בשבילו

 צפיתי בגמר עם שבעה חברים, מרביתם לא חובבי כדורגל גדולים, אבל בכל זאת התכנסנו, בעיקר חברי ילדות, כדי לצפות בגמר על הגג של חבר.

היה לנו עודף של מאה יורו בערך מהקופה המשותפת במסיבת הרווקים ביוון, אז החלטנו לעשות POOL לפני המשחק. כל אחד מהמר על תוצאה. אני ניחשתי 2- 1 לצ'לסי. חמישה בחרו בבאיירן. שניים נוספים בצ'לסי. בסיום אף אחד לא פגע בתוצאה המדויקת ולכן חילקנו 400 שקלים בין שלושה.

יותר שמחתי מכך שדרוגבה כבש את השוויון ואת הפנדל המכריע. מיותר לציין שבאיירן הייתה הרבה יותר טובה. לא ממש במפתיע.

אבל גם היא לא הרשימה יתר על המידה.

השטיקים של רובן מוכרים. ריברי שוב איכזב במשחק גדול. גם גומז. משוויינשטייגר אף פעם לא תפסתי יותר מדי ואני חושב שהוא מאוד אוברייטד.

צ'לסי לא ממש הופיעה. את מאטה אני לא סובל.

לפחות הרים את השוויון של דרוגבה.

תמיד הוא ייתן את הגול הקריטי.

כל כך הגיע לו לסיים עם שער ההכרעה והגביע.

עם כל אהבתי לדרוגבה אני חושב שהדומיננטיות שלו בעשור האחרון היא סוג של תעודת עניות לרמות הגבוהות ביותר של הכדורגל.

אני לא בטוח שדרוגבה שחקן עם כישורים היסטורים. הוא חזק מאוד, מהיר למדי, טכני, גולר. ולמרות הכל- לא יודע אם הוא מהשחקנים המרשימים בעולם.

אבל לדרוגבה יש עוד משהו. קטן-גדול. הוא ווינר. גם פייטר וגם נותן גולים גדולים בתכיפות.

ולמרות הכל- העובדה שהוא כל כך בולט כל כך הרבה שנים ברמה הגבוהה בעולם, יש בה משהו מעט מעציב.

אני בדעה שהכדורגל לא נמצא בתקופה טובה כבר זמן די רב. אני בדעה שהרמה בקבוצות הגדולות בעולם לא מספיק גבוהה. אני בדעה שאין מספיק קבוצות באמת איכותיות.

צ'לסי, מקום שישי באנגליה (בעונה לא טובה של הפ"ל מבחינת איכות), זוכה בליגת האלופות. כאשר בגמר היא מנצחת קבוצה אחרת שאינה אלופה.

בושה.

האם בעולם הכדורגל מישהו ייתן דעתו על התופעה?

לא.

האם מישהו מודאג כמוני?

לא.

האם מישהו חושב לבטל את המפעל הזה ולשדרג אותו?

אולי רק הקבוצות הגדולות שרוצות להרוויח עוד הרבה יותר כסף.

לי לא אכפת שהכדורגל יהיה עסק. הוא כבר עסק.

רק שהוא עסק מפסיד.

וכך הוא נראה.

כמו עסק מפסיד.

המוצר שהיה היום בגמר ליגת האלופות במינכן, ובכלל העונה ובשנים האחרונות, אינו די אטרקטיבי.

חבל.

כי אין עוד משחק עם כוח משיכה ופוטנציאל כמו של הכדורגל.

ועדיין הוא מפסיד. כמעט בכל מקום.

עם הטעם הזה מסתיימת עונת הכדורגל הבינלאומי מבחינתי.

אז לפחות דרוגבה אלוף אירופה.

ועוד מדברים על זה שהוא יעזוב את צ'לסי…

איזה פאקינג בדיחה.

איזה עולם עצוב.

 

ואת זה כתבתי לפני המשחק:

 

אין תחושת חג. צעדתי היום ברחובות תל אביב ההומים, הייתי בחברתם של צעירים, אוהבי כדורגל, והם כמעט לא דיברו על המשחק.

גם התקשורת לא עשתה ממנו חגיגה. גם לא מספיק בדקתי את תקשורת חו"ל כדי לבדוק האם שם יש תחושה שונה.

אני בספק אם אפילו באנגליה המשחק הזה חש כמו מגה אירוע.

אנחנו שבעים. אנחנו עייפים. והם לא יודעים איך לעשות את הכדורגל סקסי בשבילנו.

לא ייתכן שיעבור כמעט חודש מחצאי הגמר עד הגמר.

לא הגיוני שהמפעל הזה יתפרש על פני כל כך הרבה חודשים.

והכי גרוע- לא הגיוני שלא יוכלו לבנות סביבו הייפ כמו סופרבול.

סופרבול- משחק שמעניין למעשה מדינה אחת.

כדורגל- מעניין את כל העולם. וגמר ליגות האלופות הוא המשחק הגדול ביותר.

אבל לא אתפלא אם היו משחקי קלאסיקו בשנים האחרונות עם רייטינג יותר גדול מהמשחק הערב.

לכן אני שונא את אירופה. לכן אני שונא ספורט אירופי. לכן אני שונא חשיבה אירופית. כי אני חושב שהיא מפגרת ונחשלת בנוסף להיותה מושחתת.

*

הימרתי על צ'לסי כזוכה בצ'מפיונס ליג עוד בשלב הבתים. אין הסבר טוב. סתם תחושה.

אפילו כתבתי "צ'לסי" על קיר הקונגרס, מסעדתם של יואב גורן ושייקה רבינוביץ', כשהם ערכו את POOL האלופות בכל המפעלים המשמעותיים באירופה (וב-NBA) בכדורגל ובכדורסל.

אני היחיד שם שרשם צ'לסי, מבין יותר מ-60 ניחושים.

סתם תחושה.

עם ובלי קשר- אני רוצה שצ'לסי תנצח הערב.

לא כי אני אוהב אותה. באנגליה אני ממש לא אוהב אותה. עוד מימי קרי דיקסון לא אהבתי אותה.

למעשה, לא אהבתי אף קבוצה חוץ מליברפול (אולי קצת חוץ מטוטנהאם שהייתה לי סימפטיה כלפיה בגלל סטיב ארצ'יבולד, גלן הודל, כריס וודל, ו-וויני סאמאווייז).

אך כפי שכבר כתבתי- לדעתי אוהדים שרופים של קבוצה אחת (במקרה שלי ליברפול) שונאים את כל יתר הקבוצות.

גם את באיירן מינכן תמיד שנאתי.

השנה דווקא יש לי סימפטה כלפיה בגלל האופן שבו הדיחה את ריאל מדריד, שנואתי הגדולה, בשני משחקי חצי הגמר.

לדעתי יופ היינקס ושחקניו ביישו את ג'וזה מוריניו וגם את כריסטיאנו רונאלדו (וכמובן שאת יתר השחקנים).

אבל ריאל לקחו אליפות יוקרתית בספרד ואילו באיירן מפסידה את האליפות בגרמניה כבר שנתיים ברציפות לדורטומונד.

ועדיין, באריין קבוצה די מצוינת. וצ'לסי פחות.

*

אני רוצה שצ'לסי תזכה בעיקר בגלל דידיה דרוגבה. אני מת עליו. תמיד אהבתי.

חבר טוב מאוד, שהוא גם אחד מכותבי הכדורגל הטובים בישראל, אמר לי פעם חודשים ספורים לאחר שדורגבה נרכש על ידי צ'לסי ממארסיי, שהוא "סתם שחקן. אנטי כדורגל".

גיחכתי אז ואני מגחך יותר היום.

דרוגבה גדול עולם.

אבל הוא גוליית (ודמות שלעתים בלתי נסבלת עם כל ההצגות שלו) ואני מבין מדוע שונאים אותו רבים. במשך שנים גם כמעט לא נתנו לו קרדיט בתקשורת הישראלית. ובדעת הקהל כאן.

ולכן אהבתי אותו יותר.

ואני חש שהיום, כשכולם כביכול מכירים בגדולתו (וגם לא מספיק), גאווה מסוימת על כך שאני זיהיתי זאת מהרגע הראשון.

*

אני גם רוצה שמאמן NONAME יזכה בצ'מפיונס בשביל כל מאמיני המאמנים OUT THERE.

אני רוצה שתבינו כמה זה בולשיט. אבל לא תבינו. תמשיכו להלל מאמנים ולחשוב שכל הכדורגל הוא משחק שח בין שני מאמנים ותמשיכו לפספס את המהות האמיתית של המשחק.

ותעשו זאת כדי שנחשוב שאתם חכמים ושהמשחק חכם. וכך יש בכם צורך- כביכול.

וגם הסברים מדוע די מתיאו וצ'לסי שלו זכו- נשמע למכביר.

*

ואולי באיירן בסוף תנצח.

*

הימור שלי: 2- 1 לכחולים. בהצלחה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

עובדים זרים - השבוע בפייסבוק שלי*
גמר האלופות. יומו של דרוגבה

13 Comments

ויכסלפיש 19 במאי 2012

לפני שנתיים הייתי בטוח שאינטר תנצח בגלל מוריניו עושה הנסים שהעיף בדרך את ברצלונה וצ'לסי וגם תיארתי לעצמי שיהיה שער מכדור ארוך של ג'וליו סזאר ושואן בויטן יעשה את החור.

היום אני אופטימי לגבי באיירן בגלל ההגנה המחוררת של צ'לסי וכי ראמירז חסר

יואב בורוביץ' 19 במאי 2012

ראמירז הוא חסרון נוראי- השחקן השלישי בחשיבותו בצ'לסי אחרי דרוגבה וצ'ך. אצל באיירן אני בעיקר שבוז מהחסרון של אלאבה הטאלנט.
גישת אופ"א, שלא לאפשר למוצבהים לשחק, היא שיא חדש של גיחוך. קצת כמו ששחקנים שמורחים בשש עבירות בכדורסל בסדרת גמר המערב לא יוכלו לשחק בסדרת גמר ה-NBA.
אין גבול לטפשות של אופ"א. הם לא מבינים שכולנו רוצים לראות את רמירז ויתר המורחים הלילה?! ועוד יותר משמעותי- הם לא מבינים שהסנקציות שלהם לא יעילות לשייטתן. הרי הן לא ממש משנות את צורת המשחק והאגרסיביות בשלבים המוקדמים. ואגב, המשחקים לא כל כך אגרסיבים מלכתחילה. ואני לא חושב שזה בגלל עונש הצהובים. עובדה- הערב ייעדרו כל כך הרבה מוצהבים.
בקיצור, אני ממש מבואס מהקטע הזה ואני משוכנע שבאמריקה בחיים לא הייתה יכולה להיות תקנה כל כך מפגרת.

סם בלאק 20 במאי 2012

יש לי רעיון לגבי הצהובים: המוצהבים יורשו לשחק, אך לא בהרכב הראשון, כלומר אם המאמן ממש רוצה אותם, יצטרך "לבזבז" חילוף. גם משיגים "ענישה" וגם מאפשרים להם לשחק

גל ד 20 במאי 2012

כמו התקנה שאחרי שבע טכניות מפסידים משחק, גם אם חלק מהן דו-צדדיות?

ניינר 19 במאי 2012

מה זה, הפועל יהוד משחקת בגמר הצ'מפיונס?

סימנטוב 20 במאי 2012

:)

יואב בורוביץ' 20 במאי 2012

ואני זוכר עוד משהו שחשבתי עליו בשלבים הראשונים של העונה.
וילאש בואש לא הרכיב את דרוגבה בהמון משחקים. לדעתי גם גרנט בזמנו ניסה להעביר את דרוגבה סדרת חינוך. אולי גם מאמנים נוספים של צ'לסי.
ואני חושב לעצמי- מי הם המאמנים הללו, כלומניקים כולם בהשוואה לדרוגבה ותרומתו לצ'לסי, שמעזים להעביר את החלוץ גדול העולם סדרת חינוך? עד כמה עולם הכדורגל יכול להיות מעוות?
אבל כאלה הם מאמנים. הם באמת מאמינים שהם יותר חשובים מכל שחקן. ובכן, יש שחקנים שהם הרבה הרבה הרבה יותר חשובים מכל מאמן. ברור שדרוגבה הוא כזה. גם מסי (עם כל הכבוד לגווארדיולה).
אז מאמן שמגיע לצ'לסי ולא רואה בדרוגבה שחקן שיש לכבדו מאוד ולהציבו בהרכב כמעט בכל הזדמנות הוא בעיני אפס שאינו ראוי לאמן שם. וזה קרה לא מעט בשנים האחרונות.
והנה עוד סיבה מדוע אני כל כך אוהב את דרוגבה- כי הוא מוכיח עד כמה השחקן (יכול להיות) חשוב מהמאמן.

רמי פורטלנד 20 במאי 2012

יואב-תודה!!! סופסוף נמצא הבן אדם שמבין-כמוני-כמה תפקיד המאמן בכדורגל הוא וואי וואי אובר-רייטד . איזה קשקושים אני שומע והכי נוראי זה בכדורגל נבחרות,שמה ההשפעה עוד פוחתת ואיכשהו ההתייחסות לנבחרות היא לפי המאמן שלהם. תפקיד כ"כ זוטר ולא משמעותי.
בכלל כל הכדורגל-בעיקר במפעלים דוגמת הצ'מפיונס ואליפויות אירופה מונדיאל עוד יותר-מורכב מהרבה הרבה מאוד מקריות-ואין טוב מהמשחק הערב להוכיח את זה .

חנן הגנן 20 במאי 2012

מישהו שם למעלה פשוט החליט שצ'לסי לוקחים את האלופות השנה. גם בצמד המשחקים מול בארסה היה משהו על טבעי. רבאק, לבארסה היה פנדל שהוחמץ ועוד 3 קורות בשני משחקים, וצ'לסי כבשו 3 שערים מ-4 מצבים (וכולם בתוספת זמן!). צ'לסי אמנם נלחמו כמו אריות גם בחצי וגם היום, אבל בכל מהלך סביר של העניינים הם היו מפסידים את שלושת המשחקים הללו. ודרוגבה הבן זונה הביא במו רגליו, מרפקיו וציפורניו 80% מהגביע הזה. כמה שאני שונא את הכלב הווינר הזה…

אבל היה עוד משהו שעזר להביא את הגביע הזה ללונדון: רובן. או ליתר דיוק האמון הבלתי מוצדק של היינקס ברובן. כבר ממונדיאל 2006 אני טוען שרובן הוא אוברייטד בענק. יש לו את היכולת הטכנית, יש לו את המהירות, יש לו בעיטה לא מושלמת אבל מספיק טובה. אבל אין לו את זה שם למעלה בקופסה. שחקן לא חכם, לא קבוצתי ובעיקר קורס מנטלית תחץ לחץ קל עד מתון. זה פשוט מדהים איך בבאיירן עדיין נותנים לו לבעוט את כל הקרנות והכדורים החופשיים (נסו להיזכר באחד/אחת טובה היום), ובסוף גם פנדל קריטי, אחרי הפנדל ההוא שהוא החטיא ושהפסיד להם את האליפות. על מה ולמה הוא ממשיך לקבל את כל הקרדיט הזה?

בסביבות דקה 75 כבר אפשר היה לראות שרובן לחוץ ולא מתפקד. את ואן-בויטן, אחרי הגול של מולר, היה צריך להכניס במקום רובן, לא במקום מולר. אז מישהו אחר היה בועט את הפנדל בהארכה ואולי לא היינו מגיעים בכלל לפנדלים. אבל בעצם ההוא שם למעלה היה מסדר לצ'לסי שוויון שני (ושלישי ורביעי, אם היה צריך).

אביאל 20 במאי 2012

יואב – אני לא מסכים עם הרבה מהדברים שלך אבל אני יתמקד בדבר אחד, המשחק היום ובכלל צ'לסי באלופות העונה מוכיחה באמת למה כדורגל הוא הספורט הנצפה בעולם, המשוחק בעולם ובפער ענק מהיתר, כי לא תמיד הקבוצה הטובה מנצחת וזה באמת כל היופי שבו וזה הכוח שלו. אז למרות שהתאחדויות דפוקות, החוקים לא מעודכנים (טכנולוגיית קו השער ממחישה את זה יותר מהכל) ובעיקר זה שאין היגיון מאחוריו, שקבוצה יכולה בשלושה משחקים לבעוט חמש-שש פעמים, בעוד שהיריבות שלה בועטות כמעט חמישים פעם, שקבוצה עם מאזן של כמעט 20-1 בקרנות ודווקא באחת של הצד השני היא כובשת, אי הסדר הזה הוא בדיוק הקסם של המשחק הזה ובגלל זה אין לו בכלל מתחרים, כי הרבה מחובבי הספורט שיחקו כדורגל בילדותם והם יודעים בדיוק מה הקסם של לכבוש שער שיווין בדקה ה88 והם יודעים כמה פנדלים הוא דבר בלתי צפוי ועם זה אי אפשר להתווכח.

גיא 20 במאי 2012

מדהים שמכל פסטיבל דרוגבה אף אחד לא זוכר שהוא גם זה שגרם לשני הפנדלים המוחמצים – גם נגד ברצלונה וגם אתמול. מזל שיש את צ'ך (והקורה) שיצילו אותו.

אחד שקורא 20 במאי 2012

ההשוואה שאתה (ועוד רבים אחרים) מנסים לעשות בין כדורגל לבין פוטבול פשוט מופרכת ביסודה, לדעתי. יש הבדל עצום בין מפעל שמאחד בין קבוצות ממדינות שונות, למפעל בין קבוצות ממדינה אחת. תוסיף לכך את המורשת התרבותית וההיסטורית (פוטבול תיכונים וקולג'ים והנאמנות שיש לכל אדם באמריקה כלפי הקולג' שלו), רשת שידורים ארצית שמפקיעה 90% מזמן המסך שלה בשבוע שלפני המשחק, ובאופן כללי את הנטייה האמריקאית להפוך כל אירוע איזוטרי לגרנדיוזי הרבה יותר ממה שהוא באמת (תרבות צריכה וכו'). זה שבמדינת הכדורגל המפגרת שלנו לא היה הייפ סביב המשחק זה לא משהו שצריך כל כך להתבייש בו, ובטוח שברחבי העולם היו יותר צופים למשחק אתמול מאשר לסופרבול. אם הקבוצה של המדינה (ברצלונה) הייתה עולה לגמר, ערוץ הספורט כבר היה עושה מזה מטעמים. אבל גם גרמניה הייתה אתמול משותקת וגם בלונדון הפאבים היו מפוצצים. מי שהיה צריך להיות אתמול בהייפ היה בהייפ, ומי שהתאבל שהגמר לא בין בארסה וריאל (הגדיל לעשות עיתון ספורט הקטאלוני בכותרתו הראשית: צ'לסי-אלופת האנטי כדורגל) שיבושם לו. דרמה כמו שהייתה אתמול רק מעצימה עוד יותר את המשחק, לקראת השואו האמיתי שמתחיל בעוד פחות משלושה שבועות.

בליקי 20 במאי 2012

אתה בחור נחמד בורוביץ', זה רק הטקסטים שלך שנותרו חלשים.

Comments closed