מכור, עם מלאי בלתי מוגבל

הבעיה עם התמכרות, בהתעלם מהתמכרויות שיש להן נזק פיזי או פסיכולוגי ישיר, היא שככל שאתה צורך יותר מהחומר שאליו אתה מכור, אתה צריך יותר ממנו כדי להשיג את אותו אפקט, וכך באופן בלתי נמנע אתה נלכד במעגל קסמים שבסופו של דבר מכלה אותך ואת כל מה שיקר לך.

*

אבל מה קורה כאשר המכור נמצא במקום שבו יש לו כמות בלתי מוגבלת מהחומר הממכר?

*

אחרי שער הניצחון של ליברפול נגד דורטמונד, שהגיע אחרי שבירת השיא של שיקאגו 96, שהגיע במקביל ל-60 הנקודות של קובי במשחק הפרישה שלו, שהגיע אחרי הניצחון של ריאל על וולפסבורג, שהגיע אחרי הניצחון של מכבי על בית"ר בדקה ה-90, שהגיע אחרי, שהגיע אחרי, שהגיע אחרי, ניסיתי להסביר לעצמי את ההרגשה שאני מרגיש בשלב הזה של העונה, כאשר נשארו פחות מ-10 משחקים בכל הליגות הבכירות באירופה, וה-NBA מתחיל את הפלייאוף.

*

וזאת ההשוואה הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה, כמו מכור להימורים שנכנס ללאס וגאס עם כרטיס אשראי בלתי מוגבל, כמו מכור לאלכוהול שנכנס לבאר שבו הוא יכול לשתות ג'וני ווקר בלו בלא הגבלה.

*

ומה שהכי טוב בשנה זוגית, וספציפית בשנה זוגיתש שאינה שנת מונדיאל, היא שלמעשה אין כמעט גמילה, עונת הכדורגל תיגמר ונישאר עם ה-NBA, עונת ה-NBA תיגמר ועדיין נהיה עם היורו, היורו ייגמר וכבר נהיה באולימפיאדה, תיגמר האוליפיאדה, ועונת הכדורגל תתחיל מחדש.

*

יש הרבה מה להגיד על הספורט בתקופתנו, על השחיתות, על היעדר השוויוניות וכד' וכד', אבל העושר שהוא מעניק לאוהדי הספורט, המלאי הבלתי נגמר של דרמות, סיפורים ורגעי שיא, הוא משהו שחובה לעצור רגע, לפני עוד משחק של לסטר בדרך לעונה היסטורית חסרת תקדים, ולפני פתיחת הפלייאוף כדי להעריך כמה ברי מזל אנחנו לחיות בתקופה כזאת להתרווח על הספה, או כל הכיסא ביציע, לפתוח בקבוק בירה או שקית גרעינים ולהגיד תודה שאנחנו אוהדי ספורט.

*