6 השנים האחרונות בפליאוף במזרח היו מייאשות, לא רק לשונא לברון כמוני, אלא גם לכל מי שנהנה ממתח וכדורסל תחרותי.

מאז שבוסטון של הטריו דעכה, אף קבוצה לא אתגרה באמת את הקבוצות של לברון במיאמי וקליבלנד. רוז נפצע, ניו יורק של מלו לא המריאה, אטלנטה נשארה בינונית וכך גם טורונטו, ולברון שייט שנה אחרי שנה אל הגמר, אולי עם החריג של 2012.

אבל השנה יש סיבות טובות לחשוב מדוע קליבלנד, גם אם תחזור לגמר, עשויה באמת להתקשות. כן זה כבר לא מרגיש כמו סתם האטה לקראת לחיצה על הכפתור שתזניק אותם בחזרה לשליטה בקונפרנס. 10 הפסדים ב-17 המשחקים האחרונים, סוויפ משיקאגו אותה הם עשויים לפגוש בסיבוב הראשון ב-4 המשחקים שלהן בעונה הסדירה, יכולת הגנתית מחפירה (אתם יכולים לקרוא על זה בהרחבה כאן: https://fivethirtyeight.com/features/the-cavs-might-actually-be-in-trouble/), נותנים את התחושה שיתכן השנה קרב אמיתי במזרח.

אבל מי אמור לתת אותו?

האם איזאה תומאס מסוגל לעשות בפליאוף את מה שהוא עושה בעונה הסדירה? והרי בלעדיו לבוסטון אין דיי כלים התקפיים להתחרות. האם דואו הרכזים + גבוה אירופאי עליו מתבססות וושינגטון וטורונטו אחרי שתסיים להתאושש מהפציעות מסוגל להוביל לקרב אמיתי בסדרת הטוב מ-7 מול לברון? האם שיקאגו מסוגלת להדהים?

קשה לדעת אבל לכל הפחות אחרי שנים שבהן עבדכם הנאמן לא ממש טרח לצפות במשחקי הפליאוף במזרח והתמקד במערב הנפלא, אולי השנה יחזור המתח לשני צידי ה-NBA.

הלוואי.

קחו רגע
MVP והערות נוספות בעקבות השיא