הספירה לפלייאוף – 7 ימים – שחקן ההגנה

איך בוחרים את שחקן ההגנה של השנה?

פרס שחקן ההגנה של השנה מחולק החל משנת 1983, ו-5 מתוך 6 הזוכים הראשונים היו גארדים. מאז ועד היום גארד אחד זכה בתואר – גארי פייטון.

במשך שנים התואר היה על טהרת הסנטרים – רובינסון, האקים, מוטומבו, מורנינג, בן וואלאס, דוייט הווארד. ההגיון ברור – הסנטר הוא העוגן ההגנתי, כאשר הוא חוסם ומשנה זריקות, הוא משפיע על כל האופן שההתקפה היריבה משחקת, הוא מכריח אותה לזריקות רחוקות וקשות יותר, וגם יוצר כיפוי שמאפשר לא לבצע חילופים.

ואז הגיע קוואי לנארד ויחד עם דריימונד גרין יצרו דגם חדש של שחקן הגנה אחד שמשנה את המשחק של קבוצה שלמה- הפורווארד הסופר אתלטי שמשתק את הסופר כוכב של היריבה. אבל צריך להגיד שתי הערות לגבי השניים האלה – האחד הוא שהמשמעות שלהם בהגנה עלתה פלאים מאחר וכל הדיון עליהם היה בקונטקסט של היריבות בין הקבוצות שלהם לבין הקבוצות של לברון ג'יימס, כך שעצירתו הייתה מרכז העניין. השני הוא ששניהם שיחקו במערכות סופר איכותיות שידעו למקסם את היכולות שלהם.

בשנה שעברה הפרס חזר לסנטרים, והלך לרודי גובר הנפלא מיוטה שגם רכב על האהדה הרחבה להצלחה המפתיעה של יוטה.

על מה הליגה מסתכלת כשהיא בוחרת את שחקן ההגנה של השנה? כמובן על המדדים הבסיסיים – חטיפות, חסימות, ועבירות. גם המדד של רייטינג הגנתי – מספר הנקודות שהקבוצה סופגת עם השחקן על המגרש פר 100 דקות הוא מדד נחשב.

מי שרוצה ללכת צעד אחד קדימה יכול להשוות בין הרייטינג ההגנתי כשהשחקן על המגרש לעומת הרייטינג ההגנתי כשהוא אינו על המגרש, זה לא מנטרל את העובדה שכל שחקן נמצא על המגרש עם הרכבים מסויימים יותר זמן מאחרים. על זה אפשר להוסיף גם את הסטות הכדור שהשחקן ביצע, השגת כדורים אבודים וסחיטת עבירות תוקף.

לבסוף אולי הפרמטר החשוב מכולם הוא הגנה על הטבעת – כמה שחקנים קולעים מתחת לסל כאשר השחקן נמצא שם (פייבורס מוביל את הקטגוריה, אחריו וייטסייד, מגי, ג'קן ג'קסון, זובאץ' וגובר).

בסופו של דבר זה אחד מהדברים שאי אפשר למצוא את התשובה לו במספרים, אי אפשר למדוד חילופים כפויים או תקיעות תרגילים, חלק מהמדדים מוטים באגרסיביות לטובת שחקני פנים ואחרים לטובת גארדים. כמו הרבה דברים בספורט, גם בחירת שחקן ההגנה של השנה היא אומנות לא פחות ממדע.

1.אמביד
2. ג'יאניס
3. פייבורס
4. גובר
5. פול ג'ורג'

הספירה לפלייאוף – 8 ימים – נבחרות ההגנה של השנה
הספירה לפלייאוף – 6 ימים – חמישיות הרוקיז

תגובות

  • איציק

    זה ממש לא מדויק.
    דניס רודמן היה פעמים ב-90 ו-91 שחקן ההגנה.
    הוא בטח לא סנטר, וגם לא גארד למיטב הבנתי.
    אבל בגדול אתה צודק, שזה סנטרים ועוד סנטרים.
    לדעתי זה הולך להשתנות. אין סיבה לתת להם עכשיו את התואר כי הצבע הפך לטיילת עם החוקים החדשים. בכלל, כמעט ואין סיבה לתת את התואר, אבל אם כן, אז אכן אלו אמורים להיות פורפורדים או גארדים שמצליחים למנוע מהמטיילים לטייל. אולי גם קצת חטיפות, קצת עזרה פריפרלית.

    הגב
  • ברשו

    למה לא לשאול את השחקנים?... נשמע כמו משהו ששחקנים התקפיים טובים ידעו לזהות בקלות ("מול מי הכי קשה לי לקלוע", הרי בסוף זאת השאלה).

    אז נכון, זה יהיה מוטה-תקופה (במובן שבו, בתקופה שבה רוב הסקוררים מעיפים שלשות, השומר הקשוח יהיה מי שמפריע להם לרוץ על חסימות ומסתיר להם את הסל ולאו דווקא התיפלץ שאורב בצבע), אבל האם זו לא הנקודה? השומר הטוב אמור לשמור טוב, ובכן, לסקוררים הגדולים..

    הגב
    • דור

      השחקנים יצביעו משיקולים חברתיים אז אין לזה הרבה ערך לדעתי. לפחות בתקשורת לוקחים את זה ברצינות

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *