העתיד כבר כאן

wiggins

אני ב-delay קבוע של שבוע-שבועיים בכל הקשור ל-NBA. כי אני נוהג להקליט מדי לילה את המשחק שמשודר לייב. וקיבלתי החלטה שעד שאני לא רואה את כל המשחקים המוקלטים שנצברו אני לא בודק בוקסקורס. אז אני לא ממש בקיא במצב הטבלאי של הקונפרנסים השונים ואני גם לא יודע מדי בוקר מה בדיוק קרה בלילה (חוץ מבמקרה של סטף קארי שיותר מדי קרציות בפייסבוק מעדכנים על מעלליו מדי יום).

אז אתמול התחלתי לצפות במשחק שהוקלט בין שני לשלישי והיום סיימתי את הצפייה. אטלנטה הוקס אירחה את מינסוטה טימברוולבס. זה המשחק השני של הוולבס שאני רואה השנה. מה אני אגיד לכם? יש מצב שזו הקבוצה שאני הכי ארצה לראות השנה וכנראה גם בעונות הבאות. כמה פאקינג טאלנט! כמה פאקינג טאלנט צעיר!

אנדרו וויגינס, לאחר עונה אחת בלבד בקולג', בשנתו השנייה בליגה כאשר הוא נבחר ל"רוקי השנה" לפני חצי שנה. בחירת דראפט ראשונה. בן 20.

קרל-אנטוני טאונס, לאחר עונה בודדת במכללה, רק החל בשנת הרוקי. בחירת דראפט ראשונה. בן 19.

זאק לווין, לאחר עונת קולג' בודדת ולאחר עונת רוקי שבה זכה בתחרות ההטבעות. בחירת דראפט 13. בן 20.

טיוס ג'ונס, לאחר עונת קולג' בודדת שבה זכה באליפות ובפרס ה-MOP של הפיינל פור במדי דיוק, בחירת דראפט 24. בן 19.

שבאז מוחמד, לאחר עונת קולג' בודדת (אתם שמים לב לטרנד. כמעט כל שחקני מינסוטה בילו שנה אחת בלבד במכללה כי היו כאלה עילויים), בשנתו השלישית בליגה. בחירת דראפט 14. בן 23.

אדריאן פיין, בשנתו השנייה בליגה, לאחר קריירה מרשימה במישגן סטייט של טום איזו. בחירת דראפט 15. בן 24.

ג'ורג'י דיינג, בשנתו השלישית בליגה לאחר קריירת מכללות מרשימה וזכייה באליפות במדי לואיוויל כשחקן הצבע הבולט. בחירת דראפט 21. בן 25.

ריקי רוביו, בשנתו החמישית בליגה, לאחר קריירה כנער פרודיג'י בקנה מידה היסטורי באירופה. בחירת דראפט 5. בן 25.

*

ובכן, כל ה"ילדים" האלה למעט פיין וג'ונס הרוקי הם משמעותיים ביותר ברוטציה של הוולבס. שלושה מהם פותחים בחמישייה. ארבעה מהם נכללים בטופ חמישה סקוררים של הקבוצה. בהתחשב שבמינסוטה משחק עוד בחירת דראפט גבוהה לשעבר, אחד קווין גארנט (נבחר חמישי. שיחק מרבית הקריירה כמו ראשון), האם יש עוד קבוצת NBA עם ממוצע בחירות דראפט כל כך גבוה בין שחקני הסגל שלה? כשמתחשבים גם בגיל הכל כך צעיר של מרבית השחקנים הבולטים של הוולבס, ניתן לדעתי להגיע למסקנה שהעתיד נראה מבטיח.

אבל אני לא רוצה לדבר על העתיד. אני רוצה לדבר על המשחק נגד אטלנטה (משחק חוץ. אטלנטה בעונה שעברה הגיעה לגמר המזרח) שראיתי היום. ובכן, נתחוור לי בצורה המוחשית ביותר מדוע וויגינס זכה לכינוי "ג'ורדן הקנדי". הבן אדם קלע 33 נקודות (עם תחושה שהוא קלע חמישים). כי כל סל היה יותר יפה מהקודם. ג'אמפרים מרהיבים של אתלטיות וטכניקה; חדירות לגמרי מהממות לטבעת. 15-22 מהשדה. וויגינס לקח רק שתי שלשות (וקבר אחת)! אולד סקול של האולד סקול עם אסתטיקת דוקטור ג'יי של הסבנטיז. אגב, מינסוטה הוליכה במשחק ב-34 הפרש כדי לאבד את כל היתרון כאשר ההוקס עולים להפרש אחד דקות ספורות לסיום; או אז נזכר וויגינס להשתלט על העסק, לעשות דברים אפילו יותר מזהירים מהפעולות שהביאו את היתרון העצום, ולנצח את המשחק בעשר הפרש.

אגב, מאז מינסוטה הפסידה בשלושה משחקים. המאזן שלהם הוא 4- 5. זה לא ממש רע במערב. אבל כנראה שהוולבס עדיין לא "שם". ייקח להם כנראה עוד כמה שנים. אבל כמה מרהיב זה הולך להיות. כי זה לא רק וויגינס שיכול להתברר כסוג של שחקן חד פעמי בעמדה שלו. לטאונס יש משחק פנים-חוץ משובח והוא צפוי להיות אחד הגבוהים הטובים בליגה. לאווין הוא 2 אתלטי בצורה יוצאת דופן עם יד לוהטת לפרקים. מוחמד הוא שחקן קשוח וסקורר מיומן מהספסל. רוביו שיפר את הקליעה ויש לו המהירות והשכל. דיינג הוא פורוורד-סנטר אתלטי ביותר וריבאונדר מבטיח שנראה פיזית שתי טיפות מים מגארנט. פיין הוא פאוור פורוורד קשוח שיש לו עוד רק מה להשתפר. נמניה בייליצה, הפורוורד הסרבי הרוקי, כבר כמעט קולע בדאבל פיגרס ונראה כמו שחקן מיומן, ארוך ומגוון. ג'ונס, לפחות בקולג', הוכיח ווינריות ויד ברמה די יוצאת דופן. קווין מרטין הוא קלעי אדיר מהספסל. ניקולה פקוביץ' הפצוע הוא סנטר מיומן ודי אפקטיבי בליגה. טיישון פרינס מוסיף טונות ניסיון וקצת הגנה. קווין גארנט כבר עשה וראה הכל והוא משגיח על כולם וסוג של חיית מוטיבציה ווינרית. ואנדרה מילר כבר שנים רבות אחרי השיא אבל ה"פרופסור" הוא עדיין גאון כדורסל לפחות שכלית שמסוגל ללמד המון באימונים (וגם במשחקים).

מינסוטה איבדה את המאמן והג'נרל מנג'ר שלה, פליפ סונדרס, למחלת הסרטן ימים ספורים לפני פתיחת העונה. אבל יש לה מאמן לא רע בכלל בדמות סם מיצ'ל, שחקן עבר מוערך שקודם ממשרת עוזר המאמן. בפני מיצ'ל והסגל שלו ניצב אחד האתגרים המשמעותיים והחשובים ב-NBA. להפוך את הסגל הזה של מינסוטה לקבוצה שמתמודדת על האליפות בתוך כמה שנים (עם אי אלו טריידים בדרך, מן הסתם). האם זה אפשרי? נראה שכן, אבל מאוד מוקדם לדעת. בכל מקרה המעקב אחר הפרויקט הזה צפוי להיות מרהיב ומרתק.

סינדרלה-מן
Je Suis Lassana Diarra

20 Comments

אלעד 14 בנובמבר 2015

העניין עם הוולבס הוא כזה – כל שנה, כבר איזה חמש שנים, הם מתחילים ממש סבבה. ואז ריקי רוביו נפצע. ובהיעדר יד מכוונת הכל מתפרק. השנה כבר אחרי 9 משחקים רואים שזה הולך לאותו כיוון.

7even 14 בנובמבר 2015

מזמן לא ראיתי שחקן רוקי עם נתונים פיזיים כמו קרל אנתוני טאונס שמשלב את זה עם יד רכה מהעונשין יד טובה מבחוץ ועם משחק קלאצ' כאילו הוא בליגה כבר 10 שנים

גיל 14 בנובמבר 2015

מאז שנה שעברה שהם עשו את הטרייד עם קליבלנד אני בעדם. אני כל הזמן טוען שהטרייד של קליבלנד הוא בכייה לדורות כי הם מכרו את העתיד בשביל הכאן שלא ברור כמה הוא טוב או יחזיק מעמד. מינסוטה הם גם דוגמא לקבוצה שנבנית בחכמה, עם טריידים טובים ומתוגמלת למרות שהיא לא עושה טאנקינג כמו פילדלפיה.

יואב בורוביץ׳ 14 בנובמבר 2015

מסכים לגבי הטרייד. לוותר על שני מספרי אחד בדראפט (כולל וויגינס) בשביל קווין לאב זה הרבה יותר מדי.

אלון 15 בנובמבר 2015

לקליבלנד יש את לאב לעוד 4 שנים. אם וויגיניס במקום לאב השנים הקרובות לא היו טובות יותר לקליבלנד. בהףנט כבר הראה שהוא לא מתאים לנבא ככה שהטרייד הזה מצויין לשתי הקבוצות.

גיל 15 בנובמבר 2015

למה לא היו יותר טובות? איך שוויגינס משחק היום לא בטוח שמצבם לא היה טוב יותר כבר עכשיו שלא לדבר על העתיד.

ירושלמי 15 בנובמבר 2015

לא רעיון טוב להתייחס לרמת המשחק של וויגינס עכשיו במינסוטה לעומת מה שהיה יכול להיות בקאבס אם היה נשאר שם.
כי אם הוא היה בקאבס כנראה שלא היה משחק כ"כ הרבה, לא היה לוקח כ"כ הרבה זריקות, לא היה מתפתח לשחקן שהוא יכול להיות כמו שזה נראה עכשיו ולא היו מדברים עליו כפוטנציאל עתידי ולשחקן שמוביל קבוצה כבר בשלב כזה.
ככה זה, שחקנים צעירים כמוהו צריכים לשחק ולהוביל, לא לגדול כרול פליירס לצד לברון.
לטובת כל הצדדים טוב שהוא עבר למינסוטה.
אם הוא היה שחקן מסוגו של טריסטן תומפסון, זה כבר משהו אחר.
אם ואם ואם. זה נחמד להתעסק בספקולציות.
ראינו כבר לא מעט מקרים של שחקנים פוטנציאלים שהגיעו כבחירות דראפט גבוהות ולא יצא מהם כלום.
אפילו עכשיו רוב הסיכויים שמוויגינס יצא שחקן לא רע אבל לא כזה שהיה שווה להקריב עבורו אליפות או סיכוי ממשי לאליפות של הקאבס. עדיין לא.

גיל 15 בנובמבר 2015

נכון, אבל מצד היה עליו פחות לחץ להצליח מיידית והוא היה מגיע לקבוצה מנצחת ולאט לאט תורם לקבוצה, סטייל מה שקובי עשה בלייקרס. אתה לא מקריב את העתיד שלך לגבי הווה לא ברור. לברון יכול עקרונית לאסוף את הפקלאות ולעזוב שנה הבאה ואז כולם יעזבו איתו. וויניגס הוא מניה בטוחה וכישרון כמו שלו לא נותנים לעזוב. יותר מזה, לאב לא מראה עדיין שהוא מוכן לשחק תפקיד משני בקבוצה והיה מתוסכל שנה שעברה מהתפקיד המוגבל שלו בקבוצה. וויגינס היה עושה כל מה שמבקשים ממנו ובלאט הוא בדיוק המאמן עבורו.

ירושלמי 15 בנובמבר 2015

אתה לא מוותר על אופציה להביא את לאב כדי להגדיל את הסיכויים לאליפות בקליבלנד עם שחקן כמו לברון, על חשבון אופפציה עתידית עם שחקן כמו וויגינס.
אם תבטיח עכשיו לקאבס אליפות אחת תמורת 10 שנות בצורת בלי פלייאוף הם יקחו את זה בשתי ידיים.
אם תבטיח להם פלייאוף 10 שנים רצופות עם וויגינס אבל בלי אליפות אחת הם יעקמו את האף.
אכזרי עד כמה שזה יהיה, הצעד הזה היה נכון כי הוא מחזק את קליבלנד הנוכחית עם לברון ע"ח קליבלנד העתידית בלי לברון.

גיל 15 בנובמבר 2015

אני נורא אוהב אמירות כמו אתה לא מוותר על אופציה להביא את לאב. למה מה הוא עשה בליגה עד עכשיו? היה ראש לשועלים ובעיקר חור בהגנה. אפשר לחשוב שלברון פורש בסוף השנה. לברון כרגע בשיאו הספורטיבי, מה היה מזיק לתת לשחקן צעיר תחת חסותו שעולה גרושים להתפתח תחתיו? כבר השנה וויגינס מראה איזה שחקן ענק הוא בעוד לאב לא הוכיח עדיין שהוא באמת יכול לתרום קצת הגנה. אתה לא יכול להבטיח שום דבר בשום מצב, אבל כן יכלת להבטיח תחרותיות ל15 שנים שחלק מהן יהיו חופפות לשני שחקנים ענקיים. בכסף שהיו חוסכים על לאב היו מחתימים אולי כמה שחקנים קצת פחות נוצצים שהיו משחקים בגמר שנה שעברה. אבל לא, לברון חייב שיהיו לצידו אולסטארים מוכחים כדי להצליח.

ארז 15 בנובמבר 2015

יש לך ספק שזאת למעשה החלטה של לברון?
אם כן, אתה מתעלם ממה שקורה בקליבלנד מאז שהוא הגיע לשם בתחילת השנה שעברה.
אם לא, כל הטענה שלך לא רלוונטית.

גיל 15 בנובמבר 2015

ברור שזו החלטה של לברון לכן כתבתי שהוא חייב אולסטארים לצידו. אבל הנהלה חכמה לא הייתה נותנת לו לנהל את העניינים. הוא היה חוזר בכל מקרה לדעתי ואם לא, יכלו לבנות סביב וויגינס ומה שהיה להם שם ובלאט לתקופה ארוכה.

Ayalon 14 בנובמבר 2015

הלוואי, אני מאוד בעדם. מצד שני צריך מאוד להיזהר עם ההכתרה של "קבוצות העתיד"- המון יכול להשתנות: פציעות, בעיות כלכליות (בעיקר החתמה על חוזים יקרים של הרבה שחקני מפתח)… כשקראתי את זה ישר חשבתי על פורטלנד של לפני כמה שנים, שדיברו עליה כקבוצת העתיד. מה שקרה אח"כ כולנו יודעים, בעיקר בגלל הרגליים הדפוקות של ברנדון רוי וגרג אודן, שהיה אמור להיות השדרוג הסופי שיהפוך את פורטלנד לקונטנדרית.

אלון 15 בנובמבר 2015

טיוס ג'ונס הוא ממינסוטה. נראה שהקהל מתרגש כל פעם שהוא זורק לסל.

אריק י. 15 בנובמבר 2015

הלוואי. רוביו חייב להתחיל לקלוע

ירושלמי 15 בנובמבר 2015

כבר 5 שנים שאומרים "הוא חייב להתחיל לקלוע"…

גורביץ' 15 בנובמבר 2015

לא חושב, הוא פשוט צריך להישאר בריא. הוא מספיק חכם בשביל להוביל קבוצה גם בלי לקלוע יותר מדי

Duncan 15 בנובמבר 2015

גרנט צריך לקבל פירורים.
פקוביץ צריך לעבור.
קבוצה נחמדה. אולי בעתיד ייצא משהו.

גור אילני 15 בנובמבר 2015

אתה ממש שיה לה בוף הישראלי:)

רוזי 15 בנובמבר 2015

קבוצה מלאת פוטנציאל.
צריכה לרוץ כמה שנים ולהשאר בריאה, השילוב בין צעירים וותיקים יכול לקדם אותם מהר מהצפוי.

Comments closed