כדורסל לאנשים רגילים

izzo

קיימת נטיה לראות במאמנים מסויימים גאונים: פיל ג'קסון והמשולש (שלא הוא המציא, אבל ניחא); גרג פופוביץ' והריווח ההתקפי; ריק פיטינו וההגנה הלוחצת והשלשות; ג'וזה מוריניו והטקטיקה ההגנתית; אלכס פרגוסון.

חלק מהאנשים הללו- אולי כולם- אכן גאונים. אבל כמעט כולם ניצחו בעיקר כאשר היה להם טאלנט נהדר- לא בהכרח יותר מאשר ליריבות בצמרת הגבוהה, אבל בדרך כלל כן.

אם אתם רוצים מאמן שמנצח ברמות הכי גבוהות במשך שנים רבות בלי טאלנט סופיריורי כלל ועיקר- אז לדעתי אין גדול יותר מטום איזו.

האיש מאמן במישגן סטייט עשרים שנה. בכל התקופה הזו אני יכול לחשוב על שחקן בודד שהפך ל-NBA אולסטאר וגם זאק רנדולף שיחק אצלו רק שנה, ולא יצר אימפקט גדול במיוחד. למעט הביג-מן המוכשר, איזו לא אימן יותר מדי כשרונות. השחקן הדפיניטיבי של שני העשורים שלו, והיחיד שזכה איתו באליפות, הוא מאטין קליבס, שבקושי חלף ב-NBA.

השחקנים של איזו אינם מתבלטים בכשרונם. הם מתבלטים בכך שהם יודעים לנצח בזמן הכי חשוב של העונה. הם מתבלטים בכך שהם תמיד ישחקו כמו קבוצה. הם מתבלטים בכך שהם יתנו את חייהם בהגנה. בכך שהם יתנו את חייהם על הקרשים (פעם קראתי שהמאמן עורך את תחרויות הריב' שלו כאשר שחקנים לובשים קסדות פוטבול). השחקנים של איזו מתלבטים בכך שהם תמיד יציגו כדורסל מאוזן להפליא- בין הגנה להתקפה, בין משחק מהיר לאיטי, בין משחק פנים לחוץ, בין מסירות רבות ותנועה לבין אינדיבידואליות כשצריך.

ושוב: הם מתבלטים בכך שבאחוזים מאוד גבוהים הם ינצחו במשחקים החשובים ביותר של העונה, בחודש מארס, גם כאשר פעמים רבות הקבוצות שמולן מורכבות משחקנים מוכשרים בהרבה.

במישגן סטייט הנוכחית יש שחקן אחד שבהערכות הדראפט עד השבוע האחרון היה אמור להיבחר בדראפט הקרוב באמצע הסיבוב השני: הפורוורד ברנדן דאוסון. גם במושגים של הספרטנים של איזו, זו קב' נטולת כשרון במיוחד. היא מדורגת רק 7 באיזור שלה והייתה אמורה להפסיד בסיבוב השני של הטורניר. אבל איזו לקח אותה לחצי הגמר. זה הפיינל פור השביעי שלו מאז נטל את מושכות המאמן הראשי ב-1995.

פיינל פור בכדורסל מכללות, שמורכב בערך מ-300 קבוצות, כאשר עשרות מהן מדי שנה עם כשרון גדול מזה של מישיגן סטייט, זה הישג מונומנטאלי.

לעשות את זה שבע פעמים- אין לי מילים.

אז אגיד רק את זה: אם אני מאמן כדורסל צעיר אני עושה הכל כדי להשתלם אצל טום איזו- ואם זה בלתי אפשרי, אז אצל אחד המאמנים שעבדו תחתיו בשני העשורים האחרונים. ואם גם זה בלתי אפשרי- אז אני פשוט רואה כמה שיותר משחקים של מישיגן סטייט. כי דבר ראשון שמאמן צריך לדעת זה איך לאמן ולנצח עם שחקנים רגילים.

אורי שלף איננו
האם נמצא המתחרה למו פארה?

18 Comments

גיל 30 במרץ 2015

אתה מגזים. עשרות קבוצות עם יותר כישרון? מי בדיוק? גם אין לו את הכישרונות הכי גדולים יש לא מספיק כישרונות ברמת הקולג'ים. בשביל מאמן גאון לזכות באליפות אחת זה מעט מדי.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

היו לפחות 20 קבוצות עם יותר כשרון השנה, אז זה עונה על הגדרה של עשרות. לדעתי היו גם יותר מ-20. זאת קבוצה שעד לפני חודש-חודשיים אפילו לא חשבו שתיכנס לטורניר.
ומה שאתה אומר על אליפות אחת זה שטויות. תסתכל איפה הקבוצות שלו היו מדורגות ותבין שלמעשה כמעט תמיד הוא עשה יותר ממה שהן היו שוות. אפילו 538 הראו את זה: http://fivethirtyeight.com/datalab/tom-izzo-is-the-best-coach-in-modern-ncaa-tournament-history-by-far/

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

בהחלט עשרות קבוצות. לדעתי העונה יש לפחות 30-40 קב' עם כשרון עדיף. ולא רק השנה. ברור שלפעמים הספרטנס מעמידים קב' מוכשרת יותר- ועדיין ההישגים של איזו עם הכשרון שיש לו הם לגמרי חסרי תחרות במכללות. לדעתי, לפחות.

גיל 30 במרץ 2015

השאלה למה אתה קורה כישרון, לאתלטיות? חוזק פיסי? אז הוא מעמיד קבוצות ממושמעות עם שחקנים שנשארים יותר שנים מה שנותן לו יתרון. אבל אולי העובדה שלא משחקים אצלו סופרסטארים אומרת משהו על האפיל שלו?

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

זה כנראה יותר אומר על הפשרות שהוא מוכן לעשות בגיוס השחקנים, לעומת מאמנים אחרים שיודעים איך לעוות את החוקים כדי לדאוג שהשחקנים הטובים ישחקו אצלם

גיל 30 במרץ 2015

אולי, אבל זה עדיין חלק חשוב מאימון במכללות, היכולת להביא שחקנים טובים לקבוצה.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

כבר היה לי טור מוכן להבוקר על טום איזו, אבל נראה לי שדי סיכמת את זה. המאמן הכי אהוב עליי בליגה ביי פאר, כזה שנראה שנהנה מלאמן את הילדים האלו ואיכשהו תמיד יצליח להוציא 200% מהקבוצה שלו. ואיזה כיף שהוא מנצח את פיטינו, שאולי הוא מאמן לא פחות גדול, אבל בעיניי תמיד יהיה מאוס, עוד מהתקופה שלו בבוסטון.
תחנה הבאה – מייק ששבסקי. והמחשבה על גמר בין ששבסקי לקליפארי גורמת לי לרצות להקיא

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

גם פיטינו הגדול פחות גדול מאיזו- לדעתי לפחות. איזו גם אדם נפלא, זה נכון. תמיד סבלני ולבבי (גם עם התקשורת), תמיד מחייך (גם עם שחקניו), מנהל תוכנית לגמרי נקייה, ובחיים לא שמעתי מילה רעה עליו מאף אחד. אבל בלי קשר לתכונות האופי שלו, האיש באמת גאון אימון.

דורוני 30 במרץ 2015

טור מדויק ונפלא.

בדיוק אתמול חשבתי על זה שאלן אנדרסון לא משחק כמו שחקן טיפוסי שיצא ממישיגן סטייט.

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

אנדרסון גם נתפס כטיפוס קצת בעייתי בימיו במכללה למרות שתרם לא מעט

ניינר 30 במרץ 2015

הלואי והספרטנס ייקחו השנה. זה יהיה מתוק במיוחד אם זה יקרה על הראש של דיוק וקנטאקי

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

Amen

תומאס נוימן 30 במרץ 2015

לצערי לא יקרה

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

סיכוי לא גדול

סקיטלס 30 במרץ 2015

השיר הברקה גדולה

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

המבריק הוא ג'יי זי, בעיקר עם החולצה של לאטרל. בכל מקרה, זה מבחינתי השיר שהכי מזכיר לי את שנתי בניו יורק.

ששון 30 במרץ 2015

כשאתה רוצה, אתה כותב ספורט.

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

זה בלוג- הכתיבה אישית, לא תמיד היא ספורט "קלאסית". אני בעיקר כותב מה שיושב לי על הלב, ופחות מתוך חשיבה איך זה יתקבל.

Comments closed