מקל ודלאבדובה- דומה ושונה

גל מקל ומאת'יו דלאבדובה התחילו את קריירת ה-NBA שלהם ביחד, בתחילת עונת 2013-2014.

מקל התחיל כשחקן ספסל די בכיר בדאלאס מאבריקס, מהמצליחים והנחשבים שבארגוני הליגה. דאלאס, קצת אחרי 12 הופעות פלייאוף רצופות, כולל אליפות והופעה בסדרת גמר, רצתה את מקל מאוד והעניקה לו חוזה מובטח לשלוש שנים. כבר במשחקו השני היא נתנה לו 23 דקות, בהן קלע 11 נק'. כעבור כמה משחקים, הוא כבר מצא עצמו בחמישייה.

מקל הגיע לדאלאס בעקבות הצלחות גדולות מאוד בישראל; מבחינת דאלאס מה שהיה חשוב זה שפעמיים הוא הוליך קבוצות לאליפות נגד מכבי תל אביב, שם גדול שגם ב-NBA מכירים.

מאת'יו דלאבדובה הגיע לליגה בצורה הרבה "פחות" מכובדת וגם לתוך סיטואציה הרבה פחות זוהרת. הרכז האוסטרלי לא נבחר בדראפט. הוא שיחק במכללה קטנה, סיינט מאריז בקליפורניה, ורק לאחר תקופת מבחנים ארוכה בליגות הקיץ הוחלט להחתימו, וגם זה רק לחוזה קצר טווח וכאחרון שחקני הספסל. בשני המשחקים הראשונים לא ראה פרקט. במשחק השלישי רק פחות מדקה. ואז שוב, ארבעה משחקים לא קיבל שניית משחק.

וכל זה קורה בקבוצה שהיא ההיפך של דאלאס מאבריקס. קליוולנד קאבלירס הוא סוג של מועדון כושל היסטורית. היו לו כמה שנות פריחה בעידן לברון ג'יימס הראשון, אך משהוא עזב שוב חזרו הקאבס, שהפעם גם נתפסו כזנוחים, לא להגיע לפלייאוף. הקאבס שדלאבדובה הגיע אליה נחשבה לאחת הקבוצות הגרועות והלא-אטרקטיביות בליגה; והוא אמור היה להיות תחתית החבית של הזיבורית.

לא היה לו קל לדלאבדובה בשנתו הראשונה בקליוולנד, אבל איכשהו הוא שרד, ואפילו עשה מספיק כדי לקבל צ'אנס לעונה שניה. מקל, לעומת זאת, לא הצליח להשלים את עונתו הראשונה במדי דאלאס ובחודש מארס הורד לדי-ליג. בקיץ הוא שוב הוחזר למאברקיס רק כדי להיות מנופה רגע לפני מה שאמורה הייתה להיות תחילת עונתו השניה. מקל קיבל עוד צ'אנס קצר בניו אורלינס פליקנס, אך כעבור משחקים ספורים הוא שוב נופה. הוא נאלץ לשוב לאירופה למרות החוזה המובטח ב-NBA. דלאבדובה, בשנתו השנייה, שיפר את מעמדו- למרות שקליוולנד כבר הייתה קבוצה שונה ומשודרגת לחלוטין, עם לברון ג'יימס וקווין לאב, שהצטרפו לרכז שדלאבדובה שיחק מאחוריו, קיירי אירווינג.

ואולם, גם ההתקדמות של האוסטרלי בעונתו השניה לא יכלה לחזות ולו במעט את המעמד האדיר אליו זינק בפלייאוף הנוכחי. דלי היה פקטור מאוד משמעותי בניצחון על שיקגו בולס, מי שהייתה אמורה להיות היריבה הקשה ביותר של קליוולנד בפלייאוף המזרח; אבל גם זה כאין וכאפס לעומת הביצועים שלו עד כה בסדרת הגמר. למעשה, בנוסף ללברון ג'יימס הוא השחקן החשוב בשני הניצחון של קליוולנד נגד גולדן סטייט ווריורס, תוך תצוגות מעולות הן בהתקפה והן בהגנה נגד ה-MVP של הליגה סטפן קארי.

בלי קשר למה שיקרה עד סיום הסדרה, החוזה הבא של דלאבדובה עשוי להעניק לו סכום שנע בין 7- 10 מיליון דולר לעונה.

גל מקל, נכון לעכשיו, לא מקבל עוד חוזה ב-NBA. ספק גם אם הוא יקבל צ'אנס נוסף בליגה. מעבר לכך- אפילו קבוצה בכירה ביורוליג אין לו.

*

מקל, 1.91 מ' בן 27, הוא רכז קלאסי. הוא מוליך כדור, מכדרר טוב מאוד, בונה התקפות (פליימייקר). דלאבדובה, 1.93 מ' בן 24, גם מסוגל לשחק את תפקיד הרכז למרות שהוא גדל כסקנד גארד-שוטר-סקורר. אין לאוסטרלי יד כבירה, אבל הוא קולע  לא רע בכלל כשהוא פנוי. ברמה מסויימת הוא גם מסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה. הוא מוסר לא רע אך בפירוש לא וירטואוז. לא רכז קלאסי.

מקל, למרות היותו כיום רכז טהור, אינו מוסר אשף. יש לו תחושה טובה מאוד למשחק ולהתקפה, אבל הוא גם גדל כסוג של רכז-סקורר, שעושה את הנקודות שלו בעיקר באמצעות כדרור טוב וחצאי חדירות שמסתיימות בג'אמפרים טובים מחצי מרחק. הבעיה של מקל היא קליעה ממרחק, למרות שהוא יחסית נמוך הוא לא קולע מספיק טוב. דלאבדובה קולע טוב ממנו.

וזה ההבדל המהותי הראשון בין השניים. דלי פשוט קולע טוב יותר ממרחק. כשחקן יחסית נמוך וגארד, לא כל שכן פוינט גארד, אתה חייב ב-NBA לקלוע לכל הפחות סביר ממרחק. למקל אין את זה, וזה אולי המכשול הגדול ביותר שניצב בפניו כשחקן NBA לגיטימי.

בכל האמור לכדרור, מקל טוב מדלאבדובה. במסירות- למקל כנראה אפילו יש יתרון קטן.

נעבור להגנה. מקל נחשב לשומר סביר בהחלט. הוא משחק עם המון מוטיבציה, יש לו זריזות רגליים סבירה והוא לא שומר מביש גם מול גארדים ב-NBA.

אבל כאן דלאבדובה תופס פער גדול. הוא שומר מצוין. לא בגלל אתלטיות נעלה כמו בגלל בגלל יכולת שניזונה לא מעט מתשוקה להתאבד על השחקן שהוא שומר עליו. דלאבודבה נמצד לקארי הרמטית ולא נותן לו לנשום. זה אולי הפקטור המשמעותי בסדרת הגמר. העובדה שדלאבדובה גדל כשחקן פוטבול אוסטרלי ודאי מסייעת לו, כאשר משחק של עימותים פיזיים והשתטחויות על הפרקט נראה לו טבעי לחלוטין.

יש עוד משהו בדיפנס שיש לאוסטרלי ואין לישראלי. בראיון שנתן הלילה ג'יי אר סמית' הוא אמר שחברו לקבוצה דלאבדובה למעשה "חי בחדר הכושר". הוא כאילו עובד שם "תשע עד חמש", אמר הגארד הפרוע בנימת השתאות. דלאבדובה התנפח מאוד מאז הצטרף ל-NBA. הוא מבין שהוא חייב להיות חזק בטירוף. חוץ מזה, סמית' גם אמר ש"כל הקליעות המוטרפות שהוא קולע עכשיו הן קליעות שהוא מתאמן עליהן כל יום לפני ואחרי האימונים".

גם מקל נחשב לשחקן עם רמת השקעה גבוהה ביותר. למעשה, זה מה שהביא אותו להיות שחקן שלוקח למכבי שתי אליפויות ולמי שמגיע לחוזה של שלוש שנים ב-NBA למרות שהוא ישראלי. תסתכלו על הכתפיים של מקל, והן גם נראות מרשימות. ברור שמקל גם עובד שעות על גבי שעות בחדר כוח, אבל בסופו של תהליך ברור שהוא לא היה מסוגל לשמור על קארי כפי שדלאבדובה מסוגל. מה הסיבה לכך? אולי דלי עובד אפילו יותר קשה או שזה הרקע בפוטבול האוסטרלי או שהוא פשוט קצת זריז יותר- למרות שמקל זריז למדי. בכל מקרה, ההגנה של דלאבדובה היא כיום ה-Claim to Fame שלו, וברור שאיש לא דיבר על מקל אי פעם במושגים האלה או בכאלה שמתקרבים לכך בכלל.

נעבור לשכל. שניהם מאוד אינטיליגנטים. גם באופן ההתנסחות וגם מבחינת רקע אקדמי. דלאבדובה היה אקדמיק אול-אמריקן ותלמיד פסיכולוגיה מצטיין בקולג'; מקל בוגר אליאנס (אמא שלי לימדה אותו אנגלית בתיכון) והוא מתבטא בצורה מרשימה ביותר. גם על המגרש שניהם נחשבים לשחקנים חכמים שמבינים את המשחק. מקל אפילו יכול לנהל התקפה באופן טבעי יותר, אבל גם דלאבדובה מבין נהדר את המשחק ובעיקר נמנע מלעשות טעויות רבות. מקל משחק לפעמים עם מה שנראה כמו אובר-ביטחון. הנושא הזה של איבודי כדור הוא קריטי ברמות הגבוהות. אתה צריך לסמוך על הרכז שלך שלא יאבד הרבה. במובן הזה, לאוסטרלי יש יתרון מסויים, למרות שגם הוא מסוגל לעתים לאבד.

לאחר שמשקללים את הכל, למרות שמדובר בשחקנים עם תכונות שונות עדיין יש לא מעט קווי דמיון. אף על פי כן, ברמת התוצאה של קריירת ה-NBA שלהם השניים כיום מצויים בפער עצום. ניתן לייחס זאת למזל ולסיטואציה (למרות שהסיטואציה של דלאבדובה התחילה כגרועה הרבה יותר), ואפשר בכל זאת לבחור להתמקד בפערים הטכניים והפיזים בין השניים- קצת יד, הגנה, חוזק פיזי- כדי לנסות ולהבין מדוע השוני במעמד הנוכחי בין השניים הוא כל כך גדול. בכל מקרה, ברור שהפערים אינם מסבירים שוני כזה בתוצאה. ועוד משהו חשוב להבין- הדרך עדיין לא תמה, למרות שהסיכוי של מקל אי פעם לעבור במעמד את דלאבדובה נראה כיום בלתי סביר בעליל.