לגאסי שופינג – עדיין דוש

טל העלה בפוסט שלו את השאלה למה בעצם לעזוב עיר מפנקת, קבוצה מצליחה, הנהלה מבריקה וסיכוי נוסף לאליפות, כדי ללכת […]

טל העלה בפוסט שלו את השאלה למה בעצם לעזוב עיר מפנקת, קבוצה מצליחה, הנהלה מבריקה וסיכוי נוסף לאליפות, כדי ללכת להרפתקה בקליבלנד, אוהיו, שם לא ברור בדיוק איזה סגל יש לו, עם מאמן שזאת עונתו הראשונה ב-NBA, קבוצה שהוא כבר נכווה בניסיון להביא לה אליפות, למה בעצם הוא צריך את זה?

*

ובכן, התשובה היא כמובן בכותרת. לברון עושה לגאסי שופינג. מחפש לעצמו מורשת. הוא הסגיר את זה בצורה מאוד בוטה כשאמר במסיבת העיתונאים הקטסטרופלית ההיא – לא 2, לא 3, לא 4 וכו'. הוא אמר את זה כי כבר אז הוא הרגיש שהיתרונות הפיזיים הדרמטיים שלו שמים את התחרות שלו לא מול השחקנים וקבוצות ההווה, הוא טוב מהם, אלא מול שחקני העבר. קודם כל המאבק להיכנס לתוך החדר, לתוך הפנתאון, ואחרי זה בתוכו להיאבק עם מג'יק, בירד וקארים, אח"כ עם וילט וראסל לבסוף, אולי, עם הגדול מכולם, מספר 23 בכבודו ובעצמו.

והאמת צריכה להיאמר, לברון נכשל בניסיון לאתגר אותם בדרך הקונבנציונלית, הוא נכשל כי אחרי 4 שנים במיאמי, הוא הפסיד יותר משחקי גמר מאשר הוא ניצח בהם, הוא נכשל בכך שהוא עזב את קליבלנד לטובת מיאמי ובעיקר בדרך שבה הוא עשה את זה, הוא נכשל ביותר מדי מקרים ומשחקים מכריעים, שבהם למרות נסיבות מקלות כאלה ואחרות הוא פשוט לא עמד בציפיות. כן היו משחקים מכריעים בהם הוא התעלה, וכן זה כנראה לא הוגן למול היכולת שלו נטו, אבל זה המצב.

ואז לברון היה צריך למצוא דרך אחרת לאתגר אותם, והדרך היחידה לעשות את זה הייתה לעשות את מה שדורפן הגדיר כליצור סיפור ייחודי משלו.

אני ממליץ לקרוא את המכתב של לברון על ההחלטה לחזור לקליבלנד, הוא מזכיר נאום של פוליטיקאי שמסביר למה הוא הפך החלטה בה תמך במשך שנים בשביל רווח פוליטי. הוא אומר שצפון מזרח אוהיו היא הבית שלו, שהוא אוהב את אקרון ואת האזור ואת האוהדים והוא רוצה להביא אליפות בשבילם. הוא כמובן מחבר את זה לעבודה הפילנתרופית שהוא עושה באזור ולילדותו באקרון ומגדיר את התקופה במיאמי כמקביל לתקופת הקולג', תקופה של התנסויות, שלאחריה הוא חוזר הביתה.

זה סיפור מושך, והתקשורת תיטחן אותו בשבועות ובחודשים הקרובים תוך כדי שההרכב של קליבלנד והליגה כולה מתעצבת מחדש.

*

אבל אחרי הכל, מדובר בדוש.

תיכנסו לאתר של לברון ג'יימס. יש משהו כל כך מתאמץ באופן שבו לברון מנהל את עצמו ומציג את עצמו, הכי רחוק מהקוליות של ג'ורדן, מג'יק ובירד שיכול להיות. מהכותרת "רק ילד מאוהיו", ועד האופן שהאתר בנוי  – חלקים שבכל אחד מהם כותרת: "האדם", "הפילנתרופ", "האתלט", "איש העסקים".

לא תמצאו שם "הקבוצה"', "האוהדים" או כל דבר כזה, הריכוז באינדיבידואל הוא מוחלט. לג'ורדן אין אתר אגב, רק האתר של הברנד שלו בנייק. גם לקווין דורנט, השחקן השני הטוב בליגה אין אתר, רק את האתר של הקרן הפילנתרופית שלו.

עכשיו תחזרו למכתב, לכאורה מעשה ידי אמן שמעצב את לברון כבן האובד ששב הביתה, אבל אם יורדים לעומק המכתב הוא מיצג נרקסיסטי מביך למדי. "אני רוצה לתת להם תקווה כשאני יכול, אני רוצה לתת להם השראה כשאני יכול", לא רק לאוהדי הקליבלנד קבלירס, לכל תושבי צפון מזרח אוהיו. "אני לא מבטיח סבלנות השנה… הסבלנות שלי תיבחן". לא הסבלנות של האוהדים, של ההנהלה או של החברים לקבוצה, הסבלנות של לברון תיבחן, ואם היא תיבחן יותר מדי, אתם כבר יודעים שהוא יודע איפה הדלת.

*

ולמרות זאת אני אחזיק אצבעות הכי חזק שאני יכול לג'יימס ולקליבלנד השנה, מה לעשות שהמאמן שלהם הוא איש הספורט האהוב עלייי. קשים הם חייו של אוהד.

מדוע הובסה ברזיל
כשל בתפיסת המציאות

תגובות

  • לא משנה

    טור שמוטה לחלוטין מחוסר האהדה שלך ללברון. אתה לא אוהב שום דבר אצלו, אפילו אל אתר האינטרנט שלו יש לך טענות. אתה בטוח לא מבין את המנטליות בקליבלנד וכמה החזרה שלו משמעותית לעיר.
    קשה להגיד עלי שאני אוהד שלו, בטח אחרי הצורה שבה הוא עזב את קליבלנד (לא העזיבה עצמה, אלא הדרך בה היא התבצעה) אבל מה שהוא עשה הערב נותן לו המון נק' זכות.

    • the bird

      עליך השטיק של לה ברון עבד...
      אם תחשוב קצת תבין
      הוא מקבל שכר מקסימום
      ובהוסף דואג למורשת שלו בלבד
      כל הגדולים באשר הם
      הביאו את המורשת שלהם דרך הקבוצה
      ג'ורדן=שיקגו
      בירד=בוסטון
      מג'יק=לייקרס
      ראסל=בוסטון

      לה ברון=ג'יימס

      זה הכל

    • shadow

      אפשר לפרט בבקשה על נקודות הזכות?

      כי אני לא מוצא כאלה

      • תומר שור

        לא יאומן כמה רוע אפשר לבלוע - שיהיה לכם בתענוג...
        הבנאדם תורם כסף בכמויות אדירות לפרוייקטים יפיפיים - הלוואי בארץ אנשים היו תורמים רבע ממה שהוא תורם (לדעתי אפילו במונחים אמריקאים עשירים הוא תורם מאוד יפה).
        הבנאדם הוא השחקן כדורסל הכי שלם במובן של תרומה לקבוצה. הוא קודם כל חושב מסירה. את לברון צריך להשוות למלו. שניהם התחילו באותה נקודה והתקדמו לכיוונים ההפוכים...בצדק הוא עוזב כאשר, פשוט אין לו למי למסור....
        הבנאדם מקצוען אמיתי במובן של שיפור עצמי מתמיד והוספת אלמנט כל שנה. תמיד מוכן ללמוד תמיד רוצה להשתפר.
        להבדיל מרבים ודומה לגדולים באמת הוא נותן תצוגות הגנה ענקיות.

        באמת שאיני מבין את השנאה העצומה כלפיו - אני לא נהנתי משחקן כך מאז ג'ורדן. השחקן היחידי שמספיק הודעה שלו על מנת להפוך כל קבוצה לקונטדרית רצינית.

        • תני

          זה בדיוק העניין. בהשוואה למלו ...

    • בלעם

      חייב לומר, בתור מישהו שלא הכיר את האתר שלו עד אתמול: אי אפשר להמעיט בערך של זה. מדובר במוזיאון של קיא.

  • גיל

    דווקא המכתב שלו מכובד מאוד וגם מדויק. הוא תמיד ראה באקרוןו את הבית שלו וחזר לשם כל שנה אז למה לומר שזה סיפור של פוליטיקאי? אני חושב גם שהאמירה שלו שמיאמי הייתה עבורו כמו קולג' יש בה משהו. לא צריך לחפש יותר מדי בסיפור הזה למרות שאני חושב שהוא לא היה חוזר םא לא היה שם חומר שחקנים טוב.

    • no propaganda

      כי הוא משתמש בבית שלו לצרכים פוליטיים( מחיקת הכתם ש"ההחלטה"). רק פוליטיקאי עושה דברים כאלה.

  • MIKE

    LeBron's real story:

    I am from Cleveland and grew up there. I had a chance to play for my local team and make millions. We almost won a championship. But they weren't good enough for me. I totally embarrassed them and made them feel like crap because I figured out a way to collude with Wade and Bosh to take the easy way to championship. It worked for a little while and we finally won 2 in a row. Then we lost one and it wasn't easy any more. My teammates were older. So, I argued the reason we lost was not having Mike Miller even though we had plenty of Mike Miller likes on the team. I am the King and it is supposed to be easy for me. So, I said forget taking a little less and winning. I want to get paid and go someplace that it would be easy to win. I talked to a buncha teams to see which had the better roster so it would be easy to win again. Looked like Cleveland could pay me the most and had the best roster. But holly crap, those are the ones I screwed over big time last time! No problem. That's what PR firms are for. all I need is a tear jerking letter that says I am used to having it the hard way and want to come home and earn it. That would be easy and I will be a hero again.

    • תומר הוותיק

      לייק

  • קפטן קוקי

    אכן, מדובר בדוש מהמעלה הראשונה. גם אני נאלץ להחזיק לואצבעות.

  • cookie-monster

    נקודות מענינות.

  • סונר-פלם

    טור חסר הגיון.

  • טל בן יהודה

    וואו דור, קשה לי לחלוק עליך יותר ממה שאני חולק עליך עכשיו. אנסה להסביר בקצרה למה:

    - למרות הנתון המסולף (זה בסדר, כולנו עושים את זה מדי פעם), להגדיר 2 טבעות אליפות ו-4 גמרים ככישלון זה לא מובן בעיני. 4 גמרים זה משהו שנעשה רק 3 פעמים לפניו, וזה היה הישג היסטורי לעשות את זה שוב (למרות התנאים סביבו). ב-100% מהתקופה הוא הגיע למשחק האחרון של העונה, ב-50% הוא גם ניצח בהם.

    - גם הקטילה של המכתב לא מובנת לי. הרי אם יש דבר אחד שאנחנו צריכים לקוות לו אצל בני אדם הוא היכולת ללמוד מטעויות שלהם.

    ב-2010 ראינו את ״ההחלטה״ ואז את מה שהיה על הבמה (החלטות אומללות מצידו) ועכשיו אנחנו רואים מכתב כנה ועניו. לפחות לטעמי. לא הודעה מחוף לחוף ואז מסיבה. רק כמה מילים, שקשה יהיה לאנשים לסלף (למרות שאתה מבצע ניסיון ראוי). בדיוק מה שהיינו רוצים.

    אחרי שביקרנו והרגנו את מה שהיה ב-2010, אני תוהה מה היה מקובל מבחינתך הפעם, אם לא הדרך הנוכחית.

    ייתכן שהכל למען המותג, אבל זה מגיע לטעמי כתוצאה מהמציאות שבה אנו חיים. אל תשווה לכוכבי עבר, הם שיחקו בתקופה שבקושי היה אינטרנט. עזוב אתר, לג׳ורדן אין אפילו טוויטר פעיל(!!)...

    אני חושב שמדובר בסיפור פשוט מדהים עם ״סוף טוב״, ״הוליוודי״. הוא חוזר הביתה. אולי הסיכויים להעריך סיפור הזה גבוהים יותר אצל אמריקאים קיטשיים.

    אם מה שראינו ביממה האחרונה לא שינתה את דעתך לגביו, שום דבר כבר לא יעשה זאת, ואני מאמין שגם אפ ירוץ לתוך בניין בוער ויציל במו ידיו 15 יתומים ממוות, הוא עדיין יוגדר כדוש... :)

    • ניר

      אל דאגה, אם זה לא ישרת את לברון, לא רק שהוא לא ירוץ לבניין בוער, הוא גם לא יעביר אף יתומה את הכביש.

      • טל בן יהודה

        עצרו את הכותרות, בן אדם עושה דברים שהם לטובתו.

        מעבר לכך, מדהים כמה ההיסטוריה משתנה עם הזמן.

        מייקל ג'ורדן למשל הוא אחד מהספורטאים הכי לא "מעורבים" שהיו לו. כשאתם מדברים על "מורשת" או "Brand", אין בן אדם ששמר על המותג שלו יותר ממייקל. ואכן, זה בכלל לא מפתיע שהאתר היחיד שיש לו הוא של המותג שלו. העיקר להמשיך למכור עוד נעליים.

        הקהילה האפרו-אמריקאית עדיין מחכה לאיזה שהוא ציטוט שיראה הוא אכן אחד משלהם, ולא עוד סימן מסרחי שנייקי המציאה. אגב, אותו הדבר תקף גם לטייגר וודס, שנמנע מלהיכנס למקומות "בעייתיים" כדי להמשיך ולמכור עוד נעליים, חולצות, כובעים וסכיני גילוח. גם קובי בראיינט חוטף על זה מדי פעם.

        אבל לא לברון.

        הוא עמד בחוד החנית בעניינו של טרוון מרטין, כשארגן את כל ההיט לתמונה הזו: http://larrybrownsports.com/wp-content/uploads/2012/03/miami-heat-hoodies-trayvon-martin.jpg
        תמונה טעונה גזעית מאין כמוה.

        אחר כך יש גם את הנושא של דונלד סטרלינג כשלא פחד לומר את דעתו, ואולי לולא הדברים שאמר ה-NBA לא היה נלחץ ומבצע כזו פעולה כל כך מהר.

        שתי הפעולות האלה, טעונות גזע, הן דברים שיועץ מותג טוב היה מרחיק את לברון מהם כאש. אבל הוא בכל זאת נקט עמדות. אז הוא עזב קבוצה באמצע הקריירה, וואה וואה.

        מצחיק שיותר אנשים כועסים על לברון עקב המהלך שלו לפני 4 שנים מאשר על קובי בראיינט לדוגמא שנאשם באונס של בחורה, ואף התנהל משפט נגדו, שהוא שילם למתלונננת כדי להעלים את ההאשמות בסופו של דבר. כן, הגיוני בסך הכל...

        ורק לסיום, איני אוהד של מיאמי, קליבלנד או לברון ג'יימס.

        • מאוריציו

          נקודה טובה.

        • duncan

          מה הקשר שהיה משפט נגד קובי? כל בחורה יכולה לבוא למחרת ולומר שהיה אונס ולך תוכיח שאין לך אחות. השחקנים האלו הן מטרות קלות ועובדה שה"נאנסת" שתקה אחרי שקיבלה כסף. נאנסת אמיתית היתה אומרת לא לכסף והולכת על הצדק. לא?

        • ניר

          "עוד סימן מ ס ר ח י שנייקי המציאה" - לא יודע אם זה היה מכוון הוא פרוידיאני אבל אני אימצתי את הביטוי (:

  • אסף

    "לג'ורדן אין אתר אגב, רק האתר של הברנד שלו בנייק".
    וזה כל ההבדל בינו לבין לברון.
    ג'ורדן הוא איש עסקים שהתמזג לחלוטין עם המותג שבנו לו בנייקי. אפילו הכינוי שלו ("אייר") הוא על שם זוג נעליים.
    לברון הוא בן אדם אמיתי, עם כל המורכבויות והקשיים הכרוכים בזה.
    מעריך את זה הרבה יותר מאשר את ניהול המותג של ג'ורדן.

    • שדון אדום

      +1

  • אסף .ג.

    דור בעידן של מותגים ומי נחשב למותג יותר גדול בכל תחומי החיים בעולם,החל ממכשיר סלולרי דרך ביגוד וכו'...גם כוכבי כדורסל הפכו למותג ולברון רוצה להפוך למותג הנחשב ביותר כמו כרמלו אנתוני ושאר כוכבים שכמותם לא בטוח כמה המושג legacy(מורשת) מעניין אותו
    ולכן גם כל מעבר שלו נעשה בכזו דרמה...
    legacy זה משהו שמגדיר טוב יותר דמויות כמו דאנקן או נוביצקי שמשחקים כל הקריירה באותו מקום ובאמת מגדירים צביון של קב'...

  • רועי

    קודם כל אתחיל מזה שלברון ג'יימס הוא השחקן הכי טוב ב NBA כרגע ובנשים האחרונות. אבל, ההשוואות לג'ורדן ולגדולים ביותר פשוט מגוכחות. אני לא יודע כמה זה באשמתו ובנרקסיסטיות שלו כפי שאתה טוען, לי זה נראה ש"המפלצת" הזו היא תוצר של השיווק האגרסיבי של ה NBA, שמאז פרישתו של ג'ורדן, משווע ל "גדול מכולם" חדש. אני מניח שזה שילוב של השניים.

  • שניר

    לא מבין את עניין האתר וההשוואות למג'יק , בירד וג'ורדן.
    מדובר אנשים שונים שנולדו , גדלו וחיו בתקופות שונות ,
    מה שתיארת לגבי האתר של לברון הוא תיאור קלאסי של דור Y ,
    ההתמקדות בעצמי , המיתוג והשיווק האינטנסיביים.

  • שי ס.

    דוש זה מילה כל כך ממצה של האיש המאוס הזה.
    בכללי האמת זאת מילה אדירה שחבל שאין לה תרגום לעברית

    • Zak

      חנטריש?

      • cookie-monster

        חח נחמד

        • שי ס.

          חנטריש זה ממש לא דוש, לדוש גם יש הטייה. אל תיהיה כל כך דושי

          • שי ס.

            האמת שהכי קרוב שאני מכיר זה שק"ח (שק של חרא)

  • ניינר

    ממילא הוא הולך להיות בצל של ג'וני פוטבול

  • גל ד

    תגידו, רק אני חושב שהסגל של קליבלנד פשוט יותר טוב מהסגל של מיאמי?

    • duncan

      לא. אני גם חושב. ואם קווין אהבה יגיע אז בכלל הם מועמדים חזקים לקחת תואר

  • בוב השקט

    אני מכים לחלוטין עם הניתוח שלך, אבל צריך לזכור שזאת פשוט לא אשמתו.
    מייקל ג'ורן לא התקבל לנבחרת התיכון שלו ולא היה שחקן חמישייה בשנתו הראשונה בקולג'.
    ללברון ג'יימס מספרים מגיל 15 שהוא הולך להייות יותר גדול ממייקל ג'ורדן.
    אתה באמת מצפה שהם ייתנהגו באותה צורה כאשר הם הופכים, כל אחד בתורו, לשחקן הטוב בNBA?

    • הרמן וולף

      יש בזה משהו....

  • johkoren

    הפוסט הצליח לתאר את התחושה שמלווה אותי מאז אותה החלטה (הראשונה, המעבר למיאמי). לברון מעורר בי רגש מוזר, לא חיובי ומאוד סולד. לא ידעתי להסביר את זה בצורה טובה, הפוסט הזה הצליח, לפחות לטעמי.

    משהו במכונת היח"צ הזאת נהיה מוגזם, בעיקר כשמשווים את כמות היח"צ אל מול מעמדו ההיסטורי במשחק הכדורסל (הרבה פחות גדול מכל היח"צ שסובב אותו). גם אני חושב שעיקר העניין פה הוא עוד אליפויות ובניגוד למיאמי גם חוזה מקסימום. לא חושב שהייתה עבורו סיטואציה טובה מקליבלנד (הן מבחינת סגל והן מבחינה כספית), ולהציג את הבחירה כמשהו מרגש, של הבן האובד ששב הביתה, זה פשוט מופרך בעיני.
    בסופו של דבר הכל ממשיך להסתובב סביבו ולא סביב המשחק. כנראה שהוא לא למד את השיעור הנכון מהספרס של השנה.

  • עמית זילברבוש

    יופי של פוסט דור, מתאר הרבה ממה שאני מרגיש.
    אבל מצד שני, הוא מתעלם מהסיכוי שאולי בכל זאת יש כאן משהו אמיתי - וזו אפשרות בהחלט אפשרית. ורק על זה מגיעות לו "כמה נקודות".
    אני בעיקר מתחבר לשורה התחתונה - אני מרגיש אותו דבר.וזה מוזר. אבל זה גם כייף. היה די מעייף לרצות 4 שנים כל הזמן שהשחקן הטוב ביקום יפסיד.

  • shohat

    אני חושב שנכון להסתכל על זה כ"גם וגם"-
    1) לברון עשה קודם כל את "שיקולי הכדורסל" - מה נכון ומבטיח יותר עבורו. ובקליבלנד נוצרה הזדמנות טובה מאד, אחת הטובות (במיוחד אם יצליחו לצרף את לאב).
    2) שיקול ה"לגאסי" ואיך הוא ייתפס ציבורית בוודאי משמעותי. גם כלקח (אמיתי לדעתי) מההתנהלות בפעם הקודמת, וגם כי חזרה לקליבלנד היא הגירסה היחידה ל"החלטה 2" שנתפסת באופן חיובי ואופטימי.
    מן הסתם אנשי היחס"צ עשו את העבודה מכאן.
    שני סוגי השיקולים לגיטימיים וכך או כך אני מסכים עם דורפן שלברון יצר את הסיפור החדש שייקשר אליו. וזה דווקא סיפור יפה.

    טור טוב של אנדרו שארפ בגרנטלנד. שימו לב במיוחד לפסקה 7 - בה הוא מעריך (באופן מפרגן) מה היה הרכיב של דיוויד בלאט בשיקוליו של לברון (ככל הידוע לא היתה פגישה אישית בין לברון לבלאט).

    http://grantland.com/the-triangle/lebron-james-return-cleveland-miami-heat/

    • shohat

      ב"גם וגם" התכוונתי שיש שילוב בין שיקולי הכדאיות והתדמית לבין הרגשה אותנטית של רצון לחזור ולהצליח בקליבלנד דווקא. אני מאמין לו. אצל כל אדם שיקולי התועלת והסנטימנט מעורבים במידה כזו או אחרת. לברון לא ניה חוזר לקליבלנד אילו חשב שזו החלטה "מפסידה" אך כשראה הזדמנות לחזור, אני מאמין שהחלק הרגשי באמת שיחק כאן וזה לא מצג ציני.

  • פה איתמר

    מה זה דוש?

  • אורי הברווז

    לא משעמם איתו (ולא מסיבות אייברסוניות) וזה מה שחשוב.

  • עומרי

    מסכים שהמהלך הזה הוא אופורטוניסטי, תזזיתי ומאכזב בכלליות.
    דוש? לברון טיפוס קול למדי מאז שהגיע לליגה.

    אני לחלוטין לא מסכים שהוא נכשל במיאמי. הוא יוצא מההיט עם אחיזה נאה מאוד בקונצנזוס כשחקן טופ 10 בכל הזמנים. הוא לקח בק-טו-בק. הוא הציג עונות ססטיטיות יעילות באופן שאולי לא נראה. הוא שידרג את עצמו למעמד שחקן ההגנה המשמעותי בליגה.
    וכן - הוא הגיע ל-4 גמרים רצופים. הישג נדיר ביותר.

    כאנקדוטה, סימונס גרס כבר לפני הפלייאוף האחרון שלברון עבר את בירד. ואם דווקא סימונס מגיע לטעון טענה כזו...

  • איזה מספר אתה, לברון? | שיימס ברשת

    […] שני מיד עלו גם הקולות הקוראים לא ליפול ברשת יחסי הציבור הטובה בעולם של ה"מלך". שהרי כל […]

  • duncan

    אנשים חושבים שג'ורדן היה נקי.
    היו מלא סיפורים על ג'ורדן. החל מהימורים ועד התנהגות מגעילה לשחקני ספסל כמו ביל וונינגטון ואחרים.
    אבל מה? ב1996 לא היה טוויטר ופייסבוק ואתרים וכל החרא הזה. הכל הושתק.
    לא סבלתי את איך שלברון עזב את קליבלנד ולא אהבתי את זה שהוא עוזב אותם בשביל לקחת אליפות עם קבוצת סופר קלסיקוס.
    אבל, יפה שהוא חוזר לקליבלנד. גם כי זה קליבלנד וגם כי הוא בכיף יכל ללכת לרוקטס ושוב להיות חלק מביג 3 ולקחת אליפויות.
    לברון ברוקטס זה השחקן הכי טוב בעולם עם ה2 וה5 הכי טובים היום בעולם. אליפויות בטוחות. הוא לא הלך על זה. נותן לו קרדיט על זה.

    • גיל

      זה לא רלוונטי הסיפורים על ג'ורדן כי במגרש הוא נתן הכל כל הזמן ושיחק בקבוצה אחת. הוא לא ניסה לעבור ב1990 לדטרויט כדי לקחת אליפות או לאחד כוחות עם אחרים.

      והוא לא יכל לשחק ברוקטס כי הם לא יכלו להציע לו חוזה מקס.

      • duncan

        אבל יכל לבוא לחוזה לא מקסימום (ועם אפס מיסי מדינה בטקסס).
        בדיוק הנקודה שג'ורדן לא עבר לדטרויט או לשחק עם ברקלי כמו לברון. מאד לא אהבתי שהוא עזב לשחק עם הטובים כי לא התגבר על אורלנדו ובוסטון.
        אבל,דווקא הבחירה שלו בקאבס היא לא הבחירה הכי קלה לאליפות. יכל לבחור ברוקטס גם עם חוזה נמוך יותר. בסוף הקריירה הוא יעשה יותר כסף מעוד 2-3 מיליון לעונה בחוזה.

  • אלמונימי

    הסיבה שהוא בלתי נסבל היא שהוא משחק אותה כאילו הוא צנוע אבל בעצם הוא שחצן שמאמין שהשמש זורחת לו מהתחת. אין לי בעיה עם שחקנים שחצנים כל עוד הם אמיתיים עם עצמם (לדוגמא רונאלדו או שאקיל)

  • יוסי מהאבטיחים

    מצחיק איך אחרי כל כך הרבה שעות מסך עוד אפשר לתאר את לברון כמי שמצטיין רק בזכות ''הנתונים הפיסיים'' שלו.
    ומעניין אם בנוסף לחמשת הטבעות של מג'יק גם תזכיר שהוא הפסיד עוד ארבעה גמרים.
    או את העובדה שגם ג'באר עבר פרנצ'ייז כדי להגדיר אחד אחר.
    ומה על כך שמייקל היה שנוא על כל אחד שנתקל בו, וכך עד היום. אישיות מבחילה.
    קיצר, מה שנכנס למעגל האור שתחתיו אתה מחפש את השקל שלך בלילה.

Comments are closed.