מישהו עדכן את הרצל? (דור בלוך)

דברים שהרצל מעולם לא ידע - לקראת המפגש עם באזל,

ctzk

 

 

עד יום המשחק בין באזל למכבי ת"א במוקדמות ליגת האלופות, כל אוהד ישראלי בינוני וסביר יוכל כבר לדקלם בע"פ שהאלופה השוויצרית הייתה קבוצה מצליחה מאוד בשנות ה-60 וה-70, התדרדרה, ירדה ליגה, וחזרה לעצמה בשנות ה-2000, כדי לזכות ב-7 אליפויות ב-10 שנים.

שהקבוצה השיגה בעונה שעברה את הישג השיא שלה בהיסטוריה, בהגיעה לחצי גמר הליגה האירופית, אחרי שהדיחה את טוטנהאם בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים ולפני שהודחה בעצמה ע"י צ'לסי שהמשיכה לזכות בתואר.

כנראה שהאוהד הממוצע ידע גם להגיד שבתחילת שנות ה-2000 עברה הקבוצה מהפכה מקצועית בעלת קווים דומים למהפכה של ג'ורדי קרויף במכבי ת"א, וששחקניה הבכירים והבולטים הם החלוץ מרקו שטרלר, הבלם אלכסנדר דרגוביץ', הקיצוני ולנטין שטוקר והקשר פביאן פריי.

אבל למי שרוצה להגיע קצת יותר מוכן, הנה כמה נקודות מקצועיות מרכזיות על הקבוצה שעומדת בין מכבי ת"א, לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות:

קבוצה של שני מערכים:

בעונה שעברה, עם סגל דומה, נהגה באזל לחלק את משחקיה בין שני מערכים עיקריים. הראשון הוא מערך קלאסי של 4-4-2, עם שני חלוצים, שטרלר כחלוץ הקבוע, ופריי או בובדילה ברוטציה.

השיטה השנייה היא בבסיס 4-1-4-1, שיכול להשתנות ל-4-3-3, 4-2-3-1 ושאר הגרסאות של אותה שיטה (אני מאלה שחושבים  שכל השיטות האלה הן בבסיס אותה שיטה, שמשתנה בהתאם להתפתחויות על המגרש אבל זה נושא אחר).

בשני משחקי הליגה הראשונים שלה העונה, פתחו השוויצרים עם שני חלוצים, וזאת הייתה השיטה בה היא שיחקה את מרבית משחקיה מאז מינויו של יאקין למאמן הקבוצה באוקטובר 2012.

לכן לכאורה היה ניתן לצפות שכך גם תשחק הקבוצה נגד מכבי ת"א, אבל יש סיבה טובה להאמין שהשוויצרים יעלו למשחק נגד מכבי תל אביב דווקא עם חלוץ אחד.

הסיבה לכך היא שבעונה שעברה פתחה באזל במרבית משחקי הליגה שלה עם שני חלוצים, ואילו במרבית המשחקים באירופה, ולא משנה מה רמת היריבה, היא נהגה לשחק עם חלוץ אחד, ועשתה זאת בהצלחה גדולה בשני המפעלים. מאחר והסגל של הקבוצה לא השתנה יתר על המידה, והמאמן לא התחלף, נראה שאפשר ללמוד לא מעט ממשחקי הקבוצה בליגה האירופית, על האופן שבו היא צפויה לשחק מול מכבי ת"א.

הטריו הקדמי:

לא בטוח שנחזה בכל השלישייה במשחק בארץ, בגלל סיבות פוליטיות שאינן מעניינינו, אבל הטריו הקדמי המצוין של באזל כולל את החלוץ המרכזי ולנטין סטוקר, בעל יכולת טובה להשתלט על כדורים ארוכים ולעכב את המשחק עד להצטרפות של חוליית הקישור, מרקו סטרלר ומוחמד סלאח, שניהם שחקני אגף, בעלי מהירות גבוהה, תיאום איכותי שמאפשר להם להפעיל לחץ אפקטיבי על חוליית ההגנה של היריב. כאשר לשלישייה הזאת מצטרף אחד משלושת הקשרים שמשחקים באמצע עבור באזל, הלחץ נהיה כבד ומוביל לאיבודי כדור רבים.

אופי משחק ההתקפה של הקבוצה מצביע על כך שאנחנו צפויים לראות הרבה כדורים ארוכים שמכוונים בין קו הקישור לקו ההגנה של מכבי תל אביב, שלאחריה סידרה של דאבל-פאסים או מסירות קצרות ומהירות שמשחררות את אחד משחקני הקו הקידמי למצב בעיטה.

מאפיין נוסף של ההתקפה של באזל הוא ניסיון לייצר יתרון מספרי באגף באמצעות הצטרפות של המגן, לטובת כדורי רוחב מסוכנים, בעיקר בהתקפות מעבר.

הסגנון הזה מעניק חשיבות רבה ליכולת של אלברמן (בהנחה והוא יפתח כקשר אחורי) להתמקם בין קו הקישור לקו ההגנה של מכבי ת"א ולעצור את הכדורים הארוכים של באזל.

כפי שנראה בהמשך האופן שבו באזל משחקת עם השלישייה ההתקפית שלה, מכתיב במידה רבה את האופן שבו היא משחקת בכלל, ויוצרת את הסיכונים וההזדמנויות המרכזיים ליריבותיה.

חוליית קישור גמישה:

בעונה שעברה אייש את חוליית הקישור של באזל הקשר הפורטוגלי קבראל, אשר עזב בקיץ לסנדרלנד. כאשר קבראל שיחק, הקבוצה שיחקה לרוב בשיטה של 4-1-4-1 כאשר הפורטוגלי שימש כקשר אחורי.

במשחקים בהם הוא לא שיחק, נהנתה באזל מחוליית קישור גמישה ששיחקה בין היתר בשני המשחקים נגד טוטנהאם והקשתה מאוד על שחקני הקישור שלה.

השלישייה הזאת כוללת את פביאן פריי, סריי דיי מחוף השנהב ומוחמד אלנני. ככלל אלנני הוא שחקן בעל מאפיינים הגנתיים יותר, ופריי נוטה לקחת על עצמו משימות התקפיות יותר, אבל בפועל היה ניתן לראות לאורך המשחקים של באזל נגד טוטנהאם, שהשלישייה מתחלפת בתפקידים בינם לבין עצמם, כאשר שניים מהשחקנים שומרים על שני שחקני הקישור התוקפים של טוטנהאם (דמבלה ופרקר) והשלישי מצטרף למשחק הלחץ של הטריו הקדמי.

המאפיין הזה, ככל שבאזל תפתח בהרכב עם שלושה שחקנים באמצע המגרש, עלול להקשות על מכבי ת"א ולייצר הרבה רגעי בלבול בקישור הצהוב, אבל גם ליצור למכבי ת"א הזדמנויות לא מבוטלות שאם ינוצלו, יכולות לבטל את היתרון האיכותי של השוויצרים.

פריסה רחבה:

שחקני האגף המצוינים של באזל מאפשרים, ובמידה רבה מחייבים פריסה רחבה על גבי המגרש. לכך צריך להוסיף את התרומה של דגן, המגן הימני הוותיק, שצבר שנות ניסיון בבונדסליגה, למשחק ההתקפה של השוויצרים באגף ימין.

מה שכבר ברור ולא משנה באיזה שיטה ישחקו השוויצרים היא שלייני וזיו לא תהיה אפשרות לתרום למשחק ההתקפה, וזה בסדר כי גם ככה המיומנויות ההתקפיות שלהם מוטלות בספק.

לשחקני האגף, בין אם יהיו אלה אלטמן ובן חיים, או שילוב אחר שיבחר סוזה, צפויה דילמה לא פשוטה. ריווח המשחק ע"י השוויצרים והשימוש במגנים למשימות התקפיות, יחייב את שחקני האגף הצהובים לסייעה להגנה מחד, ויפתה אותם לתקוף במתפרצות מאידך.

מהצד השני, צפוי לחץ על לפחות אחד משחקני האגף להיכנס לאמצע כדי לסייע לשחקני מרכז המגרש ולהשיג יתרון מספרי שיכול לאפשר כמה דקות של חמצן מהלחץ השוויצרי.

חשיבות אדירה לשחקני האגף, בין כניסה פנימה כדי להשיג יתרון שחקן במרכז המגרש, לפריצה שיכולה להשיג בהתקפה, לצורך להצטרף ולעזור למגנים כאשר דגן מצטרף באגף ימין ל 2 על 1 על זיו.

ליכולת של שחקני האגף של מכבי ת"א לאזן בין המשימות ההגנתיות וההתקפיות, בין המשחק על הקו להצטרפות למרכז המגרש, יכולה להיות השפעה מכרעת על ההתמודדות.

אז מה כל זה אומר:

קודם כל, במידה ובאזל תבחר לעלות דווקא עם שני חלוצים, המשמעות היא יותר לחץ, יותר ריווח של המשחק, כדורגל מהיר וישיר יותר (פחות מסירות קצרות) ופחות ניסיון לשלוט במרכז המגרש. במצב הזה, אלברמן יצטרך לקבל הוראה לרדת אחורה יותר לחיפוי על שני הבלמים מול שני החלוצים של באזל.

ספק אם בהתחשב בפערי הרמות שאני מזהה בין הקישור של שתי הקבוצות, לפחות בשלב זה של העונה, מכבי תל אביב מסוגלת לנצל את היתרון המספרי במרכז המגרש בהתקפה מסודרת, היתרון שלה יכול לבוא לידי ביטוי דווקא בהתקפות מהירות כאשר בלא קשר אחורי, לבאזל יהיה קשה יותר להגביל את שחקני הקו השני המצוינים של מכבי.

דווקא התרחיש הזה הוא נוח יותר לטעמי עבור מכבי ת"א.

במידה והשוויצרים יעלו עם חלוץ אחד, יידרש תיאום בין שני שחקני האגף של מכבי ת"א בחלוקת המשימות בין עזרה למגנים, ובעיקר ליואב זיו באגף שמאל של ההגנה הצהובה, לבין כניסה למרכז וסיוע בקרב על השליטה במרכז המגרש.

באופן כללי, הסיכויים נוטים לטובת השוויצרים, להערכתי משהו כמו 60:40, גם בגלל היתרון האיכותי אבל בעיקר בגלל הניסיון האירופאי, אם מכבי תל אביב תעבור את באזל זה יהיה שיא נוסף לפרויקט המצוין של ג'ורדי קרויף.

האלטרנטיבה
סיכום לילה אירופאי שני איה שורק

14 Comments

מכביסט טירון 30 ביולי 2013

*מחיאות כפיים*.
מאיפה כל הידע הזה? יש לנו פה אוהד של באזל או שפשוט עשית תחקיר מקיף?
במידה והמקרה השני הוא הנכון, אני מקווה שיהיו לנו עוד פוסטים כאלה בהמשך העונה. איפה אתה ואיפה מיטב פרשנינו.

ירוק 30 ביולי 2013

ניתוח יפה מאוד. אני אישית חושב שהסיכויים הם יותר 85 -15 ואני גם אסביר למה . השיטה שאותה הנחיל אוסקר בשנה שעברה וסוזה פחות או יותר ממשיך אותה, היא שליטה כמעט אבסולוטית במרכז המגרש בעזרת הרבה מסירות קצרות וחכמות עם ניידות יחסית של כל הקישור + מגנים . היתרון בשיטה הזאת הוא נגד קבוצות חלשות ממך שמנסות להסתגר ולגנוב שער , וזה בעצם המצב בארץ כל הקבוצות למעט מכבי חיפה באו בנחיתות ברורה וניסו לגנוב שער . בשלושת המשחקים של מכבי תא מול חיפה (אני מתעלם מתקופת עטר) שמכבי תא התמודדה מול קבוצה בערך ברמה שלה שניסתה גם היא לשלוט במרכז המגרש, לא רק שמכבי תא לא ניצחה אלא שהיא גם לא הייתה עדיפה . ולכן מכבי לא ערוכה להתמודדות מול קבוצות שעולות עליה כמו באזל. היא כבר שנה לא נתקלה ביריבה שעדיפה עליה. ואני לא מצליח לראות את מכבי תא גונבים ניצחון . חסר להם את הברק והיצירתיות. והלוואי שאני אתבדה . (והנושא פה הוא ממש לא חיפה או מכבי )

אזי 30 ביולי 2013

זה נכון שסוזה ממשיך את השיטה של אוסקר, אבל הוא הרבה פחות נוקשה בעניין.
אוסקר האמין בשיטה מאוד ספציפית ולא הסכים לזוז ממנה מילימטר.

במשחק נגד גיורי בבלומפילד לדוגמה, אני חושב שראיתי במחצית הראשונה יותר התקפות מתפרצות מאשר בכל העונה שעברה ביחד.

אני חושב שסוזה הוא יותר 'ורסטילי' בשיטת המשחק שלו.

גיסנו 30 ביולי 2013

הדבר היחיד שאני לא מבין זה איך עם שחקנים כמו זהבי, יצחקי, פריצה (הראה איזו ראיית משחק מדהימה יש לו וסיפק המון מסירות "עין עקומה" שלא היו מביישות אף חלוץ), דור מיכה ואלטמן ממשיכים לומר שלמכבי אין ברק ויצירתיות.

מסכים איתך שמכבי לא התמודדה מול קבוצות עדיפות עליה שנה שעברה, אבל בזה מסתמן שסוזה עולה על אוסקר, והוא יותר גמיש בהתאמה של סגנון המשחק נגד יריבה ספציפית.

נראה לי שמכבי השנה יותר גמישה גם בחלק הקדמי, וכשאלטמן ובן חיים משחקים גם הרבה יותר מהירה.

גיסנו 30 ביולי 2013

מעולה.

צריך לצרף אותך לצוות של התולעת, אם זה שניכם ביחד וכל אחד לחוד שמים את רוב רובם של הפרשנים בתחתיתו של הכיס הכי קטן.

ran 30 ביולי 2013

מרשים…
באמת ניתוח מרתק.
בראייתי,
מכבי יצאו בשלום מהמפגש הזה רק אם יתקיימו שני התנאים הבאים:
1. סוזה יסגור את המשחק עד כדי בונקר וישחק על מתפרצות.
2. לאחד משחקני ההתקפה של מכבי יהיה יום גדול שיאפשר כיבוש שער עד שניים.

העברת ההכרעה לישראל, בהנחה ששני המצרים לא יגיעו, תותיר סיכוי אמיתי לשלב הבא.

למרות האפיזודה הולנדית/ספרדית/פורטוגלית שמכבי חווה, עדיין זו קבוצה מאד מוגבלת הגנתית באופן שיפתיע אותי מאד אם תתמודד כשווה מול השוויצרים.
חוליית הקישור – ראדי, זהבי ואלברמן, התקפית היא סבירה אך הגנתית היא רכה מדי ותתקשה להתמודד מול קישור אירופאי. גוטמן פתר את זה מול פורטוגל ע"י שימוש בייני כקשר הגנתי טהור ויום גדול של החלוצים שלו שהכניס ללחץ את הפורטוגלים.
זיו כבר מספר שנים מתקשה הגנתית מול שחקנים סבירים בליגת העל – סלאח הולך לחגוג עליו וכולי תקווה שגם סוזה מודע לעניין וידאג לחיפוי קבוע.
גרסיה וטיבי, היו שווים לגורי כשלושה שערים לפחות במפגשים, האיטיות של גרסיה וטיבי עושה בין טעות לשתיים ששוות גול במשחק.

ערב לא פשוט הולך להיות
אך נקווה לטוב.

גיסנו 30 ביולי 2013

ליואב זיו יש יכולת לספק משום מקום משחק עילאי. נקווה שנראה אותו ככה היום…

את כל האפיזודה האירופאית שלו בערך הוא בנה על משחק אחד מעולה מול סטיבן ג'רארד (הנבחרת מול אנגליה).

שימי 30 ביולי 2013

רוצים מהירות וטל בן חיים על הספסל?

מי בדיוק מהיר? יצחקי לא, פריצה לא, אלטמן הקטן? פחחח

בכל מקרה בהצלחה למקקי.

ריאלי. 30 ביולי 2013

לא נעים להגיד אבל מכבי הולכת לחטוף מבאזל. מתי בפעם האחרונה קיבלנו נחת רוח מהכדורגל שלנו באירופה? לפחות יש לנו אחלה של אצטדיונים.

מכביסט טירון 30 ביולי 2013

מישהו יכול להסביר לי למה בעולם שבו קיים חוק הנבדל פריצה עולה נגד קבוצה אירופאית בכירה? פריצה חלוץ רחבה קלאסי, ואלא אם כן תהיה הפתעה ענקית הערב מכבי הולכת להתבסס בעיקר על מתפרצות. בן חיים הראה בגול שלו נגד גיור את הפוטנציאל שלו במתפרצות, רק חבל שהוא יהיה על הספסל. מצד שני נגד באזל צריך אחוזי הצלחה מאוד גבוהים מול השער, יכול להיות שהוא סופסל בגלל ההחמצה שלו במשחק האחרון?

שגיא 30 ביולי 2013

דראגוביץ כבר לא בבאזל.
חוצמזה, ניתוח מעניין ואחלה טור. מקווה לראות עוד כאלו בעתיד.

דור בלוך 30 ביולי 2013

אכן, המאמר נכתב לפני שנסגרה העסקה.

יש לי תחושה שלמעבר הזה יכולה להיות משמעות, להתארגן מחדש על הגנה ערב משחק מכריע, יכול בהחלט ליצור חוסר תיאום, בייחוד אם כצפוי השוויצרים יחזיקו יותר בכדור ומכבי תתבסס על מתפרצות.

דור בלוך 30 ביולי 2013

ותודה רבה :)

Comments closed