מ-3-1 לניצחון

ביום שלישי יבוא לסיומו קמפיין הבחירות המשוגע בארה"ב, ורבים מנסים לעשות סדר בבליל המידע הסותר ורווי האינטרסים שמגיע לעברינו, ולנסות להפיק ממנו מסקנה משמעותית על מה שהולך לקרות ביום שלישי

*

אז אתחיל דווקא מהשורה התחתונה, אם מסתכלים על הסקרים ועל המגמה, מצבו של טראמפ דומה למצבם של הקאבלירס בגמר ה-NBA או של הקאבס ב-world series, פיגור 1-3 בסדרת הטוב מ-7.

*

נתחיל ממוטיבציות, או דרך להבין את מה שקורה כרגע בתקשורת. בדומה למה שקרה בבחירות האחרונות בישראל, גם כאן לכולם יש אינטרס מובהק להראות שהעסק צמוד. טראמפ צריך להראות את זה כדי שהחברה' שלו ייצאו להצביע ולא ישארו בבית מדיכאון, קלינטון צריכה את זה כדי שהחברה' שלה לא יהיו שאננים ויצאו להצביע. התקשורת צריכה את הקליקבייטים ואת הצפייה שלכם בטלביזיה ולכן צפו שהטענה לפיה העסק צמוד תקבל בולטות גדולה.

איך זה נעשה?

קודם כל טראמפ מבליט כל פעם את הסקרים הצמודים ולא את אלו שמצביעים על יתרון עיקבי של קלינטון, ומחנה הדמוקרטים לא עושה הרבה כדי להפריך את הטענה. התקשורת עושה פרסום סלקטיבי של הסקרים כדי לתת את התחושה של עסק צמוד.

למה זה מורכב?

כי מדי יום מתפרסמים בין 5-10 סקרים ארציים יומיים, כך שבכל יום יתפרסם סקר אחד לפחות שמראה על קרב צמוד ומתהדק בין הצדדים.

על מה כן כדאי להסתכל אם כך?

לעוקב הממוצע כדאי פשוט לפתוח את האתר http://fivethirtyeight.com/ ולהסתכל על שני מדדים – ממוצע הסקרים המשוכלל של נייט סילבר, וסיכויי הניצחון של כל אחד מהמועמדים. המדדים האלה צפו נכונה 49 מ-50 המדינות בשתי מערכות הבחירות האחרונות ולכן אפשר לסמוך עליהם. מי שרוצה להעמיק יותר יכול להיכנס ל-realclearpolitics.com ולהסתכל על כל הסקרים, אבל צריך לעשות זאת נכון – בגלל שיש בכל סקר הטייה בין אם בגלל שהמתודולוגיה שלו טובה יותר לאחת המפלגות, או אם בגלל שהוא פשוט תומך באחד המועמדים ומטה את הסקרים זה לא משנה, יש הטייה. נייט סילבר בודק לאן ההטייה הזאת הלכה במערכות הבחירות האחרונות ועושה ממוצע משוכלל באופן שאמור לנטרל את ההטיות.

בגלל אותן הטיות, מי שמתעקש להסתכל על הסקרים בתצורתם הגולמית כדאי שיעשו זאת על ידי צפייה במגמה. קחו למשל את הסקרים שפורסמו היום עד כה – IBD ו-LA TIMES. האחד מצביע על יתרון של 1% לקלינטון והשני על 4% יתרון של טראמפ. לכאורה סקרי טובים לטראמפ נכון?

לא נכון

הסקרים האלו באופן עיקבי נתנו תוצאות טובות יותר לטראמפ עבור קלינטון. אם עוקבים אחרי 3 הימים האחרונים, בשני הסקרים מדובר על עלייה של 2% עבור קלינטון נמצאת במצב טוב יותר.

*

ולבסוף הסתכלו על הגרף הזה כאן:

http://projects.fivethirtyeight.com/2016-election-forecast/…

לאורך כל הקמפיין הסיכויים של קלינטון לנצח נעו בין 60-80%, כרגע הם נמצאים בערך באמצע על 68%.

*

האם תיתכן הפתעה?

בוודאי, אבל עד כה לאורך כל הקמפיין לא היו שינויים טקטוניים בעמדות של הקהל, שנשאר פחות או יותר חצוי בדומה לבחירות של אובמה ורומני, שגם הם תוארו כקרב צמוד ערב הבחירות והסתיימו בפער נוח עבור הנשיא המכהן.

לכן כשמסתכלי םעל האחוזים, המצב דומה לפיגור 1-3 בסדרת הטוב מ-7. כמובן שבשנה הנוכחית זה קרה באופן מפורסם בגמר הבייסבול וגמר הכדורסל, כך שתעשו עם הנתון הזה מה שאתם רוצים.

אני אמשיך לחשוב שקלינטון תנצח בפער של כ-5%, הדמוקרטים יקחו את הסנאט 52-48, והדמוקרטים יקחו כ-20 מושבים מהרפובליקנים.

זאת כל עוד אין שינוי משמעותי בסקרים או אירוע דרמטי ב-3 הימים שנשארו.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

139 תגובות ל “מ-3-1 לניצחון”

  1. ד"ר רזי הופמן (פורסם: 4-11-2016 בשעה 13:58)

    המשחק גמור כי הילארי לוקחת וזהו. יש לה כבר רוב מכריע של אלקטורים כ 260 מול בערך 160 של טראמפ. ואין שום צאנס שהיא תפסיד אלא עם ויקי ישחרר משהו באמת חזק שיערער את שליטתה וישחרר חלק מהאלקטורים שכבר יש לה בכיס. זה גם לא אפשרי מפאת הזמן הקצר. הקלינטונים בדרך חזרה לבית הלבן וזהו. טראמפ יכול לקבל רוב בקלפיות אבל מבחינת האלקטורים הוא לא יצליח לקחת 170 אלקטורים גם אם כל הסרחון יצא החוצה.

    להגיב
    • ד"ר רזי הופמן (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:42)

      התכוונתי שטראמפ לא יקח 110 אלקטורים ולא 170

      להגיב
      • yaron (פורסם: 4-11-2016 בשעה 16:40)

        מרגע שיש שיוויון בסקרים היתרון בדר"כ הוא בצד של האנדרדוג (זה שהתקשורת לא רוצה שינצח).
        ראינו את זה בברקזיט וגם בארץ.
        האחוזים המדוייקים בסקר זה או אחר לא כל כך חשובים כמו זה שמדינות שנחשבו של קלינטון חזרו להתנדנד.
        יש כרגע כ"כ הרבה מדינות מתנדנדות שהכל פתוח.
        ההימור שלי – טראמפ

        להגיב
        • Guss (פורסם: 4-11-2016 בשעה 18:48)

          לא מדויק – גם אם אתה צודק במשפט הראשון, צריך לזכור את ההצבעה המוקדמת שהתחילה עוד שקלינטון היתה בהובלה גדולה. ובאמת, נתוני ההצבעה המוקדמת מצביעים על יתרון טוב לקלינטון. אז יכול להיות שהמצב בשוויון עכשיו, אבל ההצבעה המוקדמת תתן לקלינטון את היתרון הדרוש.
          לגבי המשפט השני – המדינות שחזרו להתנדנד הן לא מדינות שקלינטון "חייבת" לנצח בכולן, כלומר הן מראש הוגדרו כמדינות מתנדנדות. והיא צריכה לנצח רק ב-2 מתוכן כדי להבטיח את הנשיאות

          להגיב
          • ד"ר רזי הופמן (פורסם: 4-11-2016 בשעה 19:23)

            מסכים עם גס
            טראמפ צריך נס גדול מדיי, לא חשדות אלא הוכחות לפלילים אצל קלינטון.
            ההובלה הגדולה שלה כרגע באלקטורים נותנים לה את הניצחון. טראמפ צריך המון מזל שהרוב המכריע של המתנדנדות יהיו שלו. זה לא יקרה.

            להגיב
      • שמעון (פורסם: 5-11-2016 בשעה 08:36)

        אני מהמר שטראמפ יקח ואני גם בעדו

        להגיב
        • ד"ר רזי הופמן (פורסם: 5-11-2016 בשעה 17:16)

          אני חושב שלארה"ב מגיע נשיא טוב יותר מטראמפ או הילרי אבל זה מה יש.

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 5-11-2016 בשעה 19:41)

            כל פוליטיקאי בכל מדינה שקיימת הוא סתם פח, מדובר באנשים שהציבור לא באמת מעניין אותם, הם צוחקים על הציבור. לי באופן אישי לא אכפת משום פוליטיקאי, מבחינתי כולם שקרנים וחרטטנים ומעולם לא האמנתי לאיש מהם. זה לא עכשיו שארה"ב תשתנה אם טראמפ או קלינטון יהיו, רק דיבורים ישתנו. כנואם אני מעדיף את טראמפ הוא מצחיק אותי לפחות וקלינטון לא באה לי טוב בעין והיא ממשיכת דרכם של אובמה ובעלה כלומר אי עשיית כלום.

            להגיב
            • פרילי (פורסם: 7-11-2016 בשעה 00:00)

              אובאמה עושה המון תראה מה קורה במזרח התיכון ממש אביב ערבי

              להגיב
            • Amir A (פורסם: 7-11-2016 בשעה 03:25)

              אובמה לא עשה כלום בשביל שמעון. את זה אני יכול להבין.

              להגיב
  2. אביאל (פורסם: 4-11-2016 בשעה 14:31)

    אני פשוט לא מבין את השטות המוחלטת של התקשורת לפרסם ולתת משקל לאחוזי ההצבעה הכללים, בפעם המאה מילארד, זה לא מערכת בחירות ארצית-רובית, זה אזורית-רובית, לכן כמו בוש הבן גם מועמד שזכה בפחות קולות כלליים יכול להיות נשיא. לדמוקרטים יש רוב כמעט מובנה בימים של מערכות בחירות צמודות וטראמפ צריך לנצח לפחות 3 מתוך 5 מתנדנדות (אחרים טוענים שהוא צריך 4 ויש גם שאומרים שאת כולם) לכן צריך להסתכל בעיקר עליהן, קליפורניה, טקסס וניו יורק לא מעניינות, אוהיו, פלורידה, צפון קרוליינה וכו׳ הן החשובות וצריך לבחון את הסקרים הפניימים שלהן, מה גם שלכל מדינה יש אינספור משתנים שצריך לקחת בחשבון, הצבעה בדואר, איך מוציאים את הזכות להצביע, אחוז השחורים שמצביעים וכו׳. פשוט לא מבין את אינסוף הדיווחים על סקרים כלל ארציים לא חשובים.

    להגיב
    • אלון (פורסם: 4-11-2016 בשעה 16:11)

      כן, זה באמת לא ברור הקטע הזה. לא אינפורמטיבי בכלל.

      להגיב
    • yaron (פורסם: 4-11-2016 בשעה 16:51)

      יש הרבה יותר מחמש מתנדנדות ולכן העסק מאוד סבוך והכל פתוח. ההתעסקות בסקרים כלליים זאת בדיחה.

      להגיב
      • אביאל (פורסם: 4-11-2016 בשעה 17:34)

        ירון – כן, סליחה, הכוונה למתנדנדות בעלות משמעות, כמו בכמעט כל מערכות הבחירות האחרונות.

        להגיב
    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:41)

      הטענה שצריך להסתכל רק על הסקרים במדינות המתנדנדות היא נכונה רק כאשר אין קורלציה בין המדינות השונות והסקרים הארציים. כלומר, התוצאה בכל מדינה בלתי תלויה בטרנד הארצי. במציאות יש קורלציה חזקה בין השניים. מכיוון שרוב הסקרים הם ארציים ולא במדינות ספציפיות הרבה מודלים לוקחים את המודלים הארציים בחשבון וכך מקבלים יותר נתונים.

      להגיב
  3. Yavor (פורסם: 4-11-2016 בשעה 14:34)

    בעיקרון אני מסכים איתך ואומר את זה לכל מכריי שחושבים שזה עוד צמוד.
    מצד שני, אם באמת יהיה כתב אישום או משהו בסגנון, אז יכול להיות שהאלקטורים הדמוקרטיים שנבחרו, יבחרו ביום הדין דווקא בטראמפ? ומתי באמת האלקטורים בוחרים את הנשיא? כמה זמן אחרי הבחירות?

    להגיב
    • אביאל (פורסם: 4-11-2016 בשעה 14:47)

      אני לא חושב שהם יכולים לשנות את דעתם, אם אני לא טועה האלקטורים עצמם הם בעיקר עניין סמלי.

      להגיב
      • Ljos (פורסם: 4-11-2016 בשעה 14:56)

        ל-21 מדינות אין חוק שמכריח את האלקטורים לבחור במי שנבחר על ידי העם. זה משהו שכבר קרה בעבר.

        להגיב
        • אביאל (פורסם: 4-11-2016 בשעה 14:59)

          מפעם לפעם אני יותר נפעם מאיך שהדמוקרטיה באמריקה עדיין מתפקדת למרות כל כך הרבה אלמנטים שיכולים לסתור אותה, או שזה בדיוק ההפך, פשוט לא ברור לי.

          להגיב
          • ישרון (פורסם: 6-11-2016 בשעה 11:03)

            את הדמוקרטיה עושים האנשים לא החוקים, זה אופציה למקרים חריגים וזה יותר רלוונטי לפריימריז שמה יש הפרש זמנים בין המדינות השונות ולכן יכול להתגלות משהו חדש על המועמד או למשל מועמד שפורש יש מדינות שמאפשרות לאלקטור בחירה חופשית במקרה כזה. (לYavor) האלקטורים מתכנסים במהלך דצמבר אבל תוצאות הבחירות מתפרסמות מיד בגלל מה שהסברתי קודם.

            להגיב
        • יריב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 19:25)

          קרה, אבל מעולם לא בצורה שהשפיעה על הבחירה.

          להגיב
          • Yavor (פורסם: 4-11-2016 בשעה 22:50)

            השאלה מתי האלקטורים שולחים את הצבעתם.
            אם זה אחרי שה-FBI מודיע פתאום שיש בסיס להגשת כתב אישום – אתם לא חושבים שזה יכול לשנות את ההצבעה של חלק ניכר מהם?

            ורק למען הסדר הטוב – זו שיטה מעוותת והזויה לדעתי, למרות שלמביט מבחוץ זה מוסיף עניין ומתח (קצת כמו פנדלים כשאין לך קבוצה אהודה שמשחקת)

            להגיב
            • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 22:55)

              מה שראש ה-FBI עשה בבחירות האלו זה לא יאומן. ומפחיד. מילא הסיפור של הילארי והאימיילים שהוא עדיין יכול להצדיק בצורה עקומה כלשהי. אבל זה ששבוע לפני הבחירות הוא משחרר מסמכים בנוגע לחקירה של ביל קלינטון מלפני מי יודע כמה זמן, ואחרי שהתקשורת לא עושה מזה סיפור ה-FBI טורח לצייץ שהם שחררו את המסמכים הללו. זה כבר מעלה תהיות, מרים גבות, מפיל לסתות ולא יודע מה עוד.

              להגיב
              • no propaganda (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:30)

                הוא כנראה בכיס של טראמפ, אין הסבר אחר.

                להגיב
              • אביאל (פורסם: 5-11-2016 בשעה 02:39)

                לא שאני מצדיק את ראש הFBI אבל גם התקשורת לא יוצאת כאן בצורה טובה.

                להגיב
              • ישרון (פורסם: 6-11-2016 בשעה 11:08)

                הוא לא בכיס של טראמפ הוא פשוט רפובליקן, כמו שסי.אן.אן וניו יורק טיימס לא בכיס של הילארי הם פשוט דמוקרטים.

                להגיב
                • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 12:23)

                  פעולות כל כך בוטות של אנשי ממשל הן לא מקובלות, מה שעושה את זה מוזר. שימוש בסמכויות שלטוניות למטרות פוליטיות הוא גם לא תקין, כמובן. מצד שני, גם מעורבות כל כך גדולה של הנשיא היוצא היא לא מקובלת (אבל הוא עושה את זה כדובר, לא נראה שהוא עושה שימוש בסמכויותיו כנשיא). נראה שהכל חלק מתהליך הקיטוב המפלגתי, וזה דבר שבהחלט מחבל בתפקוד הממשל האמריקני.

                  להגיב
                • Amir A (פורסם: 6-11-2016 בשעה 12:50)

                  אתה לא ברצינות השוות הרגע בין גוף ממשלתי ועיתון פרטי בנוגע לנסיון להשפיע על הבחירות, נכון?

                  להגיב
            • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 00:50)

              נראה לי שהאלקטורים מצביעים ב19 בדצמבר, אבל אני לא בטוח. אני בטוח שזה לא משנה.

              להגיב
  4. מקנאב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:05)

    אם נתת את הדוגמא של סילבר ו 65% סימן שהידע שלך בסטטיסטיקה חסר .כל מי שהולך על סטטיסטיקה טהורה כבר מזמן מעל 90 (דרו לינזר, סם וונג, האפפולסטר. השניים הראשונים בעסק מ04 וצודקים מ04). מי שחישב בפנים ממוצעים ארצים בלי הכפלה קיבל 85% שזה הניו יורק טיימב (ויש בזה היגיון) ויש מנגד את סילבר שגם מכניס את הכל בסטייטס ובארצי, לוקח כל סקר אפילו עם מתודולוגיה בעייתית והחליט על sd גבוה בגלל וולטיליות שבספק אם קיימת בתיאוריית ריבוי הלא מחליטים. כך שרק התיאוריות שלו מגיעות ל65% . מה ששם אותו במקום טוב. תנצח קלינטון יאמר שצדק תפסיד קלינטון יאמר שהיה הכי קרוב. …והעיקר הטראפיק לאתר עולה מדמוקרטים בפניקה או רפובליקאים שרוצים להאמין

    להגיב
  5. אורי (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:33)

    מה שהאמריקאים (כנראה) לא מבינים זה שבסופו של דבר זו מערכת בחירות בין המועמדים לסגנות הנשיאות.
    מי שלא ייבחר יודח תוך שנה גג וסגנו/ה יקבל את התפקיד

    להגיב
    • מקנאב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:52)

      אני חושב שהסכוי לזה אפסי עם קלינטון וקטן מאד עם טראמפ כי לא כל בעיה משפטית שלו תביא להדחה. זה גם חלק מתעמולת ההפחדה ששני הצדדים התעלו בה בקמפיין הזה.

      להגיב
  6. דורפן (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:52)

    לגבי ספורט. ברגע שהסדרה הופכת ל-2-3 הכל הופך מאד נזיק ומשחק 6 הופך למין משחק 7 או שש וחצי כי במצב 3-3 מי שהוביל 1-3 לחוץ מאד בשביעי.

    בשתי הסדרות ראינו גם ב-1-3 סימנים. דריימונד גרין היה מורחק אז קליבלנד האמינה בניצחון החוץ – ומשם דברים התגלגלו לטובתה.

    בהקשר לשיקגו. קליבלנד הימרה על קלובר במשחק 4 כדי לעלות ל-1-3 וקיצרה את הרוטציה. אבל מהרגע הזה הם פתחו כל משחק עם הפיצ׳ר היותר עייף

    להגיב
    • yaron (פורסם: 4-11-2016 בשעה 16:31)

      וזה גם המצב בבחירות כרגע. 3-2 ואולי כבר 3-3, זה כבר לא 3-1
      ההימור שלי- טראמפ לוקח.

      להגיב
      • יניב פרנקו (פורסם: 4-11-2016 בשעה 17:50)

        זה יותר מזכיר את מכבי זניט…

        להגיב
        • yaron (פורסם: 4-11-2016 בשעה 17:54)

          :-)

          להגיב
  7. רומן (פורסם: 4-11-2016 בשעה 15:55)

    טראמפ לוקח כמו ביבי ב 96.
    מי שהגיע עד הגמר מכלום לא יפסיד אותו

    להגיב
  8. אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 18:51)

    משהו לא טוב עובר על סילבר בבחירות האלו. קודם הוא פישל בבחירות המוקדמות עם טראמפ ועכשיו, אולי כתגובה לזה הוא כל הזמן מחפש דרכים שבגללן טראמפ ינצח, כולל להכניס גורם אי ודאות מאוד גבוה בלי סיבה אמיתית. הסקרים מאוד עקביים ביתרון של קלינטון והוא מתעקש להכניס שגיאה אפשרית. יכול להיות שטראמפ ינצח, אבל אני מאוד אופתע אם זה יקרה (בהנחה שלא יהיו הפתעות נוספות עד יום שלישי)

    להגיב
    • מקנאב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:01)

      אריאל זה הטראפיק לאתר אחרי שעבר ל espn. תחשוב הוא בפוזיציה של win win גם עדיין הילרי וגם יהיה הכי קרוב אם היא תפסיד. אבל אם לחפש נקודות זכות בשבילו- בפריימריס הוא חטף שתי בומבות. אחת כי הוא ניסה להיות חוכמולוג פנדיט והפוסט שלו למה 6 שלבים ימנעו מטראמפ להיות מועמד הוא אלמותי והשני, הכשלון הענק שלו במישיגן בניצחון סנדרס על קלינטון. אם זה לא עניין הטראפיק מכאן באה השמרנות והסתכלתי טוב. הוא בהחלט שינה את המודל הדי מוצלח שלו מ12 כי טראמפ ותואם טראמפ הדמוקרטי (בשילהוב לא צפוי של האוהדים) נכנסו לו מתחת לעור.

      להגיב
      • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:44)

        אתה יודע בודאות שהוא שינה את המודל? או שהוא שינה את הטווח שגיאה של המדגמים (שזה אולי לגיטימי בבחירות האלו)?

        להגיב
        • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 14:23)

          אם הבנתי נכון, הוא אומר שהמודל כמעט לא השתנה. טווח השגיאה המוגדל נובע בעיקר משיעור גבוה של undecided המצביעים למועמדים אחרים 13 אחוז עכשיו לעומת 3 אחוז שלושה ימים לפני הבחירות הקודמות, אני חושב)

          להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:43)

        אני לא חושב שבמישיגן הוא נכשל – המודל הוא רק מודל שמתבסס על סקרים והסקרים כולם היו קלינטון. קורה שאתה נופל במדינה זו או אחרת. דווקא את הפריימריז ברמת המדינות הוא חזה את המנצחים בצורה יפה.
        אבל אני מסכים שטראמפ נכנס לו מתחת לעור ואנחנו רואים את זה במודל שלו עכשיו שרחוק מאוד משאר המודלים.

        להגיב
    • יריב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:54)

      יש לו סיבות טובות להעריך שגיאה גבוהה, שהוא פירט. שיעור גבוה של undecided ותבניות הצבעה שונות הבחירות קודמות (מה שאומר סיכוי גבוה יחסית לשגיאה בהערכת שיעורי ההצבעה היחסיים).

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:41)

        אני לא כל כך קונה את ההסברים שלו. כשיש לך כל כך הרבה סקרים שעומדים על איזור ה-3 אחוז לקלינטון, אין שום סיבה להניח שיש שגיאה של 3%, שזה בערך מה שהוא עושה. לדעתי הוא די מגדר את עצמו פה. נתן פרמטר של אי ודאות גבוה ואז אם קלינטון מנצחת הוא יוצא טוב ואם איכשהו טראמפ מנצח הוא יכול להגיד שהמודל שלו חזה את זה. לא בשביל זה יש לנו את סילבר, האיש היה מאוד בטוח בעצמו בבחירות קודמות שבהן האחוז היה קטן יותר בסקרים.

        להגיב
        • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 00:46)

          בבחירות הקודמות שיעור הundecided היה נמוך בהרבה לכל אורך הקמפיין, וההצבעה היתה לפי קווים דמוגרפיים דומים לבחירות קודמות (בעיקר ל2008, אבל גם למקרים קודמים). השנה זה לא המצב, אז שיעור אי הודאות גבוה יותר, לא ברור לי מה הבעיה. אתה חושב ששיעור undecided גבוה לא מצביע על אי ודאות? אתה חושב שהשינוי בתבניות הדמוגרפיות של ההצבעה לא מרמז על אי ודאות גבוהה יחסית בשיעורי ההצבעה?

          להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 5-11-2016 בשעה 01:04)

            אני לא רואה שינוי משמעותי בתבניות הדמוגרפיות של ההצבעה וגם אם הן קיימות (נניח, יותר לבנים לא משכילים מצביעים לטראמפ) הן ברורות לכל. אפשר אולי לטעון שלא ברור כמה אוכלוסיה תלך לקלפי להצביע אבל אין סיבה להניח שזה יהיה שונה משמעותית ממקרים קודמים.
            בנוסף, אחד הדברים שהמודל של סילבר לקח מאוד בחשבון בעבר זה המצב הכלכלי בבחירות, אבל משום מה הפעם הוא כמעט מתעלם ממנו, לפחות בכתבות שלו.
            אני לא אומר שאי הודאות לא גדולה יותר, אבל גם הפער גדול יותר מאשר בחירות קודמות ולמעשה לא ראינו בשום שלב מצב שבו טראמפ מנצח. לכן, להניח שיהיה משהו שונה ביום הבחירות ושבעצם כל הסקרים טועים – זה לדעתי לקחת מקדם שגיאה קצת גדול מדי אולי.

            להגיב
            • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 10:18)

              השינוי בהעדפות מצביע על שינוי בהתנהגות הפוליטית. הוא לא מבטיח שינוי בשיעור ההצבעה, אבל הוא אומר שאנחנו יודעים פחות על ההתנהגות הפוליטית של השנה הקבוצות האלו (שיעור המשכילים בין המצביעים, למשל). המידע הזה הוא חלק חיוני בתחזית של הסוקרים, אי אמינות שלו מחייבת אי אמינות של הסקרים.
              יש כמה מודלים, ההבדל בין "סקרים פלוס" (שלוקח בחשבון מדדים כלכליים) ל"סקרים בלבד" (שלא) הוא די קטן. הוא היה גדול רק בסמוך לועידות, כש"פלוס" לקח בחשבון את אפקט הועידה הצפוי.

              אגב, סילבר יגיד שהוא צדק גם אם קלינטון תנצח בפער גדול (6 אחוז ויותר)

              להגיב
              • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 10:26)

                אגב, גם במודל "פלוס" משקל המדדים הכלכליים קטן מב2012, מהסיבה הפשוטה שקלינטון איננה הנשיאה המכהנת, ואובמה היה.

                להגיב
  9. מקנאב (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:15)

    אבל אני אגיד משהו חשוב כי יש פה בלבול מוזן מצד עיתונאים וזה גם לא ישנה מי ינצח: ברמת הסקרים לאורך החודשים האחרונים זוהי מערכת בחירות משעממת למדי. לך תאמינו לזה עם כל הטררארם אבל זה הספור כולו. שני עמים ששונאים עצמם לגמרי ויבחרו שבטית הרבה יותר מבישראל עם תכלס כמות קטנה באמת של אנשים "עצמאיים" שלא החליטו או החליטו הרגע האחרון. כשהקרב נהיה כל כך ייצרי והוא כזה לדעתי מאז שהחל המשבר ביל קלינטון מול ניוט גינגריץ בשנוצ ה90, הבחירה נעשית כמעט תמיד אוטומטית ולא משתנה. מהרגע שהשינוים הדמוגרפים שיחקו לידי הדמוקרטים (בעיקר בקולורדו נ.מקסיקו, קרולינה הצפונית ונבדה) אז להפסיד בחירות זה הם יותר מלרפובליקאים לנצח.

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:36)

      הסיפור האמיתי יהיה סביב השאלה של לוגיסטיקה ביום הבחירות. מי יצליח להוציא יותר בוחרים לקלפיות ביום שלישי. בתחום הזה לא נראה לי שטראמפ יוכל לתת לקלינטון מאבק אמיתי. לגבי הסקרים, מדובר על אחד מסיפורי הזבל הגדולים של התקשורת בשנים האחרונות. שני דברים בעייתיים קופצים כאן. האחד הוא הפמפום של סקרים ארציים שהוא לא רלוונטי (גם אם יש לו קורלציה לתוצאה הסופית) והשני הוא חוסר ההבנה הבסיסי של המתודולוגיות השונות. לדוגמא, הסקר של ה- LA TIMES שבאופן עקבי מצביע על יתרון לטראמפ בסביבות 3-4 אחוזים. המתודולוגיה שלו היא כדלקמן:
      1. מדגם קבוע של X משיבים. דהיינו, אם בתחילה הם דגמו קבוצה שנוטה מעט לרפובליקאים, זה ישאר כך לאורך כל עונת הבחירות. המדגם מורכב מאותם אנשים כל הזמן. כל יום הם יוצרים קשר עם שביעית מהמדגם ושואלים אותם את השאלות הרלוונטיות. התוצאות שהם מציגים הן התוצאות של שבעת הימים האחרונים, מה שאומר שכל אדם שנכלל במדגם נמצא פעם אחת בכל פעם שהם מציגים תוצאות. בקיצורו של דבר, המדגם קבוע.
      2. השאלות שהם שואלים הן כדלקמן:
      א. מה אחוז הסיכויים שתצביע ביום הבחירות
      ב. מה אחוז הסיכויים שתצביע לטראמפ, קלינטון או מועמד אחר
      ג. מה אחוז הסיכויים שקלינטון או טראמפ ינצחו
      אני לא אתחיל כאן לנהל ויכוח עם החברה מ- USC שפיתחו את המתודולוגיה הזו, בעיקר סביב הנושא של עד כמה אנשים מבינים את המושג של אחוזים ויחסים בין אחוזים (האם הפער בין 10 ו-20 אחוז הוא כמו הפער בין 50 ו-60 אחוז? או כמו הפער בין 30 ו-60 אחוז?), אבל מה שבטוח שיש כאן שאלה בסיסית של סף. האם מצביע של טראמפ שאומר שיש סיכוי של 70% שהוא יצביע יביא קול לטראמפ ואילו מצביע של הילארי שאומר שיש סיכוי של 40% שהוא יצביע לא יצא מהבית? תרשו לי לפקפק ביכולת של מארגני הסקר לנבא מהי נקודת הסף שתנבא הצבעה ביום הבחירות. בקיצורו של דבר, מדובר על עולם שלם שהתקשורת לא מבינה ויותר מכך, גם לא מעניין אותה להבין. העיקר שאפשר לומר "בסקר של ה- LA TIMES טראמפ מוביל ב- 4%.

      להגיב
      • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:48)

        למה הסקרים הארציים לא רלוונטיים? נייט סילבר כתב שיש קורלציה בין הסקרים הארציים והמדינות המתנדנדות. ללא הקורלציה הזאת המודל שלו מנבא ניצחון לקלינטון באחוז הרבה יותר גבוה. הוא כתב על זה לפני שבוע (והסביר למה המודל שלו שונה מאחרים).

        להגיב
        • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:01)

          אפשר להכנס כאן לשאלות דגימה וכן הלאה, אבל לא בטוח שזה המקום. שתי סיבות עיקריות שמדברים על סקרים ארציים:
          1. את הציבור לא מעניין ואין לו כח להתחיל לראות הרבה מספרים. תנו לי מספר אחד וזהו. הציבור מטומטם והתקשורת נותנת לציבור את מה שהוא מסוגל להתמודד איתו.
          2. המחיר של כל סקר כזה יקר מאוד. הרבה יותר פשוט להריץ סקר ארצי אחד עם 1500 נשאלים מאשר 15 סקרים מדינתיים כאשר כל אחד מהם בפני עצמו הוא בן 500-1000 משיבים.

          אני יכול להבטיח לך שבסקרים שהמועמדים עושים בעצמם, סקרים שכמובן נשמרים בסוד, הרזולוציה היא לא ארצית ולא מדינתית. אני יכול להבטיח לך שהדגימה היא ברמה של מחוזות בכל מדינה.

          להגיב
          • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:10)

            סבבה. אבל במידה שאין מידע רב על הסקרים המקומיים וידוע שיש קורלציה לסקרים הארציים אז הם רלוונטיים בשביל לבנות מודל טוב. כמובן שאפשר לבנות מודל יותר טוב אם רק היו מספיק מדגמים מקומיים אבל זה לא המצב.

            להגיב
            • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:18)

              מזכיר לי בדיחה נחמדה (נדמה לי שכבר כתבתי אותה פה פעם):
              במבחן בפסיכולוגיה המרצה רואה את אחד התלמידים יושב ולא כותב דבר. הוא ניגש ושואל אותו מה העניין. התלמיד אומר לו: "למדתי כמו שאמרת לנו, לפי התיאוריה של אסוציאציות. בהתחלה חיברתי לכל פרק משפט אחד שבעזרת אסוציאציות עזר לי להזכר בחומר של כל הפרק, ואז חיברתי משפט אחד ויחיד שהזכיר לי את כל המשפטים של הפרקים בספר, ואז מצאתי מילה אחת שמעלה לי את המשפט האמור, שבתורו מעלה לי לזכרון את כל המשפטים של כל פרק ספציפי, שבתורם מעלים לי לזכרון את כל החומר שכתוב בפרקים". "אז מה הבעיה" שואל הפרופסור? "אני לא זוכר את המילה" באה התשובה. "בולשיט" אומר הפרופסור. "או, תודה".

              להגיב
              • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:27)

                מכיר את הבדיחה. את ההקשר אני מבין פחות – הסקרים הארציים זה הסיכום במילה אחת?
                נראה לי שנשאר חלוקים לגבי הרלוונטיות שלהם. אני אשאר בדעה שבהעדר מידע יותר מדויק הסקרים האלו מאוד רלוונטיים. הקורלציה בין המדינות המתנדנדות זה החלק החשוב שהופך את המידע לרלוונטי. בלי הסקרים הארציים וללא סקרים מקומיים רבים אי אפשר לבנות מודל מוצלח.

                להגיב
                • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:35)

                  הנה קישור למאמר נחמד שמסביר על הפער בין סקרים מדינתיים וארציים. הוא נוגע לבחירות של 2012 ונכתב על-ידי אחד, נייט סילבר
                  http://fivethirtyeight.com/features/state-and-national-polls-tell-different-tales-about-state-of-campaign/

                  להגיב
                • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:38)

                  ועוד משהו. אני לא פוסל לחלוטין את הסקרים הארציים. אחרי הכל, העובדה שמעט פעמים בהיסטוריה המנצח לא זכה ב-popular vote מצביעה על קשר בין השניים. עדיין, אם אני יועץ לאחד המועמדים הדבר הראשון שאני אומר להם שכאשר מדובר על מירוץ כל כך צמוד שתלוי במדינה זו או אחרת, עליהם להתעלם מהסקרים הארציים.

                  להגיב
                  • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:50)

                    תודה על הקישור. קראתי רק חלק ממנו (אני בעבודה) אבל נראה לי שהוא תומך במסקנה שלהצבעה במדינות השונות יש קורלציה חזקה עם הטרנד הארצי. לכן הסקרים הארציים רלוונטיים.

                    ובלי קשר, שלחתי את ההצבעה שלי בדואר היום. פעם ראשונה שאני מצביע פה. וכל זה במדינה שקלינטון בודאות תסיים שלישית.

                    להגיב
                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:53)

                      חשבתי על זה עוד קצת והגעתי למסקנה למעלה קצת מהר מידי. אני אקרא את המאמר ביותר צומת לב בערב.

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 21:54)

                      וכמובן שאני לא יודע לאיית (או לדבר או לכתוב) כמו שצריך בעברית.

                    • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 22:23)

                      יוטה? אתה מיוטה??? אף פעם לא פגשתי מישהו מיוטה!

                    • Yavor (פורסם: 4-11-2016 בשעה 22:59)

                      גם אני ישר חשבתי יוטה!
                      מדינה נהדרת. הייתי שם בכנס בקיץ האחרון. נופים מטמטמים, ואפילו לא ירדתי לאזור של הקניונים המפורסמים.

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:01)

                      אכן יוטה. מקום מדהים.

                    • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:10)

                      איך זה לחיות ביוטה?

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:18)

                      אני לגמרי מאוהב במקום הזה (למרות שזה די הורס לי את הקריירה). אני גר פה כבר 9 שנים ולא רואה את עצמי עוזב. גם המשפחה שלי (שגרה בישראל) מאוהבת במקום למרות שבהתחלה הם ממש לא הבינו למה אני עובר לגור בסלט לייק סיטי.

                    • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:22)

                      אני מתנצל מראש על החטטנות, אבל מה מביא בן אדם מהיישוב לעבור לסלט לייק סיטי? משום מה יוטה תמיד הצטיירה לי כמקום שאם אתה לא נולד שם אז אין סיכוי שתעבור לחיות שם.

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:34)

                      בכיף. אשתי (אמריקאית מאיווה) למדה רפואה בישראל. היא רצתה לעשות התמחות מיוחדת שיש רק ב 5 מקומות שונים. היא התראיינה בכל המקומות והכי אהבה את יוטה. בהתחלה סירבתי לקבל את הרעיון אבל אחרי שהתקשרתי לכמה אוניברסיטאות לגבי דוקטורט היה די ברור שביוטה יהיה לי הכי פשוט (וכך באמת היה).

                      מה שאני הכי אוהב פה זה שאנשים ממש נחמדים והכל פה נעשה ברוגע. יש משהו ממכר בהרים מסביב והרוגע של האזור והאנשים.

                    • אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:37)

                      אני מניח שאשה. או שתיים..

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:48)

                      אריאל – שאבא של אישתי שאל אותנו למה אנחנו עוברים ליוטה עניתי לו שאני רוצה יותר מאשה אחת. התגובה שלו היתה שזה רק מראה שאין לי שום ניסיון בלהיות נשוי ושאחרי קצת ניסיון אני אגיע למסקנה שאפילו אחת זה יותר מידי צרות. ואת זה הוא אמר על הבת שלו…

                    • אריאל גרייזס (פורסם: 5-11-2016 בשעה 01:04)

                      LOL, הוא צודק לגמרי, היתה את הסדרה הזאת על ההוא שנשוי לכמה נשים (אהבה גדולה), תמיד ריחמתי שם עליו

                    • שי (פורסם: 5-11-2016 בשעה 02:12)

                      יוטה כל כך יפה.

                    • shohat (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:31)

                      בלייק פאוול לא משנה מי הנשיא. מושלם.

                  • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:44)

                    אני קצת מתבטל בעבודה…

                    מאמר ממש מעניין. נייט סילבר אומר במאמר שאפשר לשער את התוצאות במדינות לפי הטרנד בסקרים הארציים (טופ דאון). זה בדיוק מה שאמרתי.

                    להגיב
                    • אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:48)

                      לסקרים ארציים יש ערך מאוד גדול, אפשר לראות בהם מגמה וכן הם חוזים את מה שקורה במדינות. בסופו של דבר, יש מקרה אחד מאז מלחמת העולם השניה שבו מי שלקח את סך הקולות הארצי לא ניצח בבחירות עצמן. אם הסקרים היו מראים יתרון של חצי אחוז-אחוז לקלינטון אז היה צריך להתחיל להתרכז ברמת המדינות, כרגע זה נראה לי לא לגמרי הכרחי

                    • Amir A (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:51)

                      לשער בהחלט. אבל אם אתה נמצא במצב של היום, כשניצחון בבחירות יצטרך להתבסס בצורה די קיצונית על 2-3 מדינות מתנדנדות (במקום קלינטון הייתי זורק את כל מה שיש לי לצפון קרוליינה), אז לנסות לנבא מה יקרה בהן על סמך הממוצע הארצי זה די בעייתי.
                      כפי שאמרתי מקודם, העובדה שמעט פעמים קרה שספירת האלקטורים לא התיישבה עם חלוקת הקולות הארצית מצביעה על הקשר הזה. אבל אם הייתי איש מקצוע, זה הדבר האחרון שהייתי מסתמך עליו. (טוב, לא האחרון. אבל רק קצת אחרי אסטרולוגיה).

                    • עסק שחור (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:56)

                      אני חושב שאפשר להפריד את הדיון לשניים:
                      1. מה הייתי עושה בתור מתמודד ופה אני מסכים עם אמיר
                      2. מה הייתי עושה בתור מישהו שבונה מודל. מכיוון שאין מספיק סטטיסטיקה בסקרים במדינות כן הייתי משתמש בסקרים הארציים בשביל להקטין את השגיאה של המודל. וזה מה שהמומחים עושים (כי אין להם גישה לסקרים שהמתמודדים עושים בעצמם).

                    • אריאל גרייזס (פורסם: 5-11-2016 בשעה 00:42)

                      מסכים. מעניין שסילבר לא משתמש בכלל בנתוני הצבעה מוקדמת למרות שלדעתי הם כן מספרים סיפור, גם אם חלקי

  10. ג'ורג' וואה (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:44)

    mission impossible. כדי לנצח, טראמפ צריך לשכנע מיליוני מצביעים אמריקאים שאינם לבנים נוצרים דתיים, לבנים דרומיים או לבנים לא-אקדמאים. האוכלוסיות האלו בכיס שלו, אבל במהלך הקמפיין שלו האיש מקפיד לאיים על ההיספאנים בגירוש ובחומה שתעצור את הבני דודים שלהם שעוד לא הגיעו, מוסיף לרשימות הגירוש גם את המוסלמים, מפרסם קריקטורות אנטישמיות ומאשים בנקאים מסתוריים ששולטים בכלכלת העולם, נחשף כמטריד מינית וגרוע מכך בעיני המחצית הנשית של אוכלוסיית המדינה, מבלבל את המוח על אפריקאים-אמריקאים שהם חבריו הטובים בזמן שהוא ואביו מנעו מהם דיור במשך עשרות שנים בפרויקטים שבנו. באמריקה שרובה כבר אינו נוצרי לבן, מועמד רפובליקני שמבקש לזכות חייב להיות יותר ליבראלי, יותר רב תרבותי, ועדיף אחד שלא מתפאר איך הוא תופס לנשים מושכות בווגינה.

    להגיב
    • תומר שור (פורסם: 5-11-2016 בשעה 16:04)

      זה הדברים שדוחפים מצביעים – כאשר מגרדים עוד יותר מגיעים למקומות הרבה יותר גרועים. האוניברסיטה שלו ופשיטות הרגל שלו.
      הוא בכל הרצינות פתח 'אוניברסיטה' שהיא סקאם מוחלט – ללא לימודים אמיתיים, ללא תעודה – כאשר רוב ההון הושקע במחלקת יחסי ציבור אשר התמקדה באנשים קשיי יום וכיצד מייצרים להם חוב (ואז מוכרים את החוב הלאה). צריך להיות בנזונה ברמה פסיכית בשביל להגות רעיון כזה.
      בנוסף, הוא עשה מנהג להרים פרוייקטים בכסף של אחרים, להכריז על פשיטת רגל, לא לפני שהוא לוקח לעצמו נתח גדול מתוך הכסף. האדם השאיר שובל עצום של בעלי חוב החל מאלו שהלווה להם את הכסף וכלה בעשרות אלפי שפשוט לא שילם להם.
      וכמובן קרן טרמפ אליה כלל לא הכניס כסף והשתמש בה (שוב מדובר בקרן נדבנות/צדקה בה אנשים הכניסו כסף למטרות סיוע) כדי לפתור בעיות משפטיות של עצמו ולרכוש ציורים שלו.
      הבנאדם כל כך חולה שהוא הלווה מהכסף שלו לקמפיין ואז שהגיעו הכספים מהתורמים החזיר לעצמו את החוב ורכש שירותים במליונים מבני משפחתו….

      להגיב
  11. MOBY (פורסם: 4-11-2016 בשעה 20:51)

    סטטיסטיקה זה לחלשים (רוברט הורי הוא אחת מההוכחות לכך).
    בסך הכל אמריקה היא הרבה יותר שמרנית(לא מפלגתית) ממה שחושבים.סאן פרנסיסקו ומנהטן הן לא המייצגות של אמריקה.
    הסקרים שווים לת..
    הימורים כמובן שלא. יהיה צמוד במדינות החשובות, טראמפ ינצח בקטנטן.

    להגיב
  12. ישי החיפאי (פורסם: 4-11-2016 בשעה 22:20)

    מכיוון שבבחירות הללו התקשורת תוקפת כל מי שמצביע לטראמפ, יש סיכוי טוב שאנשים משקרים בסקרים לכיוון מסוים, ולכן קשה לדעת מה יהיו תוצאות האמת.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:37)

      אין שום הוכחה שזה המצב באמריקה, האמת

      להגיב
  13. NoOne (פורסם: 4-11-2016 בשעה 23:53)

    היה שווה לראות מקרוב את כל תקופת הבחירות הדפוקה הזאת רק כדי לראות את טראמפ חוטף התמוטטות עצבים בשידור חי אחרי ההפסד שלו.

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 5-11-2016 בשעה 00:00)

      שמע, אתה נבאת שהוא יפסיד בלנדסלייד. זה לא הולך לקרות. אני מציע שני דברים:
      1. תפסיק לנבא
      2. תתרחק מוגאס

      להגיב
      • NoOne (פורסם: 5-11-2016 בשעה 01:56)

        שום דבר לא השתנה , הוא יפסיד בגדול

        להגיב
  14. מקנאב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:03)

    סקרים צמודים אבל היום בקלארק כבר 72 אלף יתרון. נבדה גמור.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:18)

      תזכור שזה לא ספירה של קולות אלא זיהוי מפלגתי כך שכביכול זה לא אומר כלום אבל על פניו כן – זה אמור לתת לקלינטון את המדינה. אני רואה שיש תורים מטורפים של היספנים להצביע, עבד לטראמפ מעולה הקטע הזה.
      אני עדיין חצי תוהה אם הוא באמת התכוון להיבחר לנשיאות. אשכרה אם הוא לא היה יורה לעצמו ברגל הוא היה מסוגל לקחת את זה

      להגיב
      • מקנאב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:23)

        אריאל טעוות שלך ונראה לי שאתה לא מעורה מספיק. נבדה זה קולות לא רישום. לכן זה גמור. נ.קרולינה ופלורידה למשל זה רישום זולא קולות ולכם רק הערכות.

        להגיב
        • NoOne (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:24)

          נקמת מקסיקני אומברה אנס לא חוקי לא ברא השטן

          להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:30)

          סופרים קולות לפני יום הבחירות? אתה בטוח?

          להגיב
          • מקנאב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:32)

            רק בנבדה

            להגיב
            • מקנאב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 09:37)

              טעות שלי….אריאל צודק!

              להגיב
          • אריק (פורסם: 5-11-2016 בשעה 17:18)

            סופרים בכולם. בנבאדה מפרסמים
            http://edition.cnn.com/2016/11/05/politics/nevada-early-vote-hillary-clinton-donald-trump/

            להגיב
            • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 14:20)

              להבנתי, מה שסופרים שם כרגע הוא באמת זיהוי מפלגתי של המצביעים, לא קולות ממש. זה מופיע באופן לא בולט בתחילת הכתבה.

              להגיב
              • אייל סגל (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:36)

                כן, זה זיהוי מפלגתי. התיאור של זה כמצוין לדמוקרטים נשען על ההנחות (הסבירות) ש-1. הרוב הגדול של אלה שרשומים כדמוקרטים הצביע לקלינטון ו-2. שהתפלגות הקולות בין אלה שלא מזוהים עם אף אחת משתי המפלגות הגדולות לא נוטה באופן קיצוני לטובת טראמפ.

                להגיב
                • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:41)

                  יש גם נתונים דמוגרפיים על ההצבעה המוקדמת, לדעתי. אם הבנתי נכון יש זינוק של למעלה מ100% במספר ההיספאנים שמצביעים (משתנה ממחוז למחוז וממדינה למדינה, לא זוכר נתון כללי). זה רע מאוד לטראמפ.

                  להגיב
  15. זיו (פורסם: 5-11-2016 בשעה 16:56)

    מישהו יכול פעם להסביר איך יכול להיות שסקר של 1000 נותן אותה טעות דגימה אם עושים אותו בישראל או בארה"ב?
    הרי כדי לסקור את כל המדינות נכון זה בסוף מגיע לכך שנניח באלסקה פשוט שואלים בן אדם אחד ועל פיו קובעים בסקר?

    להגיב
  16. אריק (פורסם: 5-11-2016 בשעה 16:57)

    ניו המפשיר תכריע הכל

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 5-11-2016 בשעה 17:02)

      אני דווקא חשבתי על צפון קרוליינה. אם קלינטון לוקחת אותה אז טראמפ יכול לקחת את ניו המפשייר, נוואדה ואת המחוז האומלל של מייל ועדיין היא תנצח.

      להגיב
      • אריק (פורסם: 5-11-2016 בשעה 17:17)

        הוא צריך גם וגם וגם את צפון קרולינה פלורידה ונבאדה (נראית די אבודה מבחינתו, האמת אחרי הארלי ווטינג) אבל כרגע 538 צובעים אותן באדום חלש… אז תישאר ניו המפשיר הוא צריך גם אותה

        להגיב
  17. אייל סגל (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:23)

    מבחינת חשבון האלקטורים מה שנקרא ה-firewall של קלינטון, שכולל מדינות בהן היה לה לפי הסקרים יתרון די יציב לאורך כל המרוץ, כולל 272 (כש270 זה המינימום לניצחון) – אלה המדינות שאובמה זכה בהן בבחירות הקודמות (332) מינוס פלורידה (29), אוהיו (18), איווה (6), נבאדה (6), והמחוז השני של מיין (1). כך שאפילו אם טראמפ זוכה בכל אלה הוא עוד צריך לפחות מדינה אחת מה-firewall. לפי הסקרים האחרונים נראה שניו המפשייר (עם 4 אלקטורים) היא האופציה הכי סבירה בהקשר זה, אבל מצד שני התוצאות של ההצבעה המוקדמת בנבאדה מראות סיכויים די קלושים לטראמפ לנצח שם, כך שכנראה גם ניו המפשייר לא תספיק לו – אם נלך לפי המדינות הבאות בתור מבחינת ההפרשים בסקרים, הוא יצטרך (או בנוסף או במקום) את קולורדו, מישיגן או פנסילבניה. בכל אופן, בערב הבחירות פלורידה וצפון קרולינה הן בגל הראשון של המדינות שמכריזים על התוצאות שלהן, כך שאם קלינטון זוכה אפילו באחת מהן יכול להיות שהמתח האמיתי יתפוגג די מהר בהקשר זה.

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:33)

      אני מוכן להתערב שלפחות בפלורידה ההכרזה הראשונית תהיה too close to call

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:38)

        אמיר. מה קורה אם אף אחד לא מגיע ל270? כמובן מעבר לעירעורים ובתי משפט..
        יש בחירות חוזרות? רוטאציה??

        להגיב
        • אייל סגל (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:44)

          אם אף אחד לא מגיע ל-270 ההכרעה עוברת לקונגרס – אבל לא בהצבעת רוב רגילה, אלא כשלכל אחת מהמשלחות של 50 המדינות יש קול אחד וצריך 26 "קולות" כאלה כדי לזכות. כלומר, לפי הרכב הקונגרס זה די בוודאות הולך לטראמפ.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:47)

            מעניין..לפי הסקרים גם שם צפוי מיני מהפך לא?
            והאם זה כבר קרה בהסטוריה?

            להגיב
            • אייל סגל (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:58)

              זה קרה פעם אחת, ב-1824 (כלומר, שאף אחד לא השיג יותר מ-50% – המספרים וגם המפלגות היו שונים אז). ולא, בקונגרס לא צפוי מהפך – הרוב של הרפובליקנים שם גדול מדי. אם יהיה מהפך אז זה בסנאט – כרגע המרוץ צמוד מאוד והסיכויים לזה נראים בערך פיפטי-פיפטי.

              להגיב
              • אמיתי (פורסם: 5-11-2016 בשעה 19:00)

                thnx

                להגיב
              • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 22:13)

                קרה גם ב1800, אבל זה היה מוזר יותר. ההצבעה לא היתה לצמדים (נשיא וסגן), אלא למועמדים ממש כשכל אלקטור מצביע לשניים. האלקטורים של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית פישלו, אחד מהם היה צריך להצביע רק לג'פרסון (מועמד המפלגה לנשיאות) אבל כולם הצביעו ג'פרסון-בר (מועמד המפלגה לסגנות), מה שיצר תיקו, שלח את ההחלטה ביניהם לבית הנבחרים ונתן חלק מההחלטה לפדרליסטים. זה היה בלגן גדול.

                להגיב
        • Amir A (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:48)

          אם מתרחש מצב שבו אף אחד לא השיג 270 אז ההכרעה עוברת לבית הנבחרים, כאשר לכל מדינה יש קול אחד המייצג את הצבעת רוב האלקטורים מאותה המדינה. במצב הזה טראמפ יהיה הנשיא היות ולרפובליקאים יש יותר מדינות בכיס בבית הנבחרים. מה שנחמד זה שאת סגן הנשיא בוחר הסנאט באותו האופן (קול אחד לכל מדינה) ואז קיין יהיה סגן הנשיא.
          הסיפור הנחמד הוא שלפי החוק מי שיעמדו לבחירה במצב כזה בפני הקונגרס אלו שלושת המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות. אם נניח לרגע שמקמילן ייקח את יוטה (מה שלא יקרה) אז גם הוא יעמוד לבחירה בפני הקונגרס (כי החלוקה תהיה 269 למועמד אחד, 263 לשני ועוד 6 למקמילן) ואז אפשר לראות סיטואציה מופרעת שבה בסופו של יום הוא ייבחר לנשיא ארה"ב בתור מועמד של פשרה.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:52)

            חייב להגיד בהמשך לדיון קודם על שיטת האלקטורים ועכשיו שיטת
            בית הנבחרים שהם ממש מעוותות..אף אחד לא ניסה לשנות את זה?

            להגיב
            • יריב (פורסם: 5-11-2016 בשעה 22:09)

              יש יוזמה לשינוי, באמצעות מנגנון אמנה בין מדינות. לכל מדינה סמכות לקבוע איך היא מקצה את שהאלקטורים שלה, יש אמנה שתיכנסי לתוקף אם מדינות המהוות רוב האלקטורים יאשרו אותה, לפיה המדינות המשתתפות יקצו את כל האלקטורים למי שקיבל הכי הרבה קולות ברמה הלאומית.

              שינוי של מנגנון הבחירה עצמו הוא מסובך מאוד, זה שינוי של החוקה ולא נראה שזה יקרה בעתיד הנתפס.

              להגיב
      • אייל סגל (פורסם: 5-11-2016 בשעה 18:41)

        כן, יש שם בהחלט מסורת מפוארת בעניין הזה.

        להגיב
  18. א.ב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 12:57)

    לפי אתרי ההימורים של וגאס, הילרי -290 וטרמפ +300
    כלומר 290 דולא על הילארי תביא לך 100 דולר
    ומאה דולר על טראמפ יביא 300 דולר, כלומר וגאס צופים 70% שהילרי תנצח.
    אני לא מהמר נגד הבית….

    להגיב
    • תומרג (פורסם: 6-11-2016 בשעה 13:01)

      אני מודה שהליין של ווגאס נראה לי כלי הרבה יותר אמין לניבוי התוצאות מכל סקר. זה המקום שבו אנשים מסכנים משהו בחיזויים שלהם ולכן מן הסתם הם מבוססים הרבה יותר.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 6-11-2016 בשעה 13:03)

        הם מבוססים על סקרים לא?.. או שיש להם כדור בדולח

        להגיב
        • תומרג (פורסם: 6-11-2016 בשעה 13:06)

          הם מבוססים במידה רבה על ההימורים, סוג של חוכמת ההמונים. אני נוטה להניח שאנשים נוטים להיות הרבה יותר רציניים כשהם מסכנים כסף מאשר כשהם עונים על סקרים.
          וחזקה עליהם שאם הם כוללים גם סקרים הם מוודאים שמדובר בסקרים אמינים שלא מרופדים במיני קש וגבבא כמו סקר ארצי או הסקר של ה LA Times שאמיר הזכיר כאן.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 6-11-2016 בשעה 13:23)

            שתי תהיות
            הימור על קלינטון לא זהה להצבעה לקלינטון..
            והם משנים את היחסי הימורים רק אם יש הימורים יוצאי דופן על אירוע מסויים. היחס על יונייטד היום מושפע בייחוד מיחסי הכוחות והתוצאות האחרונות ולא מכמות ההימורים עליהם..

            להגיב
            • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 14:11)

              המטרה של הבית היא להרוויח בכל מקרה, אז היחס שהמהמרים מקבלים צריך לתאום את היחס בין כמות הכסף שהמהמרים על כל צד. אין סיבה להתייחס לסקרים או לתוצאות קודמות אלא כדי לחזות כמה כסף יהמרו על כל צד.

              להגיב
              • אמיתי (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:24)

                זה רק באירוע בינארי כמו הבחירות. בכדורגל יש תיקו. לדעתי זה עובד קצת אחרת אבל אני באמת לא סגור על זה..

                להגיב
                • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:40)

                  גם כשיש תיקו המטרה של הבית היא להרוויח בכל מקרה, או כשיש אירוע מרובה חלופות אחר (למשל מנצח הפריימריז).

                  להגיב
                  • אמיתי (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:47)

                    אוקי..מקבל..
                    אבל עדיין נראה לי יותר נכון להסתמך על סקרים מאשר
                    על יחסי ההימורים מהסיבה שהמדגם יותר מייצג בסקרים.
                    אוכלוסיית המהמרים היא יותר הומוגנית לא?

                    להגיב
                    • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:24)

                      אני חושב שההבדל העיקרי הוא שיחס ההימורים לא בהכרח משקף את ההסתברויות, הוא משקף את התפיסות הרווחות. זה אולי דומה אבל לא זהה.

                    • תומרג (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:26)

                      אתה מכיר ניתוח היסטורי של יכולת החיזוי של ווגאס?
                      יש לזה איזשהו איזכור ברשת?

                    • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:36)

                      אני לא מכיר ניתוח כזה, אם כי אני יודע שמקובל להניח שהם די טובים.

                    • אמיתי (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:44)

                      אחלה יריב. תודה..
                      קראתי על זה קצת.. מה שתיארת על שינוי היחס בהתאם
                      להימורים הוא תאורטית נכון. רק בווינר לדוגמא מכל מיני
                      סיבות לא ניתן לשנות את היחס בתדירות ובמהירות גבוהה
                      ככה שמאד תלוי באיזה אתר הימורים..אבל השיטה שתיארת
                      היא הנכונה (מבחינתם…)

                  • אמיתי (פורסם: 7-11-2016 בשעה 16:16)

                    אגב אם כבר להסתמך על משהו שהוא אינו סקרים אז
                    על הבורסה..נראה לי חוכמת ההמונים והכסף שם גדול
                    פי כמה מהימורים

                    להגיב
    • תומרג (פורסם: 6-11-2016 בשעה 13:03)

      ואגב, לדעתי היחסים שהצגת פה שקולים ל 90% ולא ל 70%, פספסתי משהו?

      להגיב
      • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 14:14)

        היחסים האלו אומרים שהבית מצפה שכמות ההימורים על קלינטון תהיה פי 3 מההימורים על טראמפ.

        להגיב
        • תומרג (פורסם: 6-11-2016 בשעה 14:25)

          75-25?
          לי נראה שאם על כל דולר שתשים, אתה יכול לקבל על קלינטון פי 9 מאשר על טראמפ, היחס הוא אחד לתשע (שלוש בריבוע), זה לא ככה?

          להגיב
          • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:39)

            לא. שים לב שאם 75% מההימורים הם על קלינטון ו25% על טראמפ הבית מרוויח בכל מקרה (בערך בשיעור הזה).

            להגיב
  19. אייל סגל (פורסם: 6-11-2016 בשעה 15:50)

    אפשר לראות הצגה ישירה של יחסי הימורים באחוזים כאן – https://electionbettingodds.com. מעניין שלאורך רוב מערכת הבחירות האחוזים שלהם היו כמעט זהים לאלה של סילבר, אם כי נכון לעכשיו הם מראים יותר אופטימיות לגבי קלינטון (ב-538 הם באזור ה-65%), בין השאר אולי כי נלקחים בחשבון נתוני ההצבעה המוקדמת שלא משוקללים במודל של סילבר. אבל האחוזים האלה עדיין יותר זהירים באופן משמעותי לגבי ניצחון של קלינטון מאשר כמה אתרים אחרים עם מודלים סטטיסטיים שמציגים את זה כוודאות כמעט מוחלטת (99-98 אחוז).

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:22)

      מה שמעניין אותי אלו לא האחוזים אלא ההבדלים בהשערות לגבי מדינות מסויימות. לדוגמא, ואנג (http://election.princeton.edu/electoral-college-map/) מניח כרגע שנבאדה, פלורידה וצפון קרוליינה נוטות לקלינטון. סילבר מניח ששלושתן נוטות לטראמפ. האתר שהבאת מצביע גם הוא שהן נוטות לקלינטון. אם אני סילבר אז לא הייתי ישן טוב הלילה ומחר. ברור שגם אם שלושתן ילכו לקלינטון הוא יוכל לטעון לטעות דגימה, אבל לא יעזור לו כלום. הוא יאבד את ההילה של ילד הפלא על פיספוס איכותי כזה בשלוש מדינות מפתח.

      להגיב
      • אייל סגל (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:34)

        יותר נכון לומר שלפי 538 המרוץ בשלוש המדינות האלה הוא סופר-צמוד. כרגע הן נראות שם כנוטות טיפה לטראמפ – באחוזי הצבעה (ולא הסתברות של ניצחון) מדובר בפער של לא יותר מעשירית אחוז או שתיים, והן כבר שינו צבע מכחלחל לאדמדם ובחזרה כמה פעמים בימים האחרונים (http://projects.fivethirtyeight.com/2016-election-forecast/?ex_cid=2016-forecast).

        להגיב
      • יריב (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:35)

        סילבר אומר על כל המדינות האלו שהן tossup, בעצם.
        פלורידה – 52.0% סיכוי לטראמפ (צופה נצחון ב 0.1% מהקולות)
        צפון קרוליינה – 51.2% סיכוי לטראמפ (צופה נצחון ב0.2% מהקולות)
        נבאדה – 50.9% סיכוי לטראמפ (צופה נצחון ב 0.2% מהקולות)

        יכול להיות שהוא יאבד את ההילה, דימוי ציבורי זה עניין חמקמק, אבל נצחונות קטנים של קלינטון בכולם לא יעלו לו בנקודות בתפיסה שלי. לשם השוואה, ואנג חוזה לקלינטון ניצחון ב2.4% מהקולות בפלורידה, 1.8% בצפון קרוליינה ו1.8% בנבאדה. בהערכה מי היה יותר קרוב, אני לא מתכוון להשתמש ב"מי ניצח" כמדד.

        להגיב
  20. אייל סגל (פורסם: 6-11-2016 בשעה 16:45)

    אבל בהחלט אפשר לראות שסילבר בלחץ מסויים – אתמול הוא פתח בסערת ציוצים מאוד לא טיפוסית בעקבות כתבה בהפינגטון פוסט (מאלה שחוזים ניצחון לקלינטון בוודאות של 98%) שלעגה לאופן בו המודל שלו מתפקד בבחירות האלה.

    http://www.politico.com/story/2016/11/nate-silver-huffington-post-polls-twitter-230815

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 6-11-2016 בשעה 17:11)

      הבעיה הגדולה שלו כרגע, מעבר לתדמית כסלבריטי וכל זה, היא העובדה שהוא אחראי, אני מניח, על פרנסתם של עשרות אנשים. במקומו גם אני לא הייתי ישן בלילה עקב האפשרות שמגע מידאס שלי עומד הפעם למבחן רציני. ושוב, סטטיסטית אין הבדל גדול בינו לבין המודלים האחרים. הבעיה היא כאמור הדימוי הציבורי יותר מאשר המוניטין המדעי.

      להגיב
  21. דוד (פורסם: 7-11-2016 בשעה 22:12)

    לא צריך את נבאדה.
    http://www.thedenverchannel.com/news/local-news/colorado-republicans-take-7000-vote-lead-over-democrats-in-early-voting-2-days-before-election-day
    בלי ניו המפשייר, יש לנו שוויון 269-269. אבל אם הסקרים טעו בקולורדו, הם יטעו גם ב… ניו מקסיקו
    http://www.kob.com/new-mexico-news/donald-trump-hillary-clinton-election-presidential-politics-new-mexico/4312391/?cat=500
    כיוון שהאוכלוסייה בניו מקסיקו די דומה לזו של שכנתה.

    להגיב

מה דעתך?