דינוזאורים

לא רק דנקאן נוביצקי וגארנט, ב-NBA של היום אי אפשר להתמודד על התואר בלי דינוזאור דומיננטי

KGTD

העיתון טורונטו סאן, הצטרף לניסיון המגושם של מאסאי יוז'רי, ה-GM של הטורונטו ראפטורס ליצור יריבות יש מאין עם הברוקלין נטס (נושא שנצטרך להידרש אליו בנפרד), והדפיס על השער שלו לקראת משחק מספר 1 את הכותרת: ראפטורס נגד דינזואורים, כאשר בתמונה הופיעו דמותיהם של פול פירס (36) וקווין גארנט (37).

העקיצה של הסאן מפנה את תשומת הלב לתופעה דיי מדהימה ב-NBA: פריחתם של השחקנים הוותיקים.

נתחיל עם כמה נתונים – מתוך 16 הקבוצות ששיחקו השנה בשמינית גמר ליגת האלופות, שבע שיתפו שחקנים מגיל 34 ומעלה. כמעט כולם לא שחקני הרכב קבועים בקבוצותיהם. בקרב 16 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף ב-NBA, 15 שיתפו שחקנים מגיל 34 ומעלה (למעט יוסטון).

17 שחקנים בקבוצות האלה משחקים מעל 20 דקות למשחק (!!!), 30 הם שחקנים המשחקים באופן קבוע 7 דקות לפחות, תשעה קולעים בממוצע בספרות כפולות. גם אם נתעלם מתופעות טבע מהסוג של נוביצקי ודנקאן שבגילם המופלג מובילים את קבוצותיהם לריצות פלייאוף, קשה להתעלם מכך שכל קבוצה שרואה את עצמה כקונטנדרית מתחמשת בשחקנים וותיקים כמצרך קריטי.

הסיבות ברורות למדי. ב-NBA בה הקבוצות מוגבלות בתקרת שכר, הקבוצות רודפות אחרי שחקנים שמוכנים לקבל שכר הנמוך מתרומתם על המגרש – good value for money. ישנן כמה דרכים להשיג שחקנים כאלה – בחירות דראפט, פרוייקטי שיקום וכד', אבל אם לא קוראים לך במקרה תום ת'יבודו, ואם אין לך בחירות דראפט, קשה מאוד להשיג שחקנים כאלה, ולכן הקבוצות פונות לשחקנים וותיקים שמוכנים להוריד בשכר בשביל ריצה נוספת על התואר.

מעבר לתרומה במספרים ולשכר הנמוך שהם מוכנים לרוב לקבל, שחקנים וותיקים נותנים ברגעי ההכרעה אקס פקטור של ניסיון במעמדים האלה, ומה שאפשר לתאר בצורה הטובה ביותר כתחושה של הרגע. דוגמא? ריי אלן במשחק מספר 6 מול סן אנטוניו. I rest my case.

אם ניקח את זה צעד אחד קדימה, נגלה שבקונטנדריות המסתמנות: סן אנטוניו, אוקלהומה ומיאמי (שמתם לב שהעלמתי באלגנטיות את אינדיאנה בהשוואה לפוסט הקודם שדיבר על הקונטנדריות? לא? יופי), נגלה שתרומת השחקנים מעל גיל 34 בהן משמעותית יותר מתרומת השחקנים שמתחת לגיל 24. במיאמי אין שחקנים מתחת לגיל 24 בסגל (!!) ואין שחקנים מתחת לגיל 25 ברוטציה. בסן אנטוניו זה רק קורי ג'וסף וקוואי לנארד הנהדרים, ובאוקלהומה בעיקר ג'רמי לאמב.

עושה רושם שב-NBA, האמירה האלמותית של אלן האנסון על מנצ'סטר יונייטד: "אתה לא יכול לזכות בכלום עם ילדים", הפכה לתכנית עבודה עבור ה-GM המחפש אליפות.

אה כן, במשחק הראשון בין ברוקלין לטורונטו פול פירס קלע 15 נקודות, קווין גארנט לקח 8 ריבאונדים וברוקלין לקחה את הביתיות.

קבוצה

שם

גיל

דקות

נקודות

טורונטו רפטורס

ג'ון סלמונס

34

22

5.2

אטלנטה הוקס

אלטון ברנד

35

19

5.7

ברוקלין נטס

קווין גארנט

37

20.5

6.5

פול פירס

36

28

13.5

ג'ייסון קולינס

35

8

1.1

שארלוט בובקאטס

ברנדון הייווד

34

ג'נרו פארגו

34

8

4.7

שיקאגו בולס

מייק ג'יימס

38

7

1

נאזר מוחמד

36

7

1.6

דאלאס מאבריקס

וינס קארטר

37

24.4

12

שון מריון

35

31

10.4

דירק נוביצקי

35

33

21.7

גולדן סטייט ווריורס

ג'רמיין אוניל

35

20

8

סטיב בלייק

34

27

7

יוסטון רוקטס

אינדיאנה פייסרס

ראסואל באטלר

34

8

3

לוס אנג'לס קליפרס

היידו טורקוגלו

35

10.3

3

מאט בארנס

34

27

10

ג'מאל קרופורד

34

30

18.6

ממפיס גריזליז

מייק מילר

34

21

7

טיישון פרינס

34

25.6

6

מיאמי היט

ריי אלן

38

26.5

9.6

כריס אנדרסון

35

19.4

6.6

שיין באטייה

35

20

4.1

רשארד לואיס

34

16

4.5

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

דירק פישר

39

17.6

5.2

קארון באטלר

34

25

10.5

פורטלנד טרייל בלייזרס

ארל ווטסון

34

7

1

סן אנטוניו ספרס

טים דנקאן

37

29

15

מאנו ג'ינובילי

36

22

12.3

מאט בונר

34

11

3.2

וושינגטון וויזארדס

אנדרה מילר

38

17

5

אל הרינגטון

34

15

6.6

וכמה הערות אחרי נוריץ'
מישהו שומע אותי?

14 Comments

עומרי 21 באפריל 2014

באופן מסורתי השחקנים ששולטים בNBA צריכים שנים להבשיל ומגיעים לפריים רק מגיל 26-27 ומעלה. בשונה מכדורגל בו יש מסורת של שחקנים בני 17-22 שהובילו להצלחות ענק (פלה, ילדי אייאקס, מסי, דורטמונד של השנים האחרונות ועוד המון)

המקרים בNBA הרבה יותר ספורים ורחוקים (קארים הוביל לאליפות בשנתו השנייה – אך בגיל 23 ולאחר שהיה במשך 4 שנים המרכז של קבוצת הקולג' הגדולה בכל הזמנים, ראסל הוביל לאליפות כרוקי, מג'יק כמובן היה האמויפי של הגמר כרוקי. דאנקן הוא המקרה האחרון ב-99)

לדעתי אחת הסיבות היא שכדורסל משחק הרבה יותר פיזי מכדורגל וקשה להשוות בין נערים בני 20 לבין בני 27 אחרי כמה שנים טובות בחדר המשקולות. בנוסף, לבגרות מנטלית יש יותר משמעות בכדורסל – אם אתה הכוכב, ב5 הדקות האחרונות העיניים נשואות אליך והכדור בידיים שלך. בכדורגל אין זמן לחשוב אז קלויברט יכול להבקיע שער ניצחון בגמר האלופות.

אלכס דוקורסקי 21 באפריל 2014

דור, מעניין מאוד ותודה. משחקו של דאנקן אמש (ובמהלך העונה הסדירה בכלל. טוב, גם במהלך כל השנים האחרונות) בהחלט מחזק את דבריך.

לגבי ההשוואה למצב בכדורגל, כנראה שהשוני בממוצע הגילים הוא תוצאה של הבדלים בדרישות הגופניות בין שני ענפי הספורט. מעבר לזה (אתייחס בזהירות, כי אין לי כל הבנה טקטית בענפים הללו), ייתכן שכדורסל הוא משחק מסודר יותר, בו השפעת המאמן בולטת יותר והוא נוטה פחות למקריות (בהשוואה לכדורגל). אם כך, טבעי יהיה שברגעי ההכרעה יעלה משקלם של השחקנים הוותיקים, כאלה שחוו לא אחת את המעמדים הללו (התייחסת לריי אלן במשחק מס' 6 אשתקד. קשה לקלוע מדויק יותר…).

ג'וני 21 באפריל 2014

שחקני הN.B.A הם הספורטאים הטובים בעולם להוציא את בולט מהאתלטיקה שזה חיזר מעולם אחר.

BK 21 באפריל 2014

ממש לא אם כבר שחקני פוטבול.
שים את לברון ג'יימס ב NFL והוא אתלט די בינוני כנ"ל כל שחקן כדורסל אחר ב NBA.
רוב הספורטאים האתלטים הולכים ל NFL שם יש יותר כסף ופרסום.
כמו כן זה הענף הפופולארי בארה"ב

עומרי 21 באפריל 2014

המילים "אתלט בינוני" ולברון לא יכולות להיאמר באותו משפט. יש בערך 5 שחקני פוטבול שאפשר לומר עליהם שמתקרבים ללברון באיכויות אתלטיות (כוח מתפרץ, ניתור, גמישות, קוארדינציה).

השכר הממוצע לשחקן בNBA גבוה בהרבה מכל ליגה אחרת בעולם למעט הקריקט בהודו. בנוסף, שחקני NBA מרוויחים יותר מפרסומות משום שכדורסל הוא משחק יותר פרסונאלי – השחקנים חשופים וכולם מכירים אותם ויש ביטוח משמעותי יותר ליכולת אינדבדואלית. פשוט תראה את רשימת 50 הספורטאים המרוויחים הגדולים בארה"ב.

דני 21 באפריל 2014

NFL הכי פופולארי אין ספק. אבל…
אתה טועה בגדול עם לברון. הוא לא אתלט בינוני בשום מקום שתשים אותו, וזה ששחקני NFL שונאים כששואלים אותם על לברון וכמה טוב הוא היה יכול להיות בפוטבול ויישרו קו כדי להאדיר את עצמם, זו בעיה שלהם.

לגבי שאר השחקנים, תראה, שחקני ה NBA גבוהים בהרבה בממוצע משחקני ה NFL (ברור למה לא?), זה משפיע בעיקר על הקוארדיניציה שלהם, אך כמובן שעל רמת האתלטיות שלהם. לא כל הנפילים יכולים להיות כמו דוויט הווארד. רובם יותר כמו ביירון מולאנס.

לגבי הפרסום, הרי שבתוך ארה"ב זה נכון, אבל מחוץ לארה"ב, שזה די הרבה אנשים, אתה מוזמן לבדוק מי מוכר יותר, פייטון מאנינג או קובי בראיינט.
כתוצאה, לחברה כמו אדידס למשל, שווה להשקיע יותר כסף בדריק רוז מאשר באדריאן פיטרסון.

ג'וני 21 באפריל 2014

NFL פופולרי רק בכמה מדינות בארה"ב.
בשאר העולם הענף נחשב לזניח והחוקים של המשחק לא מוכרים לרוב האנשים.
כדורסל פופולרי בכל העולם.
לברון כיום הא הספורטאי הגדול והפופולרי בעולם .
מי מכיר את הכוכב הכי הגדול בNFL? אף אחד חוץ מכמה אנשים בארה"ב שזה לא נחשב.

זה ההבדל בן כדורסל לNFL!

תום ג'ונס 21 באפריל 2014

המשכורת הממוצעת לשחקן NBA גבוהה בהרבה (!) מזאת של שחקן NFL:
http://espn.go.com/espn/story/_/id/10709445/sportingintelligence-global-salary-survey-espn-magazine

זה די ממוטט את הטענה שלך שהשחקנים הכי אתלטיים הולכים אחרי הכסף…

מייק 21 באפריל 2014

כיף לראות את זה.

אני זוכר שבזמנו אמרו ששחקנים כמו KG שהגיע ישר מהתיכון יגמרו מוקדם יותר את הקריירה שלהם, אבל מסתבר שעם התקדמות ברפואת הספורט+ גנים טובים, אפשר לעשות קריירה ב NBA מגיל 18 עד 38.

בקשר להשוואה לכדורגל – האפשרות לחילופים בכדורסל מאפשרת להשאיר שחקן ותיק בעניינים הרבה יותר בקלות מאשר בכדורגל, שם בד"כ שחקן משחק 60-90 דקות, או שלא בכלל.

ירושלמי 21 באפריל 2014

הנקודה האחרונה שהעלת היא התשובה המרכזית.
אם היה ניתן לבצע חילופים בכדורגל כמו בכדורסל היינו רואים יותר שחקנים מבוגרים כמו בכדורסל.
בנוסף לכך צריך לקחת בחשבון שבעונה של 82 משחקים יש לא מעט משחקים שבהם המאמן נותן לזקנים לנוח, כך יוצא שאמנם שחקן משחק לדוגמא 20 דקות בממוצע, אבל הנתון נפרש על פני 60-70 משחקים ולא מעונה שלמה. כך שהממוצע בעצם הוא נתון לא אמין.
לעומת זאת בכדורגל סופרים לך את כמות המשחקים בהם שיחקת או עלית כמחליף ולא את ממוצע הדקות.
לכן כל זה מראה שהרבה יותר קשה לשחק עם מבוגרים בצורה עקבית בכדורגל, ולעומת זאת בכדורסל יש גמישות רחבה יותר.

ואפילו לא התייחסתי לעובדה שבכדורגל כל משחק קובע ולכן כמעט תמיד אתה תעלה עם ההרכב החזק ביותר שלך או לפחות תבצע חילופים באמצע המשחק כדי לשאוף לכך, ובכדורסל העונה לא כ"כ משמעותית ביחס לכדורגל ולכן אתה תאפשר לעצמך להפסיד כמה משחקים ותתן לשחקנים היותר משמעותיים שלך לנוח גם במחיר של מספר הפסדים.

Amir A 21 באפריל 2014

הגידו כן לזקן! תמיד כיף לראות איך אריה זקן נותן שיעור לילדים שעדיין יש להם חלב על השפתיים.

אדם 21 באפריל 2014

יש כמה אלמנטים חשובים שגורמים להבדלים האלה בין כדרוגל לכדורסל:
1) אובדן מהירות – בכדורסל הרבה יותר קל לחפות על זה – כאשר אתה שחקן כנף שמתבסס על זה זה כמעט בלתי אפשרי (למעט גיגסי).
2) אובדן זריזות – גם פה, המגרש הקטן מאפשר לחפות על זה, לעומת זאת, בכדורגל הזמן שיש לך לקבל החלטות קטן מאשר בכדורסל.
3) קאורדינציה – המשך של הסעיף הקודם. קאורדינציית רגל קשה יותר מאשר יד וכאשר הזריזות אבדת קשה יותר לעשות את כל הדברים שיכולת לעשות פעם.
4) גודל המגרש – אין מה לעשות, המגרש יותר קטן ומאפשר מעט יותר מקום לשגיאות קלות במיקום, בתנועה וכו'.

עם זאת, מעניינת הסטטיסטיקה כאשר מדברים על שוערים. שם כל הדברים האלה לא באים לידי ביטוי ואני מאמין שתוכל לראות סטטיסטיקות דומות בעמדה זו…

ניתאי 21 באפריל 2014

בשביל להראות שזו אכן תכנית עבודה ולא סתם קנה מקרית כדאי להראות נתונים משנים עברו.

אלי יאני 22 באפריל 2014

אפילו אמא של קווין גארנט לא תעז לשים תמונה של הבן שלה ליד תצונה של דאנקן, אלא רק מתחת.

Comments closed