פרידה מאגדה

44

לא היה קוורטרבק שיותר נהניתי לראות מברט פארב. הוא לא הטוב ביותר אי פעם. גם לא תמיד היה הטוב בתקופתו. אבל הוא היה ענק של המשחק; והוא בעיקר שיחק פוטבול כפי שאף אחר לא משחק אותו. מסתכן, מתגרה, זוהר.

פארב היה גם פוסטר בוי של הNFL בזמן שהיא הפכה למפלצת כלכלית ושיווקית. לא היה כוכב יותר "מכיר" ממנו. אני זוכר שבתקופת מגורי בארצות הברית בתחילת העשור הקודם קראתי בכתבה שברט פארב הוא אולי הספורטאי הכי UNDERPAID בעולם. בגלל שיטת תקרת השכר וחלוקת השכר בליגה, פארב השתכר עשרות מיליונים רבים פחות ממה שהוא היה שווה לקבוצה שלו ובעיקר לליגה שלו.

לא שמעתם אותו אף פעם מתלונן על כך. לא שמעתם אותו כמעט אף פעם מתלונן על כלום. לא על הכאבים. לא על ההפלות (DROPS) של חבריו להתקפה. לא על ההפסדים שוברי הלב (הוא גם היה אחראי לחלקם). פשוט לא שמעתם תלונה. הוא פשוט המשיך לשחק (מחזיק בשיא המשחקים הרצופים לקוורטרבק ובכלל לשחקן, 297.) ולהילחם, לתת הכל כולל הכל למען הניצחון, או סתם למען השגת הדאון הראשון הוא המסירה. ב"כל" הזה היה כלול גם מהלכים הכי לא סטנדרטים ולעתים אף מסוכנים או לגמרי טשפיים. אבל זה היה ברט פארב. ידעת שהוא יעשה הכל. וידעת שזה כמעט תמיד ייראה מרהיב, גם אם זה לא היה מוצלח. וזה תמיד יעניין.

אין כיום קוורטרבקים כמוהו כפי שגם בתקופתו למעשה לא היו.

בגרין ביי קרה דבר מדהים. לאחר כמעט שני עשורים של הגמוניית פארב המזהירה החליף אותו קוורטרבק שהוא כנראה אפילו טוב ממנו. מה הסיכוי שהול אוף פיימר באמת אגדי יוחלף על ידי שחקן אפילו טוב ממנו? הרבה פחות מאחד לאלף.

אבל בגרין ביי זה קרה.

זה לא אומר שארון רוג'רס מרתק מפארב. בפירוש לא. הוא גם לא משחק בסגנון כל כך שובה עניין וחיבור רגשי. אבל למרות כל אלה, הוא ככל הנראה טוב ממנו. ארון רוג'רס פשוט קוורטרבק מתקרב לשלמות. הוא עושה את הניסים של פארב, רק גורם להם להיראות קלים בהרבה. והוא מבצע הרבה פחות טעויות.

אבל זה לא אומר שבגרין ביי לא מתגעגעים לברט פארב. משני טעמים: אי אפשר שלא להתגעגע; וגם, פארב היה מי שחילץ את המועדון מעשורים של חולשה בתחילת שנות התשעים ולמעשה העלה אותה על דרך המלך, זו שהיא פוסעת במשעוליה עד עצם היום הזה.

ברט פארב סימן את המהפכה והיה אחראי לה יותר מכל אחד אחר, וגם על כך, ואולי אף בעיקר בשל כך, לעד יוקירו לו תודה בוויסקונסין.

אתמול בלילה, במחצית המשחק נגד שיקגו ברס, נפרדו הפאקרס מפארב. הפרידה המוחשית מהשחקן נעשתה לפני כמה שנים ובצורה מאוד לא יפה. פארב יצא לרעות בשדות זרים (ג'טס, והוויקינגס השנואים) בסוף הקריירה בגלל חילוקי דעות קשים עם הנהלת הפאקרס. אוהדים רבים, כנראה בצדק, זעמו על כך. זו נחשבה לבגידה.

אך בניגוד לנו, שאוהדי הפועל לעד ישנאו את שמעון גרשון כי הלך לשחק בבית"ר, אוהדי הספורט באמריקה קצת יותר סלחנים. קבלת הפנים שפארב ומשפחתו זכו לה, על הדשא של לאמבו פילד, הייתה מצמררת. שמונים אלף אוהדים הרימו את הספרה 4, שהופרשה על ידי הפאקרס. הם הריעו לקוורטרבק העבר שלהם במשך דקות ממושכות. רבים מחבריו לקבוצה בעבר, כוכבים בפני עצמם, לבשו את חולצתם מפעם, בדיוק כמו פארב, וחיכו לו על כר הדשא. כמעט כולם כינו אותו שוב באותו כינוי אהוב וישן, "קאנטרי" (פארב הוא מעיירה קטנה במיסיסיפי).

ואז, כמו קצפת על העוגה, הגיע לדשא, רכוב על עגלה למתקשים בהליכה, בארט סטאר, הקווקטרבק האגדי הראשון של הפאקרס, עוד מתקופת וינס לומבארדי בשנות החמישים והשישים, ששיחק בקבוצה 15 שנה. פארב היה נראה הכי נרגש מכולם לרגל הגעתו של סטאר. במשך רגעים ממושכים הוא חיבק את רעייתו המבוגרת, לאחר שסייע לה לקום מן העגלה. ואז חיבוק ארוך עם סטאר. הרבבות בלאמבו פילד התקשו לעמוד בהתרגשות, והריעו בקול. אני בסלון ביתי בגבעתיים כמעט בכיתי.

 

כמה מילים על גז
המשחק המרכזי, וטוב שכך

24 Comments

גילי פלג 27 בנובמבר 2015

יפה מאד בורוביץ ( בעוונותיי לא מבין בפוטבול אבל נהניתי מהקריאה ).

גיל 27 בנובמבר 2015

לא היה גם ק"ב עם כל הרבה אגו ואנוכיות כלפי הקבוצה שלו מפארב וגם די מלוקק וכזה שאוהבים ללקק לו כמו פארב. אין ספק שהוא היה גאנר אמיץ, והוא ספג הרבה חבטות (הוא נראה בן 70 כמעט), אבל ההייפ סביבו היה מוגזם בייחוד כשהוא כבר היה בשלהי הקריירה שלו. מה שכן, נראה שאחרי הפרישה הוא קצת נהיה יותר צנוע.

אריאל גרייזס 27 בנובמבר 2015

אולי זה כי התחלתי באמת לעקוב אחרי פוטבול בתחילת המילניום הזה ולא ראיתי אותו בשנות ה-MVP שלו, אבל פארב תמיד הרגיש לי גדול באיזה שתי מידות מהדימוי שלו. היו לו הופעות ענקיות אבל לא פחות מזה הופעות שבהן הוא הרג את הקבוצה שלו. והסאגה סביב הפרישה שלו בגרין ביי בכלל היתה בלתי נסבלת והיה ברור שהוא שונא את העובדה שרוג'רס מצליח לא פחות ממנו.
עדיין, סוג של אגדה

גיל 27 בנובמבר 2015

כמוך כמוני, הייפ שנראה מוגזם אבל באמת לא ראינו את שנות הMVP שלו.

אריק 28 בנובמבר 2015

אני היית בדיוק אז.
ואתם צודקים. הוא היה אובררייטד בטירוף אבל בדיוק האמריקאי שאוהבים שם.

יואב בורוביץ' 27 בנובמבר 2015

פארב של הניינטיז זה לא הפארב של שנות המילניום.

NoONE 27 בנובמבר 2015

הדבר שהכי אהבתי ב-ברט פארב זה שהוא שלח תמונות של הזין שלו לבחורות בנות 20 , לפחות היה משהו לראות שם , אבל היה לו סתם זין בינוני מינוס וזאת הגדולה של פארב , רק אגומאניק בלי בושה יכול לעשות את זה

חשבתי שאי אפשר להיות יותר טוב מזה אבל אז בא ג'ליל אוקפור ונתן פצצה לפנים לאוהד בוסטון מסריח שחשב שהוא גיבור גדול
בהיסטוריה של הספורט בארה"ב אם שואלים כל שחקן או אוהד מה הוא רוצה לעשות ולא יכל אז התשובה תמיד תהיה לתת אגרוף לפנים לאוהד בוסטון
אוקפור הגשים את החלום של כולם

בשביל ימים כאלה אני אוהב ספורט

Ljos 27 בנובמבר 2015

לפחות הוא הראשון השנה מפילדלפיה שמצליח לנצח מישהו.

NoONE 27 בנובמבר 2015

כל הפסד של פילדלפיה זה נצחון

Ljos 27 בנובמבר 2015

ככה זה בדרך כלל. יש מי שמפסיד ומי שמנצח. מי שמנצח זו הקבוצה שניצחה. מי שמפסיד זו הליגה כולה והאינטגריטי של הספורט והחיים עצמם.

אלון 27 בנובמבר 2015

אוקפור צדיק אמיתי. הייתי במשחק עם חולצה של הסיקסרס. אם הייתי 11'6 ושוקל 270 הייתי מפרק חצי מהגארדן.

רוג`רס אהרון 27 בנובמבר 2015

השחקן המרגש ביותר אי פעם.
אחרי רג`י וויט

פה איתמר 27 בנובמבר 2015

אחלה טור בורוביץ

Eyal 27 בנובמבר 2015

אני גם לא זכיתי לראות את פארב בימים הגדולים שלו אבל אין שחקן שאני אוהב את הדימוי שלו כמו זה שפארב קיבל. קאובוי סופר אמריקאי שנשאר איתו עד היום. אחד ששולף מהר ובלי פחד.

צור שפי 28 בנובמבר 2015

אני מזמן סלחתי לגרשון

אדם בן דוד 29 בנובמבר 2015

גם אני.
אחד מהגדולים בשחקני הפועל בכל הזמניןם
אישיות נדירה.

אסף the kop 28 בנובמבר 2015

אוהדי הפועל מאוד סלחניים.
תראה איזה יופי איך הם קיבלו את אבוקסיס.

אדם בן דוד 29 בנובמבר 2015

לא סובל את אבוקסיס

יואב דובינסקי 28 בנובמבר 2015

לא סובל את פארב.

austaldo 28 בנובמבר 2015

אני זכיתי לראות את פארב גם בימים הגדולים שלו, וכן, גם אז הוא היה הכי טוב בליגה לא יותר משתי עונות. ועדיין, אחד השחקנים שגורמים לך לאהוב את המישחק.
מאוד לא אהבתי את ההתנהגות שלו בסוף הקריירה כשהוא התנהג כאילו הוא יותר גדול מהמשחק אבל לאף אחד לא קל לפרוש אחרי כל כך הרבה שנים בצמרת, במרכז הבמה אז אני לא רוצה לשפוט.

שימי 29 בנובמבר 2015

פארב היה הסיבה שנכנסתי לספורט הזה, עוד במהלך שנות התשעים העליזות. איך אפשר שלא להתאהב בבחור שעולה למשחק חוץ בס"פ ובמהלך הראשון שלו זורק לייזר לט"ד של 80 יארד :-)

ע.נ. צפון 29 בנובמבר 2015

בורו בשבילי גרין ביי זה ספורט אמריקאי במיטבו (למרות שאני אוהד שיקגו).
אני זוכר שגרין ביי שנים היו נוראים, אבל כל יום ריאשון למבו תמיד היה מלא!
!SO LONG COUNTRY

ע.נ. צפון 29 בנובמבר 2015

בורו בשבילי גרין ביי זה ספורט אמריקאי במיטבו (למרות שאני אוהד שיקגו).
אני זוכר שגרין ביי שנים היו נוראים, אבל כל יום ראשון למבו תמיד היה מלא!
!SO LONG COUNTRY

ניר 29 בנובמבר 2015

לרוע מזלם של אוהדי גרין ביי הם לא קוראים עברית, ואז יוצא שהם עומדים בהפסקת המשחק בגשם הקפוא ביציעים של למבו ומריעים לו רבע שעה רצוף, לקוורטרבק שהם התמימים לא מבינים שלא באמת היה כזה חשוב וסתם אגואיסט ומלא הייפ מסביבו..

Comments closed