אתמול בדקה ה-120, לאחר שכבש את השער הרביעי של קבוצתו וחתם את ניצחונה בגמר ליגת האלופות רונלדו הזכיר לי למה גם כששיחק בקבוצתי האהודה מנצ'סטר יונייטד, ועל אחת כמה וכמה כשהוא משחק באחת הקבוצות השנואות עליי, אני לא מצליח להתחבר אליו, לחוש אמפתיה בכישלונותיו ושמחה בהצלחותיו.
תראו את סרחיו ראמוס, בלי שום ספק הגיבור של סוף העונה של ריאל מדריד, לא רק השערים שכבש אלא גם משחק הגנה מושלם בקבוצה שבה עמדת הבלם השני מעורערת ושתי עמדות המגנים בינוניות מאוד. אחרי השער שכבש שהציל לריאל מדריד את העונה, שער היסטורי בכל קנה מידה, הדבר שהיה לו הכי חשוב הוא לחבק את קסייאס ולהגיד לו שהכל בסדר והטעות שלו לא תהיה אחת שתעלה בדסימה.
ולעומתו רונלדו, באחד המשחקים החלשים שלו במדי ריאל מדריד, משחק שבו הוא לא עבר שחקן אף לא פעם אחת, לא בלט במשחק ההתקפה של קבוצתו ובזבז שורה של מצבים נייחים מסוכנים עם בעיטות לא מדויקות או לא חזקות מספיק.
זה לא סותר את העובדה שלרונלדו יש נכון להיום, ולפחות עד המונדיאל את הטענה החזקה ביותר כשחקן הטוב בעולם, אבל זה לא היה הערב שלו, אולי בגלל פציעה ואולי סתם כי לפעמים לא הולך.
וכשהוא הבקיע את השער הרביעי, בפנדל צריך להזכיר, אחרי שהמשחק כבר היה גמור, הוא לא הלך לחגוג עם חבריו, הוא לא חיבק את גיבורי הערב מודריץ', די מאריה וסרחיו ראמוס, הוא הוריד את החולצה, ודאג לחגוג לגמרי לבד, כך שכל המצלמות יהיו עליו, ורק עליו, רק על רונלדו.
כי זה רונלדו, אני ואני ואני.
כך הוא היה כשהחליט לעזוב את המנג'ר שלקח אותו מנקודה שבה הוא נחשב לדריבלר שלא יודע לרתום את כישרונותיו לקבוצה, ועזר לו להפוך לאחד השחקנים הטובים באירופה כבר אז, אלוף אירופה, אלוף אנגליה, מלך שערים, כוכב. אבל לרונלדו זה לא הספיק, הוא רצה למדריד, ולמדריד הוא הלך.
כך הוא היה כשהפגין את עצביו בכל פעם ששחקן אחר ניסה לבעוט לשער במקום למסור לו, ולא טרח להפגין שמחה כשאותו שחקן הבקיע.
כך היה כשבמעמד האדיר של חצי גמר ליגת האלופות הוא בחר להדגיש לא את ההישג הקבוצתי, לא את הכרתו לשחקנים שמבשלים לו, עובדים בשבילו, מפנים עבורו שטחים, נלחמים בשבילו, כן גם בשביל הקבוצה וגם בשבילו, כדי שיוכל להגיע למספרים המפלצתיים אליהם הוא מגיע. לא, הוא בחר להדגיש את העובדה שהוא מלך השערים עם סימן ה-5 אצבעות הילדותי והמטופש.
זה בדיוק הפוך ממה שאני מחפש בספורטאי בענפי הספורט הקבוצתיים. כן אני אוהב ספורטאים שלנאמנות יש ערך עבורם, שמבינים שההיסטוריה תזכור אותם לא לפי כמה שערים הבקיעו אלא לפי כמה תארים קבוצתיים הם הביאו, שמבינים שבלי הצוות המסייע שלהם הם לעולם לא יכלו להגיע לגבהים שאליהם הגיעו, מעריכים ומוקירים אותם על כך. אני אוהב את גיגס ואת דל פיירו, את טוטי ואת ג'רארד.
והזן הזה הולך ונעלם, וכל מה שאנחנו נשארים איתו זה כוכבים שכל מה שהם רואים לעיניהם הוא אני ואני ואני, וזה מעציב אותי.
113 Comments
קובי בראיינט של הכדורגל, אבל פחות מודע לצורך להסוות את זה
הרבה יותר מצליח קבוצתית ואישית מברייאנט, למרות שהסיטואציות (תקרות שכר וכו') שונות.
הרבה יותר מצליח קבוצתית ואישית מקובי בריאנט?? איך בדיוק מה שהוא עשה בקריירה מתעלה על חמש אליפויות nba ברמה הקבוצתית, ועל mvp של עונה סדירה, mvp של סדרת גמר פעמיים וכמה פעמים מלך הסלים ברמה האישית??
באמת, רונאלדו הצליח בליגות של פורטוגל, אנגליה וספרד. קובי הצליח רק בליגה אחת בארה"ב (כמו רונאלדו בפורטוגל). נראה אותו יוצא החוצה ומצליח בליגות אחרות, כשחיים בסביב לא מוכרת ולא מחבקת… שיעשה את מסלול הסבל של רונאלדו ויצליח, אז נדבר…
גדול
שלא לדבר על כך שבריאנט מעולם לא לקח אליפות עם הפועל אילת או נהריה…
איזו הצלחה בליגה של פורטוגל בדיוק?
עזב בגיל 18 אחרי 25 הופעות ו 3 שערים.
"רונאלדו יותר טוב מקובי", זה ה"לברון יותר טוב מקובי" החדש, או ה"רונאלדו יותר טוב ממסי" החדש? ומי יותר גדול – לברון או מסי?
יש פה בדיחה מתבקשת, אבל אני אשאיר אותה לבורוביץ'.
גל- גדול!
לקחת לי את הפילים מהמה, פרט למילה אחת "כרמלו" ועם פחות השיגים מרונאלדו.
עזוב, דור, תעבור לאהוד קבוצה אמיתית ותקבל כוכבים שלא רואים רק את עצמם :-)
ולעניין עצמו, בין כל הכוכבים שרואים רק את עצמם, רונאלדו בולט לרעה במיוחד. אין כמעט אוהד שלא של הקבוצה שבה הוא משחק שרוצה בטובתו. תמיד זה היה ככה.
לחילופין, ישנם (וישנן) המון אנשים שאוהדים אותו באופן אישי ורק אחרי זה את הקבוצה בה הוא משחק.
תתפלא…אני אוהד ליברפול ומחבב בארסה ועדין מת עליו על השחצנות וכל המסביב ובגלל שתי סיבות:
1. הוא באמת שחקן אדיר שרוצה ועובד על המשחק שלו נון סטון שמוסיף אלמנטים כל שנה
2. הוא מגבה את ההתנהלות שלו בקבלות
3.באמת באמת אכפת לו
השנה הוא שיפר מאוד את המשחק עם הגב לסל בלאו-פוסט :-)
שכחת "מעצמו" בסיבה השלישית..
מאה אחוז נכון בדיוק מה שחשבתי וכנראה מה שחשב רוב העולם .
עם כל האמת במה שכתבת זה עדיין לא הדבר שהכי מעצבן אותי ברונאלדו
המבט החצי בוכה של ילד בן 7 שלא קיבל את מה שהוא רוצה בזה הרגע(בגלל שלא נשרקה עבירה, כן נשרקה עבירה, לא קיבל מסירה וכו') פשוט לא ברור לי ומרתיח אותי
תהיה גבר. לא ילד.
לכל אוהדי בארסה, תנו קצת שקט.
אחרי ששידלתם קטינים, העלמתם מיסים ושיחדתם שופטים והודחתם בבושת פנים מכל המסגרות, אז אתם מתלוננים על מי שחיסל את כל השיאים שקבע הדרדס.
או במילים אחרות "ימותו הקנאים"…
קשה להתווכח אתך אבל חייבים לקחת בחשבון שאם לא היה לו אופי כזה הוא לא היה מגיע לאן שהוא הגיע
מה, כל מי שבטופ חייב להיות אגואיסט מאנייק?
אריאל:
1) ככה רונאלדו מגיע לטופ, זו דרכו וזה עובד לו.
2) כן, לא מעט מעט מהטופ הם אגו-מנייאקים: מסי, רוני,סוארס (למרות שהוא זן אחר), בערך כל ההתקפה של סיטי, ארמסטרונג, לברון, ברייאנט וכו'
היה הלילה משחק של מיאמי. קטע הוידאו שבו מראים את לברון צועק ומתלהב במידה הרבה ביותר – בעקבות שלשה של אלן. בין מה שאמר בראיון אחרי המשחק – הדברים שאני הכי אוהב הם לעשות מהלכים בהגנה ולעזור לחברים לקלוע (ציטוט מהזיכרון). אני לא יודע איך הוא כאדם, אבל בהתנהלות שלו בכדורסל הוא בוודאי לא אגו מנייאק.
שטויות
הוא פשוט הבן אדם הכי מודע למדיה בספורט העולמי
הוא הביא את התגובה הזאת ואת ההסבר הזה מהבית כדי לתת הרגשה ש"איכפת לו יותר מהחברים" וש"הוא יקריב את עצמו בשביל הקבוצה" ועוד כל מיני מסרים שהוא הבין שהוא חייב להעביר כדי שהציבור לאט לאט יסלח לו את "המעבר" ועוד כל מיני שטויות כמו איך שוייד והוא צחקו על נוביצקי
וואחד אגו יש לבחור
אני יכול לקבל שהוא התאים את התשובה לראיון לתדמית שהוא מעוניין בה, אני לא חושב שהוא שחקן (actor) מספיק טוב כדי להישאר בדמות במידה שהוא נשאר בה לאורך המשחק (ומשחקים אחרים).
לעובדה שהוא ווייד צחקו על נוביצקי אין רלוונטיות של ממש למידת החשיבות העצמית שלהם, רק למידת הכבוד שהם רוחשים לנוביצקי.
c web בלי לסתור את הטענה לגבי מודעות למדיה, איתה אני מסכים, אני לא בטוח שאתה לא מבלבל מודעות עצמית עם אגו. באיזו סיטואציה שחקן היסטורי יגיד שהוא/יתנהג כמו שחקן היסטורי בלי שיהיה לזה טעם נפגם?
כל מילה בסלע
בעצם הטענה שלך היא כזו. אני רוצה שהשחקן הכי טוב בעולם יהיה הכי קבוצתי בעולם, יהיה הכי חברותי בעולם, יהיה איש נחמד ממש ואוהב את שחקני קבוצתו ויהיה חביב על 7 מליארד תושבי היקום. מה שנקרא אני רוצה שהוא יהיה מושלם.
זה צורם מאוד שהוא חושב על עצמו, ועל הדרך מוביל את הקבוצות שלו להישגים, נראה כמו הרקולס, עם חברה כמו שיש לו, ושהוא מראה את הקוביות שלו אחרי שער "לפרוטוקול".
הרי עדיף שהוא יהיה חביב כמו טוב טוב הגמד, רחב לב כמו אנג'לינה ג'ולי ונאמן כמו לאסי. יש בעקרון הרבה שחקני כדורגל מהסוג הזה..
חחחחחחחחחחח אנג'לינה ג'ולי?!
זה הדוגמא שלך לרוחב לב???
טוענים שהיא מאמצת ילדים ממדינות עולה תשיעי ועושה כל מיני עבודות הומניטריות. זרמתי עם זה..
הוא גם יכול פשוט לנסות לא להיות נרקיסיסט כפוי טובה, לא חייב להיות דובון אכפת לי.
כלפי מי בדיוק הוא כפוי טובה?
לא, זאת לא הטענה. הטענה היא שהיה הרבה יותר קל לחבב אותו אם הוא היה קצת פחות אגואיסט-שמרוכז-רק-בעצמו-ולא-רואה-ממטר-אף-אחד-כולל-חבריו-לקבוצה.
האופי שלו הוא כל כך גרוע שמתעבים אותו למרות שהוא עילוי בכדורגל במיוחד אם משווים אותו למסי
דאנקן, לברון, פלאטיני, אפילו ג'ורדן שגדול על רונאלדו בהרבה מידות ואדם אקסצנטרי ותחרותי לא פחות ידע לחלק את ההשיגים עם שאר חבריו.
מסכים לכל מילה,
אתחיל בכך שרונאלדו הוא שחקן נפלא, נדיר, שמח שיצא לי לראות אותו במשך כ"כ הרבה זמן. אבל…
הוא עושה רושם של טיפוס מגעיל ודוחה. זאת לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג ככה כלפי חברים לקבוצה.
החגיגה שלו בסוף המשחק עוררה שילוב של מבוכה/גיחוך.
כאילו הוא פשוט ראה בעיני רוחו איך הוא קוטף את התהילה בעיתוני הבוקר…
עם כל גדולתו המקצועית- פשוט להקיא על הבחור.
למעט ההקאה בסוף, כל מילה בסלע.
אני חושב שאם ישאלו את חבריו לקבוצה, ביונייטד בעבר ובריאל מדריד היום, הם ישנים טוב מאוד בלילה עם ההתנהגות הזו שלו כי הוא בסופו של דבר עוזר להם להגיע לשיאים ולזכות בתארים.
כל שחקן היה רוצה שחקן כזה בקבוצה שלו, הוא לא חייב להיות הבחור הכי אהוב ונחמד, עדיף שיהיה השחקן הכי טוב.
רוני בזמנו ביונייטד, לא היתה לו בעיה לתפוס מקום מתחתיו ולפרגן וכשידע שזה לטובת הקבוצה ועל הדרך לטובתו האישית, אחרי שרונאלדו עזב, רוני כבר לא הסכים להמשיך ולהיות מספר 2 של מישהו.
האם אי פעם שמעת משחקן ששיחק עם רונאלדו מילה רעה עליו?
פרגסון, שטינף כל כוכב שמכר והסתכסך עם שחקנים ששיחקו תחתיו מעולם לא אמר מילה רעה על רונאלדו. להיפך.
ב12 שנים שרונאלדו מקצוען שמענו רק אדם אחד שעבד עם רונאלדו שדיבר בגנותו. אבל הוא לא סתם אדם רגיל. הוא מיוחד
פרגוסון לא טינף כל כוכב שמכר, גם אלה שסיימו באקורד צורם ידעו לחזור ולהודות לו על העזרה והתמיכה שלו בקריירה שלהם ואחד מהם(למשל בקהאם) ורוד ואן ניסטלרוי אף ידע להודות כי טעה באיך שהתנהג בתקופה האחרונה שלו ביונייטד (שגם היא תרמה לעזיבה)
היחידים שנשארו מרירים אלו הם רוי קין וג'ים לייטון.
צודק.
אתקן את עצמי. תחליף את המילה "טינף" ב"סיים בטונים מאוד צורדמים"
http://www.youtube.com/watch?v=RJJPwcfAg78
בינינו כמה פוסטים על משחק גרוע בספורט איזוטרי שרוב העולם לא מסתכל. אם נוסיף לכך שאימן אות האלופה מאמן שלא עשה כלום ונהנה מקבוצה עם תקציב ענק וממה שהכין לו מוריניו נראה שפוסט זה לא מכיל מים. נראה אותו מצליח להביא את אליפות אירופה עם סנטנדר. ורונאלדו הצליח בקושי פעם לפגוע במסגרת של שער ברוחב 7 מטר וגם זה מהעונשין. תראו את ג'מצ'י קולע לסל קטנטן כמעט על איוור.
וקצת בהומור, לא נראה כטיפוס נעים הרונאלדו הזה, ולא נתן משחק גדול, אבל אם בוחנים אותו לאורך זמן, את העבודה הוא יודע לעשות ואת הסחורה הוא מספק.
חיקוי של ג'וני? יצא טוב :)
סליחה עומרי אבל הרבה יותר מצליח מקובי קבוצתית ואישית? איך תואר אחד ב5 שנים בקבוצה העשירה בעולם (הדסימה שייך לראמוס) נחשב ליותר הצלחה ממה שקובי עשה?!
אחד המאוסים ביותר
דור – ועדיין תמצא לי שחקן ששיחק עם רונאלדו והיה לו משהו רע להגיד עליו והוא שיחק עם מספיק שחקנים שיודעים לפתוח את הפה ועם מספיק מאמנים שלא מחשבנים לכוכבים, אני לא רואה שום פסול בהתנהגות על המגרש.
כפי שזה נראה רונאלדו האדם ורונאלדו על הדשא הם כנראה שני אנשים שונים, אולי זאת בעצם הגדולה שלו, שהוא מביא את כולו למשחק, מספיק לראות איך הוא יכול להבקיע שלושער במשחק אחד ואז הוא מחמיץ, כאילו החמיץ פנדל בגמר ליגת האלופות, אולי הילדותיות הזאת כמו שמישהו כאן כתב זה בדיוק מה שהביא אותו ליכולות שלו היום.
כל פעם שהביאו שחקן מכושר לידו, אם זה היה נאני או העונה את בייל, תמיד כולם שאלו אם הם יסתדרו, בינתיים זה עבד ועובד מצוין, רונאלדו לוקח את תשומת הלב ונותן לאחרים יותר מרחבים.
17 גולים ב11 משחקים, שהוא סוחב בשלבים המכריעים פציעה ועוד אנשים אוהבים להתלונן.
כתבה כל כך גרועה וצרות עין שאין כדוגמאת
רואים שאתה ישראלי
+1
לא לשכוח שהדרדס הנחמד מקטלוניה הוא מעלים מיסים סדרתי… והברזילאי שלצידו נרכש ע"י עבירות מס חמורות ביותר… אין מושלם
אנשים מאוד אוהבים לדבר על העלמת המיסים של מסי אבל כשקסיאס וצ׳אבי אלונסו עושים זאת (קרה ממש לאחרונה) הם נאלמים דום.
מסכים
רק בהקשר למה שכתבת חשוב להדגיש משהו אחד. אחרי עונת 2008 הוא רצה לעבור למדריד, פרגוסון ביקש ממנו להישאר עוד עונה ואחר כך למכור אותו למדריד כדי שיגשים את החלום שלו. ולא רק שהוא הסכים, הוא נתן עונה לפנתאון ולא נתן לך לרגע תחושה שהוא כבר רוצה לעבור למדריד. יש לו הרבה פגמים באישיות (למי מאיתנו אין?) אבל אי אפשר לקחת את התחרותיות שבו, את הרצון ללמוד, להשתפר (וזה לא מובן מאליו כשאתה מס' 1 או 2 במשהו). המעבר לספרד גרם לו להיכנס למלחמת עולמות עם מסי, דבר שהעמיק את השנאה אליו אני מניח. ובכל זאת בתור אחד שאוהד את הקבוצה הקודמת שלו ומתעב את הנוכחית, אני חייב להגיד שאני טיפה'לה שמח בשבילו. רק בשבילו. כי את הקבוצה שלו אני הכי מתעב מחוץ לאנגליה
מסכים לחלוטין!….אין ספק שרונאלדו שחקן ענק, אבל בדומה למורניו זה או שאוהבים אותו או ששונאים אותו. ולרוב השנאה או הסלידה היא בדיוק בגלל הדברים שציינת. יש בו גם צדדים טובים כמו התרומות שהוא נותן והמקרים על הילדים שהוא עוזר להם. אבל חד עם זאת הוא אגו מניאק וספורטאי עלוב. לא פעם ולא פעמים יכולתי לראות איך הוא בועט מכל מצב אפשרי העיקר לתת עוד גול עוד שער שיכנס לסטיסטיקה, ולא משנה אם הקבוצה שלו בפיגור או במצב של שוויון. אפילו את כדור הזהב שקיבל השנה מענין לדעת עד כמה רונאלדו בסתר ליבו באמת מאמין שהוא ניתן לו כי מגיע לו וכי הכל היה כשר ולא עשו לו טובה.העצוב הוא שלא בטח שזה בכלל מעניין אותו בדיוק כמו שהוא חגג את השער הרביעי לא נראה לו מגוכח לשמוח כאילו הרגע כבש את השער הנצחון שהכריע את המשחק ולא איזה שער בפנדל כבר בגרבג' טיים
בסיום המשחק רונלדו רץ ליציע והוציא משם משהוא . הוא חיבק אותו מספר פעמים והביא לו את החולצה שלו.
אם משהוא יודע מי זה זה יכול אולי להיות טיעון נגדי למה שנרשם פה.
ניק
אם אני לא טועה זה בן דוד שלו, מי שמלווה אותו מקרוב לאורך כל הקריירה.
התנגדות! טיעון נגדי לא התקבל
אחיו
http://www.sportskeeda.com/football/video-cristiano-ronaldo-celebrates-real-madrid-win-with-his-brother/
אם יורשה לי להסית לרגע את הדיון, פשוט כי רונאלדו האיש לא שווה את כל הסאגה סביבו ;) ( על יכולותיו כמובן שאין ויכוח ). היה משהו שממש שימח אותי באליפות של ריאל. גילוי נאות 1: אני לא אוהב את ריאל. גילוי נאות 2: אני מחבב פחות את מוריניו האיש יותר מאשר את רונאלדו.
ולכן קצת שמחתי שאחרי כל כך הרבה כשלונות של מוריניו בריאל ( כן, כן למרות האליפות שהוא לקח בעיני זה היה כישלון ), בא אנצ׳לוטי מאמן בחסד ואיש חביב ולימד את מוריניו שאליפות אירופה לא לוקחים עם הפה…
חוץ מאנצ'לוטי הגיע עוד אחד תמורת סכום פעוט
והיה לו חלק לא מבוטל בזכיה של ריאל בתארים העונה
מלבד זאת, ללא השלד שמוריניו בנה, לעניות דעתי, אנצ'לוטי גם בייל לא היו מגיעים למה שהגיעו
רגע של עברית:
להסיט, לא "להסית" את הדיון.
טעות נפוצה, אבל חבל.
הי עירן, תודה על התיקון ובכל זאת התכוונתי ללהסית ולא ללהסיט. אבל כנראה שרובם מסכימים כך שלא ממש הצלחתי להסית :)
נדמה לי שהתכוונת דווקא להסיט. להסיט מהמסלול מהכיוון, מהתוואי (של הדיון) ולא להסית נגד משהו או מישהו.
קח קצת פרופורציות להצלחה/כשלון – יותר קשה לקחת אליפות בספרד כשאתה לא בארסה, בטח הגדולה, מאשר צ'מפיונס
מפגן פאתטי של רונאלדו אתמול, מקצועית הוא היה חרא ופרסונלית הוא שוב נחשף כחרא.
לא אוהד בארסה, ולא אוהד אתלטיקו, ואפילו העדפתי אתמול שריאל ינצחו, ועדיין ברור לי שרונאלדו היה מעדיף אתמול להבקיע שלושער ולהפסיד מאשר לראות את הקבוצה מנצחת משער של בייל (שאכן ניצח את המשחק מעשית).
1+
ואתה מניח את זה ע"פ?
לפני הגמר הוא אמר: "העיקר שננצח – לא אכפת לי מי יבקיע".
במהלך העונה, לפי הדברים שבייל אומר וגם אנצ'לוטי, רונאלדו לוקח תחת חסותו את בייל ועוזר לו להתאקלם במדריד ובריאל מדריד. הוא חיבק את בייל חיבוק חם-חם אחרי הגול של בייל. הם דיברו במשך דקות כשהמצלמות שייטו להן על המגרש לאחר שהמשחק הסתיים. בייל מעריץ את רונאלדו. וכל זה כשבייל כביכול הרשע שבא לתפוס את המקום של רונאלדו.
עכשיו, למה אתה לא יכול להצמד לעובדות ולהפריח ספקולציות הזויות שאין להן שום בסיס מלבד השנאה שלך לבנאדם?
קודם כל, לא נכון שאין שום בסיס מלבד השנאה.
העובדה היא שרונאלדו לא השתתף בחגיגות הקבוצתיות לאחר הגול של בייל.
עוד עובדה היא החגיגה המוגזמת והאובר נרקיסיסטית שלו אחרי הפנדל.
לגבי מה שכתבת על זה שהוא לוקח את בייל תחת חסותו והחיבוק שלהם לאחר המשחק – הנה תסריט היפותטי:
רונאלדו לא מקבל את הפנדל במתנה מהשופט ומסיים את המשחק בלי להירשם בדף הסטטיסטיקה ובלי שרשם פעולה משמעותית. רונאלדו שומר על פרצוף חמוץ ולא ממש טורח להראות שהוא שמח בשמחת חבריו, ובטח לא מחבק את בייל לאחר שריקת הסיום.
אני חושב שזאת השתלשלות עניינית סבירה.
על אף העובדות שתיארת, רונאלדו נותן לרוב אוהדי הכדורגל בעולם להבין שהוא מפלצת אגו ילדותית ונרקיסיסטית, שאם הוא לא עסוק אך ורק במספרים של עצמו זה בגלל שהוא עסוק באיך ההישגים של הקבוצה שלו קשורים ישירות למספרים של עצמו.
בטח שיש פה שנאה, כי אתה שוב נגרר לספקולציות לא מבוססות. מילא שנאה, אבל פאק – תטרח לברר.
רונאלדו, כמה שניות לפני הגול של בייל, חילץ כדור בהגנה אחרי ספרינט והוציא התקפה קדימה, שהסתיימה בגול של בייל. גם לפני שבייל הבקיע, המצלמה התמקדה על רונאלדו וראו אותו מדדה קדימה, בלי כוחות, כנראה כתוצאה מהעובדה שהוא פאקינג היה פצוע מזה שלושה שבועות (חודשיים בכללי) והוא משחק בהארכה.
רונאלדו אמר בראיון שהוא לא חגג עם כולם כי פשוט לא היה לו כוח. הוא חיכה שבייל יגיע למרכז המגרש וחיבק אותו.
אני יכול להבין את הביקורת על החגיגה, אבל צריך לשים אותה בפרופורציות: הוא הבקיע על אדמת המולדת, באיצטדיון בו 10 שנים לפני הוא סיים בוכה וכל זה אחרי שהוא היה קרוב לאבד את התואר אחרי משחק שלא הולך לו כלום.
שחרר אמוציות. גם מרסלו הוריד חולצה, חגג כמו מטורף והתחיל לבכות, כי הוא עבר שנה קשה, עם כמה פציעות וסיפסול מתמשך בשלבים האחרונים של העונה.
דאמ, אם אני הייתי במקום רונאלדו, או כל אחד אחר מהמשמיצים שלו, מול עשרות אלפי אנשים, הייתי חוגג כמו מטורף לא פחות ממנו. אתם חושבים שהם לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל זה פאקינג גמר ליגת האלופות.
לגבי התרחיש:
הוא דיי מתברר כלא נכון, כשרונאלדו בגמר גביע המלך עודד מהיציע וחגג כמו אחרון האוהדים בגולים של די מאריה ובייל. אבל בסדר, תמשיך לערום תאוריות על אקסיומות על סטרואטיפים כדי לשרת את הטענות שלך.
יניב, מסכימה עם כל מילה. נראה שבאמת השתחרר אצל השחקנים מתח עצום, במיוחד נוכח העובדה שהם היו בפיגור עד הדקה ה- 94. תארו לכם איך היו קוטלים את רונאלדו, שהיה הרבה מתחת לרמתו הרגילה, אם ריאל היו מפסידים את הגביע לבונקר של אתלטיקו
+++++! גדול.
!!! 1 גדול !!!
זה כמובן ליניב
מעבר לעובדה שזה פעם ראשונה שאני רואה שמשתמשים בתסריט דמיוני לחלוטין בתור טיעון מוצק, לך צפה במשחק שוב ותראה מה רונאלדו עשה 30 שניות לפני הגול של בייל.
אביעד – לא הבנת את מה שכתבתי.
הצעתי תסריט היפותטי לחלוטין, שלדעתי הוא סביר לחלוטין בעיני רבים מאוהדי הכדורגל בעולם.
לא תמיד הרוב קובע, לפעמים הרוב בהחלט מוכיח שהוא מטומטם. אבל כשכל כך הרבה אנשים מפרשים התנהגות מסוימת בצורה מסוימת, זה אומר שיש דפוס או תימה, כמו שאוהבים לקרוא לזה במקומות מסוימים.
אם לומר את זה במילים אחרות – התסריט הדמיוני הוא לא הטיעון עצמו, אלא העובדה שהרוב המוחלט של מי שמכיר את ההתנהגות של רונאלדו יקבלו את התסריט הזה כסביר. כי כך מתפרשת ההתנהגות של רונאלדו על המגרש ומחוצה לו. אפשר להיכנס להסברים פסיכולוגיים ולנסות להבין את נפש האדם אבל הביטוי שלה תמיד יישאר זהה.
ובמקרה הזה, על אף הטרחה הרבה של רונאלדו להוכיח אחרת, עקרב נשאר עקרב.
קפטן קוקי – תמשיך לסמוך על הרוב ונראה לאן תגיע.
הרוב חושב שמסי צדיק ורונאלדו הוא בנו של השטן, בינתיים יש רשימה של שחקנים ששיחקו עם מסי ומתלוננים על ההתנהגות שלו בחדר ההלבשה ולא תמצא אפילו אחד (בספורטינג, יונייטד וריאל) שיגיד מילה רעה אחת על רונאלדו.
זה שהמדיה אוהבת לייצר תסריטים ונרטיב כדי שיהיה לך ולשכמותך על מה לדבר בשיחת סלון ולהרגיש מעולה עם גול של מסי וחרא בגול של רונאלדו זו בעיה גדולה, אפשר לפעמים קצת לפתוח את הראש ולנסות למצוא נקודות מבט שונות, אני חושב שיניב כאן למעלה הפריך את השטות הגדולה של כותב המאמר ולא פחות של רבים מהמגיבים כאן לגבי רונאלדו.
רונאלדו הוא טיפוס סופר תחרותי ורגיש.
הוא הגיע למשחק הכי חשוב של העונה פצוע אחרי 3 שבועות שלא שיחק. כלום לא הלך לו, ראו שהפציעה מפריעה לו והוא היה מתוסכל. טבעי. אנושי.
כשזכינו בגביע מול ברצלונה השנה בהיעדרו, ראו ביציע שלא היה אדם שמח ממנו, ככה שהתסריט ההיפותטי שלך נשמע לי מופרך.
אפשר לשנוא את רונאלדו וריאל- לגיטימי. מכבי ת"א היא הקבוצה השנואה בישאל, מנצ'סטר יונייטד באנגליה, ריאל בספרד, היאנקיס בבייסבול, הלייקרס בכדורסל וכו. ככה זה בעולם. הקבוצה הכי גדולה היא לרוב גם הכי אהודה והכי שנואה בו זמנית. אממה, אין צורך להמציא בדיות או תסריטים מופרכים בגלל השנאה הזאת.
+1
אופיר – תגיד אתה רציני ?!
תנו לו לשמוח, מה איכפת…
הלך לו זוועה כל המשחק ובסוף הוא עשה מהלך התקפי שהוביל לפנדל אותו הוא כבש וזה הוציא אצלו את כל התסכולים.
מתי הכתב הישראלי יתחיל לעסוק בכדורגל/ בתחום שהוא מתיימר לסקר? רק כתב ישראלי יכול לומר משפטים כמו 'מסי יותר טוב כי רונאלדו שחצן', 'אני אוהד של הכדורגל היפה (ברצלונה), ולכן הייתי בעד אתלטי' 'ברצלונה הרבה יותר טובה כי היא השקיעה פחות' 'פפ מאמן יותר טוב כי מוריניו בונקריסט (אבל סימאונה מאמן ענק)' 'אני חושב שכל האוהדים הנייטרליים הצטערו אתמול' 'סיטי זכתה באליפות, לא הגיע לה (כאילו מה היא הבקיעה רק איזה 12 גולים כל העונה וניצחה בפוקס)'
מי זה הכתב המניאק הזה שאתה מדבר עליו?
מסכים עם כל מילה!
היה יוצא גדול אם היה נותן לראמוס לבעוט את הפנדל
הוא לא היה נותן לראמוס לבעוט את הפנדל גם אם היתה נכרתת לו הרגל במהלך שהביא לפנדל.
שחקן ענק עם המון אופי. עובד קשה ולא מפסיק להשתפר. עם כל הלחץ והטררם שיש סביבו הוא נשאר שפוי – אין הרבה כאלה. אפשר להביא כמה דוגמאות של פנומנים ממארדונה ועד בלוטלי.
כבש מול מנצ'סטר ועדיין התנהג בכבוד.
כן, הוא מתבכיין, כן הוא חוגג חגיגות אינפנטיליות. אבל זה מה שהוא – אנושי. אני לא יודע אם זה אומר שהוא חושב רק על עצמו. הכרתי המון אנשים בטירונות שהביאו את עצמם לאורגזמה רק מלהסתכל בראי, אבל יכולת תמיד לסמוך עליהם שיהיו שם בשבילך כשתצטרך. מישהו בדק כמה שערים הוא בישל?
מצטער, בשביל לראות שחקן כמו מסי, אפשר להפעיל את הפליי סטיישן…
החגיגה שלו בכלל לא הייתה אינפנטילית. זאת הייתה חגיגה בשביל הפוסטר וזה מה שמגעיל בזה. זה היה מחושב לגמרי ונעשה בשביל הכסף.
אני גם לא מבין למה אם מישהו מבקר את רונאלדו אז הוא שונא אותו. גם אם אתה אוהב שחקן זה לא אומר שהוא חסין מביקורת.
ומהצד השני מאוד נהנתי לראות את קונטרו שהוחלף וחיבק ונישק לא רק את השחקן שהחליף אותו, אלא גם את השחקן השני שנכנס, ויישב ליד הספסל במתח ועודד את הקבוצה.
הבן אדם הוא מקצוען למופת, לא מחמיץ אימונים, בקושי מחמיץ משחקים בגלל פציעה, שומר על עצמו ומכין את עצמו לכל משחק וכאילו זה גמר גביע והוא עושה זאת באותו הקצב במשך שנים על הבמות הכי גבוהות ומלחיצות.
הבן אדם שואף למצויינות, הוא מגיע למצויינות, לעזעזל, הוא שומר על המצויינות הזו כבר כמה שנים טובות ברציפות.
הבן אדם מכונת שערים, מכונת בישולים ומכונת תארים ובכל מקום שאליו הגיע.
תראו את המספרים הסטטיסטים שלו, תראו את הפחד של שחקני היריבה כשהוא מקבל את הכדור, תראו את הגוף שלו, תראו את הילדותיות הזו שנשמרת אצלו וכאילו הוא עדיין צריך להוכיח משהו ובעצם הוא צריך, לעצמו ולעולם כולו, פעם אחר פעם למה הוא אחד הגדולים וכיום הכי גדול בעולם,
אז כשהוא משיג את זה וחוגג כמו ילד, יודעים מה, חוגג כמו ילד אגואיסט אבל וואלה, אם יש מי שהרוויח את זה ביושר זה רונאלדו
וזה גם האופי שלו, לטוב וגם לרע או למי שלא נעים לו לראות את זה.
כשזה היה ביונייטד לא סבלתי, היום וכשהוא במקום אחר, אני יכול רק להעריץ את זה.
בשורה התחתונה, מגיע לו, הוא הרוויח את הכל ביושר ובטח אומר לעצמו, שיתפוצצו הקנאים, זה הרגע שלי ואני יעשה יחגוג איך שמתחשק לי.
כל מילה !
+ 100
טל,
מעולה !!!
לא מבין מה יש להעריץ בנרקיסיזם.
כל מילה ומילה.
אנחנו לא בעסקי נימוסים והליכות והבחור הזה שהגיע לאן שהגיע בזיעת אפו והוא ממשיך להזיע, יכול להתנהג כך.
יש אחרים ויש גם מנומסים וחברמנים.
זה מה שיש בחבילה הזו ששמה רונאלדו ואני קונה אותה כמו שהיא.
אני לא אחראי לשורה האחרונה….
אני חושב שמה שבאמת היה פאטתי זה לא החגיגה אלא העובדה שאחרי השער של מרסלו הוא היה היחידי על המגרש שהמשיך לשחק כי לא היה יכול לסבול את זה שהקבוצה ניצחה והוא לא כבש.
תומר – אתה יודע, קצת המצאת, בדיוק השנייה ראיתי את השידור החוזר של המשחק, ממש עכשיו הראו את הפנדל של רונאלדו. הכדור הגיע אליו, הוא הסתכל ימינה ושמאלה, ראה שהוא יכול להיכנס לתוך הרחבה, רץ קצת מהר וגודין נתן לו מכה ברגל.
+1
מעריך אותו כשחקן ענק. חושב שמסי עוד יותר גדול, אבל לא לוקח צד בקרבות
הרחוב בין מחנות האוהדים של שניהם (וכמובן שמבחינתי, כח עוד הוא באנפילד, סוארז כיום מספר 1 בעולם…).
אתמול הגעילה אותי הצלילה בדקה האחרונה, כשהמשחק היה גמור, כדי להשיג פנדל ושער 17- לא מוצדק לטעמי- ולחזק את השיא בדרך עקומה.
הגעילה אותי ההתפשטות וריצה לקהל כאילו זה שער ניצחון, כאילו זה השער שראמוס הבקיע. ולא שער רביעי באתר של הגרבג׳ טיים. והגעילה אותי הפוזה של לעשות שרירי בטן לקהל. אין בו קלאסה.
וכל זה אחרי שבאמת רונאלדו לא עשה כלום 118 דקות.
כל מילה .
+10
גם אני לא מת על זה אבל החיים הם לא שחור ולבן. תזכור מאיפה הבן אדם הגיע, והוא למד כל החיים שלו שאם לא הוא יעזור לעצמו אז אף אחד לא יעזור לו.
האיש בא מהתחתית של התחתית של החיים, ובגלל זה אני מוכן לסבול גם את ההתנהגות. בעיניי אנשים מסוגו של רונאלדו עם הצורך להוכיח כל הזמן ותמידית לכולם נוצרים רק ממקום שבו הם נאלצים להוכיח את זה יום יום ושעה שעה, מרגע שהם בני 3.
ואולי דווקא העובדה שלמרוצת שהוא השחקן הטוב בעולם שכבש 16 גולים העונה באלופות, הוא מרגיש צורך להדחף לחגיגה שהוא לא ממש היה שייך אליה מרמזת עד כמה האיש הזה רגיש ומסכן. אולי זה לא עניין של שחצנות אלא אישיות של אנדרדוג שלא מוכן להאמין לכמה הוא גדול באמת.
ובהקשר אחר אמרתי בתחילת העונה שבייל הוא פלופ ואני עכשיו צריך לאכול סומבררו, איזה שחקן!! כמה חבל שבריטניה משחקת בפיפי קקה ולא יכולה להעמיד נבחרת מאוחדת
לא מצליח להבין את ההשתלחויות האלו. אף אחד מאיתנו הרי לא מכיר את רונאלדו, לא ודע איך הוא מחוץ למגרש או בחדר ההלבשה ובטח שלא יודע מה טיב הקשר בינו לבין בייל, או, לצורך הדיון, כול שאר חבריו לקבוצה.
אני לא אוהד ריאל, גם לא מעריץ של רונאלדו, אבל יש דברים שאי אפשר לקחת ממנו; הוא ללא ספק אחד מגדולי הדור, אם לא הגדול שבהם ואחד מהגדולים בכול הזמנים, שחקן שלאורך שנים מתחרה ברמות הגבוהות ביותר ועושה זאת בהצטיינות יתרה תוך שיפור תמידי והוספה של אלמנטים למשחק שלו. על כך חייב להעריך אותו.
מספיק לראות משחק אחד של רונאלדו כדי לראות כמה רגש הוא משלב במשחק. כמה השמחה, העצב, התסכול או האכזבה שלו אמיתיים. גם מאחרי הג'ל והעגילים את הבעות הפנים שלא אי אפשר להסתיר. ושחקן שמערב כלכך הרבה רגשות גם מתפרץ בהתאם.
את ההתנהגויות האלו אפשר לפרש לכול צורה, נכון שזה לא תמיד נראה הכי טוב, אבל אני נוטה לייחס את זה לרגשות הרבים שהוא מביא איתו למגרש.
חוץ מזה שאחרי עונה כזו מותר לו לחגוג בכול דרך שימצא נכון.
השחקן הטוב בעולם ושכולם ימשיכו להתבכיין
אין גבול לחוצפה ולחוסר הפרגון.
האיש כבש שער בגמר ליגת האלופות ואתה תגיד לו איך לחגוג?! ממתי בכדורגל או פוטבול לא חוגגים שער, גם כשהמשחק גמור?
ראינו אתמול משחק מרתק עם דרמה ענקית. כ"כ הרבה סיפורים מרגשים ומעניינים ב2 הקבוצות וזה הדבר שהכי מעניין אותך?
ספר לי-כמה אנשים שהם הכי טובים בעולם בתחומם הם גם אנשים צנועים? לברון למשל קעקע על גופו את המילה "KING". ומה עם ג'ורדן, בולט, שאקיל, מראדונה או פלה? הם אנשים צנועים? מסי ה"צנוע" מכתיב לברצלונה מאמנים, מעלים מסים ולא נותן לאף שחקן מוכשר לצמוח לידו. זה עדיף?
רונאלדו גדל באשפתות והיום הוא על הגג העולם. יש לו את כל הסיבות בעולם להשתחצן.
שחקן ענק.פנומן.אלוהים.
אישיות שגורמת לך להקיא.
יאללה נקסט
נדמה שבתקופה האחרונה יש לנו דרישה מספורטאים שיהיו נזירים קאתולים: אסור לחגוג מול היריבה, כל חגיגה מוגזמת אסורה וחתימה אצל יריבה בעד יותר כסף ולא להשאר "בבית" זה בכלל אסור.
נדמה שאנחנו דורשים הרבה יותר מהספורטאים שאנחנו אוהבים מאשר מעצמנו.
זה קצת מגוחך… אתה הרי לא מכיר אותו. כל מי ששיחק איתו תמיד היה בעדו אז לא הייתי ממהר לקבוע לגביו כאדם.
החגיגה אחרי הגול היתה מביכה עם זאת.
נדמה לי שקצת מפספסים כאן.
לטעמי, החגיגה אחרי הגול היתה בעצם חגיגה של כל העונה שוברת השיאים הפנומנלית שלו, לאו דווקא הגול עצמו, שהיה רק חותמת סופית לזה.
לשני השחקנים הגדולים בהסטוריה – מראדונה ופלה, יש אגו לא פחות גדול.
זה פשוט תכונה של שחקני כדורגל מוכשרים בטירוף שהואכלו בכפית כל החיים הבוגרים שלהם
לא שרונאלדו הוא הערך במילים לענוה, אבל זה מרגיש כאילו אתה כותב את המילים הללו כאוהד הקבוצה (יונייטד שלנו) שפשוט נפגע אישית מכך שרונאלדו החליט לעזוב.
הכל כבר נכתב על החגיגה המגוחכת (בעיני) של רונאלדו. הבנאדם שחקן ענק, אחד הטובים בכל הזמנים, אבל נרקיסיסט. אוהב את עצמו מאד. מרגיש כל הזמן צורך להראות כמה הוא טוב. מצד אחד זה דוחף אותו להוציא מעצמו כל הזמן עוד ועוד ולהישגים (והרבה פעמים נראה שהישגים האישיים חשובים לו יותר מהקבוצתיים), אבל מצד שני זה מעצבן וגורם לאנטגוניזם כלפיו. כי כשאתה הכי טוב (נניח, ביחד עם הנמוך ההוא) וכולם יודעים את זה, ועדיין אתה עושה מאמצים מאד גדולים וכלל לא מוסווים להאדיר את עצמך עוד ועוד יש בזה משהו מרגיז ופאתטי.
ואחרי שכתבתי את כל זה, וכאוהד בארסה שמשוגע על מסי, הייתי רוצה לראות גם את מסי בחודשים האחרונים עם תשוקה כזאת כמו של רונאלדו. פעם היתה לו תשוקה כזאת (ראו עליו גם בלי ההגזמות של רונאלדו) והיום הוא נראה כאילו משהו מת אצלו בפנים (ולא, אני לא מאמין שהוא 'שומר כוח' למונדיאל).
יותר מדי מילים נשפכו כאן, כשיש לנו את האינדיקציה הכי טובה לפרשנות האמיתית של המקרה (מצפייה חוזרת בקטע):
תראו איך שחקני ריאל מדריד, בראשם מוראטה הקאנטרנו, שמחים בשביל רונאלדו. חוגגים איתו באקסטזה לא פחות גדולה. ואידך זיל גמור.