הקדושים – דור בלוך

סאות'המפטון מקום רביעי באנגליה. כן כן, אלה שכבר כאילו ירדו...

xuyui

 

 

אחרי שבעה משחקים של כדורגל בליגה האנגלית, סאות'המפטון ממוקמת במקום ה-4 בליגה, והיא המרענן הרשמי של הליגה. ביום שבת הקרובה (תודה לאל שכדורגל המועדונים חוזר, אלוהים הפגרת נבחרות הזאת הייתה ארוכה וקשה) יפגשו הקדושים את מנצ'סטר יונייטד במשחק הכי מסקרן של המחזור, וזאת סיבה טובה לבדוק מה סאות'המפטון עושים נכון בינתיים, והאם יש סיכוי שזה יימשך.

נתחיל מהערת אזהרה: לסאות'האמפטון הייתה הגרלה יחסית קלה בפתיחת העונה. מתוך 7 המשחקים ששיחקה רק משחק 1 היה נגד אחת מ-6 הגדולות, וזאת הייתה ליברפול, אותה ניצחה 1-0. מעבר לכך הקדושים הצליחו לנצח בליגה את סוונסי הלא יציבה, ווסט ברומיץ', וקריסטל פאלאס החלשה מאוד. תוצאות תיקו מול סטוק, ווסט האם וסנדרלאד והפסד לנוריץ' בהחלט מציבים סימן שאלה סביב פתיחת העונה של סאות'המפטון, וצריכות להוות תמרור אזהרה למי שמתכוון להמר שהקדושים יצליחו להשיג מקום באירופה בליגה צפופה ותחרותית.

*

אז אם המיקום של הקבוצה משקר (והוא משקר), ואם הקבוצה לא תהווה פקטור משמעותי במאבקי הצמרת או התחתית השנה (והיא לא תהווה), למה בכלל מעניין להכיר אותם לעומק?

כדי לענות על השאלה הזאת, צריך להתחיל בעונה שעברה.

את עונת 2012-2013 סיימה סאות'המפטון במקום ה-14. הישג לא רע לקבוצה שזה עתה עלתה בחזרה לליגה הבכירה אחרי 7 שנים של היעדרות. הזיכרונות מימי התהילה של מת'יו לה תיסייה (אחד מאותם שחקנים אדירים שמעולם לא שיחק בקבוצה גדולה, דבר שכנראה לא יכל לקרות היום), ,אייל ברקוביץ' ואגיל אוסטנסטד עברו חלפו והקבוצה רצתה רק לשרוד בליגה הבכירה. אחרי שפלרטטה לאורך כל העונה עם הקו האדום, החליטו בקבוצה להחליף את נייג'ל אדקינס במאוריסיו פוצ'טינו הארגנטינאי. לאחר חילופי המאמנים השיגה הקבוצה כמה תוצאות מרשימות כולל ניצחונות על הסיטי, ליברפול וצ'לסי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בקיץ עשתה הקבוצה שלושה רכשים משמעותיים, אליהם נחזור בהמשך: ויקטור וונייאמה מסלטיק, פאבלו אוסבאלדו מרומא, ודג'אן לוברן הקרואטי, בעלות כוללת של מעל 30 מיליון פאונד. בהערת אגב, שווה להגיד שהרכש הזה גם מעיד על העוצמה הכלכלית והמקצועית של הליגה האנגלית, אחרי הכל מה הסיכוי של קבוצה שסיימה במקום ה-14 בליגה האיטלקית, הספרדית או הגרמנית להביא שני שחקנים כמו אוסבאלדו וונייאמה בשלב הזה בקריירה שלהם?

בחזרה לעניינינו.

בשנת 2010, הייתה סאות'המפטון על סף גורל דומה לזה של פורטסמות'. ממאזנה של הקבוצה בעונת 2008-2009 הורדו 10 נקודות ובעקבות כך היא ירדה לליגה השלישית. לא רק זאת, אלא שהקבוצה נאלצה להתחיל את העונה בליגה השלישית עם מינוס 10 נקודות. לאחר שורה של משאים ומתנים נקנתה הקבוצה ע"י איש העסקים מרקוס ליבר, אותו ירשה ביתו והיא היום הבעלים של הקבוצה. תחת הבעלות של משפחת ליבר, סאות'המפטון התחילה במסע ההיחלצות שלה שהגיע ליעדו הראשון עם ההעפלה לליגה הבכירה.

*

עד כאן ההיסטוריה.

פוצ'טינו שותף באסכולה שהולכת והופכת להיות דומיננטית יותר ויותר באירופה, אסכולת ביילסה, הכוללת את דייגו סימאונה באתלטיקו, ביילסה עצמו בבילבאו, מרטינו בברצלונה ופוצ'טינו בסאות'המפטון.

בקצרה, האסכולה המדוברת דוגלת בלחץ גבוה, צמצום זמן המעבר מהגנה להתקפה למינימום, וריכוז כמות גדולה של שחקנים באזור הלחץ כדי להשיג את הכדור במהירות ובעיקר כדי לייצר הרבה קווי מסירה אנכיים, ולא אופקיים, כדי לאפשר יציאה מהירה קדימה.

האופן שבו פוצ'טינו מיישם את העקרונות האלו באנגליה, מדגישה את העובדה שבכדורגל המודרני תיאור טקטי שמדבר על שיטה אחת הן להגנה והן להתקפה הוא פשטני מדי, ולמעשה קבוצות משחקות עם מספר שחקנים שתפקודם משתנה לפי השאלה האם הקבוצה מחזיקה בכדור או האם היא מתגוננת.

כך, סאות'המפטון של פוצ'טינו משחקת בהתקפה בשיטה של 4-3-3 (או 2-4-1-3, מאחר והמגנים עולים גבוה מאוד בהתקפה). בשיטה הזאת הבלמים לוברן ופונטה, משחקים רחב מאוד ושולטים על כל קו הרוחב שסמוך למחצית המגרש.  השחקנים המשמעותיים ביותר בשיטה הזאת הם שנדרלין, שזוכה למחמאות מתחילת העונה ולתשומת לב גוברת מצד מועדוני צמרת ביבשת, וונייאמה אשר נעים בין הבלמים לשישייה הקדמית כדי לספק סיוע לבלמים במידת הצורך ולהצטרף להנעת הכדור ההתקפית במידת הצורך.

שחקן ההתקפה שמשחק בצד ימין נדבק בד"כ לצד, בעוד השחקן שמשחק בצד שמאל נכנס יותר לאמצע, ומאפשר ללוק שואו, המגן השמאלי המוכשר של הקבוצה לעלות יותר למעלה ולהיכנס לחלל שנוצר באגף. האופן שבו פוצ'טינו משתמש בארבעת שחקני ההתקפה שלו תלויה במידה רבה בציוות שלהם. כאשר אוסבאלדו משחק, בהתקפה וגסטון רמירז בקישור ההתקפי, הרביעייה ההתקפית של הקבוצה משחקת יותר לכיוון המרכז, ומשאירה יותר מקום למגנים בשני הצדדים לבוא לידי ביטוי. הרביעייה הזאת מרבה להחליף מקומות ונותנת יותר אפשרויות מסירה מהאגף למגנים.

עם איבוד כדור, הרביעייה ההתקפית מפעילה לחץ כאשר השחקן שקרוב ביותר לכדור ניגש אל השחקן שמחזיק בו, ושלושת שחקני ההתקפה הנותרים סוגרים נתיבי מסירה, המגנים יהיו הראשונים לסגת חזרה לעמדת המוצא.

בהגנה משחקים הקדושים בשיטה שדומה יותר ל-4-4-1-1. כאמור, ארבעת שחקני ההגנה הם הראשונים ליצור את קו ההגנה האחרון, מיד אחריהם יורדים וונייאמה ושניידרלין, ואליהם מצטרף אחד משחקני האגף, כאשר שחקן האגף השני והקשר ההתקפי (רמירז או ללנה), יורדים לאט יותר ולעמדות מוצא קדמיות יותר, נותנים אפשרות למתפרצת מהירה במידה והכדור נחטף במהירות.

התוצאה של השיטה הזאת היא שסאות'המפטון מחזיקה בכדור לרוב ביחס של 2/3-1/3 לטובתה, ושהיא מרבה לתקוף מהאגפים (27 כדורי רוחב לרחבה מול סנדרלנד לצורך הדוגמא). פוצ'טינו גם מראה, בדומה למרטינו בברצלונה של העונה, שאחוזי החזקת כדור גבוהים, לא חייבים ללכת עם משחק שמבוסס כולו על מסירות קצרות. באותו משחק מול סנדרלנד מסרה הקבוצה 77 כדורים ארוכים, בהשוואה ל-33 של ארסנל במשחקה מול פולהאם באותו יום.

*

עושה רושם שפוצ'טינו עשה את הרכש הנכון כדי ליישם את השיטה הזאת באנגליה. המפתח לשיטה כאמור הוא שני קשרים אחוריים ניידים, אתלטיים, ובעלי יכולת חילוץ כדור ומסירה ברמה גבוהה ושניידרלין וונייאמה בהחלט מתאימים למשימה.

אם מבחינת שיטה הגנתית ויכולות הגנתיות עושה רושם שפוצ'טינו מסודר לא רע, (הקדושים הם הקבוצה שספגה הכי מעט שערים בליגה עד כה, שניים ב-7 משחקים), בהתקפה המצב מורכב יותר, והקבוצה הבקיע בממוצע שער במשחק בלבד, על אף לוח משחקים יחסית נוח.

להערכתי זה קורה בעיקר בגלל שפוצ'טינו עוד לא מצא את הרביעייה האידיאלית שלו, והשחקנים עוד לא התרגלו לשחק אחד עם השני באופן שבו פוצ'טינו רוצה שהם ישחקו. כמו כן אי אפשר לפסול את הטענה שלמברט, שהצטיין בעונה שעברה, אבל עוד לא הבקיע שער במשחק פתוח העונה, פשוט לא מתאים לאופן שבו פוצ'טינו רוצה שהקבוצה תשחק, והיא תצטרך לנסות למצוא חלוץ נייד יותר בינואר. זאת תהיה הנקודה שיהיה הכי מעניין לעקוב אחריה במשחקיה הקרובים של סאות'המפטון – כיצד פוצ'טינו בוחר לבנות את הרביעייה ההתקפית שלו והאם השחקנים מצליחים לעמוד בדרישות המחמירות של משחק הלחץ הביילסאי.

עוד הסבר שאפשר למצוא לקושי של הקדושים למצוא את הרשת העונה, הוא חוסר הביטחון של קבוצה קטנה, שגורם לכך שהשחקנים "גונבים" כמה מטרים לאחור במשחק הלחץ, ולכן משיגים את הכדור בעמדות מסוכנות פחות, ומתקשים עקב כך ליצור מצבים במשחק המעבר שהוא הכלי המסוכן ביותר בשיטה של פוצ'טינו.

להערכתי, בסוף העונה נמצאת את סאות'המפטון, בהיעדר פציעות משמעותיות או רכש דרמטי, מיד מתחת ל-6 המובילות. סיום במקומות 6-8 יהווה הישג גדול לפוצ'טינו ולקבוצה שלו, וגם לגישה של ביילסה. ריבוי המאמנים הספרדים בליגה האנגלית בשנים האחרונות מצביע על  כך שהאנגלים מגלים פתיחות הולך וגוברת לרעיונות חדשים, שאולי יאפשרו להם לחזור ולהתחרות שווה בשווה מול הדואפולים הספרדי והגרמני שהפכו לדומיננטיים באירופה בשנים האחרונות.

יומה של בוסניה
רצוי ומצוי - מכבי ת"א פותחת עונה

7 Comments

אריאל גרייזס 15 באוקטובר 2013

אחלה ניתוח. מהמשחק של סאות'המפטון נגד ליברפול באמת הופתעתי לראות איך הם שולטים בכדור מרבית הזמן, מה שקבוצות באנפילד בדרך כלל לא עושות.

סימנטוב 15 באוקטובר 2013

נזכר איך פרגוסון תמיד חשש שלה תיסייה ישחק.
הוא באמת פרש כן?

ררם 16 באוקטובר 2013

טור מעניין אבל מה יהיה עם העברית? כואב בעין

oded 16 באוקטובר 2013

גם ביקורת צריך לדעת לתת

רועי מ 16 באוקטובר 2013

בלוך מכה בפעם המי יודע כמה.
יפה מאוד

אברם 17 באוקטובר 2013

תענוג של ניתוח. עושה הרבה יותר חשק מטריילר

עידו 17 באוקטובר 2013

סחתיין… שוב ניתוח ברמה גבוהה

Comments closed