MVP והערות נוספות בעקבות השיא

1. signed sealed and delivered ראסל ווסטברוק הוא ה-MVP שלכם לעונת 2016-2017, ואני אומר את זה כמי שהיה מהמתנגדים וסבר שהארדן הוא המועמד הראוי יותר, אבל האמונה הזאת התערערה בשבועות האחרונים ובעיקר אחרי משחק השיא (כן כן משחק אחד וכו' וכו'), ובעיקר זה לא משנה. סיפור ההתגברות אחרי העזיבה של דוראנט, ההגעה לפליאוף, השיא וההגעה לשיא הכושר בסוף העונה סוגרים את זה עבור ראס הליגה לא תבחר במישהו אחר.

2. השיא של ראסל ווסטברוק הוא מדהים. כמות הטריפל דאבלים שהשיג העונה, טובה יותר מכמות הטריפל דאבלים שכל שחקני הליגה השיגו בכל הקריירה שלהם למעט 8. השיא כמעט חגג יובל שנים, והמקום השני עמד על 31, מאז שנות ה-80 אף אחד חוץ מראס לא עבר את ה-18. כל זה בא להגיד שההישג של ווסטברוק באמת מדהים, אבל זה לא רק ההישג (שמשתקף גם בממוצע הטריפל דאבל שלו), אלא גם העובדה שאל לנו להיות מופתעים אם נראה עוד שיאים שנראה שאינם ברי שבירה נשברים בשנים הקרובות. הפוקוס של המדיה על הישגים אישיים, היכולת האתלטיות הבאמת חריגות של חלק מהשחקנים, והעובדה שיש כמה קבוצות באמת מחורבנות בצורה יוצאת דופן מגדילה את הסיכוי לשיאים שנראו עד לאחרונה בלתי שבירים להישבר.

3. מה שהיה מיוחד במשחק הזה, והשפיע על התפיסה שלי של ראס כמועמד ל-MVP וכשחקן, הוא מה שקרה אחרי שבירת השיא. המשחק הזה לא שינה עבור אוקלהומה, ושינה מאוד עבור דנבר (שבעקבות ההפסד כנראה איבדה סופית את המקום בפליאוף לפורטלנד). ולמרות זאת, ולמרות שכבר השיג את הטריפל דאבל, ההישג רק הגביר את המוטיבציה של ראסל להשיג את הניצחון, והוא השיג אותו בצורה הכי מרשימה שניתן להעלות על הדעת עם שלשה ממרחק גדול עם הבאזר. זה כבר מראה על אופי של הגדולים באמת, עכשיו השאלה היא האם אוקלהומה תוכל להקיף אותו בשחקנים ראויים ומערכת תומכת על מנת לעשות ריצה אמיתית על התואר כשהוא בשיאו. יש לי תחושה שלא מעט שחקנים ירצו להצטרף לשחקן שקולע 50 נקודות וגם מוסר 10 אסיסטים.

4. קליבלנד-שיקאגו יכול להיות נחמד כי שיקאגו נצחה את כל המשחקים בין השתיים העונה, וגם קליבלנד מיאמי בגלל הפיקנטריה. כל סדרה אחרת במזרח עשויה ללכת ל-7 כשאפילו בוסטון היא נעלם מבחינתי לפליאוף. גולדן סטייט פורטלנד יכול להיגמר בבלואו אווט אבל פורטלנד היא קבוצה מרתקת וזה לבד שווה מעקב. הקליפרס נגד הג'אז יהיה צמוד כשהקליפרס אולי עם הזדמנות אחרונה לעשות משהו עם הקור הזה. גם לספרס נגד ממפיס יש היסטוריה של משחקים שמבטיחים סדרה צמודה יותר ממה שהטבלה מספרת. אבל סדרת הסדרות, הסדרה לעקוב אחרי ולקום עבורה בבוקר בלי שום ספק תהיה הארדן נגד ראסל, יהיה כדורסל מאוד מאוד התקפי, הרבה נקודות, הרבה משחקים צמודים, הרבה מאוד אמוציות, מומלץ לאגור שעות שינה בפסח. שבוע הבא זה מתחיל.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

78 תגובות ל “MVP והערות נוספות בעקבות השיא”

  1. ניינר / ווריור (פורסם: 10-4-2017 בשעה 16:00)

    בעיני כל עניין הטריפל דאבל מאד אוברייטד ומסיר את הפוקוס מהדברים החשובים באמת. הmvp שלי הוא קוואי למרות שאני נהנה הרבה יותר לצפות בראס או באבו זקן

    להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-4-2017 בשעה 16:07)

      לדעתי גולדן יקחו בסוויפ את פורטלנד, הספרס יקחו ב-5 משחקים את ממפיס כי ממפיס לא מה שהייתה פעם ומאד מוגבלת התקפית וסתם תחושת בטן, אוק תיקח את יוסטון ב-6 משחקים והקליפרס את יוטה ב-6 משחקים. אני מהמר שאם אוק תהיה בריאה בפלייאוף היא מגיעה לגמר המערב מול גולדן ומפסידה. אני אומר ראסל עובר את יוסטון ואת הספרס.

      במזרח הקאבס יעברו לדעתי בסוויפ את מי שלא יפגשו מהמקום 8 ויגיעו לגמר הליגה בקלילות.
      קאבס בוסטון יהיה גמר המזרח.

      להגיב
      • ניק (פורסם: 10-4-2017 בשעה 19:45)

        שנה שעברה ג"ס די התקשתה מול פורטלנד, לא חושב שיהיה להם טיול גם השנה

        להגיב
        • דן דן (פורסם: 10-4-2017 בשעה 21:19)

          תלוי אם נורקיץ׳ חוזר או לא

          להגיב
        • shadow (פורסם: 10-4-2017 בשעה 21:29)

          התקשת?

          אתה זוכר שזה נגמר בחמישה משחקים ושקרי היה פצוע בארבעת הראשונים?

          להגיב
          • ניק (פורסם: 11-4-2017 בשעה 08:17)

            אם אני זוכר נכון הם פיגרו במחצית בכל ה5 האלה

            להגיב
            • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:23)

              השנה עם קרי ודוראנט הם יפרקו להם את הצורה בסוויפ

            • שמעון (פורסם: 11-4-2017 בשעה 20:22)

              נראה לי שזה יהיה סוויפ מהסגנון גם שכל משחק יגמר ב-20 הפרש+

  2. שמעון (פורסם: 10-4-2017 בשעה 16:23)

    לגבי חמישיית העונה זה לדעתי ראסל, הארדן, קאווי, לברון, דיויס. הייתי מכניס את איזייה במקום דיויס אם לא היה חלוקה לעמדות.

    חמישיית עונה 2: איזייה, לילארד, דוראנט, יאניס, מארק גאסול

    חמישיית עונה 3: קרי, קליי, פול ג'ורג', ג'ימי באטלר, רודי גובר

    אמויפי: ראסל
    המשתפר: איזייה תומאס
    שחקן ההגנה: גובר
    מאמן העונה: סטיבנס
    אכזבת העונה שחקן: כריס פול
    אכזבת העונה קבוצה: מיניסוטה

    להגיב
    • karim the dream (פורסם: 11-4-2017 בשעה 08:43)

      מסכים עם הרוב, אבל הייתי חושב ברצינות לשים את יוקיץ' מדנבר, הוא יהיה הגאסול הבא של הNBA, ובטח שמבחינת מספרים מאז שהתחיל לפתוח הוא מרשים יותר מגאסול עצמו.

      להגיב
      • שמעון (פורסם: 11-4-2017 בשעה 09:51)

        גם אפשרי, יקיץ נתן עונה אדירה אבל לא הכנסתי אותו כי לא הגיע לפלייאוף והוא לא אנתוני דיוויס.

        להגיב
    • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 11-4-2017 בשעה 09:35)

      מאמן העונה הוא מייק ד'אנטוני.
      לקח החלטה אמיצה ולא קונסרבטיבית, והביא את יוסטון והארדן עצמו לעונה פסיכית.

      להגיב
      • שמעון (פורסם: 11-4-2017 בשעה 09:50)

        אין ספק שפה זה מאד סובייקטיבי פופ, דאנטוני, סטיבנס והמאמן של יוטה כולם ראויים.

        להגיב
    • קובי (פורסם: 11-4-2017 בשעה 21:46)

      הייתי שם את גרין ב5,נכון המספרים שלו לא מדהימים אבל הוא אולי השחקן הכי חשוב בקבוצה הכי טובה בליגה

      להגיב
  3. יוני (המקורי, מפעם) (פורסם: 10-4-2017 בשעה 17:12)

    אחלה פוסט. מנומק יפה. הקור? יענו core? כל עוד יש מילה עם משמעות בעברית רק הקשית על הקורא. חבל.

    להגיב
  4. דיזידין (פורסם: 10-4-2017 בשעה 17:21)

    בעיניי יותר מרשים הממוצע טריפל דאבל לעונה.
    לא האמנתי שזה יישבר אי פעם, נותרנו עם השיא הבלתי שביר של דימאג'יו.

    להגיב
  5. דורפן (פורסם: 10-4-2017 בשעה 17:37)

    דיזידין – השיא של דימאג׳יו יותר קשה כמו כל שיא רצף. כי כל רצף יכול להגיע לסיומו בכל רגע…

    לעניין הטקסט. העונה הזאת קצת מעקרת את הגדרת הMVP והיא טיעון בעד הליכה להגדרה פשוטה יותר – ״שחקן העונה״. ברור בעיני שווסטברוק הוא העונה וכיום השחקן המדהים בNBA ואיש לא יכול לעשות את מה שהוא עושה. לעומת זאת תציע לקבוצות שלהם טרייד אחד על אחד כנגד לברון, קוואי או קארי – ואין סיכוי שהן מסכימות. הפער בין זה לכדורסל מנצח הפך גדול מדי.

    להגיב
    • דיזידין (פורסם: 10-4-2017 בשעה 18:01)

      מעניין. אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

      להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-4-2017 בשעה 18:49)

      הרבה מאמנים היו לוקחים את ראסל לפני קאווי. אני חושב שקאווי לא היה מגיע ללבל הזה באורגניזציה אחרת. אני בכל רגע מחליף את קאווי בראסל.

      להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-4-2017 בשעה 18:51)

      אגב בהחלט אמויפי ושחקן העונה זה זהה מבחינתי ואני לא חושב שמישהו חושב שיש הבדל ביניהם. פשוט האמריקאים מתחכמים ובמקום לקרוא לזה פלייר אוף דה איר זה אמויפי

      להגיב
      • אדם (פורסם: 10-4-2017 בשעה 21:49)

        קודם כל יש הבדל משמעותי בין שתי ההגדרות הללו. יש הבדל בין השחקן הכי טוב לשחקן הכי משמעותי בקבוצה כשלפי דעתי ההגדרה השנייה מחייבת קבוצה מנצחת.
        דבר שני, לא מאמין שיש כמעט מישהו שיקח את ווסטברוק לפני קוואלי בבניית קבוצה. האופציות שקוואי נותן לך היום הן הרבה יותר רחבות מאשר ווסטברוק שדי מחייב אותך למשהו מאוד ספציפי

        להגיב
        • NoONE (פורסם: 10-4-2017 בשעה 23:42)

          אני לוקח את ווסטברוק על קארי בלי בעיה בכלל

          להגיב
          • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 07:25)

            גם אני.

            יש יותר מדי דעת קהל שלילית סביבו וזה בעיקר קישקושים.

            להגיב
            • אדם (פורסם: 11-4-2017 בשעה 08:03)

              מי דיבר על קארי?

            • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:09)

              גם לפני קאוואי

          • רן הנרגן (פורסם: 11-4-2017 בשעה 09:37)

            בדראפט של 2009 אוקלהומה בחרה בהארדן במקום ה 3. קרי נבחר במקום ה 7. למי יש טבעת על האצבע ועם מי דוראנט בחר לשחק?

            ואידך זיל גמור (מארמית. והשאר צא ולמד)

            להגיב
    • AdamB (פורסם: 10-4-2017 בשעה 21:40)

      הmvp של האנאפאל בעונה האחרונה מאט ראיין, ובזו שלפניה קאם ניוטון. ספק אם מישהו מהם בין 7 הק"ב הטובים בליגה.

      להגיב
      • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 10-4-2017 בשעה 23:59)

        חוץ מבריידי ומרוג'רס שהם בליגת העל גם בראייה הסטורית, קשה לי לחשוב על עוד אחד שבאופן מוחלט אגיד שהוא יותר טוב מראיין. אולי אולי ווילסון.
        בריס ובן השמן כבר מדשדשים, לאק חווה עונה לא פשוטה, איליי זה איליי.
        לא רואה איך ראיין לא בטופ 7.

        להגיב
  6. duncan (פורסם: 10-4-2017 בשעה 18:38)

    לקוואי יש צוות מסייע פחות טוב מווסטברוק

    להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-4-2017 בשעה 18:44)

      כן למרקוסמופאו ופארקר ופופ. אני די בטוח שפופ היה הופך את ראסל לשחקן מושלם יותר ממה שהוא. אם הוא עשה מפארקרשחקן נפלא שפארקר היה בשיאו תאר לך אם היה לו את ראסל בקבוצה.

      להגיב
    • דן דן (פורסם: 10-4-2017 בשעה 19:32)

      כן, Duncan אני מת לראות איך בדיוק זה נכון.
      איך אולדריג׳ (אולסטאר), גאסול (אולסטאר בעבר ושחקן מוכח שלקח אליפויות), דני גרין, טוני פארקר, מאנו, פטי מילס, ודיוויד לי זה פחות טוב מאדאמס, קנטר, אולדיפו, סאבוניס (רוקי), רוברטסון וטאג׳ גיבסון (האחרון הגיע באמצע העונה)

      וכמובן לא דיברנו על המאמן

      להגיב
      • ניק (פורסם: 10-4-2017 בשעה 19:45)

        פופ זה המגביל של פרגסון.. כל פטי מילס או ג'ון אושה הופכים לפי 10 יותר טובים מהיכולת האמיתית שלהם..
        וגם בלי המאמן לא רואה מקום להשוואה בין הצוותים המסייעים, בסאן אנטוניו במצטבר יש יותר אליפויות מלחצי ליגה.

        להגיב
        • dmc (פורסם: 10-4-2017 בשעה 20:01)

          לגבי פופוביץ' והיכולת שלו להעצים רול פליירז אתה צודק. אבל בסן אנטוניו יש שני גבוהים שמושכים דאבל טים ובאוקלהומה הגבוהים לא משפיעים התקפית, אולי חוץ מאדאמס שמושך תשומת לב בתנועה לסל אחרי חסימה וזהו. הרבה יותר קשה לשחקן חוץ לשחק ככה

          להגיב
    • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 07:29)

      מה?

      מי בדיוק ברמה של למרקוס באוקלהומה?

      קאווי הובא וגודל כוכב הבא של ס"א. ווסטברוק היה צריך לנשוך את דרכו מעלה.

      בלי מילה על ההבדל העצום בין המערכות/האירגונים.

      להגיב
  7. עקיבא (פורסם: 10-4-2017 בשעה 20:31)

    הפוך, גוטה, הפוך.

    המשחקים האחרונים רק מראים כמה הוא נואש לזכות ב-MVP בכל מחיר שהוא.
    עונה אדירה של האתלט הגדול בתולדות המשחק (כן, יותר ממייקל) לא מספיקה מול המוח והיעילות של הארדן.

    טריפל דאבלים זה סבבה וזכיר, אבל זה משהו שאמריקאים חובבי סטטיסטיקה המציאו בשביל חובבי טריוויה.

    הארדן יותר יעיל וקטלני.
    הוא מוביל קבוצה קצת יותר טובה הרבה יותר גבוה.
    ווסטברוק עשה קצת יותר ממה שציפו ממנו- התחרע על הסל של היריבה חופשי.
    הארדן עשה סוויץ' במשחק שלו והפך קבוצה ממוצעת מינוס בלעדיו לאחת ההתקפות הטובות בעשור האחרון- מאחורי גולדן והסאנס המתפרצים.

    https://www.si.com/nba/2017/03/27/james-harden-nba-mvp-case-rockets-russell-westbrook

    http://www.foxsports.com/nba/gallery/5-reasons-why-russell-westbrook-shouldnt-win-the-mvp-040917

    להגיב
  8. AdamB (פורסם: 10-4-2017 בשעה 21:19)

    אני ממש לא אוהב מרדף אחרי שיאים, אבל העובדה שזה נעשה תוך כדי שהקבוצה תחרותית
    וממצה 100% מהפוטנציאל של הסגל שלה ראויה להערכה רבה.
    רק לשם דוגמא, מי שזוכר לפני כמה שנים קלווין ג'ונסון שבר את שיא היארדים בתפיסות לעונה – אלא
    שתוך כדי שבירת השיא הדטרויט ליונס הפסידו 11 משחקים ברצף.

    להגיב
    • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 10-4-2017 בשעה 23:54)

      כן ולא.
      כן תחרותית, לא ממצה 100% מהסגל שלה (אלא אם אתה עושה ממוצע בין ה 130% של ווסטברוק וה 70% של שאר הקבוצה).
      אני חושב שאפשר היה להתמתן קצת עם השיאים עבור הכנסת עוד כמה שחקנים למעגל. כשיש לייקרס וברוקלין וניקס וסיקסרס זה אחלה,אבל בפלייאוף אוקייסי תשלם בריבית על הנטיה של הגבוהים שלה לברוח מריבאונד כמו מיתוש זיקה רק כדי לפנק את ראס בעוד נדבך סטטיסטיקה.

      הוא היה ה mvp שלי גם עם 30 טריפל דאבל העונה. שחקן נדיר.

      להגיב
      • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 07:33)

        אתה באמת חושב שיש להם סגל לעבור את הקליפרס יוסטון סא או גולדן?

        יוטה היא אנומליה אבל זו קבוצה עם סגל מצויין ובסיס שרץ כבר כמה שנים עם שינויים קלים (התחבר להם).

        הם עברו קבוצות כמו פורטלנד, דנבר, דאלאס ממפיס וניו אורלינס עם דיוויס המוערך ללא הקבלות.

        אל תשכח שבחצי הראשון של העונה חצי אוקלהומה היתה פצועה.

        להגיב
        • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 11-4-2017 בשעה 08:42)

          אני חושב שאין להם הרבה סיכוי מול ג"ס והספרס, גם כי הן קבוצות מחוברות שרצות יפה וגם כי הסגל באמת טוב יותר.
          יש להם בהחלט סיכוי מול הקליפרס, בעיקר כי הם חבורה של אפסים עם מאמן אוברייטד בטירוף.
          הרוקטס עדיפים עליהם,אבל לא כי הסגל יותר טוב אלא כי הוא מחובר יותר וזה בדיוק מה שכתבתי למעלה.העונה של ווסטברוק יכולה היתה להימשך עמוק עמוק לתוך חצאי הגמר אם הקבוצה היתה משחקת איתו ולא בשבילו.זה בדיוק מה שעשו ברוקטס.
          וזה חבל, כי זה בדיוק השחקן שהיית שם עליו את הכסף כסוס שחור בפלייאוף.

          להגיב
          • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:18)

            זה שיש להם סיכוי מול הקליפרס זה ברור. זה בגלל ראסל. הוא גם ידיח את הרוקטס.

            אם אוקלהומה לא היתה פצועה בתחילת העונה אולי היו מסיימים רביעי, מי יודע.

            דרך אגב, על מה אתה מבסס את זה שהסגל של הרוקטס לא יותר טוב?

            אריזה, אריק גורדון, ננה, ראיין אנדרסון, בברלי ושחקנים צעירים משלימים שיודעים לכדרר ולקלוע – קפלה, דקר, והארל. על זה הם גם קינחו בלו ווילאמס.

            להגיב
            • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:19)

              נ.ב

              אני מהמר עליו נגד הארדן בלי ביתיות. MVP

            • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:47)

              לו וויליאמס זה שיחוק, אבל הסגלים של שתי הקבוצות שווים בערך לדעתי.
              אפשר להוציא מאודילפו וצמד הענקים של אוקלהומה הרבה יותר.

              בפלייאוף כשהמשחק יואט הרבה יותר ולא יישאר מקום לבלאגן המאורגן שיש באוקלהומה, יהיה לווסטברוק קשה הרבה יותר.

              אגב, שתי הקבוצות נבדלות משמעותית בעמדת המאמן.
              אחד הוא בעל בית שמוציא מהקבוצה כשלם מקסימום.
              עד היום אין לי מושג מה עושה המאמן של אוקלהומה על הקווים חוץ מלהחמיא לווסטברוק.

  9. shohat (פורסם: 11-4-2017 בשעה 08:00)

    מדהים ווסטברוק. יכולות של ג'ורדן המוקדם, כמעט, בצד ההתקפי. באופן אירוני, לפעמים בזמן שאנחנו רואים דבר בעינינו אנו מפספסים את הפרספקטיבה ההיסטורית. העזיבה של דוראנט בקיץ יצרה מצב/שאלה: או משבר והתפרקות של הקבוצה והפיכת ווסטברוק לסקורר מצוין בקבוצה לא רלוונטית. או שיוכיח עצמו כסופרסטאר אמיתי שגם יוביל הקבוצה לתחרותיות ומיצוי הסגל שלה. לדעתי קשה היה לדמיין מראש מימוש אופטימלי יותר של התרחיש השני. מאמין שתהיה סדרה תחרותית נגד יוסטון.

    להגיב
    • shadow (פורסם: 11-4-2017 בשעה 10:20)

      1+

      להגיב
    • שלומי ב. (פורסם: 11-4-2017 בשעה 13:09)

      + 2

      להגיב
    • משיח (פורסם: 11-4-2017 בשעה 18:30)

      +3

      להגיב
  10. Amir A (פורסם: 11-4-2017 בשעה 12:09)

    משהו אחד לא ברור לי. כתבו כאן קודם לכן, וגם שמעתי את הטיעון הזה במקומות אחרים, שהשחקנים של אוקלהומה בורחים מהריבאונד על מנת שראסל יוכל להקפיץ את הסטטיסטיקה שלו. אבל כשמסתכלים על הסטטיסטיקה שלהם רואים את הדבר הבא:
    אנדרה רוברסון עלה ל-5.1 ריבאונדים בממוצע למשחק בהשוואה ל-3.5 בעונה הקודמת.
    ניק קוליסון ירד מ-2.9 ל-1.4
    סטיב אדאמס עלה מ-6.7 ל-7.7
    אולדיפו ירד מ-4.8 ל-4.3
    קייל סינגלר ירד מ- 2.1 ל-1.3
    קאנטר ירד מ-8.1 ל-6.7
    אלו שחקנים ששיחקו גם שנה שעברה וגם השנה באוקלהומה. אצל שחקנים ששיחקו שנה שעברה בקבוצות אחרות רואים ירידה בריבאונדים אבל גם ירידה בדקות המשחק, כך שזה בעייתי להבין מה קרה שם בדיוק. ויש שחקנים כמו סבוניס שזו עונה ראשונה אז אי אפשר להשוות.
    מה שמעניין אצל ווסטברוק שהעליה בריבאונדים מ- 7.8 ל-10.7 לא הגיעה בגלל עליה בדקות המשחק (34.4 לעומת 34.8) או בגלל עליה בריבאונדים של הקבוצה כולה (ירידה מ- 48.6 ל-46.5). בקיצורו של דבר, מישהו יכול להסביר לי מה באמת קרה שם? האם באמת מדובר בשחקנים שזו העונה הראשונה שלהם שפחדו להכנס לריבאונד או שחקנים שהגיעו מקבוצות אחרות שלא העזו לדרוך בטריטוריה של ווסטברוק? כי אצל שחקני החמישיה לא רואים שינוי כל כך גדול.

    להגיב
    • Ljos (פורסם: 11-4-2017 בשעה 12:58)

      קודם כל, הריבאונדר הראשון והרביעי בקבוצה בעונה שעברה עזבו – דוראנט ואיבקה. זה 8.2 ו-6.8 ריבאונדים שהלכו.
      העלייה של סטיבן אדאמס בריבאונד נראית הגיונית, כי הוא משחק חמש דקות יותר למשחק העונה. הירידה של קאנטר פחות, כי הוא משחק אותו מספר דקות בדיוק. גם אולדיפו, שהגיע השנה, משחק אותו מספר דקות כמו ששיחק באורלנדו.
      אבל השינוי הגדול בריבאונדים של ווסטברוק ברור – מספר הריבאונדים ה-Uncontested, בהם הוא מוביל את הליגה (עלייה מ-5.9 בשנה שעברה ל-8.6 השנה). באיזשהו שלב, ווסטברוק מפסיק לשמור על הרכז היריב (הוא השחקן הפותח עם הכי מעט ניסיונות הגנה על זריקה משלוש, מלבד ווייטסייד וגובר) והולך לחפש את הריבאונד. שחקנים אחרים הולכים לחפות על השחקן שהוא הפקיר, והגבוהים שכן נשארים באיזור הריבאונד משאירים לו לקחת את הריבאונד, אם יש.

      להגיב
      • Amir A (פורסם: 11-4-2017 בשעה 14:08)

        כמה דברים. יחד עם ווסטברוק אתה יכול למצוא גבוה בקטגוריה של Uncontested ריבאונדים גם את דאנדרה ג'ורדן ואת וויטסייד, שניהם מוזכרים על ידי בליצ'ר רפורט כמועמדים לחמישית ההגנה של הליגה. כך שלא בהכרח הנתון הזה בעייתי.
        בנוסף, ההליכה של דוראנט ואיבקה באמת אמרה איבוד של 15 ריבאונדים למשחק שכרגע 13 מהם מתחלקים בין שאר השחקנים. העניין הוא שווסטברוק הוסיף לעצמו 2 למשחק בהשוואה לעונה שעברה אבל לא נראה שזה בא על חשבון הסטטיסטיקה של האחרים בחמישיה. רוצה לומר, איפה המספרים שמראים ששחקנים אחרים נמנעים מלקחת ריבאונדים שבסיטואציה אחרת הם כן היו לוקחים?

        להגיב
        • Ljos (פורסם: 11-4-2017 בשעה 14:22)

          דיאנדרה ו-ווייטסייד מועמדים לשחקני העונה בגלל דברים אחרים, לא רק הריבאונדים. חסימות, הטיית זריקות, הורדת אחוזי הקליעה וכו'.
          ווסטברוק עלה בשלושה ריבאונדים. 2.7 באנקונטסטד ו-0.2 בשאר. הירידה של קאנטר (1.4 ריבאונדים. זה כבר כמעט חצי מהריבאונדים שהוספו לווסטברוק), למרות מספר דקות זהה, העלייה של אדאמס רק בריבאונד אחד, למרות חמש דקות משחק נוספות (ירידה מ-0.268 ריבאונדים לדקה ל-0.256), החיתוך בחצי של קוליסון וכו'. כלומר, כל סטטיסטיקת הריבאונד של שאר השחקנים יורדת, ואתה שואל איפה המספרים?

          להגיב
          • Amir A (פורסם: 11-4-2017 בשעה 14:54)

            א. ריבאונדים פר דקה זה לא רלוונטי לדיון כאן, היות ולווסטברוק אנחנו עוסקים בריבאונדים פר משחק.
            ב. כפי שכבר ציינתי, הנתונים של רוברסון ואדאמס עלו. לומר שהנתונים של שאר השחקנים ירדו זה פשוט לא נכון (שוב, עוסקים בריבאונדים פר משחק).
            ג. אם ניקח את ששת השחקנים ששיחקו בקבוצה גם בעונה שעברה (רוברסון, קוליסון, אדאמס, אולדיפו, סינגלר ו-קאנטר) נראה ירידה של 1.6 ריבאונדים למשחק.
            ד. לווסטברוק היתה עליה של 3.3. פי 2 מהירידה של השחקנים האמורים.

            אז כן, אני שואל איפה המספרים? או במילים אחרות, למה השחקנים שלא שיחקו בקבוצה בשנה הקודמת לא הצליחו למלא את הבור שהשאירו דוראנט ואיבקה? האם זה בגלל שהם נמנעו מלהפריע לווסטברוק? או האם ווסטברוק הלך יותר לריבאונד כי המחליפים פשוט לא הביאו את הסחורה?

            להגיב
            • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 11-4-2017 בשעה 14:59)

              או האם ווסטברוק הלך יותר לריבאונד כי הוא רוצה עוד אחד לאוסף, ובדרך משאיר שחקן לזריקה פנויה.
              לבחור, שאני באמת אוהב, יש את הפוטנציאל להפוך לשחקן הגנה רצחני. יש לו אתלטיות שגורמת ללברון להיראות כמו עופר פליישר,דרייב שגורם לג'ורדן להיות ליאור אליהו, ועדיין הוא שחקן הגנה רע.
              איפה זה בסטטיסטיקה?

            • Amir A (פורסם: 11-4-2017 בשעה 15:02)

              אין לי בעיה עם הטיעון הזה, אבל השאלה שלי נגעה ספציפית לטענה שהוא לוקח יותר ריבאונדים כי שחקנים אחרים זזים הצידה כדי להשאיר לו את הכדור. זה עדיין לא ברור לי.

            • אורן השני (פורסם: 11-4-2017 בשעה 15:55)

              לדעתי גארד בעונת טריפל דאבל שקופץ בשנה אחת ב2.7 uncontested ריבאונדים למשחק זה טיעון מספיק גם אם לא "הוכחה". זה לא כמו דיאנדרה ו-ווייטסייד שלוקחים הרבה כאלה כי הם סנטרים וריבאונדרים בחסד וכנראה שיש הרבה ריבאונדים שלא מנסים להילחם איתם עליהם.

            • Ljos (פורסם: 11-4-2017 בשעה 15:20)

              אולדיפו לא היה בקבוצה בעונה שעברה. הוא עבר בטרייד תמורת איבקה בקיץ. מצד שני, פיין ומורו כן שיחקו.
              ריבאונדים לדקה אולי הכי רלוונטי כאן, כי זה אומר שהשחקנים, והכי בולט אדאמס הגבוה הפותח, הולכים פחות לריבאונד ממה שהם עשו בשנה שעברה.
              אז מלהסתכל במשחקים קל לראות איך חלק מהשחקנים צריכים למלא את הבור שמשאיר ווסטברוק בהגנה במרדף שלו אחרי הריבאונדים, ואיך השאר מתכוננים לריבאונד אבל כשרואים שווסטברוק קופץ גם – הם עוזבים לו את הכדור. זו דוגמא מופלאה לקבוצה שעובדת עבור שחקן ולא מוציאה מעצמה את הפוטנציאל שלה.

            • אודי (פורסם: 13-4-2017 בשעה 06:03)

              כשווסטברוק לוקח ריבאונד הם יוצאים יותר מהר להתקפה ומגדילים את הסיכוי לסל קל. לכן לעזוב שחקן לזריקה יותר קלה אולי משתלם לאוקלוהומה.
              כשווסטברוק משיג טריפל דאבל אוקלהומה עם 80 אחוז ניצחונות. כשהוא לא הם עם 40.

  11. קשקשן בקומקום (פורסם: 11-4-2017 בשעה 16:22)

    אם השאלה היא מי השחקן הכי טוב בליגה מבחינת שלמות שחקן ו"ערך" לקבוצה, כבר 10 שנים יש MVP אחד בליגה. הבן אדם מתח את ג"ס ל 6 משחקים עם דלי ו JR.

    ואם פותחים את הדיון לשאר הליגה – תמצאו קורלציה של 10000% בין האנשים שאמרו שלברון אפס שחושב רק עצמו, לא מסוגל לבד, וכו' – על מה שעשה ובאותה נשימה חושבים שדוראנט עשה את הצעד המוצדק ביותר, לבין אלה שיסבירו למה ראס לא ראוי ל MVP

    להגיב
    • דיזידין (פורסם: 11-4-2017 בשעה 17:06)

      אמת ויציב.
      אבל את הלברון הייטרז כל זה לא ישכנע, כפי שמה שקרה בשתי העונות הקודמות לא הזיז אותם במילימיטר.

      להגיב
      • קשקשן בקומקום (פורסם: 11-4-2017 בשעה 17:56)

        פיספסת, לברון הייטרז הפכו להיות לברון לאברס. כי הוא ניצח.
        וגם את ראס הייטרז זה לא ישכנע.
        וגם את מעריצי דוראנט שהופכים הרים וגבעות כדי להסביר למה מעשה פי 10 גרוע ממה שלברון עשה (מעבר לעניין הדרך, שלברון באמת הצליח להיות דוחה ברמות), הוא בעצם הרבה יותר הגיוני, לגיטימי ובכלל מעיד על תחרותיות בריאה ומחסור באגו

        להגיב
        • שמעון (פורסם: 11-4-2017 בשעה 20:21)

          בדיוק. לברון עשה את זה בצורה מגעילה אבל זאת ההחלטה הכי נכונה שהייתה כי עם הפחים שהיה לו בקאבס הוא לא היה עושה שום אליפות.

          דוראנט מצד שני היה לו קבוצה לאליפות והוא ברח משם. לא אותה סיטואציה.

          להגיב
  12. ניר (פורסם: 11-4-2017 בשעה 18:44)

    אוקלהומה בשנה שעברה מאזן 55-27 ומקום שלישי במערב, השנה יעשו לכל היותר 48 נצחונות ויסיימו במקום ה- 6 במערב.

    שנה שעברה היו מרחק נגיעה מהדחת הקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה בעונה הרגילה, העונה כנראה יעופו בסיבוב הראשון.

    אז יגידו ששנה שעברה הם היו עם דוראנט והשנה הם בלי, אבל כנראה שהסיבה המרכזית שהם בלי דוראנט השנה, היא ה"MVP", לדעת חלק מהקוראים כאן.

    בסוף כדורסל זה משחק קבוצתי שמשחקים אותו 5 נגד 5, אולי באחד על אחד ווסטברוק היה יכול להיות מועמד, אבל בחמש נגד חמש, כשהקבוצה שלו פחות טובה משנה שעברה, קצת מוזר לקרוא לו MVP.

    ואני ממש לא ראס הייטר, אני פשוט אוהב כדורסל קבוצתי.

    להגיב
    • shadow (פורסם: 12-4-2017 בשעה 08:03)

      בסוף אחרי הקישקושים הוא הפסיד בסה"כ 4 משחקים יותר מלברון "הגדול" במערב החזק כשאת העונה התחיל עם קבוצה פצועה.

      דפק שיא היסטורי וגם ניצח עבור הקבוצה שלו אין ספור משחקים.

      להגיב
      • ניר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 10:00)

        ענית לעניין…

        להגיב
  13. 7even (פורסם: 11-4-2017 בשעה 18:49)

    כל עוד לברון משחק כדורסל הוא ה Most Valuable Player. ליטרלי.
    למה ?
    כי הוא השחקן היחיד בליגה שכל קבוצה (כל אחת מ 30 הקבוצות ב nba) שהוא ישחק בה, היא אוטומטית מועמדת לאליפות או לכל הפחות לאליפות הקונפרנס גם בלי לצרף אליה אף שחקן חדש.

    אין שום שחקן אחר בליגה שאפשר לומר עליו את אותו הדבר.
    סתם דוגמא:
    תחליף את קמבה ווקר משארלוט בלברון, קיבלת מועמדת לגמר הליגה.
    תחליף את ווסטברוק בלברון….כנ"ל.
    תחליף את הארדן בלברון…כנ"ל.
    כיום אלו סתם קבוצות שתקרת הזכוכית שלהן ידועה.

    לעומת זאת…
    תחליף כל אחד מהנ"ל בסטף קארי או דוראנט או כל שחקן אחר בליגה שהוא לא לברון ג'יימס, וקיבלת פשוט עוד קבוצה. לא יותר מזה…ועם אותה תקרת זכוכית

    אז לברון הוא בלי שום ספק השחקן בעל הערך הרב ביותר לכל קבוצה בה ישחק. ליטרלי.

    שחקן העונה? ווסטברוק

    להגיב
    • שמעון (פורסם: 11-4-2017 בשעה 20:18)

      לברון עם הקבוצה של ראסל לא עושה שום גמר ולא שום גמר קונפרנס כנ"ל עם יוסטון במקום הארדן

      להגיב
      • דן (פורסם: 12-4-2017 בשעה 02:11)

        בקדנציה הראשונה של לברון בקליבלנד הייתה לו קבוצה נחותה מאוקלהומה של ראס ומיוסטון של הזקן.
        הגיעו לגמר….

        להגיב
        • נורטון (פורסם: 12-4-2017 בשעה 04:53)

          במזרח חלש מאד

          להגיב
        • שמעון (פורסם: 12-4-2017 בשעה 07:12)

          במזרח!! גם ראסל והרדן היו מגיעים לגמר ולקאבס היה סגל טוב יותר ממה שיש לאוק היום.

          להגיב
          • Yavor (פורסם: 12-4-2017 בשעה 08:35)

            זה לא נכון. המזרח נוראי רק מאז מעברו של לברון למיאמי. לפני כן היו שם קבוצות נהדרות כמו בוסטון ואורלנדו, ולפני כן דטרויט.
            ב-5-6 שנים האחרונות זה באמת לא כוחות, אבל לפני כן היתה ללברון אופוזיציה חזקה מאוד. לראיה – העפיל רק פעם אחת לגמר לפני שעבר למיאמי.

            להגיב
            • שמעון (פורסם: 12-4-2017 בשעה 20:06)

              נו אתה מחזק את מה שאמרתי. שהוא עבר למיאמי הוא יצר קבוצה הרבה יותר חזקה מכל מה שהיה למזרח להציע וגם לליגה אבל עם סגל חלש הוא עשה גמר פעם אחת בלבד ואם אז היריבות שלו היו גולדן סטייט והספרס במזרח הוא גם לא היה עושה אותו.
              לברון במערב עם הסגל של אוק או יוסטון לעולם לא עושה גמר ולא גמר אזורי גם.
              ראסל לדעתי בשנים האחרונות היה גם מגיע לגמר אם היה משחק במזרח במקום הקאבס.

              אפילו אני רואה את אוק הנוכחית עם סגל מאד חלש לוקחת את המזרח עם ראסל אם למשל הם היו במקום הקאבס במזרח והקאבס היו במערב.

            • Yavor (פורסם: 13-4-2017 בשעה 10:58)

              הגבתי לטענה כלפי הקדנציה הראשונה של לברון בקליבלנד.
              גם אני מאמין שהיה לו קשה יותר במערב, ושרוב "קבוצות הבטן" במערב בשנים האחרונות היו לוקחות את המזרח אם לא היתה שם קליבלנד (קליפרס, ממפיס, יוסטון, OKC).

            • דורפן (פורסם: 14-4-2017 בשעה 01:25)

              אני מתייחס לטענה שכל קבוצה שלברון מצטרף אליה היא אוטומטית מועמדת לאליפות או לכל הפחות לאליפות הקונפרנס גם בלי לצרף אליה אף שחקן חדש.

              העובדה היא שהוא לא הכי מאמין בזה ובשבע העונות האחרונות עלה למגרש תמיד עם הקבוצה היקרה בליגה.

    • shadow (פורסם: 12-4-2017 בשעה 08:04)

      הטענה שלך נכונה רק במזרח.

      ולכן הוא לעולם לא חשב על לשחק במערב. זה היה גומר לו את המורשת.

      להגיב
  14. עומר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 20:09)

    ה-MVP הוא תואר ללא שום ערך ספורטיבי. תחרות פופולריות נטו.

    ברור כשמש למה הקבוצות והשחקנים מתרגשים ממנו (מיתוג וחשיפה המיתרגמים ישירות להכנסות ממפרסמים) – אבל העונה הזו הדגימה את הבעייתיות בכך. מישהו באוקלהומה כנראה פשוט החליט שישתלם יותר עסקית אם ווסטברוק יקבל MVP מאשר אם הקבוצה תנסה ברצינות להיות טובה כמיטב יכולתה.

    בעניין תחרות הפופלריות עצמה, ראיתי לא מעט משחקים של אוקלהומה ושל יוסטון העונה, ויש לי קצת מאד סימפטיה גם לווסטברוק וגם להארדן. שניהם כמובן שחקנים מצויינים, אבל בשניהם (בד"כ) לא נהניתי לצפות. בווסטברוק בגלל וריפודי-הסטטיסטיקה הבולטים והמשחק המרושל שלו, ובהארדן בגלל הפלופים והמשחק המלוכלך (לא שלווסטברוק חסר). שבירת השיאים של ווסטברוק לא מרשימה אותי, בעיקר בגלל שהסטטיסטיקה של כל הליגה די מטורפת העונה, ולכן אני מייחס את המספרים שלו לסגנון המשחק הנוכחי ב-NBA בצירוף העובדה שכל הקבוצה שמה את הצלחתו האישית כמטרתה העיקרית. ואני ממש לא קונה את הנארטיב שהקבוצה סביבו (או סביב הארדן) גרועה. שתי הקבוצות הטובות מאד. אוקלהומה הייתה יכולה להגיע הרבה יותר רחוק אם למישהו שם היה אכפת.

    בעיני שני השחקנים הראויים ביותר לפרס על הצטיינות אישית הם קוואי לאונרד, שהשלים השנה טרנספורמציה והפך גם למפלצת התקפית (ולא רק הגנתית), והשחקן הכי אנדררייטד בליגה: סטף קרי.

    אירוני שבהקשר של ה-MVP אנשים מתייחסים לקרי יותר כ-"סתם סלב" מאשר כשחקן הכי טוב כיום בליגה ובהפרש-ניכר (וזאת בזמן ששני המועמדים העיקרים ראויים הרבה יותר לדימוי הזה ממנו). הוא קלע העונה 319 שלשות – מספר היסטורי ומקום שני בכל הזמנים (אחרי השיא שלו מהעונה שעברה) באחוזי קליעה מרשימים של 41.2%, הוא מוביל את הליגה בפלוס\מינוס בהפרש מטורף עם 988 נקודות (להשוואה: ללברון יש 482, לקוואי יש 444, להארדן יש 405, ולווסטברוק יש 254), ונראה לי שרוב מי שטרח לראות משחקים ולא רק לקרוא טבלאות יסכים שאין הרבה שחקנים שכיף יותר לצפות בהם, ושההשפעה שלהם על המגרש כל כך גדולה.

    ואת כל זה הוא עשה באנטי-אגואיסטיות מוחלטת תוך שהוא מפנה מקום לדוראנט ובלי שהסטטיסטיקה של תומפסון זזה ביחס לעונה הקודמת. ואם משווים אותו להארדן ולווסטברוקף, כנראה שראוי גם לציין שהדבר האחרון שאפשר לומר עליו זה שהוא משחק מלוכלך.

    (ולברון אולי(!) השחקן הכי טוב בליגה, אבל העונה הנוכחית ממש לא מראה את זה)

    להגיב
    • Shadow (פורסם: 12-4-2017 בשעה 20:45)

      כשאתה אומר הרבה יותר רחוק למה אתה מתכוון? על חשבון מי?

      כשאתה אומר שאתה לא מתרשם משיא של 50 שנה כי המספרים מטורפים אתה אומר את זה כי יש עוד שלושה שחקנים שעשו את זה השנה? נגיד לברון הדוש? או דוראנט? או אולי קאווי חביב הפורום?

      או שיש בכלל מישהו שהתקרב לזה?

      אתה מודע לזה שסטטיסטית העונה לאוקלהומה בערך 80 אחוז סיכוי לנצח כשווסט עסוק ב"לאסוף" סטטיסטיקה?

      להגיב
      • עומר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 21:25)

        מה זאת אומרת "על חשבון מי"? על חשבון יוטה, או הקליפרס או גם יוסטון.

        כשאני אומר שאני לא מתרשם, אני אומר שהעונה הסטטיסטיקה האישית של הרבה שחקנים הרבה יותר טובה מאשר בעונות קודמות. אני לא יודע *למה* זה המצב. אבל זה בברור המצב.

        למשל, העונה 14 שחקנים קלעו מעל 25 נקודות ל-36 דקות. אני לא יודע כמה רחוק צריך ללכת כדי למצוא עונה עם יותר מ-7 שחקנים כאלה – אבל לא תמצא כזו ב-20 השנים האחרונות (וברוב העונות היו הרבה פחות מ-7). כנ"ל לגבי טריפל-דאבלים: בשלושת השנים האחרונות יש עלייה גדולה במספר הטריפל-דאבלים לעונה ששחקנים משיגים, כאשר שהעונה הנוכחית היא הכי קיצונית: שלושה שחקנים עשו את זה העונה במספר דו-ספרתי של משחקים (כולל לברון, אגב, ששבר העונה את השיא האישי שלו עם 13 טריפל-דאבלים). שוב אני לא יודע כמה רחוק צריך ללכת כדי למצוא לכך תקדים – אבל כנראה שמדובר בעשורים. זה לא משהו שצריך לחפש בנרות – ורואים את זה בכל סטטיסטיקה שתבחר (מספר השחקנים שקלעו מעל 50 נקודות, מספרי הנקודות לרבעון, וכו' וכו' וכו'). משהו עובר על סגנון המשחק, וצריך לכייל בהתאמה למטה את המשמעות של התוצאות הסטטיסטיות של השחקנים.

        ובמעבר חד מעובדות-יבשות לממלכת הספקולציות: אני חושב שיש לא מעט שחקנים בליגה (>5) להם היה סיכוי לשבור את השיא השנה, אם זו הייתה המטרה העיקרית של קבוצתם מטעמי יח"צ.

        ווסטברוק היה עסוק בלאסוף סטטיסטיקות ב-100% מהמשחקים שלו העונה. אז אוקיי – ב-80% מהפעמים בהם זה הלך לו, הם גם ניצחו. אבל בכמה משחקים הם הפסידו כי בזה הם התעסקו במקום בלנסות פשוט לנצח?

        להגיב
        • shadow (פורסם: 14-4-2017 בשעה 02:02)

          עם אתה רוצה להתעסק במתמטיקה אני לא מבין איך משפט כמו המשפט האחרון שלך, מתקבל על הדעת.

          את משחק פה בין סיבה למסובב. יותר פשוט להניח כשווסברוק טוב מאוד אוקלהומה מנצחת.

          כשהוא לא היא בדרך כלל מפסידה כי אין לה עוד מה למכור חוץ ממנו. יש שם בערך שניים וחצי שחקנים נוספים.

          ואני לא רואה איך הוא אמור היה לסיים לפני הקליפרס עם צמד כמו פול וגריפין ועוד חתיכת קבוצה.

          יוטה היא האנומליה אבל יש לה תנאי פתיחה יותר טובים מאוקלהומה.

          ואחרי הכל על מה מדובר? על הבדל של 5-6 משחקים בעונה של 82? נראה לי שאתה ועוד אחרים מגזימים ברמות.

          אם היו קוראים לו לברון אנשים היו פה היו עפים גם אם לא היה מגיע לפליאוף. די מזכיר את הקישקושים על רונאלדו.

          להגיב
  15. פיצפוץ חמוץ (פורסם: 13-4-2017 בשעה 04:59)

    שנה שעברה ג'ס שברה את שיא הנצחונות בעונה והשנה ראס שבר את מס הטריפל דאבלים לעונה – שני שיאים שלא חשבתי שאני אזכה לראות בעודי בחיים.
    תוסיפו לזה ששיקגו קאבס לקחו אליפות אחרי 108 שנה וטראמפ נשיא ארצות הברית. עוד שני ארועים שלא חשבתי שייקרו עוד מליון שנה.
    אם הבראונס לוקחים את הסופרבול שנה הבאה, אני כמעט בטוח שאנחנו חיים במציאות מדומה.

    להגיב

מה דעתך?