משחק של ציפיות

מה שכל מתעניין בפוליטיקה האמריקאית שאל בשבוע האחרון הוא: "מה קרה לסקוט ווקר"? סקוט ווקר היה אמור להיות אחד המועמדים […]

מה שכל מתעניין בפוליטיקה האמריקאית שאל בשבוע האחרון הוא: "מה קרה לסקוט ווקר"?

סקוט ווקר היה אמור להיות אחד המועמדים המובילים למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ואם יפסיד, כמועמד קלאסי לסגן הנשיא. הוא מושל של מדינה שבאופן מסורתי נשלטה ע"י הדמוקרטים והיא מדינת מפתח בבחירות הכלליות. הוא שרד בחירות חוזרות מתוקשרות שהמפלגה הדמוקרטית השקיע בהן משאבים ניכרים. הוא ניהל מאבק מוצלח נגד איגודי עובדים. וא רהוט, מתון ואינטיליגנטי אבל גם עם רקורד שמרני מספק.

ולמרות כל זאת, כשאנחנו עומדים כ-4 חודשים לפני הפריימריס הראשונים באיוואה, סקוט ווקר הודיע שהוא פורש מהמירוץ לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית.

אז מה קרה?

התקשורת מלאה בשורה של הסברים. הראשון הוא שהשדה היה צפוף מדי בשביל ווקר, ואם הוא היה רץ ב-2012 ככל הנראה סיכוייו לנצח את רומני היו טובים יותר. זה כנראה נכון, אבל למרות זאת מועמדים דומים לו מבחינת הפרופיל הציבורי כמו ג'ב בוש, ג'ון קאסיץ' ואפילו כריס כריסטי עדיין נמצאים במירוץ.

אחרים טוענים שהבעיה שלו הייתה שהוא לא הצליח לרכוש דיי ידע בנושאי חוץ וביטחון, מה שהוביל לפליטות פה מביכות כגון הצעתו להקים גדר על הגבול הצפוני של ארה"ב. גם זה יכל להיות הסבר מניח את הדעת אלמלא הפריימריס במפלגה הרפובליקנית היו עמוסים בפליטות פה מהסוג הזה שלא פגעו כהוא זה בפופולריות של המועמדים.

לבסוף עולה הטענה שווקר הוא פשוט לא מה שהוא נראה במבט ראשון, ותחת זכוכית המגדלת של מירוץ לאומי הדברים היו חייבים להתגלות. חוסר הכריזמה והנחישות שלו שבאו לידי ביטוי בהופעות דיבייט בינוניות, היותו שמרן קיצוני על אף תדמית המגשר שהניצחון במדינה דמוקרטית השיגה לו ומחסור בכישורי מנהיגות סוחפים. אלא שקשה לקבל את הטענה שנושאים אלה לא באו לידי ביטוי בעשרות דיבייטים ומאות הופעות תקשורת במירוץ למשרת המושל שכאמור קיבל תשומת לב לאומית רחבה.

לטעמי כל הסיבות האלה נכונות ותרמו לקריסתו, אבל קרה כאן משהו נוסף והוא קריסת התפיסה של ניהול הקמפיין שווקר ניסה להוביל.

ראשית צריך להבין את חוקי מימון הבחירות בארה"ב. חוקי המימון מתחלקים בעקבות פסיקת ביהמ"ש לשניים. גיוס כספים מסוג אחד מאפשר להוציא כסף ע"י הקמפיין ולכל המטרה והוא מוגבל לסכום מסויים שכל פרט יכול לתרום והוא לא יכול לתרום יותר מכך. הסוג השני, והגדול יותר הוא ה-PACS, גופים שנאסר עליהם כל קשר עם הקמפיין (ממש), ואליהם ניתן לתרום ללא הגבלה, ואכן אליהם מליארדרים מנתבים את כספיהם.

בגלל הסכומים האדירים בהן ה-PACS, זוכים למרבית תשומת הלב, אבל מה שהקמפיין של ווקר מגלה לנו, הוא שגם במצב הקיים, גיוס הכספים הישיר מהווה מגבלה אפקטיבית על קמפיין. הרי לא ניתן לשכור כ"א ומבנים מכספי ה-PACS.

ווקר הלך על אסטרטגיה לפיה הוא הוציא כסף רב על כ"א, תשתית וגיוס מתנדבים בהתחלה מתוך אמונה שההשקעה הכספית תוליד הצלחה בסקרים שתביא לגיוס תורמים נוספים מה שיאפשר להוציא עוד כסף על תשתית וכ"א מה שיביא להצלחות בפריימריס הראשונים, מה שיביא עוד תרומות וחוזר חלילה.

הבעיה עם התפיסה הזאת היא שאם העסק לא מתרומם התורמים מתחילים לחשוש, ועם תשלומים חודשיים גדולים, כל סטייה מייעדי התרומות, כמו שאכן קרה לווקר, יכול לסכן את הקמפיין כולו.

הדבר דומה לקבוצת ספורט שקונה את מיטב השחקנים ומשלמת להם שכר הולם מתוך אמונה שההצלחה תפתור את כל יתר הבעיות. היא תביא להכנסות גבוהות מכרטיסים ומרצ'נדייזינג, היא תרגיע את האגואים בחדר ההלבשה, היא תגייס את האוהדים לצד הקבוצה וכך הצלחה תביא להצלחה. אבל כמו בפוליטיקה גם בספורט מדובר באסטרטגיה מסוכנת.

לעומת זאת, אסטרטגיה לפיה מתחילים בקטן יחסית, מנמיכים ציפיות, ודואגים לעבור את הציפיות במעט בכל פעם וכך להגביה אותן בהדרגה מאפשרת הישרדות לאורך זמן. דומה שבבחירות כמו הבחירות האלה במפלגה הרפובליקנית שם המשחק הוא הישרדות, הרי מרבית אנשי המקצוע לא מאמינים שה-40% בהם מחזיקים קרסון וטראמפ ישארו בידיהם עד פברואר, והם יכולים להתחלק בכל אופן, ולכן אם ווקר היה נשאר במשחק יכול להיות מאוד שהישג מרשים בפריימריס הראשונים היה מזניק אותו להיות מועמד מוביל, במקרה הגרוע הוא היה פורש בשלב מאוחר יותר והופך למועמד רציני לסגן הנשיא.

בפוליטיקה, כמו בספורט, כמו בחיים, בסופו של דבר המשחק הוא במידה רבה משחק של ציפיות, ובמשחק הזה סקוט ווקר נכשל לחלוטין.

על טראמפ והספורט הישראלי
הכוכבים הנשכחים של שנות ה-90

תגובות

  • אריאל גרייזס

    ניתוח יפה. בסופו של דבר, המשחק בפוליטיקה האמריקאית הוא כסף וכסף בלבד. זה האלמנט הראשון שצריך לבחון כשבאים לחשוב למי יש סיכוי.

  • D! in Garmisch

    הפוליטיקה, כמו הספורט (בעיקר הקבוצתי) המקצועני, הופכת עצובה יותר מיום ליום.

    • גיל

      נכון מאוד.

  • יריב

    סקוט ווקר הוא פוליטקאי פעיל וצעיר. הוא לא יכול להרשות לעצמו כשלון מלוכלך, זה יפגע בו גם בויסקונסין ובוודאי בסיכוייו בפריימריז הבאים (בעוד 4 או 8 שנים). הכסף הוא בוודאי גורם, אבל למיטב הבנתי עדיין יש כסף לקמפיין שלו והוא יכול היה להמשיך עוד מספר שבועות (או לצמצם את הקמפיין ולהמשיך עד אייווה).

    • גיל

      אני לא חושב שכישלון יפגע בו אלא שהוא פשוט ריאלי. הסיכויים שלו לזכות היו אפסיים מלכתחילה. הוא שם הרבה פחות ידוע מהשמות האחרים שמתמודדים ומחוץ לויסקונסין בקושי מכירים אותו.

      • יריב

        את המתמודדים עם סיכוי יותר טוב מווקר (לפני הפרישה) אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת, אבל זה לא גורם לעשרה האחרים לפרוש. העניין הוא שיש כל מיני סיבות לרוץ, כמו "להשפיע על הדיון" או מה שלא תהיה הסיבה של טראמפ, אבל לווקר יש יותר מדי מה להפסיד ממשהו כזה.

        • גיל

          היו בערך 10 מתמודדים עם תמיכה גבוהה ממנו אבל זה לא משנה. מספיק שהוא חושב שאין לו סיכוי ממשי שזה לא שווה את זה. ואין שום קשר בין בחירות כלליות לבחירות המקומיות. גם אם היה נכשל זה לא היה משפיע כהוא זה על המצביעים בויסקונסין כי הדמגורפיה והעניינים הנדונים שונים לגמרי מזה שהוא רץ עליהם לנשיאות. אני חושב שהוא פשוט הבין שאין לו סיכוי לנצח ולא רצה סתם לבזבז כסף וזמן על מירוץ חסר תכלית אלא להצטייר כמישהו אמין שפועל לפי עקרונות. אין לי שום ספק בזה שהפרישה המוקדמת שלו תתן לו נקודות זכות בבחירה לסגן הנשיא כמו גם במירוצים עתידיים לנשיאות.

          • יריב

            התמיכה הגבוהה היא מדד לא רלוונטי. את התמיכה הכי גבוהה היום מקבל דונלד טראמפ, והסיכויים שלו להיבחר נמוכים מאלו שהיו לווקר אילו נשאר. אם היה נשאר במרוץ הוא היה יכול ליפול (יותר בקלות מאשר במירוצים בויסקונסין) במקומות של אופי והתנהלות, ואלו בהחלט היו משפיעים על הפוליטיקה של וויסקונסין.

            מה שמשעשע אותי הוא שכשכתבת תגובה משלך כתבת בעצם את אותם דברים (הסיכוי שלו לא גבוה, יש לו יותר מה להרוויח מהימנעות מהקרבות המלוכלכים של הקמפיין, הוא צעיר ויוכל לרוץ שוב בעתיד), ובכל זאת אתה בא להתווכח איתי כאן.

            • גיל

              נכון, טראמפ לא יבחר. זה כמעט בוודאות יהיה בוש או רוביו לדעתי. מועמדים חיצוניים ולא מוכרים כמעט אף פעם לא נבחרים (אובאמה הוא חריגה היסטורית וגם הוא בא מהממסד).

              ואתה כתבת שיש לו יותר מדי להפסיד ואני לא חושב שזה נכון. אני חושב שהוא יכול להרוויח בעתיד יותר כי כרגע זה חסר סיכוי. המאבקים המלוכלכים לא יפגעו בו פוליטית אלא פשוט היו הופכים אותו לעוד אחד מהשורה. כרגע יש לו מעמד חוץ מכובד.

  • עידו

    ניתוח מדויק.
    אין לי סימפטיה גדולה לווקר, ובכל זאת חבל לראות שפוליטקאים בעלי ניסיון עוזבים ומשאירים את הבמה לליצנים שהשתלטו על המרוץ של המפלגה הזאת (לאף אחד משלושת המועמדים המובילים כרגע אין סיכוי ריאלי לזכות בפריימריז לדעתי, דבר נכון שבעתיים לגבי בחירות כלליות).
    עוד דוגמה לכוחו האדיר והמשחית של הכסף בפוליטיקה האמריקאית.
    כל קשר בין הנבחרים ומטרותיהם לעם ורצונו מקריים בהחלט. בשלטון הכסף גם קשה לעם להעניש את הנבחרים שלא עמדו בהבטחותיהם באובדן המנדט. קצת מגוחך להמשיך לקרוא לדבר הזה דמוקרטיה לא?

  • עידוקוליס ליפשיץ

    אני באמת שואל מתוך סקרנות: מה גורם לך כזה עניין בפוליטיקה אמריקאית?
    זה נושא שקשור לעבודה שלך? אתה מכיר מישהו שעוסק בפוליטיקה אמריקאית?
    ראית יותר מדי בית הקלפים?

    יש עוד מדינות שאתה מתעניין במועמדים שלהן לראשות המדינה ועוקב אחרי המירוץ שלהם לבחירות?

    • דור בלוך

      שאלה טובה..

      אני אוהב פוליטיקה כתחום עיסוק, כתחום עניין מגיל דיי צעיר, אני כמובן מאוד מתעניין בפוליטיקה הישראלית אבל מנוע מלכתוב עליה בהיותי עובד מדינה.

      התחלתי להתעניין בפוליטיקה האמריקאית בגלל הסידרה "the west wing" שהיא הסידרה האהובה עליי ומאז התחלתי להתעניין מאוד בפוליטיקה האמריקאית בכלל, ואני מוצא אותה הכי מרתקת, מגוונת, מלאת סתירות וקסם מכל פוליטיקה אחת שנתקלתי בה. בתקופות בחירות ומדי פעם כשהנושאים צפים בתקשורת אני מתעניין גם בפוליטיקה במקומות אחרים, אנגליה, גרמניה, צרפת, סקנדינביה בעיקר, אבל האמריקאית, אחרי הישראלית כאמור, היא החביבה עליי.

      • עידוקוליס ליפשיץ

        ממליץ על הבלוג "נער אוצר". רק כדי להראות שעצם היותו עובד מדינה ממש לא מונע ממנו לכתוב על הפוליטיקה בארץ. נהפוכו

        • Zak

          הוא כבר עזב את העבודה שלו במשרד האוצר למיטב הבנתי

          • Zak

            אבל כן, בהחלט בלוג מעניין

  • D! in Garmisch

    אני כמובן לא דור ומתעניין הרבה פחות בפולטיקה אמריקאית לעומק כזה
    אבל כמי שמתעניין במשחק הפוליטי בכללותו אני לא יכול להתעלם מהשפעתה של הפוליטיקה האמריקאית על הפוליטיקה העולמית.

    אצלי לפחות זה עניין בחברה (במובן הסוציולוגי) הרחבה והצרה ובמשחק הפוליטי בתוכה, וגם משהו שהלכתי בנוסף ללמוד.

    אצלי לפחות העניין הוא יותר בפוליטיקה האירופית אבל כדי לקבל תמונת עולם שלמה יותר אני מניח שכל המתעניינים הפוליטיקה טורחים לגבש איזשהו מושג על הפוליטיקה בחלקים רחבים של העולם, בוודאי של מדינות משמעותיות. אישית אני חושב שזה חשוב שאנשים יכירו כמה שיותר על מנת לגבש את דעתם בעצמם - ככל האפשר - ולא תוך הסתמכות כללית על מה ששומעים וקוראים מסביב.

  • Amir A

    מאז הסיפור של גרהרד שרדר וגזפרום הבנתי, בפראפרזה על משפטו של קלאוזוביץ כי מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים, כי הפוליטיקה היא המשך משחקם של העשירים באמצעים אחרים. כדי להבין מה קרה לסקוט ווקר הייתי רוצה לדעת קודם כל מה חושבים עליו האחים קוך.

    • דור בלוך

      דווקא במקרה הזה לא נראה שזה סיפור, מבין כל המועמדים (כולל קלינטון) כשמחשבים את הכסף הישיר ואת ה-pacs, ווקר במקום ה-5 בגיוס כספים:

      http://www.nytimes.com/interactive/2016/us/elections/election-2016-campaign-money-race.html

      ויש לו לפחות שני מליארדים מויסקונסין שתרמו לו סכומים נכבדים:

      http://blogs.wsj.com/washwire/2015/07/31/wisconsin-billionaire-gives-5-million-to-walker-super-pac/

      • Amir A

        עושה רושם שהכסף הנכנס פשוט הפסיק להיכנס במכה אחת והוא לא יכל יותר להחזיק את הקמפיין. כשקוראים מה הוא עשה ואמר במהלך יוני-יולי עושה רושם שמדובר על מועמד לא רציני, אחד שמנסה לבדוק קודם את הרוח לפני שהוא אומר משהו. וכשלבסוף שהוא אומר משהו אז אנשים מגרדים את הראש וחושבים שעדיף היה שישתוק. מסתבר שניצחון על איגודי העובדים בוויסקונסין זה לא משהו שמבטיח הצלחה ברמה הארצית.
        ושוב, אם האחים קוך היו דואגים שפיגורות רפובליקאיות רציניות יצאו בדברי תמיכה בווקר (ואני משוכנע שבשבילם זה דבר פשוט לעשות), אפשר להניח שהתרומות היו ממשיכות להגיע והקמפיין לא היה מתייבש.

        • Amir A

          או, ועכשיו מצאתי שבסוף אפריל דיוויד קוך אמר שהם יתמכו בכל מועמד רפובליקאי לנשיאות, אבל שזה צריך להיות סקוט ווקר. מתחיל להריח לי כאילו הטעויות האומללות של ווקר במהלך הקמפיין הקצר שלו הסירו את חינו בעיני האחים ונרמז לו בעדינות שבסיבוב הנוכחי כדאי לו לקפל את הדגלים.

  • גיל

    השדה מלא במועמדים שהיו צריכים להיות חזקים לכאורה הרבה יותר ממה שהם כמו בוש, כריסטי או רוביו אבל מה שקרה השנה שהוא נחטף על ידי שלושה אאוטסיידרים. הפופולוזים והדמגוגיה שולטים בעיקר בשלבים הראשונים של המירוץ ואם אין לך כסף להחזיק מעמד עד לבחירות האמיתיות אז אתה בבעייה. מצד שני, יכול להיות שהצטרפות מאוחרת למירוץ הייתה עושה לו טוב כי תמיד יש קפיצה בסקרים למועמדים רעננים. אפילו טראמפ מתחיל קצת להמאס על ידי הרפובליקנים.

    אני לא חושב שהכסף הוא הסיבה המרכזית לפרישה. אני חושב שהוא דווקא הבין בתור המבוגר האחראי שיש כאן קרקס שאין לו מקום. הוא העדיף להצטייר כמבוגר אחראי שפורש כדי להעלות את הפופולאריות של מועמדים שהם מה שנקרא הestablishment ואז אולי יהיה מועמד חזק לסגן הנשיא כי הוא לא יהיה במאבקים המלוכלכים של הפריימריס הפעם. הוא גם צעיר מאוד ויכול לרוץ בקלות בבחירות הבאות או עוד 8 שנים כך שלא הייתי דואג לו יותר מדי.

  • גיל

    ואגב, הבעייה המרכזית בפוליטיקה האמריקאית היא הבחירות האינסופיות לנשיאות שאין להן אח ורע בעולם, שלא לדבר על אינסוף הבחירות המקומיות שיש. אין ספק שמשהו יסודי פגום אבל אין שום סיכוי לשנות את הפוליטיקה הארכאית הזו.

    • Amir A

      כל עוד זה יסתיים בעוד מפח נפש לאחים קוך, דיינו.

    • רינוס מיכלס

      מה רע בזה שבן אדם שהעם בוחר בו ורוצה בו יבחר שוב ושוב עד שהעם יפסיק לרצות ולבחור בו ?

      מי שרוצה הגבלות כתפישת חיים יכול לקבל את זה בשאר העולם , מה גם שהבחירות עצמן בארצות הברית לא משחקות תפקיד כל כך מהותי בניגוד לשאר העולם

      מה שבאירופה משנים בכהונה אחת של שנים אחדות , בארצות הברית לוקח בערך 100 שנים ועדיין החוקה חיה וקיימת

      אומנם ב - 100 השנים האחרונות ארצות הברית הופכת לאט לאט לדמוקרטיה , אבל כנראה שזאת הסטירה המצלצלת שאנשי החירות צריכים

      זה הולך להיות כואב , אבל חיוני

      • גיל

        אין לי בעייה עם בחירות כלליות אבל יש אינספור בחירות אחרות שאדם ממוצע נתקל בהן. אזרחים יכולים להצביע למושל, לראש העיר, סנאטורים, אנשי בית הנבחרים. שופטים, מפקחי משטרה, פקידים ועוד אלף ואחד דברים. בחירות אינסופיות לא בהכרח הופכות את המקום לדמוקרטי יותר.

        זה נכון שבחירות לנשיא לא משנות כל כך את החיים של האמריקאי הממוצע, אבל החוקה כמה שהיא חשובה היא פרה יותר מדי קדושה. לערוך בה שינוי כלשהוא היום יהיה בלתי אפשרי למרות שהיא נכתבה בזמנים שונים וחלק מהחוקים בה אנכרוניסטיים.

        • רינוס מיכלס

          אבל כל עניין הבחירות המרובות הללו , לא בא כרצון להיות דמוקרטי יותר או דמוקרטי בכלל , כי ארצות הברית היא בכלל לא דמוקרטיה ( עדיין ... ) וטוב שכך

          אלא מתוך התפישה של לתת לפרט כמה שיותר אפשרויות להעצים את עצמו ואת סביבתו

          ולגבי החוקה , אכן קשה לעשות בה שינויים ולשם זה היא קיימת , כעוגן עבור העם שהחליט עליה

          כל זה לא אומר שלא ניתן לשנות אותה , שינויים מהותיים ושורשיים באומה היחידה שחרתה את חירוט הפרט על דיגלה

          החל מוודרו ווילסון הקומוסוציאליסט ימח שמו וזיכרו שהביא את האו"ם הקומוסוציאליסטי ימח שמו וזיכרו לארצות הברית ,
          ועד לחוסיין אוסאמבה הקומוסוציאליסט ימח שמו וזיכרו , ששינה ושיכתב את נושא הבריאות

          ועוד הזרוע האדומה נטויה

          • גיל

            מה זה היא לא דמוקרטית, היא בוודאי דמוקרטית. היא אולי מוגדרת כפדרציה אבל זו דמוקרטיה לכל דבר ועניין. וקצת קשה להתדיין עם מישהו שמשתמש בשפה דמגוגית ומקלל אז סלח לי אבל אפרוש מהדיון.

            • רינוס מיכלס

              בדרך היא דמוקרטית ( בחירות )

              בהווייה ובמהות היא רפובליקה ( חוקה וצורת משטר )

  • John the 7th

    538 סיכמו זאת היטב: ״Like Houseguests, The Worst Candidates Sometimes Stay The Longest״.
    http://fivethirtyeight.com/datalab/dont-measure-scott-walkers-candidacy-by-how-long-it-lasted/

  • צור שפי

    אשמח לקרוא פוסט על ה-PACS, ההסטוריה של התופעה הזו (עד כמה שאני זוכר בית המשפט העליון הכשיר את השרץ המתועב הזה לפני בערך עשור) והסיכוי להפוך מחדש את המגה-שוחד הזה לבלתי חוקי על ידי פסיקה חדשה.

    • דור בלוך

      אכן ,פס"ד siticens united, רעיון מצויין

    • גיל

      זה באמת פסק דין שערורייתי שהוא גם לא חוקתי לפי פרשנים רבים ונועד לתמוך ברפובליקנים, אבל בסופו של דבר חזר אליהם כמו בומרנג כי אובאמה גייס הרבה יותר כספים מרומני ומקקיין דרכם.

  • תום

    אני מקווה לסנדרס VS טראמפ. אני אשכרה יעבור לארה"ב לאיזה חצי שנה רק כדי לחוות את זה.

  • אחד

    אני חושש מאד שהמירוץ במפלגה הרפובליקנית יוליד לבסוף מועמד מוחלש, שלא יוכל להתמודד מול קלינטון.
    זה יהיה אסון לכל העולם אם היא תזכה.

  • Amir A

    ועכשיו ג'ון ביינר פורש כי האגב השמרני במפלגתו הרג אותו. אשכרה מפלגה שמאבדת את עצמה לדעת הרפובליקאים האלו.

    • Amir A

      *אגף

  • אזי

    אני חייב שאלה טיפשית.
    מה זה 'פליטת פה בהצעה להקים גדר בצפון ארה"ב'?
    להגן מפני מי? קנדה? או רוסיה??
    אני כנראה מפספס פה משהו...

    • Amir A

      כן. הוא השיב לשאלה בנושא ואמר שהדאגה ביחס לבטיחות הגבול עם קנדה היא לגיטימית. כאילו עדרים של קנדים המחפשים תרופות יקרות ישעטו לתוך ארה"ב ובתוכם יסתננו גם טרוריסטים. הרבה פעמים פוליטיקאים אומרים שטויות במהלך בחירות.

Comments are closed.