ב-14 בפברואר הפסידה ברצלונה לפריז סן ז'רמן 0-4, ועולם הכדורגל אמר עליה קדיש. שלושה שבועות מאוחר יותר היא הביסה את אותה פריז סן ז'רמן ואותו עולם כדורגל הילל את ניימאר כמנהיג החדש של ברצלונה שחוזרת לגדולה.

חודש מאוחר יותר אותה ברצלונה הובסה 0-3 נגד יובנטוס, והעונה כולה הוכרזה ככישלון, רבים ביקרו את יכולתו של מסי ותהו על יכולתו במשחקים גדולים ונקבע תום עידן ברצלונה הגדולה.

12 יום לאחר מכן ברצלונה ניצחה את ריאל מדריד עם צמד גדול של אותו מסי, כדי לפתוח את מאבק האליפות.

*

ביוני 2016 התקיים משאל עם על יציאת בריטניה מהשוק המשותף, מחנה התומכים ביציאה ניצח בפער של 3.8%.

בנובמבר 2016 ניצחה דונלד טראמפ את הילרי קלינטון בפער של כ-70,000 קולות בשלוש מדינות מפתח (קלינטון ניצחה בפער גדול בסה"כ הקולות) והפך לנשיא ארה"ב.

מקרים אלו גררו גל של קביעות לפיהן הסקרים הפכו ללא רלבנטים (מה שכמובן היה קשקוש, כמעט כל התוצאות היו בתוך טווח הטעות הסטטיסטית, הבעיה הייתה הפרשנויות, כולל של הח"מ, ולא הסקרים), ועל גל של בחירת מועמדים פופוליסטיים ברחבי העולם.

מאז בהולנד הפסיד מועמד הימין הקיצוני שרבים צפו את עליתו לשלטון בעקבות אותם אירועים, ובצרפת בדיוק כצפוי בסקרים עלו לסיבוב השני לה פאן ומקרון, ולא מועמד השמאל הקיצוני, ומקרון, סוג של יאיר לפיד של צרפת שכיהן כשר אוצר בממשלה הקודמת צפוי להפוך לנשיא הרפובליקה.

*

יובל הררי כתב בספרו "ההייסטוריה של המחר": "…לימוד ההיסטוריה נועד להרפות את לפיתתו של העבר ולאפשר לנו לסובב את הראש ולהתחיל לראות אפשרויות חדשות, כאלה שאבותינו לא יכלו לראות או לא רצו שאנחנו נראה…לימוד ההיסטוריה לא יגיד לנו באיזו אפשרות עלינו לבחור, אבל הוא לפחות נותן לנו חופש בחירה. כך למשל ישנם אנשים שבשבילם השנה היא תמיד 1939 כל אויב הוא היטלר, כל סכנה היא שואה, וכל פשרה היא הסכם מינכן. אנשים כאלה חושבים שהעבר מלמד אותם מה צפוי בעתיד, וכיצד יש להתנהג בהווה, אך בפועל הם פשוט כבולים בשלשלאות העבר"

*

כל עוד אנו עוסקים בבני אדם ולא במכונות או חיידקים, זאת תהיה טעות לחשוב שמה שקרה במופע הקודם, יחזור על עצמו במדויק או אפילו בדמיון במופע הבא.

בספורט, בפוליטיקה ובחיים עצמם, הכל משתנה.

תודה לאל.

מה נשתנה הפלייאוף הזה מהעונה הסדירה?
מצעד גיים אוף זונס לכבוד יום העצמאות