הרהורים בשיטת הרוטציה חלק ג'

1. בלי שום קשר למשבר, כן או לא, קשה להתעלם מהתחושה כי יש דיסוננס בין החומר האנושי לבין סגנון המשחק שלנו. היכולות הטכניות של סך כל השחקנים לא באות לידי מימוש בסגנון המשחק שלנו. אנחנו נוהגים יותר מדי בקלות לוותר על משחק מאורגן של הנעת כדור, צירופי מסירות, או איזשהם מהלכים שנראים שעבדו עליהם באימונים היטב. זה ניכר היטב במשחק נגד ארסנל. ראינו אותם מניעים כדור, ויש תחושה שהם מוצאים אחד את השני בעיניים עצומות. אצלנו יותר מדי פעמים הכל נראה מקרי, וזה גורם למשחק שלנו להיות תקוע, לא שוטף, שרירותי.

2. זה מתחיל אצל ריינה. הוא קולט כדור מהיריב, ויותר מדי פעמים מחליט להעיף במהירות כדור לחלוץ חוד בין שני בלמים. זה משהו שהתחיל עוד אצל ז'ראר הוייה עם אמיל הסקי, המשיך אצל רפא עם פיטר קראוץ', ועתה זה קורה גם עם פרננדו טורס. לא בדקתי בקרביים של הסטטיסטיקה, אבל מעט מדי פעמים זה באמת הופך להתקפה איכותית שלנו. מעט מיד פעמים טורס באמת פותח ספרינט על הבלמים שלו, משיג את הכדור ועושה מזה משהו ראוי. לקראגר גם יש נטייה להעיף יותר מדי כדורים למעלה בלי כתובת. היפייה ואגר דווקא מנסים ללכת קדימה עם הכדור ולמצוא אופציית מסירה ראויה, אבל היפייה בזמן האחרון לא עושה את זה מספיק.

3. כמו כן, אם ריינה החליט להוציא כדור קצר הצידה לאחד המגינים, קצת לחץ מהיריב וריסה ופינאן גם מעיפים כדורים. קשרי האמצע לא באים לקחת כדור ולפתח משחק. גם הם תחת לחץ מאסיבי. ככה קבוצות מעקרות ומשתקות אותנו. בגלל זה עולה החשיבות של צ'אבי אלונסו. בניגוד למסצ'ראנו וסיסוקו הוא כן שחקן שבא לקבל כדור מההגנה, ועל פי רוב מניע אותו למקום נכון. גם ג'רארד עושה זאת היטב, למרות שלפעמים הוא מתפתה לשחרר כדורים ארוכים מדי. מסצ'ראנו עושה את זה מעט מדי ומפוחד מדי. התרומה שלו ניכרת דווקט בניטרול היריבה ולא בבנייה.

4. שחקני הכנף של הקישור (עד כמה שאפשר לקרוא להם שחקני כנף), לא ממש נראים כמי שעוזרים לפתח משחק מסירות. הרבה פעמים הם נראים אבודים, מחפים מדי בהגנה, תקועים מצדי בצדדים. בניון דווקא מגיע למרכז. באבל בורח לפינות ומאבד כדורים. גם פננט לא מגיע למרכז. יכול להיות שזו הסיבה האולטימטיבית לתקיעה הסגנונית. כל עוד הווינגרים לא יבואו לאמצע, משחק הנעת הכדור שלנו מוגבל. אז נכון שקאוט וקראוץ' מגיחים לפעמים אחורה, אבל אז שוב הם משאירים אופציה אחת בלבד במרכז, על פי רוב טורס המתוסכל.

5. למעשה, מלבד הבעיה האקוטית בכנפיים, זה עוד סימפטום של שיטת הרוטציה; עקב חילופי השחקנים התכופים, בעיקר באמצע, אותה שיטתיות, מכניות, אותה תחושה פסבדו ארסנלית לא קיימת. אז נכון, אחרי זמן מה שחקנים אמורים להכיר אחד את השני בצורה יותר עיוורת, אבל זה לא מה שקורה בפועל: תכונות של שחקן דומיננטי יש להן השלכה ישירה על הסגנון. אם תשים את סיסוקו עם מסצ'ראנו לעולם לא תקבל דברים מסוימים, אולי תקבל דברים אחרים, אבל הם רק יוסיפו לבלבול. שינויים יותר קלילים בשיטת הרוטציה, והסתמכות על איזשהו "גוש חוסם", איזשהו הרכב גנרי, היה עוטף את הקבוצה במעטפת סגנונית מובהקת, לא בסגנון המושתת על פתרונות שרירותיים. אפילו בקרנות אין לנו תרגילים, חוץ מלנסות למצוא את הופיה או קראוץ' בכל מחיר.

15 Comments

איציק אלפסי 31 באוקטובר 2007

רוצה לומר:
'אין מושג והוא עובד על כולנו עם תדמית הגאון שאכישהו הצליח ליצור לעצמו'.
מסכים לגמרי! כבר שנתיים אני טוען את זה, ונדמה לי שאט אט יותר ויותר אנשים מתחילים לגלות את הבלוף..

Solari 31 באוקטובר 2007

מה שכתבת על פינאן וריסה זה הכי נכון בעולם, מילא שהבלמים מעיפים, אבל ברגע שהמגינים שלך עושים את זה באמת קל לנטרל את הקבוצה. כמו שפינאן היה השחקן הכי טוב ומפתיע שלנו בעונה שעברה, כך העונה הוא השחקן בירידה הכי גדולה. ריסה פשוט חלש, הוא השחקן הכי צפוי באירופה בערך. באמת רק במשחקים שצ'אבי וג'רארד שיחקו באמצע נראינו דומים למשהו.

amichai 31 באוקטובר 2007

הוא גאון של גביעים, של משחקים נקודתיים, הוא כנראה לא מסוגל לייצר מכניזם של קבוצה איכותית שתרוץ חזק לאורך זמן, ומסתבך בשיטת הרוטציה, בתירוצים, ובכל מיני דברים

איציק אלפסי 31 באוקטובר 2007

בהחלט!
לפי דעתי הוא יכול להיות מושלם בתור סקאוט או איש צוות מקצועי שאמון על הכנה ספיציפית למשחקים בהתאם ליריבה(כמו שיש בכדורסל, במיוחד ב-נ.ב.א.). בשביל לבנות ולהריץ קבוצת כדורגל איכותית מלהיבה ומנצחת צריך איכויות אחרות שלמצער אין לו.

Motti 1 בנובמבר 2007

איזה שטויות. אתם מדברים על אחד המאמנים הכי נחשבים באירופה. ואחד עם רקורד מאד מרשים גם בולנסיה וגם אצלנו.
אפשר לבקר את שיטת המשחק של בניטז אבל לא את הרקורד שלו. הוא לקח עם ולנסיה שתי אליפויות בשלוש שנים – זה אומר משהו בעיני.

amichai 1 בנובמבר 2007

מוטי, כמה אפשר לנגן על האליפויות עם ולנסיה?

סטוצקי 1 בנובמבר 2007

עמיחי,
כמה אפשר לנגן על שיטת הרוטציה?

Motti 1 בנובמבר 2007

ומה עם 2005/06? עם 82 נקודות? אז הוא ידע איך מנצחים בליגה והיום הוא לא יודע? אז הוא ידע איך מעמידים הרכב שינצח משחקים ברצף ועכשיו הוא שכח?

הבעיה היחידה של ליברפול העונה זה שהיא התחילה מצוין, הייתה במקום הראשון, ופתאום התחיל הלחץ אצל כולם (האוהדים והשחקנים) ואז יש מיד ירידה. הבעיה היא שאנחנו לא קבוצה שרגילה להיות במקום הראשון – אבל זה ללא ספק משהו שאנחנו יכולים ללמוד.

תנו לרפא לעבוד. נדבר עוד שנה וחצי (מבחינתי)

amichai 1 בנובמבר 2007

אפשר לנגן עד שהמנגינה תיפסק..

סטוצקי 1 בנובמבר 2007

משעשע.

אבל לעצם העניין, הלא שתי האליפויות ההן עם ולנסיה הן בדיוק ההוכחה לכך שהטענה לפיה "הוא כנראה לא מסוגל לייצר מכניזם של קבוצה איכותית שתרוץ חזק לאורך זמן" משוללת כל בסיס עובדתי. בעיקר כשגם בולנסיה הוא "הסתבך" – בין השאר – בשיטת הרוטציה.

וכמובן שעוד לא הזכרנו את הרוטציות של מוריניו ופרגוסון אפילו במילה…

אז אל תצפה שהמנגינה תיפסק בקרוב. גם כי רפא עקשן, גם כי זה עבד בשבילו היטב בעבר, גם כי שאר הגדולות עושות בדיוק אותו הדבר – אבל בעיקר כי פשוט אין שום סיבה שזה יקרה, לא משם מגיעות הבעיות. כשיצרנו רצפים ללא הפסד (ושל 11 נצחונות אם אני זוכר נכון), השחקנים (והאוהדים, וכמובן שהפרשנים) הסתדרו יפה מאוד עם הרוטציה. וגם עם רפא.

amichai 1 בנובמבר 2007

אין לי בעיה עקרונית עם שיטת הרוטציה, כל עוד היא מניבה את מה שהיא אמורה להניב, אבל כשדברים לא עובדים, צריך לחשוב רגע, ואולי לשנות, לא להתעקש. גם השיטה עצמה היא לא הבעיה, היא סימפטום שלה. יש שחקנים שהרוטציה לא צריכה לחול עליהם (ג'/רארד למשל, שהיה צריך לנוח נג דקרדיף, אבל מנגד כבש שער ניצחון), וזה שהוא פעם אחת יצר מכניזם כזה, לא אומר שהוא יכול לייצר פעם נוספת

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 2 בנובמבר 2007

שני מגינים, פינן – טוב הגנתית אבל לא התקפית וריסה שדיברתי כבר עליו שהוא שחקן שהוא לא בדיוק מגן ולא בדיוק קיצוני לצד שני ווינגרים לא יעילים – פאננט(פצוע עכשיו)שלא מסכנים את השער.
זו הבעיה שלכם !
ראיתם שוורונין תופקד בצד כמו קאוט במשחקים קודמים.
וורונין וקאוט הם לא ווינגרים, גם לא בניון שהוא כרגע השחקן הכי מסוכן של ליברפול שאפשר להציב אותו בכנף.
לארסנל יש את חלב, וולקוט, אבואה , רוזיצקי שהם טובים ומסוכנים ממה שיש לבניטז.
קוראזמה כבר אמרנו ?

amichai 2 בנובמבר 2007

וזה עוד אחרי שקנינו בקיץ ארבעה שחקני קישור: לטו, לוקאס, בניון ובאבל (שנכון הוא גם חלוץ, אבל רק בשיטות מסוימות)

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 3 בנובמבר 2007

בפעם האלף, ראיין באבל הוא חלוץ. חלוץ ולא שחקן כנף !!!
"חלוץ" (מילון אבן שושן) שחקן שמשחק בחוד ההתקפה.
כמה פעמים צריך לציין את זה ?
גם קויט וורונין הינם חלוצים
מישהו צריך לספר את זה לרפא …

amichai 3 בנובמבר 2007

אבל farward ולא striker

Comments closed