שניים משלושת המהלכים הגדולים עד כה בחלון ההעברות של ה-NBA היו המעבר של ג'יימי באטלר משיקאגו למיניסוטה ושל פול ג'ורג' מהפייסרס לאוקלהומה.

שני המהלכים האלה מסמנים המשך מגמה ב-NBA – המזרח מתייבש.

כשמדברים על המורשת של לברון ג'יימס, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבתקופתו המזרח הפך להיות חלש באופן קולוסאלי ביחס למערב, והקביעה הזאת מתחדדת כשמסתכלים על הצמרת של המזרח.

אספתי קצת נתונים שמשווים בין שש העונות של הגמרים של ג'ורדן (1991-1993, 1996-1998), בהשוואה ל-6 השנים האחרונות של לברון, ואני אתן לנתונים לדבר בעד עצמם, אפשר להגיד שזה נובע מהעובדה שג'יימס כל כך דומיננטי שהוא מבריח את השחקנים האחרים מהמזרח, אבל בשורה התחתונה, מי שמדבר על הגדולה של לברון לא יכולה להסתפק בלדבר על מספר הפעמים שהוא הגיע לגמר כי דרכו לשם הייתה פשוט הרבה יותר קלה מאשר בעבר, וזה מבלי לדבר על איכות הקבוצה שהוא אסף סביבו בשנים האלה.

הסבר טבלה (סליחה על התוספת המאוחרת):

הקבוצה בצד ימין היא הקבוצה שהתחרתה עם הקבוצה של לברון / מייקל. מספר all nba מתייחס למספר השחקנים שהיו באחת משלושת החמישיות הראשונות בסוף הליגה באותה הקבוצה ונועד להראות כמה קשה הייתה היריבה בגמר המזרח. כנ"ל הטור אחד לשמאל מתייחס למאזן של היריבה בגמר המזרח מול קבוצות מערביות שוב כדי לנסות להראות את איכותה של הקבוצה שניצבה בין השחקן לגמר הליגה. האחרונה משמאל היא אחוז נצחונות הכולל של המזרח כדי להראות שיש הבדל מהותי סטטיסטית בין חוזקת המזרח בתקופת לברון לתקופת מייקל.

טבלה

מצעד גיים אוף זונס לכבוד יום העצמאות
חיבורים פוליטיים, חיבורים ספורטיביים