הקסם של הכדורגל

שבת, שעות הבוקר המאוחרות, פארק הירקון.

גבר כבן 60, משה, ראובן או איציק, סוכן ביטוח, מוסכניק או איש מכירות, הולך יד ביד עם אשתו בשבילי הפארק.

מעל הג'ינס שלו משתפלת כרס שטופחה בהקפדה ב-30 השנים האחרונות, כאשר הוא שומע את קולו של כדור שמתגלגל מהמגרש הסמוך לכיוונו.

הוא מרים את מבטו, וקולט שחקן שמסמן לו עם היד את הסימן אשר משמעותו בכל השפות היא אחת: "באמא שלך, תחזיר את הכדור אין לי כוח ללכת להביא".

לפתע, הוא לא סוכן ביטוח, מוסכניק או איש מכירות, עכשיו הוא משה סיני, או ראובן עטר או איציק זהר וזאת הדקה ה-90 בגמר הגביע באיצטדיון רמת גן והתוצאה היא 2-2.

הוא עוזב את ידה של אשתו, מעיף מבט על הכדור שמתגלגל באיטיות, מפסק את רגליו קלות וניגש אל הכדור בצעדים קלילים וכשהוא מגיע אליו משה, ראובן או איציק מניף את הרגל ובועט בו מעט מתחת לנקודת האמצע עם החלק הרחב של כף הרגל, הכדור עושה קשת מושלמת ונוחת ישר בין חיבורי הקורות של בוני גינצבורג, רפי כהן או איציק קורנפיין.

השחקן מהמגרש הסמוך מניד את ראשו לתודה, אוסף את הכדור שמתגלגל מספר מטרים ממנו על הדשא וחוזר אל המשחק.

משה, ראובן, או איציק מניד את ראשו בחזרה ומחייך.

זה הקסם של הכדורגל.

images (1)

לאכול את העוגה ולא לשלם עליה
אני שונא את זה כשטביב צודק

30 Comments

karim the dream 13 בפברואר 2016

מתחבר למסר במאה אחוז.. ובנוסף, אני תמיד אמרתי שזה הספורט היחידי שהנתונים הפיזיים לא משנים בכלל כל עוד יש הבנה ברמה גבוהה של המשחק וכישרון ברגליים. אפשר להיות שחקנים כמו אינייסטה, ניימאר ומסי, ומצד שני להיות שחקנים כמו רונאלדו וזלאטן. רק בגלל שאתה לא מהיר, חזק או גבוה לא אומר שאין לך סיכוי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר, וזה לדעתי היופי והסיבה שכדורגל הוא הענף הפופולארי ביותר בעולם.

אלכס דוקורסקי 13 בפברואר 2016

יופי של פוסט, דור. מסכים גם עם התגובה.

shadow 13 בפברואר 2016

מסכים לחלוטין וגם העובדה שבשביל לשחק אותו לא צריך מתקן, אפשר להפוך כל משטח עם שתי אבנים למגרש לגיטימי.

shadow 13 בפברואר 2016

אפילו כדור תיקני הוא לא תמיד הכרחי

אריק י. 14 בפברואר 2016

צודק. ואני גם רוצה לחזק את דבריך ולומר דבר נוסף : לדעתי פיזיות יתרה ושרירים מסיביים מדי פוגעים בטכניקה של הכדורגלן, בתנועה השוטפת שלו תוך כדי כדרור, ובזריזות הגוף שלו (וזה להבדיל מכדורסל ומפוטבול). היה על זה השבוע דיון בפייסבוק של דסקל (הדיון היה בעקרו סביב כריסטיאנו רונאלדו). אני העליתי אצלו תובנה אישית שלי, מהזיכרון הפרטי שלי, נזכרתי בכריסטיאנו רונאלדו של מנצ'סטר יונייטד. הוא היה עם פחות שרירים, פחות מנופח ועם היקפי גוף הרבה יותר צרים. השוויתי אותו לכריסטיאנו רונאלדו של ריאל מדריד. אז כן, רונאלדו נהיה יותר פיזי, אולי יותר מהיר למרחקים, ובעל בעיטה חזקה ועצמתית יותר. אבל אני לא יכול להתעלם מהעבודה שהדריבל שלו הפך יותר מסורבל, התנועה השוטפת שלו בזמן שהוא מכדרר הפכה מעט יותר מגושמת ושקופה לעין שחקני ההגנה. כמה פעמים בשנים האחרונות בריאל ראיתם את רונאלדו עובר שחקן בדריבל בעזרת הטיית גוף? אני פריק של הליגה הספרדית ואני אומר לכם שזה קרה מעט מאוד פעמים. תראו רצועות וידאו (ביוטיוב) של רונאלדו מכדרר ועושה דריבלים ביונייטד, הרבה יותר מגוון, המון הטיות גוף, תנועה שוטפת ויפה בזמן הכדרור, ממש כמו איילה.

ניר 15 בפברואר 2016

אל תשכח שאיבוד הצעד הזה של רונאלדו מתלווה גם להתבגרות שלו בגיל. זה בדיוק הצעד שאתה מאבד בין גיל 25 ל-30, ואני רואה את זה גם על עצמי.

יוני (המקורי, מפעם) 13 בפברואר 2016

נהדר דור. גם אחרי גיל 60../

מיכאל 13 בפברואר 2016

נפלא. בשל קשיים בלמצוא אנשים לשחק איתם, יוצא לי לפעמים לעבור ליד חבר'ה שמשחקים ולקוות שהכדור יעוף אליי בטעות. אצלי בפנטזיה בדיוק באזור מסתובב סקאוט ומחתים אותי מיד באירופה.

תiמר 13 בפברואר 2016

אני הייתי מחזיר את הכדור בדיוק אליו, בדוק.

סער 13 בפברואר 2016

איך כשהרגל מסיימת את התנועה הוא מרגיש כאב חד בגב התחתון. הגב נתפס לשבועיים. והנה הוא שלום תקווה הענק.

רינוס מיכלס 13 בפברואר 2016

יפה … קצר וקולע

תחושות טהורות מכל המסביב שהתפתח מהענף ומהספורט בכללותו

חבל שהכדורגל כמשחק , לא נחשב כעניין תרבותי וקהילתי במדינת ישראל

אחרת , היו מגרשי דשא גדולים ואמיתיים ( כמו בקיבוץ כפר בלום שעולה לי לראש כמשל ) בכל עיר , ממש כמו בגרמניה או הולנד

Matipool 13 בפברואר 2016

יופי של פוסט !

49ers 13 בפברואר 2016

זה היופי והפשטות בכדורגל, בדיוק כמו הפוסט הנפלא והמדוייק. בכל העולם הכדור מתגלגל כבר מגן הילדים, בין אם זה כדור אמיתי, כדור מסמרטוטים, נייר או כל חומר גלם אחר. קל להכין שערים, לסמן מגרש בכל גודל, החוקים ברורים והגיל לא קובע.
מעניין אם האפשרות לארגן משחק קבוצתי בכזאת קלות, קיימת גם בענפי ספורט אחרים..
האם בדלהי ילדים משחקים קריקט מחומרים מאולתרים, האם בקרולינה מאלתרים פוטבול או בהארלם כדורסל.. אני מכוון כמובן לשכונות המצוקה, שהרי בניו אינגלנד או בצפון ת"א, לא צריך לאלתר.

ג'נובי 13 בפברואר 2016

לפחות לגבי הקריקט בדלהי ראיתי שכן. כל מה שצריך זה קרש וכמה פחיות או בקבוקים.
כשהייתי באתיופיה ראיתי כמה ילדים משחקים כדורגל עם כדור מאולתר. גם שם מתקיים החוק האוניברסלי של "המעיף מביא" כשהכדור עף לנהר. רק שאצלי בשכונה היה השכן המאיים ואצלם בנהר יש תנינים. :)

טל 12 13 בפברואר 2016

פוסט נהדר.

לכוכבים של הפעם היתה ריצה יחודית.

shadow 13 בפברואר 2016

פוסטים כאלה הם הסיבה שהתחברתי לדה באזר.

לפעמים הקצרים והפשוטים הם הכי עמוקים וקולעים.

ק. 13 בפברואר 2016

נהדר!
בדיוק אתמול שיחקתי בפארק הירקון 6 על 6 על הדשא (פעם ראשונה ששיחקתי עם החבורה הזאת, השלמה לכדורגל השבועי שבוטל ). בקבוצה שניצחה רב הפעמים שיחקו שניים (בהגנה כמובן ) בני 60 ו65. להערכתי הייתי מספר שנים לממוצע הגיל שם (אני 35). לעמוד ולמחוא כפיים – כוחו של החיידק

גיסנו 14 בפברואר 2016

יפה.
האמת שגם אני הייתי היום בפארק הירקון, וראיתי מחזה דומה מכוון אחר.
ילד (בחולצה של זהבי ;) ) משחק עם אחיו ואבא שלו. ואז מגיעים עוד 3 ילדים ממשפחה אחרת שעברה ליד ומבקשים להצטרף, ועכשיו חבורה של ילדים שנפגשו בפעם הראשונה רצים ומשחקים ומתחבקים אחרי שהכדור נבעט מעבר לשוער בין שני עצים.
מתישהו מגיעים עוד 3 ילדים לא מוכרים (אחד בחולצה של בארסה) ומצטרפים גם הם, ולאף אחד לא אכפת מכלום כי כולם נהנים וההורים זוכים לכמה דקות של שקט ונחת בזמן שהילדים בכלל משחקים עכשיו בקמפ נואו בגמר הצ'מפיונס….

שמח שב 2016 זה עוד קורה לפעמים

Oded 14 בפברואר 2016

יפה
גם הפוסט וגם התגובה

פרלה 14 בפברואר 2016

פשוט ונפלא. ילד או נכד איתך ויש ערך מוסף של המון רושם על מי שעתידם עוד לפניהם.

רפאל 14 בפברואר 2016

יש עוד הרבה קסמים בכדורגל… ( לא כמו הרעיון היפה שרשמת עליו אבל גם מעניינים )

– כשקרית שמונה רצו לאליפות ובסוף לקחו בהליכה כולם שאלו איפה הקהל שלהם.
מסתבר שהם חיכו עד לרגע שיסתבכו בתחתית ויקראו למאמן להתפטר. טוב שפתרנו את התעלומה…

– קבוצה מתחילה את הליגה מהר מאוד ב 10 הפרש ( לחובתם ) מהמוליכה. את העונה הם מסיימים רק בפברואר, לא באוקטובר
כי עוד היה משחק גביע.

– עונה שלמה מטפטפים לנו שחשוב לקחת מקום המוליך לאירופה וגם אם אין שום סיכוי בעולם לחלום על אליפות ( אי פעם בהרבה מקרים ) שווה להמשיך לעקוב. באוגוסט כשמגיע הפרס לעבודה של שנה שעברה נגד קבוצה קטנה מליגה לא משמעותית באירופה נזכרים להרגיע אותנו. זה לא באמת חשוב, העיקר להתרכז בליגה.

– עונה שלמה מסתכלים אחד לשני בלבן של המספר בראש הטבלה.
מחכים מתי לשלוף…. המתח בשיאו, באמת שקשה לנשום מרוב לחץ.
מה יש לך? מכבי פתח תקווה במושבה.
אני נגד רעננה.
may the best man win

– כולם נהנים לראות משחק סתם ולא איכפת לנו מהישגיות.
בגלל זה במקרה 99 אחוז מהאוהדים הם של 3-4 הגדולות בכל מדינה.
לא קשור לכסף, לא קשור לעובדה שרק הם משחקים על משהו ככל שהעונה מתקדמת והאחרות לא.
ככה יצא, במקרה. קסם.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2016

והכי חשוב – חייבים להרוס את קרתגו!

-גיסנו- 14 בפברואר 2016

זוכר איך לא מזמן הסכמת איתי שאתה כנראה דוחף את האג'נדה שלך גם למקומות לא קשורים בעליל….?

עופר כהן 14 בפברואר 2016

נכון רפאל, כי הקסם של הכדורגל הוא שקבוצת מרכז טבלה בפברואר עדיין תשחק כדורגל, 'תה יודע, זה די כיף לשחק כדורגל משוחרר.

רפאל 14 בפברואר 2016

שישחקו הנערים והמבוגרים לפנינו ( עם משכורות העתק שמרוויחים בזכות ובכבוד )
זכותום גם להתמודד על יעדים ומטרות חשובים, בדיוק כשם שיש לקבוצות בצמרת הגבוהה.

כן, זכותה של מכבי ת"א להיות בפער 5-8 נקודות ולא להיות בפאניקה שאין להם עוד מה לעשות אם יפסידו נקודות.
זכותה של באר שבע שנשים לב אליהם כל שנה, ולא פעם בארבעים!
זכותם של הפועל ת"א והפועל חיפה לעשות דברים מדהימים בעונה גם אם מתחילתה ברור שאין להם סיכוי ממשי להשיג את המאזן הטוב בליגה.
זכותם של הקבוצות בחלק התחתון של הטבלה להכריע את הירידה במאבקים ישירים ולא במחזורים האחרונים בחישובים מול קבוצות שכבר סיימו את העונה.
זכותנו לדרוש לצמצם את הפערים ולהגדיל את הרמה באמצעות פרופורציה הגיונית יותר למשחקים המתקיימים בליגה.

וזכותי ליהנות מהפוסט, עם גיסנו….
ולדרוש שיחוסו על קרתגו : )
אין שום בעיה כשמדברים לעניין ואומרים את האמת

-גיסנו- 14 בפברואר 2016

אף אחד לא אמר לך לא להינות מהפוסט
לעומת זאת לפחות 3 אנשים אמרו לך שמיסיונריות הפלייאוף שלך לא קשורה אליו בעליל….

רפאל 14 בפברואר 2016

הכל טוב : )
ראיתי בפארק אבא מלמד את הילד לקשור שרוכים ובינתיים אמא באה
לקחה את הכדור, הבקיעה מול שער ריק וחגגה אליפות.
זה לא קורה בכדורגל האמיתי. רק בפנטזיה.

מאנו 14 בפברואר 2016

יפה ותמציתי.
רובנו מפתחים תקווה סמוייה שאיזה כדור תועה יגיע לרגלינו כאשר אנחנו עוברים ליד כמה חבר'ה שמשחקים בים\בפארק, ולו רק בשביל להרגיש אותו לרגע ברגל ולספק בעיטה מדוייקת לכיוון השער המאולתר\ה'שחקן' הקרוב.

רומן 15 בפברואר 2016

יפה!

Comments closed