איך יתכן ששחקן שהיה אחד מגדולי המגנים השמאליים של תקופתו, שזכה ב-5 אליפויות בגרמניה, בליגת האלופות, בגביע העולם, באליפות אירופה, שהיה בנבחרת העונה של אופ"א ב-2001 ונבחרת פיפ"א ב-2002, נשכח כמעט לחלוטין מהתודעה?
אולי זה בגלל שיש מקום בתודעה הקולקטיבית של אוהדי הכדורגל למעט מאוד מגנים שמאליים, ובתקופתו של ליזארזו שיחקו גם ענקי המשחק כמו פאולו מאלדיני, פרנק דה בור, וגדול המגנים השמאליים בהיסטוריה – רוברטו קרלוס.
ואולי זה בגלל שליזראזו היה שחקן ואדם מסוג קצת אחר ממה שעולם הכדורגל רגיל אליו.
*
ליזראזו נולד בדצמבר 1969 בעיירה סן ז'אן דה לוז, השוכנת בפרובנציה בסקית בדרום מערב צרפת. כשהוריו של ליזראזו ניגשו לרשום את שמו כביצ'נטה – שם באסקי מסורתי, פקיד העירייה הצרפתי סירב לרשום אותו בשם זה ועל כן הוא נרשם כוינסנט ליזראזו.
את קריירת המועדונים שלו הוא החל בבורדו בשורותיה שיחק 246 פעמים והבקיע 22 שערים, עלה איתה ליגה בעונת 91/92, זכה באינטרטוטו (פעם היה דבר כזה) ב-1995, והגיע עד גמר גביא אופ"א ב-1996. באותה התקופה הוא החל את שיתוף הפעולה שלו עם זינאדין זידאן, שיתוף הפעולה בין השניים והחברות שרקמו המשיכה ושירתה אותם גם בנבחרת צרפת.
ליזראזו החל את הקריירה כקשר שמאלי לפני שהוסט לתפקיד המגן השמאלי, הדבר בא לידי ביטוי היטב ביכולות ההתקפיות שלו, והקריירה שלו רצופה בשערים יפים מתוך הרחבה ומחוצה לה.
לקראת עונת 96-97, עשה ליזראזו מעבר שעשה היסטוריה כשחתם באתלטיקו בילבאו, המועדון הספרדי המפורסם בכך שהוא אינו מחתים שחקנים שאינם באסקים. ליזראזו הוא אומנם באסקי, ואף מחזיק בזהות באסקית גאה, אבל באזרחותו הוא צרפתי, ובכך הוא הפך ללא ספרדי הראשון שחתם בבילבאו מאז מלחמת העולם הראשונה.
ואם במלחמות עסקינן, ליזראזו ניהל אחת עם מאמנו, מיודעינו, לואיס פרננדז. כתוצאה מכך המגן השמאלי לא הרבה לשחק בבילבאו ובסוף העונה חתם בבאיירן מינכן, הקבוצה בה עשה את הפריצה הגדולה שלו.
ב-9 עונות במדי הקבוצה הבווארית ליזראזו זכה בלא פחות מ-10 גביעים מקומיים, כשהוא משתלט לחלוטין על עמדת המגן השמאלי של הקבוצה. במקביל, הקריירה הבינלאומית של ליזראזו נסקה לגבהים חדשים כשהוא משמש בתפקיד מפתח בהגנה של נבחרת צרפת שזכתה בגביע העולם של 1998 ואליפות אירופה של שנת 2000. ליזראזו סיים את הקריירה בנבחרת צרפת עם 97 הופעות ו-2 שערים, הראשון שבהם מול נבחרת ישראל.
יחסיו עם הבאסקים בספרד הוסיפו להיות מורכבים גם בתקופתו בבאיירן מינכן. בשנת 2000 נתקבל בבית הוריו של ליזאראזו בצרפת מכתב מהמחתרת הבאסקית הלאומית בזו הלשון:
"אנו מרגישים דאגה וכעס מכך שבחרת להגן על הצבעים של מדינת אוייב… אנו מבקשים סיוע פיננסי, אם לא תהיה תגובה לדרישתנו, תבוא תגובה נגדך או רכושך".
בעקבות האירוע הזה השחקן שהגיע למשחק ידידות בספרד עם נבחרת צרפת, נדרש לאבטחה מיוחדת ע"י הרשויות בספרד.
ליזראזו פרש מכדורגל לאחר קדנציה של חצי עונה במארסיי, ועוד עונה וחצי בחזרה בבאיירן מינכן, אבל העשייה שלו מחוץ למגרש הייתה לא פחות מעניינת, וחריגה מאוד בעולם הכדורגלנים לעומת הפרישה של שחקנים מקבילים.
כמו כדורגלנים רבים אחרים הוא עסק לא מעט בתעשיית הבידור, לפני ולאחר הפרישה, כשביים סרט דוקומנטרי ב-2007, ושיחק בשורה של סדרות וסרטים במולדתו צרפת. מעבר לכך הוא לא הסתפק רק בכדורגל, ובחר להפגין את כישוריו גם בתחום הגלישה ואף בג'יו ג'יטסו, ענף בו זכה באליפות אירופה ב-2009.
*
ואי אפשר לסיים בלי הסיפור המופלא ביותר על ליזראזו. כשהשחקן חזר לבאיירן מינכן הוא בחר במספר 69 כמספר החולצה שלו מה שמייד הוליד גל של שמועות, בדיחות והשערות באשר לסיבה לבחירה במספר הזה דווקא. ליזראזו בכל מקרה התעקש שהוא בחר בו משום שנולד ב-1969, גובהו 1.69 ומשקלו 69 ק"ג ולא משום סיבה אחרת.
*
בשבילי בכל מקרה הוא יהיה המגן השמאלי עם הנתונים המטורפים בפוטבול מנג'ר
58 Comments
אחד השחקנים האהובים עלי בהסטוריה.
נ.ב.
רוברטו קרלוס הוא ממש לא המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה. פאולו מלדיני הוא ליגה בפני עצמו וגם פיליפ לאהם לא נופל ממנו.
אכן. פאולו מלדיני לא צריך להשתרבב באותו משפט עם השמות הללו. הוא היה אל כדורגל הגנתי.
אולי הכוונה היתה שרוברטו קרלוס היה מגן שמאלי טהור לכל אורך הקריירה ואילו פאולו מלדיני כשאיבד מהמהירות שלו, הפך לבלם, בלם אלגנטי עם אייקיו פסיכי של כדורגל.
אכן, אני חושב שמלדיני היה שחקן כדורגל גדול יותר בהסתכלות על כל הקריירה, אבל רוברטו קרלוס היה המגן השמאלי הטוב מכולם
רוברטו קרלוס היה חדשן בעמדת המגן, בשילוב של הגנה והתקפה ברמות מושלמות. מבחינת יכולת, אולי מאלדיני עולה עליו.
הגנה ורוברטו קרלוס זה לא באותו משפט, בואו לא נעשה פה רומנטיזציה
בהקשר הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=8r0JAWASn_c
מצויין כרגיל.
שלח את הכתבה לכדורגל שפל, אני בטוח שהם יאהבו את הסקרינשוט שלך :D
שחקן מצוין, בטח יש לו קצת יותר כסף מאיתנו.
איזה כיף שיש מאות שחקנים נהדרים לכתוב עליהם ולהעביר לנו את הזמן איתם.
הרגת אותי עכשיו עם התמונה הזו מפוטבול מנג'ר.
מעולה דור, רק אני מבקש לא לשים תמונות ממנג׳ר, אני אחרי גמילה קשה
כבר עשור אני מפחד להוריד FM רק מהחשש שאתמכר שוב ולא אצא מהבית
לפני שנתיים הורדתי גרסה חדשה כדי לתת לזה צ'אנס מחודש.
אחרי שעה התייאשתי מכל הקונפיגורציות והשיחות עם העיתונות אז פשוט לחצתי continue כל הזמן.
אחרי שעתיים נוספות סוף סוף סיימתי משחק טרום עונה ראשון, ואז התייאשתי לגמרי.
+ מלא
מדויק. אני עדיין עורג לFM 2001.
צריך לקבוע קריטריון מינימום להגדרת "שחקן נשכח". אם שכחת את ליזראזו זה מלמג יותר עליך מאשר עליו.
הסברתי את זה בפוסט, מדובר על שחקן שלא ראית אותו בוידאו ו/או לא חשבת עליו בשנים האחרונות, נראה לי שאצלי הוא עונה על הקריטריון…
בהמשך יבואו ז'ינולה, ז'וניניו ופרנצ'סקולי הנהדרים, מאותו הנימוק.
לא יודע מה איתך, אבל אני חושב על פרנצ'סקו לי כמעט מדי יום.
אל תשכח את ג'יאפרנקו זולה
מה הוא עושה כיום?
פרשן נבחרת צרפת בערוץ הטלביזיה TF1, עם ארסן ונגר, אלופי הדיפלומטיה!
אכן. הוא מופיע תכופות בטלוויזיה בצרפת. לא בדיוק נשכח.
זה ממנג'ר 2001? איזה נוסטלגיה…
01-02, אתה חד אחי.
לכל המודאגים
http://www.theguardian.com/football/blog/2015/may/05/is-being-addicted-football-manager-medical-condition
והציטוט הרלבנטי ביותר:
Me So, to recap: I play Football Manager because I like it and my subconscious likes it. I’m cautious because that’s what my subconscious believes is the best way to prosper and therefore how I’ll like it more. I hold press conferences in my head because it adds to the enjoyment and the best bit, it’s not a problem because it’s not a problem. My life is still very much intact.
Dr Precisely.
Me Well, that’s great. Now, can you do me a favour? Can you call my wife and tell her everything you’ve just told me?
Dr Get out.
חשוב גם לציין שהוא גם אחיו האבוד של אמיר בר שלום מהערוץ המיתולוגי.
אחלה סדרה של פוסטים
נכון!!!!! נכון!!!!
פתרת לי תעלומה של שנים. תודה לך.
+10 LOL
האמת שהתמונה היא מהתקופה לפני שהמשחק נהרס והפך לפוטבול מנג'ר.
התמונה היא מהתקופה הכי יפה של המשחק -Championship Manager 01/02
המנג'ר הטוב מכולם, חד משמעית
אגב יש לו עד היום קהילת מעריצים ענקית.
עם עדכונים כל חודש בחודשו ועם פאצים של העברות ותיקוני באגים.
המשחק וכל הפאצים אגב חינמיים לחלוטין.
נכון עם הקבוצה האגדית של לידס!
אני לא חושב שהוא נשכח.אני חושב שאם תשאל אנשים על מגנים שמאליים מהניינטיז, הוא השם השלישי שיעלה אחרי מלדיני ורוברטו קרלוס. אולי דווקא וינסנט קנדלה, שהרבה בגלל הבחור הזה רשם "רק" 40 הופעות בנבחרת, יותר מתאים
זאת בדיוק הייתה ההתלבטות שלי, יכול להיות שאתה צודק
מגן שמאלי ושנות התשעים זורקים אותו למגן שמאלי נפלא בשם: דן פטרסקו,
שחקן בן זונה
ימני
אולי חשבת על קריסטיאן קיוו, "המלדיני של הקרפטים"
גם את כריסטיאן קיבו וגם את פטרסקו יצא לי לראות מקרוב מאוד, פטרסקו היה מוצלח יותר לעניות דעתי.
אכן לרומנים יש את המנהג להדביק שמות של מפורסמים לסלבס שלהם:
ג'יאורגי האג'י: מראדונה של הקרפטים
יש ברןמניה זמרת בלונדה בשם: loredana- –המדונה של הקרפאט
יש גם את הבת של הנשיא הקודם: טריאן בססקו, צעירה בעלת חזות מצודדת שזוכה לכינוי המפוקפק:
פאריס הילטון של רומניה
מודה שאני לא זוכר מי היה יותר מוצלח מהשניים, במנג'ר קיבו היה אגדה :)
אבל אל תדאג זה לא רק ברומניה. גיאורגי קינקלדזה היה מראדונה של הקווקז וקאחה קלאדזה היה מלדיני של הקווקז. הידטושי נקאטה היה הפלה של אסיה, היו הרבה שקרים שכאלה
זה לא בדיוק שקרים, זה נסיון אחיזה של עם קטן ואנשים פשוטים שרוצים להרגיש חשובים ושהמפוסמים שלהם שווים אל הצפורסמים הכי הכי גדולים.
האג'י אכן היה מראדונה אמיתי,
כאמור קיבו ופטרסקו לא שיחקו על אותה המשבצת וגם לא ממש באותם השנים, פטרסקו היה אולד פאשן וקיבו קצת יותר בליין למרות שתיפקד גם כקפטן.
צודק, התבלבלתי, בהשראת המשחק שלו נגד אנגליה ב 1998 בצרפת
יש קטע גדול שאני לא מצליח למצוא אותו.עשו מתיחה לקריין חדשות בגלי צה"ל כאשר בפתיח במקום את שמו רשמו לו ליזארזו.וברגע שהקריין הבין הוא נקרע מצחוק ופשוט לא יכול להעביר את המבזק.בגלל המתיחה הזו ליזארזו לא ישכח אצלי אף פעם
זה היה באיזה 2 בלילה לא?
נדמה לי שגם אני זוכר את זה
כן
לעניות דעתי, דווקא דניס אירווין הוא המגן הנשכח הגדול של שנות ה-90. שחקן הגנה מבריק שכבש הרבה שערים, בעיקר ממצבים נייחים עד שבקהאם הגיע. המראה של פקיד הבנק קצת השכיח שהוא ספורטאי דגול !
הרבה בזכותו אריק קנטונה הגיע ליונייטד.
On Wednesday 25 November, so the story goes, Ferguson met his chairman, Martin Edwards, to discuss transfer targets. Just after Ferguson lamented the fact United did not go for Cantona before he joined Leeds, Edwards's phone rang. It was Bill Fotherby, the Leeds managing director, to inquire about the possibility of signing Denis Irwin. "The timing was weird, absolutely uncanny," Ferguson said in the book Just Champion.
Edwards dismissed the approach for Irwin but asked if Leeds might consider selling Chapman. As he did so, Ferguson started whispering and making frantic hand signals. When that didn't work, he scribbled the name of Cantona on a piece of paper. Edwards inquired, Fotherby said that Cantona was unsettled and that he would get back to him within 24 hours. In fact he got back to him within one hour to confirm the deal was on. Leeds asked for £1.6m; Edwards worked Fotherby down to somewhere between £1m and £1.2m, depending on which account you believe. When Ferguson's assistant, Brian Kidd, was told about the fee, he wondered whether Cantona had "lost a leg or something".
בהחלט אחד הגדולים בתקופתו.
דור, תודה רבה.
זה לא FM!
זה CM!!!
חזק!
מה שכן בשנתיים האחרונות יש מצב ״קלאסי״ לפוטבול מנג'ר שחותך את רוב השטויות ומחזיר אותי לשנות התשעים, המשחק זורם הרבה יותר מהר, ומרגיש כאילו הוא נוצר במיוחד לוותיקים שבינינו.
ממש לא נשכח, אבל אחלה פוסט שנותן כבוד לשחקן גדול
אחלה מכן אחלה שם.
אני לא שכחתי.
תודה דור.
נהדר, תודה!!!!!!!!!!!!
רוברט יארני, גרהאם לה סו, נייג'ל ווינטרברן, איאן הארט
אני לא חושב שגראהם לה סו הגיע לאיזשהו הישג. איאן הארט (עם כל הסימפטיה שלי כאוהד לידס) לא בדיוק שנות ה-90 שכן רוב הקרירה שלו הייתה בשנות ה-2000. חשבתי על נייג'ל. הוא עונה יותר להגדרה גם כן דעתי. ואם כבר אז גם לי דיקסון בעמתדת המגן הימני. שניהם זכו בגביע המחזיקות והגיעו לגמר. לשניהם אליפות אנגליה ושני גביעי מדינה. מה שכן, הם לא עשו משהו משמעותי ברמה הבינלאומית וזה מרויד מערכם. יארני לדעתי עונה ממש טוב להגדרה של כוכב נשכח
אני חושב שרוברט יארני הקרואטי יותר עונה להגדרה של כוכב נשכח של שנות ה-90.
+ שער נגד גרמניה ברבע גמר המונדיאל
זה אמיתי הקטע הזה עם אליפות אירופה בג'יו ג'יטסו?
אתה מציין את זה כבדרך אגב כאילו יש שלושה אנשים שעושים ג'יו ג'יטסו באירופה. זה מקום ראשון מקום ראשון? לא מקום ראשון בקבוצת גיל? מקום ראשון בתחרות מקומית? מקום ראשון למגנים שמאליים?
גם באליפות העולם יש חלוקה לפי חגורות, משקל וגיל: מקצוענים וסניורים: גילאי 35+.
שניהם חגורה כחולה ולכן החגירה הצבעונית.
ברמת הקרב יש יציבה יפה ושליטה מצד ליזראזו אבל הבחור השני הראה הרבה יותר טכניקה ויכול והיה גם יכול לסיים אם היו לו עוד עשר שניות על השעון..
בכל מקרה, נחמד לדעת שכדורגל וג'יוג'יטסו משיקים איפה שהוא מלבד ברזיל. שמעתי על הרבה מפורסמים שעושים ג'יטס אבל לא כדורגלנים.