אדם סילבר, מנהיגות

היה באירוע הזה את כל המרכיבים של אירוע טרגי על רקע גזעי, מסוג האירועים שארה"ב וגם מדינות קטנות יותר במזרח התיכון, חוות לא מעט. זה יכול להיות כתוצאה מהתבטאות לא זהירה של דמות ציבורית כזאת או אחרת, החלטה מנהלתית של שוטר בשטח או פקיד במשרד הפנים, קייס שמתגלגל לביהמ"ש או סכסוך פרטי שתופס נופך גזעני וזוכה עקב כך בחשיפה תקשורתית.

בהרבה מהמקרים הפרשות האלה מתגלגלות להרגשה רעה של כל הנוגעים בדבר. פוליטיקאים מנסים למצוא איזשהי דרך אמצע של הגנה על הגורם הפוגע שלרוב בא מתוך הממסד, לבין ניסיון לא להרגיז מדי את הגורם הנפגע והקהילה ממנה הוא בא. התוצאה היא שהקהילה השחורה בארה"ב מרגישה שירי של שוטר לבן על נער שחור שרק החזיק את הידיים בכיסים, היא עדות נוספת לגזענות והפליה שהקהילה סובלת ממנה, והניכור בין אוכלוסיית הרוב (המצטמק) לאוכלוסיית המיעוט גובר.

בהתבטאויות הגזעניות של הבעלים של הקליפרס היה את כל הפוטנציאל לאירוע מתגלגל שיכלול גלגול עיניים של סטרלינג עצמו ותומכיו בסגנון: אני בעלים של חברה פרטית ודעותיי לא רלבנטיות… אני אומר את מה שכולם בעצם חושבים ומרגישים  וכן הלאה. היה כאן את כל הפוטנציאל למחאה מסלימה של השחקנים, המאמנים, הבעלים והאוהדים האפרו-אמריקאים שיכלו להגיע עד כדי פגיעה בליגה עצמה, שביתות והליכים משפטיים.

הסיבה שכל זה לא קרה מורכבת מכמה גורמים.

קודם כל ארה"ב של היום היא לא ארה"ב של לפני 6 שנים, הבחירה של אובמה לנשיא והתהליכים שהולידו את הבחירה הזאת, הובילו את הקהילה השחורה בארה"ב למקום אחר בביטחון העצמי שלה להיאבק על כבודה דרך הממסד ולא מחוצה לו, והובילו את האוכלוסייה הלבנה להיות הרבה יותר פתוחה לדרישות האלה, במיוחד כשהדברים נוגעים לגזענות בוטה.

שנית, אופי ההתבטאות הנסיבות שבה היא ניתנה ואולי בעיקר הדמות שאמרה אותם, הקלה מאוד על כל הגורמים הנוגעים בדבר ללכת עד הסוף בעניין הזה. סטרלינג הוא בעלים שמעורר בדמותו כל כך הרבה אנטגוניזם, הוא מסמל בצורה כל כך מובהקת את דמות הנבל-גזען שחושב שהכסף שלו מאפשר לו לקנות הכל,  וכפי שהתבטא ספייק לי, רואה בשחקנים השחורים שלו כעבדים באותו אופן שבעל אחוזה ראה בעובדי החקלאות השחורים שלו עבדים, שהיה קל להעלות אותו לגרדום (חוץ מזה שהוא גם בעלים קמצן וכושל אבל זה כבר עניין אחר).

שלישית, ה-NBA היא קודם כל עסק, בימים אלו עסק משגשג (מה שדורש כתבה נפרדת), ולכולם – שחורים, לבנים, חומים, אדומים וצהובים – היה הרבה יותר מדי מה להפסיד מאפשרות שהעסק הזה יתנפח וייצא משליטה בין אם במחאה בתוך הליגה ובין אם ברתיעה וחרם מחוצה לה.

וכאן נכנס לתמונה אדם סילבר.

אם מנהיגים מקומיים ולאומיים היו מגלים את אותה מנהיגות שאדם סילבר גילה במקרה כזה יחסי גזע ודת בארה"ב ובכלל היו נראים אחרת לגמרי. סילבר לקח לעצמו כמה ימים כדי לבדוק את העובדות, אבל גם כדי לוודא שיש לו את מלוא התמיכה והגיבוי מכל הגורמים הנוגעים לדבר: שחקנים, בעלים, ספונסרים ואוהדים.

הוא אפשר לכולם לחבוט בסטרלינג לפני שהוריד עליו את המכה האולטימטיבית והסופית, ככל שביהמ"ש לא יקבע אחרת.

המכתב שלו שיובא כאן מיד הוא אומנות של סגירה נחרצת של נושא כואב, עם אמירה ערכית חדה ובלתי מתפשרת, והעברה מידית של מרכז צומת הלב למקום שבו הוא רוצה אותו – פלייאוף ה-NBA.

 שווה לקרוא את המכתב וללמוד ממנו מנהיגות מה היא, שווה גם לזכור את הרגע הזה, כי זה הרגע שבו אדם סילבר יצא מהצל של דיוויד סטרן, והליגה כולה יצאה מצילו של סטרלינג.

 ____________________________________________________________

וזה הטקסט המלא של המכתב:

אוהדים יקרים,

היום אחה"צ (אתמול) הודעתי שבעקבות השלמת חקירה מעמיקה לקלטת שהושגה ע"י TMZ, הרחקתי את דונלד סטרלינג לכל חייו מכל קשר עם הקליפרס או ה-NBA באופן מיידי. מר סטרלינג לא רשאי להגיע למשחק NBA או אימונים, להיות נוכח במתקני הקליפרס או להשתתף בכל החלטה עסקית או הקשורה בשחקנים בקבוצה. גם קנסתי את מר סטרלינג ב-2.5 מליון דולר. המקסימום המותר לפי חוקת ה-NBA. הכספים הללו יתרמו לארגוני צדקה המוקדשים למניעת אפליה וקידום סובלנות שיבחרו במשותף ע"י הליגה וארגון השחקנים.

העמדות שהוצגו ע"י מר סטרלינג הן פוגעניות ואני מאוד גאה במגוון הנהדר בליגה הזאת, והתרבות המכבדת והמכלילה שלה, ואנו לא נאפשר לחוסר הסובלנות של פרט אחד להגדיר אותנו. הרשו לי להיות ברור, לעמדותיו של מר סטרלינג אין מקום ב-NBA.

זה היה פרק כאוב עבור כל חברי משפחת ה-NBA, אני מאוד מעריך את ההבנה שלכם לאורך התהליך הזה. אני גם רוצה להביע את תודתי והערצתי למאמן דוק ריברס, כריס פול ולכל ארגון הקליפרס על המקצועניות שלהם במהלך הטיפול בעניין. לכריס, ולראש העיר קווין ג'ונסון, על מנהיגותם ושותפותם בשם ארגון השחקנים.

ועכשיו, אני נלהב להחזיר את אור הזרקורים בחזרה לאן שהוא שייך, אל המשחק שכולנו אוהבים, ולפלייאוף המרגש הזה, בו יש את הכדורסל המרגש ביותר שראיתי ב-22 שנותיי בליגה. אני מקווה שתהנו מהמשך הפלייאוף והגמר.

בכנות,

אדם סילבר.