לראשונה בחיי (אני בעד באיירן)

 

מיכאל רומיניגה- גיבור ילדות

 

כשהיייתי זאטוט חיפשתי את שידורי הבונדסליגה (שידורים חוזרים באיחור של שישה ימים) בירדן ביום שישי בצהריים. התמונה אף פעם לא הייתה חדה, לעתים זה היה בשחור לבן, ולרוב היה שלג בחלק מן המסך. אבל אני לא וויתרתי. עד כדי כך אהבתי כדורגל, ובוודאי אם הוא מחו"ל. למעשה אז כל הכדורגל בטלוויזיה היה מחו"ל למעט תקצירי הכדורגל הישראלי של מוצאי שבת.

כמובן שהכי אהבתי אז את שידורי הכדורגל האנגלי ביום חמישי במשחק השבוע אך מי אני שאוותר על שידורים מירדן. להיפך, אהבתי במיוחד את השידורים מירדן. היה בהם משהו אקזוטי. אני הילד הקטן- איש העולם.

באותו גיל, 7-9, אהבתי בעיקר את מיכאל רומיניגה. קרל היינץ היה מפורסם מדי, לא היה כיף לאהוד אותו. גם לא אהדתי את באיירן (למרות שהייתה לי סימפטיה לאצטדיון האולימפי במינכן ובעיקר לרשתות הענק שהיו תלויות על הגג הפתוח). אבל את מיכאל רומיניגה אהבתי. זה היה האנדרדוג שלי. לדעתי הוא גם לא שיחק בנבחרת גרמניה באותה תקופה. אבל הוא היה חלוץ קטן, זריז, וסקורר (לא מתחייב לגבי הקטן והזריז. אבל כך אני זוכר אותו. זכור לי שחקן במבנה גוף שונה לחלוטין מקרל היינץ, שאני זוכר אותו כחזק מאוד וכנראה גם גבוה).

אבל כבר אז, למעט החיפוש האובססיבי בירדן, לא אהבתי כדורגל גרמני. אדייק- לא אהדתי אותו. וודאי לא את נבחרת גרמניה (למרות שרציתי שתתן פייט יותר רציני לאיטליה בגמר של 82) וגם לא את באיירן מינכן.

ככל שהתבגרתי סלדתי מבאיירן יותר. בסוף שנות ה-80 סימפטתי הרבה יותר פ.צ קלן של פיזנטי, אלופס וליטברסקי ובתחילת שנות ה-90 הייתי חולה על איינטרכט פרנקפורט של אנדי מולר, טוני יבואה וג'יי ג'יי אוקוצ'ה הגאון הצעיר. התוכנית האהובה עלי באותם ימים- סיכום המחזור הנרחב של RTL בערב שבת. אלו תקצירים! איזה כדורגל! איזה שדר כבש חביב!

מי שאהב כדורגל באותם ימים כנראה יודע על מה אני מדבר.

ב-1988 שמחתי נורא שגרמניה לא זכתה ביורו המקסים שהיא הפליאה לארח. ב-1990 רציתי לשבור טלוויזיה כאשר ברמה כבש את הפנדל שלא היה בגמר המונדיאל מול ארגנטינה. ב-92 הוקל לי כשגרמניה הפסידה לדנמרק בגמר היורו בשוודיה. ב-1994 התמוגגתי כשנבחרת גרמניה הפסידה לבולגריה של סטויצ'קוב ולצ'קוב במונדיאל. ב-1996 התבאסתי בטירוף כשגרמניה הדיחה את אנגליה וניצחה את צ'כיה ביורו.

ב-2002 שמחתי שהפסידה לברזיל (למרות שאני מאוד רחוק מלהיות אוהד ברזיל. אבל מונדיאל של קאן ובאלאק היה יותר מדי בשבילי). ב-2006 הייתי די חצוי כשגרמניה הפסידה לאיטליה בחצי גמר המונדיאל- תמיד יש לי תחושת שמחה כשגרמניה לא מנצחת. מאידך, אהבתי את קלינסמן והנבחרת שלו שיחקה מקסים. ואני גם מאוד שונא את איטליה. ב-2010 שוב הייתה לי אותה תחושה עם גרמניה של יוגי לב וההפסד בחצי לנבחרת ספרד (שאותה אני כמובן שונא הרבה פחות מאיטליה. למעשה, אני לא שונא אותה. אבל בפירוש לא אוהב וגם לא מסמפט).

החבר לשעבר של דניאל יאמר- אויב ילדות

*

אני חושב שגרמניה היא תרבות נפלאה. בכל תחום וגם בכדורגל. אני חושב שבגרמניה יודעים איך להצמיח כשרונות על. אני חושב שארגון הכדורגל (ובכלל הספורט) שם הוא מעולה. אני מת על הצילומים. אני חושב שהליגה היא הצודקת ביותר. אני לא תמיד משתגע על הרמה. וגם לא אוהב שבשנים האחרונות רואים לא מעט משחקים ב-wide screen ׁ(מן הסתם לא אשמת הגרמנים) שזה די הורס את חווית הצפיה של הבונדסליגה.

בשנים האחרונות יש לי תחושה שהכדורגל שמשוחק בגרמניה, למרות היותו אטרקטיבי והתקפי, לא באמת שייך לרמה הגבוהה ביותר באירופה. אני מעדיף תמיד את אנגליה. וגם הרמה בספרד ואולי בצמרת האיטלקית גבוהה יותר.

אבל באיירן היא באיירן. למרות שלפני שלוש שנים היא הושפלה מול ברצלונה בהפרש מצטבר 5- 1 ברבע הגמר היא כבר העפילה לגמר שנה לאחר מכן כשהיא מעיפה בדרך את מנצ'סטר יונייטד ברבע גמר מזהיר (עם קאמבק מהמם באולד טראפורד, הפסד 2- 3 לאחר ניצחון 2- 1 באליאנז ארינה). באיירן תמיד די חזקה. לרוב מאוד חזקה. גם כשהיא לא זוכה באליפות בגרמניה. אבל בשנים האחרונות כן הייתה נסיגה שלה לעומת הספרדיות והאנגליות הבכירות.

לכן באיירן היום הייתה אנדרדוג בביתה מול ריאל מדריד. אבל אני לא קניתי את זה. לחבר בעבודה ששאל מה תהיה התוצאה אמרתי "2- 1 או 2- 0 לבאיירן". כשאיל ברקוביץ' אמר היום בתוכנית רדיו שלו שגומז לא יבקיע סימסתי לו: "גומז זה באנקר".

אך כשגומז כבש היום דקתיים לסיום הייתי שמח כל כך, ורק קצת מזה היה בגלל הפרדיקציה הנכונה לאיל. שמחתי כל כך כי הגיע לבאיירן לנצח. שמחתי כי היא שיחקה נפלא. שמחתי בגלל שהיא הוציאה את מוריניו קטן. שמחתי בגלל שהיינקס עשה לו בית ספר. שמחתי כפי שלא שמחתי אף פעם בשער או בניצחון של באיירן מינכן.

אני מתעב את הקבוצה הזו. אבל לא היום.

מוריניו וריאל עדיין יכולים להעפיל. הם יכולים גם לעשות בית ספר בברנבאו. אך אם המשחק היום מרמז על משהו- זה לא יקרה. כי באיירן קבוצה ממש טובה. והיא משחקת לא פחות התקפי מריאל, והיום הרבה יותר. לא הבנתי מדוע מוריניו לא פתח עם מרסלו, אולי השחקן השני הכי טוב של ריאל העונה ותותח טכני והתקפי.

שוב, רונאדלו לא היה טוב במשחק מאוד גדול. אותי זה לא הכי מפתיע.

אבל גם שום דבר בבאיירן לא הפתיע אותי. אני מצפה מריברי ורובן להיות טובים מאוד. אני מכיר את אלאבה והיכולת האתלטית הנפלאה שלו. מריו גומז הוא בעיני אולי חלוץ הרחבה הטוב בעולם.

ועדיין, ריאל מדריד כנראה מוכשרת יותר. בעיקר בגלל רונאלדו, שלמרות שאני לא אוהב אותו ולמרות זה שהוא לא ממש טוב במשחקים גדולים, הוא עדיין פאקינג כריסטיאנו רונאלדו. השחקן השני הכי טוב בעולם. אבל יש שחיקה די משמעותית ביתרון הכשרון של ריאל כאשר מרסלו על הספסל. וגם היגוואין הוא לא היגוואין (אחד החלוצים והסקוררים המסוכנים בעולם) כשהוא לא משחק. ובלי קשר, אני לא מבין מדוע מוריניו פתח גם עם אלונסו וגם עם חדירה, גם אם הוא עושה זאת פעמים רבות בלה ליגה. למשחק היום, מול קבוצה כמו באיירן, השניים לא נתנו כמעט שום תפוקה התקפית וגם ההגנה שלהם, למעשה הסיבה שמוריניו הרכיב אותם, ממש לא עזרה מול שרשרת ההתקפות של הגרמנים.

באיירן שטפה את המגרש והציגה משחק התקפי הרבה יותר טוב מריאל. קצת כמו מה שברצלונה תמיד עושה לריאל. ומוריניו חייב להבין שהוא מוכרח להילחם בכלים ההתקפיים הכי טובים שיש לו מול הקבוצות הכי טובות. כי ההגנה שלו לא מספיק טובה כדי לעצור את הקבוצות הכי טובות. למעשה אף הגנה בעולם לא מספיק טובה כדי לעשות זאת. וההתקפה של ריאל מדהימה.

אבל מוריניו כנראה חושב אחרת ולמשחקים גדולים יש לו נטיה לעלות דפנסיבי. אני מאוד אוהב שהוא משלם על כך מחיר.

על מה אתה חושב, בן אדם?!

כמו מרבית האנשים בעולם, הייתי שמח לראות קלאיסקו בגמר הצ'מפיונס. זה EVENT ספורטיבי נדיר מן המעלה הראשונה ביותר. אבל אני מעדיף שמוריניו והמדרידיסטים יאכלו את הלב ויפסידו בחצי הגמר. עוד קמפיין כשלוני של ריאל בצ'מפיונס. עוד שנה שבה הכסף הגדול מכולם לא ניצח. ואם יש גמר באיירן-ברצלונה אני בספק אם ארצה שבאיירן תנצח. למרות שהשנאה שלי לבארסה של השנים האחרונות הולכת ועולה. אני עדיין רוצה שתקח אליפות מול ריאל בלה ליגה אך מייחל להפסד שלה בכל משחק אחר. היא פשוט יותר מדי טובה (כדי שאוהד אותה).

מחר אחזיק אצבעות לצ'לסי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

פרסטרויקה בהתאחדות (הייתי בהפגנה הראשונה)
מחשבות על העתיד (וגם סיכום המחזור ה-33)

30 Comments

דורי גיל 18 באפריל 2012

ראיתי את המשחק בהודנא שהיה מלא באנשים שהריעו לכל מהלך טוב של באיירן, צווחו באושר מהגול של גומז והשפילו מבט כשריאל הבקיעו (חוץ משוטף הכלים המקסים שרקד עם שרפרף). גרמנים, לא גרמנים, זה לא משנה. התיעוב לריאל ולמוריניו היא תופעה לא פחות מרתקת מהסגידה לאסתטיקה של בארסה. נראה שהם מזינים אחד את השני.

ניצן פלד 18 באפריל 2012

לדעתי, התיעוב למוריניו ולריאל (של מוריניו) הוא אך ורק בגלל שהוא הנמסיס של ברסה, שהיא בלי שום ספק הקבוצה הכי אהודה בישראל, בכל ספורט שהוא, בי יפאר. אהודה באהבה מתפרצת, משתפכת ועיוורת. גודל התיעוב כלפי מוריניו הוא אך ורק תוצאה של זה, לא של שום דבר אחר, ובטח שהוא בעצמו לא עשה דברים שמצדיקים תיעוב בגודל שכזה.

אלי 18 באפריל 2012

משחק נפלא היום בבווריה אבל מחר זה העסק האמיתי. מחר זה הצ'נס האחרון של צ'לסי להשיג קצת מהכבוד שלה ולהפוך עונה רעה לעונה סבירה+. מחר זה הצ'נס לתקן את העוול של הסיבוב הקודם בין צ'לסי לברסה. מחר זה המשחק שיכול להפוך את רוברטו די מתאו ממחליף למאמן.מחר דרוגבה

יואב 18 באפריל 2012

יש לך את כל האפשרויות.אתה שונא/אוהב את כולם.זה סבבה ובסדר(חוץ מהחשיבות עצמית).

ריאל תיהיה בגמר ותיקח את אליפות ספרד.

יואב 18 באפריל 2012

נ.ב
רומיניגה לא היה אפילו קרוב להיות אנדר דוג בעיני העולם.הוא היה אחד הטובים בתקופתו ללא עוררין ולמעשה הגיע לגמר 82 בקרב ישיר מול רוסי על מלכות השערים(5-5). רוסי ניצח בגול.
באיירן לא שיחקה נפלא היום. זה היה משחק פתוח וטוב שתיקו היה משקף אותו יותר.שום בית ספר ולא גרביים.
אבל לך תדע מה יהיה בשבוע הבא.אולי תקפוץ בגול של רונאלדו(שלא מגיע למשחקים גדולים חחח).אי אפשר לדעת באמת.

ran 18 באפריל 2012

למרות שלהשתעשע על חשבונך על תגובתך האחרונה זה מגרה – אבל קל מדי,
אשאיר לבורוביץ את התענוג המפוקפק…

אריאל ש 18 באפריל 2012

שכחת שקרל-היינץ רומיניגה שיחק את מונדיאל 82 על רגל אחת פחות או יותר. הנקודה היא שבורוביץ' כמדומני התייחס לאחיו מיכאל רומיניגה שהיה חלוץ ליגה מצויין אבל תמיד חסה בצילו.

דודו פ. 18 באפריל 2012

אתה מתכוון לאח הגדול, קרל-היינץ רומיניגה שהיה באמת אחד החלוצים הגדולים בעולם בשעתו. מיכאל רומיניגה פרח כמה שנים מאוחר יותר (לא היה במונדיאל 82) והיה מצויין, אבל לא ברמה עולמית.

דורון 18 באפריל 2012

יואב, מיכאל רומיניגה מעולם לא כבש שער במדים הלאומיים של גרמניה.

קורא 18 באפריל 2012

יואב, באיירן היתה טובה יותר מריאל ויזמה יותר מלבד 15 הדקות הראשונות. התוצאה, לכל הפחות משקפת. אף שחקן חלק קדמי של ריאל לא שיחק טוב.

יואב 18 באפריל 2012

מתנצל, כלל לא שמתי לב למילה מיכאל(:
קורא,
חשבתי והרגשתי שגול יכול לבוא מכל צד.

אריק 18 באפריל 2012

מי ששונא את נבחרת איטליה, הגיוני שימשיך להשתמש בקלישאות שפג תוקפן בערך ב-2008 על רונאלדו ומשחקים גדולים. שידורים של בונדסליגה באיחור של חמישה ימים מזכירים לי איך סבא שלי היה מתעצבן מכל החמצה של שטוטגארט כאילו הוא לא ידע שלא יהיה גול שבוע קודם.

אמיר 18 באפריל 2012

שנה שבה באיירן, ריאל, צלסי וברסה בחצי הגמר היא לא שנה שבה הכסף הגדול ניצח? מאיפה אתה מביא את זה?

CoachMG 18 באפריל 2012

תראה אני אוהד ריאל מדריד מגיל קטן. ראיתי את הקבוצה בשנותיה היפות יותר והיפות פחות אבל מה לעשות אהדה לקבוצה לא מחליפים. לפני המשחק היום חששתי מאוד ואני חושב שהתוצאה דוקא לא כל כך גרוע בשביל ריאל. באיירן היא קבוצה שיש אצלה הבדל תהומי בין איך שהיא משחקת בבית ובחוץ, אתם מוזמנים לבדוק את הסטטיסטיקה בבונדסליגה.
גם ברורה לי השנאה לריאל מדריד בגלל הכסף הגדול שזורם שם וזה שאנשים לא רוצים שהיא תצליח בגלל זה.
לגבי המשחק אתמול, באיירן ללא ספק כשרונית מאוד בהתקפה ואני מסכים עם הקביעה שאלונסו וחאדירה לא צריכים לשחק ביחד במרכז, היה צריך לפתוח עם קאקה ואוזיל ביחד.
משהו לגבי באיירן, אני מאוד מסמפת אותם ותמיד הייתה לי חיבה אליהם אבל אתמול ממש התאכזבתי מהקבוצה הזו בגלל האופי של שני הכוכבים הגדולים שלה ריברי ורובן. כשרונלדו נופל ומסמן לשופט למה הוא לא שרק כל העולם קם נגדו ואומר שהוא בכיין ואתמול כל פאול וכל ספק מגע בין שחקני ריאל לשנים הללו נגמר בהצגה שלא היית מביישת שחקנים בברודווי. לא בגלל זה מן הסתם באיירן ניצחו פשוט קיוויתי שמשחק כזה גדול בין מועדונים כאלו גדולים לא יגיע למשחק של לבכות לשופט והוא כן היה כזה ומן הסתם ריאל תנסה לעשות לצערי אותו דבר בבית וזה חבל. קצת הוריד לי מהערכה לרובן וריברי.

קדמון 18 באפריל 2012

בקשר להצגות, צריכים להוציא חוק שלאחר משחק, שופט יושב מול הצילומים וכל מי שעושה הצגה מקבל צהוב אחרי המשחק.
אבל לגבי ריברי, לא מבין איך יורדת למישהו ההערכה ממנו אחרי אתמול. הוא נלחם, לא הפסיק לרוץ, נתן גול, פשוט משחק ענק שלו.

ניינר 18 באפריל 2012

אם יש שחקן שהייתי רוצה לראות בבארסה בעונה הבאה זה אלבה. איזה שחקן ובדיוק מה שבארסה צריכים.
אני דווקא די אופטימי שביירן ישלימו את הסיפור בשבוע הבא במדריד. זה יהיה שווה רק בשביל לראות את חמוריניו מאבד את שפיות דעתו.

אשך טמיר המקורי 18 באפריל 2012

את בארסה לוקחת את הגביע הוא כבר יראה מקן הקוקיה :)

אריאל ש 18 באפריל 2012

אני מסכים לחלוטין עם בורוביץ' פה. מעולם לא תמכתי בבאיירן והפעם היחידה שאני זוכר שנהניתי במשחק שלהם היתה בשתי הדקות האחרונות של גמר ליגת האלופות של 1999. אתמול מצאתי את עצמי מייחל לנצחון שלהם בדיוק מאותן הסיבות שעולות פה, אבל מעוד סיבה שלא הוזכרה וקוראים לה פפה. קבוצה שמחזיקה על המגרש שחקן שכל תכליתו על המגרש היא לשדר לשחקנים מהקבוצה השניה שאין לו בעיה לשבור להם את רגליים צריכה לעוף לכל הרוחות, ולא משנה שיש לה את רונלדו.

פפה במובן הזה מזכיר לי את ג'נארו גאטוסו – שחקן מוגבל לחלוטין שכל קשר בינו לבין טיפול בכדור מקרי בהחלט, שכל תכליתו במגרש היא להלך אימים על שחקני היריב שיפחדו שהוא יגמור להם את הקריירה.

דודו פ. 18 באפריל 2012

יש מצב לשידור חוזר של המפגש עם יונייטד מלפני שנתיים. נצחון 2:1 במינכן ואז הפסד 3:2 באולד טראפורד במשחק ענק. לא יפתיע אותי אם זה ייגמר ככה. להגנה של ריאל קשה להתמודד עם המהירות והשליטה בכדור של ריברי, רובן ולאם. אין ספק שריאל תבקיע בבית ואפילו יותר משער אחד, אבל גם לבאיירן סיכוי לא רע להבקיע.

לגבי מוריניו, זה היה ניהול משחק שחצני ואיום מצידו. להכניס את מרסלו וגראנרו במקום אוזיל ודי-מאריה? הוא היה בטוח שבאיירן לא תצליח להבקיע עוד אחד והסתפק בתיקו 1:1. הוא היה צריך להכניס את היגואין במקום בנזמה החלש הרבה קודם והיה צריך להכניס את קאקה במקום די-מאריה, אבל כנראה היה בטוח שזה יספיק לו וחשב כבר על הקלאסיקו בשבת ולכן נענש.

פראליה 18 באפריל 2012

מוריניו לא עלה דפנסיבי אתמול
וליום חמישי קראו משחק השבוע ולא מבט ספורט.

יואב בורוביץ' 18 באפריל 2012

פראליה- אז מתי שודר מבט ספורט? האם משחק השבוע לא היה במוצ"ש (לפני שהתוכנית נקראה משחק השבת)? ואולי בעצם זה היה מבט ספורט? עברו כמעט 30 שנה…

גיל מזימבבואה 18 באפריל 2012

יום חמישי משחק השבוע,יום שבת מבט ספורט.

פראליה 18 באפריל 2012

גיל צודק. תכנית הדגל אגב היתה בשלישי – מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר. מאוחר יותר הצטרף האח הקטן – שער ראשון.

יואב בורוביץ' 18 באפריל 2012

מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר הייתה נפלאה בעיקר כשהגיש אותה נסים קוויתי.

פראליה 18 באפריל 2012

גם אורלי יניב היתה בסדר (זוכה לעדנה עכשיו עם חיקוי ב"בובה", מה קורה איתה היום?) אבל ללא ספק, לנסים לא נמצא עד כה תחליף.
ובהקשר זה, קשה לי לחשוב על אירוח יותר בור וריק משנתן הצוות הישראלי במשחק אמש.

צור שפי 18 באפריל 2012

אני לוקח מהפוסט הזה בעיקר את המשפט הגאוני "היגוואין הוא לא היגוואין כשהוא לא משחק". הנה, גיליתי שיש לי משהו משותף אתו, ואפילו בשני מובנים: אחד – גם אני לא אני כשאני לא משחק, שתיים – גם אני לא היגוואין כשאני (או היגוואין) לא משחק.

צור שפי 18 באפריל 2012

אה שכחתי, מדריד תעלה.

גיל 18 באפריל 2012

"אני חושב שגרמניה היא תרבות נפלאה. בכל תחום וגם בכדורגל."

בכל תחום אה?
יופי של יום להתבטאות כזו…

יואב בורוביץ' 18 באפריל 2012

צור- הכוונה הייתה לומר כי לא משנה עד כמה השחקן מצוין, אם הוא לא משחק זה לא עוזר. כלומר, יתרון הטאלנט של ריאל על באיירן הוא במידה רבה בגלל שחקנים כמו היגוואין ומארסלו. אם הם לא משחקים, יתרון הטאלנט נשחק.
ויש לי תחושה שמדריד לא תעלה.

צור שפי 18 באפריל 2012

יואב – תודה על ההסבר אבל הבנתי לבד למה התכוון המשורר…

Comments closed