חגיגה באנפילד-הנצחון מול ברומיץ'

4-1 זו תוצאה מצוינת, אבל דברים גדולים יותר קרו במשחק הזה

8189000151_7953722c4b_o

"תמי, זה הרכב מאוד לא מובן במשחק בית. אין שום סיבה לעלות עם שמונה שחקנים עם אוריינטציה הגנתית בבית, מול קבוצה שהיא לא קבוצת צמרת. אי אפשר ללחוץ ככה, אי אפשר לשחק ככה כדורגל. זה לא לעניין צורת המשחק הזו בבית.

נ.ב – ברור שנוביל 3-0 בחצי, נשחק כמו ברזיל ואני אצא חתיכת טונה. לקחתי בשתי ידיים" – עמית פרוסנר, 26.10.2013, לפני המשחק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אפשר היה להגיד הרבה דברים על המערך הזה פרה-המשחק, אפשר היה להגיד הרבה דברים על שחקני ההרכב פרה המשחק, אבל המשחק היום  הוכיח – ולשם שינוי במאני טיים – שמה שרוג'רס בונה במלווד הולך להיות מפלצתי.

לגופו של משחק:
1. לוקאס במשחק וורלד קלאס אמיתי. גם מתקל, גם שומר, גם מכסה על שחקני ההגנה והכי חשוב – מוסר מסירות מצוינות ומדויקות לעומק, אחת מהן הובילה לשער השני של סוארז (ויכלו להיות עוד כמה). לוקאס במשך לא מעט זמן נחשב, לא בצדק בעיניי, כשחקן שלא ברור למה הוא בכלל בהרכב ולשחקן אפרורי וחסר יכולת איום על השער. אז נכון, הוא לא צ'אבי אלונסו ולא יאיא טורה, אבל היום הוא הוכיח שהוא יכול להיות קשר אחורי מצוין, אפקטיבי, ושיש לו את היכולת להתחיל מהלכים התקפיים שהוא כל כך נמנע מהם – אם כי לא רצה או אם כי לא יכל – בעונה ומשהו האחרונות.

2. סטיבי במשחק הכי טוב שלו העונה, ואני אף אגדיל ואומר שבגלל זה (או בעיקר בגלל זה) ליברפול נראתה נהדר כמו שנראתה. ניהל את המשחק כמו שצריך, היה מעורב במהלכים קדמיים ונראה שהשחרור שלו מעבודת ההגנה והסטתו מעט קדימה (שיחק היום בפועל על תקן של חצי שחקן 10) עשה לו רק טוב. אוהדי ליברפול כבר יודעים היטב שהקפטן מתעורר מאוחר, ונראה שהמשחק היום (שהיה פחות או יותר מקביל לתקופת התעוררתו בעונה הקודמת והמצוינת שלו) היה סוף סוף ההשכמה. ואיזה טיימינג יכול להיות טוב יותר לזה מאשר משחק אחד לפני משחק העונה הראשון שלנו והקרב הגדול על ראשות הטבלה?

3. הנדרסון, כשהוא משחק על קו האמצע ולא על תקן ניסוי כלים בדמות מגן ימני, למשל, עושה עבודה של 3 שחקנים בכל הקשור ללחץ, שחרור כדור ושמירה, בנוסף לקילומטראז' הבלתי נתפש שהוא עושה בכל משחק. אין ספק שהוא רחוק מלהיות שחקן יצירתי או מאיים (למען האמת, כשעלה היום למעלה והצטרף להתקפות נראה כאילו חטף ורטיגו), אבל צריך על המגרש גם שחקנים מהסוג הזה של הנדרסון, וזה בין היתר מה שאיפשר לסטיבי להשתחרר מעבודת ההגנה המעיקה ולהצטרף להתקפות.

4. סוארז את סטארידג' – אין ממש מילים להכביר עליהם.  משחק מושלם של סוארז מהשנייה הראשונה ועד האחרונה. קצת מצחיק להיזכר שארסן ונגר הציע עליו 40 מליון ואחד פאונד, כשהוא בעצם שווה בערך כמו כל ארסנל מינוס אוזיל.

סטאר היה פחות מורגש במחצית הראשונה, אבל מה שהופך סתם חלוץ לחלוץ גדול זו היכולת שלו לעשות מהלך אחד שמשנה הכל, ולא לתת לדכדוך של חוסר התפוקה (ובמקרה של סטאר – גם הפספוסים מסמרי השיער מול השער) להשפיע עליו. הילד הזה הגיע לליברפול כנפל של צ'לסי וסיטי, אמרו עליו שגם כשהבקיע בעונה הקודמת זה היה בגארבג' טיים, והוא פשוט מוכיח שוב ושוב (ובתקווה – עוד ועוד) שהוא קורץ מחומר של שחקנים גדולים באמת.

ושיתוף הפעולה ביניהם? הכי טוב בליגה.

5. הגנה: טורה וסאקו ממשיכים להיות באנקרים בהרכב. סאקו מוכיח שוב שהוא פשוט בלתי עביר בכדורי גובה (וגם 9 מתוך 10 כדורי קרקע הוא ישמיד), וטורה במשחק שקט ומלא מנהיגות ונסיון כרגיל.

סקרטל במשחק פחות טוב מהקודמים שלו, עשה כמה טעויות (על אחת כיפר בעצמו, על השנייה כיפר לוקאס), אבל עדיין מתמודד ראוי לתחרות על מקום בהרכב הפותח.

ג'ונסון היה על תקן רוח רפאים באגף ימין, ושחקני ווסט ברום לא התקשו לעקוף אותו (עד שנתקלו בטורה. וזו חתיכת היתקלות). בהתקפה הוא היה הרבה יותר טוב, ועל אף מקרי ג'ונסון סטנדרטיים של "לרוץ לרוץ לרוץ עד שאתה נתקל בשחקן ומאבד כדור" אין ממש טענות (אולי כי כל שאר השחקנים היו ממש טובים ואיבודי הכדור של ג'ונסון לא עלו לנו ביוקר).

סיסוקו היה טוב מאוד ואף מפתיע לטובה, וניכר שצבר בטחון (הן התקפי והן הגנתי) בהשוואה למשחק נגד ניוקאסל. מעבר לכך ששיחק נהדר הגנתית – גם היה אחראי לבישול לסוארז בשער השני ובאופן כללי היה חד ומאיים באגף שמאל, בדיוק כמו שצריך להיות בסוג המערך הזה.

מיניולה שוער ענק, קשה לחלוק על זה, אבל בעיית כדורי הגובה הראתה אותותיה בשתיים-שלוש יציאות מהשער שאפשר להכתיר אותן כ"הזויות", לכל הפחות.

6. כמעט אחרון ומאוד מאוד חביב: מסירה את הכובע בפני רוג'רס, המנצח הגדול על הקונצרט הזה. דבק במערך שהגיע משומקום (ליברפול לא שיחקה במערך הזה בכלל בשנים האחרונות), וחלקנו (גם אני) אפילו צחק  עליו שזה בגלל שהוא נתקע עם כל כך הרבה בלמים ולא ידע מה לעשות איתם. היום הוא הוכיח שהדבקות הזו משתלמת, במשחק הכי טוב של ליברפול מאז שהוא הושב על כס המאמן. אם זה לא מספיק אז ניתן לזכותו גם את אילוף הסורר, לואיס סוארז, שמאז שהוקיע אותו בתקשורת בחלון ההעברות והודיע שהוא לא עוזב לשום מקום נראה כאילו ליברפול הרוויחה סוארז אחר. טוב יותר, קבוצתי יותר, צולל פחות, מתעצבן פחות, מתוסכל פחות. לא יודעת מה יקרה בחלון ההעברות של ינואר, אבל עד אז אפשר פשוט להתרווח ולהינות.

נכון, רוג'רס עדיין קצת חלוד בכל הקשור לניהול המשחק (אם כי היום אין טענות. היה מושלם), אבל אם יש מאמן אחד בעולם שאני מאמינה שיכול להביא אותנו בחזרה לגדולות זה הוא. ברנדן רוג'רס. ואנחנו בדרך לשם.

7. עם הפנים לארסנל.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אני אגיד בזהירות שלא רק שיצאתי טונה, אלא שאם החברים באדום מתכוונים לשחק ככה בכל משחק, אני מוכן לקחת על עצמי את תפקיד הטונה של הקבוצה." – עמית פרוסנר, 26.10.2013, אחרי המשחק.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

לונדון קולינג (3) - איפה הקומישנר?
המסע למילאנו - ושוב אתכם

42 Comments

אסף כלשהו 27 באוקטובר 2013

משך רוב המשחק נאבקתי בסטרים של המשחק במחשב וניזונתי מהפירורים של ספורט 1. מה שאני כן יכול להגיד זה שההצבה של סטיבי כקשר הקדמי במערך היתה נפלאה גם לו, גם להנדרסון ובדיעבד גם ללוקאס.
ג'רארד נתן את העונה הטובה בקריירה שלו (2008/9) כקשר קדמי מאחורי החלוץ, מעין false 10 אם תרצו, והיום רודג'רס החזיר אותו לעמדה שהוא פרח בה. הדעות חלוקות באשר לאם סטיבי יכול עדיין לבצע את התפקיד הזה בצורה הטובה ביותר, בעיקר עקב ירידה ביכולת הפריצה מאחור שלו, דבר שעשה בצורה נפלאה בעונה ההיא שבה הבקיע 16 גולים בליגה. היום הוא הוכיח שלפחות במשחק ביתי שבו אנחנו דומיננטיים והקבוצה השנייה באה להגן, הוא עדיין יכול לתרום מהעמדה הזו. זה גם הביא לכך שהנדרסון ולוקאס נהנו, כי הנדרסון באמצע עושה עבודה של שלושה כפי שהוזכר בבלוג, ולוקאס יכול להפסיק לחפות על ג'רארד (שבתור קשר אמצע לא תמיד עוזר עם ההגנה שלו בצורה מלאה) ולהתרכז בלתת גם פאסים התקפיים טובים לשם שינוי.
לא בטוח שהשילוב הזה, שבו ג'רארד חוזר לעמדת השחקן החופשי והנדרסון ולוקאס עושים שניהם את העבודה השחורה, יחזיק מעמד לכל אורך העונה, אבל עושה רושם שנוכל להסתמך על זה יותר ממה שחשבנו, בטח ובטח כשזה פתרון רק לתקופה בה קוטיניו לא משחק. ומול ארסנל אפשר יהיה לפתוח ככה כי נצטרך כל כוח במרכז המגרש ואם ג'רארד יהיה נסוג יותר זה יוכל לעזור בחיפוי.

אה כן, ולואיס סוארס השחקן הטוב בעולם.

גיא צ'לסקי 28 באוקטובר 2013

ניק פאוול הוא האנגלי הכי מוכשר שיש,להעיף את הדייגים נאני וולנסיה לכל הרוחות

משה 27 באוקטובר 2013

הייתי היום באנפילד, חוויה אדירה. כמה תובנות שלי מהמשחק :
1. אני הייתי בעד להיפטר מסקרטל בקיץ. מאז שהוא נכנס להרכב הוא אדיר. נמצא בכל מקום, מחפה מאחור ושולט באוויר.
2. בניגוד אליך, סיסוקו ממש לא עושה לי את זה. הוא אומנם בישל את השער השני אבל כל המחצית השנייה הוא הפסיד תיקולים והיה עביר הגנתית. כך גם החל המהלך שהוביל לפנדל שלהם.
3. עם כל החיבה לטורה, המנהיגות והשקט שלו, הוא לא ברמה של הרכב ראשון. עוברים אותו בקלות, גם במהירות וגם בכוח וכשהוא צריך לחפות על ג'ונסון זה שני חורים באגף אחד.
4. אני מסכים לגבי לוקאס, הוא היה ענק היום. אני בכלל חושב שהמערך הזה עושה טוב ללוקאס והנדרסון.

זה משנה 27 באוקטובר 2013

אני שמחתי לראות כשראיתי את ההרכב שמוזס בחוץ. הוא תקע את השלישייה הקדמית כאשר הוא שיחק באמצע.
הוא שחקן בהשאלה שצריך לשמש גיבוי להרכב. עכשיו כשקוטיניו חוזר בקרוב, אני לא רואה סיבה מקצועית שהוא יאיים על ההרכב הראשון.

משחק מצוין של הקבוצה. צריך עדיין לעבוד על המתפרצות אבל לשלם שינוי ראינו נסיונות לתרגילים בכדורים חופשיים ולא רק הרמות.

יש לי הערכה גבוהה לרוג'רס על הפרגמטיות שהוא מפגין העונה. המערך הזה נכפה עליו עם הפציעות במקביל של ג'ונסון, קלי, אנריקה וסיסוקו. הוא עוד ניסה קצת את ה4-3-3 שהוא כ"כ מאמין בו וראה שזה לא עובד נכון עם חומר השחקנים שלו, אז הוא פשוט התאים את המערך ובהתאם את הפילוסופיה שלו (לחץ קבוע על היריב, החזקה גבוהה בכדור, הנעת כדור סבלנית) בהתאם לחומר השחקנים. שאפו.

אני עוד מחכה לרגע אחד העונה – הרגע בו אחרי גול סוארז ירוץ לרוג'רס ויחבק אותו.

רועי מ 27 באוקטובר 2013

גם אצלי הסטרים היה תקוע. ופעמים נתקע לי בדיוק בשערים הראשונים.
תנו לי להנות מהניצחון.

היו כמה קטעים לאחר השער שלא היה צריך להיות . היה קרוב לעוד אחד. המשחק ההגנתי התרופף קצת. לא הייתי מאשים מישהו ספציפי. כי הגנה עושה כל הקבוצה כמו התקפה.
ארסנל לא הבריקה ויש להיות אופטימי במפגש הבא מולם.

D! בארץ הקודש 27 באוקטובר 2013

ראיתי רק את המחצית השניה ובאיכות די בינונית (מה קרה אתמול לכל הסטרימים האיכותיים שהיו השנה??)

1. זה לגמרי 2011 הדיון הזה. לוקאס כבר הראה לנו בעונה ההיא שהוא יכול להיות ברמה הכי גבוהה שיש. מאז שחזר מהפציעה ההיא הוא לא עשה את זה.
זה גם ברור שבלי שחקן שכזה במרכז (ע"ע אלונסו בעונה ההיא) אין לנו מה באמת לחפש לאורך השנה.
הלוואי שיחזור.

* אני לא יודע עם אני מסכים עם אסף לגבי לואיס הכי טוב בעולם. לא בטוח שאני יודע איך לקבוע את זה. אבל בטוח שהוא השחקן שהכי כיף לראות. כמה תשוקה. פשוט מפחיד.

* מסכים עם זה משנה לגבי מוזס. אני מאד מחבב אותו וושב שזו השאלה מצויינת לעונה. המיקום שלו לא מאחרוי החלוצים. הוא גיבוי טוב לSAS ויכול ללתרום מהאגף כשצריך.

* זה משנה – לא יודע אם זה יקרה מתישהו אבל זה גם לא חשוב. לואיס מוכיח דקה אחרי דקה את המחוייבות שלו לקבוצה על המגרש. אם בסתר ליבו הוא מקלל את ברנדן זה לא באמת מפריע לי כל עוד הוא ייקח אותו לליג"א בסוף השנה.

אבל יש עוד המון המון המון המון זמן עד שנוכל לדון בזה באמת.
בינתיים נובמבר נכנס ואנחנו עדיין רלוונטים.
לנשום ולא להאמין

זה משנה 27 באוקטובר 2013

D זה אולי לא חשוב, אבל אם זה יקרה זה יעיד עבורי על שני דברים: 1. סוארז מעריך ומכבד את הבוס שלו. 2. סוארז מכיר בטעויות שלו.

מבחינתי שהדבר הזה יקרה במחזור בו נבטיח את ההשתתפות בלג"א בעונה הבאה. בכל מקרה, זו בהחלט יותר משאלת לב מאשר שאיפה רציונלית.

אסף כלשהו 27 באוקטובר 2013

אני מניח שעל זה שהוא שחקן בטופ העולמי אין ויכוח. זה שהוא אצלנו עושה אותו להכי טוב בעולם :)

לגבי לוקאס- אני מצטער, אבל אני עדיין סקפטי לגביו. גם בעונה וקצת הטובות מאוד שלו עדיין פחדתי משטויות/עבירות שלו, והתרומה ההתקפית לוקה קצת. נכון שהוא היה הרבה יותר אגרסיבי ובטוח בעצמו, ואם זה יחזור לו אז זה ישדרג אותו ואת הקישור, אבל אני עדיין לא משוכנע שהוא האיש הנכון במקום הנכון בשבילנו, גם בכושר הכי טוב שלו.

לגבי מוזס אני לגמרי מסכים

גבי ב.מ 27 באוקטובר 2013

תמי, הסיכום הכי טוב זה השיר עצמו…and now you here to stay
עכשיו אנחנו פה להישאר ואני סופר-סופר-סופר מבסוט מהמאמן שלנו.
הוא המנצח הגדול עד כה.

cookie-monster 27 באוקטובר 2013

לגבי המאמן – אותי הוא באמת הפתיע.
כשמינו אותי מבחינתי הוא היה רק סתם חסר שם –
אולי אחד עם פוטנציאל – אבל להשאר רק עם פוטנציאל ביד זה משהו שנמאס ממנו מזמן.
והנה הוא הפתיע עם המערך הזה. מקורי. מוביל ולא מובל.
ובינתיים הדברים נראים טוב. נראה איך יסתגל למצבים במהלך העונה. אבל נמושה הוא לא.

בני תבורי 27 באוקטובר 2013

אני בחיים לא אסלח ללוקאס על שאתמול, בפאב מלא ווסטברומיצ'ים הוא גרם לי לקפוץ ולצעוק: "גדול אתה יא זבל…"

אסף .ג. 27 באוקטובר 2013

הנדרסון זה השחקן הכי פחות מוערך משום מה למרות עבודת הקודש והצורה הנקייה שבה שולט במגרש כקשר באמצע (שוב בהנחה שהוא משובץ שם ולא בכל מיני מקומות אחרים על הקו שבהם הוא פחות מוצלח)…
אבל באמת הדבר המשמעותי ביותר היא ההתעוררות של סטיבי ג'י,
מקווה שזו לא הבלחה רגעית בלבד.

red sox 27 באוקטובר 2013

פוסט שמריח מאופוריה.
כתבתי פה אחרי קריסטל פאלאס שיש תכונה אחת שהערצתי אצל מאן יונייטד הפרגוסונית – היכולת לנצח בקבלנות ובקלות את משחקי הבית מול קבוצות מחוץ לטופ-4. למעשה יש תכונה נוספת שהערצתי אצלם – היכולת לקבל כמובן מאליו נצחונות כאלו ולא להסיק מהם מסקנות על יכולת, שאיפות וכיו"ב.

משחק מצוין, כן. בהחלט. אבל מכאן ועד להכתיר את לוקאס כוורלד קלאס ולצאת בהצהרות, המרחק רב. קבוצה שמכוונת גבוה צריכה לבוא למשחק כזה עם ביטחון, לעשות את העבודה ולהמשיך הלאה. קבוצה שרגילה להיאבק על מקום בליגה האירופית מגיעה עם חששות ומספרת לעצמה כמה היא טובה אחרי משחק מעולה אחד.

** וכמו עופר, גם אני מוכן לקחת על עצמי את תפקיד משבית השמחות, כל עוד ליברפול יספקו שמחה להשבית.

תמי אלון 27 באוקטובר 2013

ליברפול כבר שנים לא בפוזיציה של לנצח קבוצות בקלות ובקבלנות. למען האמת, כבר כמה שנים שהקבוצות הקטנות הן אלו שעושות את המוות לליברפול, והיא בתורה לעיתים נדירות הראתה את האופי הכל כך ווינרי של יונייטד שמאפשר לה לנצח משחקים בדילוגים ובשערים בדקות האחרונות.
יכול להיות שזו אופוריה, בהחלט ייתכן, אבל מי שעוקב אחרי ליברפול כמה עונות יודע עד כמה גדול הפער בין העונה הנוכחית ובין העונות הקודמות. מוקדם לצאת בהצהרות לגבי תוצאת הסיום של העונה הנוכחית, זה נכון, אבל הסימנים חיוביים ביותר, ויחד איתם – בתקווה – יגיע גם ה"תחת" לנצח משחקים בקלות ובקבלנות. במהרה בימינו אמן וזה.

אגב, שים לב שלא הכתרתי את לוקאס כוורלד קלאס, אלא אמרתי שאתמול היה לו משחק של וורלד קלאס אמיתי. יחי ההבדל הקטן וכו', ואני עדיין עומדת מאחורי הטענה האמורה. אני לא יודעת כמה זמן הוא יצליח למשוך יכולת כזו, אבל אתמול מגיע לו כל הקרדיט וכל הסופרלטיבים על משחק גדול. גדול? ענק.

red sox 27 באוקטובר 2013

טוב נעשה סדר –
לוקאס היה אתמול טוב מאוד. שזה שיפור גדול לעומת הסקאלה הרגילה שלו שנעה בין רע מאוד ללא רע. הבעיה היא שאיכשהו אני נוטה לחשוב שהעתיד שלו יהיה יותר דומה ל100 המשחקים הקודמים שראיתי ממנו מאשר לאחרון. הלוואי ואני טועה.

האמיני לי שהחסרתי שעות שינה רבות בגלל הנטייה של ליברפול להפסיד נקודות לקבוצות שפעם היו רואות את השלט ביציאה ממנהרת השחקנים, מסתובבות וחוזרות הביתה. דווקא בגלל זה לא ברורה לי החגיגה אחרי ניצחון כזה. כמו במקרה לוקאס – יש יותר מדי דוגמאות הפוכות כדי לחשוב שמשחק מעולה אחד מעיד על שינוי כיוון.

תמי אלון 28 באוקטובר 2013

אני כן חושבת שמשחק כזה (וזה לא בוואקום, זה תהליך שלם שעובר על הקבוצה, לאט אבל בטוח) מסמל טובות לגבי העתיד. אתה – אולי בצדק – סבור שיש המון דוגמאות הפוכות. זה מקרה קלאסי ל"ניפגש פה בסוף העונה ונראה מי צדק".

red sox 27 באוקטובר 2013

כמה הערות:
* סטארידג' עזב את מאן סיטי עוד לפני שמלאו לו 20. לומר עליו שהיה שם "נפל" זו אמירה חסרת בסיס. בצ'לסי הוא נתן עונת פריצה יפה מאוד ועונה רעה אחת שנבעה בעיקר מרצף של פציעות. שוב, "נפל" הוא לא היה שם.
* סטיבי שיחק כ"חצי 10"? זה בגלל שהעמדה שבה הוא צריך לשחק (לפחות מול הגדולות ובוודאי מול ארסנל) היא מה שנקרא בארגנטינה "5"…
* רוג'רס – קל מאוד לנהל משחק כשאתה מוביל 2-0 אחרי רבע שעה. דווקא בגלל זה יש לי ביקורת עליו. ג'ו אלן ואלברטו קיבלו 5 דקות ו2 דקות בהתאמה, במשחק שהוכרע אחרי 55 דקות. שניהם צריכים זמן על הדשא כדי להיכנס לענייינים. לעומתם סוארס וג'רארד שיחקו משחק מלא (הוחלפו ע"י 2 הנ"ל) שבוע אחרי פגרת נבחרות שבה היו על הדשא 180 דקות.

זה משנה 27 באוקטובר 2013

אני מסכים מאוד עם הנקודה האחרונה. אבל שים לב לפסקה האחרונה בסעיף 6 בטקסט המקורי. יש התייחסות מפורשת לניהול המשחק של רוג'רס.

red sox 27 באוקטובר 2013

ההתייחסות של תמי לניהול המשחק אתמול מסתכמת במשפט "אין טענות. היה מושלם". אתה יכול להסכים שהיה מושלם או להסכים שהחילופים היו מאוחרים, לא גם וגם.

זה משנה 27 באוקטובר 2013

אוקיי. מקבל את ההערה.
בחרתי להסתכל על זה שיש לה ביקורת ולהתעלם מהסופרלטיב המוגזם.

תמי אלון 27 באוקטובר 2013

אם יורשה לי רגע לסנגר על עצמי: לרוג'רס, באופן כללי, יש עקב אכילס מאוד רציני בניהול המשחק שלו והמהירות בה הוא מסתגל לשינויים שקורים על כר הדשא. ועדיין, אני חושבת שאם מחברים את כל מה שקרה אתמול על המגרש, בין היתר המערך, העובדה שהחליט שלא לשנות בו כלום מתוך רצון להמשיך ולדרוס (שזה, אגב, לא פחות חשוב משיתוף שחקנים שחזרו מפציעה) ובעיקר – השינוי המנטלי בו הקבוצה עלתה למחצית השנייה במטרה לטרוף ולא לנוח על זרי הדפנה (להוציא כמה דקות של הלם אחרי הפנדל של ניוקאסל) – מגיעים למסקנה שניהול המשחק אתמול היה לכל הפחות טוב מאוד. האלמנטים הללו עדיין לא הופכים את רוג'רס לאיזה מאמן-על, אבל הם בהחלט צעד חיובי בכיוון המאוד נכון, ותכלס עם תצוגה כמו של אתמול אני לא חושבת שהסופרלטיב "מושלם" היה מוגזם, אבל אולי אני עדיין באופוריה.

red sox 27 באוקטובר 2013

מילה אחרונה בקשר לחילופים: בתגובה לפוסט הפרה-גיים של עופר רשמתי שהתסריט האופטימי הוא שני שערים מהירים וניצול של המחצית השנייה להחזרת הפצועים לעניינים. כל התנאים לכך התקיימו אתמול. רוג'רס החליט שיותר דחוף לו להראות למבקרים שליברפול יודעת לתת גם מחצית שנייה דורסנית. זה בסדר, אבל אני חושב שיותר דחוף לתת לאלן דקות ולג'רארד מנוחה. בשבוע הבא קאוטיניו יחזור ופתאום רוג'רס יגלה שיש לו הרבה שחקנים שצריכים לחזור לכושר ומעט מדי חילופים ודקות לחלק להם.
ועם כל זה, אני מוכן לדיון כזה בכל שבוע אם התוצאות דומות.

D! בארץ הקודש 27 באוקטובר 2013

מסכים, בהחלט היה מקום לחילופים מוקדמים. בטח שעבור אלן וכנראה שגם עבור אלברטו או כדי להזכיר לאספס שהוא עדיין חלק מהקבוצה. גם אייבי יכול היה לקבל דקות אתמול

תמי אלון 27 באוקטובר 2013

* תראה, אני לא יודעת מה ההגדרה שלך ל"נפל" ביחס לזו שלי, אבל כששחקן צעיר – שנחשב לאחד הפרוספקטים הגדולים באנגליה, להזכירך – לא זוכה לדקות משחק ועוזב/מועזב משתי קבוצות – אני כן מאמינה ש*הן* התייחסו אליו כאל שחקן כושל, גם אם זה סופרלטיב קצת Harshy.

* הנקודה השנייה שלך לא סותרת. אני כבר הרבה זמן (לצערי אני לא יודעת עד כמה אתה מכיר את עמדותיי בנוגע לליברפול בכלל וסטיבי בפרט, הואיל ואני כותבת בעוד אי אילו מקומות בהקשר של הקבוצה) טוענת שהמיקום של ג'רארד כקשר אחורי זו בכייה לדורות. זו אמנם עמדה שיחסית נוחה לגילו המתקדם ושומרת עליו מפציעות, אבל באותה נשימה היא גם עמדה שהופכת אותו לאנמית וחסר אפקטיביות מעשית על הנעשה במגרש. המיקום של ג'רארד אתמול, לשם שינוי לא באותו קו מקביל ללוקאס, היה הבדל של עולם ומלואו. קראתי לזה "עמדה של חצי 10" כי הוא עדיין זיגזג ועשה הרבה יותר מידי עבודת הגנה כדי שאפשר יהיה להכתיר אותו כשחקן 10 למהדרין, אבל אם הדיון פה הוא על התפקיד המדויק המספרי אותו מילא סטיבי אז אני פורשת ממנו ומכריזה על נצחונך מראש.

* זה קל לנהל משחק כשאתה מוביל 2-0 והקבוצה שלך היא לא ליברפול. כשאתה ליברפול אתה לא יכול להיות רגוע גם כשאתה מוביל 3-0 במחצית, כי האופי של הקבוצה הזו בשנים האחרונות כל כך חסר בטחון שאין מתכון בטוח לניצחון, ולכן לדעתי מה שעשה רוג'רס אתמול הוא לא טריוויאלי. מילא זה שהוא לא שינה שום דבר במערך ובהרכב (וטוב שכך) – בניגוד למשחקים קודמים ראינו ליברפול שעלתה למגרש במחצית השנייה במטרה להבקיע עוד. זה חתיכת שינוי מנטלי, ולכן אני קצת מתקשה לקבל ש"זה קל לנהל משחק כשמובילים 2-0". בשביל ליברפול זה אף פעם לא קל.

red sox 27 באוקטובר 2013

* סטארידג' – כשלונות הם עניין יחסי. בשנה האחרונה שלו שם השייח'ים קנו את הקבוצה. כדי שילד בן 19 מהאקדמיה יקבל קרדיט ברוטציה של סיטי מאותה עונה והלאה הוא צריך להיות מינימום מראדונה. הסיטואציה בצ'לסי לא הייתה שונה בהרבה. קצת כואב להודות אבל זה לא ממש דומה להתמודדות על מקום בהרכב מול בוריני ואספס.

* ג'רארד – הויכוח בינינו הוא לא סמנטי ולא מתמטי אלא טקטי. אני מהאסכולה ההפוכה אליך שטוענת שאי ההצבה של ג'רארד כ"5" קבוע היא היא הבכייה לדורות. הוא צריך להיות האחורי בשלישיה המרכזית כשלפניו "10" אמיתי או 2 ווינגרים התקפיים. אגב אנחנו מסכימים שהוא לא צריך להיות ליד לוקאס, רק שאני טוען שזה בגלל שלוקאס צריך לשבת על הספסל.

* בימים האחרונים כותב פה מגיב תוקפני ודי מרגיז שיורד על כל "אוהדי ליברפול הלוזרים" וכו'. אני מניח שיצא לך להיתקל. אני לחלוטין לא מסכים איתו ובטח לא עם הסגנון, אבל אם 3-0 ביתי על ווסט ברום לא מספיק בתור "מתכון בטוח לניצחון" אז אולי יש משהו בדבריו…
חוץ מזה – איזו סתירה יש בין להכניס את אלן ואלברטו לבין לרצות להבקיע עוד?

עמית פרוסנר 27 באוקטובר 2013

עמית, רד סוקס, עמית

עופר הוא מהבלוג ליד :)

תמי אלון 28 באוקטובר 2013

* כשלונות הם אכן דבר יחסי. סיטי פחות מעניינת בהקשר של סטארידג', כי הוא באמת היה ילד וקצת קשה היה לקבל הזדמנות בסגל של סיטי דאז, אבל השחרור שלו מצ'לסי הוא לכל הפחות סתום. בקדנציה הראשונה שלו בצ'לסי כבר היה אפשר לראות שיש להם יהלום לא מלוטש ביד, אחרי ההשאלה של סטאר לבולטון כבר היה צריך להיות אידיוט רציני כדי לטעון אחרת, ובקדנציה השנייה שלו בצ'לסי הסטטיסטיקות שלו כבר היו טובות מכדי להתעלם ממנו, כל שכן למכור אותו במחיר אבסורדי. חוץ מהתנהלות מטופשת של צ'לסי באופן כללי, אני כן חושבת שהיא התייחסה לסטארידג' כאל שחקן פשוט לא מספיק טוב אפילו להישאר ב*סגל* (ילד בן 22, לא איזה שחקן בן 29!) ולכן החליטה לפלוט אותו. מבחינתי זה הופך את ההתייחסות אליו, לפחות מצד צ'לסי, כאל נפל. לא נפל ברמה של וורונין, כי כמו שאמרת – הכל יחסי, אבל הוא כן נפלט כי לא היה מספיק טוב לשיטתם.
נכון שקל יותר לקבל מקום בהרכב כשמתחרים עם בוריני או אדם מורגן, אבל זה פחות משנה לגופו של עניין. פסיכולוגית, סטארידג' (וככלל אצבע אפשר לומר שכל שחקן שעוזב קבוצה כלשהי) נחשב כלא מספיק טוב לצ'לסי, לא מספיק מתאים לשיטה, יו ניים איט.

* ג'רארד כקשר אחורי זה שווה ערך לבלי ג'רארד בכלל, אם יורשה לי מעט להקצין. היכולת הגדולה של ג'רארד לנהל משחק והתקפה ברגלי אמן ולהוות איום ממשי (לאו דווקא מבחינת בעיטות לשער אלא גם "רק" בהצטרפות להתקפות) אינה מגיעה לידי ביטוי כשהוא משחק כקשר אחורי. אז נכון, זו עמדה נוחה כשאתה בגיל 33, והוא אפילו טוב בה, אבל זו לחלוטין לא העמדה שממצה את היכולות של ג'רארד.

* אני לא חושבת שיש אוהד ליברפול שפוי שיכחיש שעל ליברפול שורה אווירת לוזריות כבר שני עשורים פלוס. להוציא הבלחות כמו 2005, גמר הגביע ב-2006 ועוד אי אילו דוגמאות נקודתיות – האופי הכללי של הקבוצה הזו היה ובחלקו אף עודנו כזה שלא מאפשר לך – בתור אוהד – להיות רגוע עד שריקת הסיום. זה יישמע מצחיק על גבול הפסיכוטי לומר שגם ב-3-0 על ווסט ברום בבית קשה לנשום לרווחה, אבל זו האמת לאמיתה. כל כך הרבה פעמים לא הצלחנו לשמור על יתרון (לאו דווקא גדול כמו 3-0, אבל עדיין) ועשינו שטויות עד שחטפנו בראש, שמבחינתי השינוי המנטלי של רוג'רס שדחף את הקבוצה ללחוץ עוד ועוד הוא לא פחות ממרענן וחדשני. זה מגוחך? ועוד איך, אבל לא מכירה הרבה אוהדי ליברפול שהיו רגועים אחרי שווסט ברום הבקיעה את הפנדל.
לא יצא לי להיתקל (לשמחתי) באותו מגיב שאתה מדבר עליו, אבל אם הטענה שלו (ונתעלם רגע מהאופן האגרסיבי בו היא נאמרת) מתמקדת בכך שבשנים האחרונות שום משחק של ליברפול הוא לא באנקר, גם כשהיא מובילה בדקה ה-90, אז אאלץ להסכים איתו. לא כי אני מאושרת מהמצב הזה, אלא כי זה בפשטות המצב.

* בימים כתיקונם לא הייתה סתירה בין להכניס את אלן/אלברטו ובין להבקיע עוד, אבל אלן (שאני אוהבת מאוד, יירשם בפרוטוקול) חוזר מפציעה וחילוף כזה היה נטו כדי שיצבור בטחון, הרבה יותר מאשר ימשיך את הקו ההתקפי ויוביל להבקעה של עוד שער. שזה בסדר לכשלעצמו, כמובן, אבל אם אצטרך להגדיר את מטרת החילוף הזה אז המטרה הראשית תהיה להכניס את אלן לעניינים, ורק המשנית תהיה להמשיך וללחוץ לווסט ברום על השער.
(האבינג סייד ד'את, כמובן שבמצב אופטימלי גם החילוף של אלן היה ממשיך ללחוץ על השער של ווסט ברום, אבל אם יורשה לי להשתמש קצת בחוכמה בדיעבד – החילוף הזה היה בעיקר כדי שיצבור בטחון).
האמור לעיל תקף גם לגבי אלברטו, שאמנם לא היה פצוע (טפו טפו), אבל כן עדיין קצת מתקשה עם סגנון המשחק בפרמייר ליג (בעיקר הגנתית). גם החילוף שלו היה בעיניי בעיקר כדי ש"ירגיש קצת את הדשא", ואין בזה שום דבר פסול, כמובן. אני רק שמחה שזה היה בדקות האחרונות ממש של המשחק ולא בשיאו, אז רוג'רס העדיף לדבוק עם הסוס המנצח ופשוט ללחוץ עוד.

זה משנה 28 באוקטובר 2013

אני חושב ששתי הקבוצות הללו הן לא אינדיקציה אמיתית ליכולת של שחקן. מערכת השיקולים שם לגבי שחקנים היא לא רק יכולת ופוטנציאל כשחקן אלא גם כערך שיווקי. להבנתי, מבחינתם של ראשי צ'לסי, הם לא ראו בסטארידג' סטאר-קוואליטי (פאן-אינטנדד). הם לא חשבו שהוא ימכור מספיק חולצות בעמדה שממנה מצפים משחקנים למכור חולצות.
אין בעיה להביא בלם שלא מוכר חולצות כמו קייהיל לעמדה לא אטרקטיבית, אבל חלוץ צריך להיות שחקן שממנף אותך גם כן מבחינה שיווקית. לשמחתי הראה שהם טועים. הנוכחות שלו ברשת מעידה על תבונה והבנה של יכולת השיווק העצמית. למשל: http://instagram.com/p/fw0uDlHNR9#

arsenal 27 באוקטובר 2013

לא יעזור לכם. שבוע הבא מסוט, סנטי ואוליבייה יפרקו את האין הגנה שלכם, קוסיילני (הבלם הטוב בליגה) ישתק את סוארז וסטיבי יעלם מול ראמזי ופלאמיני. תחזרו לאפרוריות שלכם בהקדם ותנסו להגיע לליגת אירופה.

תומר ש 27 באוקטובר 2013

קוסיילני לא הבלם הכי טוב בליגה, לא בלונדון וכנראה שגם לא בארסנל.

arsenal 27 באוקטובר 2013

ולך אין מושג. קוסיילני הבלם הטוב בליגה. נקודה.

תומר ש 27 באוקטובר 2013

קוסיילני הוא הבלם שעשה הכי הרבה נזק ישיר לקבוצה שלו (פנדלים, שערים עצמיים, ואדומים שהוא ספג) בהיסטוריה של הפרמייר ליג, יחסית לזמן הקצר שהוא משחק בה.

תומר ש 27 באוקטובר 2013

ואם אתה אוהד ארסנל אמיתי ולא אחד שקפץ שלשום על העגלה אתה צריך לדעת את זה.

arsenal 27 באוקטובר 2013

עשה. ז"א בעבר. כיום הוא הכי טוב שיש.

משה 27 באוקטובר 2013

אם אתה מכתיר את קוסיילני בתארים כאלה כנראה שאתה אוהד ארסנל אבל לא ממש רואה את משחקיה או שאתה הסוכן של הליצן הזה. אני כאוהד ליברפול שמח שיש לכם אותו בהרכב, הלוואי שישובט ושיהיה כזה גם בסיטי, צ'לסי, יונייטד והאחרות.

עמית פרוסנר 27 באוקטובר 2013

שאלת תם.
עד עכשיו דרגת הקושי של משחקי ארסנל הייתה לכל הפחות כמו של ליברפול, אם לא נמוכה יותר
ארסנל ספגה תשעה שערים, וליברפול שמונה.
על סמך מה הגיעה הקביעה של" ליברפול אין הגנה"
ומה זה אומר על ה"הגנה של ארסנל"?

זה משנה 27 באוקטובר 2013

שאלת טונה אם כבר.

תמי אלון 27 באוקטובר 2013

+ 1

רובי פאולר 27 באוקטובר 2013

לצערי לא ראיתי את המשחק, אבל כמה נקודות נוספות על פי התקציר והניתוח ב – MOTD:
1. סוארז – רגע אחד קטן שמסביר הכל. דקה 57, אנחנו 3-0, ג'ונסון פורץ מימין מעביר רוחב וסטארידג' בועט לשמיים משבעה מטרים. סוארס תופס את הראש וצועק כאילו אנחנו בפיגור דקה לסוף. מדהים.
2. עוד קצת סוארז –
א. SAS נותנים בממוצע 2 גולים למשחק בליגה עד כה. עכשיו חובת ההוכחה על ההגנה לספוג פחות מאחד בממוצע. זה לא ישתפר אם לא נתחיל להגן כמו בני אדם ולא כמו ארנבות היסטריות בכדורים נייחים. אגב, אתמול בעטנו 7 פעמים למסגרת עם 4 גולים. זה מראה גם שאיכות הבעיטות גבוהה מאוד.
ב. בכל הקריירה שלו בליברפול הוא נתן עד כה 44 שערים מתוך 155 בעיטות – כלומר 29% מכלל הבעיטות של סוארז זה גול! מדהים!!!
3. איזה גולים יא אולוהים!

זה משנה 27 באוקטובר 2013

כרגע ממוצע הספיגות שלנו עומד על פחות משער למשחק. בתשעה משחקים – ספגנו שמונה שערים.

רובי פאולר 27 באוקטובר 2013

נכון, ושימשיכו ככה!
יאללה תיקו מסכן היום וקדימה למשחק העונה?

עופר 27 באוקטובר 2013

פעם ראשונה באנפילד ויחד עם האישה.
אחלה משחק. אוירה נהדרת.
כל גול מהשמיים ועוד שני משקופים.וואו.
בעיה קטנה אחת-ההגנה עדיין חלשה לדעתי ונכנסת ללחץ בקלות.
אבל אם ימשיכו להבקיע ככה מי צריך הגנה???
הללויה

Comments closed