו.

 

wim

 

יואב בורוביץ' היה ראשון העיתונאים הישראלים לכתוב כתבה רצינית על מאמנה החדש של ברצלונה, טאטה מרטינו, שכללה תובנות שהן מעבר לקורות חייו והישגיו בנבחרות ובמועדונים השונים שאימן לאורך השנים.

בתמצית, טוען בורוביץ' שמדובר במאמן לא גדול, אם כי מצליח, שלא אימן מעולם באירופה, ולא היה חלק מהמערכת של ברצלונה. מכך מסיק בורוביץ' שהסיבה היחידה למינוי המאמן, היא ההעדפה של מסי, ומכאן הוא גוזר אמירה כללית על חשיבות המאמן בכדורגל.

המאמר הזה מצטרף לקו של הפחתה בחשיבותו של המאמן בו דוגל הכותב. מאחר ואני דוגל בקו הפוך היה חשוב לי להציג את העמדה המנוגדת, ודרכה, תפיסה אחרת לחשיבות המאמן בכדורגל המודרני.

מי אתה ג'ררדו מרטינו?

מרטינו שיחק לאורך רובה המוחלט של הקריירה שלו כקשר בקבוצת ניואלס בארגנטינה, שזכתה בתקופתו ב-3 אליפויות. הוא נבחר לשחקן הגדול בתולדות המועדון, ומחזיק בשיא ההופעות במדיו.

ב-3 מתוך אותן עונות אימן את מרטינו המאמן הארגנטינאי מרסלו ביילסה, שהוזכר גם הוא כמועמד לאמן את ברצלונה, ולא במקרה. שני המאמנים, כמו גם ליאונל מסי, הם בני העיר רוסריו בארגנטינה.

כמאמן, זכה מרטינו ב-4 אליפויות ב-5 שנים בפרגוואי, ובאליפות מרשימה עם ניואלס בארגנטינה בעונה החולפת. הוא גם הוביל את הקבוצה לחצי גמר גביע הליברטדורס, שם הודח בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים ע"י אתלטיקו מניירו הברזילאית.

אולי הישגו המרשים ביותר, היה העפלה עם נבחרת פרגוואי לרבע גמר גביע העולם ב-2010, שלב בו הודחה הקבוצה לאחר מאבק קשה מול ספרד, פסילת שער מפוקפק והחטאת פנדל במשחק שהסתיים בתוצאה 1-0 לאלופת העולם שבדרך.

מה היא פילוסופיית המשחק של מרטינו?

ראשית חשוב להבין שמרטינו נחשב כבן טיפוחיו ובן האסכולה של מרסלו ביילסה, אסכולה עליה נתעכב מייד. אבל מה שחשוב יותר להבין בהקשר של ברצלונה, הוא שביילסה היה אחד מהמאמנים שפפגווארדיולה התייעץ איתם לפני שעיצב את ברצלונה הנוכחית, והוא רואה בו אחד המאמנים הגדולים בעולם. העובדה הזאת נותנת את מידת ההמשכיות שברצלונה מחפשת בכל מינוי בעשור האחרון.

בחינה של פילוסופיית המשחק של ביילסה עם ניתוח טקטי של הצורה בה ניואלס שיחקה תחת מרטינו מעלה את המאפיינים הבאים:

מחוייבות לצורת משחק ולא לתוצאות: מרטינו אמר ערב משחק חשוב נגד בוקה ג'וניורס את הדברים הבאים: "אתה חייב להיות עיקבי, אנחנו חייבים לשחק את כל המשחקים שלנו באותה כוונה, אם התוצאה תהיה שנעלה טיפה בטבלה או נרד טיפה בטבלה, זה לא משנה, הרעיון נשאר זהה".

מבנה טקטי: אני לא חושב שהמספרים הם הדבר הכי חשוב בטקטיקה, אבל בכל זאת ראוי לציין, שמרטינו נוהג לשחק עם שיטה שנעה בין 4-4-3 ל-4-1-4-1 בהתאם להתפתחויות על המגרש ובהתאם למעבר מהגנה להתקפה. בהתקפה המגנים מצטרפים ומהווים חלק מרכזי מהמאמץ ההתקפי, והקשרים המרכזיים דוחפים לכיוון החלוצים, כאשר בכל התקפה פחות או יותר אפשר למצוא 6-8 שחקנים בחלק המגרש של היריבה.

אסטרטגייה הגנתית מובילה – לחץ קידמי: מרטינו אוהב שהקבוצה שלו לוחצת במעלה המגרש. המטרה היא לא רק להשיג את הכדור, אלא להשיג אותו במהירות ובמקומות נוחים המאפשרים לצאת להתקפה מהירה קדימה. הפילוסופיה הזאת היא אלמנט מוביל בפילוסופיה של ביילסה, שאומצה במלואה וייושמה בצורה מושלמת ע"י גוורדיולה.

אסטרטגייה התקפית מובילה – שליטה בכדור ותקיפה אנכית:  המשחק של ניואלס תחת מרטינו, התבסס על מסירות מהירות , קצרות ונקיותוטשטוש ההבחנה הברורה בין קווי התקפה להגנה.

התקיפה האנכית היא גם שיטה שמאפיינת את ביילסה ואומצה ע"י מרטינו, לפי השיטה הזאת כאשר שחקן מחזיק בכדור מאחור, צריכים להיות לו בכל שלב לפחות שלוש אפשרויות מסירה אנכיות, כלומר קדימה ולא אחורה או הצידה.

נשמע מוכר למישהו?

אז למה מינו את מרטינו?

נתחיל מזה שלהעדפה של מסי, לעובדה שהם מאותה עיר ומרקע דומה יש השלכה מכרעת. מסי הוא כוכב הקבוצה ולמצב רוח שלו, ונכונותו להילחם עבור המועדון של השפעה מכרעת על יכולתה של הקבוצה להצליח.

אבל קודם צריך לשאול האם באמת הסיבה שמסי תמך במרטינו היא העובדה שהם מאותה מעיר, ושאביו של מסי העריץ את מרטינו בצעירותו?

מעבר לפילוסופיית המשחק של מרטינו, כבן לאסקולה של ביילסה ,וכמאמן בפני עצמו מרטינו ידוע בשני מאפיינים עיקריים כמאמן – הראשון הוא למידה אובססיבית של היריב ושימוש נרחב בניתוח קלטות, סטטיסטיקות וכד'. המאפיין השני הוא שמדובר במאמן של שחקנים, שנהנה מיחסים טובים ומהערכה מכל השחקנים אותם אימן. האם למישהו יש ספק שלמאפיין הזה תהיה משמעות אדירה בהתמודדות, לא רק עם כוכבים ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם עם הסיטואציה הנפיצה של שיתוף הפעולה בין מסי לניימאר?

מעבר לאמונה שמסי לא קובע את העדפתו למאמנים לפי החיבה של אביו אליהם או לפי מוצאם, האם לברצלונה לא היו סיבות טובות מאוד להעדיף את מרטינו על האלטרנטיבות?

ברצלונה ניגשת לעונה הנוכחית כאשר הדומיננטיות שלה הן בזירה האירופאית והן בזירה המקומית נמצאת בסכנה. מי שצפה במשחקים של ברצלונה מול באיירן מינכן וריאל מדריד, בהן ידה של ברצלונה הייתה לרוב על התחתונה בשנה החולפת, ראה קבוצה עם שתי חולשות עיקריות. האחת היא חוסר תכליתיות בחלק ההתקפי כאשר מסי לא בשיאו או כאשר היריבה מצליחה לסגור אותו. השנייה, חוסר יכולת להתמודד הגנתית עם יציאה מהירה למתפרצות שבאה לאחר לחץ של היריב על אזורים מוגדרים במגרש בהם ברצלונה פגיעה יותר.

כדי להתמודד עם הבעייה הראשונה הובא ניימאר והיכולת שלו לשתף פעולה עם מסי ולייצר התקפה דו ראשית משמעותית בלי לפגוע בסגנון הייחודי של ברצלונה, תקבע את ההצלחה ההתקפית של הקבוצה בעונה הקרובה.

במידה רבה, הבאתו של מרטינו יכולה לעזור לפתור את הבעיה השנייה. בחינה של הרקורד של מרטינו מעלה שהוא הצליח בקבוצות מוכשרות פחות מברצלונה להשתמש בפילוסופיית משחק שתואמת את הגירסה של רייקארדוגווארדיולה לשילוב המסורתי של ברצלונה בין טיקי טאקה וטוטאל פוטבול – הדגשת השליטה בכדור בכל מחיר, יחד עם משחק לחץ אפקטיבי ומהיר שמוכוון לקבל את הכדור באופן שמקל על פיתוח התקפות מהירות. לכך מצרף מרטינו שני מאפיינים שבמידה רבה חסרו לברצלונה – אחריות הגנתית ולראייה העובדה שקבוצות שלו סופגות מעט מאוד באופן יחסי, ותכליתיות התקפית שמתבטאת במשחק אנכי בניגוד למשחק רוחב.

אם המאפיינים האלה יוטמעו בצורה טובה בברצלונה יכול להיות שזה בדיוק השלב הבא הנכון באבולוציה של הקבוצה.

מה לזה ולמעמד המאמן?

הויכוח על מעמד המאמן וחשיבותו בכדורגל המודרני הוא ויכוח שאין עליו תשובה חותכת. אני באופן אישי חושב שלמאמן יש תפקיד דרמטי בהצלחה של קבוצה, בספורט שבו יש 11 שחקנים על המגרש ולא 5 כמו בכדורסל, באופן טבעי לאופן שבו השחקנים מסודרים על המגרש ותכנית המשחק אותה הם מוציאים אל הפועל יש חשיבות גדולה.

זאת בנוסף לתפקידו של המאמן בבחירת השחקנים המתאימים להרכב (וגם אם ברור שמסי ואינייסטה יהיו בהרכב, תמיד יש דילמות בכמה עמדות שעליהן לעיתים קמים ונופלים משחקים), חשיבות היכולת שלו לתת מוטיבציה לשחקנים שכבר זכו בכל, בעונה מתישה של שישים ומשהו משחקים, המיומנות שלו בניהול דקות המשחק של השחקנים כך שהקבוצה תימנע ככל האפשר מפציעות ומרבית השחקנים יזכו לכמות דקות משחק שתמנע מהם להיות ממורמרת וכן הלאה וכן הלאה.

מה שכן אפשר ללמוד מהאירוע של בחירת מרטינו למאמן ברצלונה, הוא כמה קל לזלזל במעמד המאמן ולהציג את הסיבות לבחירתו כקפריזיות, בעוד בפועל אפשר בהחלט לראות סיבות ענייניות שקשורות בפילוסופיית המשחק של המאמן, כישוריו ויכולותיו והתאמתן לקבוצה כסיבות האמיתיות שמובילות להחלטה.

ובראייה רחבה יותר, אני חושב שמי שרואה באימון כדורגל כתפקיד שעיקרו בחירת 11 השחקנים שעולים על הדשא וניסיון לא לריב עם הכוכב, ומי שרואה במשחק עצמו התנגשות בין 22 כשרונות, כאשר לרוב ה-11 הטובים ביותר מנצחים, בניגוד לקרב מורכב בעל אלפי מרכיבים בין פילוסופיות משחק שבהן מאמינות הקבוצות והולכות איתן לאורך שנים, מערכים ושיטות שמטרתן למצות את הכישרון בקבוצה ולתת יתרון טקטי זעיר שיכול להכריע את המשחק וכן, בסופו של דבר, יותר מכל דבר אחר, מאבק בין שחקנים על הכשרון שלהם והיכולות הפיזיות והמנטליות שלהן, מפסיד משהו בהנאה מהמשחק היפה.

לא רק בגלל מסי
אופטימיות בבלומפילד

44 Comments

בני תבורי 24 ביולי 2013

ניתוח מעולה.

דור בלוך 25 ביולי 2013

תודה רבה בני

אריאל גרייזס 24 ביולי 2013

אחלה ניתוח. אני נמצא באמצע בינך לבין בורוביץ'. אני חושב שלמאמן יש השפעה אבל הוא גם הרבה פעמים אוברייטד, כי תמיד מנסים למצוא את האשם וקשה הרבה יותר לפטר 11 שחקנים מאשר מאמן אחד (שבדרך כלל גם מרוויח הרבה פחות מהם).
מאנצ'יני עשה עבודה מחורבנת בסיטי ועדיין לקח אליפות ולעומת זאת בייאלסה בספרד לא יצליח בחיים לקחת אליפות אפילו שהוא מאמן מצוין.
קח את נבחרת ישראל, מחליפים בה מאמן כל שנתיים עד ארבע שנים ומקבלים כל הזמן אותן תוצאות.
מאמן זה חשוב, חומר השחקנים שיש לו לעבוד איתו – הרבה יותר

גיסנו 24 ביולי 2013

מאמן לא יכול להוציא מים מסלע. אין ספק שהוא לא אחראי בלעדי וצריך להתאים את רמת הציפיות גם לחומר ורמת השחקנים, ושבמקרה כל כשלון תמיד המאמן יהיה הראש הראשון להיערף.

אבל מאמן טוב יביא למקסום היכולות של השחקנים שעומדים לרשותו. ברמה הפסיכולוגית והטקטית. יוון 2004 היא דוגמה נפלאה – ריהאגל זיהה את הפוטנציאל של הסגל הזה בניצול מצבים ובהגנה ללא פשרות, והצליח אפילו לסחוט עם זה אליפות אירופה. מוריניו הביא למקסימום את היכולות של פורטו ובצירוף של קצת מזל גם הביא עם זה ליגת אלופות. עם צ'לסי הוא השתלט על אנגליה כשחלק מהסופרסטארים שהיו שם הפכו לכאלה בזכותו. כנ"ל אינטר. רק בריאל הוא נכשל במשימה הזאת (של להביא את הפוטנציאל של הסגל למיצוי מקסימלי, זה לא במטרה לפתוח דיון האם מוריניו הצליח או נכשל בריאל).
גם פרגוסון הוא דוגמה נהדרת – לקח אליפויות עם סגלים יחסית אפורים, שחקנים בינוניים הפכו אצלו לרוצחים שקטים, ולפעמים לקח תארים בלי אף סופרסטאר מובהק בסגל.
מנצ'יני למשל, לא הביא את הסגל שלו לטעמי אפילו ל 80% מהיכולת שטמונה בו. אז פעם אחת זה הספיק כדי לקחת אליפות בהפרש שערים, בשאר הפעמים זה הספיק למקום שני במקרה הטוב ובכל מקרה להדחה בבושת פנים מליגת האלופות.

בנבחרת ישראל הפער בין היכולת האמיתית לאיך שאנחנו תופסים את עצמנו עצום ולכן מחליפים מאמן כל הזמן והתוצאות לא משתנות. מעבר לעניין ההמשכיות, מאמן טוב היה מצליח להביא את הנבחרת שלנו במקרה הטוב למאבק קלוש על המקום השני, או לפחות מחזיר את משחקי הבית של הנבחרת להיות מוקש לכל נבחרת גדולה שתעבור פה. העפלה לטורניר גדול לא הייתה יוצאת מזה, אבל זה היה מקבל צורה והיית יודע שכנראה שליותר מזה לא נגיע, בניגוד לקמפיינים האחרונים שלמרות שהתוצאות לא באמת היו מפתיעות, הרגשת שאפשר להוציא מהשחקנים האלה קצת יותר.

דור בלוך 25 ביולי 2013

תודה אריאל.

אני מסכים על הפסיכולוגיה של העניין (אי אפשר לפטר 11 שחקנים), דווקא הדוגמא שלך לנבחרת ישראל יכולה לדבר על חשיבות המאמן. לא נכון להסתכל על ההשפעה של מאמן כאילו מאמן מגיע עם איזשהו ציון לכמה הוא טוב וזה מה שקובע את השפעתו, מאמן צריך זמן כדי ללמד שיטה, לבחור את השחקנים הנכונים עבורה, לעשות ניסיונות ושינויים, והדברים האלה נכונים לטעמי שבעתיים למאמן נבחרת, אולי אם היינו נותנים למאמנים קצת יותר זמן התוצאות היו טובות יותר. במיוחד אמורים הדברים לגבי אפשרות שבה אחרי גוטמן יגיע לכאן איש מקצוע זר בשיעור קומה בהשפעת הפרוייקט של קרויף במכבי.

דור בלוך 25 ביולי 2013

מוריניו, פרגוסון ויוון הן אכן דוגמאות מצויינות.

מוריניו ופרגוסון הם דוגמאות טובות במיוחד כי הם מצליחים לעשות זאת באופן עיכבי עם הרכבים שונים.

אריק 24 ביולי 2013

:מאמן זה הכי חשוב אבל טקאטיקה זה שטויות במהלךעונה בטח כמה עונות. מן מנגמנט זה הסיפור

יואב בורוביץ' 24 ביולי 2013

הי דור- מאמן מעניין. רק רציתי להבהיר שלא טענתי שמרטינו אינו מאמן טוב. יכול להיות שהוא מאמן מצוין (אני לא מכיר מספיק לצערי את הכדורגל הארגנטיני והדרום אמריקאי, כמו מרבית חובבי הכדורגל אצלנו, כדי לדעת זאת). אבל אני בטוח שמרטינו הובא לבארסה בגלל מסי. אולי לא רק בגלל מסי, אבל בוודאי שלשחקן יש חלק גדול מאוד בהבאתו.
ניתן היה להביא את ביילסה, מאמן מעוטר ממרטינו, שם גדול הרבה יותר בספרד, ומי שנאמן אפילו יותר לפילוסופיה של בארסה. אבל הוא כנראה פחות קרוב למסי (אגב, אולי יש סיבות נוספות שבגללן הוא לא הובא).
ובכל הנוגע לעניין הפילוסופיה. יש המון מאמנים שמדריכים את את הקבוצות שלהם ללחוץ גבוה, "להחזיק בכדור", לשחק על הנעת כדור מהירה וקצרה (טיקי טאקה), וגם שהקבוצות שלהן יפגינו "טוטאל פוטבול). מאוד נחמד לייחס את כל הדברים הנעלים האלה למרטינו, אבל בסך הכל יש המון מאמנים שתומכים בפילוסופיות הללו וגם מצליחים ליישם את חלקן.
יכול להיות שהוא מאמן מעולה. אבל הוא לא אימן באירופה (ובספרד) בחיים. לקבוצה כמו בארסה, להביא מאמן שבכלל לא מכיר את המטריה זה סיכון שאני לא חושב שהיא היתה לוקחת אלמלא הוא היה רצונו של ליאו מסי.

רז 24 ביולי 2013

על סמך מה? בורוביץ', זה טוב ונחמד ויפה להגיד ש"לדעתך" טאטה הגיע לברצלונה בגלל מסי, אבל אין לדבר הזה שום ביסוס למעט פרסומים ספקולטיביים שלא זוכים לשום התייחסות רצינית בשום תקשורת ספורט שמכבדת את עצמה בעולם למעט כאן, בישראל. להציג את החסרונות של הבאתו של טאטה ואז להגיד, "אם הוא מעולם לא אימן בספרד אז כנראה שהביאו אותו בגלל מסי", זה טיפשי, כשמנגד מוצגות לך כ"כ הרבה סיבות קצת(הרבה) יותר רציניות מזה. מדובר בכשל לוגי ממדרגה ראשונה.

ביילסה מכונה "המשוגע". ולא לשווא. בניגוד לטאטה, הוא אדם קשה שלא פשוט לעבוד איתו. גם הקרבה הגדולה לגווארדיולה לא עזרה, במסגרת הסכסוכים הפוליטיים העכשוויים.

האמירה שיש עוד המון מאמנים כאלו היא עוד אמירה שגויה ולא מבוססת. מי? דבר איתי בשמות? אלו מאמנים תומכים בפילוסופיות האלו וגם מציגים קבלות באיכות ובכמות של 'טאטה'? היחיד שאני מצליח לחשוב עליו למעט ביילסה הוא דה-בור, וזה בסה"כ מאמן אחד.

ואגב, אם אתה רוצה להווכח באיכותו של 'טאטה': מה שלא מזכירים בכלל בעיתונות הישראלית(כי ספקולציות זוכות פה ליותר מקום מאשר ידיעות אמיתיות), זה שריאל שקלה את 'טאטה' כמחליף למוריניו. הוא דחה אותם על הסף בגלל הסיכום שבע"פ עם ברצלונה שיגיע במקרה שמחלתו של טיטו תתקוף שוב. אבל הנקודה עומדת בעינה- ריאל, קבוצת צמרת, שאין לה שום מסי לרצות, בהחלט שקלה את מועמדותו של הבחור. לא מוכיח שהוא מאמן ששווה את זה, ולא רק כי הוא נולד איפה שמסי נולד?

יואב בורוביץ' 24 ביולי 2013

(מאמר מעניין, כמובן, אבל יכול להיות שגם המאמן מעניין (: )

דור בלוך 25 ביולי 2013

תודה, בנוגע להעדפה של מרטינו על ביילסה יכול להיות שזה קשור גם לאופי של ביילסה, שבמידה רבה יכול להיות שלא מתאים לקבוצה גדולה.

אני גם חושב שמרטינו הוא גירסה משוכללת יותר של אותה אסכולה למרות שאי אפשר להתווכח עם זה שהוא מנוסה פחות ברמות הגבוהות.

יוסי 24 ביולי 2013

תענוג לקרוא.
אני חושב שהמאמן פחות חשוב מהשחקנים, מהסיבה הפשוטה-
כשאני צופה במשחקי כדורגל, הרבה פעמים אני אומר לעצמי: "אם אני הייתי במקום המאמן, הייתי מצליח לעשות כך וכך וכך יותר טוב ממנו". לעומת זאת ברור לי שאני לא מתקרב לרמתם של השחקנים.

כשמה שמשנה בסופו של דבר – על הסיקור של הקבוצה ועל הצלחתה – הם נצחונות, ברור לגמרי ש-11 שחקנים מוכשרים – גם בלי מאמן – כנראה יצליחו 11 מוכשרים הרבה פחות עם סגל מאמנים מקצועיים הכי טוב בעולם.

בסופו של דבר, צריך שילוב של מאמן טוב ושחקנים טובים בשביל להיות קבוצה טובה, וזה הכול.

יוסי 24 ביולי 2013

בפסקה השנייה- הכוונה היא כמובן ל-"כנראה יצליחו הרבה יותר מ-11 מוכשרים הרבה פחות…".

דור בלוך 25 ביולי 2013

יוסי אני מסכים, השחקנים יותר חשובים מהמאמן אבל אני חושב ש-11 כוכבים עם מאמן שלא יודע להתאים להם שיטה נכונה, לבחור את ה-11 הטובים ביותר בכל ערב נתון, לתת מוטיבציה לשחקנים וליצור חיבור קבוצתי ביניהם ואיתו, ייכשל גם עם הסגל הטוב ביותר.

רועי מ 24 ביולי 2013

יפה כתבת

עדי אבני 24 ביולי 2013

רק הערה קטנונית- אני מתאר לעצמי שהוא לא נוהג לשחק 4:4:3, כי לא משנה מה ההתפתחויות במגרש, הן לא יהיו כאלה שיאפשרו לו לשחק עם שחקן עודף :)

איציק 24 ביולי 2013

עם הגיטה יכולת לשחק כך, הוא היה בלי בעיות עוזב ת'שער :-)

סימנטוב 24 ביולי 2013

הייצה כאן בחינה לראות מי באמת קורא… עברת :)

סימנטוב 24 ביולי 2013

הייתה…

שחר דמרי 25 ביולי 2013

בברצלונה לפעמים בגלל השופט המערך הופך ל443 :)

איציק 24 ביולי 2013

אהבתי.
לכול מי שטוען כל הזמן שהמאמן פחות חשוב יכול לטעון באותה מידה:
1. נהג פחות חשוב לסוסיתא קשה לעקוף פרארי.
2. תכנת פחות חשוב מ-286 לא יוציא הרבה גם גאון מחשבים.
3. אולטרא-שף לא יוציא כלום מירקות רקובים.

הכל נכון, אבל השאלה מה ניתן להוציא ממוצרים טובים. מאמן טוב יוציא אליפות/גביע/משהו טוב. מאמן גרוע יחרב את העונה.

סימנטוב 24 ביולי 2013

פוסט נהדר תודה, אני לא כל כך עוקב אחרי הנעשה מסביב לעולם ושמח ללמוד

גיל 24 ביולי 2013

יפה מאוד. משום מה יש אנשים שחושבים שאם משהו לא מתרחש באירופה אז הוא לא קיים.

סימנטוב 24 ביולי 2013

לפחות לגבי… לא הכל סביב ספורט בחיים שלי, ויותר מזה אני לא משנה את הלוז שלי בשביל צפייה בספורט. ולגבי הפרובינציה (הספורט שמחוץ לאירופה :) )כשגרתי בארה"ב מאוד התעניינתי בפוטבול אך עם הזמן הסקרנות נמוגה, אני לא נשאר עד אחד בלילה לראות משחק וצפייה במשחק מוקלט לא מתאימה לי. בקיצור הספורט שנגיש לי (ומרגש אותי כמובן) מספיק לי.
ולכן בין היתר אני לא מצטיין בחידונים של דורפן…

גיל 25 ביולי 2013

גם אני כמוך. מאז שאני בארה"ב חוץ מליגה אנגלית וקצת ספרדית אז לא צופה הרבה בכדורגל אלא אם מדובר בטורנירים חשובים. ספורט אמריקאי שולתתת.

ארצי בן יעקוב 24 ביולי 2013

כדאי להשוות בין בארסה לריאל בקטע של מינוי מאמנים
ריאל- החתימה את מוריניו המאמן הטוב בעולם,וכמחליף שלו הביאה את אנג"לוטי אחד מ 3 המאמנים הטובים בעולם כיום
בארסה-הביאה את וילונובה שנכשל טוטאלית בשנה הראשונה שלו,ופשוט רץ עם הקבוצה של פפ ללא שום שינוי(אולי בגלל המחלה או אולי לא)
טאטה-ניסוי פרוע של בארסה עם ההסבר ההגיוני היחידי הוא זה שזו החלטה אישית של מסי,ללא שום נסיון באירופה שזה מדהים
ההחלטה של בארסה נראת רע מאוד

רז 24 ביולי 2013

כן, בוא נשווה!

בארסה- הביאה לפני 5 שנים את גווארדיולה, מאמן שמעולם לא אימן בוגרים ואימן בסה"כ שנה אחת נוער- איזו החלטה חסרת אחריות!

בוא נמשיך במצעד האבסורד שלך- אליפות עם מספר הנקודות הגדול בהיסטוריה בעונה היחידה של טיטו שווה כשלון מבחינתך? הא, סליחה, לא סתם כשלון: כשלון טוטאלי! וזה עוד כשמבטלים את הפרמטר ה"שולי"- טיטו שהה חצי עונה בטיפולים ונאבק במחלה שמסתבר שלא הרפתה ממנו אפילו לרגע…

ועכשיו בוא נבחן לרגע את ריאל מדריד.
בוא ננחש את מי ריאל מדריד ניסתה להביא, לפני שהביאה את אנצ'לוטי?

http://www.sport.es/es/noticias/barca/tata-martino-tecnico-que-dijo-real-madrid-santos-2523620

את 'טאטה'! אותו מאמן "ללא שום ניסיון באירופה שזה מדהים. ההחלטה של ברצלונה, הא סליחה, ריאל, נראית רע מאוד".

אנשים, אם אין לכם מושג, עדיף שלא תגיבו.

מעבר לכל האמור, לא תמיד החתמה פופולרית או מתבקשת היא ההחתמה הנכונה. בארסה היתה גם יכולה ללכת על האופציה המתבקשת כמו לואיס אנריקה או ויליאש-בואש, אבל היא החתימה מאמן מזן אחר, שמביא דרך חשיבה קצת אחרת ועדיין בתוך האסכולה שלה. זהו הימור, אבל מטבעם של הימורים שאם הם מצליחים, ההצלחה רבה וגדולה. גווארדיולה, שוב, הוא הדוגמה הקלאסית.

זורק מילה 24 ביולי 2013

אם למאמן (טיטו) שלוקח אליפות עם 100 נקודות ו 15 פור על המאמן הטוב בעולם להגדרתך (מוריניו)אתה קורא כישלון טוטאלי,מה הוא היה צריך לעשות בכדי להיחשב כמצליח אצלך? לעשות 114 נקודות מתוך 114?

אנשים כאן על פטריות הזייה.

ארצי בן יעקוב 24 ביולי 2013

לקחת את הקבוצה הטובה בהיסטוריה,ולקחת איתה אליפות בספרד כשריאל במשבר בין מאמן לשחקנים מסוכסכים,ושבכל המאבקים הישירים בין ריאל לבארסה ריאל בעליונות מוחלטת,זה כן כישלון בעיני
ההשפלה למינכן בחצי הגמר זה שיא הכשלון
אני מאחל לטיטו שיהיה בריא,אבל הוא נכשל טוטאלית המסכן

גיסנו 25 ביולי 2013

שאלה של כן או לא – מוריניו הצליח או נכשל בריאל?

גיסנו 25 ביולי 2013

הכוונה נכשל – כן או לא

ארצי בן יעקוב 25 ביולי 2013

הצליח מאוד
ריאל חזרה לטופ של הטופ
נקודה

גיסנו 25 ביולי 2013

אז לקבוע שמוריניו הצליח בענק וטיטו נכשל בענק זה די סתירה לוגית כשההישגים שלהם די דומים.

זורק מילה 25 ביולי 2013

גיסנו

מוריניו היה מת שההישגים שלו יהיו כמו של טיטו.

מוריניו בשלוש עונות בריאל אליפות אחת (של 100 נקודות) ולא עבר את חצי גמר צ'מפיונס באף אחת מאותן עונות.
טיטו בעונה אחת אליפות של 100 נקודות וחצי גמר צ'מפיונס.

רז 26 ביולי 2013

שימו לב להיגיון של בן ארצי. מילא היה אומר "העונה של טיטו כשלון למרות האליפות"; אך הגאון כותב, "לקחת עם הקבוצה אליפות בספרד… זה כן כשלון בעיניי".

תחסוך לנו.

ארצי בן יעקוב 24 ביולי 2013

אגב המאמר הוא מצוין

זורק מילה 24 ביולי 2013

וואו וואו וואו,אחד הפוסטים הטובים !

ועדיין,שחקנים וסגל הרבה יותר חשובים ממאמן,למרות שמאמן חשוב מאוד בניגוד לדעת בורו.

הא,וגם השפיץ של הנעל מאוד חשוב.

גיסנו 25 ביולי 2013

והרבי מילובביץ׳

אסף THE KOP 25 ביולי 2013

לסיכומו של דבר – אני מקווה שבשנים הקרובות נחזה בקריסת תהאגיד המכונה "ברצלונה". אם מרטינו הוא האיש שעל כתפיו הונחה המשימה הקדושה – שיהיה.

יוני (המקורי, מפעם) 25 ביולי 2013

אני גם מקווה שנחזה בקריסת התאגיד, אבל לא בקריסת הקבוצה.

MCMANAMAN 25 ביולי 2013

מאמר מצוין
הכי חשוב לא להקצין רק לטובת כותרות או הרבה טוקבקים
מאמן לא יותר חשוב מהשחקנים אבל הוא מאוד חשוב
יש מקומות שמנכ"ל חשוב באותה מקום או GM בענפי ספורט אחרים
אי אפשר לבטל חשיבות של תפקידים רק כי אתה לא יודע בדיוק מה אותם בעלי תפקידים עושים
מה באמת עשה מוני פאנן כל אותן שנים? מה הייתה הגדרת התפקיד שלו? האם זה אומר שהוא לא היה חשוב?
אני בטוח שלמסי יש חלק חשוב בהחלטה הזאת אבל אם עוד 4 שנים יסתכלו על "טאטה" חצי כמו שמסתכלים על פפ(רק שחקן עבר שאימן רק את הנוער כמו שמישהו ציין פה) אז אף אחד לא יגיד שזה בגלל מסי

דור בלוך 25 ביולי 2013

נקודה טובה וחשובה, לזידאן ככל הנראה יש השפעה משמעותית על ההצלחות של ריאל ברכש, וכך גם לצוות שעבד עם פרגוסון לאורך השנים ביונייטד.

יוסי 26 ביולי 2013

במאמר מוסגר, אני חושב שאין ספורט קבוצתי שבו למאמן יש יכולת כל כך קטנה להשפיע על המשחק החי (LIVE GAME) כמו כדורגל. המאמן יכול לבחור שחקנים, להתוות אימונים ולבחור סגל למשחק, אבל מרגע שנשמעה שריקה הוא יכול: א. לבצע שלושה (!) חילופים ב. לצעוק עללעודד את השחקנים למשך 15 דקות ברוטו במחצית ג. להסתובב באזור הטכני ולנסות לתקשר עם השחקנים בצעקות או תנועות ידיים. בלי פסקי זמן, בלי ריבוי חילופים ("אם הייתי יכול יכול הייתי מחליף את על האחד-עשרה") ובלי יכולת אמיתית לשנות את מה שהואהיא רואה על המגרש. יכול להיות שדווקא תחת התנאים המגבילים האלה נמדדת יכולתו של מאמן כדורגל מעולה – אבל אני לא משוכנע בזה.

רז 26 ביולי 2013

מה עם לשנות טקטיקה תוך כדי משחק? התעמקות קלה במשחק יכולה לחשוף אינספור שינויים טקטיים, לעיתים מכריעים.
גם חילופים לעיתים מתבררים כ'אסים', אם כי אני מסכים שחלק מכך לפחות תלוי במזל, אבל לא בהכרח.

Comments closed