לא אלמן ישראל

מועמדים אפשריים להחליף את מויס

כששמעתי שדייויד מויס מגיע ליונייטד הייתה לי תחושה שזה לא יילך וזה לא מתאים. כמה שעות לאחר מכן, כתבתי את הטקסט הזה. רק בגלל הקרדיט לפרגוסון, כתבתי לבסוף שזה מהלך ראוי. אבל לא חשתי כך. כתבתי נגד תחושתי- דבר שכמעט ולא קורה. ועל כך הצטערתי במשך כמעט כל העונה הנוכחית.

בקצרה שוב אומר: הכדורגל של אברטון בתקופת מויס במשך רוב הזמן לא היה די אטרקטיבי. זה לבד היה צריך לפסול אותו מלהיות מנג'ר היונייטד. כשמוסיפים לכך שהוא גם לא זכה בתארים ולא סיים כמעט בצמרת הגבוהה- המסקנה הזו רק מקבלת חיזוק. כשמוסיפים לכך את הפרסונה היבשה והמייבשת- המסקנה עוד יותר מתחזקת. רוברטו מרטינז מוכיח העונה באברטון שאפשר לעשות שם דברים לגמרי אחרת, בצורה יפה בהרבה וגם מוצלחת לא פחות (ואפילו יותר).

אבל ברור שהשאלה החשובה מכולן היא האם דייויד מויס מנג'ר מספיק טוב כדי להיות האיש ביונייטד. ועל השאלה הזו עדיין אין תשובה ברורה. אולי אם היה נשאר- היה מצליח מאוד בשנים הקרובות. ואולי לא. כנראה שלא. אבל תשובה ברורה- אין.

קברניטי היונייטד היו צריכים לקבל החלטה על בסיס מה שהם יודעים עד עכשיו. הם יודעים את כל מה שכתוב כאן בשתי הפסקאות הראשונות והם יודעים שיונייטד של מויס העונה הייתה איומה וכושלת במונחים היסטוריים. לדעתי זו עילה מספיקה לפיטורין- למרות שאני מתעב למדי פיטורים מהירים מדי בקבוצות כדורגל.  אלא שמויס לא רק הפסיד על המגרש. הוא הפסיד גם בחדר ההלבשה, ביציעים ובעיקר בחשבון הבנק. הנזק שעשה (שלא במתכוון כמובן) היה גדול מדי. כנראה שקברניטי היונייטד חשבו שהנזק הזה גם ייגרר לעתיד- ולכן פיטרו אותו.

לרדת על הגלייזרים רצח- לאחר שהצליחו מאוד ביונייטד במשך תקופה די ארוכה ולאחר שגם בטמפה ביי באקאנירס חלשו על שינוי היסטורי- לדעתי לא לעניין. ולא שאין פגמים בבעלים הללו. אבל זה לא העניין.

בעניין אלכס פרגוסון- גם כשהוא כשל בגדול במינוי המחליף הוא יוצא ענק. כי כל העולם מבין עד כמה קשה עד בלתי אפשרי לעשות את מה שעשה. ועד כמה בלעדיו, לפחות נכון לעכשיו, יונייטד היא סתם עוד קבוצה. אבל בואו נשמור על פרופורציות- זה ככל הנראה ישתנה, ואולי אף בקרוב. יונייטד יכולה לסיים בעונה הבאה מעל ליברפול- ואני לא אהיה לגמרי מופתע (לא שאני חוזה את זה או משהו כזה. רק טוען שאם זה יקרה- לא אהיה מופתע).

יש מעט מאוד דרכים לצפות עתיד בכדורגל או בחיים. במובן זה, גם כל מה שקראנו השנה על כך ש"יש לדייויד מויס שש שנים" (בגלל החוזה) וש"יש סבלנות של מועדון שלא קיימת בשום מקום אחר" וש"ביונייטד עושים דברים לגמרי אחרת"- כל זה נראה היום מאוד מופרך ואף מגוחך. בסוף מויס אפילו לא זכה לסיים עונה (משל היה אברם בווסטהאם).

אין לי מושג איזה מאמן כדאי ליונייטד להחתים אבל התחושה שלי היא שאולי שוב כדאי ללכת על המנג'ר של אברטון. ואם לא- גם פרנק דה בור אולי יכול להיות אופציה טובה. וגם לנסות את קלופ יכול להתברר כדבר מצוין. ואולי בכלל לפנות לגווארדיולה שלאחרונה מעט רומז על אפשרות שיעזוב את באיירן. אני כן חושב שצריך מנג'ר צעיר אבל כזה שיש לו קבלות משמעותיות. דווקא במובן הזה מרטינז הכי פחות מוכח, אבל אני אוהב מאוד את מה שאני רואה אצלו. ולא אהבתי מספיק את מה שראיתי אצל מויס.

והנה יש לי עוד רעיון: מנג'ר בלי קבלות משמעותיות (אם לא סופרים אליפויות בנורבגיה) אבל סמל אהוב עד אין קץ על הקהל ובכלל מי שנראה כמו אדם מתאים לתפקיד: אולה גונאר סולשיאר.

בקיצור, לא אלמן ישראל.

והאם אלכס פרגוסון צריך להיות חלק מתהליך בחירת היורש?

ודאי שכן. אך בעמדת מייעץ.

 

ג'קסון בניקס, קרויף במכבי
הפרגמטיסט - חידת מוריניו

27 Comments

no propaganda 22 באפריל 2014

זה ככל הנראה יהיה ואן חאל. הסיטואציה פשוט מתאימה מדי. ואן חאל מסיים חוזה, והוא מנג'ר מומחה לשיקום קבוצות כולל להוציא מטעמים מהאקדמיה שזה משהו שנראה לי יונייטד מאוד מעוניינים בו.

לדבר על קלופ עכשיו זה כבר מצחיק. הבן אדם קם בבוקר ולפני שהספיק לצחצח שיניים כבר אמר שהוא לא הולך ליונייטד :), באמת שיש כבר יותר סיכוי להביא את גוארדיולה.

דווקא ללכת על סימיונה יכולה להיות אפשרות לא רעה למרות שייתכן שגם הוא ייסרב.

אפשר גם לנסות לשלוף, לדעתי מרטינז הוא לא שליפה מספיק טובה. הוא תמיד מסיים בסביבות המקום הטבעי של הקבוצה שלו ואת זה ביונייטד כבר חוו העונה. אפשר לנסות את טומס טוכל או את ג'אגובה אראסטה.

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

אני חושב שואן חאל יהיה בחירה מוטעית למרות שהוא מאמן איכותי ובעל ניסיון וגם בעל ניסיון בקידום צעירים. אבל ואן חאל הוא מבוגר, ללא ניסיון בכדורגל האנגלי, ויש לו היסטוריה בעייתית ביחסי אנוש- הן מול הנהלה והן מול שחקנים מסוימים.
לדעתי כדאי ללכת על אופציה צעירה שבמקרה שזה מצליח בתחילה, אפשר למשוך אותה הרבה יותר זמן ושוב כך "לגדל" מנג'ר אגדי. גם מההיבט התדמיתי, אני לא חושב שואן חאל יעשה טוב ליונייטד. מנג'ר כיום הוא דמות שגם אותה צריך "למכור" (זה עולם הספורט המקצועני בו אנו חיים).

no propaganda 22 באפריל 2014

הבעיה של של לשלוף פעם שנייה היא שטעות נוספת באותו סדר גדול היא מאוד מסוכנת. נכון שעונה מחוץ לליגת האלופות זה לא נורא וקרא להמון קבוצות כולל באיירן וברצלונה אבל שתי עונות בחוץ זה עניין אחר לגמרי, זה כבר אובדן הכנסות רציני ופגיעה משמעותית במוניטין של הקבוצה.

אם ואן חאל יש סבירות גבוהה מאוד שזה לא יקרה ויונייטד תסיים מספיק גבוהה בעונה הבאה. אחרי שהוא יאזן את הקבוצה אפשר להביא מנג'ר צעיר ואיכותי. ככה זה גם יהיה הרבה יותר מתוכנן.

גיל שלי 22 באפריל 2014

אני סקרן לדעת על איזה שינוי היסטורי אתה מדבר בטמפה? נכון הקבוצה לקחה אליפות אחת, אבל טמפה של היום נראית בדיוק כמו הטמפה שהם קנו.
דרך אגב בזכות טמפה של הגלייזרים יש קנס על קבוצות של משלמות לשחקנים לפחות 90% מתקרת המשכורות, דוגמה לכך שטמפה באמת נשארה אותו דבר אצל הגלייזרים, הם לא מוכנים לשלם

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

ההישגים של טמפה בשנות ה-80 וה-90 עד שנרכשו על ידי הגלייזרים היו מהגרועים ביותר בתולדות ה-NFL. הגלייזרים שכרו את דאנג'י, את מאמן ההגנה האגדי מונטה קיפין, ולגמרי שידרגו את מחלקת הסקאוט. הם כן היו אחראים לשינוי היסטורי, שבא לידי ביטוי בכמה עונות מצוינות ובאליפות.

גיל שלי 22 באפריל 2014

זה לא שינוי היסטורי אם חזרת אחרי זה לנקודת המוצא, בזכות השיטה בליגות בארצות הברית, כל קבוצה יכולה לזכות באליפות מקרית, או אפילו לתקופה קצרה תחת השמש של הצלחה, המבחן של שינוי אמיתי הוא בהמשכיות, זו שלא קיימת בטמפה

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

בשנים האחרונות אכן קיימת התדרדרות (ועדיין טמפה אינה לגמרי נמושה). אבל במשך שנים רבות (למעשה שני עשורים) טמפה הייתה קבוצה מחרידה- וזה נדיר ב-NFL אבל קורה- ואת זה הגלייזרים עקרו לגמרי מהיסוד.

גיל שלי 22 באפריל 2014

אתה משווה תפוחים עם תפוזים, שני עשורים היו בתקופה שבה לא היתה חלוקת הכנסות מזכויות שידור, ולא תקרת משכורות. השינוי היה כתוצאה ממהסכמים הקיבוציים של הליגה, לא פחות וכנראה יותר מהשינוי שהאחים גלייזר נפלו עליו במקרה. ההוכחה היא שטמפה חזרה להיות קבוצה מחורבנת, קבוצה שמשלמת הכי מעט לשחקניה בליגה

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

זה עדיין לא משנה את העובדה שהגלייזרים חלשו על שינוי היסטורי. חוץ מזה, גם בשנות ה-80 וה-90 כמדומני היו תקרות שכר וחלוקות רווחים כלשהן.
עוד משהו חשוב בהקשר של טמפה: מבחינת עניין בפוטבול באזור, היא מדורגת שלישית בפלורידה לאחר מיאמי וג'קסונוויל. יש להוסיף לכך גם את הפופולאריות המטורפת של אוניברסיטאות מיאמי, פלורידה (הסמוכה לג'קסונוויל) ופלורידה סטייט- כדי להבין שלא קל בכלל לייצר עניין והייפ סביב קבוצה בעיר כמו טמפה.

גיל שלי 22 באפריל 2014

והם אכן לא הצליחו לייצר עניין כזה, בדיוק כמו שהמרלינס זכו באליפות ועדין לא הצליחו להביא קהל בבייסבול.

אריאל גרייזס 22 באפריל 2014

בואו נדייק בעובדות – טמפה לא היה משהו חד פעמי. בתקופה של דאנג'י שם הם הגיעו לפלייאוף שנה אחרי שנה וכשזה לא הספיק הם לא היססו לפטר מאמן מצליח (הממ, נשמע מעניין) ולשלם הרבה מאוד כדי להביא מאמן אחר שיעשה בשבילם את הצעד הנוסף (גרודן) וזה השתלם.
גם בשנים האחרונות אני לא רואה שהם שונים מבעלים אחרים, הם משקיעים די הרבה בקבוצה שלהם (למשל, ההבאה של דרל ריבאס שנה שעברה) אבל הם לא מצליחים בבחירה של מאמנים. קורה.
בכל מקרה, גם בקהאם בעצמו לא היה מצליח ליצר עניין בספורט מקצועני בפלורידה (כן, אנחנו הולכים לבדוק את זה בקרוב). אם האולם של מיאמי היט עם קרחות מדי פעם, מי אנחנו שנלין על טמפה ביי באקנירס?

אלון 22 באפריל 2014

רק אברם יכול לשקם את יונייטד.

אריאל גרייזס 22 באפריל 2014

ואן חאל הוא בחירה מצוינת. האיש הנכון במקום הנכון. הלוואי הלוואי

no propaganda 22 באפריל 2014

בתור אוהד ליברפול אתה לא אמור לקוות לדברים כאלה…

אריאל גרייזס 22 באפריל 2014

ואן חאל הוא בחירה מצוינת בשבילי כאוהד ליברפול, חשבתי שזה ברור. הוא יהיה כשלון ביונייטד, לא מתאים לשם בכלל

no propaganda 23 באפריל 2014

טוב אנחנו חלוקים על הנקודה הזאת אבל יש סיכוי טוב שלפחות אחד מאיתנו יעמוד על טעותו :)

גיל 22 באפריל 2014

מה בדיוק הגלייזרים הצליחו עם היונייטד? כל מה שהם עשו זה לתת גיבוי לפרגוסון ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה, ממש גאונות ניהולית. בעלים נמדדים בשעות משבר וכרגע הם לא יוצאים טוב. וואן חאל יהיה טעות לדעתי. הוא רק פתרון פקק לכמה שנים עד שישרוף את כל הגשרים ואז יצטרכו לחפש מאמן חדש.

no propaganda 22 באפריל 2014

הרעיון הוא להתחיל לחפש כבר עכשיו וכשהוא ישרוף את הגשרים שכבר יהיה מועמד ברור.

גיל 22 באפריל 2014

אתה לא יכול לחפש עכשיו לעוד שלוש שנים. אף מאמן לא יחכה עד אז או יקבל עבודה על תנאי עד שהמשרה הזו תתפנה.

no propaganda 22 באפריל 2014

לא במוצהר. אבל אפשר לבחון מועמדים ולהחליט מי הכי מתאים להוביל את הקבוצה. ובסופו של דבר להחתים אותו, אולי כשהוא יתפנה אולי להציע לו את המשרה כשהיא תתפנה אבל קוגם כל צריך להחליט על מישהו לאחר עבודה רצינית ולא לשלןף מהשרוול.

תאר לעצמך מה היה קורא אם בחברות ציבוריות היו שולפים מנכ"לים כמו שבקבוצות כדורגל שולפים מאמנים.

גיל 22 באפריל 2014

זה כבר מה ששנים עשו בציפייה לפרישה של פרגוסון אבל בסוף מחתימים מי שזמין ועונה על הקריטריונים. כלומר, אתה יכול לסמן את פפ כיורש אבל לך תדע מה יהיה איתו עוד כמה שנים. והלוואי שהיו מתנהגים בכדורגל כמו בחלק מהחברות הציבוריות.

no propaganda 22 באפריל 2014

הלוואי זה מאוד מדויק, אבל במקום שולפים מהשרוול.

נניח ואחרי מעקב רציני אחרי העבודה של גוארדיולה, מנצ'סטר מחליטים שהוא ההמאמן שהם רוצים, אז גוארדיולה מתפנה כנראה בעוד שנתיים עד אז מעסיקים את ואן חאל ומרכזים מאמצים בלהביא אותו כשיתפנה. לא יפריע גם לחשוב על גיבוי מבעוד מועד למקרה שהמאמצים להביא אותו לא יצלחו.

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

רשימת התארים של היונייטד בעידן גלייזרים מאוד מרשימה. הם גיבו לחלוטין את המנג'ר שלהם וגם רכשו כמעט את כל מי שרצה. והם אספו מדליות וגביעים. זו הצלחה.

גיל 22 באפריל 2014

ההצלחה היא לא שלהם אלא של פרגוסון. הם בעיקר לא הפריעו. הם לא קיבלו איזו שהיא החלטה מהותית בלי האישור שלו.

יואב בורוביץ' 22 באפריל 2014

לא להפריע זו חוכמה גדולה לעתים

גיל 22 באפריל 2014

נכון אבל צריך להיות באמת אוויל גמור להפריע למשהו שעובד טוב.

בני 22 באפריל 2014

כשהגלייזרים קנו זה לא בדיוק עבד טוב

Comments closed