ברוקס וג'קסון

phil-bulls-110510-300

להיות מאמן ב-NBA זה לא תורה מסיני.

התרגילים פחות או יותר דומים ואין הרבה מה לחדש במובן הזה, המאצ'אפים הם לרוב מתבקשים ובסדרות 7 משחקים גם ההפתעות בהצבת השחקנים מאבדות אפקט מהר מאוד. כן, חשוב לדעת לקחת את הפסק זמן בעיתוי הנכון, ולנהל נכון את דקות המנוחה והעבירות של השחקנים שלך, אבל ככלל מרבית המאמנים נותנים ערך מוסף דומה לקבוצותיהם.

דווקא משום כך אלה שנותנים את הערך המוסף הם חריגים וחשובים כל כך, ומשחקי הסיבוב השני בפלייאוף, נותנים הזדמנות טובה לבחון את המשמעות האמיתית של מאמן בליגת הכדורסל הטובה בעולם.

התפקיד העיקרי של המאמן ב-NBA  הוא להסתדר עם הכוכבים שלו. רבים רואים את המשפט הזה כפשוטו, במובן של "תסתדר היטב עם מג'יק ג'ונסון כדי שהוא לא ידרוש את פיטוריך כי מבין שניכם ברור מי ילך".

אבל פיל ג'קסון לימד אותנו שיש לאמירה הזאת משמעות הרבה יותר עמוקה. לא רק להסתדר איתם במובן האישי, אלא להתחבר אליהם ברמה שמאפשרת לך פעם אחת לגרום לשחקנים שמרוויחים עשרות מליוני דולרים, זוכים להערצה ותארים להתאמץ כדי לשפר אספקטים מסוימים במשחק שלהם. אם תשאלו אותי השיפור בזריקות העונשין של שאק תחת ג'קסון ושל גריפין תחת דוק ריברס, מה שלא קרה תחת אף מאמן אחר אינם מקריים.

פעם שנייה זה להתחבר אליהם במובן של לשכנע אותם להקריב סטטיסטיקה, וסגנון משחק שהם אוהבים כדי לשפר את הקבוצה. תראו את השוני במשחק של קובי תחת ג'קסון ובלעדיו. תראו את השינוי שג'ורדן עבר כשהתחיל לשחק תחת ג'קסון. הזן מאסטר ידע לרכוש את אמונם של שחקניו, עוד לפני שהייתה לו ולו טבעת אחת ולשכנע אותם שוויתור על זריקות, והליכה לבלטות מסויימות יוביל אותם אל הארץ המובטחת. והיא הובילה, 11 פעמים.

עכשיו תשוו את זה לסקוטי ברוקס. ההשוואה של ווסטברוק ודוראנט לג'ורדן ופיפן ממש אינה מופרכת, ויש להם צוות מסייע טוב בהרבה מזה שהיה לשיקאגו לפחות ב-3 האליפויות הראשונות. עזבו אותכם מזה שברוקס לא שמר פסק זמן להתקפה האחרונה במשחק מספר 4. עזבו אותכם שהוא איחר בבערך דקה וחצי לקחת פסק זמן כשהיתרון של קבוצתו נמחק.

הכשלון האמיתי של ברוקס הוא בכך שבמשך 4 התקפות רצופות ברבע הרביעי דוראנט לא נגע בכדור. הוא בכך שהוא לא הצליח לגרום לדוראנט לפתח משחק פוסט אפ שהיה הופך אותו לבלתי עציר. הוא בכך שדוראנט בערב (וכל ערב הוא ערב כזה) שבו אי אפשר לעצור אותו בחדירה בלי עבירה, הוא בכל זאת זורק 1 מ-7 לשלוש.

וזאת חשיבותו של המאמן ה-NBA.

משחקי תפקידים - שחר דלאל
סווארס שדד אותו

42 Comments

יותם 12 במאי 2014

דור,שום דבר על אינדיאנה? 2 נקודות מכל שחקני הספסל שלה ביחד, וושינגטון עדיין מתעקשת להפסיד.

דור בלוך 12 במאי 2014

את האמת יותם, אני מנסה לחשוב מה להגיד על אינדיאנה מאז שהיא שיחררה את ביינום, היברט חזר לשחק כדורסל, והיא ניצחה את משחק 2, ואני לא ממש יודע מה להגיד.

הם לא משחקים כדורסל טוב, אבל שני דברים השתנו לטעמי, פול ג'ורג' חזר לשחק כמו סופרסטאר ורוי היברט חזר לשחק כמו סנטר לגיטימי בליגה (רחוק עדיין מלהיות מועמד לשחקן ההגנה של השנה, אבל לגיטימי).

רעיונות יתקבלו בברכה.

היסטוריון של ספורט 12 במאי 2014

לא חשבתי על זה …האם באמת יש איזה שהוא קשר ???

דור בלוך 12 במאי 2014

בעיקרון עובדתית היברט שיחק אדיר עד האולסטאר, ואז ביינום הצטרף ואז הוא שיחק פח, ואז ביינום עזב והוא השתפר מאוד.

האם יש קשר סיבתי? לא בטוח, אבל זה לא צריך לחדש לאף אחד שלפסיכולוגיה יש השפעה אדירה על היכולת בספורט.

אלעד 12 במאי 2014

רחמיי על איוון טרנר. אני באמת לא מבין מה קורה איתו שם.
בסדרה מול אטלנטה, כשכל הקבוצה הייתה חושך, הוא נתן תפוקה מעולה במספר מצומצם של דקות, ועדיין לא ראה פרקט ליותר מ-11, 12 דקות במשחק.
גם מול וושינגטון הוא לא מקבל מספיק זמן משחק בשביל להזיז משהו.
לא ברור.

היסטוריון של ספורט 12 במאי 2014

תודה רבה על הסבת תשומת הלב…
אם יש קשר כלשהו זה פשוט מדהים.

גל ד 12 במאי 2014

טרנר משחק גרוע כי הוא גרוע, והוא היה גרוע גם בפילדלפיה, רק עם יותר זריקות לסל.

אלעד 12 במאי 2014

אני חולק עליך, גל. קודם כל כמו שציינתי הוא לא משחק גרוע! במעט הדקות שהוא קיבל הוא סיפק תפוקה מיידית (בעיקר נגד אטלנטה) ולעיתים היה היחיד שהזיז משהו בקבוצה האנמית הזו.
מגיע לו להתחיל מאפס בקבוצה מתאימה לו.
לפני שנתיים הוא הגיע לאותו מעמד עם פילי ולמשחק 7 בחצי גמר המזרח.

גל ד 12 במאי 2014

היה לו משחק סביר אחד נגד אטלנטה. הוא יודע לקלוע, בדר"כ באחוזים לא כ"כ טובים. אבל הוא לא פליימייקר, הוא ריבאונדר גרוע לעמדה שלו, וההגנה שלו מזעזעת. תיכנס ל basketball-reference.com, הסטטיסטיקה המתקדמת שלו גורמת לזו של כספי להיראות טוב.

הניצחון בסדרה לפני שנתיים לא היה על הבולז שאיבדו את רוז בדקות האחרונות של משחק שבו הם מחצו את פילדלפיה? בקבוצה שאיגודלה היה הכוכב הבלתי מעורער שלה? סימני השאלה שם כי גם אני לא בטוח ב 100%, אבל ככה אני זוכר את זה.

אלעד 12 במאי 2014

גל, גם המזרח של היום הוא לא בדיוק תו תקן לאיכות.

אוון טרנר הוא בטח לא הכוכב שחשבו שהוא יהיה כשיצא מהקולג'ים. אבל הוא הרבה יותר טוב מ-10 דקות מהספסל באליפות הליגה הארצית של ה-נ.ב.א.
ומה שניסיתי להגיד שהסיקסרס בתקופתו לא היו תמיד כל כך גרועים כמו השנה. כך שזה לא רק ניפוח מספרים. יש לו כדורסל.
יכול להיות שסטפנסון יותר טוב ממנו, אבל גם הנזק ממנו גדול יותר כשהוא חושב עם האונה הלא נכונה.

גל ד 12 במאי 2014

אלעד, המזרח של היום הוא בטח לא תו תקן, אבל הוא גם לא קבוצה שבורה מוראלית שצריכה להמציא מחדש את ההתקפה שלה בפלייאוף. והסיקסרס של אז היו קבוצה טובה יותר, אבל חלק לא גדול מזה נזקף לזכותו.

יכול להיות שתוספת דקות לטרנר היתה עוזרת לאינדיאנה, אבל זה לא הדבר שהייתי תמה לגביו. בסה"כ מדובר בשחקן שלא תורם איזה ערך מוסף יוצא דופן, לא כזה שמשנים בשבילו היררכיה. במיוחד כשווגל למעשה מנסה לאחות את הקרעים בקבוצה שלו, לא לפתור איזה בעיית מאצ' אפ.

Zak 12 במאי 2014

אולי הם פשוט קיבלו את אטלנטה ואת וושינגטון, שתי קבוצות בינוניות? ההגנה סחבה אותם במשחק השלישי ופול ג'ורג' ברביעי, אבל נראה לי שלא פחות מכך זאת הבינוניות של היריבות.

אסף .ג. 12 במאי 2014

בגדול דור נראה פשוט שהסטירה מאטלנטה גרמה להם להתעורר באופן חלקי ולהפנים עד כמה הם פגיעים לעומת מה שאולי חשבו עד כה ולא הפנימו למרות שהיכולת כזו כבר מאז אמצע העונה בערך
(פסיכולוגיה אמרת לא? ויש יגידו פסיכולוגיה בגרוש).
מבחינת כדורסל נטו הם עדין מייצרים כדורסל התקפי די מחריד ותקוע ברוב שלבי המשחק והגנתית המאצ'-אפ יותר מתאים להם בעיקר העובדה שהגבוהים יכולים לשחק באופן יחסי קרוב לסל והם לא צריכים להתרוצץ באזור השלוש אחרי גבוהים שאוהבים לשחק יותר כגארדים בעיקר,היברט חוזר להיות אפקטיבי כמגן (נכון לא נראה כמו מועמד לשחקן ההגנה של השנה אבל עדין יותר יעיל מאשר מול אטלנטה)ואפילו שבה לה המסוגלות להכניס את הכדור לסל בהתקפה עד כדי כך שהיום אפילו הטבעת הייתה בעדו בסל בסיום.
בינתיים זה מספיק כנראה לגמר מזרח שזה היה בערך הצפי מהם מאז תחילת העונה אבל בשביל לעבור (כנראה) את מיאמי ואפילו את ברוקלין הם יצטרכו הרבה יותר מזה.

גיל שלי 12 במאי 2014

דווקא במשחק הספציפי הזה של אוקלהומה והקליפרס אתמול ראינו את ההשפעה של המאמן גם במישור הטקטי. ווסטברוק ניסה כל המשחק עד לרבע הרביעי לתת לדוראנט את הכדור כאופציה ראשונה.
ברבע הרביעי פול שמר על דוראנט, דוראנט איבד שני כדורים, וווסטברוק התחיל ללכת לסל ולקלוע.
כשהפסיק לקלוע, הוא שב לחפש את דוראנט, אבל בפחות יעילות.
בפעם היחידה שאוקלהומה הפעילו כמו שצריך את יתרון הגובה של דוראנט על פול למטה באותיות, דוראנט שם 2 בקרש סל. זו היתה מסירה מהבייסליין, וחסימה של איבקה.
חסימה של איבקה למטה על האותיות היתה יוצרת מיס מצ' או לאיבקה פוסט אפ על פול, או דוראנט מקבל למטה כשפול מנסה לצאת מחסימה.
זה הלך מצוין בפעם היחידה שעשו את זה, משום מה לא חשבו באוקלהומה לעשות את זה גם במשחק הרגיל.
בקיצור, דוק ריברס היה חייב לשנות את המשחק כי במשחק רגיל הקליפרס הם לא יריב לאוקלהומה, וברוקס נותר חסר כל תגובה פרט להתאמת החמישייה.

דור בלוך 12 במאי 2014

+1 וזה בדיוק ההבדל בין ריברס לברוקס, ולמה שילמו לריברס כל כך הרבה כסף.

אלעד 12 במאי 2014

יש ב-ESPN פרשן כדורסל בשם זאק לואו. אחרי שקראתי את הפרשנויות שלו מספר פעמים (מגובות בקבצי וידאו להדגמה), נוכחתי לדעת שהקבוצות ב-נ.ב.א הרבה יותר מאומנות ממה שנדמה לנו. להיות מאמן ב-נ.ב.א זה כן תורה מסיני, מה גם שכמו שכתבת, בנוסף ל-X ול-O צריך גם לדעת לנהל אנשים. לא פשוט.
זה די מובן שבמהלך השנה קבוצות משחקות על אוטומט. יש מספר תרגילים, אין זמן להצכונן למשחק הבא, רצים עם מה שיש. את טיב המאמן ניתן להרגיש במהלך הפלייאוף, כשפוגשים באותו יריב כמה פעמים ונדרשים לבצע התאמות. המאמן של פורטלנד, למשל, נדרס כבר 3 משחקים רצוף. בלי קשר לכמה שהספרס טובים, עוד לא ראינו ממנו שום התאמה או נסיון מקורי להפתיע, לשנות את מאזן הכוחות. כמו למשל המהלך של להציב את פול על דוראנט.

דור בלוך 12 במאי 2014

אני מאוד אוהב את זאק לואו, אבל הרושם שלי הוא שלמרות שמה שאתה אומר על הפלייאוף הוא נכון, ההתאמות האלה מאבדות אפקט ב-7 משחקים, אם המאמנים לא נותנים לשחקנים את הכלים להתאמות הם עושים את זה בעצמם.

יהיה מרתק מרתק מרתק לראות האם אוקלהומה תעשה את מה שגיל כתב למעלה ותמצא את הדרך לתת לדוראנט את הכדור בפוזיציה לנצל את המיס מאץ' על פול.

אלעד 12 במאי 2014

אני הייתי רוצה לראות את אוקלהומה עוברת להתקפה של חמישה שחקנים, ואז גם גדל הסיכוי של דוראנט לקבל מבטים יותר נקיים על הסל.
אבל אין סיכוי שזה יקרה יש מאין.

לימון מריר 12 במאי 2014

לא מסכים עם החלק הראשון, להיות מאמן NBA טוב זה הרבה יותר מכל מה שרשמת מעל. את רוב ההתאמות ממשחק למשחק אנחנו לא רואים, זה יציאות שונות לחסימות, דאבל טים משחקן אחר או מכיוון אחר ועוד הרבה פרטים קטנים שבסדרה צמודה שהולכת למשחק 7 הם ההבדל בין ניצחון להפסד. במהלך המשחק מראים לנו רק את שיחות המוטיבציה החוזרות על עצמן כי אסור להראות טקטיקה.

עם החלק השני מסכים בהחלט. השיטה של ברוקס בהתקפה פשוט מעצבנת, כדורסל סוליסטי שבנוי על היכולת של דוראנט ווסטברוק לקלוע זריקות קשות. מאמן טוב לא רק היה מפתח את משחק הפוסט של דוראנט אלא בעיקר את ווסברוק כרכז, כמקבל החלטות.

גל ד 12 במאי 2014

כל הנחת היסוד בבסיסו של הטור הזה שגויה. הנחיתות הטקטית של אוקלהומה זועקת לשמיים. סן אנטוניו משתמשת ביותר חסימות לשחקן ללא כדור משאוקלהומה מציבה במשחק שלם.

ברור שהתרגילים עצמם לא חדשים. אבל את העבודה היסודית שמתבצעת בקבוצות כמו ס"א, דאלאס, או אפילו מיאמי לאורך מספר עונות כדי להנחיל לשחקנים את השיטה כך שהפעולות הנכונות יתבצעו ללא צורך בחשיבה ממושכת פשוט לא משקיעים כנראה באוקלהומה. וזה לא בגלל אגו של כוכבים. לווסטברוק ודוראנט יש אגו מינימאלי.

זה מאמן שפשוט לא יודע לבצע את העבודה הזו.

Rondi 12 במאי 2014

אני לא אוהב את זה שהפוסט הוא על ברוקס. המשחק הזה הוא באמת דוגמא מצויינת לניצחון של מאמן. הברקה של ריברס בזמן אמת שבואו נהיה כנים ניצחה לו את המשחק והצילה את הסדרה, אבל ממש לא התאמה שתנצח משחקים נוספים. אין לי שום ספק שבפעם הבאה שפול ישמור על דוראנט הוא יקבל בראש.

ברוקס קיבל הנחתה ולא הגיב. זו פאדיחה רצינית שהוא נשאר עם כדור ביד להתקפה אחרונה בלי פסק זמן. אבל לייחס את כל עוולות העולם על ברוקס זה ממש לא הלקח מהמשחק הזה. לווסטברוק היה חופש מוחלט בכניסות לסל ברבע האחרון וללכת עליו בדקות האלו היה הימור סביר. זה מגוחך בעיניי להאשים אותו בכך שלדוראנט (עדיין) אין משחק פוסט מבלי לתת לו קרדיט על הפיכתו של דוראנט ממכונת סלים לריבאונדר ומוסר מצוין ואפילו שומר סביר. דרך אגב – אמנם 1 מ 7 לשלוש, אבל בשניים מהם הוא סחט עבירות שהיו שוות 6 נק'…

אני מסכים איתך לגביי הערך המוסף של מאמן ובהקשר הזה הפוסט מצוין. חבל רק מבחינתי שלא בחרת בקו החיובי של הדוק והלכת בקו השלילי של ברוקס.

נ.ב – גם הדוק דרך אגב לא נולד ביום אחד ולדעתי חייב קרדיט לת'יבודו לפחות כפי שג'קסון חייב לטקס וינטר…

אלעד 12 במאי 2014

השתיים שבהן נעשו עליו עבירות לא נכללות במניין ה-7 שהוא זרק. אם כבר, 1 מ-9.

Zak 12 במאי 2014

מעניין שאם כבר הזכרת את פיל ג'קסון בהקשר להשתוללות של ווסטברוק, כדאי גם להזכיר גם את מי שקדם לו באימון של הלייקרס – דל האריס. בסיטואציה דומה באותו משחק פלייאוף של הלייקרס נגד הג'אז, במקום ללכת לשאקיל שנשמר ע"י גרג אוסטרטג הוא נתן את הכדור לקובי בעונת הרוקי שלו. זה כמובן גמל לו בארבע אירבולים רצופים שגמרו את הסדרה.

אז האריס פוטר, ג'קסון הגיע והשאר כמובן היסטוריה.

משיח 12 במאי 2014

למה ללכלך האחרונה פגעה בטבעת :)

אסף .ג. 12 במאי 2014

גם לפיל ג'קסון היו קבוצות שהתפרקו בפלייאוף ונראו כמו קבוצות בלי מאמן במקרים מסוימים,הלייקרס שחטפו מהפיסטונס 4-1 בגמר או הלייקרס בפלייאוף של 2010/2011 שחטפו סוויפ מדאלאס…
לכל מאמן גם מהגדולים ביותר יש משחקים שנראה שאין אף יד מכוונת לקבוצה אצל סקוט ברוקס זה קצת בולט מדי כאשר הוא נדרש לאלתר תוך כדי משחקים,אגב גם בלי פסקי זמן ביד התאנדר יכלו להגיע למצב זריקה לא רע וכאן כבר מה שמכריע זה קבלת החלטות של שחקנים (במקרה הזה ווסטבורק)שלא בטוח שהייתה שונה גם אם היו לוקחים פסק זמן ומארגנים מהלך מסודר

fish & chips 12 במאי 2014

" תראו את השוני במשחק של קובי תחת ג'קסון ובלעדיו "

תאמין לי ,
מזל שקובי לא התחיל ללבוש מכנסיים קצרים בשנים של ג'קסון ,
עוד הייתי יכול להתבלבל בינו לבין סטוקטון בטעות …

אבל אז חזרה לי ראיית ה – HD בעיניים , והצלחתי להבחין שאחד שחור , ואחד לבן ( ועוד בלי שהשם משפחה שלי יהיה שם של מטבע )
ובכך ,
לשים לב להבדל ביניהם ,
כי זה לא שאחד מהם היה ( ועדיין ) מתמודד רציני על התואר " הספורטאי הכי אנוכי בכל תולדות האנושות בכל ענפי הספורט "
והשני לא כל כך …

ובקשר לשינוי האמיתי שפיל הצליח לגרום לאלוהים לעשות ,
אסכם בשני ציטוטים שדי ממצים ( למרות שאפשר לכתוב הרבה אחרים )
את ההבדל בין פיל ל – " מאמן הרגיל "

" about two minutes to go in the game , i called a timeout , and we were down by 2 , it was right there in the balance , and i had some little powder on my mouth , where i chewed some gum , and i chewed it so hard , that it really become powder … and michael grabbed a cup of water and hand it to me and he said , take a drink of this water , clear that stuff of your mouth , i'm not going to let you lose your first game "

" i think phil had a lot to do with that , with his zen practice , his whole emotional approach to the game of basketball , i'v experience a lot of different coaches , but he gave me the understanding about life in a whole different frame , i think his teachings , is how you view yourself to deal with the reality of life surrounding you , and somehow be able to correlate that to the simple game of basketball … i attend that to be calm , things kind of slow down , as i go in to situations that people don't know the outcome , and i'v already experienced them in my mind , just playing tricks with myself , so it did not seem new to me , and i was not afraid to fail with it , once i began to understand that , i became a master of the game of basketball "

yoni 12 במאי 2014

אנוכי אנוכי אבל עם חמש טבעות. את מה בדיוק פיל מיתן אצל קובי. פשוט העניין הוא כשיש לו עם מי לשחק הוא משתף במשחק שלו.

fish & chips 13 במאי 2014

הוו , סוף סוף מישהו שמבין בכדורסל

זה כמו שאנשים יגידו שרוברט הורי הוא לא אחד מחמשת שחקני הכדורסל הכי גדולים בתולדות האנושות כולה

לבן אדם יש 7 אליפויות !!!
וזה " רק " 7 אליפויות ,
כי בשאר 9 העונות שהוא שיחק , לא הביאו לו בכלל שחקנים שישחקו איתו ולא היה לו עם מי לשחק

אחרת היו לו 16 אליפויות

גל ד 13 במאי 2014

אני לא מסכים איתך לגבי האנוכיות של קובי, לדעתי הוא שחקן עם הבנת כדורסל ברמה גבוהה מאוד שפשוט מתקשה לבנות אמון בשחקנים פחות טובים (עם גאסול, לדוגמה, יש לו כימיה מצויינת) אבל אני חייב להודות שהתגובה הזאת חזקה.

fish & chips 13 במאי 2014

" הוא שחקן עם הבנת כדורסל ברמה גבוהה מאוד שפשוט מתקשה לבנות אמון בשחקנים פחות טובים "

אכן לאורך כל ימי המקצוע שלו , לבחור הייתה הבנת כדורסל משובחת ( בניגוד לרמת המשחק המוערכת יתר על המידה ברמה הכי קיצונית שהייתה אי פעם לספורטאי כלשהו – עקב יחצנות עלובה וצפויה של רשתות טלוויזיה שהיו צריכות למכור מוצר שאלוהים סיים להשתמש בו ) אבל זה לא סותר את מה שכתבתי עליו , וגם לא מצדיק או הגיוני , שזה יהפוך אותך לספורטאי הכי אנוכי בתולדות האנושות כולה בכל ענפי הספורט

ויפה שכתבת על הבנת הכדורסל שלו , במקום על " הגדולה " שלו כשחקן

כי אז הייתי צריך להטריח את עצמי ולכתוב על זה ששחקן גדול עושה את האחרים ( במיוחד בכדורסל ) לידו , יותר טובים

אופס , כתבתי את זה בכל זאת

yoni 13 במאי 2014

את מי ג'ורדן עשה שחקן יותר טוב? להזכירך פיפן וקוקוץ הגיעו בלעדיו לגמר המזרח.

גל ד 13 במאי 2014

בלתי אפשרי לשחקן להפוך את השחקנים שלידו לטובים יותר. זו קלישאה מטומטמת. המכסימום ששחקן יכול לעשות זה להציב שחקן אחר בעמדה אופטימלית להצליח. כשלאורך חלקים ארוכים מהקריירה שלו קובי שיחק עם שחקנים שנכשלו גם תחת התנאים הטובים ביותר שניתן להשיג במשחק בליגה הטובה בעולם, הוא הפסיק לתת בהם אמון. כשציוותו אליו שחקנים כמו פישר או גאסול, הוא שיתף אותם, והרבה.

אבל אין לי עניין להתווכח על זה יותר מדי עם מישהו שבטוח שהשמש זורחת לו מהתחת.

יריב 13 במאי 2014

יוני, הם הפסידו לניקס בשבעה משחקים בחצי הגמר.

yoni 13 במאי 2014

רוברט הורי לא היה שחקן מוביל בשום קבוצה ששיחק. לעומת זאת קובי היה שחקן מוביל וgo to gay בכל קבוצה ששיחק לרבות האליפויות עם שאקיל. וברצותו היה הסטופר ההגנתי של הגארדים הטוב בליגה

fish & chips 13 במאי 2014

בדיוק , וזה מה שאנשים לא מבינים ( או שהם מבינים והם פשוט שונאים ו/או מקנאים בגדולה של קובי )

הרי איזה מין מנהיג ושחקן מוביל אתה , אם אתה זורק מספר זריקות שיעמדו בתוך המבנה הקבוצתי ושיאפשרו לך לקלוע באחוזים שיועילו לקבוצה ? זה מתאים רק לסמרטוטים חסרי יכולת ומנהיגות

כל החוכמה של להיות מנהיג ומוביל ,
היא לזרוק 5673 פעמים במשחק ,
ולא רק זה , אלא גם לקלוע באחוזים של קוטג' של תנובה

כי אם אין לך אחוזים של קוטג' תנובה , אתה לא gay

במיוחד לא go to gay

בגלל זה גם שאק הלך אחרי ה-3 אליפויות , כי הוא ראה שהוא לא מספיק go to gay , או אפילו סתם gay ,
והוא פשוט הרגיש שהוא סתם עומד בדרך ומפריע לגדולה של קובי והקבוצה להתפתח

yoni 13 במאי 2014

מצטער טעות שלי guy. אתה לא יכול לשנוא את סגנון המשחק של קובי ויחד עם זאת לאהוב את סגנון המשחק של מייקל. שתי הסגנונות שוחקו בהתקפת המשולש של פיל. זה שקובי לפעמים מכריח את עצמו על המשחק, זה מכיוון שפשוט הקבוצה לא פוגעת. גילוי נאות אני מעריץ של קובי. הייתי קם כמעט כל לילה כדי לראות את קובי משחק פשוט הייתי נהנה מיכולות הכדורסל הפנומנליות שלו

fish & chips 13 במאי 2014

א – לגבי סגנון המשחק , ומה שאני יכול לשנוא או לא יכול לשנוא …

סגנון ההתקפה של הקבוצה הוא אותו דבר , אבל הביצוע של כל אחד בהתקפה ( מבין שניהם ) הזאת הוא שונה , פשוט מאוד

לאחד היו יכולות שלא היו , אין , וגם לא יהיו לאף אחד

ולשני פשוט לא היו ( לא אשמתו , הרי הוא כמו כל השאר – בן אדם בשר ודם )

ולמרות זאת , השני התעקש להמשיך לנסות לשחק כמו הראשון במשך כמעט כל ימי המקצוע שלו , עד שהוא נרגע אחרי 2 האליפויות שיראו שהוא " יכול לבד " ( בדיחה טובה ) והבנה עצמית שלו , שהוא כבר נהפך לבעל צעד ראשון וניתור ברמה של סבתא לבנה בת 80 , וכל זה עוד לפני גיל 32

ב – אם הראשון היה משחק בסגנון של השני , הוא לא היה מגיע לממוצעים של בין 30 ל – 37 נקודות למשחק במשך כל ימי המקצוע שלו , אלא לממוצעים של יותר מ-40 נקודות למשחק בשקט , למשך כמה עונות לפחות ,
וזה עוד בזמנים ( לפני שהעורך דין היהודי עשה מהליגה הזאת בדיחה עלובה וסמרטוטית בניחוח אירופאי ) שהיו הגנות ושחקני הגנה , במיוחד במזרח

ג – לא מאמין לך שאתה מעריץ של קובי , תוכיח !

shadow 13 במאי 2014

נראה לי שהאמת הפשוטה היא שרמת האימון באנביאיי ירדה פלאים.

יש אולי בין שלוש לחמש קבוצות מאומנות, כל השאר זה כדורסל שערורייתי. רק לראות את הפליאוף במזרח ולקבל נקע בעין.

סקוט ברוקס איך שלא תהפכו את זה הוא אחד המאמנים הגרועים בליגה.
גם אדון ווגל הוא לא יותר ממאמן בנוני.

לגבי היברט יש שמועות שפול ג'ורג' התעסק עם הבחורה שלו.
תוסיפו לזה מכות בין אוון טרנר לסטיבנסון ותבינו שיש שם בעיה חברתית חמורה שבלי ספק משפיעה על הקבוצה.

ido moria 13 במאי 2014

היי דור –

כתבתי על זה גם בהופס היום
http://www.hoops.co.il/?p=28304

רמת הטעויות של ברוקס ב 9 הדקות האחרונות של משחק מספר – 4 היא פשוט פלילית. אפשר (כמוך וכמו דורפן) להאשים את ראס בהכל, אבל, שאין תוכנית בסיסית אז אפשר לבוא בטענות רק למאמן.

ברוקס , לדעתי, הוא דוגמא קלאסית לעוזר מאמן שקודם דרגה אחת יותר מידי גבוה. את ההתאמות הוא עושה רק במשחק הבא.

מי שיקרא את הפוסט שלי ויראה את הוידאו יראה שאת הרבע הרביעי הוא שיחק על פי המודל של משחק – 3 !! בעוד שדוק כבר מממן התקדם הלאה.

לגבי שאר המאמנים ב NBA, זה ממש לא נכון יש המון מאמנים חדשים שמביאים המון תרגילים והקבוצות זזות כל הזמן וסוגרות קווים.

מספיק לראות את דאלאס פיניקס שעם מעט כלים נצחו קבוצות הרבה יותר טובות.

קירון בטון 13 במאי 2014

מסכים שברוקס כנראה לא מספיק טוב לרמות הגבוהות (נסו לדמיין מה ריק קרלייל למשל היה עושה עם אותו סגל).
אבל אני ממש לא מסכים עם האמירה שהסגל המשלים של OKC טוב מזה של שיקאגו 1.0

הוראס גרנט היה 4 מעולה, טוב בהרבה מאיבקה, פקסון היה רכז קלאסי וקלעי קלאסי ליד ג'ורדן, בטח טוב מג'קסון, וצוות הסנטרים של קרטיירט ושות' בטח היה טוב מפרקינס, שגם סנגוריו הגדולים יכולים להגיד עליו שהוא…מממ… קשוח.

בר שושני 13 במאי 2014

חושב ששאלת "טוב" היא שאלה משנית לשאלת "מתאים". פרקינס שחקן טוב מלוק לונגלי, לדעתי, אבל לונגלי התאים מצוין לשיטה של שיקאגו, בגלל שהוא ידע לקלוע מצוין מחצי מרחק. פרקינס, אפעס, לא.

הקליעה של גראנט מחצי מרחק היתה אוטומטית. של איבאקה עוד לא שם (אבל היא משתפרת).

פקסון היה קלעי הרבה יותר טוב מרג'י ג'קסון. אז לא יודע מי טוב יותר ביניהם (זה גם לא באמת חשוב), אבל פקסון התאים הרבה יותר לשיקאגו.

קליעה טובה = ספייסינג = קל יותר לחדור. מה זה משנה מי טוב יותר?

חמישיה של שאקיל, האקים, ווילט, יואינג ודיוויד רובינסון טובה הרבה יותר מהחמישיה של שיקאגו. אני עדיין חושב שזו של שיקאגו מנצחת אותה בשמונה משחקים מתוך עשרה.

Comments closed