דרבי אדיר

אחד הדברים היפים בספורט האמריקאי זה שאפשר לאהוד קבוצה באופן טהור, בלי היריבויות והשנאות ההיסטוריות

1. הדרבי של ניו יורק

אחד הדברים היפים בספורט האמריקאי זה שאפשר לאהוד קבוצה באופן טהור, בלי היריבויות והשנאות ההיסטוריות שעל גבול האלימות כפי שיש בארץ. תיאטרון האבסורד של דייויד סטרן הוליד קבוצה בברוקלין, עשר דקות מהמיקום של אחת מקבוצות הספורט הכי מפורסמות ומתוייגות בעולם. עזבו את העובדה שהניקס עלובים כבר עשור שלם, עדיין מדובר במותג אדיר.

עכשיו תושבי ברוקלין, ש-99.99 אחוזים מהם אוהדי הניקס, צריכים לפתח אהדה לפרנצ'ייז שישב בניו ג'רזי והתבוסס בביצה של המדואולנד ללא שום כיוון או זהות במשך 30 שנה.

למי שלא זוכר, עד לפני שנתיים-שלוש דווקא הנטס היו אלו ששלטו בעיר מבחינת הרמה, בייחוד בשנים של אחד, ג'ייסון קיד, שהתעלל בניקס ואף סחף את הנטס לשתי אליפויות מזרח מרשימות (עם ווינס קארטר וריצ'רד ג'פרסון בשיאם).

בשנים הללו עקבתי באדיקות ואף אהדתי את הנטס בפלייאוף, קודם כל כי קיד הוא שחקן אדיר, שאני מאד אוהב לראות, אבל גם בגלל שבאמריקה זה מותר. בישראל זה בלתי נתפס, אבל באמריקה כשאתה אוהד קבוצה זה קשור בד"כ לגאוגרפיה או לשחקנים מסוימים שמציתים את הדמיון, ופחות קשור לפוליטיקה או עדתיות, ולכן כשהג'יאנטס עפים מהפלייאוף לא מעט מהאוהדים שלהם ימשיכו לרצות שהג'טס ימשיכו, כדי שתהיה לניו יורק נציגה.

כשהנטס היו בג'רזי הם לא ממש הפריעו לניקס, אפילו כשלקחו את המזרח, כי בכל זאת, זה ג'רזי! אבל עכשיו הם בלב העיר (והרובע המיתולוגי של הדודג'רס) ויש סיכוי ליריבות אמיתית ואינטנסיבית. אתמול היה דרבי אדיר, עם אווירה שלא רואים כל יום בליגה. בגלל הקרבה של המועדונים לפחות חצי מהקהל היה של הניקס וגם האוהדים של הנטס הם למעשה אוהדי כדורסל שמעודדים את הניקס כל העונה, חוץ מאשר במשחק הספציפי הזה.

וכך מה שראינו היה אחד ממשחקי הדרבי הכי כיפיים לצפיה. על המגרש – השחקנים נתנו מלחמה ודרמה אדירה עם 14 החלפות של הובלה, בכל זאת זה דרבי של עיר הכדורסל הכי מיתולוגית בתבל ועבור השחקנים זה חשוב. ביציעים – ראינו אווירה אירופאית, כלומר אוהדים של שתי הקבוצות מעודדים ולא קהל חד-צדדי של קבוצה אחת בלבד כמו בערב רגיל. זה היה מרענן, המחסור של קהל חוץ בספורט אמריקאי פוגם בחווית המשחק.

2. ג'ייסון קיד

הנטס ניצחו במשחק מצוין רק אחרי הארכה, הם קבוצה טובה שתגיע כנראה לפלייאוף, אבל ניו יורק חסרה את ג'ייסון קיד ואיבדה את רוני ברואר בדקות האחרונות ונגמר לה האוויר בהארכה.

אם יש שחקן שהניקס לא רוצים לאבד במהלך העונה זה קיד. מעבר לתרומה שלו באסיסטים ובנקודות (הבן אדם נהיה קלע ל-3 לא רע בכלל) מדובר באייקיו כדורסל מהגבוהים שישי. אני צופה בו בהנאה כבר שנים, אבל עכשיו כשיש לי אותו בקבוצה שלי אני רואה איזו השפעה עצומה יש לו על המשחק. ספורט ברמות הגבוהות מתנקז לשני אלמנטים: קבלת החלטות והוצאה לפועל. היכולת לעשות את המהלך הנכון בזמן הנכון ולבצע את הפעולה (שהיא לרוב די בסיסית אם קיבלת ההחלטה נכונה) בהצלחה.

כלומר כרמלו אנטוני יכול להיות אגדי במשך 45 דקות, אבל בקראנצ' טיים, ברבע הרביעי, הוא יזרוק זריקה מול טריפל טים כשהיה צריך לשחרר כדור, או יזרוק 3-4 שניות לפני הזמן כמו אתמול לפני סיום הזמן החוקי, שנתן לנטס 3.6 לנסות לקלוע לסל ניצחון. קיד אולי יחטיא זריקה, אבל יש לו קבלת החלטות ויכולות לבצע פעולות פשוטות ברגעים מכריעים בקור רוח, מה ששם אותו בספרה אחרת של כדורסל מזו של אנטוני, לפחות בעיני.

לסיכום עניין קיד: כשהוא על המגרש כל הניקס יותר אינטיליגנטיים, וכשכרמלו אנטוני משחק בחכמה אז שאר הליגה צריכה להיזהר. אתמול הוא מה זה חסר לי.

3. "אסון לליגה"

אלי כהן אמר שזה יהיה אסון לליגה אם בית"ר תקבל עונש רדיוס. ממש אסון, כולנו נשב ונתאבל. אני כבר רואה את זה קורה – לבית"ר יש עונש רדיוס על תנאי ולפי כל כללי ההגיון היא עלולה לחטוף 2-3 רדיוסים ללא קהל. אין ספק שזה בא לבית"ר ברגע כואב, בדיוק כשהיא בתנופה (למרות ההפסד לחיפה), לפני משחקים גדולים מושכי קהל ולאור המצב הכלכלי השביר ממילא.

אבל כללי ההגיון בישראל הם כדלקמן – המכבש התקשורתי כבר התחיל ("אסון"), הדיינים, שלהם אין (כאילו) שיקול דעת יחליטו על הרדיוסים, ואז בית"ר תערער, יימצא זורק המצת, קורנפיין יטען כך וכך והעונש יומר לרדיוס עם קהל או משהו כזה. אין ממש משמעות לחוק היבש .

ולענין אחר ובאותו עניין – קראתי שגם הפועל ת"א וגם הפועל חולון בכדורסל יועמדו לדין על הקריאות הדוחות והבלתי אנושיות לרגב פנאן ולאשתו של מורן רוט. אני מברך על כך, צריך להרחיק את האנשים הללו לכל החיים ומצדי שיורידו לקבוצות הללו נקודות אם מקרים כאלו יחזרו.

כנ"ל הדין עם שירי השואה. אין לי בעיה שגם יורידו את הפועל ליגה אם ימשיכו בשירי השואה. זה ביזיון, די, האיצטדיון קטן ואפשר לראות מי שר ולהעיף אותם הביתה לכל החיים. יש לקבוצה , כמו למועדון לילה או למסעדה, אפשרות לבחור את ציבור הלקוחות שלה.

לגבי שירים גזעניים אפשר ללמוד מהנהלת ווסטהאם, שהגיבה במהירות ובחריפות למקרה הבודד שקרה אצלה בדרבי מול טוטנהאם. לא צריך לחכות להתאחדות, אפשר לפעול מבפנים.

4. הפועל. מקום ראשון (?)

אחרי יומני האליפות של חבריי לדה באזר, ולאור המקום הראשון, אני מכריז בזאת על פתיחת "יומן מקום שני וגביע".

*

 

לנבחרת
גאנגנאם סטייל

25 Comments

MG 27 בנובמבר 2012

אם להיות הוגנים, מיקום נקבע כאשר כל הקבוצות משחקות כמות משחקים זהה.
לקטע הזה אתה יכול לקרוא: "יומן הלפחות מקום שני."

אלעד 27 בנובמבר 2012

תרשה לי להיות הנודניק שמצביע על כך שההגעה של קרטר רק דירדרה את הנטס והבריחה את קיד משם. את 2 אליפויות המזרח הם לקחו לפני שקרטר הגיע.

D! בארץ הקודש 27 בנובמבר 2012

4. יומן מקום שני וגביע! D: – אתה באמת אוהד הפועל..

oz 27 בנובמבר 2012

פוסט יפה. לגבי קיד – "נהיה קלע שלוש לא רע"? הבנאדם קלע יותר שלשות בהסטוריה מכל אחד שלא קוראים לו ריי אלן או רגי מילר.
אני זוכר שכשהגיע לליגה כבר היה שחקן מאוד מלהיב אבל היה זורק בלוקים ושומרים היו נותנים לו 4 מטר. כמו הגדולים באמת הוא שיפר אלמנטים במשחק שלו לאורך הקריירה וגם בגיל 40 הוא עדיין כמו שאמרת חוויה לצפיה.

קסיוס קליי 28 בנובמבר 2012

אתה לא רואה מספיק משחקים של כרמלו. אין לו שום בעיה בקראנצ׳ טיים. סתם זרקת את זה.

איציק 28 בנובמבר 2012

גלעד,
אהבתי את הפוסט, ואוהב את קיד. שאלה אחת לגבי המשפט "עיר הכדורסל הכי מיתולוגית בתבל." אתה מתייחס כך לניו-יורק, שמעתי את שימי ריגר מדבר ברוח דומה ועוד רבים וטובים. למה דווקא ניו-יורק. זו עיר עם מסורת של המון כישלונות בכדורסל, שתי אליפויות בשנות ה-70 וזהו. גם לגמר הם לא הגיעו יותר מידי פעמים, קצת יותר לגמר המזרחי. היתי מצפה לשמוע משפט מעין זה שכתבת דווקא על בוסטון סלטיקס, ועדין שומע אותו יותר על הניקס. היתי מעוניין לדעת מדוע זה ככה.

מנחם לס 28 בנובמבר 2012

גלעד, בד"כ אני מעריך את מה שאתה כותב, אבל הפעם הפוסט דיבר אמת רק בדבר אחד: שכתבת שהיה אתמול משחק מצויין. לא "אדיר", אבל משחק עם אווירת פלייאוף אמיתית, מה שיהיה כל משחק בין השתיים מעתה ועד שתהיינה שתי קבוצות אחת במנהטן ואחת בברוקלין.

לכן כשאתה כותב,

1. "האבסורד של דייויד סטרן הוליד קבוצה בברוקלין, עשר דקות מהמיקום של אחת מקבוצות הספורט הכי מפורסמות ומתוייגות בעולם",

אתה מראה לי שאתה עדיין טירון בעיר. רוקי אמיתי. אלף, ברוקלין עצמה אילו היתה עיר, היתה הרביעית או החמישית בגודלה בארה"ב. אז אם לכפר הנקרא "לוס אנג'לס" מגיע שתי קבוצות, על אחת כמה וכמה מגיע לניו יורק שתי קבוצות. שנית, ברוקלין היא לא הביצות של המדולנדס שהן באמצע שום מקום, ולכן אוהדי הנטס היו מפוזרים בין איזה 15 ערים קטנות בניו ג'רסי. הנטס היתה קבוצה ללא בית. היום יש לה בית. יש לה אזור מוגדר שהיא מייצגת, וקוראים לו ברוקלין.

ואילו היית קופץ לברוקלין (אני הייתי שם לפני חודשיים) היית רואה עיר בגדילה אדירה: תיאטראות, פאבים, מסעדות יקרה מניו יורק, ועשרות, מאות, VIP'S ממנהטן מכל המינים והסוגים (אנשי במה, רופאים, מדענים) עוברים לברוקלין בהמוניהם שהפכה ל-"IN" החדש של ניו יורק. גם TIME MAGAZINE, גם הניו-יורקר, גם ספורטס איחלוסטרייטד וגם ESPN מגזין כתבו על כך מאמרים מגזיניים בני עמודים רבים.

דבר נוסף, מראה את חוסר הידע שלך בהסטוריה של העיר. אתה כותב:

2. עכשיו תושבי ברוקלין, ש-99.99 אחוזים מהם אוהדי הניקס, צריכים לפתח אהדה לפרנצ'ייז שישב בניו ג'רזי והתבוסס בביצה של המדואולנד ללא שום כיוון או זהות במשך 30 שנה.

הם לא "צריכים לפתח אהדה". הם כבר 99% אוהדי הנטס. לצערי עוד לא הייתי בעיר כשהדודג'רס עזבו אותה, אבל מכל הספורים ששמעתי, השנאה בין אוהדי הדודג'רס והיאנקיס היתה גדולה יותר אפילו משנאת היאנקיס והרד סוקס. כל מה שתושבי ברוקלין היו צריכים זו קבוצה לאהוד. ועכשיו יש להם. ומאחר וזאת הקבוצה המקצוענית היחידה בברוקלין, האהבה (והתודה) לקבוצה שעברה לברוקלין (והיתה חלק מההתעוררות הבלתי רגילה של ה-BOROUGH הזה) יהפכו כל ברוקלנאי שיאהוד את הניקס לבוגד ממש. אז אין לך מה לדאוג: לא יהיה אוהדי ניקס בברוקלין, ואם יהיו, הם יחביאו את אהדתם ולא יעיזו לגלותה. אפילו החסידים של ויליאמסבורג יהפכו לאוהדי הנטס, וכבר ראיתי חובשי כיפות בקהל.

והדבר השלישי שטעית בו היה כשכתבת,

"אבל באמריקה כשאתה אוהד קבוצה זה קשור בד"כ לגאוגרפיה או לשחקנים מסוימים שמציתים את הדמיון, ופחות קשור לפוליטיקה או עדתיות, ולכן כשהג'יאנטס עפים מהפלייאוף לא מעט מהאוהדים שלהם ימשיכו לרצות שהג'טס ימשיכו, כדי שתהיה לניו יורק נציגה".

זה הדבר הבלתי נכון ביותר שקראת. אתה חושב שישנו אוהד מטס אחד שרוצה שאם זו לא המטס, אז לפחות שהיאנקיס יגיעו לוורלד-סרייס? אוהדי המטס היו מוכרים את אחותם אילו זה היה עוזר להם להכשיל את היאנקיס. אותה שנאה (ממש!) קיימת בין אוהדי הג'איינטס והג'טס, ובין אוהדי האיילנדרס והריינגרס (על הדווילס אני לא יודע מספיק אבל אני בטוח שהם שונאים את הריינג'רס, ולהיפך). את השנאה ביען אוהדי האיילנדרס והריינג'רס חוויתי על בשרי בימי הזוהר של האיינלדרס עם מייק בוסי, בטייה, והאחרים שזכו בסטנלי קאפ אחד אחרי השני, ואוהדי הריינג'רס המסכנים היו צריכים לחכות איזה 80 שנה עד הזכייה הראשונה. השנאה והקנאה גרמו למריבות ואגרופים ממש בלונג איילנד ריילרוד לא פעם ולא פעמיים. שום גיאוגרפיה ושום בטיח. אוהדי הניקס בוודאי כבר שונאים את אוהדי הנטס ולהיפך, ואם אחת תיכשל, כל מה שירצו האוהדים שהשנייה תיכשל עוד יותר.

גלעד בלום 28 בנובמבר 2012

אם ג'י- בגלל זה הסימן שאלה אחרי הפועל מקום ראשון אם לא שמת לב, כי זה עדיין לא רשמי עד השלמת המשחק…, וחוץ מזה ליומן קוראים "יומן מקום שני וגביע" ממילא אז אני לא מבין את הנקודה שלך, אני זוכר שלאשדוד משחק חסר, תרגיע.

אלעד- אתה נודניק למרות שאתה צודק כי זה לא ממש רלבנטי לכתבה, שכחתי שקרטר הגיע אחרי הגמרים..

קסיוס- אני רואה את כרמלו כבר יותר מעונה כמעט כל משחק ואני חושב שהוא שחקן אדיר, יותר טוב מקיד מבחינת כדורסל נטו של יכולת אישית.

לא התכוונתי לומר שלכרמלו יש בעיה בקראנצ' טיים אלא שהוא יותר אימפולסיבי ואינסטינקטיבי,פחות קבוצתי ומחושב מקיד ולכן הנוכחות שלו על המגרש בסוף המשחק היא קריטית כי הוא יכול לעזור לכרמלו לעשות את המהלך הנכון ביותר ולא את המהלך שעולה לאנטוני בראש באותה שניה.

ראו את זה אתמול בסוף הרבע הרביעי ובהארכה, דרון וויליאמס המעולה הפעיל בצורה חכמה את ברוק לופז עם פעולות פשוטות בעוד הניקס היו מבולבלים, פלטון היה עייף ולא פגע בסל כל המשחק וכל מה שנשאר זה כרמלו מול 3 שומרים, עם קיד על המגרש זה היה נראה אחרת, זה כל מה שאני אומר.

אוז-קיד משחק כבר משהו כמו 18 עונות וזה שיש לו כל כך הרבה נקודות מהשלוש זה בעיקר בגלל זה, האחוזים שלו לא מרשימים אבל הם השתפרו עם השנים ולכן המשפט "הפך לקלעי שלוש לא רע בכלל " הוא די במקום כי אם היה אפשר לומר משהו לא חיובי על קיד בתחילת הקריירה שלו זה שהוא לא ידוע כקלע אל יותר כמוסר, כריבאונדר טוב(עבור גארד)כמנהיג וכשחקן הגנה.

ואחרון חביב מנחם-

חשבתי שדהבאזר מגעיל אותך, מה קרה? ולגבי התגובה שלך-

1)אני חי בניו יורק 12 שנה ואני מכיר לא מעט אוהדי פוטבול שאוהדים את שתי הקבוצות של ניו יורק, תמיד יש העדפה לקבוצה אחת אבל זה בהחלט לא יריבות כי הם נפגשים פעם בשנה, מקסימום פעמיים ומשחקים בקונפרנס שונה.

כשהג'איינטס מגיעים לסופרבול רוב הניו יורקרים רוצים בטובתה, אפילו אוהדי ג'טס, אני תמיד שואל את הילדים שאני מאמן שהם מדד טוב ורובם המכריע יילך עם פטריוטיות ניו יורקרית.

אולי זה כי מדובר בילדי עשירים שגרים במנהטן אבל ללא שום ספק היריבות העירונית בין קבוצות, אפילו מטס ויאנקיס לא מתקרבת לזו של ערים כמו לונדון, מנצ'סטר או תל אביב.

אני לא אומר שאין יריבויות אבל בגלל מבנה הליגות פה אין ממש יריבות בין היאנקיס למטס או הג'טס והג'יאנטס, דווקא בין הניקס והנטס יש יריבות ישירה כי הם בבית האטלנטי.

לגבי ברוקלין- אתה לא יכול לומר לי שמאות אלפי הברוקלינאים שאהדו את הניקס במשך שנים יהפכו פתאום לשונאי ניקס רק בגלל שפתחו להם קבוצה מתחת לבית בשכונה שלהם.

עם הזמן הם כן יפתחו אוהדים וכן תהיה יריבות אמיתית אבל זה ייקח שנים ועדיין אני טוען שרוב אוהדי הנטס מברוקלין בודקים את התוצאות של הניקס לא פחות מאשר את התוצאות של קבוצתם.

c web 28 בנובמבר 2012

כל הכבוד גלעד
אהבתי את הכתבה אבל עוד יותר את התגובות הנקודתיות

MG 28 בנובמבר 2012

גלעד, כך את זה בקלות.
סתם זרקתי הערת אגב. ממש לא משהו מתלהם.

מנחם לס 28 בנובמבר 2012

דהבאזר מגעיל אותי רק כשהוא הופך לבמה פוליטית. אני תוקע מבט כל יום לראות מה קורה, וכשמישהו כותב דבר שכלל אינו נכון, אני מרגיש חובה להביע את דעתי. נראה לי שלא היית במספיק משחקי פוטבול, בייסבול, והוקי קרח כדי להבין ולהכיר את השנאה של הניו-יורקים מקבוצות נוגדות.

אנונימוס 28 בנובמבר 2012

"אפשר לראות מי שר ולהעיף אותם הביתה לכל החיים"
אני לא חושב שזה פתרון אמיתי, זה הופך מועדון ספורט לכח שיטור. ואני לא חושב שזה בכלל חוקי בישראל.

בריליאנט 28 בנובמבר 2012

כשממשיכים לטעון שבמשחקי הפועל ממשיכים לשיר שירי שואה, על אף שזה כמעט לא קיים כבר שתי עונות בכדורסל, לא נותנים שום אפשרות לשינוי של דברים אחרים.
האוהדים, וההנהלה שבתוכם פעלו רבות להפסיק דבר זה, אך התחושה היא שזה לא משנה כלום לכותבי הטורים השונים שממשיכים לכתוב על כך "שמצידו שיורידו את הפועל ליגה אם הם ימשיכו עם שירי השואה".

איציק 28 בנובמבר 2012

אתה יודע, זה לא רק אנחנו, אתמול שלף שלכם מההנהלה אמר זאת בריש גלאי בחמישיות. אז אולי הוא יודע משהו. הוא גם לא בטוח שהוא יודע איך לטפל בזה אך לזכותן יאמר שהוא עשה כל מאצמץ. מקווה בישבילו, בישבילכם אוהדי הפועל תל-אביב, ובישבילנו אוהדי הספורט והחברה בכללותה שהוא יצליח.

פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2012

אהבתי לקרוא ואהבתי לקרוא את מנחם לס.
טור ספורט מענג.

פלייאוף 28 בנובמבר 2012

אני חושב שאתה טועה ברמת ההשפעה שתהיה לקיד על העונה של הניקס. קיד ענק, הול אוף פיימר שבגיל 40 עדיין לא נס ליחו, אבל לפתיחת העונה החלומית של הניקס יש לדעתי שתי סיבות עיקריות:
1. שיקום הקריירה של ריימונד פלטון, שמעבר לאחריות והגנה טובה גם נותן מספרי קריירה בהתקפה.
2. כרמלו – כל אוהד NBA יודע שאין שחקן בליגה (למעט אולי קווין דוראנט) שמסוגל-לעשות-סל-מתי-שהוא-רוצה כמו מלו. הניוד שלו לעמדה 4 זו ההתאמה הכי מדהימה שוודסון עשה עד עכשיו בניקס, וזה הופך אותו לקטלני אפילו יותר. תוסיף את זה להתבגרות המשחק שלו ותקבל מועמד ל-MVP.
עוד שני דברים חשובים שקורים השנה בניקס הם המשכיות (מאמן + רוב הסגל)וטייסון צ'נדלר שחוזר לעצמו אחרי עונה פושרת. סימן השאלה הגדול הוא כמובן אמארה אחרי שיחזור.
לדעתי הניקס ידברו חזק גם בפלייאוף, כשברוקלין (למרות הניצחון בדרבי) תסיים שנת התחברות טובה אבל לא יותר מזה.

udi 28 בנובמבר 2012

גלעד אתה באמת מאמין שאפשר להחליף אהדה של קבוצה? אם אתה באמת אוהב את הקבוצה שלך לעולם לא תחליף אותה.
תחשוב על עצמך- אתה אוהד הפועל ת"א ואתה גר בניו יורק וממשיך לאהוד אותם. אי אפשר באמת להחליף קבוצה לא משנה מה המרחק שלך מהם, כל עוד באמת היה לך את האהבה הזאת לקבוצה.

matipool 28 בנובמבר 2012

מנחם לס למשל מחליף קבוצות בקלות .
התחיל עם הסלטיקס , עבר לניקס ואחר כך למיאמי . עכשיו הוא צריך למצוא קבוצה נורמלית באזור העיר היפהפיה הנוכחית שבה הוא גר ( שכחתי את שמה ) .
לי זה קרה בעבר רק עם מייקל ג'ורדן שהפכתי לאוהד שלו וזמנית של שיקאגו על חשבון שנות המדבר של הסלטיקס .
בצד השני של המשוואה , זה קרה לי עם מכבי ת"א כדורסל שכמו כל ילד שגדל כאן בסבנטיז אהדתי אותם עד שהתפכחתי בשנות העשרים שלי .

Lior NYC 28 בנובמבר 2012

בצורה מסויימת כן ןבייחוד בארצות הברית. וכמו שאני רואה את זה היום אני יכול להבין את גלעד ואת מנחם, בתור אוהד מייקל ושיקאגו הייתי שונא ניקס והיום אני לא מפספס משחק שלהם.

בסופו של דבר רובנו חובבי ספורט ואנחנו רוצים להיות מעורבים באהדה לקבוצה, כשאתה גר בארץ מאוד קל לאהוד את בוסטון סלטיקסלייקרס או כל קבוצה אחרת אבל לא כשאתה כאן. ואם גלעד גר בניו יורק 12 שנה הוא נהיה אוהד ניקס, זה הקבוצה היחידה שהוא יכול לראות ולעקוב אחריה ביום יום,מדברים על הקבוצות ספורט כאן כל היום ובכל מקום.

כמו שאתה רואה גלעד לא החליף את טוטנהם או הפועל תל אביב והוא גם לא יחליף אותם אבל אם הואיעבור לגור במיאמי אחרי כמה שנים סביר להניח הוא יתחיל לראות משחקים של מיאמי וירצה לרות אותם מנצחים. תמיד תישאר לו אהדה לניקס(אם בתור מקום ראשון או שני) אבל מיאמי תיכנס לרשימה.
.

יונתן 28 בנובמבר 2012

טור מעולה גלעד.
הצעת ייעול קטנה: יומן מקום שני וסגנות גביע, אם אפשר.

Zach 28 בנובמבר 2012

Gilad,
Like you i live in the US (student at UofA)
nice article but one thing i disagree.
you said you can purely love your team but that is impossible considering that teams can just get up and move.
you mentioned Brooklyn dodgers, but like you know they moved to LA and i pretty sure people in NY dont like them now but rather a team from NY (mets or yankees)
The only team you can love purely is your college team (go wildcats) since you know they wont move to another city and let me just say from experience there is no love between you .
and your rival schools
And finally the only reason the jets fans cheer for the giants is because they were playing the patriots in the Superbowl and they hate the patriots more then anything

גלעד בלום 28 בנובמבר 2012

אנונימוס-יש כללי התנהגות שקבוצה יכולה להחיל על אוהדים, ניתן להחתים אותם על עצומה או משהו כזה ולדעתי גם מבחינה משפטית יש לאגודה זכות למנוע כניסה מאנשים שפוגעים פגיעה ישירה במועדון ובשמו הטוב.

גלעד בלום 28 בנובמבר 2012

פלייאוף- מסכים עם הנקודות שהעלית, הנקודה שלי היא שהחכמה והנסיון שלו ובעיקר קור הרוח שלו הם חשובים, ברור שהוא לא הגורם העיקרי להצלחה אבל הוא הערך המוסף שיעזור לנו להפוך מקבוצת פלייאוף סבירה לקונטנדרית.

בליקי 28 בנובמבר 2012

הג'איינטס יעופו והג'טס ימשיכו? אפילו בניו יורק חולמים נמוך יותר.

toms shoes 27 ביוני 2013

It my first pay a visit to this web site דרבי אדיר | מקצוען, and I am in fact surprised to see such a nice feature YouTube video posted at this place.

Comments closed