פסז', הדבר האמיתי? – דור בלוך

האם פ.ס.ז היא הדבר האמיתי? מה אתם חושבים?

200px-Paris_stgermain

 

 

הגולים יפים, הכדורגל שוטף, הניצחונות קלים, המקום ה-1 בליגה הושג והכסף זורם. כן, בשלב הזה של העונה הכל הולך לפי התכניות של אלופת צרפת, אבל האם היא הדבר האמיתי? האם יש לה סיכוי משמעותי לאיים על הגביע עם האוזניים הגדולות?

ספוילר: לא.

נתחיל מהחוליה האחורית. סלבאטורה סיראגו סומן זה מכבר כיורש של בופון בנבחרת איטליה, ואל תתפלאו אם כבר ביורו הבא הוא יהיה זה שילבש את האפודה שלבשו לפניו ענקים כמו פרנצ'סקו טולדו ודינו זוף. מדובר בשוער גבוה עם שליטה טובה ברחבה ואינסטינקטים מצוינים, בשנתו השלישית בפאריז הוא כבר צבר ניסיון מספק ברמות הגבוהות ונראה שהוא אינו נופל משוערים כמו ווינדרפלר, ואלדז או לופז. חוזקה נוספת של סיראגו, שבה פ.ס.ז משתמשת לעיתים קרובות היא יכולת הבעיטה המצוינת שלו. הבעיטות הללו מגיעות לעיתים קרובות לראש של זלאטן וממנו להתקפות מסוכנות.

הצרפתים שסבלו בשנים האחרונות מקו אחורי בלתי יציב, פתחו את הארנק כדי להביא את תיאגו סילבה לבירת צרפת .יחד עם אלכס ועם גיבוי של מרקיניוס מהספסל לפאריז יש בלמים מהרמה הגבוהה ביותר באירופה.

בעמדות המגן לעומת זאת המצב מורכב יותר. בעמדת המגן השמאלי זכה עד כה מקסוואל לאמונו של לורן בלאן, ולא אכזב. למרות שתרומתו של הברזילאי להתקפה מוגבלת, והוא לא ניחן במהירות שמאפיינת מגנים ברמה הגבוהה ביותר, הוא תורם הגנתית ומסייע לשמור על קו ההגנה של פאריז יציב. עם זאת השאלה האם הוא מסוגל להתמודד עם מגנים תוקפים מסוגו של דני אלבס נשארת פתוחה.

סימן שאלה גדול יותר מופיע לצד שמו של גרגורי ואן דר ויל. המגן הימני של נבחרת הולנד עבר עונה ראשונה חלשה בבירת צרפת, אבל זכה לאמונו של מאמנו החדש ובינתיים מפגין יכולת טובה העונה, יכולת שזיכתה אותו בזימון מחודש לנבחרת האורנג'.

זה הזמן להזכיר שלא נכון לשפוט את איכות השחקנים של האלופה הצרפתית, רק לפי היכולת שלהם העונה. עד כה שיחקה פאריז בליגה מול מונאקו ומרסאי (תיקו וניצחון). מונאקו אומנם שפכה הרבה מאוד כסף העונה, אבל הסגל שלה רחוק מלהיות מאוזן והיא עוד צריכה להתחבר כקבוצה. בליגת האלופות זכתה פאריז להגרלה הקלה ביותר האפשרית עם בנפיקה שעדיין לא התאוששה מקריסת סוף העונה שעברה שהביאה אותה מאפשרות לטראבל ל-0 תארים, אנדרלכט ואולימפיאקוס.

את הקישור של הקבוצה מחזיק תיאגו מוטה, קשר אחורי מהזן הישן. על אף הצמד נגד אולימפיאקוס, אני לא קונה את תיאגו מוטה כקשר מרכזי בקבוצה שמתמודדת על התואר האירופי הנחשק מכולם. ההתפתחויות בכדורגל המודרני פשוט לא משאירות מקום לשחקנים ברמת הניידות והגיוון ההתקפי של מוטה. מרבית הקבוצות הגדולות בכלל לא משחקות עם קשר "מחזיק", שמרבית משימותיו הגנתיות, אלא עם שני קשרים שמנהלים את המשחק מאחור (ראמסי, ווילשר וארטטה בארסנל, בנדר, סאהין וגנדוגן בדורטמונד כדוגמא).  אם מסתכלים על השחקנים המקבילים בקבוצות שבכל זאת משחקות עם שחקן בעמדה הזאת, אפשר למצוא שם שחקנים כמו סרג'יו בוסקטס, אנדראה פירלו, צ'אבי אלונסו (כשיחזור מהפציעה), שיכולתם לתרום להנעת הכדור והתנעת התקפות גבוהה משמעותית מזו של מוטה. בעיה נוספת הנוגעת לקשר הוא היסטוריית הפציעות העשירה שלו.

גם השחקנים שמשחקים לפני מוטה נופלים משמעותית מהסטנדרט בקבוצות העילית ביבשת. מטולדי מקבל המון קרדיט בקבוצה, הוא קשר רחבה לרחבה, אנרגטי ואתלטי מאוד. יכולת המסירה שלו היא ברמה גבוהה אבל גם הוא חסר את הטכניקה והיצירתיות שמאפיינות את מקביליו.

מארקו וראטי הוא הקשר המודרני היחיד בסגל של בלאן. הוא מתחיל את המהלכים בעומק, ויכול לעשות פחות או יותר הכל. עם 2.8 תיקולים ו-1.7 חטיפות למשחק אין ספק לגבי יכולותיו ההגנתיות. בדומה לקשרים מסוגם של צ'אבי, שווינשטייגר ופירלו (וראטי הוכרז ע"י אנצ'לוטי כיורש של פירלו בנבחרת איטליה, ומונדיאל 2014 עשוי להיות העברת המקל ביניהם), הוא מדייק באזור ה-90% מהמסירות שלו. נתון מרשים אפילו יותר הוא אחוז דיוק של כ-65% בכדורים ארוכים. עם טכניקה גבוהה ויצירתיות וראטי יוצר לא מעט ממצבי ההבקעה של פ.ס.ז.

עם זאת, במצב אידיאלי וראטי היה צריך לשחק לצד קשר מנוסה, ובעיקר בעל איכויות פיזיות עילאיות. גובהו של האיטלקי הוא 1.65 בלבד מה שמהווה חיסרון במאבקי גובה במרכז המגרש. כמו כן, חוסר הניסיון שלו מוביל לעיתים לטעויות במיקום, בעיקר בהתקפות מעבר. כך מוצא את עצמו וראטי רודף אחרי שחקני ההתקפה ומקבל לא מעט כרטיסים צהובים (הושעה ממשחק הגומלין של פאריז מול ולנסיה בשנה שעברה בגלל צהובים).

ההתקפה היא החלק שעמד לנגד עיני מקבלי ההחלטות של פ.ס.ז כשהם בנו את הקבוצה, אבל בעוד אין ספק לגבי ריכוז הכישרון בחלק הזה, הוא גם יוצר לא מעט כאבי ראש לבלאן.

עם חוליה התקפית שכוללת את איברהימוביץ', קבאני ולבאצי כבחירה ראשונה, האפשרות הטבעית הייתה לשחק בשיטה של 4-3-3/4-5-1 עם שני שחקנים בכנפיים ואחד בהתקפה. אלא שהשיטה הזאת מייצרת בעיה עבור בלאן. הראשונה היא העובדה שקבאני ואיברהימוביץ' שניהם חלוצים שאפקטיביים כשהם משחקים במרכז, שניהם מסוגלים להגיע מאחור או לשחק כחלוצי רחבה קלאסיים, אבל לא מסוגלים להיות אפקטיביים מהאגף, או כך לפחות נדמה עד כה מהופעותיו של קבאני לצד זלאטן.

לכאורה הפתרון הטבעי הוא שימוש ב-4-2-2-2 או 4-2-3-1 ששימש את אנצ'לוטי בשנה שעברה במרבית המשחקים, וגם את בלאן בחלק מהמשחקים העונה. הבעיה עם השיטה הזאת היא שלא ברור שלבאצי ולוקאס או פסטורה, כשני השחקנים הנוספים בקישור, מסוגלים לאפשר לפאריז התמודדות שווה או קרובה לשווה מול הקישור של אריות היבשת. כמו כן לא ברור שגם בשיטה כזאת כשקבאני משחק מעט מאחורי איברהימוביץ' השניים יצליחו לבוא לידי ביטוי אופטימלי.

לבסוף ראוי לציין שפאריז נהנית מעומק יוצא דופן כשכמעט על כל עמדה יש מחליף ברמה גבוהה. כך על הספסל של בלאן אפשר למצוא את דיאגנה המגן השמאלי העתידי של נבחרת צרפת, ג'אלט כמגן ימני מחליף, מרקינוס הבלם הבריזלאי הנמרץ, רביוט שהראה יכולת לא רעה במרכז המגרש, אונגנדה חלוץ הנבחרות הצעירות של צרפת ועוד.

ברור שעם הגרלה טובה הצרפתים יכולים להגיע לגמר, אבל רוב הסיכויים שעד הגמר הם יצטרכו לפגוש לפחות שתיים מבין הקבוצות שאני מסמן נכון לעכשיו כאריות היבשת: ברצלונה, ריאל מדריד, ארסנל, דורטמונד, באיירן מינכן, צ'לסי (שלדעתי עוד תתגבש לכזאת), מנצ'סטר סיטי (כנ"ל), ולפחות אחת מבין קבוצות מצוינות שכרגע נראות קצת פחות טוב: יובנטוס (אם תעלה), מילאן, מנצ'סטר יונייטד ונאפולי.

ההתקפה של פ.ס.ז מספיק טובה כדי להתמודד ברמה הזאת, בהנחה שבלאן יצליח למצות את הפוטנציאל מהשלישייה המובילה שלו. גם ההגנה סבירה, למרות סימן שאלה סביב יכולת המגנים להתמודד עם כוח ומהירות מהסוג שריאל מדריד ובאיירן מינכן ישלחו בכיוונם.

אבל בעיית הבעיות היא בקישור, שם אני מעריך שלפ.ס.ז אין מספיק כוח וכישרון כדי להחזיק בכדור מספיק דקות מצד אחד, ולהחזיק את מרכז המגרש כדי למנוע התקפות מהירות מהצד השני.

אני לא אופתע אם הם יצליחו לעבור את אחת מקבוצות העילית, אני מאוד אופתע אם הם יצליחו לעבור שתיים כאלה, ואם זה יקרה זאת תהיה הוכחה נוספת שכסף באמת קונה הכל בכדורגל האירופי.

רסס. הלם. עשן
כסף, כסף, כסף/ גיל שלי מתארח

9 Comments

רועי מ 24 באוקטובר 2013

רק הזמן יאמר אם צדקת.

אחד 24 באוקטובר 2013

חשבתי שהזכיה של צ'לסי ב2012 כבר הוכיחה שכסף קונה הכל בכדורגל האירופי

דור בלוך 25 באוקטובר 2013

ולכן הוכחה נוספת :)

גיסנו 27 באוקטובר 2013

דווקא אחת הקבוצות היותר בינוניות של צ'לסי הצליחה בסוף לגרד את הגביע, עם הרבה יותר מזל משכל.
משהו כמו ליברפול באמצע שנות ה 2000 שהגיע לגמר פעמיים בלי להתמודד באמת על התואר באנגליה.

דגש 25 באוקטובר 2013

היא בטח לא פייבוריטית לזכייה, אבל את ריאל, ברצלונה, ארסנל, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, שכירי הנפט התכולים, האיטלקיות ואפילו את דורטמונד – היא יכולה להפתיע. את באיירן אני לא בטוח, נראה איך באיירן תתגלגל בהמשך. ברור שגם הקבוצות האלו יכולות לנצח אבל זה לא סגור מראש. כיום פס"ז בעצמה היא מאריות היבשת.

עונה שעברה היא הודחה ברבע אחרי שתי תוצאות תיקו רק בגלל חוק מטופש שטוען שכיון שבבית היא עשתה תיקו 2 ובחוץ תיקו 1 ברצלונה תעלה בלי שתצטרך לנצח. (ברצלונה נעזרה בחוק הזה גם העונה בגמר גביע המלך מול אתלטיקו)

גרבר 25 באוקטובר 2013

איברה, הדבר האמיתי

ככל שעוברות השנים אני לומד לאהוב את הענק המגלומן והמופלא הזה יותר ויותר. דווקא כמי שהוא 'חסיד' של ה-9 המדומה ושל האינייסטות, המסים והרויסים, איברה נתפס בעיני כענק כדורגל בכל המשמעויות האפשריות. הווירטואוזיות, הבעיטה מכל טווח בכל צורה, היכולת לפתוח פתחים נסתרים בתוך הרחבה, ולהבקיע גולים בתנוחות שמזכירות יותר מתעמלת רוסיה משחקן שבדי ענק מימדים.

ובגילו, הוא הולך ומשתבח. העונה הוא בדיוק מי שהוא, רק מעודן ומופלא יותר. מנהיג.

אם לא בארסה שלי לוקחת, אני איתו.
מגיע לו

ג'וני 25 באוקטובר 2013

פריס סן ז'רמן היא קבוצה של שכירי חרב ולכן זה לא הדבר האמיתי כי בלי הכסף הגדול זאת קבוצה ברמה של מכבי חיפה.

עוד מתן אחד 25 באוקטובר 2013

לדעתי הקישור שלהם הוכיח את עצמו מול ברצלונה שנה שעברה שרק בזכות יום ענק (ענק!!!) של ולדס נישארה בחיים…
חוץ מיזה איברה הוא החלוץ הטוב בעולם ווראטי הוא הדבר האמיתי!

גיא 25 באוקטובר 2013

סליחה על הקטנוניות אבל שהאין וגינדיגאן ולא סאהין וגנדוגן

Comments closed