תבחרו אתם

sb

אם הייתי כדורגל, כדורסל או כל ספורט אחר, הייתי מודאג.

כשהעולם יתחיל להתוודע לפוטבול, הוא יכול להשאיר לכולם עשן- בכל האמור לשיעור צפיה. בדיוק כפי שקורה בארצות הברית.

שוב אכתוב: אין עוד משחק כזה. אין עוד חוויית צפייה כזו.

משחק פוטבול טוב הוא כמו רומן עב כרס, מורכב ומשובח.

משחק כדורגל טוב הוא כמו שיר נפלא, סיפור קצר מעולה, נובלה אולי.

כדורסל, ברמת המשחק הבודד, אולי אפילו קצת פחות.

פוטבול- ברמת המשחק הבודד- מקפל בחובו הכל כולל הכל. עולם תוכן עשיר, מורכב ומופלא. רב תהפוכות ובעיקר רב משתתפים וקווי עלילה.

באיזו עוד משחק (בודד) יכולים להיות כל כך הרבה גיבורים?

ראסל ווילסון, שלאחר שזרק 4! פיקס, הצליח להחזיר את קבוצתו מהמתים תוך תצוגת משחק מסירות כביר ובכלל- יכולת ווינרית כמעט תקדימית.

מרשון לינץ', שרץ על הקרקע כמו אדם שמקריב את חייו למען המטרה והצליח להחזיר את קבוצתו למשחק על הקרקע! למרות הפיגור העצום.

הפאנטר והאופנסיב ליינמן המחליפים שהיו אחראים לתרגיל הפייק פילד גול שהפך לטאצ'דאון.

ג'רמיין קירס שתפס את טאצ'דאון הניצחון בהארכה לאחר משחק בו לא היה קיים.

ובצד של גרין ביי:

מייסון קרוסבי, הבועט שכבש חמישה שערי שדה כולל זה מרחוק ששלח את המשחק להארכה.

ארון רוג'רס, שהוליך את קבוצתו ליתרון אדיר תוך עוד תצוגת קול- רק כדי לבסוף להפסיד בצורה קורעת לב.

הסקונדרי של גרין ביי עם ארבעה אינטרספנשס!

ההגנה של סיאטל שאיכשהו החזיקה אותם במשחק למרות שההתקפה לא הייתה קיימת כמעט לכל אורך הדרך.

באיזה עוד משחק יהיו לכם כל כך הרבה גיבורים? כאלה שהתעלו כמעט למשחק חייהם?

וכך גם אני הרגשתי- כמו מי שצופה בפוטבול שלושים שנה  ובחיים לא ראה דבר כזה. אבל גם כשאתה רואה דבר שלא ראית אתה לא ממש מופתע- כי זה הפוטבול- משחק שבתצורת הפלייאוף שלו נותן לך את חווית צפיית הספורט האולטימטיבית.

אף ספורט לא יכול להשתוות.

*

ברור שהחוויה במשחק השני של הערב הייתה הרבה פחות נעימה.

לא ייאמן איך הפאטסיז מיגרו את הקולטס. כנראה שאינדי לא ממש שייכת לרמה הזאת.

כנראה שבוליטימור, דנבר ואפילו פיטסבורג קבוצות חזקות יותר שהיו מסוגלות להוות יריבה חזקה יותר לפאטס.

אבל זה לא ממש משנה.

הפאטס בעונה נפלאה. ביל בליצ'יק הוא גדול מאמני הספורט בדור האחרון.

טום בריידי הוא פאקינג טום בריידי. ויש לו גם חמישה רסיברים (ביניהם שני טייט אנדס) מצוינים. ולא פחות טוב מאף אחד מהם היה אתמול הראנינג בק לאגרט בלאנט.

אני חושב שבליצ'יק יבוא לסופרבול במטרה קודם כל להצר את צעדיו של לינץ'. יש לו סקונדרי על הנייר טוב בהרבה מהרסיברים של הסיהוקס.

יהיה זה מבחן קשה ביותר לווילסון. אין מצב שהוא יוכל לזרוק כמות פיקס שבכלל תתקרב לזו של אתמול ולצפות להיות במשחק.

בצד השני, ההגנה של הסיהוקס בהחלט יכולה לעשות צרות להתקפת הפאטס. לדעתי הם ינסו לתת לבלאנט לנצח אותם על הקרקע- הרסיברים של הפאטס ובריידי פשוט מסוכנים מדי.

לאס ווגאס שמה את הליין על pick’em. לא זוכר סופרבול שהיה pick’em ׁׁׁ(הליין על ה-0, בחר קבוצה).

אגב, ווגאס התחילה הלילה עם 2.5 לטובת הסיהוקס אבל תוך שעה-שעתיים הליין נע דרמטית לכיוון נקודה לפאטס. מיליוני ואולי אפילו עשרות מיליוני דולרים שמו על הפאטס לפני שהליין התייצב על אפס.

מרתק גם לראות איך הליין ינוע בשבועיים הקרובים אבל אין כמעט סיכוי שהוא ינוע ביותר משתי נקודות- לכאן או לכאן.

*

אני הייתי שם כסף על סיאטל. בגלל ההגנה. ובגלל שיש משהו מאוד מיוחד בווילסון. הוא יכול לעשות את זה גם במסירה וגם בריצה. וקוורטרבק שמגיע לשני סופרבולים בשלוש שנות קריירה- זה דבר שאני לא זוכר.

מנגד, יש את בריידי. ברור שאין לזלזל או לפסול את מי שנחשב על ידי לא מעט אנשים אולי לגדול בהיסטוריה. ועדיין, אני שם את הכסף שלי על ההגנה של סיאטל- מולו.

הבעיה: בליצ'יק מאמן טוב מפיט קארול. אבל בליצ'יק, גאון ככל שיהיה, לא זכה באליפות 10 שנים. אז מאמן לא זוכה באליפויות לבדו.

*

אני זוכר ב-1999 כשבליצ'יק החליף את קארול כמאמן הפאטס. קארול עזב לאחר שלוש שנים שנחשבו לכושלות, למרות שהקבוצה הגיעה פעמיים (או שלוש) לפלייאוף. אבל ניו אינגלנד אז הייתה בפוסט-פארסלס סינדרום. כולם ראו בקארול מאמן רכרוכי מדי, מי שממש אינו ראוי לרשת את הטונה. אז קראפט פיטר אותו והביא את בליצ'יק, מי שהיה הכי קרוב לטונה שניתן להעסיק. די מהר בליצ'יק הוכיח שהוא שם את הטונה בכיס. כמובן שהוא גם לגמרי השכיח את קארול, שכונה בעיר Pete the Poodle.

קארול לא קיבל אף הצעה לאחר שפוטר מהפטריוטס, בוודאי לא ב-NFL אבל גם לא במכללות. הוא פרש לתקופה מסויימת וכתב פרשנויות באתר אינטרנט זניח. רק לאחר שהבת שלו, שהצטיינה בכדורעף, קיבלה מילגה ל-USC הוא החל קשר עם קברניטי המכללה, שחוותה משבר מקצועי גדול ורב שנים. קארול חתם ב-USC ואף אחד באמריקה כמעט לא התייחס לזה, גם לא בבוסטון. די מהר הוא הפך את דרום קליפורניה לאימפריה, כפי שהייתה באמצע שנות ה-80, ולאחר שתי אליפויות הוא קיבל הזדמנות לחזור ל-NFL, הפעם כמנצח.

אלא שגם אז איש לא יכל לצפות איזו הצלחה מטורפת תהיה לקארול בסיאטל.

כיום בפירוש ניתן לומר: מדובר במאמן כביר. אולי הול אוף פיימר. ודאי אם מחשבים תרומה גם במכללות וגם במקצוענים.

אבל אם קארול מפסיד לבליצ'יק עוד שבועיים אז לפחות בניו אינגלנד, הוא שוב ייתפס כלוזר. אולי אפילו לוזר רכרוכי.

אבל אם הוא מנצח..אם הוא מנצח..איזו נקמה זו תהיה (למרות שגם אם סיאטל תנצח בעשרים הפרש, עדיין איש בניו אינגלנד לא ייצר לעולם על כך שקארול פוטר ובליצ'יק מונה במקומו).

 

פוטבול בלאדי משהו
שיא ישראלי חדש לעלמיה

61 Comments

גיל 19 בינואר 2015

אני מסכים איתך שאין כמו פוטבול מבחינת ההתרגשות והמתח והמהפכים אבל אין סיכוי שזה יתפוס בכל העולם, זה פשוט לא יקרה. מה שיפה בפוטבול זה שבגלל שזה משחק כל כך מורכב ויש בו הרבה שחקנים אז לא מכירים את כולם ותמיד יש איזה גיבור שאף אחד לא חשב עליו שהופך לשיחת היום. המשחק גם מאפשר לשחקנים עם מבנה גוף שונה מאוד אחד מהשני לשחק, שלא כמו כדורסל שם אתה חייב להיות ענק. ועדיין, אי אפשר לתסרט מה שקרה בסיאטל. אולי משחק הפוטבול הכי גדול אי פעם אבל צריך בשביל זה פרספקטיבה קצת.

עידוקוליס ליפשיץ 19 בינואר 2015

אל חשש. בשום מקום (בהקצנה, אבל אתם מבינים אותי – אירופה, דרום אמריקה, אפריקה…) לא אוהבים פוטבול אמריקאי.
הסיבות שציינת לעיל קיימות כבר עשרות שנים ועדיין שום מגמה לא נוצרה.
אם אתה עוד לא מבין שכל ה"סיבות" שלך לא רלוונטיות, כי לך תשכנע עכשיו ברזילאים או אנגלים או כל אומה אחרת לשנות את הסם שלה, אז תמשיך לכתוב פוסטים על כמה כדורגל משעמם אותך ושהוא בדעיכה לעומת הפוטבול הנוצץ והמבריק.

הדרך שבה אתה רואה את הדברים נקראת הטעם שלך. והוא לא דומה לטעם של אנשים אחרים.

תiמר 19 בינואר 2015

+1
שלוש שעות פרסומות.
גם כדורגל משעמם חוץ ממשחקים מכריעים.
הנ.ב.א זה הכי אחלה אבל גם שם יותר מידי פסקי זמן

אדם 19 בינואר 2015

בנ.ב.א אין מה לראות עד לפלייאוף, בזבוז זמן טהור וחסר משמעות לחלוטין.

כסיפוביץ 19 בינואר 2015

נגמרה כבר ההופעה של ביונסה?
אין אירוע ספורט בעולם שנמשך 4.5 שעות כשהמשחק הוא אולי 30 דקות נטו.
בגלל זה בעולם אוהבים ספורט, ובאמריקה אוהבים שואו בספורט שלהם.

ומצטרף לעידוקוליס.
אל תדאג.
האמריקאיות תשאר בגבולות אמריקה, וטוב שכך.

ונכון, היתה יופי של דרמה.
לא משהו שלא ראיתי שאיזה מקצוע ספורט אחר…

תiמר 19 בינואר 2015

30 דקות? ניראה לי שלפני כמה שנים בדקו ומצאו שהכדור משוחק רק 11-12 דקות. אמריקאים סוטים

אורן השני 19 בינואר 2015

רק מי זה ג'ון קייסי? חחח

יואב בורוביץ׳ 19 בינואר 2015

צודק- לא יודע מאיפה הבאתי אותו..תוקן

אודי 19 בינואר 2015

העולם התוודע לפוטבול. הוא פחות אוהב אותו מכדורגל וגם מעוד כמה דברים אחרים. מה לעשות.

חיים הצהוב 19 בינואר 2015

יכול להיות שפוטבול הוא משחק חזק מרשים ומאוד חכם אבל 4 שעות לאירוע ספורט זה קצת גדול עליי, אפילו בכדורסל מאוד מפריע לי הפסקי זמן, אני רגיל לראות 3-6 משחקי כדורגל בשבת ובראשון זה לא יעבוד עם פוטבול.
פוטבול משחקים אם אני לא טועה 3 4 חודשים בעונה, בחודש פגרה שיש בקיץ אני משתגע, כדורגל באירופה זה יותר ממשחק זה חלק מתרבות ושיוך שאתה חווה יום יום, קשה לחוות את זה עם 18 משחקים בעונה.
בעיה נוספת שיש לי עם פוטבול זה שמיבחינתי יותר כיף לשחק כדורגל, כדורסל, רוגבי, כדורעף וכדוריד מאשר לשחק פוטבול

אורדוניה 19 בינואר 2015

Big Like

אבל אכן פוטבול משחק אדיר

Amir A 19 בינואר 2015

לגבי זה שאתה לא זוכר ק"ב שמגיע לשני סופרבולים בשלוש שנות קריירה – ההוכחה הטובה ביותר שבריידי נמצא בשלהי הקריירה. אנשים כבר לא זוכרים את תחילתה…

יואב בורוביץ׳ 19 בינואר 2015

אשכרה, מאז בריידי לא היה דבר כזה. כבוד.

גיל 19 בינואר 2015

לדעתי גם זה היופי במשחק הזה. הקבוצה האחרונה שעשתה ריפיט מנסה למצוא מהקבוצה הראשונה שיכולה לעשות את זה מאז.

גיסנו 19 בינואר 2015

יש יותר סיכוי שכדורגל ישאיר אבק לפוטבול בארה"ב מאשר שהפוטבול ישאיר אבק לכדורגל בשאר העולם

גיסנו 19 בינואר 2015

סליחה, ישאיר עשן.

גיל 19 בינואר 2015

אין שום סיכוי לזה גם אם תביא את מסי ורונאלדו. תראה מה היה עם הפלייאוף במכללות. 3 התוכניות הנצפות ביותר אי פעם בכבלים.

גיסנו 19 בינואר 2015

1. זה היה די בציניות כדי להדגיש שהטענה הבסיסית בטור מופרכת. כל הטור הזה קצת נראה כמו הודעה קולית שגבר משאיר שיכור לידידה שהוא מאוהב בה בסתר בקומדיה רומנטית ממוצעת.

2. לא יודע איך אפשר למדוד ובכך לאשר/לבטל את זה, אבל אני מאמין שמבחינה יחסית (ואולי אפילו בכמות אבסולוטית) יש יותר אנשים בארה"ב שכדורגל מעניין אותם מאשר אנשים מחוץ לארה"ב שפוטבול מעניין אותם. נכון שרחוק מאוד מרמת העניין בפוטבול, ואני לא באמת מאמין שזה יעבור אותו (כפי שאמרתי – ציניות) – אבל עדיין.

גיל 19 בינואר 2015

ישנם הרבה מהגרים בארה"ב אז טבעי שכדורגל יעניין אותם יותר. הפוטבול לעומת זאת הוא ספורט שאנשים מחוץ לארה"ב צריכים ללמוד ולאהוב אבל לפי מה שאתה רואה יש לא מעטים כאלו. אז הבסיס אוהדים כנראה יגדל אבל זה לא יהיה כמו כדורגל ויקח הרבה זמן.

גיסנו 19 בינואר 2015

לא אמרתי שאין, אמרתי שכנראה יש (הרבה) פחות.

כמה פעמים אני עוד אצטרך לכתוב את המילה "ציניות" כדי שתפסיק לנסות להוכיח לי שכדורגל לא ישתווה לעולם לפוטבול בתוך גבולות ארה"ב?

אני אישית ניסיתי לראות פעם משחק פוטבול (וגם בייסבול) כי אהבתי משחקי מחשב שהיו לי של זה.
בשני המקרים אחרי חצי שעה שבהם ראיתי 2 ורבע מהלכים בממוצע פשוט התייאשתי. והפתרון שהצעת למטה מבחינתי לא רלוונטי- ספורט שהשיטה לשרוד צפייה בו היא להקליט אותו ולראות מאוחר יותר כדי להעביר את הפרסומות – זה נשמע יותר כמו גמר האח הגדול מאשר אירוע ספורטיבי.

גיל 19 בינואר 2015

כל ספורט צריך ללמוד ולהבין כדי להנות ממנו. בייסבול באמת די משעמם לצפייה בטלביזיה אבל במגרש זו חוויה אחרת. לגבי פוטבול אני לא חושב שהקלטה פוגעת במשהו אלא היא פשוט מביאה אותך לרגעים המכריעים בחי. כמובן שאם צופים עם עוד אנשים אז יותר קל להעביר את הזמן. פוטבול זו חוויה שיש להם גם הרבה מסביב מה שפחות קיים בכדורגל.

מאמן כושר 19 בינואר 2015

לדעתי בייסבול אפילו תפס בעולם יותר מפוטבול.
ראגבי בוודאי.
למעשה פוטבול הוא החבר הרווק שלך שאתה בטוח שהוא שיא הקסם, היופי והחכמה, ואתה לא מבין איך כל הידידות שלך חושבות שהוא מקסימום יכול להיות סטוץ לערב סילבסטר.

רפאל 19 בינואר 2015

לא מבינים מה הידידות חושבות,נקודה.
לך תבין נשים : )

אדם 19 בינואר 2015

פוטבול לא ייתפוס כי הוא אלים מידי ומסוכן מידי. ילדים לא יכולים לשחק סתם ככה פוטבול. זו גם הסיבה לאחד ההבדלים המשמעותיים בין השניים שגורם לכך, פוטבול מעודד יצירתיות מחשבתית בהכנה ודורש שלמות בביצוע. כדורגל מעודד יצירתיות רגעית, בכל רגע ורגע במגרש, סגנונות שונים לגמרי.

אלון 19 בינואר 2015

בתור חולה פוטבול אני מסכים איתך סובייקטיבית, אבל אובייקטיבית אני מבין לחלוטין למה חברים שלי שאני מנסה לגרום להם להתאהב במשחק לא מצליחים.

אני התחלתי לראות פוטבול ב2004 בגיל 14 ומיד התאהבתי, אבל לדעתי אם הייתי מתחיל לראות היום לא הייתי מסוגל, ההפסקות פשוט בלתי נסבלות לפעמים.
הדוגמא הטובה ביותר להקצנה היא סשן המשחקים של 8 בערב בעונה הרגילה, שהתחלתי לעקוב ב11 כבר הרוב נגמר והחריגים הגיעו ל11 ורבע 11 וחצי.
היום משחק שמתחיל ב8 ונגמר ב11 הוא כנראה היה בלואוט, הממוצע נגמר ב11 וחצי ומלא משחקים בלי הארכה נמרחים לכיוון ה4 שעות, עכשיו ברור שלאנשים שאוהבים פוטבול זה כבר לא משנה בשלב הזה, אבל קשה למשוך ככה "לקוחות חדשים" שבעיקר אוהבים כדורגל שאין הפסקות בכלל.

גיל 19 בינואר 2015

מה שאפשר לעשות זה להקליט את המשחק ואז להתחיל לראות חצי שעה או שעה אחרי שהתחיל תוך דילוג על כל החלקים המתים והפירסומות. ככה אתה רואה את הכל די מהר.

אדם 19 בינואר 2015

אבל רק מי שכבר בקיא במשחק יודע מה אפשר להעביר ומה לא.

גיל 19 בינואר 2015

לא צריך להיות בקיא בשביל להעביר את הפירסומות וכשהמלך מת.

שגיא 19 בינואר 2015

אני חולה כדורגל ברמות קשות. מעולם לא הצלחתי לראות ולהינות ממשחק בשידור חוזר. זה פשוט לא אותו דבר.

גיל 19 בינואר 2015

זה לא שידור חוזר וזה שונה מכדורגל. אתה פשוט מתחיל את המשחק בדיליי ובגלל כל ההפסקות אתה בסוף מגיע לשידור חי לקראת סוף המשחק.

כסיפוביץ 19 בינואר 2015

כלומר זה ספורט שדי מחייב ממיר מקליט?
אשתי עושה זאת בתכניות ריאליטי.
לא יכול שלא לעשות את הקישור בין 2 העולמות האלו.
גם בפוטבול וגם בריאליטי השיעמום בצפייה בין קטעי המשחק האקסטרימים בלתי נסבל בעליל מבחינתי.

גיל 19 בינואר 2015

לא, ממש לא. אני פשוט הגבתי לאלו שלא מסוגלים לשבת שעות מול המסך. אתה יכול לראות בחי ובזמן ההפסקות לעשות דברים אחרים. כל ספורט כמעט חוץ מכדורגל כרוך בהפסקות מרובות.

Lord Anthony 19 בינואר 2015

כל ספורט אמריקאי

גיל 19 בינואר 2015

לא ידעתי שכדורסל הוא ספורט אמריקאי אם כי בנבא באמת מורחים את המשחק יותר מבאירופה.

איציק 19 בינואר 2015

אז כתבת… So What
משחק ארוך ודי משמים, של גלדיאטורים עם קסדות, כניראה מנופחים מסטרואידים.
יופי, אחלה רומן. בדרך כלל מספיק לקרוא את התקציר על העטיפה האחורית כדי לסכם את כל מאות העמודים.
מעדיפ לפתוח ספר אחר…

כסיפוביץ 19 בינואר 2015

עכשיו שאני חושב על זה פוטבול הוא משחק להזדקן איתו.
לנמנם בין מהלך למהלך.
לראות המון פרסומות שמזכירות כרס המבורגר ובירה אמריקאית
השעות הם בדיוק שהאישה ישנה
בבוקר אתה לא זוכר כלום חוץ מאיזו תפיסה או שניים, ואתה יודע שאתה עוד לא חולה במחלת שיכחה.
הטקטיקה באמת שלא מעניינת יותר מדי אם אתה לא רונן דורפן

והכי חשוב לילד אתה תמיד יכול להגיד: "שתגדל תבין את החוקים, עכשיו תן לנמנם בשקט ותעיר אותי בהופעה של ביונסה"

martzianno 19 בינואר 2015

לגדולים ממני כבר היה מה להגיד בנושא:
https://www.youtube.com/watch?v=2sD_8prYOxo

אלכס 22 בינואר 2015

ג'ון קליז הוא אגדה…וגם צודק לחלוטין

שגיא 19 בינואר 2015

מתי העולם יתדווע לפוטבול? כשיהיו שידורים ישירים מהקצה השני העולם?
אולי כשימציאו איזו רשת תקשורת כזאת שתוכל להעביר קטעי וידאו בין כל העולם? אולי מישהו ימציא גם רשת חברתית כזאת שתאפשר לאנשים לשתף טקסטים, תמונות וסרטונים כדי שאנשים אחרים יוכלו לראות ולחוות גם הם את החוויה הייחודית הזאת…?
או שמישהו יצליח לבנות מכונה שתצליח להעביר אנשים מאמריקה לשאר העולם בתוך כמה שעות כדי שהם יוכלו להעביר, באופן פיזי, את נפלאות הענף?

בקיצור – אין שום מניעה מהפוטבול להשתלט על העולם ולדחוק הצידה ענפי ספורט רדודים, משעממים ולא מרגשים כמו כדורגל וכדורסל. זה עדין לא קרה וגם לא יקרה לעולם.

גיל 19 בינואר 2015

ואתה צופה בקריקט? רק בגלל שמשהו זמין לא אומר שאנשים נחשפים אליו. בשביל להכנס לפוטבול צריך לרוב או לחיות בארה"ב או להיות עם מישהו שאוהב את המשחק (או ללכת למשחק בלונדון).

שגיא 19 בינואר 2015

מצחיק שהזכרת קריקט…. כשהתארחתי אצל משפחתי באוסטרליה, היה משחק קריקט של אוסטרליה שנמשך שבוע שלם (ליד קריקט, פוטבול זה משחק קצרצר). באותו משחק איזה שחקן אוסטרלי שבר שיא של מכות רצופות או משהו. שיא שלא נשבר כבר כמה עשרות שנים או משהו בסגנון. כולם התרגשו ולא הפסיקו לדבר על זה. בני דודים שלי ישבו צמודים למרקע כל השבוע במשך שעות. אני ישבתי לידם ופשוט רציתי לקבטר אצ עצמי בגלל השעמום.
נחשפתי למשחק (הרבה יותר ממה שרציתי בדיעבד). הייתי עם מישהו שאוהב את המשחק. הבנתי את החוקים. הבנתי את המעמד. הבנתי את ההתרגשות שלהם. אבל אותי זה לא עניין בשיט כי זה פשוט לא ספורט שנולדתי אליו ואין לי שום קשר רגשי אליו.
בני הדודים האוסטרלים שלי ישבו עם אבא שלהם מגיל 0 וראו את המשחק. שיחקו אותו בבית ספר. מכירים את כל הנפשות הפועלות. בדיוק כמו שאני עם כדורגל. כדי לאהוב ולהתחבר לענף ספורט באמת, צריך לעבור את כל, או לפחות חלק, מהחוויות האלה. אז נכון שיהיו כמה שיתחברו לענף מבלי לעבור את כל זה (אני לדוגמא מאד מחבב פוטבול), אבל רוב האנשים לא. לכן פוטבול לעולם לא יתפוס מחוץ לארה"ב, ואם כן, ייקחו לפחות כמה עשרות שנים עד שזה יקרה.

גיל 19 בינואר 2015

אני מבין מה שאתה אומר וגם אני הייתי משתעמם כנראה אבל מצד שני גם הייתי מנסה ללמוד מה כל כך מלהיב אותם. ברור שיש בזה עניין תרבותי אבל אם אני הייתי במקום כלשהו עם ספורט שאני לא מכיר, הייתי מנסה לפחות ללמוד עליו ולראות אולי זה יעניין אותי.

ואני דווקא מסכים איתך שפוטבול לא בדרך להשתלט על העולם.

איציק 19 בינואר 2015

או לא לצפות,בזה בכלל כי זה משעמם.
נמעש שמפמפמים שכל מה שאמריקאי זה נפלא ובמיוחד משחק זה וביסבול (לא אתה אישית, פשוט התגובה שלי אצלך).
מי שאוהב את זה, סבבה, אך מרגיז שגם מספרים לי שאני לא נהנה כי אני לא מבין. שחייה זה משעמם (אז מה שאני נהנה מזה) ופוטבול זה מעניין מאוד, רק אני לא מבין. איזה אהבל אני…

גיל 19 בינואר 2015

כמה אתה מכיר את המשחק? יש הבדל בין לא לאהוב ספורט כי בקושי נחשפים אליו או ברמה שטחית או כזו אחרי הכרות עמוקה.

איציק 19 בינואר 2015

כדי להכיר את המשחק צריך שיהיה משהו שילהיב אותך כדי שתרצה להשקיע בו, ולהמשיך להתעניין. יש לי כמה שעות צפיה (15-20 שעות גג) וזה לא מושך אותי להמשיך לראות. ניסיתי לראות כמה תוכניות שגם מסבירות את המלכים וזה לא גרם לי להתאהב. אני מכיר פחות או יותר את החוקים, אך לא אומר שממש טוב. פשוט לא משך אותי המשחק עם הסברים ובלי הסברים. יש מהלכים בודדים שבאמת יפה לראות (כמו הצעיר שתפס את הכדור ביד אחת, או מהלכים וירטואוזיים מדי פעם) אך בגדול משעמם אותי, לא זורם, ולא גורם לי לרצות ללמוד את המשחק לעומק. מעדיף להשקיע/לבזבז את זמני על דברים אחרים (לראות שחיה למשל).

גיל 19 בינואר 2015

תוכניות שמסבירות את המשחק לא עוזרות ממש. צריך לראות אם מישהו שמבין וגם להבין קצת במשמעות של הספורט לתרבות האמריקאית.

איציק 19 בינואר 2015

אתה כנראה צודק, אבל למה לי לעשות זאת, כשיש לי מספיק דברים מעניינים/מהנים ומפוטבול אני לא מתלהב. בספורט הרבה תלוי האם תופס אותך או לא. אם לא, בדרך כלל גם בהמשך זה לא יתפוס (למרות שיתכנו חריגים).

ניינר 19 בינואר 2015

כדורגל, כדורסל, טניס וכל השאר הם רק אמצעי להעביר את הזמן עד שמתחילה עונת הפוטבול. אין עוד משחק ברמה הזו ואין עוד ליגה ברמה הזו. הטופ שבטופ של הספורט

רפאל 19 בינואר 2015

כבר הרבה זמן לא ראיתי משחק פוטבול בלייב וגם לפני כמה שנים כשקצת עקבתי וניסיתי לראות כמה משחקי פלייאוף, לא ראיתי הרבה מעבר לכך ומכיוון שראיתי כ"כ קצת והחוויות היו כ"כ עוצמתיות, אני חייב להסכים עם בורו.
פוטבול זה באמת אירוע ספורט בסדר גודל אחר מכל דבר שקיים.
פשוט אין לי את הסבלנות לקום בלילה אחרי שמייקל פרש והניקס לא מנצחים עשר משחקים בעונה : ).

בלייק 19 בינואר 2015

איזה קטע! זה בדיוק מה שאני חושב על בדמינגטון! ובדיוק מאותן סיבות – אם אני אוהב את זה, אז בטוח כולם אמורים לאהוב את זה. רק חבל על החשיפה, הא?

ישי 19 בינואר 2015

מה הולך פה?
אחד לא אוהב את פדרר וזה כמובן עניין אובייקטיבי.
אחד אוהב פוטבול וזה גם כמובן עניין אובייקטיבי.
אפילו לטלב"י יש יותר מודעות עצמית (האמת היא שיש לו הרבה הוא פשוט נהנה לשחק אותה).

Yoel 19 בינואר 2015

אם כבר הפוטבול באמריקה עצמה הולך לאבד פופולריות. יותר ויותר הורים ששיחקו פוטבול בעצמם כשהיו צעירים לא ירשו כעת לילדיהם לשחק את המשחק בגלל הסכנות הידועות עתה. והעורכי דין בדרך גם:
http://www.nytimes.com/2014/11/09/magazine/how-one-lawyers-crusade-could-change-football-forever.html?_r=0

יהודה 20 בינואר 2015

חלק מהסיבה שזה לא יתפוס בעולם היא שכדי ליהנות באמת מפוטבול הוא יהיה חייב להיות משוחק ברמה הגבוהה כמו בnfl ולזה רק האמריקאים מסוגלים פוטביל בינוני כמו הכדורסל האירופאי פשוט יהיה בלתי ניתן לצפייה

ריקארדו ואן ריין 20 בינואר 2015

קודם כל אני רוצה להבהיר שאני צופה בכמה וכמה משחקי פוטבול בכל עונה. זה בהחלט ספורט נחמד ומעניין. אבל יש לי הרגשה ששכבת אוהדי הפוטבול היא מאוד מתנשאת מתחברת בקלות לרעש והצלצולים שהאמריקאים עושים ומפמפים.. תמיד כל מעריצי הפוטבול טוענים שהנה הליגה המושלמת התחרותית , מלא אוהדים דרמה וכו׳ אחחח איזה אמריקאים מושלמים כל מה שהם נוגעים זהב. וזה ממש ראייה סובייקטיבית חסרת מודעות עצמית. קודם כל ליגת הפוטבול היא בנויה משיטה הזויה של כמו גביע , עם משחקי נוקאאוט, קבוצה שמדלגת שלב . זה מפעל מלאכותי מאוד וברור שלכן הרבה פעמים הקבוצה לא הכי טובה תזכה. קבוצה שזוכה בליגה האנגלית הספרדית או אפילו בליגה המדגסקרית המצויינת (לכאורה) קבוצות משחקות אחת מול השנייה פעמיים, במשך תקופה של 10 חודשים , כולל משחקי בית וגם חוץ באופן שווה. הקבוצה הראויה תזכה באליפות, יחד עם זה יש את הגביע שהוא נותן את ההזדמנות להפתעות ולקטע מרגש בזמן קצר. מבחינת שיווק- למה אתם תמיד טוענים שזה הכי הכי ? בפרמייר ליג האנגלית בליגה הספרדית והגרמנית וכמובן ליגת האלופות יורו וגם המונדיאל מוכרים זכויות שידור בסכום כולל של מיליארדים. הכדורגל כדורסל ועוד הרבה ענפים הם שוטפים וזורמים ולא צריך לבזבז ארבע שעות כדי לראות 75% פרסומות ורק 25% משחק. אז די להלל ולשבח את הפוטבול ולהקטין את שאר הענפים בייחוד שענף הכדורגל הוא ביי פאר הענף הכי מצליח והאהוב שקיים בעולם. וזה לא שאין חשיפה , יש שידורים בכל המדינות המערביות וגם בלא מפותחות סביר להניח פה ושם. פוטבול הוא משחק מייגע – מתאים לתרבות האמריקאית של בוא תשחק דקה ותן לי למכור חמש דקות פרסומות. אז די – מתנשאי הפוטבול לדין!

גיל 20 בינואר 2015

זה שזו שיטת גביע (בגלל אילוצי מספר המשחקים) הופך את המשחק לכל כך מרגש. נכון שלא תמיד או אולי אפילו ברוב הפעמים הקבוצה הכי טובה מנצחת ויש מימד אקראי במשחק. אבל החוויה עצמה היא אדירה שאין שני לה בכל עולם הספורט לדעתי.

בלייק 20 בינואר 2015

גיל – אז אתה בעצם מצדיק את ריקארדו, שטוען שהריגוש הגדול הוא השיטה ולא המשחק. אז ל"עולם" כבר יש גבייעם מקומיים בכל ענף כדור אפשרי (כמעט), אליפויות יבשת ואליפויות עולם. יש לנו מספיק גביעים מרגשים כנראה גם בלי פוטבול.

ריקארדו ואן אייל 20 בינואר 2015

בדיוק כמו שבלייק אמר. אירועים ספורט דרמטיים יש אפילו בכדורעף

משה ו 20 בינואר 2015

כנראה הכל ענין של טעם.
בעיני בכל רגע עדיף משחק כדורגל הכי משעמם בליגה א' דרום בישראל (אני שם כל שישי), על הסופרבול בפוטבול. מה לעשות?
ב 2008 הזמין אותי חבר לראות בלייב באמריקה את גמר הסופרבול. הפנינג אמיתי, לדבריו. הכי גדול בספורט. במחצית, אחרי שכמעט נרדמתי משעמום, ביקשתי סליחה ופרשתי. במונדיאל צפיתי בעניין בכל ניגריה נגד בוסניה. מעניין בשני סדרי גודל יותר.

איציק 20 בינואר 2015

זה רק אומר שאתה בור פרובינציאלי (כמוני, למרות שאעדיף לא כדורגל), ולא מבין את העומק והאיכות של התרבות האמריקאית הנעלה.

משה ו 20 בינואר 2015

או שהאמריקאים הם בורים פרובינציאליים, ולא מבינים את העומק, האיכות (והעניין!) של התרבות האירופית/אסייתית/אפריקאית/דרום אמריקאית הנעלה.

איציק 20 בינואר 2015

לא יכול להיות… תתביש לך

Comments closed