הטוויסט

1012sn-nate-robinson

 

זו הקבוצה החמישית שלו בשמונה שנים. הניקס, שם התחיל מצוין, ויתרו עליו. גם בבוסטון היתה לו תקופה קצרה לא רעה והוא נזרק. אוקלהומה סיטי בכלל לא רצו לשלב אותו ברוטציה. גם גולדן סטייט לא התעקשו להשאיר אותו.

כעת הוא בשיקגו בולס, קבוצה יותר טובה מכל הקבוצות בהן היה בעבר. קבוצה שעל פניו הכי פחות הייתה צריכה לתת לו קרדיט. קבוצה עם מאמן קשוח שידוע ככזה שרק מדגיש הגנה. ועדיין, דווקא בשיקגו נותן נייט רובינסון את תצוגות השיא בקריירה שלו.

לאחר  עונה סדירה מצוינת ובעיקר מפתיעה (13.1 נק' ו-4.4 אס' מהספסל) רובינסון מתפוצץ בפלייאוף עם 17 נק' ב-50.5% מהשדה. הוא הסיבה העיקרית לניצחון בסדרה מול ברוקלין כשלבולס אין יתרון ביתיות, והוא גם היה הכוכב בניצחון הראשון הלילה מול מיאמי בחוץ עם 27 נק', 9 אס' ויכולת פנטסטית במאני-טיים.

לא נראה לי שבשלושים שנים האחרונות חזינו ב-1.75 כסקנד גארד (במהות, למרות שרובינסון גם יכול לשחק פוינט)- ודאי לא באיכות כזו. רובינסון, שכבר זכה בתחרות ההטבעות, הוא אתלט פסיכופט. אבא שלו, ז'אק רובינסון, היה ראנינג מעולה במכללת וושינגטון (2,300 יארדים ו-MVP של הרוז בול ב-1982) ושיחק גם ב-NFL. רובינסון, שכנראה ירש את הכתפיים של הראנינג בק מהאב וגם את המהירות (מאוד נדרשת לראנינג בק) היה שיאן מדינת וושינגטון בתיכון ב-110 מ' משוכות (13.85 ש').  לצד ההצטיינות באתלטיקה, רובינסון גם היה כוכב על בתיכון בכדורסל ובפוטבול. בגלל המהירות המסחררת הוא הוצב כקורנר בק והוא התקבל לאוניברסיטת וושינגטון על מלגת פוטבול. רק בשנתו השניה החליט להתמקד בכדורסל ולאחר שלוש עונות נפלאות נבחר במקום ה-21 בדראפט.

עדיין, דיברו על שחקן פרוע מדי. כזה שבלתי  אפשרי לאמן אותו. כזה שגם מחוץ למגרש יוצר בעיות. עד לרמה שהוא היה כמעט סחורה שלא רצו לגעת בה.

אבל שוב ניתן לראות שלפעמים כל ההבדל הוא במיקום ובתזמון. אולי גם רובינסון התגבר ושיפר התנהגותו במהלך השנים. על כל פנים, מה שהוא עושה העונה ובעיקר בפלייאוף זה מהפנט. מבחינתי, כיף לראות איך מישהו שגדל על אתיקה של פוטבול מצליח כל כך ב-NBA. גם אלן אייברסון, עוד גמד ועילוי גדול מרובינסון,  צמח כקוורטרבק מעולה בתיכונים (מיסטר פוטבול של וירג'יניה). אייברסון ורובינסון מביאים קשיחות, יכולת ספיגה פיזית ובעיקר היעדר מורא שלמרבית הכדורסלנים אין. אבל שניהם גם עילויי כדורסל מההיבט הטכני.

האם היכולת של רובינסון, בנוסף לג'ואקים נואה הנהדר, קרלוס בוזר המיומן, ג'ימי באטלר המבטיח כל כך, מרקו בלינלי החם ויתר הבולס הלוחמים, תספיק לשיקגו כדי להמם את העולם ולזכות בסדרה מול מיאמי? לא נראה לי. אפילו לא אופתע אם הסדרה תיגמר ב-4- 1 להיט (או מקסימום 4- 2). מנגד, יש בשיקגו של השנים האחרונות משהו. יש הגנה, יש קשיחות, יש עומק, לקבוצה הזו גם יש מומנטום, ובעיקר יש תחושה שאפשר לעשות דברים מאוד יפים גם בלי הסופרסטאר דריק רוז והכוכב לואל דנג (אתמול הם גם ניצחו בלי קירק היינריך). אז אולי לא צריך לסתום את הגולל. בכל מקרה, אני מקווה שתהיה סדרה שתהיה שווה את המעמד (חצי גמר מזרח).

 

 

 

פליאוף פח???
עונת המלפפונים - פרולוג מחודש

37 Comments

c web 7 במאי 2013

מה שהכי בולט לעין בשיקגו של השניים האחרונות זו טביעת אצבע של מאמן מצוין!
זה מרגיש שלא משנה מי יהיו השחקנים שתחת תיבודו הוא יוציא מהם לפחות מקום בפלייאוף ומאבק בשיניים בסדרה אחת אם לא יותר.
אני עדיין חושב שמיאמי ינצחו אותם, אולי אפילו בקלות, פשוט כי ספולסטרה הוא מאמן אנדר רייטד וכי שום כוח בליגה הזאת לא באמת יכול לעצור את לברון. אולי להאט אותו.
אבל כן. זה תענוג לראות את נייט רובינסון (אולי) מוצא סופסוף את מקומו בליגה הזאת. צריך לתת השראה לאקסים של מכבי כמו וויל ביינום ופארגו. מאוד זהים במשחק שלהם לזה של רובינסון.

עמית 7 במאי 2013

אני נוטה לחלוק איתך על מסקנותיך:
1)שיקגו טובה כי המאמן שלה טום תיבדו הוא מאמן הגנה מהטובים שהליגה ראתה אך עם זאת מדובר בקבוצות שאפורות ולא מספקות משחק מטריף עם שואו כמו ניקס או OKC.
2)אני לא מאמין שמיאמי יקחו את הסדרה:
א)לא סתם ספולסטרה אנדרייטד מכיוון שכשיש לך שלושה שחקנים מעולים מספיק להריץ אותם 40 דקות ולהגיד להם תעשו מה שבא לכם ופה נגמרה עבודתו.עד שלא יוכיח את עצמו בלי לברון הוא בשבילי לא יותר טוב מאמנים אחרים בליגה.
ב)לברון הוא לא בלתי לעצירה וצריך להפסיק לומר זאת, הבן אדם מתקשה שההגנה שמה דגש עליו וכשהוא מתקשה כמו במשחק הראשון וקולע באחוזים רעים(39%!) קשה ליתר הקבוצה לבצע ולפעול
3)ללא ספק נייט רובינסון ההפתעה של העונה סוף סוף הוא מנצל את כל מה שחשבו שהוא יכול להיות ולא סיפק
4)ויל ופארגו לא יכול להיות נייט מסיבה אחת חסר להם הטירוף שיש לנייט כשהוא טורף את המגרש הוא פשוט כמו הרוח נמצא בכל מקום על המגרש,ממש שד משחת!

ג'רמייקל רוג'רס 7 במאי 2013

רגע,לא הבנתי, פח או לא?

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

הלוואי שמעתה ואילך לא יהיה פח. אבל אל תשפוט על ערב אחד- נפלא ומפתיע ככל שיהיה. בגדול, הפלייאוף הזה סובל מהיעדרם של המון כוכבים וגם מכך שבשלבים מתקדמים מדי יש קבוצות לא מספיק טובות. חוץ מזה גם עניין לוח הזמנים די בעייתי ולא עקבי- וזה גם לעתים תורם להורדת הרמה. אבל בגדול, הסיבוב הראשון היה מאכזב ובינתיים הסיבוב השני התחיל נפלא. הלוואי שכך יימשך (למרות שלא הייתי בונה על זה).

אלעד 7 במאי 2013

בורו, מה הצורך הבלתי נגמר הזה ב"כוכבים"? השחקן היחיד שהיעדרותו משפיעה ומבאסת זה ראסל ווסטברוק, כי אוקלהומה לא התארגנה מספיק על אופציות חלופיות וכנראה איבדה סיכוי לאליפות. אבל ראית את שיקגו בלי רוז? ללקק את האצבעות. התקפה אינטליגנטית, הנעת כדור, מסירות בין גבוהים (נואה-בוזר-גיבסון). ממפיס בלי גיי אותו דבר. הקבוצה הכי קשה לצפייה בפלייאוף הזה היא דווקא זו עם ה"כוכב" המוגדר – הניקס. גועל נפש של כדורסל.

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

אלעד, כשהניקס מתבססת רק על כרמלו שיורה בלי אבחנה אז ברור שזה לא יפה. אבל לא צריך ללכת לתיאוריה שיותר טוב בלי הכוכבים. דריק רוז חסר לי, ורודי גיי חסר לי בממפיס, וכל הכוכבים הפצועים (יש המון בפלייאוף הזה) גורמים לפלייאוף להיות פחות מהנה (שלא לדבר כמובן על ווסטברוק). שיקגו עם רוז לא נקלעת למקום חמישי במזרח ושבעה משחקים מול ברוקלין. ובכל זאת, יפה מאוד שהיא מצליחה גם איכשהו להסתדר בינתיים בלעדיו. אותו כנ"ל עם ממפיס ללא גיי, למרות שאין באמת השוואה לרוז.

אלעד 7 במאי 2013

אבל ההיעדרת של רוז לא פוגעת בשטף המשחק של שיקגו. אתה לא יכול לטעון שהם בהכרח יותר טובים איתו, כי התוספת שלו תפגע במרכיבים אחרים. ממפיס באופן מובהק יותר טובה מאז הטרייד של גיי!
וההתבססות על כוכבים כפי שאתה אוהב אותה, מובילה בדיוק לסיטואציה כמו של כרמלו בניקס – מעבר למשחק של אחד פלוס ארבעה סטטיסטים. תראה איזה יופי אינדיאנה וממפיס משחקות, דנבר גם שיחקה יפה מאוד (ובה כן פגעה הפציעה של גאלינארי, למרות שהוא לא "כוכב").

איציק 7 במאי 2013

לא צריך להתיחס לאנתוני ככוכב. הוא פירחח שמחרב משחק. פירחח כישרוני אבל פירחח. מה שניו-יורק עושה זה אנטי-כדורסל. נכון שלפעמים זה מצליח מול קבוצה זקנה ופצועה, אבל לאורך זמן זה חסר סיכוי, וטוב שכך.

אלעד 7 במאי 2013

איציק, העניין הוא ש"כוכב" זה לא קשור לרמת השחקן או להשפעתו על המשחק. בגלל זה אני תמיד כותב את המילה הזו בגרשיים. "כוכב" זו פיקציה, לרוב של התקשורת. אם מישהו מתבאס מראש מהפלייאוף, בגלל שיש "כוכבים" פצועים, והוא עיוור לעובדה שהרמה של המשחק עדיין גבוהה, ואולי אפילו יותר גבוהה, סימן שהוא הלך שולל אחרי המכונה השיוקית שמוכרת לנו חולצות.

RAMI 7 במאי 2013

רודי גיי שחקן אוברייטד לגמרי וממפיס לא זקוקה לו כדי להתקדם, והוא ממש לא חסר לה.
אין ספק שרוז חסר, אבל לראות את מה שעושה שיקאגו בלעדיו ולא להאמין שזה אפשרי.אני נגד החזרה של רוז בפלייאוף הזה, יהיה בזה יותר נזק מאשר תעולת.

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

גלינארי הוא כן סוג של כוכב (לדעתי הוא מתקרב לממוצע של 18 נק', זה בהחלט מתקרב לכוכב). ודנבר כן פחות טובה בלעדי הכוכב הזה. וגם שיקגו פחות טובה בלי רוז (ולראייה המאזן שלה בעונה הסדירה והכשלון בפלייאוף בעונה שעברה). אני מסכים אתך שלא תמיד קל להגדיר מיהו כוכב ומה בדיוק הפרמטרים שמרכיבים כוכב. אבל לרוב אין בנוגע לזה כל כך הרבה ספקות. ואגב, לא בטוח שממפיס יותר טובה מאז העזיבה של גיי (צריך לבדוק מה היא עשתה בעונה הסדירה לפניו ואחריו). בכל מקרה, גיי עוד יכול להיות חסר לה בפלייאוף הזה (כי אין לה סקורר ברמתו בפרימטר). ומנגד כמובן יכול להיות שהיא תלך מאוד רחוק גם בלעדיו. כפי שאולי שיקגו תלך רחוק בלעדי רוז (למרות שלא נראה לי).

אלעד 7 במאי 2013

השימוש האינפלציוני במילה כוכב, מביאה לכך שהרבה שחקנים שמקבלים את ההכרה הזו, לא זכאים לה מחד, ומאידך לעיתים קרובות הקבוצה משחקת טוב יותר בלעדיהם. זה פועל יוצא מכך שהקבוצה עוברת מלהתבסס יותר מדי על שחקן אחד (ות'כלס, כמה שחקנים כאלה יש? לברון ודוראנט…), למשחק קבוצתי יותר ופחות צפוי לקבוצה היריבה. ברור שכל התעסקות בזה היא ספקולטיבית, כי אי אפשר להוכיח איך הקבוצה הייתה נראית אם שחקן X היה משחק, אבל יש בהיסטוריה קבוצות שעשו ריצות יפות ללא "כוכבים". אתה אולי לא זוכר אבל קארון באטלר היה אמור להיות מספר 2 של נוביצקי בעונת האליפות, והוא לא שיחק בפלייאוף ההוא. תראה את ג"ס – שנה שעברה הם ויתרו על אליס ("כוכב" להגדרת רבים), וכעת משחקים בלי דיוויד לי, והם מסוכנים מתמיד. הניקס בלי אמארה… אינדיאנה בלי גריינג'ר… הפיסטונס לקחו בזמנו אליפות שנה או שנתיים אחרי שהעבירו את סטקהאוס… הלייקרס בעונת הרוקי של מג'יק, כשקארים נפצע… יש אינספור דוגמאות.

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

אני מסכים עם "תיאוריית יואינג" לפיה פעמים רבות עזיבת שחקן כוכב (או כוכב שהוא טיפה לאחר שיאו) יכולה דווקא להועיל לקבוצה (כי שאר השחקנים מעלים את הרמה שלהם וגם מי שמחליף אותו ספציפית מתגלה כשחקן טוב מאוד). ועדיין, האן בי אי היא ליגה של כוכבים. לא זוכר מקרה שבה קבוצה לקחה באליפות בלי כוכב על למעט דטרויט של לפני תשע שנים שזכתה באליפות אחת ולמרות שלא היו לה כוכבי על היו לה כמה שחקנים מצוינים. וכוכבי על זה לא רק ג'יימס או דוראנט (הם מעל לרמת כוכב על).

אלעד 7 במאי 2013

אז אני מאתגר את התפיסה שלך – לדעתי סאן אנטוניו שיחקה בלי כוכבים. אתה מבין, כוכב בהגדרה שלך הוא מישהו שמרכז אצלו את כל האש, "סוחב את הקבוצה על הכתפיים". אם היה לס"א מאמן שהיה פוקד על הכנסת כדור אינסופית לדאנקן, הם לא היו זוכים ב-4 אליפויות. גם בוסטון נכנסת לתבנית הזו. עכשיו, אם אתה רוצה שחקן שלוקח אותך לאליפות, לא משנה מי סביבו, אז זה ג'יימס ודוראנט (וגם זה עוד נטול הוכחה). גם קובי ושאקיל לא סחבו לבד קבוצה (היה להם אחד את השני).

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

טוני פרקר, לדעתי לפחות, הוא כוכב על כבר הרבה מאוד שנים. גם טים דאנקן במובן מסוים (כוכב על לגמרי בשנותיו הראשונות, בשנים האחרונות הוא כוכב פלוס). ג'ינובילי הוא כוכב. זו קבוצה עם שלושה כוכבים, ביניהם אחד כוכב על. זו בראש ובראשונה הסיבה לארבע האליפויות.

אלעד 7 במאי 2013

אבל הם לא משחקים כ"כוכבים". כשאתה משחק מול סאן אנטוניו אתה לא יודע מאיפה תקבל את הסטירה. פופוביץ' יכול להעלות הרכב של בונר-דיאו-ניל-גרין-דה קולו למשך רבע שלם, ואתה לא תרגיש בהבדל. גם השחקנים הגדולים שלהם הם חלק מהמערך של הקבוצה. הם לא נדרשים וגם לא דורשים לסחוב את הקבוצה, ולא סופרים את מספר הנגיעות שלהם בכדור, או את מספר הזריקות שלהם לסל. אם אחד מהם ייפצע זה כמובן יפגע בסיכויי הספרס לזכות, אבל על המגרש אתה תראה את אותה קבוצה, משחקת את אותו משחק, ומסוכנת מספיק מכדי שתוכל למחוק אותה מרשימת המועמדות.

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

מה זה לא משחקים ככוכבים? טוני פארקר משחק ככוכב על ובכל רגע נתון ברור שהקבוצה תלויה בו לא מעט. זה נכון גם לגבי דאנקן ואפילו ג'ינובילי. אז נכון שיש בקבוצה הזו עומק, ויש עוד כמה שחקנים מרשימים ונכון שהכדורסל של סן אנטוניו תמיד קבוצתי. אבל בתוך התלכיד הקבוצתי הזה יש חשובים יותר וחשובים פחות וברור שטוני פארקר הכי חשוב, וברור שבלעדיו הקבוצה הזו לא מסוגלת ללכת באמת רחוק.

אלעד 7 במאי 2013

אנחנו לא מדברים באותה שפה. ברור שיש שחקנים טובים יותר וטובים פחות. ברור שרצוי שיהיו בקבוצה כמה שיותר שחקנים טובים. אבל אם שחקן הוא "כוכב", או יותר נכון – אם הוא מרגיש כוכב והתקשורת מנפחת אותו ככזה, ברוב המקרים זה יותר הורס ממועיל. הורס במספר מישורים – גם את סיכויי הקבוצה, וגם את חווית הצפייה (לי למשל, וסליחה שאני נותן תמיד אותה דוגמה, צפייה במשחקי הניקס היא חוויה אסתטית מפוקפקת ביותר). האחרון שאני יכול לחשוב עליו שלקח קבוצה לאליפות, וגם היה מעניין לצפייה בה בעת, הוא ג'ורדן. נכון להיום אף שחקן לא מסוגל לזה, לפחות עד שאראה את לברון מסתדר בלי החברים.
כשאתה טוען שהפלייאוף הוא "פח", כי יש הרבה "כוכבים" פצועים, זאת אמירה תמוהה בעיני. שיקגו, אינדיאנה, ממפיס וג"ס משחקות לא פחות יפה, יעיל ואפקטיבי גם בלי השחקנים שנפצעו או הועברו בטרייד. השנה יותר מבכל שנה בזמן האחרון נדמה שה-נ.ב.א עובר מההתמקדות באינדיבידואל לקבוצה השלמה. גם מיאמי של לברון היא קודם כל קבוצה. מבחינתי זה שינוי מבורך, ואת רוב המשחקים אני נהנה לראות.

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

אני חושב שאתה מתייחס לקלישאת ה"כוכב". אני לא מדבר על התקשורת ועל איך השחקן מרגיש לנוכח מעמדו. "כוכב" מבחינתי הוא שחקן מאוד טוב. זו לא הגדרה מדעית. אבל אין יותר מכמה עשרות (מעטות) של כוכבים בליגה. לדעתי כשהשחקנים הללו נעדרים נפגמת חוויית הצפיה. אולי לעתים נוכחות כוכבים גורמת למשחק להיות פחות קבוצתי (כי במקרים רבים הכוכב הוא אינדיבידואליסט מזהיר). אבל זה לא אומר שחוויית הצפיה היא פחותה (למרות שיש יוצאים מן הכלל כמו אנתוני למשל, שהוא כוכב אנוכי במיוחד. וגם הצפיה בו אינה בהכרח לא מהנה. הוא שחקן שאני בפירוש לא אוהב, אולי בעיקר בגלל הסיבות שציינת, ועדיין היתה לו עונה כבירה ובמקרים רבים היה גם כיף לצפות בו). ואגב, יש כוכבים, כמו טוני פרקר למשל, שחלק מהכוכבות שלהם נובעת מהיכולת האדירה למסור וליצור לאחרים. במרבית המקרים הכוכבים הם גם מוסרים מאוד מוכשרים, כי הם פשוט יותר מוכשרים במרבית האספקטים החשובים של המשחק, וזה כולל מסירה. ג'ורדן, למשל, שהיה שחקן אנוכי כשהיה רוצה- היה מוסר מעולה. הוא פשוט לא רצה לעשות זאת יותר מדי. אבל שחקן כמו לברון יודע למסור לא פחות טוב מכפי שהוא יודע לסיים. והיעדר של כוכב כזה פוגע גם במשחק הקבוצתי.

גיל 8 במאי 2013

אלער, דאנקן רוב הקריירה שלו היה כוכב על, כזה שמושך דאבל וטריפלים טים. כוכב בעיניי הוא שחקן פרנצ'ייז שסביבו בונים קבוצה. ככזה, לא היה כוכב גדול מדאנקן ב15 השנה האחרונות.

איתמר 7 במאי 2013

כנראה אנחנו רואים פליאוף שונה.
הסיבוב הראשון היו מלא משחקים צמודים (+משחק של שלוש הארכות לפנתיאון) ו3 ביתיות הודחו.
מילווקי באמת לא ברמה אבל במזרח בדרך כלל יש אחת כזו בסיבוב הראשון והפציעות השפיעו רק על הלייקרס.
אני עשיתי ליג-פאס לפלייאוף ואני מתענג על כל רגע.

matipool 7 במאי 2013

אחלה טור חוץ מהמשפט "יותר טובה מכל הקבוצות בהן היה בעבר " .
יותר טובה מהסלטיקס של הטריו ?!

יואב בורוביץ' 7 במאי 2013

יש מצב שאתה צודק, למרות שהתייחסתי בעיקר לשיקגו של השנים האחרונות (שהיא למעשה אותו קבוצה) שיש לה מאזן יותר טוב מהקבוצות האחרות בהן שיחק רובינסון בעבר.

נחשון שוחט 7 במאי 2013

הרבה יותר כיף ומעניין היה לקרוא את הפוסט הזה. אחלה. בקטגוריית השוטינג גארד בכל זאת הייתי מציין אל אלן אייברסון, 183 ס"מ כשהוא עומד על בלטה. למיטב ידיעתי ה- MVP הנמוך ביותר בתולדות ה – NBA (אם זה לא נכון אשמח אם המומחים יתקנו אותי). נייט רובינסון וסטף קארי- כיף גדול!

קיש 7 במאי 2013

בורוביץ' – קצת פתטי לקרוא את התירוצים שלך למשחק 1 בחצאי הגמר – שהיו מטורפים אחד-אחד.
לגבי שיקגו ונייט-דה-גרייט – הם ינצחו גם את גיים 2. לא יודע לגבי כל הסדרה, אבל גם את השני הם יקחו. תזכרו שאמרתי.

נתי 7 במאי 2013

לי קצת הזוי שבחצאי גמר אין לנו את ששת הרכזים הטובים בליגה לדעתי.
(חמישה מוכחים ואחד בדרך).
דריק רוז, כריס פול, סטיב נאש, דרון וויליאמס, ראגון רונדו ועוד ראסל ווסטבורק אחד.. אגב, כל אלה היו העונה או כרגע פצועים..

אז מי נשארו לנו? טוני פארקר. טוב, הוא ענק. וויד- בחייכם. ודריק פישר הלא נגמר. השאר ביכולת בינונית מינוס..

מעניין אם מישהו יבדוק את נתון העמדה שסופגת הכי הרבה פציעות כיום מול "אז" (כלומר בעבר 80-90), ומה ההשפעה של השיפור העצום באתלטיות בליגה על נתון זה..

עופר ג. 7 במאי 2013

נייט עשה תקופה טובה בבוסטון כשתיבודו היה עוזר מאמן דומיננטי,
ועכשיו הוא איתו בשיקגו…
שיקגו פשוט קבוצה, קבוצה!!!
מה שהוא עשה במשחק השלישי מול הנטס אולי יותר מרשים מאתמול.
ועדיין – מה הסיכוי של שיקגו לנצח את הסידרה ??

מאיר 7 במאי 2013

למה אתה לא מזכיר את המנצח על התזמורת, תום ת'יבודו?

HIDバルブ 2 ביוני 2013

纯正交换用からバイク用HIDまで豊富な品そろった。 HIDバルブ http://www.jp-hid.com/

ルイヴィトン 財布 新作 6 ביוני 2013

コーチ 直営店の最新アイテムを海外通販!コーチ バッグ 長財布 メンズで購入した正規品をネット最安値で販売!

Marvel Heroes Gold 11 ביוני 2013

I bought each of these on your arrival snowboarding top season. This is simply my current Twelfth couple of Marvel Heroes Gold there isn't any appear to have been pleased on every occasion. Haven't tried consumers outside in all of the hail yet, but you're wonderful design, lovely, not to mention attractive. I carry out would like it if that they were a little bit higher though. Or The manufacturers should in height those came in black and white.

cartier sunglasses 19 ביוני 2013

Superb blog you have here.. It’s very difficult to get great writing like yours nowadays. I really delight in people like you! Take care!!

california office of unclaimed funds 30 בספטמבר 2013

diet plan modification and colon detoxification can often stop colon cancer,.

Comments closed