השופטים מחרבים את הכדורסל בישראל / יואב בורוביץ'

בני אדם לא מרבים להטיל ספק במרות, אבל דווקא בעולם הספורט ממעטים לקבל מרות של שופטים. תמיד מתווכחים איתם. זה דבר בזוי, אבל השופטים עושים מעט מאוד כדי למנוע אותו. המקום היחיד שבו שופטים מקבלים כבוד אמיתי הוא בארצות הברית. שם כמעט לא מתעסקים איתם. אבל באירופה מתעסקים, ובישראל אפילו מבזים.

אפשר להבין מדוע לא אוהבים שופטים, הם טועים המון ובדרך כלל גם מרגיזים. אבל ברגע שמתווכחים איתם מורידים את תדמית המשחק לזנות. לכן דייויד סטרן אוסר על שחקני האן.בי.איי להתווכח עם שופטים.

אני לא מזלזל בשופטים, עבודתם קשה ולעיתים אף בלתי אפשרית – ולכן אין לי כמעט בעיה עם טעויות שיפוט, אלא עם טעויות בחשיבה, בפרשנות, בשיקול הדעת.

לכן אני מתעב את שופטי הכדורגל בארץ, שכמעט לעולם לא נותנים צהובים על עבירות מכוונות (בניגוד לנהוג בעולם), אבל כן עוצרים את המשחק על כל מגע קטן. אנחנו, חובבי הכדורגל, מפסידים משני הכיוונים. המשחק גם אלים וגם אינו שוטף.

לא פחות גרועים הם שופטי הכדורסל. משתי סיבות: אובר-קולינג (יותר מדי שריקות) וחוסר עקביות. הסיבה הראשונה היא המרגיזה יותר. שופטים בארץ שורקים הרבה יותר מדי עבירות (בפרט לעבירות טכניות) ועוד יותר לצעדים (וגם לשלוש שניות). בנוסף לכל, הם גם לא עקביים.

לכן, מעבר לרמת הכדורסל הנמוכה, צריך חובב הכדורסל בארץ גם לסבול מרמת השיפוט הירודה.

שורקים כאן הרבה יותר מאשר ביורוליג (שגם היא סובלת מאובר-קולינג קיצוני), ובעשרות אחוזים יותר מאשר באן.בי.איי, ליגה הרבה יותר פיסית. בספורט האמריקאי יש ערך חשוב: לתת למשחק להימשך אם אין סיבה רצינית מאוד לעצור אותו. בקולג'ים שורקים אפילו פחות מב-אן.בי.איי, ושם המשחק אפילו יותר אגרסיבי (ומהנה). No harm, no foul הוא משפט כמעט מקודש בתרבות הספורט האמריקאית. בוודאי לא אצלנו.

*

והדבר הכי גרוע: התקשורת שמסקרת את הענף אינה מתלוננת. כמעט לעולם לא תשמעו כאן על האובר-קולינג הנפשע, ואני מאשים בכך בעיקר את העיתונאים. הם צריכים להתלונן על כך מדי שבוע, ובכך להשפיע על דעת הקהל, שתכפה על הליגה והשופטים לשנות את דרכיהם. כמעט כולם חושבים שיש אובר-קולינג (אפילו אבנר קופל מרבה להתלונן על כך), אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון.

לא מזמן, בסמוך לסיומו של משחק, שאלתי שחקן זר מה הוא חושב על האובר-קולינג בארץ. לציטוט הוא אמר: "השופטים עושים את העבודה שלהם, אני לא רוצה להתלונן". כשהוא ירד מהבימה הוא אמר לי: "אני שונא אותם". לאחר מכן, ליד חדרי ההלבשה, הוסיף: "השופטים כאן גרועים יותר מבכל מקום אחר שראיתי. בנוסף לאובר-קולינג הם גם מאוד לא עקביים".

לא הופתעתי. כבר שמעתי הרבה מאוד שחקנים זרים אומרים זאת בעבר. כמעט כל אמריקאי שנמצא בארץ לא מבין מדוע שורקים לו ל-80 אחוז מעבירות הצעדים. פשוט לא נותנים כאן לשחק – לא לשמור פיזית, לא ליצור מגע (וכדורסל הוא משחק מגע) וגם לא לחדור לסל.

חייבים לסמן את בעיית השיפוט ולא להרפות. היא מחרבת את הכדורסל בישראל. והוא הדין בכדורגל.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

יואב בורוביץ' ב"דה באזר"

"דה באזר" גם בפייסבוק

פורמולה-1 וג'ורג' הריסון
יומן האליפות של הג'איינטס: על חשיבות הליינבקרס

24 Comments

יואב בורוביץ' 14 בנובמבר 2011

רוצה להבהיר (משהו שאולי לא הובהר עד הסוף בטקסט): הבעיה הגדולה שיש לי עם שופטי הכדורגל והכדורסל בארץ היא האופן שבו הם מפרשים את המשחק. טעויות אנוש הן טבעיות ויכולות לקרות הרבה בשני ענפי הספורט הללו. אך לאופן שבו הם מפרשים את המשחק, לפחות בעיני, אין מחילה. כי זה מה שהורס את המשחק ואת חווית הצפיה.

אנונימוס 14 בנובמבר 2011

צודק לגמרי. ראיתי אתמול רבע ראשון של המשחק של ראשון לציון מול גליל. תוך 5 דקות יוטר מראשל"צ קיבל 2 עבירות, שתיהן קשקוש מוחלט שהוא פשוט נתן הגנה ראויה. מהעבר השני הרביצו לו והוא לא קיבל שום שריקה.
שום סיבה לא לזה, ולא לזה.
וזהו, ירד לספסל, וראשון נכנסה למינוס 15 תוך כמה דקות כי לא היה לה שחקן פנים נורמלי.

הפלויד הלא ורוד 14 בנובמבר 2011

לגבי העבירות – מסכים בלי שום צל של ספק.

אבל לגבי הצעדים? מונח בסיסי ביותר של עולם הכדורסל, שנתון הרבה פחות לפרשנות מאשר עבירה כזו או אחרת.

המצב השני הוא משחק שבו כמעט ולא שורקים לצעדים, מה שמוביל למצבים מגוחכים שניתן לראות לפעמים בNBA, בהם שחקן מבצע צעדים ברורים שלא נשרקים בגלל חוסר הקפדה.

אגב, ביורוליג שורקים הרבה פחות לצעדים מאשר בארץ.

יהויכין פנדלוביץ' 15 בנובמבר 2011

מסכים. אין יותר מדי פרשנות לגבי צעדים. ב NBA משום מה לפעמים שופטים מעלימים עין מזה, וזה לא לעיניין לטעמי.

בריליאנט 16 בנובמבר 2011

מפנה אותכם לסרטון

NBA-Where Traveling Happens

http://www.youtube.com/watch?v=DX_tiOKFY0s

מתן 14 בנובמבר 2011

האובר קולינג בכדורסל זה רק קצה הקרחון למדיניות של פוליטיקה מכוערת בין שופטים לבין בעלי קבוצות ומאמנים. לחשבונאות מטומטמת תוך כדי משחק, לסדרות חינוך שמעבירים שופטים בכירים ובכירים פחות את מאמני הליגה ואת השחקנים כאילו הם בבית ספר תחת שרביטו של המנהל הכל יודע. חלק גדול מהם לא יודע את החוקה כמו שצריך וממציא תוך כדי משחק חוקים שלא קיימים או מתעלם מכאלה שקיימים. אוהדי הכדורסל צריכים להגיע לכל משחק וליצור מחאה כנגד איגוד השופטים, וכנגד איגוד הכדורסל בכלל שמחריב את הכדורסל הישראלי כבר שנים.

אזי 14 בנובמבר 2011

דווקא אני חושב שחוסר עקביות זה הרבה יותר נורא מאובר קולינג.
אובר קולינג מעצבן, אבל משאיר את המשחק פחות או יותר הוגן.
אבל המון פעמים אתה רואה שופטים שרבע אחד שורקים כל דבר ורבע שני אין שריקות בכלל. מקרה עוד יותר גרוע, שהם שורקים רק לצד אחד לפעמים.

בקשר לכבוד של השופטים, אני לא מבין למה הם לא רוצים אותו ודורשים אותו.
אני לא אשכח את המשחק נגד הפועל חיפה, שערן לוי עשה פאול ועוד פאול ותבריזי רק הזהיר אותו כל פעם, בפעם הרביעית בערך שתבריזי הזהיר אותו, ערן לוי ענה לו משהו, ואז שניהם הלכו מחובקים וצחקו.
אז למה שמישהו יתן להם כבוד?

קורא אדוק 14 בנובמבר 2011

טור מעניין ונכון למרות שבעיניי זו יש עוד איזה 500 סיבות קודמות לדברים שמחרבים את הכדורסל הישראלי

לגבי התקשורת הישראלית(ובאמת שלא בנימה אישית),מאז פרשיית פנאן אני לא מצפה לשום איכות או אמת ממנה

מספיק היה לראות את ה"כתבה" עם אבי לוזון בחדשות הספורט

יואב בורוביץ' 14 בנובמבר 2011

פלויד- גם צעדים נתונים לפרשנות. אני כאן באסכולה האמריקאית (כמה מפתיע)- לא לשרוק לצעדים על תזוזת הרגליים הראשונה הקטנה לפני החדירה לסל. כשעושים זאת מעקרים את השקחנים האתלטים מנשקם (לג'ורדן היו מגלחים שליש מהנקודות) ובעיקר גורמים להרבה פחות חדירות לסל מה שהופך את המשחק לפחות אסתטי וגם פחות נכון למהותו. בארץ על כל תזוזה קטנה שורקים צעדים וגם שמתי לב שעושים זאת הרבה יותר לזרים מאשר לישראלים, גם כאשר האחרונים מבצעים את אותה עבירה. אתמול זה היה ניכר עם רביב לימונד.

אזי- מסכים אתך בנוגע לעקביות. אך גם עקביות די קשה לאכוף לעתים. יש שלושה שופטים שונים (לא מבין מדוע העלו את הכמות. יותר שופטים=יותר עבירות) וכל אחד מהם מפרש את המשחק באופן קצת שונה- לכן פעמים רבות אין עקביות. לכן הבעיה הגדולה יותר היא האובר-קולינג שלא הופכים את המאבק בה בכדורסל הישראלי והאירופי לערך עליון.

תום א 14 בנובמבר 2011

מסכים עם הטור במאה אחוז

מנחם לס 14 בנובמבר 2011

יואב, שלח לי בבקשה מסר ל-
sefersheli@hotmail.com

תודה

מנחם

יבור 14 בנובמבר 2011

צודק ב-100%!!
גמר הפלייאוף של מכבי מול חיפה לפני כמה שנים היה אחת הבדיחות הכי עצובות שראיתי: רבע שלישי (זמן נטו של 10 דקות) לוקח 35 דקות או יותר, רק בגלל שריקות מטופשות. בסוף גם מכבי הרוויחו כי הסגל שלהם עמוק יותר, אבל לא זו הנקודה. באנו לראות גמר, רבאק! לא תחרות עונשין.

ירון 14 בנובמבר 2011

בנוגע לשתיקת התקשורת – עפר שלח דווקא מדבר על זה הרבה בדיוק ברוח הדברים שכתבת.נו הארם נו פאול, ככה צריך להיות.
אחת הדוגמאות שזכורות לי בעניין הזה היתה בגמר הפיינל פור שהיה לפני שנתיים בין מכבי ת"א למכבי חיפה. השופטים העלובים שהיו שם פשוט שרקו על כל נגיעה בשני הצדדים באובר קולינג מטורף, מה שכמובן הרס את מכבי חיפה שהיה לה סגל הרבה יותר קצר ושיחק לטובת מכבי. לכן, גם אובר קולינג "מאוזן" יכול להיות מאוד לא הוגן.

ד"ר א. 17 בנובמבר 2011

מבחינתי הגמר ההוא היה אחד המשׂחקים המתסכלים ביותר לצפיה אי-פעם (ואני צופה בכדורסל כבר 35 שנה).
השופטים כל-כך פחדו שיאשימו אותם בהעדפת מכבי ת"א, או מכבי חיפה, או ברצח ארלוזורוב, שהם פשוט שרקו הכל. אבל באמת הכל. ואז לחיפה נגמר הספסל והמשׂחק הוכרע.
וחבל, כי אילו היה ניתן, היתה שם התמודדות ספורטיבית רצינית מאד.

שמעון 14 בנובמבר 2011

כדורז"ל ישראלי מת מזמן!
לסגור את האיגוד,כי אין כדורסל בישראל!

יהויכין פנדלוביץ' 15 בנובמבר 2011

הורדת מהלב? מרגיש יותר טוב?
יופי מתוקי.

רפאל 14 בנובמבר 2011

שמע, מי שיש לו אוריינטציה אמריקאית לספורט פשוט
רואה ומבין את המשחק בצורה אחרת.
לטעמי, באופן הרבה יותר חד ונכון, לפחות ברוב הדברים הקריטיים.

אהבתי גם את הקריאה לגישה אקטיביסטית מצידם של מי שמסקר את המשחק, הן בשידורים הישירים והן בפרשנות.
עיתונאות הספורט בארץ באופן כללי לא מתעסקת מספיק עם יצירת מציאות אחרת, טובה יותר. ברור שהיא מרגישה שאין זה מתפקידה.
אז מי כן? לימור לבנת? אנשי ההתאחדות ואיגוד הכדורסל?
אנשים רגילים שאין להם דרך אל דעת הקהל?

martzianno 14 בנובמבר 2011

מי שצריך להתלונן (ודורפן העלה את הטענה הזאת לא פעם) – הם השופטים בעצמם.
לא נותנים להם שום אמצעים לשיפוט אובייקטיבי (בעיקר בכדורגל), הרבה פעמים (בעיקר ביורוליג) הם נאלצים לשרוק בגלל הוראה שקיבלו מגבוה, על מהלכים חסרי כל חשיבות לשטף המשחק.
כולם עושים מהם צחוק, וימשיכו לעשות עד שהם לא יקומו ויעשו מעשה.
אני בטוח שרוב אוהדי הספורט מעוניינים בשיפוט הוגן ואובייקטיבי ככל שניתן.

ניתאי 14 בנובמבר 2011

אין לי מושג לגבי כדורסל, בכדורגל זו בערך הסיבה ה-234 לרמה הנמוכה. יש מה לעשות (דברים בסיסים) הרבה לפני.

גילי 15 בנובמבר 2011

יש כאן נקודה שלא מתייחסים אליה אף פעם, אבל בעיני היא המפתח להכל:
השופטים בארץ הם דוגמה חיה למשפט "עבד כי ימלוך" – אלו הילדים שתמיד בחרו אותם אחרונים ב"כוחות", שאף פעם לא היו מספיק טובים להיות שחקנים ואולי גם לא קיבלו מספיק תשומת לב בבית… עכשיו הם גדלו והם מתנקמים בילדים הכשרוניים שהם תמיד קינאו בהם: אפשר לשמוע בשידורים איך השופטים מדברים בזלזול והתנשאות לשחקנים ולמאמנים, מה שגורם למטענים שנמשכים ממשחק למשחק, ומכאן הדרך להתחשבנות בשריקות ולעברות טכניות קצרה מאוד. התופעה הזאת קיימת בכל הרמות – החל מליגות איזוריות, ליגה ב', ליגה א' ועד לליגת העל.
זאת גם הסיבה שהרבה פעמים יש שריקות מנותקות ממהלך המשחק – מי שלא שיחק אף פעם לא מרגיש לאן המשחק הולך ומסתכל על כל מהלך כאילו הוא מנותק מהקשר. הגישה של "Call it as I see it" היא קשקוש במיץ – אי אפשר לשרוק לשחקן שתי עברות בהפרש זמנים של 15 שניות, אי אפשר לשרוק 3 שניות פעמיים רצוף, ובכלל עדיף לא לשרוק פעמיים רצוף על שום דבר, אלא אם כן חייבים.
בקיצור: סדנת תמיכה נפשית לשופטים תפתור את כל הבעיות…

כח הגברה 15 בנובמבר 2011

החלטה לא לשרוק פעמיים כשיטה, עלולה להיות מנוצלת לרעה.
אני זוכר גמר גביע בין בית"ר ירושלים להפועל תל-אביב (לא זוכר איזו שנה) שבו השופט (מאיר לוי נדמה לי) הרחיק את גולן דרעי מבית"ר בשלב מוקדם. הקהל של בית"ר לא ממש אהב את ההחלטה, והאוירה ממילא היתה טעונה כצפוי. בשלב הזה, יוסי אבוקסיס (ששיחק אז בבית"ר) הבין שלא משנה מה הוא יעשה – אדום הוא לא יקבל. והוא עשה – לא מעט עבירות מלוכלכות (שאם אני זוכר נכון, לא עזרו לבית"ר לזכות בגביע). זה היה ברור שהשופט לא יוציא אדום שני לבית"ר, ואבוקסיס ניצל את זה למשחק מלוכלך מאד.

שמיל 16 בנובמבר 2011

כל מילה.

אהבתי פעם כדורסל, והשטריקסים גמרו לי את המשחק. העצירות האלה מטריפות את הדעת, איך אפשר לצפות בזה בכלל?!

מאשקה 16 בנובמבר 2011

יואב, אני יכולה לדבר רק על השופטים במשחקי הכדורסל בישראל.
ממרומי גילי המופלג ראיתי במו עיניי במגרשים מאות משחקי כדורסל בליגת העל, ורמת השיפוט בארץ היא לא טובה. כמו שאמרת לא נותנים למשחק לזרום, שורקים יותר מדי על צעדים ( בעיקר בתחילת הנעת כדור לעבר הסל ), יש שופטים המחליטים פתאום במשחק אחד לשרוק עבירה על כל נגיעה של שחקן הגנה בשחקן הקבוצה היריבה שהוא בהתקפה.
גם הוספת שופט שלישי במשחקי הכדורסל לא גרמה לראייה טובה של המשחק ושריקות נכונות.
פעמים יש לי הרגשה שהשופטים באו להרוס את המשחק בהחלטות שלהם.
את ההבדל הגדול בין השופטים שלנו לשופטים מחו"ל אני רואה במשחקים של קבוצות מאירופה בישראל בה שופטים שופטים מחו"ל, נותנים למשחק לרוץ ומעט שריקות לא הגיוניות במשחק.
ואף מילה מפי על סמי בכר :)

ד"ר א. 17 בנובמבר 2011

מאשקה –
אם תוכלי להשׂיג וידאו של המשׂחק ההוא, חפשׂי את העברות השניה והשלישית של טפירו. ואז את הסגירה לריבאונד של פניני.

Comments closed